פוסט זה מציג רשימה מרוכזת של תוכנות חינמיות ו/או חינמיות באופן חלקי/מוגבל (Freeware / Freemium / Open Source). התוכנות המוצגות הן תוכנות חדשות

הדבר הראשון שעבר לי בראש כשה־Reno 6 5G נחת בפתח ביתי הוא שהעיצוב שלו מזכיר לי במספר מובנים את האייפון 12, ולא ציפיתי לזה. אבל כן, ניתן למצוא כמה נקודות דמיון

אז אחרי שהבנו שאנו לא מעוניינים לאפשר לענקית הסושיאל ללחוץ לנו על כל הכפתורים הלא נכונים, מגיע שלב ה"איך": שלושה צעדים פשוטים שישפרו לעין ערוך את השהות שלכם ברשת

דגם חדש למצלמת האבטחה של IMILAB מבית הענקית הסינית מצלם ברזולוציה של 2.5K ומפיק תמונה ברורה גם ללא תאורה. מרשים מאוד - כל עוד הפורצים לא זזים מהר מדי

הוא מציע ביצועים טובים לגיימר שיסתפק ב-1080p וייהנה גם ממחיר אטרקטיבי למדי

פריוריטי הישראלית מבצעת עוד רכישה של חברה מקומית והודיעה היום (ה') כי היא קונה את עובדיםנט, שמציעה מערכת לניהול נוכחות עובדים ובקרה תקציבית, ב-40 מיליון שקלים. המערכת של עובדיםנט, AttenIX-TS, נמצאת בשימושם של מאות ארגונים במשק הישראלי, בהם דלק, סונול, יינות ביתן, טלדור והפעילות המקומית של מק'דונלדס ואיקאה. מדובר במערכת ענן שמאפשרת גם לארגוני ענק שמעסיקים אלפים רבים של עובדים פתרונות בתחומי ניהול הנוכחות, בקרת העובדים ומעקב אחר פרויקטים והסכמי עבודה – מה שלדבריה מאפשר תכנון אפקטיבי, חיסכון וייעול תהליכים לרוחב הארגון. המערכת, מתממשקת עם תוכנות השכר בארגון ומערכות מידע פנימיות נוספות – דבר שלפי החברה מסייע לייעל את פעילותם של ארגונים. Attenix-TS מיועדת בין היתר לארגונים מורכבים, הזקוקים למערכת חכמה לניהול הנוכחות בארגון. פריוריטי עתידה לשווק אותה בישראל ובחו"ל. הרכישה הנוכחית באה לאחר שבפברואר האחרון רכשה פריוריטי את חברת התוכנה הישראלית אידאה תמורת מעל 100 מיליון שקלים. אידאה מפתחת פתרון קמעונאי לרשתות, שכולל אי-קומרס, ניהול עמדות המכירה (POS), ניהול סניפים ורשתות, ניהול מועדוני לקוחות ותוכניות נאמנות, ניהול מלאי ומחסנים, הפצה, כספים ועוד. לפני כשנה מכרה קרן ההשקעות פורטיסימו מחצית מפריוריטי לקרן אחרת – TA האמריקנית – תמורת כ-125 מיליון דולר. "יש לאפשר לכל ארגון לשלוט על פעילותו מכל מקום" שגיב גרינשפן, מנכ"ל פריוריטי, אמר כי "רכישת פעילותה של עובדיםנט נועדה להרחיב את היצע הפתרונות ללקוחות שלנו שזקוקים לתמיכה במבנה ארגוני מורכב ומבוזר גיאוגרפית ותעסוקתית. אנחנו מאמינים שיש לאפשר לכל ארגון, בין אם ענק או קטן, לשלוט על הפעילות העסקית והמערכתית-ארגונית מכל מקום. הפתרון של עובדיםנט הוא מוצר משלים ורכישתה היא עוד צעד בהתפתחותה של פריוריטי ובצמיחתה בשנים הקרובות". לדברי איריס אליעזר, מנכ"לית עובדיםנט, "הרכישה פותחת בפנינו קהל לקוחות חדש, ומבטיחה הרחבת פעילות משמעותית והאצת צמיחה של שתי החברות – תוך שמירה על איכות הפתרון והשירות ללקוחותינו הקיימים".

