צילום: משטרת ישראל ביממה האחרונה נעצרו ארבעה מתוך ששת המחבלים שברחו מכלא גילבוע. זקריה זביידי, מחמוד עראדה, מוחמד עראדה ויעקב קאדרי.  השניים הראשונים נלכדו בהר הקפיצה בעיר נצרת. השניים האחרונים נלכדו בכפר אום אל גאנם כשהם מסתתרים בחניון משאיות על ידי לוחמי ימ״מ ושב״כ.  שניים נוספים עדיין נמלטים.   

20 שנה לפיגוע הטרור הגדול מכולם במגדלי התאומים. ארה"ב עדיין המעצמה החזקה ביותר במאבק בטרור, אבל בימינו היא עושה זאת מרחוק. פחות 'מגפיים על הקרקע' ודגל הכוכבים והפסים Official White House Photo by Adam Schultz איש ממבצעי פיגוע הטרור האדיר 9/11 לפני 20 שנה לא נותר בחיים. כולם נספו בלהט הפלדה והבטון של המגדלים הבוערים והניתכים. אי אפשר לחקור אותם. אבל עלה בידם לפגוע פגיעה עמוקה ביותר בלב ובליבה של כל מה שארצות הברית של אמריקה מייצגת.  פיגוע טרור בלב ניו יורק, בירת העולם, בירת הפיננסים והביזנס והקפיטליזם העולמי. פיגוע בפנטגון, לב ליבו של ה"מיליטריזם" האמריקני. הרס התאומים, שני מגדלי ענק, כמאה קומות, מסמלי ההצלחה הכלכלית האמריקנית. המלחמה נגד טרור מכה איומה למודיעין האמריקני: קבוצת אזרחים זרים נושאי שמות ערביים נרשמת ללמוד טיסה בבתי ספר לטיסה, ואיש אינו יודע, ואיש אינו שואל ואיש אינו תמה ומברר. שימוש במטוסי נוסעים של חברות תעופה אמריקניות, שעליהם השתלטו הטרוריסטים אחרי ששמו ללעג ולקלס את כל סידורי הביטחון, המאבטחים, המתשאלים, מכשירי הסריקה הביטחונית והמגנומטרים בנמל התעופה ה"מוגנים ביותר אמריקה". במגה-פיגוע אחד וכ-3,000 הרוגים, הצליחו המתכננים והמבצעים לחדור למדינה הענקית, למעצמה הגדולה בעולם,  ולתקוף את כל מה ששנוא עד היום על ארגוני טרור, ארגונים ג'יהדיסטים, ארגונים כמו אל קאידה ודאעש, ואפשר להוסיף לרשימה גם את חמאס וחיזבאללה. ארה"ב הגיבה ולמדה לקחים. מאז 11 בספטמבר 2001 יצאה ארה"ב למלחמה נגד הטרור באמצעות התערבות צבאית. עשר שנים לקח עד שנתפס והאג בין לאדן, אבל זה קרה. נלמדו לקחים: לפני 9/11 היתה בידי השלטונות רשימה של 16 אנשים שסומנו כ"מנועי לימוד טיסה". היום ברשימה האת כמה רבבות שמות. במלחמה נגד דאעש בסוריה ובעירק מילאה ארה"ב תפקיד מרכזי והקימה קואליציה של כוח אווירי שקצר הצלחה בשטח, וכיום יש רק מובלעות בודדות שבהן יש לדאעש שליטה. הקואליציה הצליחה למנוע מדאעש, יורש אל קאידה מהתאומים, להחזיק בטריטוריה ולהקים כליפות איסלאמית, למרות שמפעם לפעם יש המזהירים שדאעש עדיין נושם ובועט. כמו בסיני, למשל, כפי שהמצרים (והישראלים) יודעים.  הנסיגה מעירק ואפגניסטן הנסיגה האמריקנים לנגד עינינו בשבועות אלו מאפגניסטן וצמצום כוחות בעירק, מדאיגים את כל מי במזרח התיכון הסבורים שארה"ב ממשיכה להוביל את המאבק הבינלאומי נגד טרור ג'יהדיסטי. אמנם, כאשר מתקיימים תרגילים אוויריים ויבשתיים של צבא אמריקני ובעלות ברית אירופיות (נאט"ו), וגם צה"ל וחיל האוויר, תמיד יופיע בתיאור התרגיל משפט הקובע ש"תורגלו שיטות לחימה נגד טרור". אבל לכל תרגיל יש מועד סיום ומטוסי הקרב F-35, F-16 ו-F-15 ומטוסי התובלה האמריקניים חוזרים לבסיסיהם ברמשטיין, גרמניה, או בבית בארה"ב. מי שעלולים להיפגע מטרור ג'יהדיסטי במזה"ת נשארים בבית, מול שרידי דאעש ואל קאידה, מול חמאס וחיזבאללה. סימני הבדלנות של ג'ו ביידן מעודדים מומחים ואנליסטים, שקולותיהם נשמעים באמריקה, והם טוענים כי אמנם 9/11 היה פיגוע הטרור הקטלני והחמור ביותר, אבל ארה"ב איננה צריכה לנהל מלחמה בינלאומית נגד טרור, וכי לא התערבות צבאית היא הדרך. מוטב היה, לדעת חוגים אלו, אילו המדיניות האמריקנית היתה מבוססת על עידוד מאמצי לחימה נגד טרור של מדינות אזוריות בעוד ארה"ב מתמקדת בשת"פ באיסוף מודיעין עולמי, באספקת נשק וציוד למדינות הרלוונטיות, אך לא עוד שיגור צבא אמריקני אל מעבר לים.  