מי שאיבד את ביתו במתקפה נאלץ להסתפק במענק ראשוני זעום. אף שהמדינה הוזהרה שוב ושוב, עדיין לא הוקם מנגנון מסודר לפינוי בחירום. בינתיים המפונים מקבלים תרומות, מס רכוש קורס תחת העומס, ומערכת החינוך מגמגמת בזום. ומי ממלא את הוואקום? כרגיל, הציבור עצמו

הבורסה בתל אביב מזנקת, השקל נסחר בשערים שלא נראו מאז תחילת הלחימה: בעוד העולם עוקב בדאגה אחר ההסלמה מול איראן, השוק המקומי מאותת אופטימיות כלפי חוסנה הכלכלי של ישראל. אחת הסיבות האפשריות: הפחתת הסיכון ארוך הטווח של איראן

לאור התמשכות המלחמה ומגבלות מצב החירום, כאשר חלק גדול מהעסקים אינם פועלים ולחלקם אסור לפתוח בהוראת גורמי הביטחון, כאשר לא ידוע אם המדינה תממן את משכורות העובדים -מעסיקים החלו להוציא עובדים לחל"ת או מנצלים את ימי החופשה שלהם ואף החלו לפטר את חלקם עד שנחזור לשגרה. חשוב להבין כי הוראות פיקוד העורף, בשלב זה, שונות מאלה שאנו מכירים ונכון ליום 16.06.2025, בהתאם להנחיות, רק מפעל חיוני או עסק המספק שירותים חיוניים שקיבל את אישור משרד העבודה יכול לפעול ולהעסיק עובדים. המעסיק הוא לא זה שמחליט אם הוא חיוני, אלא רק עסק שקיבל אישור ממשרד העבודה ככזה. עסק שאין לו אישור כאמור לא אמור להפעיל את העסק ולא יכול לחייב את עובדיו להתייצב לעבודה. לאור ניסיון העבר, מעסיקים רבים התמודדו עם ההורדה בהכנסות הנובעת ממצב החירום באמצעות הוצאת העובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). מעסיקים רבים אינם מודעים לכך שלא ניתן להוצאי עובד לחל"ת בניגוד לרצונו של העובד. הוצאת עובד לחל"ת כפויה עלולה להיחשב כהרעת תנאים אשר תאפשר לעובד להתפטר בדין מפוטר ויש נסיבות בהן ניתן לראות בהוצאת העובד לחל"ת כפוי באקט של פיטורים. בכל מקרה יש לשים לב כי סיום העסקתו של עובד בכל מקרה, כפופה להליך שימוע לפני פיטורין שחייב להיעשות בהתאם לחוק.

בעוד הקניונים מתריעים על גל חל"תים ומבקשים לאפשר פתיחה מיידית תחת מגבלות, מנכ"ל ארקיע טוען כי מתווה טיסות החילוץ "רחוק מלתת מענה לממדי המשבר". ומחירי הטיסות? "הם יהיו סבירים, לא ננצל את המצב"

התעשייה האווירית קרובה לסיום פיתוח הדור השני של המיירט הישראלי, וצפויה להתחיל בשנה הקרובה בניסויי שיגור: "חץ-2 עדיין עושה את העבודה, אבל מאז שנכנס לשירות נרשמה התקדמות טכנולוגית רבה שיכולה לשפר עוד יותר את הביצועים"

18,766 תביעות התקבלו מאז תחילת מבצע 'עם כלביא' לעומת כ-10,000 תביעות אתמול בלבד. ברשות המסים מציינים כי נכון להבוקר פועלים 87 צוותים ברחבי הארץ, בעיקר בבת ים ובתל אביב

חברות הדירוג מדגישות כי הכלכלה הישראלית נחשבת עמידה, אך מצביעות על תרחישי קיצון הכוללים נזק לתשתיות, תנודתיות בשער החליפין ובריחת הון, אם יימשך העימות עם איראן. הדירוג לא השתנה, אך התחזית נותרה שלילית, והסיכון הכלכלי הוגדר כמתגבר

ביום רביעי, ה־12 ביוני 2025, מדינת ישראל יצאה למבצע צבאי יזום ומתוכנן - "עם כלביא". ביום ראשון, ה־15 ביוני, הכריז פיקוד העורף - באישור הממשלה - על הארכת מצב החירום המיוחד בעורף עד ל־30 ביוני 2025, והורה על המשך סגירת כלל העסקים במדינה, למעט עסקים חיוניים שהוגדרו על ידי משרד העבודה, ללא כל התייחסות והודעה על מחויבות כלכלית לעורף הישראלי. המשמעות: הנחיות פיקוד העורף מחייבות סמיכות למרחב מוגן ואיסור מוחלט על התקהלות, ובפועל מונעות את פתיחתם החוקית של עשרות אלפי עסקים במדינה, בייחוד בענף המסעדות, האירוח, הבידור והשירותים. עשרות אלפי עסקים מושבתים. מאות אלפי עובדים נותרו בבית. והתגובה של המדינה? שתיקה. לא פורסמה הודעה על שיפוי וסיוע. לא הוצג מתווה. לא נמסרה התחייבות. ובעלי העסקים - שוב נותרו בלי כל ודאות. איך שורדים? אבל הפעם, זו לא הפתעה. המדינה הובילה את המהלך. היא תכננה את המבצע. היא לא השלימה את המעגל התכנוני עם החוסן האזרחי והכלכלי. היא לא לוקחת אחריות כלכלית בזמן אמת, שוב. ובכך, היא מותירה את בעלי העסקים לבד. אבל דווקא בגלל שהיא זו שסגרה - היא גם זו שחייבת לשלם.