אמדוקס היא החברה המובילה את ההיי-טק הישראלי, על פי מחזור המכירות שלה - כך עולה מהרשימה השנתית דנ'ס 100 של דן אנד ברדסטריט, שפורסמה באחרונה ומסכמת את 2019. אחריה ברשימה נמצאות אינטל ושלוש חברות ממגזר הביטחון - אלביט, התעשייה האווירית ורפאל. כאמור, אמדוקס מובילה את הרשימה, עם הכנסות שעמדו בשנה שאך הסתיימה על 14.29 מיליארד שקלים. במקום השני ניצבת אינטל ישראל עם 14.13 מיליארד שקלים; בשלישי אלביט עם 13.42 מיליארד; לאחר מכן התעשייה האווירית עם 13.24 מיליארד; וחמישית נמצאת רפאל עם הכנסות של 9.32 מיליארד שקלים. את החמישייה השנייה פותחת וישיי ישראל, שעוסקת בעולמות השבבים והמוליכים למחצה, עם מכירות של 7.95 מיליארד שקלים, לאחר מכן הסניף הישראלי של פאלו אלטו עם 8.17 מיליארד, המתחרה צ'ק פוינט עם 6.89 מיליארד, פורמולה עם 5.37 מיליארד ונייס במקום ה-10 עם הכנסות של 5.19 מיליארד שקלים. בין המדורגות בעשירייה הראשונה, החברה עם הגידול הרב ביותר בהכנסות השנתיות - 29% - היא פאלו אלטו, כשאחריה וויישיי ישראל, שהכנסותיה גדלו ב-21.9%, רפאל עם צמיחה של 14.7%, פורמולה עם עלייה של 10% ואלביט, שגדלה ב-8.9%. במקום השישי נמצאת אינטל עם צמיחה של 8.5%, לאחר מכן נייס עם עלייה של 8.3%, התעשייה האווירית, שרשמה גידול של 4.5% במכירות, צ'ק פוינט במקום התשיעי עם עלייה של 3.2% ואמדוקס, שמדורגת ראשונה ברשימה מבחינת ההכנסות עצמן, אולם במקום העשירי בגידול בהן, שעמד על 2.6% בלבד. אילו חברות נמצאות בהמשך? את העשירייה השנייה פותחת טאואר סמיקונדקטור, כשאחריה מלאנוקס, אורבוטק ואלתא, שמדורגות ביחד במקום ה-13, פלייטיקה, טאבולה, פלקס, יבמ ישראל, אאוטבריין, מובילאיי וסטרטסיס במקום ה-20. עוד חברות בולטות ברשימה: וויקס במקום ה-22, מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח - זרוע המו"פ המקומית של החברה - במקום ה-26; ECI הוותיקה ב-27; סייברארק ב-30; נטורל אינטליג'נס ב-32; מג'יק ב-34; רדוור ב-39; אודיוקודס ב-47; מיי הריטג' סוגרת את ה-50 הראשונות; קליקסופטוור ב-52; קלטורה ב-64; מנדיי ב-71; מעבדות סאפ ישראל ב-82; אימפרבה ב-85; וסייפנט במקום ה-100. רוב המכירות של חברות ההיי-טק המקומיות מיועדות לחו"ל. כך, על פי הרשימה של דן אנד ברדסטריט, כלל המכירות של אינטל ישראל הן אל מעבר לים, וכך גם 99.7% מהמכירות של נייס; 96% מאלה של וישיי ישראל; 79.9% מכלל המכירות של אלביט; 74.3% מאלה של התעשייה האווירית; ו-54% מהמכירות של רפאל. לעומת זאת, בפורמולה, היצוא מהווה רק 40.1% מכלל המכירות. לגבי חלק מהחברות לא מצוין שיעור המכירות שלהן מעבר לים - לרבות המובילה, אמדוקס. שלוש מהחברות בעשרת המקומות הראשונים הן שלוחות מקומיות של חברות רב לאומיות אמריקניות - אינטל, וישיי ופאלו אלטו, בעוד שהיתר הן חברות ישראליות. כמו כן, יצוין שחלק מהחברות הכלולות ברשימה אינן בורסאיות, ולפיכך לא מפרסמות את הנתונים שלהן לציבור.

