בהלסינקי מסבירים את הקשחת עמדתו של ארדואן עקב תקרית שאירעה בשטוקהולם לפני שבוע, כאשר בהפגנה נישאה דמותו של ארדואן כבובה שתולים אותה By President.gov.ua, CC BY 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=122008710 נשיא טורקיה ארדואן מקשיח את עמדתו כלפי נאט"ו: הוא הודיע אתמול כי שוודיה ופינלנד חייבות לגרש או להסגיר לטורקיה 130 "טרוריסטים" לפני שהפרלמנט הטורקי יאשר את צירוף שתי המדינות הנורדיות לברית נאט"ו.  ארדואן אמר כי שוודיה חייבת לנקוט עמדה ברורה כלפי מי שמוגדר טרוריסטים בטורקיה, קיצוניים כורדיים וחברי קבוצה הנאשמת בייזום ההפיכה ב-2016. "אם לא תתנו לנו אל הטרוריסטים לא נוכל לאשר את הבקשות בפרלמנט שלנו. כדי שזה יעבור הן חייבות למסור לנו יותר מ-100, ליתר דיוק 130, טרוריסטים״, אמר נשיא טורקיה. בהלסינקי מסבירים את הקשחת עמדתו של ארדואן עקב תקרית שאירעה בשטוקהולם לפני שבוע, כאשר בהפגנה נישאה דמותו של ארדואן כבובה שתולים אותה. שר החוץ של פינלנד פקה האביסטו אמר כי דברי ארדואן הם כנראה התגובה למה שקרה בשטוקהולם. בגלל תקרית זו ביטלה טורקיה ביקור מתוכנן באנקרה של יו"ר הפרלמנט של שוודיה.   

זלנסקי מתכנן לנאום בשבוע הבא בפני העצרת הכללית של האו"ם | מכון מחקר  בוושינגטון מעריך שהקרמלין מתכנן מלחמה ארוכה, שתימשך חודשים  Photos: Pavlo Petrov, Evgeniy Zavgorodniy, Evgeniy Maloletka. ארבעים איש ונהרגו עשרות עדיין נעדרים במתקפת טילים רוסית על בניין מגורים גדול בעיר דנייפרו שבאוקראינה. ממשלת אוקראינה הודיעה כי הרג אזרחים, שהיא מעשה טרור, מחזקת את בקשותיה של קייב לספק לה מערכות נשק כדי להביס את הצבא הרוסי. תקיפת הטילים הרסה תשע קומות בבניין. עשרות תושבים, כולל ילדים רבים, חולצו מבין ההריסות והנשיא זלנסקי הודיע: "אנו נלחמים כדי להציל כל אזרח". זלנסקי מתכנן לנאום בשבוע הבא בפני העצרת הכללית של האו"ם ביום השנה לפלישה הרוסית לארצו ב-24 בפברואר אשתקד.  אתמול החל תמרון צבאי משותף של חילות האוויר, רוסיה ובלארוס, סמוך לגבול אוקראינה. רוסיה שלחה טייסות מטוסים כדי להשתתף בתמרון המשותף לשתי בעלות הברית.  המכון ללימודי המלחמה, מכון מחקר  בוושינגטון, העריך שהקרמלין מתכנן מלחמה ארוכה, שתימשך חודשים וכי תוך כחצי שנה ייעשה ניסיון להביס את צבא אוקראינה ולבטל את הישגיו בשטח. המכון מסר כי מבחינים במאמץ של המטכ"ל הרוסי לחדש מבצעי גיוס גדולים של חיילים, ובמקביל להאיץ את ייצור מערכות נשק בתעשיות הביטחוניות.  מטרת הרוסים היא לאלץ את המערב להמשיך לשלוח לאוקראינה כמויות גדולות של סיוע צבאי במשך זמן כה רב עד שלא כל המדינות יוכלו לעמוד בכך.  נאט"ו הודיעה כי תציב ברומניה שלושה מטוסי תצפית ואיסוף מודיעין בשבועות הקרובים כדי לבצע גיחות מודיעין לניטור פעילות צבאית רוסית. הגיחות יבוצעו על ידי מטוסי AWACS המוצבים דרך קבע בגרמניה. דוברת נאט"ו אואנה לונגסקו אמרה לדפנס ניוז שמטוסים אלו יכולים לאתר ולזהות מטוסים בטווחים של מאות ק"מ, ולכן זה מרכיב מפתח במערכת ההרתעה של נאט"ו.   

