אור חשמל מציף פתאום את האולם, שהיה שרוי עד כה בחשכה מוחלטת. האור החזק דוקר בעיניים המנסות אט אט להיפקח, אך נעצמות שוב מעצמן. פה ושם מושכים את השמיכה על הפנים, אך גם זה לזמן מועט. חריקת מפתח בדלת, פתיחת תריסים, ומעל הכול – קולות של התורניות המזרזות את "העצלניות". הרעש מוציא את הבנות מעולם […]

באחד משירי ספרה האחרון, "דבש מחושך", חוה ניסימוב מדמה את עצמה כמשייטת בשמיים בכיסא גלגלים, צוהלת ושרה, בעוד השמש והירח לועגים לאישה הזקנה שעפה. בשיר אחר היא מדמה את הזִקנה כטורפת נתח אחר נתח, ובשיר נוסף היא שואלת מה העניין הגדול שעושים מהילדות: "בסך הכול / הצבעים חזקים / והזמן ארוך". ניסימוב בת ה־84 כבר […]