טייסת 69 בחיל האוויר ניהלה מידע רגיש באתר צה"לי לא מסווג וסרקה מסמכים סודיים באפליקציה בעלת היסטוריה בעייתית – כך פרסם היום (א') דה מרקר. בין המסמכים שעלו: לוח הזמנים של הטייסת, כללי תגובה לטילי אויב, הדרכות אמצעי לחימה מסווגים ותחקירים רגישים. המידע הרגיש היה זמין לכלל המשתמשים במערכת שעל גבה בנוי האתר, בהם אזרחים – מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) וחיילים משוחררים, אולם לא ידוע על נזק כלשהו שנגרם מהעלאתו למערכת. בעקבות פניית דה מרקר לצה"ל התכנים הוסרו ובוצע תחקיר ביטחון מידע. קבצים סודיים שהועלו לאתר לא סודי במסגרת המעבר של צה"ל לענן יזם הצבא הקמה של מרחב ניהול קבצים בשם קליק פורטל. אלא שהתגלו בו נקודות תורפה: המערכת נועדה לשמש לניהול של מידע בלתי מסווג בלבד, אולם הועלו בה גם קבצים סודיים. אלה היו זמינים לכל בעלי הגישה למערכת – מאות אלפי חיילי מילואים, חיילים משוחררים ומועמדים לגיוס. המלש"בים חשופים למערכת לאחר שהם פותחים הודעת SMS ולוחצים על הלינק שכלול בה, שמוביל לפתיחת חשבון MYIDF. כך נפתחת להם הגישה למערכת קליק פורטל, לצד מערכות נוספות. עוד נחשף בדה מרקר כי המערכת נגישה גם לחיילים משוחררים שאינם משרתי מילואים פעילים – שגם הם אזרחים לכל דבר. בנוסף, ניתן לגשת לפלטפורמה מכל מקום בעולם. המפקדים היו מודעים לסכנה – פקודים לא ביצעו הנחיות שלהם הקמת המערכת בוצעה כחלק מהקשרים בין הצבא למיקרוסופט, לטובת ניהול הענן האזרחי של צה"ל – על מנת שיהיה נגיש ברשת האינטרנט הפתוחה, בנפרד ממערכות ענן מסווגות. הענן האזרחי נועד לשימושים בלתי מסווגים, כגון תחבורה ציבורית לחיילים והזמנת תור במרפאה. קליק פורטל, שהיא אחת המערכות שנפתחו בענן של מיקרוסופט, פועלת בסביבת SharePoint של החברה. אפשר לנהל במערכת שיחות וידיאו וצ'טים, וכן ליצור ולשתף קבצים. המערכת, נכתב, צברה פופולריות בצה"ל – וכאמור, גם תוכן מסווג מצא את דרכו אליה. גורמי ביטחון מידע היו מודעים לאפשרות הזאת, ולכן דרשו ממי שפותחים חשבון במערכת להצהיר שישמרו על הנחיות ביטחון המידע – אלא שחלקם התעלמו מההנחיות, וכך הועלה המידע לאתר. דובר צה"ל מסר בתגובה: "זו תקלה חמורה, שטופלה באופן מיידי. התכנים הוסרו מהרשת. מתבצע תחקיר מעמיק בנושא, בראשות ראש מחלקת ביטחון מידע ובשיתוף חיל האוויר, שבמסגרתו יופקו לקחים ומסקנות".