שדרוג מערכת השו"ב של חיל הים נולד כצורך מבצעי | עיקרו - בניית תמונה ימית ואווירית בטווחים רחוקים מהחוף תמונה: דובר צה״ל  לאחר כארבע שנות פיתוח הוכרזה מבצעיות מערכת השו"ב (שליטה ובקרה) החדשה של חיל הים. לאחר תהליך בחינה ארוך בסימולטור היבשתי של חיל הים וביצוע בחינות נמל (HAT), ביצוע בחינות ים (SAT) בשתי אוניות מדגם סער 6, הוכרזה מבצעיות המערכת. שדרוג מערכת השו"ב של חיל הים נולד כצורך מבצעי שעיקרו בניית תמונה ימית ותמונה אווירית בטווחים רחוקים מהחוף, הגנה על המים הכלכליים, והפעלת מערכות ההגנה האווירית של חיל הים, שנועדו להגן על אסדות הגז והמתקנים האסטרטגיים של ישראל לאורך החוף.  חיל הים מתחיל בימים אלו בתהליך שדרוג הגרסאות של כלל יחידות החיל, ספינות נוספות, כלי שיט אחרים ומרכזי השליטה בחוף.  מערכות השו"ב, אשר חיל הים מפעילן מראשית שנות התשעים, מהוות מכפיל כוח והפעלתן על ידי כלל הכוחות היא יכולת מבצעית מרכזית, המאפשרת לחיל הים לבנות תמונת עולם מורכבת מאד, רבת מטרות, בטווחים רחוקים מאד מהחוף ובכל הממדים – מעל המים, מתחת למים, באוויר וביבשה.  בניית התמונה הימית בכל זירות הפעולה של חיל הים – בים התיכון ובים האדום, מאפשרת שילוביות מערכתית, בה לכלל הכוחות הפועלים בים ובאוויר קיימת תמונה אחודה ומסונכרנת המאפשרת גילוי, סיווג וזיהוי מטרות. לבניית התמונה הימית תורמים מערך הגילוי החופי, הדבורות וכלי הבט"ש האחרים, ספינות הטילים, הצוללות, כלי הטיס של חיל הים וגם מקורות מודיעין אחרים. כחלק ממערך השו"ב של חיל הים נבנית גם תמונה אווירית, המאפשרת לחיל הים יחד עם חיל האוויר, לגלות, לזהות וליירט איומים אוויריים, כדוגמת כלי טיס לא מאויישים, מטוסים נושאי חימוש וטילים.  התפיסה היא שכל פלטפורמה בונה לעצמה את תמונת העולם בהתבסס על הסנסורים שלה, משתפת את התמונה עם מרכזי השליטה והפלטפורמות של החיל, ויחד נבנית תמונה בה כולם שותפים ומשתתפים.  בניית התמונה הימית והאווירית היא מורכבת מאד, שכן בזירה הימית יש ערב רב של מטרות, שהגילוי, הסיווג והזיהוי שלהן מורכב. תהליכים אלו מבוצעים עם לא מעט סנסורים ומערכות לחימה, אשר נדרש להתך את המידע מהם וביניהם, לעבדו, לבנות מסד נתונים אחוד ולשדרו בזמן אמת לכל הכלים של חיל הים. תהליכים אלו דורשים כושר עיבוד גבוה מאד.  אחד האתגרים הנוספים במערכת, שלה ממשקים רבים וצרכנים רבים, הוא ללא ספק אבטחת המידע שלה, עליה שם חיל הים דגש רב. 