לפני כמה שבועות דיווח משרד הכלכלה על הקמת שלוש חממות חדשות באזורים פריפריים - בירוחם בדרום, בבני שמעון בצפון הנגב ובכרמיאל בצפון. החממות יקדמו סטארט-אפים בתחומים שונים, והם צפויים לעודד את הקמתם של 130 מיזמים, בתקציב של עד מיליון שקלים למיזם. "המועצה האזורית בני שמעון, באמצעות החברה הכלכלית בני שמעון ייזום ופיתוח, היא מי שעומדת מאחורי אחת היוזמות הגדולות ביותר שעתידות לקרום עור וגידים בקרוב בנגב", מספר לאנשים ומחשבים ניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון. "במשך חודשים ארוכים ניהלנו מגעים עם החברות והגופים הגדולים ביותר בנגב על מנת להתאחד ולהקים חברה משותפת, שתקים חממת היי-טק, אשר תלווה בתחילה שישה סטארט-אפים מתחילים ותסייע להם לצמוח ולגדול. בעתיד, החממה צפויה לסייע לעשרות סטארט-אפים, שיצמיחו את שורשיהם בנגב. הפרויקט הענק הזה הוא חלק מתוכנית ארצית של הרשות לחדשנות במשרד הכלכלה, שיצאה בקול קורא השנה להקמת חממות טכנולוגיות ברחבי הארץ. "מה שמייחד את החממה בצפון הנגב הוא השותפות של חברות ענק, כל אחת מובילה בעולם בתחומה. החברה שהקמנו יחד עם כל השותפים נקראת אין-נגב (InNegev) והיא מהווה שילוב כוחות ושותפות בין המועצה האזורית בני שמעון, סודהסטרים, נטפים וקיבוץ חצרים, מפעלי ראבאל ודולב, אשכול נגב מערבי, מכללת סמי שמעון, אוניברסיטת בן גוריון וקרן ההשקעות אלפא קפיטל. "למועצת בני שמעון אין אחוזים או בעלות בחברה בהתאם להנחיות של משרד הפנים בעניין, אך היא היוזמת והעומדת מאחורי הפרויקט כולו ותלווה אותו לאורך כל הדרך. החממה עצמה תוקם באזור תעשייה ששייך למועצה בשותפות עם להבים ורהט. יו"ר החממה הוא אלי בן סימון מקרן SIBF של קיבוץ חצרים". האם כבר החלטתם במה היא תתמחה? "חממת אין-נגב, שתוקם באזור התעשייה עידן הנגב שבבני שמעון, תתמקד בתחומי התעשייה המסורתית, האגרוטק והקלינטק, בדגש על פיתוח מוצרים, חומרים ותהליכים. החממה תלווה את היזמים ותסייע בכל שלבי פיתוח המוצר. אינטראקציה, שיתופי פעולה והפריה הדדית בין חברות החממה לתעשייה ולמוסדות האקדמיה, תוך קידום יוזמות בתחום החינוך, הקהילה ובשוק התעסוקה, יאפשרו יצירת אקו-סיסטם של חדשנות ומרכז ידע לתעשייה באזור". מה היה הסיבה שהניעה אתכם להיכנס להשקעות בהיי-טק? "אני מאמין שהנגב יכול להיות אזור ההיי-טק והטכנולוגיה של מדינת ישראל ולמשוך אליו את כל החברות הטכנולוגיות המשמעותיות. אין שום סיבה שחברות ימשיכו להחזיק משרדים ומעבדות פיתוח בגוש דן, בערים הצפופות והיקרות, כשיש להן כאן אזור נגיש, נוח בעל גישה מהירה וקצרה לערים המרכזיות. יש לכולנו בשותפות הזאת מטרה להצמיח את צפון הנגב ולהפוך אותו לאזור שמכיל תעשייה רבה – גם תעשייה מסורתית, אבל גם תעשיית היי-טק וטכנולוגיה. "כחלק מהחזון שלי כראש מועצה, אני משקיע מאמץ וזמן רב בנושא מקורות ההכנסה של המועצה, חיזוק והעצמה של העסקים של המועצה ואזורי התעשייה שלנו. יש לנו מועצה חזקה, אבל ניתן להמשיך ולצמוח, וזה בדיוק מה שאנחנו מתכוונים לעשות – לזהות הזדמנויות כלכליות ועסקיות שיכולות להניב רווחים ולפעול להגדלת המשאבים. אני שמח שיש לי באזור כאן שותפים מדהימים בעלי אינטרס זהה – טובת האזור, שיודעים לשלב כוחות ולייצר פרויקטים נפלאים שכאלה. באמצעות החברה הכלכלית שלנו אנחנו יוזמים ומקיימים שיתופי פעולה עם הגופים והרשויות במרחב שלנו, באזור הנגב