איכשהו, למרות שהשנה היא 2025 וישראל היא הסטארטאפ ניישן, כל מי שמשתמש ברכבת ישראל יודע להגיד לכם (כשהוא מגיע לתחנה) שהתקשורת הסלולרית ברכבת עוצרת יותר פעמים מאשר רכבת פרברית לנהריה. אבל עכשיו נראה שיש אולי פתרון לבעיה. 68 מיליון שקל כבר הוקצו משרד התחבורה ומשרד התקשורת הודיעו כי הם עומדים לצאת בפרויקט לחירוץ חלונות בלייזר […]

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל והמנכ"ל לשעבר שלה, תקף את האו"ם בעקבות דוח חדש שטוען כי גוגל "מרוויחה מרצח העם שישראל מבצעת בעזה". הסיבה, על פי מחברי הדוח, היא שגוגל מספקת לממשלה ולצה"ל תשתיות ענן וכלי AI. כזכור, גוגל היא אחת מספקיות הענן שזכו במכרז "נימבוס" פרויקט הענן הממשלתי של ישראל. לפי דיווח של וושינגטון פוסט, […]

בישראל פועלות כיום יותר מ-100 קרנות הון סיכון שונות, וכל אחת מתמקדת בשלבים שונים בחיי סטארטאפ, בתחומים שונים ומאמינה באסטרטגיית השקעה משלה. מדי חודש אנחנו מביאים לכם כאן בגיקטיים קרן הון סיכון אחת ואת הסיפור שמאחוריה – האופן שבו היא בוחרת חברות להשקעה, ההצלחות והכישלונות, נורות האזהרה והדמויות שמעוררות השראה במייסדיה. והיום אנחנו עם גיא […]

יותר מ-3,000 גיקים וגיקיות השתתפו בזמן אמת ב-GeekAcademy, הכשרת ה-AI המתקדמת של גיקטיים ו-Microsoft למפתחות ומפתחים. במשך 12 מפגשים הם התנסו ביכולות מתקדמות של כלי AI פופולריים לפיתוח כמו GitHub Copilot ו-Visual Studio, חקרו לעומק מודלים מתקדמים ולמדו לעבוד איתם בצורה מאובטחת. למדנו על טכניקות פרומפטינג ל-GitHub Copilot ב-VS Code, עבודה עם Azure AI foundry […]

היקף גיוסי ההון של סטארטאפי הסייבר הישראליים ב-2024 כמעט הכפיל את עצמו בהשוואה לסכום שגויס ב-2023. כך עולה מדוח חדש של Startup Nation Central העוסק בתעשיית הסייבר הישראלית. בדוח מצוין עוד כי 40% מסך ההשקעות בתחום הסייבר בארצות הברית בשנה שעברה הגיעו לכיסם של סטארטאפים ישראליים בתחום. מנגד, חשוב לציין, ההשקעות בסייבר הישראלי מצד קרנות […]

אין ספק שמתוך ההכרזות הרבות של גוגל בכנס הפיתוח, I/O 2025, ההכרזה שתפסה את רוב תשומת הלב של העולם הייתה זו של Veo 3, מודל יצירת הוידאו מבוסס ה-AI שלה, שלראשונה גם ייצר קולות ודיבוב. היצירות של המודל החדש הפכו ללהיט ויראלי מרשים למדי, והוא גם הושק בישראל בתחילת החודש. וכעת, גוגל לוקחת אותו צעד […]

אחרי כמה שנים שקטות, DC יצאה לקרב מחודש נגד מארוול בכל הקשור לסרטים. ובזמן שמארוול על הקרשים, עם שש שנים שבהן רוב הקהל אהב בערך שני סרטים בלבד מהערימות סרטים וסדרות שהיא הוציאה, זה נראה כמו הזמן המושלם להסתער על כס הפאנדום, שיביא כמה שיותר אנשים לקולנוע בזמן שהתעשייה מדשדשת. אבל האם המשימה הוכתרה בהצלחה? […]