האפשרות של פרטנר להסתמך על בזק בתשתיות סיבים, במקום לפרוס בעצמה, צפויה להחליש את IBC בטווח הארוך ולתרום לחיזוק כוחה של בזק בשוק התשתיות קרדיט צילום: דוברות משרד התקשורת החלטה תמוהה של משרד התקשורת, שהחלה ב-2022 ואושרה כעת על ידי שר התקשורת החדש, מאפשרת לפרטנר להסתמך על תשתיות הסיבים של בזק למשך 15 שנים בחיבור 120 אלף קווי סיבים אופטיים. אין ספק שבמשרדי פרטנר ובזק אפשר לפתוח היום שמפניות. אפילו יקרות.  בעוד משרד התקשורת כרגולטור אחראי לקיומה של תחרות בשוק התקשורת הישראלי, נראה כי הוא פועל בניגוד למהותו. בשם פופוליזם זול והרצון להשאיר מורשת אישית לחלק מבכיריו, המשרד עוזר לבזק לעגן את מקומה כמונופול בתחום תשתיות תקשורת לשנים הבאות.  ההחלטה שקיבל המשרד כעת, בעקבות עבודה שהחלה ב-2022, בתקופת השר הקודם, יועז הנדל, עתידה לעגן את בזק כמונופול תקשורת ישראלי גם בתשתיות סיבים אופטיים. כפי שהיה בעבר בתשתיות נחושת ותמסורת.  מתווה הסיבים היה אמור לקדם תחרות בתשתיות  כאשר המשרד רצה לדחוף את מתווה הסיבים, לבזק כבר היו תשתיות סיבים פרוסות בכ-60 אחוזים משטחה של ישראל. אמנם לא עד למייל האחרון (החיבור לבית הצרכן), אך בכל המקטעים האחרים. הסיבה שבזק לא פרסה את הטכנולוגיה החדשה, פשוטה - כסף. אם בזק, כמונופול, עושה מספיק כסף מנחושת (׳פרה חולבת׳), למה לה להכנס להשקעות נוספות בסיבים?  אולם, המשרד כרגולטור התעקש, ויזם את קופת התמרוץ במסגרת מתווה הסיבים. המשמעות היא שבזק תממן ברווחים שלה פריסת סיבים של חברות מתחרות, באותם אזורים בהם בזק לא רוצה לפרוס. מטרת קופת התמרוץ הייתה לדחוק בבזק לפרוס תשתיות סיבים. בזק מצידה, ניסתה להשיג מהמשרד הקלות במקום אחר, לפני שסיפקה תשובה. וקיבלה זאת. המשרד אישר לבזק לבטל את ההפרדה המבנית בין ספק תקשרות לספק תשתית. המשמעות, פחות הוצאות תפעול לבזק, ויותר רווחים. על אותה פעילות.  בסופו של תהליך, בזק בחרה לפרוס כ-80 אחוזים משטח ישראל בסיבים. לאחר מכן ביקשה תוספת של עוד מספר אחוזים בודדים. כלומר, בזק הבטיחה לפרוס כ-83-85 אחוזים מישראל בסיבים. בכל שאר האזורים, היא תסבסד פריסה של המתחרים.  מי הם המתחרים? הרי הרעיון במתווה הסיבים היה לייצר תחרות בשוק התקשורת בכך שיש מספר ספקי תקשורת שפורסים סיבים. ובכן, לצד בזק, יש את IBC ואת פרטנר, שני ספקי תקשורת שהיוו תחרות לבזק בתשתיות.  את פרטנר מנהל אבי גבאי ושלמה רודב הוא יו״ר החברה. שניהם ניהלו את בזק בעבר, יחד. שניהם מכירים מצוין את המכניקה בשוק התקשורת. שניהם, יחד עם גיל שרון ורן גוראון, המנהלים הנוכחיים של בזק, ותיקי שוק התקשורת (גוראון גדל בסלקום ובזק ושרון בפלאפון), ניצלו שעת כושר בחילופי הממשלה לקדם את האינטרסים שלהם מול השר החדש, ד״ר שלמה קרעי.  מה בעצם אומרת החלטת השר החדש? ובכן, במקום שפרטנר תכניס יד לכיס ותפרוס סיבים, כתחרות לבזק, היא משתמשת בתשתית של בזק. אם תרצו, ״סוג של״ מודל דומה למה שעשתה פרטנר עם הוט מובייל בעולם הסלולר בשותפות PHI.  