ה-iPhone של אפל אמנם כבר תומך בהודעות טקסט, בהתקשרות לשירותי חירום ויצירת קשר עם סיוע באמצעות קישוריות לוויינית, אבל נראה שענקית התפוח  מפתחת תכונות נוספות המופעלות על ידי לוויין  – כך על פי מארק גורמן מבלומברג. התכונות האלה כוללות, על פי הדיווח, API המאפשר ליצרני אפליקציות לתמוך בחיבורי לוויין באפליקציות שלהם, גרסה של Apple Maps, המאפשרת למשתמשים לנווט ללא חיבור סלולרי או Wi-Fi, הוספת תמונות להודעות ותמיכה מוגברת ב"שימוש טבעי", המאפשרת למשתמשים להתחבר ללוויין גם אם הטלפון שלהם אינו מכוון ישירות לשמיים. כל התכונות הללו עשויות להגדיל את השימושיות של מכשירי iPhone , כאשר בעליהם נמצאים מחוץ לטווח של רשתות סלולריות מסורתיות. שדרוג פוטנציאלי נוסף, שדווח לראשונה על ידי The Information, עשוי לשפר את רשתות ה-G5 בכך שיאפשר להן להתחבר ללוויינים לכיסוי מוגבר. התכונות הבסיסיות יהיו בחינם, אומר גורמן, כאשר הלקוחות ישלמו לספקים עבור תמיכה מתקדמת יותר. בנוסף, על פי הדיווח, שותפת הלוויין של אפל, גלובסטאר (Globalstar), צריכה לשפר את התשתית שלה כדי לתמוך בשדרוגים אלה, ואפל מסייעת במימונו.

יש הרבה ערים חכמות. נדמה שבשנים האחרונות, כל עיר שמכבדת את עצמה עושה פרויקטים בתחום והופכת לחכמה. זה נכון בעולם, וגם בישראל. אבל יש את הערים הכי חכמות, שנבחרות בכל שנה בתחרות הערים החכמות, שנערכת במסגרת התערוכה והכנס Smart City בברצלונה. השנה זכו בתחרות שלוש ערים: רומא, גואנגז'ו שבסין וסנטיאגו דל סלי מקולומביה. התואר הוענק לנציגי הערים על פרויקטים ויוזמות חדשניות בולטות בתחום הטרנספורמציה הדיגיטלית. בנימוקי הזכייה של בירת איטליה נכתב כי "הוועדה בחרה להעניק את הפרס בזכות האסטרטגיה החזונית של רומא, תחת הכותרת: רומא – עיר הטרנספורמציה הדיגיטלית. כחלק מתפיסה זו, העיר מעבדת נתונים, הקימה רשתות G5 מתקדמות כדי לאפשר שירותים דיגיטליים חדשים, שדרגה את ה-Wi-Fi הציבורי ושיפרה את איכות החיים והאבטחה ברחבי העיר". רומא זכתה בגין פרויקטים מצטיינים נוספים, כמו מערכת חדשה של נתונים, שאוספת, מנתחת ומציגה את נתוני העיר כדי ליידע את מקבלי ההחלטות ולשפר את השירותים, ופרויקטים של בקרת אנרגיה וזיהום, ניהול כבישים ותיירות אינטראקטיבית. גואנג'זו זכתה בגין יישום ושימוש בכלים דיגיטליים לקידום התעשייה, המשילות העירונית והתיירות. סנטיאגו דה סלי קיבלה את הפרס על יישום האסטרטגיה העירונית שלה לחדשנות, CRESCER, שמטרתה היא לצמוח מבלי להתפשר על איכות הסביבה והחברה. 462 יוזמות מ-65 מדינות השנה הוגשו לתחרות 462 יוזמות מ-65 מדינות, ולדברי המארגנים, מדובר במגמת גידול, שמשקפת את הדינמיקה הגלובלית, של יותר ויותר חדשנות עירונית. לצד התואר הכללי, מארגני התחרות העניקו תארים בקטגוריות שונות: בקטגוריית החדשנות נבחרו שש זוכות – הערים רדמונד במדינת וושינגטון שבארצות הברית, על פרויקט מרכז שירותים קהילתי, המאגד 25 ארגונים ללא מטרות רווח; מומביי בהודו, על פרויקט ניתוח נתונים שנאספו מקורבנות