כמו בפרק הראשון, גם ב"ההילולה 2" יש אמירה חברתית חתרנית. בפעם הקודמת זה היה על דו-קיום בין יהודים וערבים, והפעם זו הדמות של הגיבורה, השוברת את הקונבנציות של הז'אנר הרומנטי. בכל מקרה, ההצלחה בקופות מובטחת

בעוד שכול העולם מתעסק במעלליה של גרטה תונברג והמשט שהובילה לעזה - לא מספיק אנשים מדברים על אחותה. כן. יש לה אחות. הכירו את ביאטה ארנמן, בת 19 הידועה בשם הבמה Bea והיא רוצה להיות לא רק "אחותה של גרטה". גם היא רודפת אחרי אור הזרקורים, אבל היא בחרה דרך אחרת ונועזת יותר להתפרסם: קריירה מוזיקלית, משחק ודוגמנות בהלבשה תחתונה, עם קריצה פוליטית. עם 10,700 עוקבים באינסטגרם, היא משתפת תמונות נועזות שלה במחוכים ורשתות, ומקדמת את הסינגל החדש שלה, I Found Your Father's Gun, שמעביר מסר נגד סקסיזם והחפצת נשים. ביאטה, בתם של זמרת האופרה מלנה ארנמן (שייצגה את שבדיה באירוויזיון ב-2009) ומפיק הקולנוע סוונטה תונברג, בחרה להשתמש בשם הנעורים של אמה, בניגוד לאחותה המפורסמת. המהלך הזה משקף את רצונה ליצור לעצמה זהות עצמאית, ולהתרחק מצילה של גרטה. השבוע, בעוד גרטה הייתה עסוקה במשט לעזה, אחותה פרסמה תמונות מסט צילומים וקידמה את הסינגל שלה, שזכה לתגובות חצויות ברשת.

גרסאת לייב אקשן אחת בקולנוע ואחת בדיסני, ההמשכון של להיט הענק הישראלי ועוד שני סרטי המשך, כי זה העידן בו אנחנו חיים. ארבע המלצות צפייה ואזהרה אחת

מי שהחזיק מעמיד בערך 45 דקות לתוך מהדורת חדשות 12, עמוק אחרי הניוז הבוער של היום, קצת אחרי עוד דיווח מפוהק מהכנסת על המשבר הפוליטי התורן, גילה שאוהד חמו מדווח על טרנד של גולשי אינטרנט פלסטינים: הם מעלים לרשתות תיעוד של עזה לפני המלחמה ואחריה. אלא לא תמונות "לפני ואחרי" של דיאטה, אלא של אזור אסון: לפני הטבח הנורא של 7 באוקטובר, אותו מסע רצח ברברי נגד ישראלים ששינה את האזור לנצח, ואחרי יותר מ-600 יום של מלחמת תגובה. לפני: בתים, קניות, מרקם חיים כלשהו. אחרי: הרס על הרס על הרס. זה נשמע טיפשי, ילדותי ומשעמם, אולי בכוונה. אבל מאחורי הכותרת הזאת מסתתרת קטסטרופה נוראה: כך נראה מה שישראל עשתה בעזה בעקבות השבת השחורה ההיא, מה שהתקשורת הישראלית משתדלת כל כך לא להראות ולא לדבר עליו או לדון עליו, עד שיהיה מאוחר מדי.

במסגרת חלוקת פרסי אקו"ם בתחום המוסיקה הקונצרטית, הספרות והשירה, יוענק פרס מפעל חיים גם למלחינה הגר קדימה

האוניברסיטה העברית בירושלים תעניק תואר דוקטור לשם כבוד למוזיקאי יהודה פוליקר. התואר יוענק במסגרת שנת המאה לאוניברסיטה. בהחלטת סנאט האוניברסיטה העברית להעניק את התואר לפוליקר נכתב כי הוא "זמר, יוצר ומבצע מהבולטים בישראל, ששיריו שזורים בזיכרון האישי והלאומי של מדינת ישראל. יצירתו משלבת רוק עם מוזיקה יוונית וים-תיכונית, ועוסקת בשואה, שכול ונושאים חברתיים. פוליקר תורם רבות לחברה הישראלית, מפגין מעורבות ציבורית רבה ופעיל למען זכויות אדם והנצחת השואה". פוליקר הודה על הבחירה בו ומסר: "אני נרגש מהבחירה בי ומודה על ההוקרה, שמחברת בין המסע האישי והאמנותי שלי לבין המורשת העשירה של המוסד החשוב הזה. מייחל להחזרת החטופים ומקווה שנדע במהרה ימים טובים יותר". בימים אלו מתחיל סיבוב הופעות לציון 40 שנה לאלבום המופת "עיניים שלי" (16.6, אמפי אשדוד, 26.6, אמפי קיסריה).

השחקן האמריקאי הפורה, שהתפרסם בדמות השכן באדי ב"אוזרק", גילם לאורך הקריירה דמויות של שוטרים, פקידים ומאפיונרים בסרטים כמו "פני צלקת" ו"יום אימונים מסוכן", הלך לעולמו בניו יורק מדום לב

מותו של בריאן ווילסון, המהפכן המוזיקלי מאחורי Pet Sounds, מסמן את סיום עידן. כאמן שידע לשלב בין הפופ לבין האומנויות הקלאסיות, הוא יצר יצירות ששפכו אור על עולמות שלא נגעו בהם קודם. עמית סלונים נפרד מהגאון השביר של הביץ' בויז דרך סיפור אישי