בכל פעם שאתם צריכים הוכחה לכמה מפונקים נהיינו, תחשבו על מגבונים לחים. לפני שנות ה-80 הדבר הזה היה נחלתן של מסעדות בעיקר, והסוג שנכנס למיינסטרים היה מאוד חדגוני ועם ריח כימי חזק ודוחה. זה היה מוצר מאוד פריבילגי. היום יש מגבונים לכל מטרה - לניקוי משטחים, לניקוי חלונות, לניקוי ישבן ומה לא. כמו צפייה בפורנו, רק תחפשו ז'אנר ותהיו בטוחים שהוא קיים. שואבי האבק הם המטאפורה הטכנולוגית למגבונים. אם פעם היה שואב בעל קונספט אחיד, היום הם כבר באים בשלל צבעים וייעודים - שואב רובוט, שואב אלחוטי, שואב ציקלוני ידני, אפילו שואב למקלדת. הנוסחה האחרונה שהיצרנים מנסים להנחיל כבר מספר שנים היא של שואב-שוטף - All in One. במחי מכשיר אחד תוכלו להרים פירורים או שיערות של כלב וגם להעביר סמרטוט. נשמע כמו חלום, לא? עד כה הסיפור הזה נחל הצלחה חלקית בלבד. יש לא מעט חברות שמנסות את זה, אבל אם לא שמעתם על פריצת דרך בתחום, כנראה שיש לכך סיבה טובה. מניסיוני, הנשען על שימוש באחד השואבים הללו ועל מוצר משלים לדייסון (גאדג'ט מותאם שלא מסופק על ידי החברה עצמה), מדובר במכשירים שלא מצטיינים בשני התחומים: השאיבה לא עוצמתית והניקוי אינו יסודי. האם דווקא ה-FC7 של Karcher נושא את הבשורה?

הוויכוח על קליטת פליטים מאוקראינה פגש כמה עצבים חשופים אצל הישראלים. מהפקפוק הרבני בנוגע ליהדות העולים ממדינות בריה"מ לשעבר, שנמשך כבר יותר מ-30 שנה - ועד לשאלה למי יש לסייע, באילו היקפים והאם קליטה של פליטים שאינם יהודים בישראל היא סכנה לאופייה היהודי של המדינה. מעטים, אם בכלל, התייחסו למחיר הכלכלי של הקליטה. לאיזה סל קליטה יזכו העולים החדשים? היכן יעבדו הפליטים, עד שיחליטו (או יידרשו על ידי שלטונות ההגירה) לשוב לארצם ועוד. בעוד יש מי שמדבר כאן על "מדיניות הגירה", נדמה כי המלחמה באוקראינה, שייצרה כבר כשני מיליון פליטים, מלמדת שהיחס הישראלי למהגרים-פליטים נע על הציר שבין גזענות (שמפנה עורף לכל מי שאינו יהודי גם אם הוא נמלט על נפשו) לפופוליזם שדורש שיראל תפתח את גבולותיה לכל מי שרואה בעצמו פליט, בלי קשר למידת זיקתו למדינת היהודים. במילים אחרות: יש לנו כמעט הכל, חוץ ממדיניות הגירה סדורה. מעבר לסיסמאות שנזרקות לחלל האוויר על מי הוא ציוני אמיתי ומי הוא יהודי אמיתי, עולה השאלה הכלכלית האם מדינת ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט עולים שהיא מחויבת לפי החוק לקלוט וכן פליטים שעה שישראל חתומה על האמנה של האו"ם בנושא.

גם המומחים הכי אופטימיים מסכימים שאין מנוס - התייקרות המחירים כבר כאן - והיא תהיה חדה, כואבת ועולמית. אפשר להודות בלב כבד שהמלחמה ביוקר המחיה בישראל לא רלוונטית כרגע, בגלל הקרבות באוקראינה והמחסור הגלובלי. כשאין מספיק חיטה, דגנים, תירס, תפוחי אדמה, ביצים וגבינות, כשאספקת הגז והנפט מאוקראינה מושבתת ומרוסיה - מוחרמת, - ועמם נעצרת גם אספקת הברזל והפחם, הכל עולה (ועוד יעלה) הרבה יותר. ליבואניות ויצרניות המזון המקומיות, שהתכוונו להעלות מחירים ונבלמו על ידי המחאה הצרכנית, יש עכשיו סיבה אמיתית לעשות את זה, כי קודם, איכשהו, רוב הטיעונים שלהם נשמעו כמו אוסף תירוצים שליקטו מפה ומשם כדי להצדיק את ההתייקרות, מה שהביא חלק ממנהליהן לחקירה ברשות התחרות. אבל אחרי הפלישה של פוטין לארצו של זלנסקי משפטי מחץ שעבדו מצוין כמו "התייקרות עלויות השינוע" ו"עליית מחירי הסחורות", נשמעים כמו הכותרות של אתמול. עכשיו מדברים על מחיר חבית הנפט, שטס למעלה אחרי האמברגו שהטילה ארה"ב על הנפט הרוסי, (נושק, נכון לרגע זה, ל - 123 דולר). וכשכל זה קורה, אך הגיוני הוא הגיוני שגרף עלויות הייצור יזנק בגלל עלייה במחירי הדלק, החשמל, המים, לאורך כל שרשרת הערך, עד לכיסו של הצרכן.

