היא נחשבת למחלת הסרטן הנפוצה ביותר כש-5,000 נשים מאובחנות מדי שנה בישראל. פרופ' רינת ירושלמי-משאלי מהמרכז לטיפול בסרטן בבילינסון מנפצת מיתוסים על הסיבות למחלה, הגילוי והטיפולים שיכולים להציל חיים

ההתמודדות עם המראות הלא פשוטים, השיחות הקשות עם הורי הפצועים וגם הסיפוק: סא"ל (במיל') עופר גיסינגר, מפקד ר"מ 2 בבית חולים איכילוב, הוא הפנים הראשונות שאותם רואים הפצועים עם הגעתם לבית החולים. בשיחה עם ynet הוא מסביר מה מניע אותו: "אני רואה בזה זכות. לראות פצוע שקם על הרגליים נותן המון כוח. הלוחמים לא נופלים מהמכבים ומדור תש"ח"

רחל בת ה-25 חשבה שהיא מטעינה את הגוף שלה באנרגיה סולארית, אם תבהה ישירות בשמש במשך חצי שעה, אחרי שראתה אתגר כזה בטיקטוק. שבוע אחר כך היא הגיעה לחדר המיון באיכילוב ושם גילתה שנגרמו לה כוויות במרכז הרשתיות שהובילו לנזק בלתי הפיך בעיניה. עכשיו היא אומרת: "אל תאמינו לכל מה שאתם רואים ברשתות. הנזקים עלולים להיות בלתי הפיכים"

עדי רייס מקיבוץ מגידו נשאית של מוטציה בגן BRCA חלתה חצי שנה לאחר החתונה בסרטן השד. עדי החליטה שלא לוותר – היא סיימה בהצלחה את התואר, התחילה לעבוד כעובדת סוציאלית ואפילו הספיקה לבצע שימור פוריות. אבל אז התגלה שחלתה גם בסרטן השחלות. "החלטתי לא לשקוע ברחמים עצמיים", וכעת היא מרצה על המסע שלה ומתכוונת להקים עמותה שתתן תמיכה וסיוע לחולות במצב דומה