בעדות שנשמעה לראשונה, טענה העו"סית אורית בני כי חברתה הקרובה של קרבצ'נקו, שהתאבדה, סיפרה לה שאולה התוודתה בפניה לרצח ראדה: "אמרה שיש לה דחף לרצוח שוב - היא כבר קנתה סכין". אילנה ראדה תקפה: "עדים שלא מכירים מתארים את אותו ווידוי - הרוצח מסתובב חופשי"

בג"ץ דן בעתירה שהוגשה נגד הכוונה להעניק שכר ותשלום עבור הוצאות לרעייתו של רה"מ, וקבע כי "בכוונת הממשלה לקבוע נוהל מפורט של העקרונות המנחים לפיהם מימון ממשלתי להוצאות רעיית ראש הממשלה אפשרי רק כשהשתתפה באירוע בו נכח רה"מ עצמו או מכוח תפקידו"

אנשי הארגונים "שוברות שוויון" ו"בוחרים במשפחה" תקפו את ההחלטה לתת לדנה להדליק משואה • במתקפה בוטה הם קוראים תיגר על הנכונות לאפשר לאישה טרנסג'נדרית מקום של כבוד בציבוריות הישראלית: "זה מה שאנחנו מעלים על נס?" • כל הפרטים

כש"מזכרת רוחנית" בבקבוק פלסטיק קטן הופכת למקור של מחלה מסכנת חיים - זה סיפור שמדגיש עד כמה עולמנו המודרני מחובר, גם בהיבטים המסוכנים שלו. בפברואר 2025, רשויות הבריאות האירופאיות נכנסו לכוננות כשהתגלו שבעה מקרים של כולרה - שלושה בגרמניה וארבעה בבריטניה. המכנה המשותף? כולם קשורים למקור אחד: מים מבאר קדושה באתיופיה המוכרת בשם "ברמל גיאורגיס". בתקשורת הבריטית דווח שחקירה מהירה העלתה כי מרבית החולים היו ממוצא אתיופי. שניים מהגרמנים ושלושה מהבריטים ביקרו באתיופיה בינואר, כשחלקם עלו לרגל לבאר הקדושה במחוז קוארה, המוקדשת לסנט ג'ורג'. באר ברמל גיאורגיס ממוקמת סמוך לגבול הצפון-מערבי של אתיופיה עם סודן, והיא אתר חשוב עבור מאמיני הכנסייה האורתודוכסית האתיופית. המקומיים מאמינים שלמימיה יש סגולות לריפוי מחלות ולהגנה רוחנית. הם נוהגים לשתות מהמים ולשטוף בהם את פניהם, וחלק אף לוקחים את המים בבקבוקי פלסטיק לשימוש בבית. בדיוק כך הגיעו המים המזוהמים לאירופה - כמזכרת ממקום קדוש - שהפכה למסוכנת. מה שמעניין במיוחד הוא שלפחות שניים מהחולים כלל לא ביקרו באתיופיה, אלא נחשפו למים שהובאו על ידי אחרים.

תושבים בדרום הארץ ל'וואלה': "כל העוטף רועד, שומעים קולות פיצוצים שכבר הרבה זמן לא שמענו". כלל אירועי הירי והפיצוצים הנשמעים באזור צפון העוטף, מקורם בהמשך הלחימה בשטח הרצועה - הדי הפיצוצים תקינים, אין כל הנחיות מיוחדות לעורף