עבור פרטנר, המשמעות שהיא קונה את התשתית במודל שוק סיטונאי, במחיר זהה למחיר של IBC, במקום לפרוס סיבים משלה. בהיבט פיננסי, פחות הוצאות והשקעות לפרטנר שיכולה להמשיך לגרוף שולי רווח נאים, עד למכירת השליטה בחברה ברווח במועד עתידי. לצד הפחתה בהוצאות פריסת התשתיות, רכישת התשתית מבזק מאפשרת לפרטנר להקביל את ההוצאה להכנסה. במקום להשקיע בפריסת סיבים שאולי ימכרו בעתיד, משלמים לפי מנוי קיים לבזק.  לפי הדו״ח הרבעוני האחרון של פרטנר, הרווח הנקי צמח ב113% וההכנסה ממנוי סלולרי צומחת ברצף בשני הרבעונים האחרונים. פרטנר פרסה עד היום סיבים לפוטנציאל של 929,000 בתי אב. מתוכם, מחוברים בפועל 277,000 מנויים. כך לפי הדו״ח.  בזק - מעגנת את כוחה בשוק  עבור בזק, משמעות החלטת המשרד המשך עיגון כוחה בשוק התקשורת, גם בתשתיות הסיבים. קרי, באין תחרות, כוחה של בזק מול הרגולטור גדל. בזק היא חברת התשתיות הגדולה ביותר בישראל. בפער. בנחושת וסיבים. היא מספקת חבילות תקשורת הכוללת תשתית, ספק ושירותי ערך מוסף. והיא צפויה להשאר כזו בעתיד הנראה לעין.  יתרה מכך, יתרון נוסף עבור בזק, שהיא תכיר את כל 120,000 הלקוחות שפרטנר תחבר על התשתיות שלה. בתיאוריה, בזק לא אמורה לעשות בזה שימוש שיווקי. עם זאת, תיאוריה ומציאות לחוד. מה ימנע מבזק לנסות ל״גנוב״ לקוחות מפרטנר. אותם לקוחות שרוכבים על התשתית של בזק? מי שחושב שלקוח ממוצע בישראל רגיש לזהות ספק האינטרנט - טועה. הלקוח רגיש מחיר. ולבזק יש כיסים עמוקים יותר מפרטנר למטרת החזרת לקוח לחיקה.  המשרד יפקח? הצחקתם אותי. משרד התקשורת כמעט ואינו מסוגל לבצע פיקוח אפקטיבי על ספקיות האינטרנט. אין בזה משהו חדש. המשרד בעיקר מווסת את השוק דרך שימועים שהוא עושה ופגיעה בכיס של החברות. הוא אינו גוף אכיפה על ההוראות שהוא עצמו קובע. כמו גם, המשרד תלוי בבזק. וככל שהיא גדולה יותר, כך הכוח שלו מול האינטרס העסקי של בזק - קטן.  משרד התקשורת - רווח פופוליסטי לטווח קצר עבור משרד התקשורת, מדובר בהצהרה מצוינת. הנה, השר החדש כבר מוריד עלויות לצרכן הקצה. כ-10 ש״ח במחיר התשתית לפרטנר, שאמור להתגלגל כהנחה לצרכן הסופי. אבל זה רק לכאורה. היות ומחיר תשתית IBC ובזק בשוק הסיטונאי שווה, לכל הספקים, הצרכן לא אמור להרגיש את ההבדל במחיר החודשי.  בנוסף, הנהלת המשרד היוצאת תוכל לרשום עוד הישג לקידום פריסת הסיבים בישראל. הנה, תרמנו להאצה בפריסת הסיבים לאותם 120,000 צרכנים. גם כאן, נדרשת כפית מלח. בזק כבר התחייבה במסגרת המתווה לאחוזי פריסה ולקצב הפריסה. כך גם IBC. כלומר, בזק לא צפויה להאיץ את הפריסה מעבר להתחייבות המקורית שלה במתווה בגלל העסקה עם פרטנר. פריסה עולה כסף (ציוד, כוח אדם, עבודה) ובזק צריכה למתן את ההוצאות שלה על ציר הזמן, כדי לשמור על ערך המניה.  הנה לכם אתגר: תנסו למצוא באתר הבורסה הודעה של בזק המדווחת כי תאיץ פריסה מעבר להתחייבות הלו״ז המקורית שלה במתווה הסיבים עבור אותם 120,000 לקוחות פרטנר.  