איך מפחידים דוס מצוי? מספיק להשמיע באוזניו את הביטוי האימתני המופיע בפרשתנו: כוחי ועוצם ידי... כדי לערער את הביטחון העצמי שלו. אבל האם הפחד הזה באמת מוצדק?

למחרת הבחירות התייצבו באולפן ynet הזוכה במערכה על תפקיד הרב האשכנזי, ומנגד - המפסיד הגדול בקרב על הרבנות. הרב דוד לאו משדר מסר של אחדות, ומודה לאביו - "בית ספר לרבנות". הרב דוד סתיו: הרבנים הראשיים נשלטים על ידי עסקנים פוליטיים

רבה של רמת גן שהוגדר עד לאחרונה כנשיא ארגון הרבנים "צהר", מתנער מתפקידיו בארגון וקורא לרבנים לצאת לחשבון נפש בעקבות המרוץ לרבנות הראשית ותוצאותיו

עצם החטא - במבט יהודי - אינו דבר שפוסל את האדם מלקיחת אחריות. ההיפך - "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". אבל רק, בתנאי שהתגבר עליה

שאלת השכר והעונש מחפשת תמיד תשובה שתשביע רצון. האם השכר/העונש תמיד חייב להיות צמוד כדי שנבין את המסר?

הרב עמיאל שטרנברג, מראשי "הר המור", בכנס רבנים סגור: "עם ישראל לא ילמד אותנו על כבוד האישה". הרב צוקרמן: "אנחנו לא רחפנים, רק בכוח התורה אפשר לרומם את העם ולהוביל מהפכות". חשיפה

הציבור הישראלי שציפה למהפכות אמיתיות בפעילותה של הרבנות הראשית, עתיד להתאכזב. הוא לא יקבל אותן מהרב הראשי החדש: לא הספרדי ולא האשכנזי. הרב יוסף עוסק בפסיקה כאביו, והרב לאו ייצוגי ומכובד כמותו. אך האם זו התרופה שדרושה לקלקול העמוק בין הציבור לרבנות?

ראש ישיבת "עטרת כהנים" מברך על בחירתם של הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף: "אשרינו מה טוב חלקנו שיש לנו רבנים ואנחנו מתלבטים ביניהם"