מאז שמיקרוסופט הכריזה לראשונה על תכונות ה-AI שהיא מציעה במסגרת Windows 11 עבור מחשבים עם מעבדים תומכים שמכונים מאז Copilot+ PC, התכונה Recall הייתה הכותרת הראשית של הכלים השונים. אך כזכור, כשביוני בשנה שעברה הושקו המחשבים הראשונים עם מעבדי ה-AI של קוואלקום, Recall נשארה מאחור, ואף חזרה לחדרי המתכנתים בגלל תגובות לא טובות מצד הקהילה, בעיקר בהיבט של השמירה על הפרטיות. מיקרוסופט הודיעה מאז כבר כמה פעמים שזה עוד מעט בכל זאת קורה, ובסוף השבוע זה אכן קרה – כמעט שנה לאחר המועד הראשון של התכונה, שאמורה להשתמש ב-AI כדי להכין עבור המשתמשים שרוצים הרבה מאוד תמונות מצב של המערכת ושל האפליקציות בהן משתמשים, כדי לאפשר לחזור לכל רגע שמור אחורה באופן מיידי. החברה כבר מציעה את Recall עבור חלק מהמשתמשים שיכולים למצוא את האפשרות להתקין עדכון ב-Windows Update והיא אמורה להרחיב את המעגל עבור כל מי שהמחשב שלו עומד בתקן Copilot+ PC, עם כל מעבד מתאים מכל חברה – וזה אומר בעיקר שבב NPU על ביצועי בינה מלאכותית בגובה של 45TOPS. העדכון כולל עוד תכונות בינה מלאכותית חדשות. אחת מהן היא 'לחיצה כדי לבצע' (Click to do) – תכונה שמאפשרת, בלחיצה על מקש חלונות + כפתור עכבר שמאלי על מה שרואים על המסך,  לבצע חיפוש חכם, לקבל תקצירים לטקסטים ועוד. בנוסף, החיפוש הפנימי ב-Windows, כנראה בעזרת Recall, אמור להיות מדויק יותר ומהיר יותר, וכמו בשאילתות בצ'טבוטים ברשת, אפשר יהיה לומר ל-Windows בשפה טבעית איזה קובץ מחפשים, או באופן כללי מה רוצים למצוא במערכת, וזה אמור להתרחש הרבה יותר מהר. בינתיים התכונה לא זמינה באירופה בגלל הלחץ הרגולוטרי.

פרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום נגד שאול חדידה (23) מאשקלון לאחר שביצע עבירות מין בקטינה בת 11 באמצעות הרשתות החברתיות. מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד זוהב מרסיאנו מפרקליטות מחוז דרום, עולה, כי חדידה יצר קשר עם קטינה כבת 11 באמצעות אפליקציית טיק-טוק, תוך שהתחזה לקטינה בת גילה בשם "שירה". במהלך ההתכתבות ביניהם, הציע חדידה לקטינה לעבור לשוחח באפליקציית וואטסאפ, ומסר לה מספר טלפון שרכש באמצעות אפליקציית סלאקט. הקטינה, שסברה כי מדובר בקטינה אחרת, נענתה לבקשה והחלה להתכתב עימו דרך הוואטסאפ. במסגרת ההתכתבות בין השניים פנה חדידה אל הקטינה באמירות ושאלות בעלות אופי מיני. בנוסף, שכנע הנאשם את הקטינה לשלוח לו תמונת וסרטוני עירום של עצמה. בחלק מהמקרים הדריך חדידה את הקטינה לבצע בעצמה מעשי אינוס, מעשי סדום ומעשים מגונים. במקביל שלח הנאשם לקטינה סרטונים בעלי אופי מיני כביכול של "שירה" על מנת שהקטינה תמשיך לשלוח לו תמונות וסרטונים. לחדידה יוחסו עבירות של אינוס ומעשים מגונים. במקביל הגישה הפרקליטות בקשת מעצר עד תום ההליכים כנגד הנאשם.

