בתקופת המלחמה, רבים מאיתנו חווים תחושות קשות של עצב, חרדה וחוסר ודאות. המילה "דיכאון" הפכה לשגורה בשיח היומיומי, אך חשוב להבין מתי מדובר בתגובה טבעית למצב, ומתי נדרשת התערבות מקצועית. הפסיכיאטר ד"ר אילן טל עושה סדר 

המלחמה עם איראן, האזעקות בלילה והדריכות המתמשכת מובילים לשינה מקוטעת ולמתח כרוני – שילוב שמעלה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ מוחי, מזהיר ד"ר סאלו חרץ, מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד: "אפילו כמה לילות בלי שינה מפעילים תגובות פיזיולוגיות מסוכנות – ולפעמים, זה כל מה שצריך כדי לעורר שבץ"          

פרסום ראשון: משרד הבריאות מאשים כי משטרת ישראל הפקיעה את הטיפול בקורבנות המלחמה נגד איראן מידיו של המרכז הלאומי לרפואה משפטית. המשמעות: ההרוגים עוברים הליך של זיהוי בלבד, ללא בירור סיבת המוות והנסיבות שבו אירע – דבר שחשוב למשפחות וגם להפקת לקחים. המשטרה: הנושא נמצא באחריותנו

בעקבות הנחיות פיקוד העורף, מערכת הבריאות, בתי החולים וקופות החולים שבים לשגרה. האתגר המשמעותי ביותר נותר שיקום בית החולים סורוקה שספג פגיעה קשה: "פעילות בית החולים מתחדשת בהדרגה", נמסר מבית החולים

נעמה התמוטטה באמצע יום עבודה, איבדה תחושה ביד, וחשבה שהיא עוברת אירוע רפואי – אבל כל הבדיקות יצאו תקינות. הרופאים קבעו: "זה סטרס, התקף חרדה". ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב: "כשהגוף ממשיך לשדר מצוקה גם כשאין איום – החרדה משתלטת על החיים". רוני סלע-דניאלי, פסיכולוגית קלינית בכללית: "הגוף לא מבין שהאיום נגמר – ולכן ממשיך להפעיל את מערכת החירום הפנימית כאילו אנחנו עדיין בסכנה"

בית הדין הארצי לעבודה קבע שבית החולים שערי צדק לא הצליח להצדיק את סירובו להעסיק רופאה לאחר גיל פרישה. הרופאה טענה לאפליה מגדרית, ובית הדין קיבל את הערעור והורה לבחון את זכאותה לפיצויים בבית הדין האזורי. בית החולים מסר בתגובה: "בית המשפט קבע באופן ברור שלא הייתה אפליה משום סוג"