אפליקציית Cerberus מכרה ללקוחותיה מינוי לכל החיים תמורת תשלום חד פעמי - עד שנמאס למפתחים. אבל ההתנהגות שלהם אחר כך לא עזרה למצב

מאבקים משפטיים בין גוגל לטורקיה הביאו באחרונה לתוצאות שיפגעו בעיקר באזרחים - גוגל למעשה הודיעה כי תחרים את המדינה. לדברי גוגל, על פי דיווח של רויטרס, מכשירי אנדרואיד עתידיים שיושקו בטורקיה לא יתמכו באפליקציות של הענקית האמריקנית ממאונטיין וויו, לפחות נכון לעכשיו. גוגל שלחה הודעה לשותפיה הטורקים בנוגע לעדכון המדיניות וכתבה בהצהרה לתקשורת: "בישרנו לשותפים העסקיים שלנו שלא נוכל לעבוד איתם בטלפונים אנדרואיד חדשים שישוחררו לשוק הטורקי". בהצהרתה ניסתה החברה להרגיע, וציינה כי "צרכנים יוכלו לרכוש דגמי מכשירים קיימים, ויוכלו להשתמש במכשירים וביישומים שלהם באופן רגיל. השירותים האחרים של גוגל לא יושפעו", הדגישה גוגל. לפי רויטרס, גוגל וטורקיה נמצאות בעיצומו של משא ומתן לפתרון הבעיה. [caption id="attachment_299086" align="alignnone" width="600"] קנס הגבלים עסקיים בטורקיה וסנקציה מטעם גוגל. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] יאנדקס תבעה וגוגל לא הצליחה לרצות את הרשויות המהלך של גוגל הוא תולדה של מאבק משפטי בנושא הגבלים עסקיים, ותביעה של רשות התחרות הטורקית שהוגשה כנגד גוגל בשנת 2018. החקירה בנוגע למה שנחשב כהתנהלות לא תחרותית מצד גוגל החל עם פנייה של מנוע החיפוש הרוסי יאנדקס לרשויות, בתלונה על פועלה של המתחרה העצומה. בספטמבר 2018 הענישה המדינה את ענקית החיפוש הדומיננטית בסכום של 17.4 מיליון דולר בגין הפרת חוק התחרות של טורקיה במכירות התוכנה הסלולרית שלה, ולגוגל ניתנה ארכה של שישה חודשים לטפל בבעיה. כתגובה לדרישה זו של הרשויות שינתה גוגל את מדיניותה, אך ככל הנראה היא לא עמדה בכל הדרישות של טורקיה, שכללו חובה לאפשר למשתמשים לשנות את מנוע החיפוש המוגדר כברירת מחדל במכשיריהם הניידים. בגין אי העמידה בדרישות הטורקיות, גוגל תצטרך לשלם קנס שווה ערך ל-0.05% מהכנסותיה היומיומיות בטורקיה בעתיד לבוא. זו ככל הנראה הסיבה העיקרית לכך שהחברה החליטה להפסיק כל תמיכה במכשירים חדשים בטורקיה. בעיות הגבלים עסקיים כמעט חובקות עולם יצוין כי קונפליקט ההגבלים העסקיים בין גוגל לטורקיה אינו היחיד שגוגל מתמודדת עימו. במהלך השנים האחרונות גוגל נמצאת תחת בחינה מוגברת מצד הנציבות האירופית בנושא מדיניות התחרות שלה. גוגל הורשעה באירופה בכך שניצלה לרעה את עמדת המונופול שלה בתחום החיפוש, בתחום מערכת ההפעלה אנדרואיד, ובפרסום, ו"הרוויחה" קנסות מצטברים של יותר מ-9.3 מיליארד דולר.  גם הרגולטורים בארה"ב עוסקים בבדיקות הגבלים עסקיים בעניינה. ב-23 ביולי בישר משרד המשפטים האמריקני כי יפתח בחקירה, נפרדת וחדשה, על פעילויות ההגבלים העסקיים האפשרית של חברות ההיי-טק העצומות של עמק הסיליקון, ואין כל יסוד להניח שגוגל לא נכללת ביניהן. גם תובעים כלליים של יותר ממחצית מ-50 המדינות המרכיבות את ארצות הברית הכריזו בספטמבר על חקירה בשיתוף עם משרד המשפטים, שתתמקד, כך על פי הדיווחים, בפרקטיקות הקשורות לפרטיות הנתונים והתחרותיות של הענקית ממאונטיין וויו.

היא אולי יותר קרובה ל-Protosaber, אבל כל מפגש עם החרב המטורפת הזאת יכול להסתיים באסון

אחרי הצלחה גדולה למותג פוקופון, נראה כי שאומי הולכת להחיות אותו מחדש עם מכשיר שיושק בקרוב

לאחר שנתקלנו בדיווחים המספרים על כך שמצלמת הזום ב-Galaxy S11 Plus לא תגיע עם רזולוציה הנמוכה מ-48 מגה פיקסל, כעת הבלוגר הסיני Ice Universe מספר כי זו היא אכן הרזולוציה הנכונה של מצלמת הזום וכי זו תאפשר זום אופטי עד פי 5. עד לרגעים אלו, סדרות הגלקסי האחרונות מאפשרות זום אופטי עד פי 2 בלבד. […]

הסוללה החדשה של שאומי תחת מותג Redmi מציעה טעינה במקביל של של שני מכשירים ובקיבולת מרשימה של 20,000 מיליאמפר/שעה