18 אנשים נהרגו ו-800 נפצעו בפיצוץ שאירע אתמול (ש') בנמל שהיד רג'אי בעיר בנדר עבאס בדרום איראן – כך לפי הדיווחים שמגיעים מהמדינה. מאז הפיצוץ הועלו השערות רבות באשר לסיבה שבגללה הוא קרה. הניו יורק טיימס ציטט אדם בעל קשרים למשמרות המהפכה, שלפיו הגורם לאירוע הוא נתרן פרכלורט, שהוא מרכיב משמעותי בדלק מוצק לטילים. דבריו מצטרפים להערכות שלפיהן מה שהתפוצץ היה מצבור של דלק טילים, שהיה חלק ממשלוח שהגיע לשם בחודש שעבר, וככל הנראה יועד לתוכנית הטילים הבליסטיים האיראנית. עדיין לא ידוע מה באמת קרה, אבל בהחלט אפשר לשאר שאחד או יותר מהגורמים הבאים היו מעורבים: תקלה טכנית באחת ממערכות הבקרה, פעולה שגויה של עובד, רשלנות בתהליך האחסון, פגיעה מכוונת של אדם בתוך הנמל או אירוע סייבר, שבוצע באמצעות גישה מרחוק. להבדיל מהגנה על מערכות מידע, שם הדאגה היא בעיקר לסודיות ולתקינות המידע, ולגישה זמינה אליו, במערכות תפעוליות חייבים לדאוג לבטיחות, אמינות וביצועים שלהן. מקרים דומים, שבהם נגרם נזק ענק למתקנים שיש בהם חומרים דליקים, כבר התרחשו, וקרוב לוודאי שיתרחשו עוד מהם. מזווית הראייה של אבטחת הסייבר חשוב לומר כי מערכות ומתקנים חייבים להיות בנויים עם דגש על הבטיחות התפעולית. ללא קשר אילו מחמשת הגורמים שהוזכרו כאן גרמו לאירוע, מערכות בקרה חייבות לכלול אמצעי בטיחות שתפקידן הוא לעצור אירועים מסוג זה ולמנוע פגיעה בחיי אנשים. בישראל, כדי למנוע אירועים מסוג זה, המשרד להגנת הסביבה פרסם מדריך סייבר בשם עמידה בתנאים של היתר רעלים בתחום הסייבר בתעשייה גרסה 2.0, המשמש לקביעת הוראות לצמצום פוטנציאל הפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור בעקבות אירוע סייבר. המסמכים קובעים דרישות והנחיות לביצוע סקר סיכוני סייבר והדרכות סייבר לעובדים, במיוחד בעסקים שמקבלים היתר רעלים. באתר המשרד להגנת הסביבה מצוין כי המדריך, וכן הגרסה הקודמת, 1.3, עוסקים במערכות הממוחשבות שמנהלות או מבקרות חומרים מסוכנים ושמטרתו היא מזעור האפשרות לפגיעה במקום ציבורי ברמת נזק בלתי הפיך, והפחתת הפגיעה בסביבה מאירוע סייבר שעלול לגרום לדליפת חומרים מסוכנים. גרסה 2.0 מיועדת לעסקים שמחזיקים במערכות שמבקרות או מנהלו חומרים מסוכנים, בלי קשר לכמות החומר המסוכן. ארגונים רלוונטיים ובעלי התפקידים הרלוונטיים בהם נדרשים לעיין במדריכים האלה וליישם את הכתוב בהם, כדי למנוע שאירוע כמו זה שקרה באיראן, ואף חמור ממנו, יקרה, חלילה, גם בישראל. הגנות הסייבר בישראל טובות, אבל לעולם אין לדעת מה יקרה, וחשוב להתכונן מראש. הכותב הוא יועץ ומרצה בתחום הגנת סייבר למערכות תפעוליות ויו"ר הכנס השנתי ICS CyberTech של אנשים ומחשבים.

"כבר כיום ניכר פער אימוץ משמעותי, של שנה-שנה וחצי, בין ארגונים שהתחילו ליישם AI לאלה שעדיין 'ממתינים עד שהתחום יבשיל'. אלא שנגמרו התירוצים, כי הפער הזה, בין המיישמים והממתינים – רק ילך ויגדל. באתגר של אימוץ נכון ומדויק של עולם ה-AI, אסטרטגיה של להמתין ולחכות, לשבת על הגדר (Wait strategy) היא הסיכון הגדול ביותר להצלחה בתחום", כך אמר מוטי קריספיל, מנהל פרקטיקת ה-AI בשטראוס אסטרטגיה. קריספיל דיבר במפגש של C3 – מועדון המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א') במלון NYX בהרצליה. את המפגש פתח רונן זרצקי, יו"ר הפורום ומנכ"ל BSD IT Consulting, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. מוטי קריספיל, מנהל פרקטיקת ה-AI בשטראוס אסטרטגיה. צילום: יח"צ כותרת המפגש הייתה "אופק ה-AI: מחלום למציאות עסקית", ונושא הרצאתו של קריספיל היה "הארגון האקספוננצAIלי". הוא הציג בה גישה מוכללת ומעשית לאימוץ בינה מלאכותית בארגונים. "כמעט כל ארגון נמצא במהלך