עם סוללה ל-12 שעות וגוף מתכתי מהודר, וכמובן איכות שמע ללא פשרות

השבוע פורסם בעיתון הבריטי גרדיאן מכתב שעליו חתומים כ-400 עובדים מגוגל ומאמזון, שקוראים לחברות שבהן הם מועסקים לבטל את ההתקשרות שלהן עם ממשלת ישראל במסגרת מכרז הענן הממשלתי נימבוס. הנימוק של חותמי העצומה, שלא היה להם האומץ לחשוף את שמם, הוא שהקמת אזורי הענן והדטה הסנטרים של החברות עבור הממשלה תביא לכך שהטכנולוגיה שלהן תגיע לידי "הצבא הישראלי" (זה המונח שבו הם השתמשו במכתב) ותעמיק את הפגיעה בפלסטינים ברצועת עזה. אין זו הפעם הראשונה שבה עובדים מחברות רב לאומיות גדולות שמשקיעות ופועלות בישראל מפרסמים עצומות על רקע פוליטי – שמונעות כנראה על ידי ארגונים עוינים כמו ה-BDS. הפעם הקודמת הייתה בחודש מאי האחרון, כאשר מאות עובדים יהודים בגוגל פרסמו עצומה שקראה לחברה לתמוך בפלסטינים בעקבות מבצע שומר החומות. העובדים קראו לה להחרים את ישראל ולא לשתף פעולה עם הממשלה. טקטיקה של אין תגובה בשני מקרים אלה ובמקרים אחרים לא נשמעה כל תגובה רשמית מישראל – לא בפעם הקודמת, שאז עמד בראשותה בנימין נתניהו, ולא בפעם הנוכחית, תחת נפתלי בנט. אלה שמובילים את פרויקט נימבוס במשרד האוצר וברשות התקשוב אומרים שאין סיבה להגיב, כדי לא לייצר שיח, שבמקרה הנוכחי מדובר בעובדים אנונימיים ושגוגל ואמזון הבהירו לנציגי הממשלה שהחברות מחויבות לחוזים שהן חתמו עליהם, ושלעובדים שכתבו את המכתב והעצומה אין כל קשר למכרז. דרושה תגובה, כדי שלא "יתקדרו העננים" מעל מכרז הענן הממשלתי. עיבוד מחשב: BigStock במשרד האוצר מציינים, בתשובתה לשאילתה שהוגשה לדוברות היום (ה'), שמתן תגובה בנושא זה אינו דבר שקשור לאוצר ושאם הממשלה תחליט להגיב – היא תודיע על כך. אפשר להבין את הטקטיקה הזאת של אין תגובה, שנועדה לא להצית אש ולא לגרום למכתבים, עצומות ופעולות אחרות נוספות. אגב, המתחרות של גוגל ואמזון ניצלו את העצומה שפורסמה בחודש מאי והעלו את הטיעון בבית המשפט, בנימוק שהעובדה שעובדים בחברות רב לאומיות שפועלות בישראל מסיתים נגדה צריכה להדליק נורה אדומה. בינתיים, כאמור, בישראל סבורים שכל הסימנים מראים שלגוגל ולאמזון אין כל כוונה לסגת מהמכרז. למה העובדים וראשי השלוחות של החברות בישראל ממלאים פיהם מים? יש כאן כמה שאלות משמעותיות שצריכות להישאל: מדוע עובדי גוגל ואמזון בישראל שותקים? האם חופש הדיבור שקיים במטות העולמיים לא חל על העובדים בארץ? אם עובדים בחו"ל של שתי החברות הללו יכולים להתבטא נגד ישראל, למה העובדים הישראליים לא מנצלים את זכותם כדי לתמוך בה? מדוע לא ראינו, לא בפעם הקודמת ולא הפעם, ולו רמז להתארגנות של עובדים מהסניפים המקומיים של שני תאגידי הענק, שישיבו לקולגות שלהם? עוד יותר תמוה הוא מדוע ראשי השלוחות הישראליות ממלאים את פיהם מים, ולמה הם רמזו לעובדים לא להגיב ולא לדבר עם עיתונאים על הנושא. הבעיה היא לא עצומה אחת או שתיים, אלא מדובר כאן בעניין עקרוני. ישראל הרשמית מעדיפה לשתוק ולהמשיך הלאה, בהנחה שזה משהו חד פעמי, וסיבותיה עמה, אבל יש בארץ מספיק גורמים שיכולים להסביר למנהלי גוגל ואמזון שאנחנו אמנם סומכים עליהם, אבל לא נוכל להמשיך להבליג על עצומות ומכתבים נוספים. להבהיר להם שמדובר בחלק בלתי נפרד מקמפיינים שיטתיים שמנוהלים נגד ישראל. והרי לא סביר להניח שגוגל ואמזון ירצו שהשמות שלהן יקושר ל-BDS. אמנם, הזירה המדינית מעולם לא פינקה אותנו, אבל עד לא מזמן הייתה מעין הסכמה שבשתיקה שקיימת הפרדה בין ישראל המדינית-פוליטית לבין ישראל שממותגת כמעצמת היי-טק וטכנולוגיה שרבים בעולם משחרים לפתחה. גם במדינות ערב כמו החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות הערביות. העצומות והמכתבים כגון אלה של עובדי גוגל ואמזון עלולים להרוס את ההפרדה הזו, ופגיעה שכזו בתדמית של ישראל עלולה להיות משמעותית ובעלת פוטנציאל פגיעה כלכלי רב. השורה התחתונה: עובדי גוגל, אמזון וכל החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל – מותר לכם ואולי אף חובתכם לבקש מהקולגות שלכם מעבר לים שאת הדעות הפוליטית שלהם ישאירו בבית, ויתעסקו במה שהם יודעים לעשות הכי טוב – טכנולוגיה.