דגם ה-Blue SN550 מיועד להחליף את קודמו הפופולרי ולספק ביצועים משודרגים בקצה התחתון של עולם האחסון הביתי המודרני מצטרף חדש למשפחה: כונן NVMe נוסף מבית Western Digital

סוף השנה האזרחית ואתו סוף העשור מתקרבים בצעדי ענק, וזה הזמן להתחיל בסיכומים, כמו גם בהערכות לקראת השנה והעשור הבאים. כשבאים לעסוק בכך בקשר לענף ההיי-טק, מן הראוי לפנות לסטארט-אפים ולייצוא של הענף כולו - אולי הגורמים המעידים יותר מכל על מצבו. על פי נתונים שמסר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות, שהשתתף ברב שיח שנערך בבית אנשים ומחשבים לסיכום השנה בהיי-טק, ישראל ממשיכה להיות מוקד משיכה למשקיעים זרים והחברות הישראליות ממשיכות לעשות חיל בשווקי חו"ל. הנתונים מראים, שוב, שההיי-טק הוא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק. אולם, יש דבר אחד שלא השתנה: הגופים המוסדיים, עתירי הכספים שרובם כספי ציבור, עדיין לא מוכנים להשקיע בהיי-טק, על אף שהשנה שוחררו לא מעט חסמים רגולטוריים. אפלבום הסביר זאת בכך שהמוסדיים לא מכירים את הענף ואין להם אנליסטים שיכולים להכיר להם אותו. אפשר לומר על טענה זו שמדובר בהנחה מופרזת לאותם גופים. הם לא משקיעים כי אף אחד לא מחייב אותם. קל יותר להשקיע במגדל מגורים או בהרפתקה בחו"ל מאשר בחברות טכנולוגיות. התוצאה היא שהענף עדיין תלוי בכסף של משקיעים זרים - דבר שיום אחד יכול להיפסק. ההשפעה של העדר הממשלה רשות החדשנות עצמה מתמודדת בימים אלה עם אתגרים לא פשוטים. מצד אחד, היא רוצה להיענות לביקושים הרבים לתמיכות שהיא מקבלת. אלא שמאידך, השמיכה קצרה, אמר אפלבום ברב שיח, והעדר ממשלה יציבה, כמו גם העובדה שהחל מהחודש הבא המדינה תתנהל ללא תקציב מסודר, בוודאי לא מקלים על המצב. בחודשים האחרונים התריעה הרשות שעקב המצב הפוליטי, מתעכבת העברתם של 400 מיליון שקלים שאושרו לסטארט-אפים. אלה שוחררו באחרונה רק לאחר התערבות ועדת הכספים של הכנסת. עקב חלוף הזמן, לא ברור האם הכספים האלה באמת יעזרו לחברות הזכאיות, שהיו צריכות אותם כמו אוויר לנשימה. [caption id="attachment_283461" align="alignnone" width="600"] ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות. צילום: פלי הנמר[/caption] זו רק דוגמה אחת שמצביעה על העננים שמתקדרים סביב הענף ועלולים להוריד מבול לא רצוי בשנה הקרובה. יציבות כלכלית, רצף שלטוני, ממשלה שיכולה לקבל החלטות ומנגנונים נטולי ביורוקרטיה, שלא עוצרים את החמצן החשוב לאותן חברות - כל אלה חסרים בימים אלה של אחרי מערכת בחירות שנייה ולפני בחירות שלישיות. ההיי-טק הוא הקטר של המשק, אבל לא כולם הפנימו זאת לכך מצטרפת העובדה שלמרות השנים הרבות שעברו, עדיין לא הופנמו במלואם הנתונים החוזרים ונשנים, שמראים שההיי-טק הוא הקטר של המשק. כולם מדברים על זה אבל הביטוי שניתן לכך בפועל לוקה בחסר. ראייה לכך היא תקציב רשות החדשנות, שכמעט שלא עלה ריאלית בשנים האחרונות. גם בשנת תקציב מסודרת, התקציב אינו מספיק, ובכל שנה נדרשים מאבקים ומאמצים להוסיף עוד כספים. זאת, על אף שכבר הוכח יותר מפעם אחת שכל שקל שמושקע בחדשנות חוזר למשק בהיקפים הרבה יותר גדולים - מבחינת הרחבת מעגל התעסוקה, הצמיחה הכללית המשק ועוד. [caption id="attachment_297073" align="alignnone" width="600"] מירב קינן, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: אבי לוי[/caption] היטיבה להגדיר זאת מירב קינן, מנכ"לית איגוד תעשיות ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. היא אמרה בפנל שהשיח הכללי נוטה בעיקר לחברות סטארט-אפ, שהן מבורכות לכשעצמן, אבל על הדרך שוכחים את התעשייה היצרנית, שאחראית לחלק הארי של ייצוא ההיי-טק. בשתי מערכות הבחירות האחרונות, התעשיינים פנו למתמודדים וביקשו מהם התחייבות להעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, אם הם יהיו חברים בה. אמנם, ממשלה לא קמה, אבל גם היחס של הפוליטיקאים עורר אכזבה. "ההיי-טק לא בראש של הממשלה", אמרה קינן דברים שלא ניתן לתאר את המציאות בצורה טובה יותר מהם. מה יהיה? אף לא אחד ממשתתפי הדיון יכול היה לחזות. ההיי-טק ימשיך בתקופה הקרובה לעבוד, לצמוח ולהיות הקטר של המשק. אלא שאף לא אחד ממשתתפי הדיון יכול היה לנבא כמה דלק עוד נשאר לו ומתי, חלילה, הוא ייעצר.