המסע של הבינה המלאכותית, או בחינתה", אמר קריספיל. "אלא שהתחום כרוך בכמה אתגרים: אין הדרכה בהירה ומפת דרכים ברורה ל-AI; קצב השינויים הוא מעריכי, אקספוננציאלי, ואילו המתודולוגיות הארגוניות הן לינאריות; רוב הארגונים לא מנהלים את ה-AI כהליך מוכלל – וכך נוצרים איים עם אימוץ ספורדי; ורובם מתרכזים בחיסכון כספי וביעילות תפעולית – מה שאינו מספיק ולא מניב תחרותיות, בידול וחדשנות". כך, ציין, "לצד הסיכונים האחרים בתחום, ביניהם הזיות AI ומהימנות הדאטה, ההמתנה מהווה סיכון מרכזי נוסף. ארגון שממתין חצי שנה עד שהשוק יבשיל מוביל את עצמו לפער של שנה עד שנה וחצי אל מול הארגונים שמאמצים את הבינה המלאכותית מבלי לחכות". "לבזבז את הזמן על 'אסטרטגיית AI' – טעות עסקית" "אין כזה דבר אסטרטגיית AI, ולבזבז את הזמן על זה זו טעות עסקית. מדובר בשינוי עסקי, ארגוני וטכנולוגי, שמעצים את האסטרטגיה העסקית", אמר קריספיל. המלצה נוספת שלו היא לפצוח ביוזמות קטנות. "יוזמות טקטיות כאלה הן מבורכות, ותרגול שלהן יביא להצלחה מהירה בזמן אמת. רוב הפיילוטים נכשלים, בין השאר מסיבות הקשורות לנתונים ולרגולציות, וכן בשל החששות מכישלון, או שמחיר הטעות יהיה גדול מדי", הוסיף קריספיל. הוא ציין כדוגמה את קלארנה. "החברה הציגה שיפור של 78% בשביעות רצון הלקוחות, לצד צמצום של 70% בהונאות ועלייה של 73% בהכנסות לעובד – וכל זאת בשל אימוץ אסטרטגי של AI", אמר. תפקיד יחידות ה-IT משתנה בעידן ה-AI לדברי קריספיל, "אחד השינויים המתחוללים בעידן ה-AI הוא תפקידן של יחידות ה-IT. כפי שאמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, 'יחידות ה-IT יהפכו לגוף משאבי אנוש עבור כוח העבודה הדיגיטלי החדש, והן יהיו אחראיות על קליטה, הכשרה והעמקת הלימוד וההדרכה, ועל שיפור מתמיד של עובדי ה-AI'". הוא הוסיף כי "שטראוס אסטרטגיה מלווה ארגונים במסע הטרנספורמציה הדיגיטלית ומסייעת להם להפוך לארגון אקספוננציאלי – כזה שממצה את מלוא הפוטנציאל העסקי הטמון בטכנולוגיות הבינה המלאכותית". לסיום אמר קריספיל כי "כדי ליישם בהצלחה פרויקט AI, ארגונים נדרשים לפעול בכמה מישורים מקבילים: מיצוי הפוטנציאל של הבינה המלאכותית בכמה רבדים; פיתוח סביבת עבודה מודרנית ומועצמת על ידי AI; יישום מבנה ארגוני שתומך בניהול השינוי; אימוץ מודל מוכלל, שמאיץ את היישום ומצמצם סיכונים; ופיתוח תשתית מדידה אפקטיבית להחזר השקעה בתחום – ROAI".

"הבינה המלאכותית תעזור לכל ארגון, בכל מגזר ובכל שדה פעילות. אני לא יודעת מהי אסטרטגיית מימוש ה-AI הנכונה, אבל אני כן יודעת מהי אסטרטגיית מימוש ה-AI המומלצת: פשוט להתחיל – וזה מה שעשינו. המלצתי היא לחפש בארגון את ה-'פריקים', שמבינים ומתלהבים מהתחום, ואיתם להניע את הנושא. לא משנה מה תהיה טכנולוגיית ה-AI שתמומש, ובלבד שהיא תענה לאתגרים באחד העולמות – הלקוחות, נציגי השירות, שיפור הביצועים ו/או טיוב התהליכים העסקיים", כך אמרה מאיה בכר, סמנכ"לית מערכות המידע של פלאפון ו-יס. בכר דיברה במפגש של C3 – מועדון המנמ"רים והמנכ"לים מבית אנשים ומחשבים, שהתקיים היום (א') במלון NYX בהרצליה תחת הכותרת "אופק ה-AI: מחלום למציאות עסקית". פתח את המפגש רונן זרצקי, יו"ר הפורום, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. היא דיברה על "יישומי AI שמשתלמים ללקוח" וציטטה מחקרים שלפיהם "עד 2027, הצ'ט יהיה הערוץ העיקרי ללקוחות בקרב רבע מהעסקים. 