המשפט הבא נכתב כבר כמה פעמים בשבוע האחרון, אבל כשמגיע-מגיע: ביצועי השיא של המשק הישראלי בשנת 2021 משתקפים היטב בדוחות המגזר הפיננסי, ובראשו הבנקים. ואם כבר בבנקים עסקינן, אזי נפל דבר: אחרי שאתמול הציג בנק הפועלים תוצאות שנתיות נפלאות עם רווח נקי של קרוב ל-5 מיליארד שקלים, עתה הגיעו התוצאות של בנק לאומי שמציגות רווח נקי גבוה אף יותר: כ-6 מיליארד שקל בשנת 2021. שנאמר בשפה לא כלכלית: וואו! לאומי מסכם את שנת 2021 עם ביצועי שיא ודיבידנד מצטבר של כ-2.6 מיליארדי שקל, צמיחה מרשימה בתיק האשראי - 16.1%, שיפור משמעותי ביחס היעילות - 46.8% ותשואה להון - 15%. לאור התוצאות המצוינות, אישר דירקטוריון הבנק חלוקת דיבידנד בסך של 588 מיליון שקל, בנוסף לדיבידנד בסך מצטבר של כ-2 מיליארדי שקל שחולק בגין תשעת החודשים הראשונים של השנה.

אייבקס (Ibex) הישראלית, שנוסדה על ידי יוסי מוסל וד"ר חיים לינהרט בשנת 2016, הינה חלוצה עולמית באבחון סרטן בעזרת בינה מלאכותית (AI). הטכנולוגיה שהחברה פיתחה מאפשרת לפענח דגימות ביופסיה ומסייעת לפתולוגים לאבחן סרטן במהירות, ביעילות וברמת דיוק גבוהה מאוד. המוצרים של Ibex מוטמעים בבתי חולים ובמעבדות ברחבי העולם. במקביל, יש לחברה שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות ענק בתחום האבחון כ"פיליפס" ו"רוש". המערכת הממוחשבת של Ibex כבר הצליחה לסייע לפתולוגים לאתר בזמן אמת מספר לא מבוטל של ביופסיות סרטניות לאחר שבבדיקה בשיטה המסורתית באמצעות מיקרוסקופ, הן נמצאו, בטעות, כשפירות. רופאים שמשתמשים במערכת מדווחים על שיפור משמעותי בחווית העבודה ובמהירות האבחון, וכך הם מטפלים טוב יותר בחולים. האלגוריתמים שהחברה פיתחה, תוך שימוש בטכנולוגיות של למידה עמוקה (Deep Machine Learning), יודעים כיום לנתח ביופסיות של שד, ערמונית וקיבה, ועתידיים להתרחב לרקמות נוספות.