כאשר מאפשרים לפרטנר לא לפרוס תשתית עצמאית, בשביל שיקולים קצרי טווח, מצמצמים תחרות בטווח הארוך. במקום שלושה ספקים שפורסים תשתית, ישארו שניים. את ה״הנחה״ שבזק נתנה לפרטנר ולשאר השוק היום, היא תחזיר ב-15 שנים הבאות בריבית דריבית.  ההחלטה מחלישה גם את IBC עוד היבט להודעה של משרד התקשורת מתייחסת לנושא ספק יחיד. כאמור, לצד בזק ישנה גם חברת IBC שפורסת סיבים. אז למה פרטנר רוכשת רק מבזק? אזכיר כי בינואר 22, פרטנר ו-IBC חתמו על הסכם במסגרתו תציע פרטנר את השירותים שלה על גבי תשתית IBC. כל זה עבר שינוי מאז שאבי גבאי מונה למנכ״ל החברה במאי 22 ושלמה רודב כיו״ר החברה ביולי 22. שניהם כנראה הזיזו את המחוג מ-IBC  - לבזק.  התמחור החדש של בזק לשוק סיטונאי משווה את המחיר לתשתית IBC. זאת, בעקבות מכתב שהוציא משרד התקשורת לבזק בחודש דצמבר 2022, ממנו עלה חשש כי ההסכם בין החברות ״מותאם למאפיינים של ספק מורשה יחיד״. ובכן, בזק, שרוצה להחליש את המתחרים, הסכימה בנוסח ההסכם הסופי להפחתת מחיר כללית לכל הספקים, וכך התאפשרה ההחלטה של השר.  היות וכל ספק תקשורת יוכל לרכוש מבזק סיב לבית לקוח במודל סיטונאי, במחיר 72 ש״ח ללא מע״מ, היתרון של IBC בשוק הסיטונאי קטן מול בזק. באזורים בהם פרוסות תשתיות של שתי החברות, בזק מגיעה עם יתרון המותג הותיק ועם כיסים עמוקים לשיווק, לעומת חברה חדשה. יש כאן פרדוקס. המשרד ביד אחת קידם את שותפות IBC כדי שתהווה תחרות לבזק בתשתיות וכעת ביד השנייה, הוא מפריע לגורם התחרותי להתפתח ומסכל תחרות.  משמעות החלטת המשרד היא שהמשקיעים ב-IBC, יחששו להשקיע עוד כספים בפריסת סיבים מעבר למה שכבר התחייבה החברה, מתוך הבנה שהיתרון היחסי של החברה מול בזק נעלם. בהעדר יתרון תחרותי של חברה קטנה מול חברה גדולה וותיקה, המשקיעים יחשבו פעמיים על השקעות וינסו למצות את הרווחים ממה שכבר קיים. חברת IBC התחייבה לפרוס תשתיות לכ1.7 בתי אב, עד היום החברה פרסה תשתיות לכ1.1 מליון בתי אב. על בסיסן, מחוברים כ-250,000 לקוחות פעילים.  חוזרים על הטעויות בשוק הסלולר ההחלטות הפופוליסטיות של משרד התקשורת אינן חדשות. בשוק הסלולר, בתקופתו של כחלון, המשרד החליט על רפורמה להוזלת מחירי חבילות הסלולר. החלטה שעל פניה נראתה בשעתה כנכונה - שבירת השליטה של פלאפון, פרטנר וסלקום בשוק, באמצעות הכנסת מפעילים וירטואלים. אותה גישה. לוקחים תשתיות קיימות ומאפשרים לכל יזם עסקי להשכיר אותן בתשלום חודשי כדי להתחרות בבעל התשתית.  הציבור שמח. מחירי חבילות הסלולר צנחו לרמה של כמה עשרות ש״ח בודדים למנוי. עברו מספר שנים ופתאום במשרד התקשורת הבינו שהרפורמה הזו השאירה את ישראל מאחור. ספקי הסלולר שסבלו מרווחים קטנים יותר ביחס לשנים קודמות, סירבו להשקיע בתשתיות חדשות כמו דור-5 וסיבים. כמות האנטנות קטנה, איכות הקליטה ירדה וישראל ומדינה שחלק ניכר מהייצוא שלה מבוסס על טכנולוגיות עתירות ידע הדורשות תקשורת מהירה - מצאה עצמה בבעיה.  