74% מהלקוחות שפונים למוקדי שירות יעדיפו נציג רובוט על פני בן אנוש. כמו כן, הבינה המלאכותית תשיא לארגונים חיסכון בעלויות של עד 30%". מנגד, ציינה בכר, "יש לא מעט אתגרים בהטמעת בינה מלאכותית: בעולמות אבטחת הנתונים, הגנת הפרטיות, הצורך לממש את התהליך באופן הדרגתי, עם תכנון מראש ועריכת ניסויים – והעלויות". "אנחנו מממשים את הבינה המלאכותית בשירות הלקוחות שלנו, וכבר קיבלנו משובים חיוביים מהלקוחות. הצ'טים הביאו לקיצור זמן התקשורת עם נציגי השירות". בכר ציינה ש-"בקרוב נעלה צ'טבוט לעולם הטכני", הוסיפה. לדבריה, "ה-AI מביאה לקיצור משכי השיחות בין הלקוחות ונציגי השירות ולהעצמת תחושת הביטחון של הנציגים, ובעתיד נעלה רכיבי בינה מלאכותית שיטפלו בממשק מול הלקוחות. אנחנו ממשיכים בפיתוח של עוד ועוד רכיבים, והדברים מתחברים. כמו כן, אנחנו מטפלים בתחומי אבטחת המידע, מקימים ארגזי חול מאובטחים ומתמקדים באחריות האישית של העובדים. היא קריטית". "ההתקדמות שלנו בעולם ה-AI היא רבה, ויש לנו עוד מה לעשות", סיכמה בכר. "אנחנו גאים ביישום, שעלה לפני כמה חודשים ותופס תאוצה. זה משתקף במדדי ההצלחה – היקף השיחות צומצם, הזמן שלהן התקצר ושביעות הרצון הולכת וגדלה. בקרוב, נציג השירות יתכתב עם הלקוחות, ובשלב הבא הוא ישאל שאלות. בתוך שנה – זה מה שנעשה. נציגי השירות לא יידעו לעבוד אחרת". רונן זרצקי. יו"ר מועדון המנמ"רים והמנכ"לים C3 של אנשים ומחשבים, ומנכ"ל חברת הייעוץ BSD IT Consulting. צילום: ניב קנטור זרצקי, מנכ"ל BSD IT Consulting, אמר כי "הבינה המלאכותית היא לא טכנולוגיה של העתיד הרחוק – היא כאן ועכשיו, וכבר משנה את הדרך שבה אנחנו עובדים, מתחרים ויוצרים ערך. הקצב שבו הטכנולוגיה מתקדמת הוא חסר תקדים, ולכן – המסר ברור: מנמ"ר.ית שלא ת.יתחיל לפעול – ת.יישאר מאחור". "הטמעת בינה מלאכותית היא לא פרויקט טכנולוגי בלבד: זהו תהליך אסטרטגי שדורש קודם כל הבנת יכולות של AI, לימוד ויכולות תכנון שילוב בינה מלאכותית בארגון, פיתוח וגיוס של עובדים והכשרת הקיימים למימוש מיומנויות חדשות, וגם נתונים תקינים ונכונים", הוסיף. זרצקי התייחס לנושא הבוער של האפשרות שה-AI תביא לאיבוד משרות ואמר כי "הדעות האם זה אמנם יקרה חלוקות בין המומחים". הוא ציטט את השחמטאי המהולל גארי קספרוב, שאמר: "הבינה המלאכותית לא תחליף אנשים – אבל האנשים שמשתמשים בבינה מלאכותית יחליפו את אלה שלא". כמו כן, זרצקי ציין את אריק שמידט, מנכ"ל גוגל בעבר: "גם הוא דיבר רבות על ההזדמנויות והסכנות שיש בהכנסת פתרונות AI, אבל ציין שלדעתו זה לא יקטין את היקף כוח האדם בארגונים, אלא ישנה את סוג העובדים – כמו שקרה במהפכה התעשייתית, בכניסת המחשבים למשרדים, בהכנסת הרובוטים לתעשייה, ובכניסת האינטרנט והרשתות החברתיות". לסיום הוא אמר כי "כדי להצליח, ארגונים צריכים להיערך בצורה נכונה: לבנות תשתיות דאטה איכותיות, להטמיע תרבות ארגונית שמקדמת חדשנות, להשקיע בהכשרת עובדים ולחבר את האסטרטגיה העסקית עם הפוטנציאל של הכלים החדשים. נצליח לממש את כלי הבינה המלאכותית בתנאי שנחשוב בדרך שמותאמת לעולם החדש – באימוץ חשיבה חדשה, פתוחה וגמישה".

