2020 הייתה שנה לא פשוטה, וכשיצאה כולם שיגרו לה שלל "ברכות" עסיסיות. אבל האם זה אומר ש-2021 תהיה בהכרח טובה יותר? לא כולם חושבים כך. יש מנכ"לים שחושבים שלפני שיהיה פה יותר טוב, ימשיך להיות פה הרבה, הרבה פחות טוב.

מכללת פסגות, העוסקת בלימודי שוק הון והשקעות בבורסה, הבטיחה ללקוחותיה החזרים כספיים במידה ולא ירוויחו מההשקעות שביצעו בהתאם להמלצות המכללה, אולם בפועל התחמקה מהחזר הכסף. כך נטען בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד המכללה ושני בעליה. התובע הייצוגי, משה פור, היה לקוח של המכללה, ולטענתו המכללה ובעליה סירבו להשיב לו את כספו לאחרונה אישר בית המשפט הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים לפיו המכללה תאפשר לכל אחד מחברי הקבוצה שבשמם הוגשה התביעה לקבל תווי קניה דיגיטלים בגובה של 200 שקל עד לסכום כולל של 2.85 מיליון שקל, או לחילופין להירשם לאחד מ-12 הקורסים שמציעה המכללה בחינם. התובע הייצוגי יקבל 180 אלף שקל ועורכי הדין שייצגו אותו יקבלו שכ"ט של 450 אלף שקל.

מרתון צילום, מיזמים אמנותיים, תכנית הכשרות חדשה בהייטק, חגיגת בריאות בטיב טעם ועוד. כל מה שקרה במחצית השנייה של השבוע

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע פסק כי התפרצות מחלת הסוכרת של כבאי בחודש נובמבר 2014 נגרמה מטיפול בשני אירועי ירי טילים אליהם הוזעק שלושה חודשים קודם לכן, במהלך מבצע צוק איתן. המדובר בשני אירועים שהתרחשו בחודשים יולי ואוגוסט 2014. באירוע הראשון הכבאי בן ה-55 הוזעק לטפל בנפילת טיל בגן יבנה, שגרם להרס רב בבית כנסת, בבית פרטי ובגן ילדים, תוך כדי דליפת גז שסיכנה את הסביבה. באירוע השני הכבאי הוזעק לטפל באירוע של פגיעת טיל בבית כנסת באשדוד, אשר כלל פצועים ונפגעי חרדה. הכבאי פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בהתפרצות מחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה אך הביטוח הלאומי דחה את בקשתו, בטענה כי לא הוכח קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה וכי המחלה התפתחה על רקע תחלואה טבעית.

גל ההנפקות של חברות הטכנולוגיה בבורסה בת"א בשלהי השנה החולפת היה הסממן הבולט ברנסנס המפתיע של גיוסי ההון הראשוני (IPO) בשוק ההון המקומי. במספרים, מנתוני הבורסה לסיכומה של 2020 עולה, כי 18 מתוך 26 חברות חדשות (כ-70%) שהצטרפו למסחר בשנה החולפת באמצעות גיוס הון ראשוני הן חברות טכנולוגיה על ענפיה השונים. מדובר במספר שיא של הנפקות ראשוניות, שלא נרשם מאז 2007, בסיכומה של שנה שהייתה חריגה ויוצאת דופן בכל מובן, בשל משבר הקורונה. בין המנפיקות החדשות שמשתייכות לתחום הטכנולוגיה נכללות מספר חברות שהגיעו לבורסה עוד לפני שהן מציגות הכנסות כלשהן, או הכנסות זעומות בלבד. בין אלה חברות בתחומי פעילות הקשורים לתחום הלוהט של אנרגיה ירוקה - דוגמת אקופיה ובלייד ריינג'ר, המפתחות רובוטים לניקוי מתקנים סולאריים; ומתחומים נוספים, בהם פיתוח מערכות דיגיטליות (הייקון), מנועים ומערכות לאספקת חשמל (אקווריוס, ג'נסל), פוד-טק ואגרו-טק (מילניום, סמארט-אגרו, סבוריט), מכשור רפואי (יומן אקסטנשנס) ועוד. היקפי גיוסי ההון באותן הנפקות הגיעו בחלק מהמקרים למאות מיליוני שקלים. המשותף לרובן הגדול - ביקושים גבוהים מצד הגופים המוסדיים שלקחו בהן חלק, ורמות שווי המשקפות בעיקר פוטנציאל עתידי. זאת, כשבשוק החיתום ידעו לספר לא פעם על "התנפלות" של המוסדיים על הסחורה החמה של אותן חברות שעשו דרכן לשוק. ובמילים אחרות: הגעת חלק גדול מאותן חברות לבורסה מתרחשת בשלב פעילות מוקדם יחסית, כאשר השווי שלהן בהנפקה לא מתבסס על הנתונים הפיננסיים שלהן, דוגמת תזרים מזומנים שוטף, היקפי הכנסות ומכפילי רווח, אלא על תוכניות הצמיחה הפוטנציאלית העתידית - החלומות שהן מנסות לשווק למשקיעים (בהצלחה לא מבוטלת) לקראת הגעתן לשוק. מנגד, נעשו השנה הנפקות של חברות ותיקות ומבוססות יותר, שהגיעו "בשלות" יותר לבורסה, דוגמת חברת התעשייה פולירם, חברת מספנות ישראל, ועוד, שם מכפילי הרווח שעל בסיסם תומחרו גיוסי ההון היו ברורים למדי, ובהתאם גם ניהול המו"מ מול המוסדיים לקראת הנפקתן.

התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל עותרת לבג"ץ על מנת שיתערב בחוק החזר המקדמות לזוגות שאירוע החתונה שלהם בוטל בגלל משבר הקורונה. לטענתם, החוק חוקק בחטף ומונע מטעמים פופוליסטיים. לא ייתכן שהענף הוא האחרון שיחזור לעבוד בצורה סדורה. נועם לוי יו"ר התאחדות בעלי האולמות: "אנחנו מבינים את מצוקת הזוגות ומעוניינים להסדיר את הנושא בצורה הוגנת ומאוזנת, ובפועל אף הגענו להבנות עם רוב הזוגות. יחד עם זאת, החוק הקיים דרקוני, חד צדדי ועלול לגרום לחדלות פירעון של חלק מהאולמות. החוק הקיים דורש מבעלי האולמות לשלם באופן מיידי החזרי מקדמות, תחת איומי קנסות, בעוד שהענף בקריסה ורחוק מהתאוששות. ישנם אולמות שכלל לא קיבלו סיוע כלכלי מהמדינה, או שהסיוע שקיבלו הוא מזערי. אנחנו אחרונים שנחזור לעבודה ולכן דורשים שהחוק יתעדכן ולא יפקיר אותנו". עוד טענו בהתאחדות כי "החוק הקיים דורש מבעלי האולמות לשלם באופן מיידי החזרי מקדמות וללא פריסת תשלומים. כל בר דעת יכול להבין את הקושי להחזיר כספים על הוצאות שהוצאו עבור הכנות רבות בליווי הזוג, תחת איומי קנסות ותביעות בבתי משפט, לצד אפס הכנסות לאורך כמעט שנה שלמה בשל השבתת הענף ומשבר הקורונה. עו"ד איה רייך מינא ועו"ד נטליה זרון ממשרד עמית פולק מטלון, שהגישו את העתירה: "עתירה זו הוגשה כנגד התערבות חקיקתית רטרואקטיבית פסולה בוטה וחסרת תקדים בזכויות חוקתיות של בעלי אולמות וגני אירועים, באופן המטיל עליהם, ועליהם בלבד, את מחירו של משבר הקורונה. כמו כן, בהליך חקיקת החוק נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורש ההליך והמחייבים, כשלעצמם, את ביטולו".

אפליקציית אייקון משלימה סבב גיוסי הון עם גיוס של כ-700,000 דולר מחברת פגסוס קפיטל שידועה כמשקיעה בסטרטראפים חדשניים וייחודיים. אפליקציית ICON APP היא סטרטאפ ישראלי חדשני המאפשר להיות חלק מצ'אטים של טאלנטים, מומחים ואח"מים מובילים בתחומם.

הקורונה הגבירה את התלות של עסקים בממשלה ויותר עסקים הבינו שהם צריכים להתאגד על בסיס אינטרסים משותפים והחשש הגדול מפני קריסה. על פי הערכות דן אנד ברדסטריט, ב-2020 יקרסו בסופו של דבר 75 אלף עסקים, גידול של כ-30% ביחס ל-2019 ו- 60 אלף עסקים נוספים יקרסו ב-2021. גם העסקים שעדיין שורדים ומצליחים להרים את הראש מעל המים לעת עתה, מביעים חשש גדול מהיום שאחרי הקורונה, שבו ייגמרו המענקים הממשלתיים והם יישארו ללא כסף שיאפשר להם להמשיך לקיים את העסק ואת בני משפחתם. בחודשים האחרונים אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של הפגנות נואשות של בעלי עסקים קטנים במחאה על התעלמות הממשלה מהמצוקה האמיתית שלהם ומריבוי הסגרים שאינו מאפשר להם להמשיך לקיים את העסק ועדים לאינספור סיפורים אישיים על אובדן היכולת להתפרנס המתפרסמים על בסיס יומיומי בתקשורת. חלק גדול מבעלי עסקים אלה קיבלו גם כך רק מענקים זעומים על אובדן פרנסתם וכדי לשרוד לקחו הלוואות, שלא ברור מהיכן יוכלו להחזיר אותן. על רקע זה נראה כי בשנים הקרובות ייווצר פער משמעותי בין כמות העסקים האדירה שייסגרו בישראל לבין כמות מועטה יחסית של כאלה שייפתחו. ב-2021 צפויים על פי הערכות דן אנד ברדסטריט להיפתח בישראל 45-40 אלף עסקים בלבד, מספר נמוך בכ-25% לעומת 2019.