אלימות מגדרית; וכן הערים טורינו באיטליה, ג'ינג'ו סיטי בדרום קוריאה, גקברחה בדרום אפריקה ובירת סרי לנקה, קולומבו. חברת ארמקו ערים חכמות הסעודית קיבלה פרס על יוזמה בשם מוח עירוני, שמבוססת על בינה מלאכותית לטובת ניהול עירוני אוטונומי. העיר גואנגז'ו בסין זכתה (גם) בגין אסטרטגיית האנרגיה הירוקה שלה, שכוללת ייצור של 11.43 גיגה-וואט מאנרגיות מתחדשות והשקעות של 210 מיליון דולר. פלטפורמות לניהול שאטלים ולדיור עוד זכו, בין היתר: סאונגנאם מדרום קוריאה, על הקמת פלטפורמת מובייל הממוקדת באזרח, ומנהלת שאטלים אוטונומיים ושירות רחפנים; סאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל – שם פותחה מערכת ממוחשבת שמנהלת דיור מודלורי שמותאם לאקלים; וסינגפור; זכתה גם היא על פרויקט מתחמי דיור חכמים; וחברה בלגית בשם קניסטרום ולאמס סטדן, על עיצוב מחדש של שירותים ציבוריים דיגיטליים ב-14 ערים פלמיות. השנה לא נכללו ערים ישראליות בין הזוכות. תל אביב זכתה בתואר העיר החכמה בעולם בתחרות שנערכה ב-2014. פרס מיוחד הוענק על מנהיגות למימונה מוחמד שריף, ראשת עיריית קואלה לומפור במלזיה ולשעבר מנכ"לית UN-Habitat – כהוקרה על תרומתה לקידום החדשנות העירונית ברמה הבינלאומית.  

ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט (Microsoft) הכריזה באחרונה על הקמת צוות חדש ופורץ דרך – ה-MAI Superintelligence Team – צוות הייעודי שיפעל למחקר ופיתוח בינת-על מלאכותית (MAI). היוזמה הזו מסמלת שינוי גישה משמעותי בחזון הבינה המלאכותית של החברה, שלדבריה אשר פונה כעת לפיתוח 'בינת-על הומניסטית' (Humanist Superintelligence –  HSI) – כשמדובר למעשה על מערכות AI מתקדמות שמתוכננות במפורש כדי לשרת את האנושות. בראש הצוות המיקרוסופי יעמוד מוסטפא סולימאן, מנכ"ל זרוע מיקרוסופט AI. לסולימאן ניסיון רב בתחום, אחרי שהיה אחד ממייסדי חברת דיפמיינד (DeepMind) שבבעלות גוגל (Google). בנוסף הוא גם הוביל את סטארט-אפ ה-AI אינפלקשן (Inflection), אשר נרכש בידי מיקרוסופט . לצידו של סולימאן יוביל את הפיתוח המדעי קארן סימוניאן, המדען הראשי של מיקרוסופט AI. Led by @MicrosoftAI CEO @mustafasuleyman and part of the broader Microsoft AI business, the new MAI Superintelligence Team will work towards “Humanist Superintelligence (HSI).” https://t.co/rcCXgaj35N pic.twitter.com/DiixLb2vqA — FORTUNE (@FortuneMagazine) November 7, 2025 "בונים טכנולוגיה מעשית שתוכננה במפורש רק כדי לשרת את האנושות" הצוות החדש, שעליו הכריזה החברה ביום ה' האחרון, בין היתר בפוסט שהעלתה, ישתמש בתשתית המחשוב הנרחבת של מיקרוסופט, כולל Cרשת Azure שלה. כדאי לשים לב שינוי המגמה – בעוד שחברות טכנולוגיה רבות מתחרות בפיתוח בינה מלאכותית כללית (AGI), מיקרוסופט דוחה במפורש את הנרטיב של "המירוץ ל-AGI" וכן את הרעיון של בינת-על "ערטילאית ובלתי מוגדרת". במקום זאת, הגישה של החברה מרדמונד מדגישה "מאמץ אנושי רחב ועמוק" שמטרתו לספק