אפליקציית "גוגל תמונות" משתדרגת עם יוצר הווידאו החדש של ענקית הטכנולוגיה - Veo 3 • הכלי, שכבר זמין למשתמשים בארה"ב, מאפשר להפוך תמונות סטילס לסרטוני וידאו באיכות גבוהה באמצעות בינה מלאכותית

כמו בכל שנה, כשמונה חודשים אחרי שהיא מציגה לראשונה את סדרת מכשירי הדגל שלה, סמסונג משלימה רשמית את המשפחה – עם הצגת המכשיר המוזל בסדרה, "גרסת המעריצים". מה השתנה? לא הרבה סמסונג הציגה בתערוכת IFA שבברלין את Galaxy S25 FE, המכשיר המוזל יחסית במשפחת מכשירי הדגל שלה עם תג מחיר ידידותי למשתמש – יחסית למכשירי […]

סמסונג הכריזה בתערוכת IFA על ה-Galaxy S25 FE, דגם ביניים חדש בסדרת הדגל. הוא מצויד במסך AMOLED בגודל 6.7 אינץ', מערך מצלמות משולב AI, סוללה בקיבולת 4,900mAh ומערכת ההפעלה One UI 8 עם כלים חכמים

הפעם אני רוצה להתחיל דווקא במראה החיצוני של המחשב הנייד שהגיע אליי לסקירה, Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו. מזה כמה שנים, לנובו מתייחסת למשפחת היוגה שלה כאל מחשבים שנעים בדיוק על הקו שבין העולם הצרכני לזה העסקי. אמנם, אלה מחשבים צרכניים במהותם, אבל לפחות חלקם, כמו הנייד הנוכחי, בהחלט מתאימים לשימושים עסקיים, ואפילו ברמה גבוהה. אבל העיצוב של המחשב רחוק מלהיות עסקי. השוליים המעוגלים מקנים למשפחה בפני עצמם מראה מיוחד מאוד, ובמקרה של Yoga 7 2-in-1 הנוכחי, יש עוד כמה דברים שבלנובו מקווים שיגרמו לו לבלוט בשטח. כנראה שהם לא טועים בהרבה: מדובר בגב בצבע לבן קרם עם מרקם מיוחד במינו, שמזכיר עור מלאכותי שלא תופס לכלוך, ואם כן – קל מאוד לנקותו, אבל לא בטוח שכולם יאהבו את הרגשת המגע בו. מה שעוד מרשים הוא הלבנים בגוון שנהב, שמוקפות באפור, בכל אזור העבודה, בניגודיות יפהפיה, וגם שוליים יחסית דקיקים משני צדי המסך. מדובר בנייד עם מסך OLED בגודל 14 אינץ' הפיך, תומך מגע, שהסיבוב שלו מבוסס על שני צירים חזקים בשני הקצוות של המסך. אלה מאפשרים להשתמש בו בכל זווית ביציבות מרבית, בלי לפחד מתזוזה של המסך. ה-Yoga 7 2-in-1 14ILL10 הגיע אליי לסקירה עם מסך ברזולוציית 2880×1800 פיקסלים והתמונה, עם קצב ריענון של 120 הרץ ועם בהירות גבוהה של 1,00 ניט במצב HDR, פשוט מרהיבה. בנוסף, לנובו שילבה משטח מעל למסך, שמונע השארת טביעות אצבע שומניות, ובמסך מגע ברור עד כמה זה יכול להיות חשוב. Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו. צילום: יח"צ יותר מיום וחצי של עבודה בלי טעינה המעבד הוא Core Ultra 7 258V ממשפחת ה-Lunar Lake של אינטל. זה מעבד שיותר מביצועים נקיים מציע NPU חזק במיוחד, עם 47TOPS, שמבוסס על שבב ה-AI Boost הכי חזק שיש כיום לאינטל להציע. מבחינת ביצועים, אין יותר מדי ליבות: ארבע ליבות ביצועים וארבע ליבות ביצועים בהספק נמוך יותר, ובמהירות מרבית של 4.8 גיגה-הרץ. ביצועי הליבה היחידה טובים מאוד ויציבים מאוד, עם 122 נקודות במבחן Cinebench 2024 – עם חשמל או בלעדיו. עם זאת, הביצועים בריבוי הליבות נמוכים יחסית, בגלל מיעוט מספרן – 521 באותו מבחן, בעבודה במצב סוללה. מה שכן, המעבד הזה דורש, ברמת ה-TDP הבסיסית שלו, 17 וואט בלבד – וזה בא לידי ביטוי היטב במבחני הזמן השונים שהעברתי אותו. בביטחון מוחלט, אני יכול לספר לכם שבשימושים רגילים, עם בהירות של כ-50%, ה-Yoga 7 2-in-1 14ILL10 יחזיק מעמד יותר מיום וחצי של עבודה בלי שתצטרכו לחפש שקע – בעזרת סוללת הליתיום-פולימור, שמציעה נפח עבודה של 70 וואט לשעה. זה מכובד לנייד עם מסך בגודל של 14 אינץ'. Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו הוא מחשב יפה, שגם מספק הרבה יכולות למי שרוצה מחשב AI שיכול לעשות את העבודה במסגרת המובנית שלו, כמכשיר קצה מעבר לכך, מציע המחשב 32 גיגה-בייט של זיכרון RAM, לצד 1 טרה-בייט של זיכרון אחסון. הוא שוקל כ-1.4 ק"ג והעובי שלו עומד על כ-15.5 מ"מ. יש מצלמת רשת בגודל בינוני משהו של 5 מגה-פיקסל, שמלווה בחיישן אינפרה-אדום לצורך זיהוי, ומתחת למקלדת מצד ימין יש גם חיישן טביעות אצבע. כמו שכתבתי, זה נייד שבהחלט נמצא על התפר של השוק העסקי. הצצה ראשונה לצ'טבוט ה-AI של לנובו מחשב היוגה החדש סיפק לי אפשרות לקבל הצצה ראשונה ל-AI Now – צ'טבוט בינה מלאכותית שפיתחה לנובו כדי לאפשר למשתמשים להשתמש ביכולות AI עבור תהליכים שונים המבוצעים במחשב עצמו. הצ'טבוט הזה מאפשר לחפש מידע שמבוסס על מסמכים ששמורים במחשב עצמו, להסתייע בסוכנת AI בשם לנה (Lena) כדי לבדוק דברים מסוימים, לתת הוראות למחשב לבצע פעולות מסוימות בהגדרות שלו, או לפחות לספק הנחיות מדויקות מה לעשות, ועוד. AI Now אמור לספק השלמה ל-Lenovo Vantage – תוכנת השליטה והבקרה, שקיבלה לבוש חדש, וגם את לנה, אבל היא במצב בטא. בינתיים, בהיבטים רבים, היא לא הצליחה להבין מה אני רוצה. אולם, הכיוון ברור, וכנראה הכרחי, וכמו הרבה כלי בינה מלאכותית, זה הופך לשימושי אחרי שלמשתמש כבר יש מה לספק, ויש כבר מספיק תוכן והרגלי עבודה שאפשר לעקוב אחריהם ולבדוק אותם. Yoga 7 2-in-1 14ILL10 של לנובו הוא מחשב יפה, שגם מספק הרבה יכולות למי שרוצה מחשב AI שיכול לעשות את העבודה במסגרת המובנית שלו, כמכשיר קצה – ועם כלי שנמצא בבטא ויכול, עם חלוף הזמן וההתחברות למאגר הידע הארגוני, להפוך למשהו יותר משימושי. המחיר לא זול – מה שלא אמור להפתיע – ועומד על 7,949 שקלים. זה כולל גם עט אלקטרוני, אבל בהחלט אפשר לחפש ולמצוא מכשירים דומים בפחות כסף, לפחות נכון לכתיבת שורות אלה.