המשרד, מיהר לדחוף את הספקיות להקים תשתיות דור-5 במקביל לפריסת סיבים. אבל הספקיות לא גילו עניין מיוחד. היה צורך לתת להן תמריץ פיננסי ממשלתי להקמת 250 אתרי דור-5, כל אחת, כי אין מודל עסקי תומך. מחיר החבילות נמוך, בדור-5 טרם התפתחו מודלים כלכליים והשוק הישראלי נשאר תקוע בדור-4.  למרות הדיבורים על דור-5, כמות האתרים, ביחס לשטח המדינה (בדור-5 נדרשים הרבה יותר אתרי סלולר) - קטנה מאד. אין קליטת דור-5 בכל מקום, וגם איפה שיש, הצרכן לא מקבל דור-5 אמיתי כי אין לאף ספק סלולר ליבת דור-5. אלא דור-4. כך שבפועל, אלו המתחברים לאתר הקרוב בדור-5, מקבלים מליבת הרשת שירותי דור-4 או 4 וחצי. עלות הקמת ליבת דור-5 מלאה דורשת השקעה של עשרות מליוני דולרים מכל ספק.  המשרד הבין שיש כשל פיננסי בשוק הסלולר ומעבר לתמריץ הראשוני של פריסת 250 אתרים, הוא מאפשר לחברות הסלולר לחלוק אתרים. אמנם לא מדובר בשיתוף תדרים (הממשלה עדיין רוצה למקסם רווח ממכירת תדרים במכרזי דור-5. מדובר במאות מליוני ש״ח), אך בשיתוף כל מרכיבי האתר פרט לתדרים. כלומר, יהיה יותר זול לספק להקים אתר חדש.  מדובר בפתרון צולע, מכיוון שעדיין אין לספקיות אינטרס כלכלי לפרוס אתרים חדשים. וכאמור, בתדרים הגבוהים של דור-5, אלו שנותנים את הקצבים הגבוהים, יש צורך בעוד מאות אתרים ברחבי ישראל. המשרד הבין זאת ויזם תכנית לפיקוח על איכות הקליטה הסלולרית באמצעות מערכת שמודדת את הקליטה בכל נקודה בישראל. כך, יוכל המשרד לאתר את המקומות החלשים ולהכריח את ספק הסלולר להקים אתר חדש באזור.  משחקי החתול ועכבר האלו בין הרגולטור שרוצה לקדם תחרות ופיתוח שוק התקשורת לבין ספקי הסלולר שמחפשים את הרווח בדו״ח הרבעוני הקרוב, צפויים להמשך גם בעתיד בשוק הסלולר ועכשיו גם בסיבים. לזה תוסיפו את חוסר האינטרס הפיננסי של הספקים לפרוס תשתיות חדשות בישראל.  קידום תחרות או רווח מיידי?  נראה כי משרד התקשורת נמצא במלכוד 22. השרים מתחלפים כל שנה או שנתיים ומחפשים החלטות פופוליסטיות לקדם את עצמם. איך שר שנכנס לפני מספר ימים לתפקיד כבר מקבל החלטה כבדת משקל כזו בלי להכיר את החומר? ראינו התנהלות כזו גם במשרד החינוך. עניין של תרבות.  הדרג המקצועי במשרד, חלקו, מתחלף כאשר מגיע שר חדש ורוצה להשאיר חותם. במקרה זה, להראות לציבור שקודם מתווה הסיבים. הדרג המקצועי שנשאר, גם הוא פורש בשלב כלשהו, בין לפנסיה ובין למשרה אחרת, וגם הוא רוצה להשאיר חותם בפרויקטים שטיפל. כלומר, כל אחד רואה את טובתו האישית ומנסה לאזן אותה עם טובת כלל הציבור.  האם מישהו היום במשרד התקשורת חושב מה יהיה האינטרס של בזק כמונופול תשתיות בישראל לפרוס את הדור הבא של תשתיות הסיבים או הסלולר בעוד עשור? בספק רב. האם נכון לדרוש משר, מנכ״ל או מנהל אגף שיקבלו החלטות ל15-20 שנים קדימה בשוק התקשורת? שאלה פתוחה. רפורמת הסלולר תרמה לכיס של הצרכן, אך השאירה את המדינה מאחור בתחום התקשורת. איזו החלטה יותר נכונה בעיניים של מקבל ההחלטות?  