יתרונות מוחשיים ובטוחים למיליארדי אנשים ברחבי העולם. What kind of AI does the world really want? At @MicrosoftAI, we’re working towards Humanist Superintelligence (HSI): incredibly advanced AI capabilities that always work for, in service of, people and humanity. And to do this we have formed the MAI Superintelligence Team. pic.twitter.com/cwregOiyY9 — Mustafa Suleyman (@mustafasuleyman) November 6, 2025 לפי החברה, המערכות המפותחות יתמקדו בפתרון בעיות קונקרטיות ואמיתיות בקנה מידה גלובלי, תוך הקפדה על כך שהן יישארו מבוססות, ניתנות לשליטה ובעלות אוטונומיה מוגבלת. סולימאן, החתום על הצוות, כך דווח, שם דגש על שלושה תחומי מיקוד עיקריים שבהם הטכנולוגיה יכולה ליצור השפעה מוקדמת ומשמעותית: בינת-על רפואית, פריצות דרך באנרגיה נקייה, ופיתוח "מלווי AI".  בתחום הבריאות השאיפה היא לפתח יכולות אבחון ותכנון קליני ברמת מומחה. מיקרוסופט מאמינה כי יש סיכוי למימושה של "בינת-על רפואית בתוך שנתיים עד שלוש שנים". כהדגמה ליכולות אלו, צוינה העבודה של החברה על כלי תזמור ה-AI הרפואי שלה, MAI-DxO, אשר השיג שיעור דיוק של 85% במקרים קליניים מאתגרים – שיעור העולה בהרבה על ה-20% המרבי שהשיגו רופאים אנושיים. בנוסף, נמסר כי מלווי ה-AI המותאמים אישית יסייעו לאנשים לנהל עומס מנטלי, לשפר פרודוקטיביות ולספק תמיכה חינוכית מותאמת.  באשר לאנרגיה, הצוות, כך דווח, ישתמש ב-AI כדי להאיץ פריצות דרך מדעיות באנרגיה מתחדשת, טכנולוגיית סוללות וחומרים ניטרליים פחמניים, במטרה לאפשר אנרגיה נקייה ושופעת לפני שנת 2040. איליה סוצקבר, מעכשיו מנכ"ל החברה שהקים, SSI. צילום: עיבוד ממוחשב לאילוסטרציה. מקור: Shutterstock תחרות ישירה מול צוקרברג וסוצקבר היוזמה הזו, הממוקדת בתחומים ספציפיים ובעלי ערך גבוה כמו אבחון רפואי, מפורשת על ידי אנליסטים כמיצוב אסטרטגי שמטרתו לנצל הזדמנויות מסחריות בתעשיות מוסדרות, תוך מזעור החששות האתיים והבטיחותיים הקשורים למערכות AI פתוחות.  המיקוד של מיקרוסופט מגיע גם בתקופה בה חברות מתחרות דוגמת מטא, בזרוע Meta Superintelligence Labs שלה, ו-SSI (ר"ת Safe Superintelligence) – חברה שנוסדה על ידי איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI, השיקו מאמצים דומים. עם זאת, מיקרוסופט, אשר נפרדה באחרונה מהגבלות קודמות הקשורות לשותפות שלה עם OpenAI, מאיצה כעת את המחקר הפנימי שלה ככל הנראה בתקווה לעקוף מתחרות אלו.  סולימאן הדגיש בפוסט שלו כי האחריות אינה מוטלת רק על מעבדות המחקר, וציין כי "יצירת בינת-על היא דבר אחד; אך יצירת הכלה ויישור מטרות שניתנות להוכחה לצידה, הם האתגר הדחוף העומד בפני האנושות במאה ה-21". לדבריו, "אנו לא בונים בינת-על בכל מחיר, ללא גבולות".  ולבסוף, הפילוסופיה של הצוות מושתתת על האמונה כי "בני אדם חשובים יותר מה-AI", מתוך כוונה שמערכות הבינה המלאכותית המתקדמות ביותר ישפרו את הפוטנציאל האנושי ויקדמו עולם בריא ובר-קיימא יותר.

