כשאני קניתי את האנדרואיד הראשון, לא יכולתי להפסיק להתלהב מאפשרויות ההתאמה השונות, ובמקום להשתמש בערכת ה-UI האיומה שהיתה אז לסמסונג ולשאר היצרניות, פשוט התקנתי לאנצ'רים. כל כך הרבה לאנצ'רים. כל אחד מהם הגיע עם פיצ'רים משלו, ווידג'טים משלו, עיצובים משלו ואפשרויות משלו. אבל בשנים האחרונות היצרניות השקיעו הרבה בשידרוג של מערכת ההפעלה והפיצ'רים שהן מציעות […]

לא מעט גופים וארגונים מבקשים מלקוחות או משתמשים שלהם להזדהות בעזרת תאריך ההנפקה של תעודת הזהות שברשותם. אבל למרות שלכאורה זו עוד שכבת אבטחה, מדובר באמצעי לא בטוח ולא מאובטח. מערך הסייבר הלאומי פרסם לפני זמן קצר (ב') קריאה לחברות ולארגונים בישראל להפסיק מייד להשתמש בתאריך הנפקת תעודת הזהות כאמצעי אימות במערכות דיגיטליות. על פי מערך […]

לאחרונה אנחנו כותבים בגיקטיים על יותר ויותר חולשות שמתגלות במודלים מתקדמים ו-AI agents. לצד הכלים ה"עממיים" (כמו ChatGPT וחבריו), מדובר גם בכלים פופולריים שנמצאים בשימוש נרחב אצל מפתחות ומפתחים. דור חדש של מתקפות על אייג'נטים, כגון Zero-click data exfiltration ו-Memory Poisoning, עלול לסכן את הקוד שלכם ואת הארגון כולו – וזה כבר חתיכת כאב ראש […]

לכאורה, בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו לאפשר לכל אחד להגן על הזכויות שלו גם בלי עורכי דין והליכים משפטיים יקרים וארוכים. אבל בפועל, בעקבות טעויות טכניות בהגשה של התביעות הללו נזרקים לפח כ-100 מיליון שקל מדי שנה. כלי ישראלי חדש רוצה לסייע למשתמשים להגיש בקשה תקנית ולקבל את מה שמגיע להם. כמה דקות, ויש לכם […]

שנת 2025 היא ללא ספק שנת ה-Vibe Coding, אותם כלים שמאפשרים לכל אחד לבנות אפליקציות, אתרים ושירותים שונים בעזרת תיאור טקסטואלי בלבד, בלי לכתוב שורת קוד אחת. אבל במקביל ליכולות המרשימות, מתגלים גם החסרונות השונים של הכלים. כאן נכנס לתמונה סטארטאפ ישראלי חדש, שהוקם על ידי נדב אברהמי, מייסד שותף ב-Wix, ואסף שגיא, מנכ"ל טיקטוק […]

מייסד דייסון, סר ג'יימס דייסון, חשף במהלך אירוע השקה שנערך בכנס IFA 2025 בברלין מגוון מוצרים חדשים, בהם שואב ה-V16 Piston Animal העוצמתי ביותר של החברה, רובוט ניקוי Dyson Spot+Scrub AI מבוסס בינה מלאכותית ומסנן אוויר קומפקטי ושקט במיוחד. באירוע שנערך בחנות התצוגה של דייסון בברלין, הדגיש מייסד החברה כי דייסון ממשיכה במסורת של עיצוב […]

הלב של תעשיית הטכנולוגיה העולמית דופק בקצב מואץ: מחר בקליפורניה תחשוף אפל את סדרת iPhone 17 באירוע שזכה לשם המחייב Awe-Dropping. זה לא עוד שדרוג קוסמטי. הפעם מדובר באחת ההשקות המסקרנות ביותר של אפל בשנים האחרונות, עם מהפכה בעיצוב, בשבבים ובחוויית המשתמש. ארבעה דגמים – והיעלמות ה-Plus הדלפות אמינות מצביעות על סדרת ארבעה מכשירים: iPhone… קראו עוד ערב הכרזת האייפון החדש: עוד לא מתקפל אבל בהחלט מרגש