חברת רפאל חנכה באחרונה מבנה חדש למרכז הפיתוח שלה בירושלים, כחלק מהרחבת פעילותה בעיר. הבניין החדש, שנבנה בפארק ההיי-טק הר חוצבים, יאכלס מאות מהנדסים ואנשי מחקר ופיתוח, וישמש מוקד לפעילות טכנולוגית מתקדמת.  המבנה הוקם בשיתוף פעולה ובסיוע עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים. את טקס גזירת הסרט במעמד יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ, ומנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, כיבד בנוכחותו ראש העיר ירושלים, משה ליאון. השלושה בירכו על חנוכת המבנה החדש וציינו את חשיבותה של ירושלים כמוקד חדשנות וצמיחה.  ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "ירושלים גאה ומתברכת בהעמקת נוכחותה של חברת רפאל בעיר – חברה שתורמת לביטחון ישראל באופן יוצא דופן מזה עשרות שנים. מהמתחם החדש בירושלים יפעלו טובי המוחות בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, ובכך תימשך מהפכת התעסוקה בעיר. זהו מהלך המחזק את ירושלים לא רק כבירת ישראל, אלא גם כבירת ההיי-טק והחדשנות הישראלית. ובעת הזו, כאשר מצוינות טכנולוגית משרתת את ביטחון המדינה – חשיבות המהלך גדלה שבעתיים".  יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: "העיר ירושלים משלבת עבר מפואר עם עתיד חדשני – עיר שהיא סמל וגם מנוע צמיחה. הבחירה להרחיב את פעילות רפאל בבירה מדגישה את החשיבות שאנו רואים בבניית מצוינות טכנולוגית ברחבי הארץ' ואת תרומתה של רפאל לעוצמה הביטחונית של מדינת ישראל".  מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "רפאל נמצאת בצמיחה מהירה מאוד. בשנת 2024 קלטנו למעלה מ-1,800 עובדים חדשים ומאות רבים נוספים יקלטו בשנה הנוכחית. מרכז הפיתוח החדש שרפאל חנכה יאפשר למדענים מוכשרים מירושלים והסביבה להשתלב בעשייה החשובה של רפאל, בחזית הידע העולמי ובקדמת הפיתוח הביטחוני במדינת ישראל. המבנה החדש נבנה בסטנדרטים המתקדמים בעולם, ומכיל תשתיות שיבטיחו שמרכז זה יהיה מרכיב חשוב וצומח בעשייה הביטחונית של רפאל".  אייל חיימובסקי, מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים, הוסיף: "תנופת הפיתוח בירושלים נמשכת בכל הכוח – עם כניסת שחקנים משמעותיים לזירה הירושלמית, כמו רפאל, אפל וחברות נוספות, לצד התפתחות של אזורי תעשייה מתקדמים ומתחדשים בעיר. מדובר במהלך אסטרטגי, שמחזק את כלכלת ירושלים ומטרופולין, יוצר מקומות עבודה איכותיים לצעירים בעיר וממצב אותה כמרכז חדשנות וטכנולוגיה מהמובילים בישראל".  20,000 מ"ר של חדשנות  הבניין, שהוקם על ידי רפאל, משתרע על פני כ-20,000 מ"ר המחולקים ל-7 קומות, אשר כוללות משרדים, מעבדות פיתוח, חדרי דיונים, מטבחונים ואזורי פנאי לרווחת העובדים, ובנוסף, חניון תת קרקעי. מתחם העבודה החדש בירושלים הינו תולדה של אסטרטגיית החברה להגדלת גיוסם של עובדים איכותיים בתחומי ההנדסה והמדעים, המעוניינים להשתלב בעשייה המשמעותית ברפאל מבלי להעתיק את מקום מגוריהם, וכן על מנת לספק לעובדים סביבת עבודה נוחה ואטרקטיבית, המותאמת למגוון פעילויות החברה. בנוסף למרכז הפיתוח הוקם בבניין החדש גם מתחם R-WORK, הכולל עשרות עמדות עבודה לעובדי רפאל מהאתרים השונים, על מנת לאפשר להם עבודה היברידית קרובה לבית.   מרכז הפיתוח ירושלים הוא חלק מפריסת מתקני רפאל ברחבי הארץ, לצד מרכזי הפיתוח בבאר שבע ובתל אביב, והמתחמים בקריות, בגוש שגב, בשלומי ובחדרה.    