בניו יורק טיימס מתארים בפירוט כיצד ראש הממשלה נאחז בכיסאו מאז 7 באוקטובר, ומתארים פגישות סודיות, שינויים בפרוטוקולים של שיחות והתעלמות ממודיעין. הבכי של לוין, חבל ההצלה של גנץ ואיזנקוט לנתניהו האולטימטום של סמוטריץ': "אין לך ממשלה"

בגוש הקואליציה, מפלגת הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה עם ארבעה מנדטים. בגוש האופוזיציה, נפתלי בנט, ליברמן וגנץ - מתחזקים כל אחד במנדט. במפת המנדטים הנוכחית, אף אחד מהגושים לא יצליח להרכיב ממשלה

נפתח בווידוי: בהתחלה לא סבלתי את אודיה. המסרים הדתיים שהושתלו בשירים שלה הרגישו כמו אמנון יצחק עם אוקטבה למעלה. חשבתי היא גימיק פשטני שיחלוף, מעין נועה קירל עם כיפה או יסמין מועלם עם נרגילה. משהו השתנה בי כשהיא הוציאה את "ילדה של אמונה". המלחמה נכנסה לשנה השנייה שלה והאווירה המלנכולית של בוא החורף היטיבה עם הסיפור של האלבום הזה. פתאום היא החזירה אותי עשור אחורה, לתקופה שבה עברתי לתל אביב, דתל"ש שמגלה את העיר הגדולה ומנסה להזכיר לעצמו ש"בחוץ כולם משוגעים ואני ילדה של אמונה". האלבום הוא סיפור על ילדה שנמשכת ל"רע" אבל מנסה לשמור על העוגנים ששומרים עליה יציבה על הקרקע.

המשטרה המקומית מסרה כי הקפטן ארבן אנאמלי, בן 51, קפץ למים אחרי שהישראלים נקלעו למצוקה בזרם סוחף, טבע, ונמשה ללא רוח חיים כעבור 48 שעות. מותו ההירואי ריגש עמוקות את הציבור האלבני: "הקריב את חייו כדי להציל שניים אחרים"

רדיקה יאדאב נורתה למוות בזמן שהכינה ארוחת בוקר. האב סיפר בחקירה: "הייתי הולך לקניות ואנשים היו לועגים לי שאני חי מהכסף של הבת שלי. זה הטריד אותי מאוד". מניע נוסף שנחקר: קליפ אליו הצטלמה ושהרגיז את אביה

ראש הממשלה הבטיח ש"עוד יסופר" על הצלחת הביקור ההיסטורי בוושינגטון, והשאיר את סימני השאלה שליוו אותו פתוחים להמשך. מה שבטוח הוא שבזמן שהוא שהה שם, השעון בארץ, בכנסת ובבית המשפט - המשיך לתקתק, והוא קיבל תירוץ להמשיך לדחות ולהתחמק

בזמן שהאנטישמיות שוברת שיאים, ה"טיימס" בוחר צד בסיקור המלחמה. המיסגור התמקד בתמיכה בפלסטינים, והביקורת על חמאס כמעט נעלמה. אזכור איראן לא שיקף את מעורבותה או את "ציר ההתנגדות". ואיך זה קשור לקידום המועמד המוסלמי לראשות לראשות המטרופולין הגדול בעולם?

נפילתו של הקצין בסיירת גולני הכתה בתדהמה את המועצה ואת בית הספר שבו התחנך. "תמיד היה לו חשוב להרגיע את אמא שלו", סיפרה לירון, שאיבדה את אחיינה בעזה, שגם הוא שירת ביחידה. על הרגע שבו שמעה את הדי הפיצוצים כשהייתה בעוטף: "כל הזמן חשבתי על התלמידים שלי"