"גוגל (Google) נמצאת כרגע ב'בליץ' של ייעוצי והתרעות אבטחה. ברקע האקלים הפוליטי והטכני עכשיו, אחד האיומים הקריטיים ביותר אינו נוגע להאקרים המנצלים נקודות תורפה בניידים, או לשחקני איומים המשתמשים בכלים לגיטימיים לטובת מתקפות – אלא בשימוש ב-VPN", כך קבע ההאקר והסופר דייבי ווינדר, במאמר שפרסם בפורבס (Forbes) בסוף השבוע. ווינדר כותב זה יותר משלושה עשורים. הוא זכה שלוש פעמים בתואר "עיתונאי אבטחת IT של השנה" בבריטניה ופרסם יותר מ-20 ספרים. הוא כתב בקביעות, בין השאר, עבור הטיימס (The Times), הגארדיאן (The Guardian), ועיתוני IT, ביניהם PC PRO, קומפיטר וויקלי (Computer Weekly) ו-.net. "חלה עלייה בשימוש ברשתות פרטיות וירטואליות בעקבות יישום חוק הבטיחות המקוונת בבריטניה, וחקיקה בחלק ממדינות ארה"ב. החוקים נועדו להקשות על צריכת פורנוגרפיה מקוונת. מול המכשולים הנוקשים לאימות גיל, משתמשים רבים פנו ל-VPN כדי לעבור את מחסומי הפורנו", כתב ווינדר במאמרו האחרון. הסכנות בשימוש ב-VPN והמלצות גוגל ווינדר ציטט בכירה בגוגל שאמרה באחרונה כי "שחקני איומים מפיצים יישומים זדוניים המחופשים לשירותי VPN לגיטימיים. הם עושים זאת במגוון רחב של פלטפורמות כדי לפגוע באבטחת המשתמשים ובפרטיותם. החשש לפגיעה בארגונים הוא קטן יותר, אבל שימוש ב-VPN על ידי צרכנים הופך אותם, במיוחד את אלה שאוהבים לצרוך פורנו – למטרה קלה. גוגל עצמה ציינה באחת מהאזהרות שלה כי שחקני האיום יפרסו קמפיינים של הנדסה חברתית המשתמשים בפרסום בעל רמיזות מיניות". "כך", הסביר, "נוצר מצב בו המשתמשים התקינו אפליקציית VPN זדונית, או צרכו שירות VPN מזויף. במקום להגן על הפרטיות שלהם, הם חשופים להיקף עצום של נוזקות ולשלל איומי הפרת הפרטיות. תוך כדי זה שאתם מחפשים פורנו, תקבלו 'על הדרך' נוזקות שגונבות סיסמאות וסוסים טרויאניים המקבלים גישה מרחוק למחשבים. אלה משמשים, לפי גוגל, לחילוץ נתונים רגישים, כגון היסטוריית גלישה, הודעות פרטיות, אישורים פיננסיים ומידע על ארנקי מטבעות קריפטו". "אבל הנה העניין", התריע ווינדר, "שירותי VPN לצרכנים הם לא 'כדור קסם' לעולמות הפרטיות והאבטחה. שירותי VPN לא יהפכו אתכם לאנונימיים לחלוטין ברשת, אפילו כשאתם מסתירים את כתובת ה-IP שלכם, מכיוון שטביעת האצבע של הדפדפן ונתונים אחרים נותרו גלויים. שירותי VPN אינם כלי אבטחה – ולמרות שחלקם מציעים הגנה מפני פישינג וכדומה, הם לא יכולים להחליף אסטרטגיית אבטחה הגנתית, ייעודית, ורב-שכבתית. רוב האנשים, רוב הזמן, לא צריכים להשתמש ב-VPN. הנה, אמרתי את זה". ספרו האחרון של ווינדר הוא "להיות וירטואלי" ( Being Virtual). הספר, שנכתב בשיתוף מוזיאון המדע בלונדון, חוקר את תחום הזהות הווירטואלית, והוא בחלקו אוטוביוגרפי. "כדי להיזהר משירותי VPN של נוכלים, ורק אם אתם באמת חייבים להשתמש ב-VPN", סיכם ההאקר והסופר, "עקבו אחר המלצות האבטחה של גוגל. הורידו אפליקציות VPN רק ממקורות רשמיים, ובדקו שהן נמצאות בגוגל פליי (Google Play). הימנעו מהצעות חינמיות ומהעלאה של אפליקציות לא מהימנות".