הסטארטאפ האמריקאי The Browser Company, שזכה לתהילה בזכות הדפדפן Arc ומפתח כעת את דפדפן ה-AI Dia, נמכר בעסקת ענק בשווי כ-610 מיליון דולר. החברה תמשיך לפעול באופן עצמאי, כאשר המייסדים נשארים בתפקידי הניהול

עד שסמסונג תתעורר, וואווי כבר הציגה את הדור השני שלה למתקפל המשולש שלה

הוא לא מציג מהפכות גדולות, לא מצויד בפיצ'רים נוצצים, ולא מנסה להרשים עם עיצוב פורץ דרך. ובכל זאת, המחשב הנייד של אפל מצליח לבלוט – בזכות שקט מוחלט, ביצועים עקביים וסוללה שמתנהגת כאילו אין מחר

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם אתמול (ד') דו"ח חריף במיוחד על מחדלי הממשלה בטיפול בעורף במהלך המלחמה. בסיכום הממצאים החמורים כתב המבקר: "מאות אלפים סבלו מכשלי הממשלה בניהול האזרחי במלחמה". למחדלי הטיפול בעורף שותפים גורמים רבים. אחד מהם הוא העדר תשתיות המידע – הן הפיזיות והן האפליקטיביות, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמת התוכן. זה מה שהביא את המבקר לקבוע כי הממשלה לא הצליחה לספק את כל המידע הדרוש לאזרחים כדי שיוכלו לקבל ממנה סיוע, לדעת את זכויותיהם בעקבות החורבן והטבח, ובכלל – להתנהל. הכאוס בתחילת המלחמה הוכיח היטב שחלק גדול ממשרדי הממשלה לא נערכו מראש לשעת חירום, ושהם לא הצליחו לספק את השירותים המצופים מהם בשעת חירום. כלומר: מי שלא טרח בערב שבת – אכל אותה בשבת הנוראה של ה-7 באוקטובר. או, יותר נכון, האזרחים אכלו אותה. חלקם האחר של המשרדים, שכן נערכו בזמן, הוכיחו רציפות תפקודית גם לאחר הטבח. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור בדו"ח יש פרק שממחיש את הגידול בביקוש למידע מצד הציבור והפנייה לאתרי הממשלה, שעמדו בעומסים, אבל לא הביאו לסיוע לאזרחים, לפחות לא במהירות ובמידה המתבקשות. כך, למשל, בין ה-7 באוקטובר ל-31 בדצמבר 2023 היו כ-79 מיליון צפיות באתר הממשלתי gov.il, לעומת כ-64 מיליון בתקופה המקבילה ב-2022. כלומר: גידול של כמעט 25%. שוב הוכח: זאת לא הטכנולוגיה, אלא מי ש(לא) משתמש בה המשמעות היא ששוב הוכח שהטכנולוגיה, שהייתה אמורה להקל על הטיפול באזרחים, הייתה קיימת, אבל יש משרדי ממשלה שלא הטמיעו אותה או לא השתמשו בה נכון. אותם משרדים היו אמורים לתת מענה מהיר, מדויק ויעיל לאזרחים – וכשלו בכך. התוצאה, כפי שנוכחנו לדעת בימים (ואף בחודשים) הראשונים שאחרי הטבח, הייתה כאוס. מכאן שהבעיה הייתה לא רק, או בעיקר לא, טכנולוגית, אלא של הביורוקרטיה והמסורבלות, שלעתים קרובות מאפיינות את המגזר הממשלתי. התגובה הבוטה של נתניהו לדו"ח, שלפיה הוא "חסר ערך", רק מחזקת את אמינותו, וממחישה היטב את העובדה העגומה שגם ביום ה-700 למלחמה, ראש הממשלה לא לקח אחריות על המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה – לא בהיבט הביטחוני ובוודאי שלא בהיבט האזרחי המבקר מצא שבזמן המלחמה פעלו 48 מוקדי מידע, כאשר ב-33 מהם הייתה כפילות. כלומר, הם עסקו באותם נושאים. שלא במפתיע, מה שלא היה הוא מערכת מידע אחת, משותפת לכל המשרדים ומתכללת, שבאמצעותה ניתן היה לטפל באופן יעיל יותר ולתת לאזרחים את המידע החיוני להם, לאחר שהם נפגעו, ביתם נחרב, פונו או ניזוקו בדרך אחרת בטבח הנורא. כאמור, את התוצאות של זה ראינו כולנו. יתרה מזאת, אנגלמן ציין בדו"ח שהכאוס החמיר לאחר שמרכז השליטה שהוקם במשרד ראש הממשלה על מנת לתכלל ולנהל את האירועים עבד בדיוק חודשיים ונסגר. האחראי על המרכז היה המנכ"ל דאז של המשרד, יוסי שלי. הסיבות לסגירה היו קשיים בגיוס אנשים למרכז על ידי נציבות שירות המדינה והעובדה שאנשיו לא הצליחו להקים מערכת מידע אחת, שתהיה מסונכרנת עם כל הגופים שהוא אמור לתכלל אותם. זה גרם לכך שגם אחרי שכבר מינו מנהל למרכז השליטה, הוא התפטר אחרי חודשיים, אחרי שהבין ששום דבר לא השתנה בממשלה, גם לאחר האסון הגדול ביותר בתולדות המדינה, ושהסיכוי שלו למלא את תפקידו כמו שצריך הוא אפסי. יוסי שלי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה. צילום: ניב קנטור מאבקים פוליטיים עם רח"ל גוף אחר שנכשל במשימתו הוא רח"ל – רשות החירום הלאומית. המבקר הקדיש לגוף הזה חלק נרחב בדו"ח. רח"ל הייתה אמורה להזין את מרכז השליטה במשרד ראש הממשלה בנתונים, ומכך היו הקודקודים צריכים לגזור את המסקנות ולהחליט את ההחלטות המתבקשות. אבל, על פי הדו"ח, רח"ל סיפקה נתונים חלקיים – מה שגרם ליצירת תמונת מצב לא נכונה. מי ששילם את המחיר היו אותם אזרחים אומללים, שעולמם חרב עליהם ביום אחד. הסיפור של רח"ל כאן הוא תוצאה של מלחמת אגו ארוכת ימים עם גופים אחרים, כמו המל"ל ופיקוד העורף. שרי ביטחון לדורותיהם קיצצו בסמכויות רח"ל, שנקבעו בהחלטות ממשלה מ-2007, ואף גוף אחר לא מילא את החלל שנוצר. זה הביא לכך שכאמור, המידע שזרם מרח"ל לפיקוד העורף או למל"ל לא היה מלא. זהו מחדל זועק לשמיים: ב-2023 הייתה הממשלה בשיאו של מהלך לדיגיטציה מלאה של כל מערכות המידע שלה, כאשר חלק מרכזי בכך היה העברת המידע לענן, במסגרת פרויקט נימבוס. זה היה אמור להביא לתשתית מידע אחידה לכל הגופים. אם הייתה מדיניות מתכללת, על ידי גוף אחד בעל סמכויות, שתפקידו היה לוודא את המוכנות של הגופים לשעת חירום, חלק גדול מהכשלים לא היו קורים. הממשלה משקיעה מיליארדים ביצירת ממשל אחיד, משותף, שישרת את כולם. או לפחות אמור לעשות את זה על הנייר. אבל היו כאלה, כמו משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון ורח"ל, שלא ממש התלהבו מהמהפכה הדיגיטלית, שהממשלה החלה בה לפני כמעט עשור. כמו הבוס שלו דאז, אותו יוסי שלי, שכאמור היה ב-7 באוקטובר מנכ"ל משרד ראש הממשלה והיה לאחר מכן אחראי על מרכז השליטה, לא לקח אחריות. שלי טען שכאשר נכנס לתפקיד הוא "נדהם לגלות" שאין תוכניות חירום מוסדרות, והכול היה מתויק בקלסרים. אם כן, מדוע, עד פרוץ המלחמה, הוא לא דאג לתקן את המצב? מדוע הוא לא דאג לכך שכל משרדי הממשלה ייערכו לחירום? ליוסי שלי הפתרונים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: ShutterStock האחריות של סמוטריץ' ונתניהו עכשיו "מגיע תורו" של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. זה שהיה אמור לתת את הכסף להיערכות לחירום – מאז שנכנס לתפקידו בסוף 2022. סמוטריץ' הוביל את הקבינט החברתי-כלכלי, אלא שזה התכנס מאז ה-7 באוקטובר רק פעמים ספורות. כלומר, הוא נכשל גם פה. בתשובתו למבקר, סמוטריץ' כתב מגילה שלימה של תירוצים ונתן תשובות חלקיות, שמהן עולה המסקנה הכי צפויה בממשלה הזאת: אני לא אחראי. המבקר לא ציין, מאחר שזה לא כלול בתחומי הבדיקה שלו, שמי שהצילו את המצב מכאוס גדול הרבה יותר הם ארגוני החברה האזרחית, עובדים ומנהלים במגזר העסקי, וחברות ההיי-טק. אלה הבינו מהר מאוד את המצב, גייסו את הרצון הטוב שלהם לעזור ולנהוג בערבות הדדית, ירדו לשטח וסייעו למי שהיה צריך במה שהיה צריך. כולל אנשי IT שבזמן אפס פיתחו ויישמו פתרונות יצירתיים בכל מה שקשור למערכות מידע. לצד אותם אזרחים היו, וחשוב לציין את זה, עובדים מסורים במשרדי הממשלה, שעזרו, אבל היו יכולים לעזור עוד יותר אילו המנהלים שלהם היו עושים את המוטל עליהם ומתכוננים טוב יותר, או מתכוננים בכלל, לחירום. אחריות, מישהו? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: Shutterstock בהמלצותיו מציע המבקר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, את מה שהוא מובן מאליו, אבל הוא לא עשה אותו בכל שנותיו הארוכות בשלטון: להיערך מראש לשעת חירום ולבצע תרגולים. התגובה הבוטה של נתניהו לדו"ח, שלפיה הוא "חסר ערך", רק מחזקת את אמינותו, וממחישה היטב את העובדה העגומה שגם ביום ה-700 למלחמה, ראש הממשלה לא לקח אחריות על המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה – לא בהיבט הביטחוני ובוודאי שלא בהיבט האזרחי. לא הוא ולא אף אחד משרי הממשלה. האם ועדת חקירה, במיוחד אם היא תהיה ממשלתית ולא ממלכתית, תוכל לבדוק גם את המחדלים האלה, כדי שהם לא יישנו? ספק גדול.