ובכן, לדעת כותב שורות אלו, משרד התקשורת אינו גוף האמון על יוקר המחירים לצרכן. פופוליזם אינו משוואה לבניין כוח בתחום תשתיות תקשורת. תפקידו העיקרי של המשרד הוא לדאוג לתחרות בין ספקי תקשורת שתוביל לפיתוח תשתיות תקשורת בישראל. זאת, על מנת שהכלכלה הישראלית, המבוססת על תעשיות עתירות ידע, תוכל להמשיך לצמוח גם בעשורים הבאים. האם צרכן ששמח היום על הוזלה של 100 ש״ח בחשבון הסלולר החודשי, יהיה שמח כאשר תשתיות התקשורת לא יתמכו ייצוא טכנולוגי והוא ישאר עם משק שאינו מסוגל לספק לו עבודה מכניסה? צרכן אינו רוצה או צריך לעשות שיקול כזה. בשביל זה, יש רגולטור שאמור לראות רחוק ולבנות מערכת איזונים בשוק התקשורת שתאפשר זאת.  

מדובר בעסקת ענק שלישית של המשרד עם אלביט בחודש האחרון, בהיקף מצטבר של מעל ל1.1 מיליארדי ש״ח  אילוסטרציה | תמונה: אלביט  מנהל הרכש במשרד הביטחון (מנה"ר), באמצעות יחידת הסגן לרכש יבשה, חתם על הסכם רב-שנתי עם חברת אלביט מערכות לרכש ואחזקת אמצעים אלקטרואופטיים עבור צה"ל. הייצור יבוצע במפעל אלביט מערכות בשדרות. המערכות האלקטרואופטיות, שכוללות בין היתר מערכות תצפית, כוונות אופטיות ואמצעי ראיית לילה, יקנו לצה"ל יכולות תצפית, הכוונת אש וחשיפת האויב במתארי לחימה שונים, הן ביום והן בלילה. כמו כן, המערכות החדשות מותאמות להשתלב במערכות השו״ב הקיימות ובציוד הלחימה הקיים. ההסכם שיתפרס על פני 10 שנים ונאמד בכ-330 מיליון ש"ח, יכלול הצטיידות ואחזקה של מערכות אלקטרואופטיות מתקדמות עבור לוחמי צה"ל, בסדיר ובמילואים.

חברת SCALE AI אוספת הדמאות של אזורים שנפגעו מתקיפות רוסיות ועושה הערכת נזקים מהירה יותר עבור כוחות החילוץ האוקראינים https://dashboard.scale.com/nucleus/ds_cahxsyqv61q0091ab6x0/di_cahxt917k... חברה בעמק הסיליקון בארה"ב משתמשת בתובנה מלאכותית כדי לסייע לשלטונות אוקראינה לזהות ולהעריך את היקף הנזקים מתקיפות אוויר רוסיות.  החל מחדש מארס החלה חברת SCALE AI לאסוף הדמאות של אזורים, אתרים ומקומות שנפגעו מתקיפות. מנהל החברה שנדס פיקט הסביר ל-DEFENSE ONE: "התחלנו לקנות תמונות-דימוי של אזורי הערים הגדולות קייב, חרקיב ודנייפרו. אנו בוחנים שטח של 2,000 קמ"ר באוקראינה, שטח שבו ניצבים 370 אלף מבנים מסוגים שונים. אנו בודקים היכן נגרמים נזקי הפצצות. "בשלב השני אנו מפעלים טכניקות של לימוד מכונה כדי להפוך את התהליך לאוטומטי. הבינה המלאכותית מזהה נתונים בשטח ועושה הערכת נזקים מהירה יותר מאשר דיווח אנושי.״ חברת SCALE AI נתנה את מאגר הנתונים לצבא אוקראינה, ולדעת החברה הצבא כבר משתמש בנתונים כדי לבצע בקרת נזקים אחרי הפצצה רוסית. בשלב הבא, שעתה עובדים על פיתוחו, יהיה הפקת תחזית מבוססת תובנה מלאכותית של סוגי הנזקים הצפויים באזורים של מטרות הפצצה, ותחזיות כאלון יכולות להציל חיים. התהליך מבוסס על הכנת מאגר גדול של נתונים ועל איסוף תצורות של מבצעי הצבא הרוסי וצורת התנהגותו במתארים שונים מתחילת המלחמה. החברה מעמק הסיליקון טוענת כי בעתיד תוכל לשפר הערכות ותחזיות מבוססות AI כדי לדעת אלו סוגי נשק יופעלו נגד איזה סוג של מטרות.  