דעות כאלו מתבססות בעיקר על העובדה, הנכונה לכשעצמה, כי מאז 9/11 לא היה פיגוע טרור של ארגונים ג'יהדיסטים מוסלמים בשטחה של ארה"ב. מאז 2001 השקיעו מממשלים בוושינגטון משאבי ענק במניעת טרור – 2.8 טריליון דולר מ-2002 ועד 2017. הוקם משרד ממשלתי מיוחד לביטחון המולדת HOMELAND SECURITY. אלא שבארה"ב כוללים ב'טרור' גם סוגים אחרים, פנים-אמריקניים, של מפגעי טרור. כמו חוגי ימין קיצוני, כמו קמפיינים של רדיקליזציה באמצעות האינטרנט. ב-26 במארס 2019 נעצר בארה"ב רונדל הנרי, בן 29, אזרח טרינידד וטובגו, שגנב משאית וניסה לנגח כלי רכב מאוייש אחר וטען כי הוא פעל בהשראת דאעש. באמריקה יש הכוללים את אלו שפותחים אש ורוצחים אנשים בבתי ספר ובקמפוסים כ'טרוריסטים'. הזמינות השערורייתית של נשק ברחבי ארה"ב וחוסר היכולת של דורות רבים של מחוקקים לאסור מכירה חופשית של נשק מעודדים ותומכים בטרור האמריקני הזה. זה הטרור הפנימי בארה"ב. למרות הביקורת: עדיין מעצמה האם ניתן לומר שארה"ב מובילה כיום את המאבק העולמי נגד טרור? ההתכנסות והבדלנות אינן מבשרות טובות. אך צריך לזכור: לעולם החופשי והדמוקרטי אמריקה היא עדיין מובילת העוצמה הצבאית, התעשייתית והטכנולוגית. מאבק נגד איראן, נגד תכנית הגרעין המתרקמת שלה ונגד מגמות ההתפשטות בצירי הרשע במזה"ת, שכמוהן כטרור, אי אפשר יהיה לנהל בלי ארה"ב. גם הבדלנות והוצאת הכוחות הצבאיים של ארה"ב אינן מוחלטות. עובדה: יש בסיסי ענק אמריקניים במפרציות, בעירק עדיין יש נוכחות צבאית אמריקנית, בסיסי הצבא האמריקני באירופה קרובים, כמטחווי כמה שעות טיסה. הצי השישי עוגן בנמל חיפה והצי החמישי משייט בים סוף ומבצע תמרונים עם איטליה, עם יוון, וגם עם זרועות האוויר והים של צה"ל.  במבט ממעוף ציפור הדברים נראים כך: אחרי מתקפת הטרור האיומה של 9/11 שלחה אמריקה את צבאה למזרח התיכון כדי לנקום את נקמת אלפי הרוגי התאומים ולחסל את מנהיג הטרור והוגה הפיגוע. אחרי כן שלחה את מטוסי הקרב שלה ושל שותפותיה כדי להביס ארגון טרור שני. נראה שכיום אנו חווים את השלב הנוכחי, שעיקרו החזרת (רוב) החיילים הביתה, לא עוד "מגפיים על הקרקע", אלא השתתפות במלחמה בטרור "מרחוק" כמו נשק מנגד STANDOFF.  מכאן החשיבות של הסכמים ובריתות עם אמריקה, הסכמי שיתוף פעולה אסטרטגיים, תמרונים ותרגילים צבאיים משותפים, חילופי אינפורמציה ומודיעין, שת"פים של ארגוני ביון, חילופי קצינים ומומחים, וכמובן תיאומי מדיניות. כאשר נשיאי ארה"ב משתי המפלגות חוזרים ומצהירים על שמירת היתרון האיכותי והאסטרטגי של ישראל באזור, יש לכך משמעות מבצעית במאבק בטרור. אחרי היציאה מאפגניסטן נשמעו בארץ דעות שביידן "משאיר אותנו לבד מול איראן ומול הטרור". נראה כי זו קביעה נמהרת. אמריקה עדיין השותפה מספר אחת של מדינת ישראל. אולי השיטה השתנתה, אולי נראה פחות דגלי כוכבים ופסים באזורנו, אך הברית אתנו נראית איתנה.