בני הזוג חשודים במגע עם סוכן זר, מסירת מידע סודי ושימוש בסמים. החשודה דוריה אחיאל טענה: "רק צילמתי גרפיטי". נציג המשטרה התעמת עם סנגורה: "רוצה חיבוק?". החשוד יובדה ישראילוב טען: "אין לי קשר לחשדות, שיתפתי פעולה בחקירה"

אינטליגנציה פוליטית, היא ההבדל בין מי שמנהיג את המציאות לבין מי שהמציאות דורסת אותו. זאת לא שאלה של ערכים או כוונות טובות, אלא יכולת קרה, כמעט צינית, לקרוא את הלוח, להבין מי השחקנים, לזהות מי מחזיק בסכין ולהיות הראשון שחותך. היא כוללת גם שליטה במבנה הכוח, זיהוי אינטרסים, ניתוח מצבים מורכבים, הבנת רגעי הכרעה - ויכולת לפעול בדיוק איפה שכולם מהססים. בלי זה, אתה לא פוליטיקאי. אתה ניצב. במקרה הטוב, קישוט יפה בממשלה של אחרים, וברע, אידיוט שימושי שמאפשר למתחרים מרים לשרוד עוד סיבוב. בני גנץ הוא דוגמה קלאסית למה שקורה כששולחים גנרל לקרב פוליטי בלי מצפן, בלי מפה ובלי שמץ מושג איפה טמונים המוקשים. בהתחלה הוא נראה כמו הפנטזיה הרטובה של ישראל הישנה והטובה. יפה תואר, קול נמוך ורגוע, לשון עדינה, רקורד ביטחוני מהודק, וניחוח קל של "גבר גבר" שפגש את "הטוב המשותף". אנשים רצו להאמין בו, כי הוא לא היה ביבי, לא היה לפיד, ולא היה כמו אף אחד אחר. הוא היה עד כדי כך נקי, עד שנראה אפילו א-פוליטי. וזאת בדיוק הייתה הבעיה.

השחקן ההוליוודי ג'ון קיוסק פרסם בסוף השבוע פוסט שנוי במחלוקת שבו טען כי על איראן להשיג נשק גרעיני – כהרתעה מול ארצות הברית וישראל

שריפת יער