חוקרים מהאוניברסיטה העברית ועמיתיהם זיהו בחישובים שלושה חומרים שהעירורים האלקטרוניים בהם עשויים להגביר מאוד אותות חלשים של חומר אפל קל. המחקר מציע בסיס לדור עתידי של גלאים, אך גלאים כאלה עדיין לא נבנו והחומר האפל עצמו לא התגלה

מדידות באמצעות בלונים ששוגרו מדרום ישראל מראות כי בגובה שבו טסים מטוסי נוסעים רמת הקרינה מושפעת ממחזור הפעילות של השמש. החוקרים מעריכים כי בתקופות של מינימום בפעילות השמש היא עשויה להיות גבוהה ב־40%–60% לעומת תקופות של פעילות מרבית

מדעניות מכון ויצמן למדע גילו כי מספר חלקיקי נגיף הציטומגלו החודרים לתא עשוי להכריע אם תתפתח בו הדבקה פעילה או שהנגיף יישאר רדום. מחקר המשך חשף גם כיצד חלבונים נגיפיים מתגברים על מנגנוני ההגנה של התא

אין מאזניים שאפשר להניח עליהם שמש, אבל כוח הכבידה משאיר עקבות בתנועתם של גרמי שמיים אחרים. כוכבים כפולים, אפקט דופלר ואפילו עידוש כבידתי מאפשרים לאסטרונומים למדוד מסות של כוכבים בלי להתקרב אליהם

דריו אמודיי מ־Anthropic קורא להאט במכוון את העלייה ביכולות המודלים, סם אלטמן מ־OpenAI מסכים, דמיס האסאביס תומך בכיוון ואילון מאסק הסתפק בקביעה כי "דריו צודק". מנגד, מארק צוקרברג טוען שכל חברה יכולה להאט בעצמה כשנדרש ואינה צריכה לחכות להסכם ענפי. מאחורי המחלוקת נמצאת שאלה עמוקה יותר: כיצד מאזנים בין סיכונים שקשה עדיין לכמת לבין מחיר כלכלי עצום של האטת אחת הטכנולוגיות הצומחות במהירות בהיסטוריה