eSIM היא טכנולוגיה סלולרית שמייתרת את הצורך בכרטיס SIM פיזי. במקום להכניס כרטיס למכשיר הנייד ולחכות לשירות, המשתמש סורק קוד QR – ומתחבר מיידית לרשת. המעבר בין ספקיות נעשה דיגיטלית, ללא המתנה למשלוח בדואר או ביקור פיזי בחנות. מאז 2018, עם השקת iPhone 10, מדינות רבות אימצו את התקן הזה כסטנדרט. בארה"ב, יפן, גרמניה, בריטניה ורבות אחרות – מדובר בברירת מחדל. בישראל, לעומת זאת, טכנולוגיה זו הפכה זמינה לציבור הרחב רק בשנים האחרונות, ולא במקרה. חברות הסלולר המקומיות, שחששו מהאפשרות של מעבר קל ומהיר בין ספקים, עיכבו את ההטמעה בישראל. ללא צורך להמתין ל-SIM חדש – נאמנות הלקוחות הפכה לשברירית יותר. רק לאחר התערבות של משרד התקשורת, שהכריח את החברות להציע את השירות, ה-eSIM הפך למציאות זמינה בשוק המקומי. כיום כמעט כל המפעילים מציעים אותו, אך הפער במוּדעוּת הציבורית עדיין מורגש – והשלכות האיחור מלוות את השוק גם היום. רק לאחר התערבות של משרד התקשורת, שהכריח את החברות להציע את השירות, ה-eSIM הפך למציאות זמינה בשוק המקומי האתגרים: לא רק טכנולוגיה – גם מודעות ושקיפות כדי שטכנולוגיה כמו eSIM תוטמע בהצלחה בקנה מידה רחב, לא די בכך שהיא תהיה קיימת – היא חייבת להיות נגישה, ברורה וקלה לשימוש. ראשית חשובה הנגישות הטכנולוגית: הטכנולוגיה חייבת להיתמך גם במכשירים זולים או בינוניים, לא רק בטלפונים יוקרתיים. במשך שנים רבות, חלק גדול מהציבור הישראלי השתמש במכשירי אנדרואיד מוזלים שאינם תומכים ב-eSIM – בעיקר מסדרת סמסונג A, הפופולרית בישראל. רק לאחרונה נוספה תמיכה רחבה יותר גם בדגמים אלו. שנית, נדרשת שקיפות צרכנית: כלומר, שהספקיות יספקו לציבור מידע ברור, פשוט ונגיש בנוגע לזמינות השירות, העלות שלו ואופן ההפעלה. כיום עדיין יש פערים ברמת השקיפות בין הספקיות, והדבר משפיע על המודעות לשירות. ולבסוף – חוויה פשוטה: המעבר לשירות מבוסס eSIM צריך להיות תהליך מובן, קל לביצוע, וללא חסמים טכניים מיותרים. עבור חלק מהצרכנים, ההפעלה כרוכה עדיין בשלבים טכניים שאינם אינטואיטיביים – ואת זה יש לשפר. לא הפכו לנפוצים מספיק בישראל. כרטיסי eSIM. צילום: ShutterStock החסם הראשוני של חוסר זמינות טכנולוגית כבר כמעט הוסר, והמודעות לשירות גוברת – במיוחד במדינה כמו ישראל, שבה שיעור הנסיעות לחו"ל גבוה, והצורך בחבילות גלישה משתלמות הופך את השימוש ב-eSIM לנפוץ גם בקרב לקוחות שאינם טכנולוגיים. אך הדרך להטמעה מלאה עוד לא הושלמה. הפער עדיין נותן את אותותיו: חלק מהישראלים כלל לא מודעים לאפשרות התקנת ה-eSIM, אחרים לא בטוחים אם המכשיר שברשותם תומך בטכנולוגיה, ויש גם מי שנרתעים מהתקנה שנתפשת כמסובכת או לא מוכרת. רגולציה ככלי להבטחת סטנדרט משרד התקשורת אינו אמור לנהל את שוק הסלולר – אך כן נדרש לוודא שהשוק מתנהל בתנאים הוגנים, פתוחים ומתאימים לסטנדרטים המקובלים בעולם. עם זאת, התערבותו בנושא ה-eSIM הייתה מוצדקת, משום שהיא הבטיחה שהציבור הישראלי יקבל גישה לשירות קיים ונפוץ. כדי שטכנולוגיות חדשות לא ייתקלו שוב בחסמים מלאכותיים, יש מקום להגדרה ברורה של סטנדרטים רגולטוריים – במיוחד באותם מקרים שבהם שיקולים מסחריים עלולים לעכב את החדשנות. ההיסטוריה של ה־eSIM בישראל היא תזכורת לכך. הכותב הוא מנכ"ל חברת Voye Global