ישראל געשה בשבוע האחרון כשכמה כרישים, מסוג עפרורי וסנפירתן, נראו במקומות שהם בדרך כלל לא נראים או פעילים. הבהלה הגיעה לשיא ביום שני כאשר אדם נטרף ע"י כריש בחוף הים בחדרה. בעוד שהמפגשים עם כרישים בישראל מעוררים חשש, ממקומות אחרים בעולם מגיעים סיפורים מפתיעים על אינטראקציות לא שגרתיות בין כרישים לבין יצורים ימיים אחרים, המזכירים לנו את המורכבות והמסתוריות של עולם החי הימי. זה המקרה בתיעוד נדיר במיוחד בו נראה תמנון מעניק מנוחה לרגליו הרבות כאשר הוא מצא את עצמו "תופס טרמפ" על גבי כריש מאקו קצר-סנפיר (Isurus oxyrinchus) בסרטון שצולם בדצמבר 2023 ושוחרר בחודש שעבר, שני המינים תועדו בהרמוניה שלווה מתחת לפני המים כאשר כריש המאקו קצר-סנפיר נראה כמלווה את התמנון בצבע אפרסק-כתום סביב מפרץ האוראקי שבחופה הצפוני של האי הצפוני בניו זילנד. מדענים זיהו את התמנון כתמנון מאורי (Octopus maorum), מין מרשים שיכול להגיע לפריסת זרועות של עד 3 מטרים ושחי בעיקר במים הקרים סביב ניו זילנד. ה"שארקטופוס", כפי שחוקרי אוניברסיטת אוקלנד כינו בחיבה את הידידות הזו, "הוא אחד הדברים המוזרים ביותר" ו"ממצא מסתורי", כתב המוסד בפוסט באינסטגרם. התמנון הכתום הבהיר נראה יושב מאחורי ראשו של הכריש הן בצילומי אוויר והן בצילומים תת-ימיים. "זה תמנון!" קורא קול לא מזוהה בסרטון, שמוסיף: "אלוהים אדירים!"

בצל המאמצים לשחרור החטופים, בצה"ל מזהים שינוי בדפוסי הפעולה של חמאס ומתריעים מפני מתקפות גרילה נוספות, בדומה לאירוע בשבת שבו נהרג גשש. בשטח: היערכות לתרחישי ירי נ"ט, צליפה והסתערות, והגברת שיתוף הפעולה בין כוחות הקרקע, האוויר והמודיעין

שורדת השבי מורן סטלה ינאי, שהגיעה להשתתף במצעד החיים בפולין, חלפה היום (חמישי) על פני מחאה של מפגינים פרו פלסטינים שהפגינו מולה עם דגלי פלסטין ושלטים. סטלה-ינאי, עטופה בדגל ישראל, אמרה לאחת הבנות שתיעדו את ההפגנה: "אל תתני להם כוח", צעקה לעבר המפגינים - "ביי ביי" והחוותה בידה כמי שאומרת להם "עופו". בסוף המצעד עמדו כמה שורדי שבי שהצטרפו למצעד החיים, החזיקו דגל מול מחנה בירקנאו ושרו "עם ישראל חי". אתמול הגיעו מורן וקית סגל למחנה ההשמדה מיידנק וקיימו שם טקס זיכרון במסגרת משלחת "7 באוקטובר" של ההסתדרות הציונית העולמית. "איך ייתכן שכזה דבר קרה? ואיך אנחנו כחברה לא יכולים להרשות לזה לקרות שוב. לא לנו ולא לאף עם בשום מקום בעולם", אמרה מורן בנאומה בטקס. "לאחר מאמץ ארוך של בריחה אני עומדת כאן היום במחנה השמדה מיידנק ואני רואה את הקו של העצים שנראה למרחקים", אמרה מורן. "אני לכודה באמצע שדה תפוחי אדמה בלי שום דבר נראה באופק באותו קו עצים שחשבתי שאם רק אגיע אליו אולי אצליח לשרוד ולברוח. אני חושבת על אותם יהודים שניסו לברוח מהמחנה הזה רק כדי להגיע לאותו קו עצים ואולי להיטמע בתוך היער הגדול ולהינצל". עוד הוסיפה: "הקשר שלי לשואה, לנושא השואה, לא התחיל רק במסע הזה. אני חוקרת את זה מאז שאני ילד קטנה. משהו בי נמשך להבין, ללמוד, לזכור, אבל לא רק את העובדות, את האנשים את מה שנשבר דווקא אחרי שעברתי חוויה טראומתית בעצמי. המקום הזה, הרגע הזה, מקבל משמעות אחרת לגמרי. אני מוצאת את עצמי חושבת בלי סוף איך ייתכן שכזה דבר קרה, ואיך אנחנו כחברה לא יכולים להרשות לזה לקרות שוב. לא לנו ולא לאף עם בשום מקום בעולם".