בדרך כלל, סטארט-אפ יוצא ממצב Stealth (של פעילות מתחת לרדאר) לאחר שגייס מיליוני או, לכל היותר, עשרות מיליוני דולרים בסבב סיד. מג'סטיק לאב יוצאת דופן בהקשר זה: החברה נחשפת היום (ב'), לאחר שגייסה בסבב A מעל 100 מיליון דולר. מג'סטיק פיתחה שרת מתקדם, שמותאם לעולם הבינה המלאכותית. על פי החברה, הפתרון שלה מחליף ארונות שרתים בשרת יחיד "ומשפר באופן דרמטי ביצועים, וכן יעילות אנרגטית ותפעולית". בשנים האחרונות, מערכות הבינה המלאכותית התפתחו בקצב מסחרר. על פי מחקר של אוניברסיטת סטנפורד (SRI), הטכנולוגיה של מערכות אלה מוכפלת בכל חמישה חודשים, אך למרות זאת, נפח הזיכרון של התשתיות נמצא הרחק מאחורי הפיתוחים הטכנולוגיים. הפתרון של מג'סטיק פותר את הבעיה הזו, שכן הוא כולל מערכות חומרה ותוכנה שמאפשרות גידול של נפח הזיכרון בצורה מהירה, קלה וידידותית. בחברה טוענים לשיפור ביצועים של פי 50, בזכות גישה לנפחי זיכרון עצומים ומהירים יותר, כמו גם לחיסכון משמעותי בעלויות ובשטח, מפני שמדובר בשרת יחיד ולא בארונות שרתים, ולתמיכה בעומסי עבודה חדשניים של בינה מלאכותית סוכנית והיסקית, כמו גם ברשתות נוירונים גרפיות ובאנליטיקה גרפית. "תשתית AI חזקה יותר דורשת חשיבה מחדש על הזיכרון" מאחורי מג'סטיק עומדים עופר שחם, שמשמש כמנכ"ל החברה, מסומי ריינדרס ושה ראבי. זהו הצוות שהקים את קבוצות הסיליקון של גוגל ולאחר מכן של מטא. הצוות מביא ניסיון של שנים בפיתוח שבבים לשרתים ולמובייל, ובניית מערכות מחשוב לבינה מלאכותית. המייסדים אחראים על מאות פיתוחים ופטנטים בתחום, כולל המעבד הראשון לבינה מלאכותית בטלפונים ופלטפורמת המציאות הרבודה הראשונה. החברה פועלת מתל אביב ומסן פרנסיסקו הסבב הובל על ידי קרן לוקס קפיטל ולקחו בו חלק, בין השאר, בו ווייב קפיטל, שהובילה את סבב הסיד של החברה, וגרוב ונצ'רס, שאחד השותפים בה הוא היזם הוותיק דב מורן. כספי הגיוס ישמשו את מג'סטיק בעיקר לקידום המחקר והפיתוח שלה. שחם אמר כי "מג'סטיק נבנתה מתוך התובנה שהקפיצה הבאה של הבינה המלאכותית תגיע מתשתית חזקה יותר, ותשתית חזקה יותר דורשת חשיבה מחדש על מערכת הזיכרון. השרתים שלנו משלבים את כוח העיבוד המקביל למערכות ה-GPU/TPU המובילות, אך עם פי 1,000 יותר זיכרון, ומאפשרים ביצועים ויעילות חסרי תקדים, תוך חיסכון משמעותי בצריכת אנרגיה. בניית תשתית זו הכרחית לבניית הדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית".

טרנדים מוזיקליים ויראליים בטיקטוק (TikTok) הם תופעה מוכרת, אבל רק לעיתים נדירות הם מצליחים לגשר על פער של שני עשורים בין שני להיטים שונים לחלוטין. זה בדיוק מה שקורה בימים אלה ברשת עם מאש-אפ שכזה, שהצליח להפגיש את השיר המקסים "What’s Up?" של להקת 4 Non Blondes (שיצא ב-1992) עם המנון הראפ הקשוח "Beez in the Trap" של ניקי מינאז' (בהשתתפות 2 Chainz), מ-2012. למעשה השילוב הלא צפוי הזה הפך לוויראלי באופן מיידי ודי מסחרר – בתוך פחות מחודש, נוצרו איתו יותר מ-1.7 מיליון סרטונים בטיקטוק, כאשר קצב הגידול מדהים – עלייה של כחצי מיליון סרטונים נרשמה בשבוע אחד בלבד. הטרנד לא רק הציף את הרשת בתכנים חדשים, אלא גם החיה מחדש את שני השירים המקוריים, והביא להם סיקור נרחב ברחבי העולם, מיליוני האזנות נוספות בפלטפורמות הסטרימינג ואפילו תגובה מצד האמניות המקוריות. @jlo What’s up? GUESS WHO! #WhatsGoingOn #FourNonBlondes #fyp @Linda Perry @Nicki Minaj ♬ original sound – dj auxlord גב אל גב בפשטות מנצחת הקסם של הטרנד טמון בפשטות ובניגודים – בפורמט הנפוץ ביותר של הטרנד משתתפים שני אנשים שעומדים גב אל גב. הסרטון מתחיל כאשר אחד המשתתפים שר את הבית המפורסם של "What’s Up?" (עם השורה המפורסמת: "And I said HEY! What's going on?") ואז מגיע רגע השיא של הסרטון כשהשיר מגיע לצעקה המוכרת שלו, אלא שבמקום להמשיך למה שהמאזין מצפה, המאש-אפ מחליף בפתאומיות את הבית הנוסטלגי לקצב ולשירת "Beez in the Trap". המעבר החד מסגנון הרוק האלטרנטיבי של שנות ה-90 לראפ המודרני של שנות ה-2010 יוצר בעצם אפקט קומי ומפתיע, ואפשר שהניגוד הדרמטי הזה הוא הסיבה לכך שהטרנד כל כך מוצלח ופופולרי – כי הוא מנצל את הנוסטלגיה של דורות שונים ומצליח לחבר ביניהם בצורה מתוקה. האדם הראשון ששר את  "What’s Up?" בתחילת הסרטון מגלם לרוב את החלק הדרמטי, ואז המשתתף השני נכנס לפוזת ראפ, עם הדינמיקה האנרגטית של מינאז'. @fallontonight What’s going on, @Malala Yousafzai?! #FallonTonight #TonightShow #MalalaYousafzai #JimmyFallon ♬ original sound – dj auxlord גם לינדה פרי וניקי מינאז' הצטרפו לחגיגה כמו תמיד, כשטרנד מגיע לשיא, גם האמנים המקוריים הקשורים אליו נשאבים פנימה – במקרה הזה, שתי האמניות המעורבות מיהרו לאמץ את התופעה. לינדה פרי, סולנית 4 Non Blondes ואייקון מוזיקלי בעצמה, העלתה סרטון לחשבון הטיקטוק האישי שלה, תוך שימוש בסאונד הוויראלי, ובכך נתנה חותמת רשמית לטרנד. היא אף שיתפה פעולה עם כוכבת נוספת: פרי העלתה סרטון בו היא נראית עם ג'ניפר לופז (J.Lo), כשהן משתתפות יחד בטרנד הפופולרי, מה שגרם להתפוצצות נוספת של הצפיות והשיתופים. גם הראפרית ניקי מינאז' לא נותרה אדישה. היא השתמשה בסאונד הלוהט כדי להעלות רצף תמונות שלה, והוכיחה כי היא עוקבת מקרוב אחר הוויראליות של שיריה ברשת. @semoyuval אייזנקוט וקיציס ברגע מביך???????? #קומדיטוק ♬ sonido original – pederas???? ג'ימי פאלון, קיציס וסמו: מהדהדים את המאש-אפ בעולם ובארץ הפופולריות של הטרנד הביאה לשיתוף פעולה של אינספור סלבס בינלאומיים, אשר השתמשו בפלטפורמה כדי להראות את הצד המשעשע שלהם. כך למשל ג'ימי פאלון, מנחה תוכנית הלייט-נייט המפורסמת, יחד עם פינק פנת'רס וג'ו ג'ונאס מהאחים ג'ונאס – כולם העלו סרטונים שלהם מבצעים את המש-אפ וזכו למיליוני צפיות. וכמובן שהטרנד הלוהט לא דילג גם על ישראל – גולשים מקומיים מכל התחומים אימצו את הטרנד בחום, וזה כולל גם דמויות ציבוריות ואושיות רשת. בין המזמרים/רוקדים/מראפרים מישראל נכללים למשל הקומיקאים יובל סמו ואיל קיציס, הישר מהסטר של "ארץ נהדרת", ואפילו כוכבי הילדים יובל שם טוב (יובל המבולבל) ורינת גבאי השתתפו בטרנד ושיתפו את העוקבים שלהם בקליפ "מפנק". @groovy.yuviמי שגדל עלינו לכתוב בתגובות♬ original sound – dj auxlord ואם להיות רציניים לרגע קט – המאש-אפ המצליח הזה הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו טיקטוק, שסופגת גם המון ביקורות, יכולה לשמש גם ככור היתוך תרבותי. במקרה הזה ששני קצוות מוזיקליים מתחברים בזכותה יחד, הופכים לסינרגיה ויראלית שמשפיעה על מוזיקאים ועל אמנים מקומיים כאחד. התופעה במקרה הזה חיובית ובעיקר מזכירה לכולנו שגם שירים מלפני שלושה עשורים יכולים לככב שוב בראש טבלת הטרנדים.