תחום הבנקאות הדיגיטלית נכנס לישראל לפני שנים אחדות. במגזר הפיננסי מאוד שמחו על כך, ובפרט הבנקים, שכניסת הבנקאות הדיגיטלית אפשרה להם לסגור סניפים ולצמצם בהוצאות הקשורות בכך. זה נכון גם לחברות אחרות בתחום, שהאונליין חוסך להן הוצאות, למשל על ניירת. גם רבים מהציבור מעדיפים את האפשרות לקבל את שירותי הבנקאות בדיגיטל מאשר לגשת לסניפים או להתקשר בטלפון ולהמתין הרבה זמן – כמו פעם. נשאלת השאלה: עד כמה הבנקאות הדיגיטלית חדרה לציבור הישראלי? כמה ישראלים אמנם משתמשים בה? התשובה היא: רבים, רבים מאוד. לפי נתונים שהלמ"ס מפרסמת היום (א'), 71% השתמשו אשתקד באתרים ובאפליקציות לקבלת שירותי בנקאות דיגיטלית. הממצאים הם חלק מסקר שהלמ"ס ביצעה בקרב בני 20 ומעלה, ונכונים לשנה שעברה. על פי הנתונים, שליש מהישראלים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט, 33% בדקו מידע באתר אחד או יותר ו-22% הוציאו דו"ח אשראי או דירוג אשראי, לפי מאגר נתוני האשראי הלאומי. פחות מכך לקחו הלוואה דרך האינטרנט (13%) ורק 2.5% מהישראלים השתמשו במטבעות דיגיטליים. הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בציבור הסקר מעלה שקיימים הבדלים משמעותיים באימוץ הבנקאות הדיגיטלית בין גברים לנשים, יהודים לערבים ואזרחים ותיקים לצעירים יותר. כך, 37% מהגברים ו-30% מהנשים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט; 36% מהם ו-29% מהן בדקו מידע באתר אחד או יותר; בהוצאת דו"ח אשראי או דירוג אשראי המספרים הם 25% ו-19%; 16% מהגברים ו-11% מהנשים לקחו הלוואה דרך האינטרנט; ובעוד ש-3.1% מהגברים השתמשו במטבעות דיגיטליים, שיעור המשתמשות בהם עמד על 1.9%. אם משווים בין יהודים לערבים, 38% מהיהודים ו-14% מהערבים בדקו דו"חות פנסיוניים דרך האינטרנט; 37% מהיהודים ו-14% מהערבים בדקו מידע באתר אחד או יותר; 24% ו-14% בהתאמה, הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי; 14% מהיהודים ו-11% מהערבים לקחו הלוואה דרך האינטרנט; ו-2.8% מהיהודים ו-0% מהערבים שילמו במטבעות דיגיטליים. בחלוקה לפי גיל, הסקר מעלה, שלא במפתיע, שבני 65 ומעלה מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט הרבה פחות מיתר האוכלוסייה. 33% מבני ה-44-20 השתמשו באינטרנט לבדיקת דו"חות פנסיוניים; 34% בדקו מידע באתר אחד או יותר, 26% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי; 15% לקחו הלוואה אונליין; ו-3.2% שילמו במטבעות דיגיטליים. בקרב בני 45-64, הנתונים הם: 41% בדקו דו"חות פנסיוניים אונליין; 39% בדקו מידע באתר אחד או יותר; 23% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי מאגר נתוני האשראי; ו-16% לקחו הלוואה ב-ווב. בקרב האזרחים הוותיקים, השימוש הנפוץ ביותר בבנקאות דיגיטלית הוא לבדיקת הדו"חות הפנסיוניים שלהם, עם יותר מחמישית (22%) שעשו זאת. נתונים נוספים מעלים ש-19% מהם בדקו מידע באתר אחד או יותר, 9.9% הוציאו דו"ח או דירוג אשראי לפי המאגר הלאומי ו-4.7% לקחו הלוואה דרך הרשת. נתון מעניין נוסף, שגם הוא לא מפתיע, מצביע על כך שבעלי תעודה אקדמית מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט בשיעור גבוה יותר מחסרי תעודה. כך, כמחצית מהאקדמאים בודקים ברשת דו"חות פנסיוניים (52%) ושיעור דומה (51%) בודקים מידע באתר אחד או יותר. מדובר בשיעור גבוה פי שניים ויותר מיתר האוכלוסיה.