לעובדה שצים הפכה לאחד מסיפורי ההצלחה בכלכלה העולמית, כבר כמעט שהתרגלנו. עם זאת, הדוח שמפרסמת היום החברה הצליח להדהים גם את המצויים בפרטים. צים שירותי ספנות משולבים (NYSE: ZIM), חברת ספנות והובלה ימית גלובלית, פרסמה היום את תוצאותיה העסקיות, על בסיס מאוחד, לרבעון הרביעי של שנת 2021 ולשנת 2021 כולה. דגשים עיקריים לרבעון הרביעי ולשנת 2021: • הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם ב-1.71 מיליארד דולר (לעומת 366 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד), עלייה של 366%, או רווח מדולל למניה בסך 14.17 דולר; הרווח הנקי לשנת 2021 הסתכם ב 4.65 מיליארד דולר (לעומת 524 מיליון דולר בשנת 2020), עלייה של 787%, או רווח מדולל למניה בסך 39.02 דולר. • ה-EBITDA המתואם ברבעון הרביעי הסתכם ב-2.36 מיליארד דולר, עלייה של 345% מהתקופה המקבילה אשתקד; ה-EBITDA המתואם לשנת 2021 הסתכם ב-6.60 מיליארד דולר, עלייה של 537% מהשנה הקודמת. • הרווח התפעולי (EBIT) ברבעון הרביעי הסתכם ב-2.12 מיליארד דולר, עלייה של 382% מהתקופה המקבילה אשתקד; הרווח התפעולי (EBIT) בשנת 2021 הסתכם ב-5.82 מיליארד דולר, עלייה של 706% מהתקופה המקבילה אשתקד. ההתאמות בין הרווח התפעולי (EBIT) לבין ה-EBIT המתואם ברבעון הרביעי ולשנת 2021 כולה היו זניחות. • מחזור ההכנסות ברבעון הרביעי הסתכם ב-3.47 מיליארד דולר, עלייה של 155% מהתקופה המקבילה אשתקד; מחזור ההכנסות בשנת 2021 הסתכם ב-10.73 מיליארד דולר, עלייה של 169% מהשנה הקודמת. • צים הובילה 858 אלף מכולות (TEU) ברבעון הרביעי, עלייה של 7% מהתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2021, הובילה צים 3,481 אלף מכולות (TEU), עלייה של 23% מהשנה הקודמת, משמעותית יותר מהממוצע בענף. • מחיר ההובלה הממוצע למכולה (TEU) ברבעון הרביעי עמד על 3,630 דולר, עלייה של 139% מהתקופה המקבילה אשתקד. מחיר ההובלה הממוצע למכולה (TEU) בשנת 2021 עמד על 2,786 דולר, עלייה של 127% מהשנה הקודמת. • יחס מינוף נטו (leverage ratio) של 0.0x ליום 31 בדצמבר 2021, בהשוואה ל-1.2x ליום 31 בדצמבר 2020; מזומנים והשקעות נטו (net cash)4 ליום 31 בדצמבר 2021 עמדו על סך של 509 מיליון דולר • החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-2.04 מיליארד דולר, או 17.00 דולר למניה, סכום המייצג 50% מהרווח הנקי לשנת 2021 על בסיס מצטבר (לרבות חלוקת ביניים רבעונית שכבר בוצעה על חשבון תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2021). הדיבידנד ישולם ב-4 באפריל 2022 למחזיקי מניות החברה ב-23 במרץ 2022. • במהלך 2021 ולאחר תום השנה, התקשרה החברה במספר הסכמים לחכירה של 36 אוניות חדשות, אשר 28 מתוכן הן אוניות "ירוקות", המונעות בגז טבעי (LNG). האוניות צפויות להימסר לצים במהלך השנים 2023 ו-2024. • לאחר תום השנה, הכריזה החברה על הארכה ועדכון של הסכם שיתוף הפעולה התפעולי עם חברות ה-2M alliance

חברת CodeValue היא מחברות ה- IT המובילות בישראל בתחומי הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית והיא חברת בת של SpeedValue שנסחרת בבורסה בת"א. מרכז הפיתוח והחדשנות של קודווליו הוקם בשנת 2015 ביקנעם במטרה להרחיב את הפעילות ולספק מקורות פיתוח איכותיים לחברות הממוקמות בצפון הארץ וכמו כן לספק מקומות תעסוקה למתכנתים המתגוררים באיזור. בתוך המרכז קיים גם מתחם מסווג שהוקם עבור אחד מהלקוחות הביטחוניים הגדולים של החברה. התחומים בהם החברה מתמקדת בצפון הם בעיקר תחומי הטכנולוגיה הביטחונית והביו-מד . החברה מעסיקה 200 עובדים ויש לה מאות לקוחות ובהם: מייקרוסופט, אינטל, תעשייה אוירית, SAP, מונטרס, בנק הפועלים, קופות חולים ועוד למעלה מ- 100 חברות מבוססות וסטארטאפים. באחרונה הקימה קודווליו גם פעילות חדשה ברומניה המשלבת הובלה טכנולוגית ישראלית עם מפתחים מנוסים רומנים. לחברה יש ניסיון של למעלה מ -10 שנים במתן פתרונות טכנולוגית מתקדמים ללקוחותיה וביצירת בוטקאמפס מונעי טכנולוגיה, וכן באיתור, סינון, גיוס, הדרכה וטיפוח אנשי טכנולוגיה. מטה החברה יושב בהרצליה פיתוח.

ישראכרט מפרסמת את דוחות הרבעון הרביעי של 2021 המסכמים שנה מצוינת לחברת האשראי: הרווח הנקי השנתי הסתכם בכ-343 מיליון שקל, בהשוואה לכ-93 מיליון שקל אשתקד, כלומר גידול של כ- 269% הרווח הנקי משקף תשואה להון ממוצע של כ- 13.1%, דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בסך של 120 מיליון שקל. עיקרי הנתונים בדוח: • שיא במחזור העסקאות בכרטיסי אשראי שהגיע לכ-186 מיליארד שקל המשקף עלייה של כ-17.3%. • ההכנסות בשנת 2021 צמחו בכ-12% לכ-2.3 מיליארד שקל. • ירידה של כ-75% בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהסתכמו בכ-62 מיליון ששקל, לעומת כ-247 מיליון שקל בשנת 2020. • ישראכרט חוזרת להציג צמיחה באשראי לאנשים פרטיים - צמחה בכ-1.1% לכ-4.11 מיליארד שקל לעומת סוף שנת 2020 ובכ-5.2% לעומת סוף המחצית הראשונה של 2021. • צמיחה של כ-6% ביתרת האשראי המסחרי לעומת סוף 2020, לכ-945 מיליון שקל. • מימוש תכנית התייעלות יצר חסכון שנתי כולל של כ-50 מיליון שקל לשנים הבאות.