למרות האזהרות החוזרות ונשנות וחרף העובדה שההאקרים יכולים לפרוץ אותן בקלות, הסיסמאות הפשוטות הן עדיין הסיסמאות הכי פופולריות. לפי מחקר של Comparitech, שפורסם באחרונה, 123456 היא הסיסמה הנפוצה ביותר השנה בקרב משתמשים לכניסה לשירותים ואפליקציות אונליין, עם 6,621,933 סיסמאות שכללו את צירוף המספרים הזה. במקום השני נמצאת 12345678 ובשלישי – 123456789. המילה admin מדורגת רביעית ו-1234 סוגרת את החמישייה הראשונה. הסיסמה password ממשיכה להיות פופולרית ונמצאת במקום השמיני, עם קרוב למיליון סיסמאות – 946,935. המחקר מראה שרבע מהסיסמאות כוללות רק מספרים – מה שהופך את העבודה של ההאקרים לקלה יותר. 38.6% מהן כוללות את המספרים הרצופים 123 ורק 2% את היפוכם – 321. גם רצף האותיות abc ממשיך לככב. בנוסף, הרבה מאוד סיסמאות כוללות את אותו תו כמה פעמים, כאשר 111111 נמצאת במקום ה-18 ברשימה. החוקרים אף מצאו לש3.9% מ-1,000 הסיסמאות הנפוצות ביותר כוללות את המילה pass או password, והמילה admin, על צורותיה השונות, נמצאת ב-2.7 מהסיסמאות. המילה Minecraft, כשמו של המשחק הפופולרי, מדורגת במקום ה-100. "סיסמאות פשוטות שמות אותך ואת המידע שלך בסיכון גבוה" לדברי מאלט לנדוור, סמנכ"ל השיווק של Peec AI, "בהתחשב במספר הרב של סיסמאות שדולפות בכל שנה והעלייה במתקפות ההונאות והפישינג, שימוש בצירוף פשוט כגון 123456 שם אותך ואת המידע האישי שלך בסיכון גבוה". "פושעי סייבר משתמשים לעתים קרובות ברשימות של סיסמאות נפוצות כדי להשתלט על חשבונות. לכן, חשוב שהסיסמאות שלך יהיו קשות לניחוש ככל האפשר", הוסיף. חשוב לציין שהשימוש בסיסמאות פשוטות, שמהוות סיכון אבטחתי, הוא לא מנת חלקם של אנשים פרטיים בלבד: לפני ימים אחדים גילתה סוכנות הסייבר הלאומית של צרפת שאנשי הלובר השתמשו בשם המוזיאון המפורסם כסיסמה שלהם – למערכת ביטחון המידע שלו. למי שרוצה להפוך את הסיסמה שלו לכזאת שההאקרים יתקשו לפרוץ אליה – וזה, כאמור, מומלץ, המומחים מייעצים לבנות אותה כך שהיא תכלול שילוב של תווים (#%!-? וכדומה), ספרות, אותיות גדולות ואותיות קטנות. מה שלא מומלץ הוא סיסמה שהיא שם פרטי או שם משפחה, וכאמור – 123456, או אחת משאר הסיסמאות הנפוצות ביותר.