המרכז מהווה שלוחה של חטיבת המחקר והפיתוח של החברה והפעילות בו מתמקדת בשיתופי פעולה מחקריים ויישומם בפעילות הפרויקטאלית האסטרטגית של החברה. כיום מועסקים במרכז הפיתוח כ-170 עובדים מירושלים והסביבה – אשר מהווים יחד יחידה מולטי-דיסיפלינרית המחברת בין תחומי ההנדסה השונים. המעבר למבנה גדול יותר תומך במגמת ההתרחבות של מרכז הפיתוח בשנים הבאות – הרחבת הפעילות של מרכז הפיתוח תאפשר מיצוי מקורות גיוס למיטב הכישרונות, קרבה לאקדמיה הירושלמית והזדמנות לשיתופי פעולה רבים. את הבניין צפויות לאכלס גם חברות-בנות של רפאל וחברות נוספות המעוניינות לשכור שטחים בבניין, הנמצא בבעלות רפאל.  הרשות לפיתוח ירושלים, יחד עם משרד ירושלים ועיריית ירושלים מסרו כי ימשיכו לפעול לעידוד השקעות, קידום תשתיות מתקדמות והרחבת הפעילות העסקית והמחקרית בעיר – תוך שיתוף פעולה עם כלל הגורמים השונים.  דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אייל חיימובסקי, מנכל הרל"י; ד"ר צחי גליקמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מחקר ופיתוח ברפאל; משה ליאון, ראש העיר ירושלים; ד"ר יובל שטייניץ, יו"ר רפאל; יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל; ויואב וקסלר, סמנכ"ל בכיר בחטיבת התפעול ברפאל. צילום: דוברות רפאל מרכז הפיתוח של רפאל בירושלים. צילום: דוברות רפאל

שוק הרחפנים העולמי נמצא בצמיחה חסרת תקדים, עם שווי שוק עולמי של 29.8 מיליארד דולר. משימות רבות, שבעבר בוצעו על ידי בני אדם או מכונות כבדות, עוברות כיום לתעשיית הרחפנים (UAV) – בין היתר בתחומים כמו ריסוס חקלאי, צילום, אבטחה, משלוחים, חיפוש והצלה – זאת בנוסף למשימות ביטחון.  אולם במקביל לצמיחה של שוק זה, כולל בישראל, נוצר מחסור בכוח אדם מתאים, שיהיה מיומן להפעיל את הרחפנים, להטיס אותם בבטחה ולשלוט על כל הפעילות שלהם.  חברות שמייצרות רחפנים נאלצות להתמודד, אחרי שיש בידיהן מוצר, עם מחסור בכוח אדם מיומן. בוגרי יחידות צבא שעסקו בכך במהלך השירות הם חלק ממקורות הגיוס של הענף, אבל עדיין יש פערים בין כמות כלי הטיס הלא מאוישים, בתחום האזרחי וגם הצבאי, לבין מניין העובדים שעברו הכשרה להפעלתם.  הפתרון של סימולטור במובן המופשט של המילה, בדומה למערכות טייס, אינו זמין כל כך – ויקר. יש גם מגבלה בארץ לשטחי ניסוי לרחפנים.  זו אחת הסיבות שחברת טק19 (Tech19), שמספקת פתרונות ושירותי מיקור חוץ לבתי תוכנה וחברות, עם דגש על קידום תעשיית היי-טק בפריפריה, פיתחה פתרון פורץ דרך להכשרת מפעילי רחפנים באמצעות פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית, המאפשרת אימון מותאם אישית למפעילי רחפנים ומל"טים בסביבות מגוונות, גמישת ומבוקרות. לשימוש בפלטפורמה, שנקראת FlyZone, כל שנדרש הוא מחשב, שלט ומשקפי VR. המערכת לומדת את היכולות של הלומד, יודעת ללמוד את החוזקות והחולשות שלו, ובהתאם לזה מאמנת אותו בעזרת הסימוטלטור, שהוא בעצם הכלי שמאפשר את ההכשרה. מתאמנות בשטח. נשות הרחפנים של טק19. צילום: גלית שדה מודל של רישוי – כל אחד יכול להתאמן מכל מקום מי שעומדת בראש המיזם הזה, היא עדי ארביב, תושבת דימונה שעובדת בטק19 שלוש שנים. היא בעלת דוקטורט בביולוגיה מולקולרית, פוסט דוק' מאוניברסיטת בן גוריון, שם עבדה כמנהלת מעבדה עד שהחליטה לעשות הסבה לפיתוח תוכנה – ואז הגיעה לעיר ירוחם. באחרונה שוחחנו עם ארביב על המיזם, על רחפנים, על הדרום והפריפריה, וכמובן גם עליה. איך הגעתם לרעיון של פיתוח פלטפורמה להכשרת מפעילי רחפנים? "אנחנו מכירים את עולם הרחפנים בעיקר מתחום התכנות והבנו שיש פער מאוד גדול בעולם ההכשרה של אנשי מקצוע שיודעים להפעיל את הרחפנים ולהטיס אותם. זה מקצוע לכל דבר. במקביל גילינו שתחום ההכשרה הוא מאוד גנרי וכללי מאוד, והכשרה כרוכה בהרבה מאוד כסף. עשינו סיעור מוחות בחברה ואז עלה הרעיון של FlyZone".  