מדובר בעסקת ענק שלישית של המשרד עם אלביט בהיקף מצטבר של מעל ל1.1 מיליארדי ש״ח  אילוסטרציה | תמונה: אלביט  מנהל הרכש במשרד הביטחון (מנה"ר), באמצעות יחידת הסגן לרכש יבשה, חתם על הסכם רב-שנתי עם חברת אלביט מערכות לרכש ואחזקת אמצעים אלקטרואופטיים עבור צה"ל. הייצור יבוצע במפעל אלביט מערכות בשדרות. המערכות האלקטרואופטיות, שכוללות בין היתר מערכות תצפית, כוונות אופטיות ואמצעי ראיית לילה, יקנו לצה"ל יכולות תצפית, הכוונת אש וחשיפת האויב במתארי לחימה שונים, הן ביום והן בלילה. כמו כן, המערכות החדשות מותאמות להשתלב במערכות השו״ב הקיימות ובציוד הלחימה הקיים. ההסכם שיתפרס על פני 10 שנים ונאמד בכ-330 מיליון ש"ח, יכלול הצטיידות ואחזקה של מערכות אלקטרואופטיות מתקדמות עבור לוחמי צה"ל, בסדיר ובמילואים.

לאחר העסקה בדצמבר האחרון למיגון פריגטות של הצי הבריטי, מגיעה עסקה נוספת באוסטרליה | פלסן תספק את המיגון בשיתוף עם יצרנית הפלדה האוסטרלית Bisalloy Steel Photo: Plasan Sasa / BAE Systems Australia חברת פלסן הישראלית, יצרנית פתרונות שרידות לפלטפורמות יבשתיות, אוויריות וימיות בשוק הביטחוני והצבאי, הודיעה השבוע (ראשון)​ על חתימת חוזה עם BAE Systems Australia למיגון שלוש הפריגטות הראשונות מסוג האנטר עבור הצי האוסטרלי (RAN). פלסן תספק את המיגון בשיתוף עם יצרנית הפלדה האוסטרלית Bisalloy Steel שתהיה אחראית על ייצור הפלדה הבליסטית במסגרת החוזה. BAE Systems Australia תספק תשע פריגטות מסוג האנטר לצי האוסטרלי ללוחמה נגד צוללות, המחליפות את הפריגטות מסוג Anzac שנמצאות בשירות כיום. פריגטות ההאנטר, שייבנו במספנת הצי אוסבורן בדרום אוסטרליה, יספקו יכולת וגמישות מוגברת באמצעות עיצוב חדשני הכולל סיפון המראה גדול, והאנגר שיוכלו לתמוך במגוון מערכות מאוישות ובלתי מאוישות, וכן יכולות סונר ייחודיות. נזכיר כי פלסן הודיעה בדצמבר האחרון כי תספק מיגון לפריגטות Type 26 של הצי הבריטי. לדברי החברה, גישת ההתקנה הייחודית של ערכות המיגון אשר סופקו עד כה ל- Type 26 תאפשר התקנה פשוטה וחסכונית בפריגטות מסוג האנטר.