"ארגונים החלו להטמיע פרויקטי בינה מלאכותית. יש להם נתונים, אבל לעתים קרובות הם מיושנים, מקוטעים או נעולים בפורמטים שה-AI לא יכולה להשתמש בהם. כדי לקבל שיפור לא רק לגבי העבר, אלא גם עם הבנת ההווה, נדרשת ארכיטקטורה שמאחדת את שניהם, מעבדת נתונים באופן רציף ומספקת הקשר מדויק ואמין, לטובת קבלת החלטות מושכלות ואמינות. הבינה המלאכותית טובה בדיוק, ורק, כמו ההקשר שלה", אמר ג'יי קראפס, מייסד ומנכ"ל קונפלואנט. קראפס התראיין לעיתונות הטכנולוגית בעקבות הכנס השנתי שערכה החברה באחרונה בניו אורלינס. הוא אמר כי "עלינו לעבור לשלב הבא וליישר קו עם האופן שבו כל סוגי הבינה המלאכותית פועלים – חזויה, יוצרת וסוכנית (Predictive, GenAI ו-Agentic). כל יישומי ה-AI זקוקים כעת להזנות נתונים בזמן אמת, כדי לפעול על גבי דאטה עם קונטקסט. צריך שתהיה זרימת נתונים בכל מקום, בכל הענפים העסקיים, עם יכולת לעשות בהם שימוש חוזר. ארגונים צריכים לחבר את הבינה המלאכותית לנכסי התוכנה שהם מנהלים". "לפני עשור היינו ממוקדים בהכנסת הדאטה לאגם הנתונים, ואז מטפלים בדיווח ובניתוח", הסביר. "אלא שזה כמו שתרצו לחצות רחוב מסוכן ומה שיש לכם הוא תמונה של היכן היו המכוניות אתמול. זה לא מסייע באמת". קראפס ציין כי "כל ארגון צריך להיות מונע על ידי נתונים באמת". הוא אמר ש-"מערכות AI הן עולם אחר לגמרי. קל לשאול את מנועי ה-AI כמה שאלות פשוטות, אבל הרבה יותר קשה לבנות באמצעותם מוצרים ושירותים פונקציונליים באמת". ההקשר של הנתונים הוא המלך "במערכות התוכנה המסורתיות", אמר מנכ"ל קונפלואנט, "הלוגיקה העסקית היא המלך. במערכות AI, ההקשר של הנתונים שבהם נעשה שימוש – הוא המלך. זה קורה כי אף על פי שיש מעט חברות, יחסית, שמספקות תשתית לבניית בינה מלאכותית – אנת'רופיק, גוגל, OpenAI ואחרות, הרי שנתוני ההקשר שארגונים משתמשים בהם כדי להזין את המנועים הללו מפוזרים במקומות רבים ברחבי העסק ולאורך נקודות החיבור שלו – למכונות, לממשקי API, ליישומים אחרים ולמשתמשים אחרים". "צריך לרתום את המידע הנכון כדי לעקוף בעיות. בניית מערך נתונים חדש, מבוססת הנדסת הקשר, מבוצעת על ידי שילוב לכידת נתונים, עיבודם ושאילתות לאורך כל הדרך שהם עוברים", הוסיף. קראפס ציטט מחקר של MIT, שלפיו ארגונים משקיעים השנה 30-40 מיליארד דולר בבינה מלאכותית יוצרת, אולם 95% מהיוזמות לא מניבות תשואה כלל. "האתגר הגדול ביותר שלהם הוא ההקשר – הבנה מלאה של האירועים, ההקשרים והמשמעות שמודלים קיימים צריכים כדי להפיק מהם תובנות ביעילות", ציין. "כדי להשיג זאת נדרשת תשתית שיכולה להזרים ולעבד נתונים באופן רציף, על מנת להעריך את מה שקרה בעבר, להתאים למה שקורה ברגע זה ולהזרים את המידע הזה ליישומי בינה מלאכותית ללא עיכוב. רק כך ניתן להתקדם מצ'טבוט פשוט לסוכני בינה מלאכותית עם איכויות ביצוע". "המסלול המהיר ביותר לפיתוח והפעלת AI הקשרית בזמן אמת" לדברי קראפס, "השקנו את Confluent Intelligence – מערכת שתאפשר למערכות AI להבין טוב יותר את הקונטקסט של הנתונים. מדובר בפלטפורמה אחודה לפיתוח והפעלת בינה מלאכותית קונטקסטואלית (הקשרית), שניתן להרחיב את היקפה בצורה חלקה – משלב הפיילוט ועד לביצוע בפועל. זהו המסלול המהיר ביותר לפיתוח והפעלת AI הקשרית בזמן אמת. המערכת מספקת את כל מה שנדרש לארגונים שמעוניינים להשיק ולהרחיב מערכות בינה מלאכותית מונחות אירועים. המערכת המנוהלת באופן מלא, מזרימה ומעבדת באופן רציף נתונים היסטוריים ומידע בזמן אמת, ומעבירה את הקונטקסט ישירות ליישומי בינה מלאכותית, לביצוע משימות עבודה באופן אמין, מאובטח ועם יכולת להרחבה". "אנחנו מציעים פתרון מאוחד, שמחבר נתונים בזמן אמת ונתונים אנליטיים עם בקרה ארגונית", סיכם. "אנחנו עונים לאתגר של החיכוך בין ההזרמה, של הנתונים לבין הניתוח שלהם – שמאט אותם. כך, ארגונים מקבלים נתונים באיכות גבוהה, שמוכנים לניתוח ול-AI, מהרגע שהם נוצרים. כעת, קל יותר לבנות יישומי AI וניתוח בזמן אמת שמניעים עסקים".