אז אתם מקפידים שלא לקרוא למוצר סימולטור אלא פלטפורמה? "אנחנו מציעים מערך הדרכה שלם, המבוסס על לימוד של המתאמן. הסימולטור הוא הכלי שבעזרתו הוא לומד. זה שונה ממה שאנו מכירים, הסימולטור בתעופה".  מה היתרון של חברות שנמצאות הרחק מכאן להשתמש במערכת שלכם? "אנחנו מציעים לחברות שמפעילות רחפנים חיסכון במשך ההכשרה, שהיא ממוקדת למשימה של אותו עובד על אותו רחפן. בפועל הוא בכלל לא צריך לבוא לפה. המודל הוא מודל של רישוי, וכל אחד יכול להתאמן מכל מקום בעזרת מחשב ותוכנה מתאימה. את ההטסה הוא יכול לעשות במקומות שבהם הוא נמצא, אבל אם אין לו היכן – יש כאן בירוחם, כמה דקות נסיעה מהמשרד שלנו, שדה נסויים גדול של רחפנים, וזה עוד יתרון".  מה המודל העסקי ומה העלות? "מודל של רישוי, לפי מספר משתמשים בכל ארגון, עלותו כמה מאות דולרים לכל רישוי. אנחנו מספקים מעטפת שלמה, שכוללת גם סיוע בהכנה למבחני רישוי, כי יש לא מעט רגולציה בנושא. דבר נוסף אנחנו עושים הוא הרבה מאוד ניתוחים על דאטה, לומדים מכל הפעילויות, ומשפרים כל הזמן את המערכות שלנו לטובת הלקוחות". תוכנה ותכנון מכני – בדגש על תעסוקה מקומית מירוחם והסביבה FlyZone הוא כאמור אחד המיזמים שצמחו מתוך חברת טק19, בניהולה של ענבר כהן. טק19 היא חברת הנדסה וחדשנות, המתמחה בפיתוח פתרונות מתקדמים בתחומי רחפנים ולוויינים ומעניקה שירותי מיקור חוץ למגזרים שונים, ביניהם הביטחון.  "אנחנו מאמינים שחדשנות אמיתית יכולה לצמוח בכל מקום, גם הרחק ממרכזי היי-טק מסורתיים", אמרה כהן. "ירוחם היא לא רק מיקום גיאוגרפי עבורנו, אלא תפישת עולם שמשלבת מצוינות טכנולוגית עם ערכים של פיתוח הפריפריה הרחוקה. הסטארט-אפים שצומחים כאן, דוגמת FlyZone ועוד שייחשפו בהמשך, מוכיחים שאפשר לפתח טכנולוגיות פורצות דרך עם השפעה גלובלית גם מהפריפריה".  כהן הצטרפה ל-טק19 לפני שלוש שנים, לאחר קריירה לא קצרה בתעשייה, בין היתר בחברת אינטל. החברה עצמה הוקמה ב-2021 על ידי היזמית הסדרתית חנה רדו, שמפעילה בישראל רשת של עסקים חברתיים הפועלים בפריפריה. "לא הכרתי את החברה קודם, וראיתי מודעת דרושים שמחפשים מנכ"לית למיזם פה בירוחם. התרשמתי מהחברה מאוד. הנושא של תעסוקה בדרום תמיד עניין אותי, ושמחתי שהתקבלתי לעבודה", סיפרה כהן. טק19 מעסיקה 40 עובדים שנותנים פתרונות תוכנה במיקור חוץ למגזרים שונים, שאחד מהם זהו תחום הרחפנים. לדברי כהן חלק גדול מלקוחותיה הם מתל אביב והמרכז, למרות ששם מרוכזת מרבית תעשיית הטק.  "הם באים לפה בגלל המקצועיות שלנו ובגלל המיקוד שלנו, דווקא בגלל שאנחנו חברה לא גדולה. הרעיון הוא שאם נגייס מספיק לקוחות, גם הן ירוויחו, אבל גם ניצור פה מקורות תעסוקה לצעירים מהדרום, שרבים מהם נאלצים לעבור לתל אביב והמרכז, שם נמצא ההיי-טק, וחלק גדול מהם היה שמח להישאר פה ליד המשפחה והמקום שבו הם נולדו וגדלו. מבחינה זו, מעבר לעניין העסקי, זה הייעוד ששמנו לעצמנו כמטרה, שמשתלב בכלל בחזון של ירוחם", סיכמה כהן.