והדרום. אנחנו פועלים על מנת לייצר שיתופי פעולה ופרויקטים משמעותיים בסקטורים ותחומים שונים, כמו תיירות, תעשייה, חקלאות, יזמות, עסקים קטנים, אקדמיה, טכנולוגיה והיי-טק. המטרה פה היא לא להגביל את עצמך לפעולה רק במרחב שלך – אלא לשתף פעולה וליצור עם ארגונים וגופים שיכולים להועיל לך בכל נושא שהוא". האם היה שיקול של הטבה כספית למועצה? "המטרה העליונה שלנו בפרויקט הזה ובכלל בעבודה השוטפת היא לפתח את האזור, להעצים את התעשייה בו ולקדם אותו מכל הבחינות. המשוואה כאן היא פשוטה – כשאנחנו עושים דברים מדהימים בצפון הנגב, אנחנו כולנו נהנים מהם, גם התושבים שלנו, גם החברות והתעשייה באזור, גם השכנים שלנו. כולם מרוויחים. ברגע שאתה מבין את התפיסה האזורית, שהיא בעיניי התפיסה המנצחת, אתה מבין שזה תורם לך ומצמיח אותך ואת הרשות שבראשה אתה עומד. בני שמעון מחפשת כל הזמן פרויקטים ויוזמות חדשות, שיכולות לחזק את הכלכלה שלה ואת החיים של תושביה. אני מאמין שהפרויקט הזה יעשה דברים מדהימים באזור, וכולנו נרגיש את זה. "המטרה בחממה הטכנולוגית שלנו היא ללוות סטארט-אפים שיצמיחו את השורשים שלהם כאן, בצפון הנגב. ברגע שהם יתפתחו ויגדלו – זה בהכרח יצמיח מקומות תעסוקה נוספים רבים בתחומי ההיי-טק השונים, והתושבים באזור ייהנו מאפשרויות תעסוקה מובחרות רבות קרוב לבית. מעבר לכך, הפרויקט הזה והסטארט-אפים שהחממה תלווה ימשכו אוכלוסיות איכותיות לעבור לגור בנגב. בכך, אנחנו גם ממשיכים להעצים את ההתיישבות באזור".

משרד התקשורת פרסם הבוקר (יום א') שימוע שנועד לאפשר שימוש משותף של חברות התקשורת בתשתית הסיבים האופטיים שתותקן בבניין על ידי כמה חברות תקשורת, במטרה לעודד את התחרות ולהפחית חסמי כניסה לשחקנים השונים, תוך תגמול ראוי לחברת התקשורת הראשונה שתקים את התשתית. לדברי המשרד, השימוש המשותף בתשתית הסיבים תגביר את קצב פריסת הסיבים תוך הגדלת התועלת המשקית - על ידי מניעת השקעות כפולות בעלויות ובתשומות העבודה, מזעור עלויות רכישת הציוד, צמצום מטרד ציבורי לדיירי הבניין ועוד. הקשיים המרכזיים לפריסת תשתית סיבים בבנייני מגורים קיימים (במקטע אנכי) נובעים מכמה סיבות, בהן ייחודיותו של כל בניין ושינויים שנערכו בו, אי קיומה של צנרת פנויה, פריסה בתוך בתי הדיירים עצמם, תצורת הצנרת הקיימת, קשיים שמעלים הדיירים וועדי בניין ועוד. כמו כן, עלויות העבודה לחיבור דירות המגורים לסיבים הן משמעותיות ומורכבות עקב שונות רבה בצנרת ובארונות התקשורת שהותקנו בעבר. בשוק התקשורת הישראלי פועלות כיום חמש חברות הפורסות בפועל תשתית נייחת, המבוססת לפחות בחלקה על סיבים אופטיים: בזק, הוט, סלקום, IBC ופרטנר, מה שיוצר מצב שבו כל חברה צריכה לפרוס תשתית בכל בניין במקביל לחברות האחרות. דבר זה גורר אי נוחות לדיירי הבניין לצד עלויות גבוהות וכפולות לחברות התקשורת. לצורך המחשה, בהמלצות הצוות הבין משרדי שפורסמו להתייחסויות הציבור נאמד פרויקט הסיבים של בזק בכשלושה מיליארד שקלים, וזאת בהתייחס לפרישה ברשת הגישה בלבד ובהינתן היתרונות והנכסים הקיימים לבזק כיום. עיקר העלויות שנאמדו במסגרת זו שויכו לעלויות הפריסה במבני, ואפילו בנטרול עלויות הפריסה בבתים צמודי קרקע, המייקרות את הפריסה והן אינן נשוא אסדרה זו, היקף עלויות הפריסה התוך מבנית הן משמעותיות. נוסף על עלויות אלה, הפריסה במבנים כרוכה גם בעלויות עבודה הנאמדות בכ-300-400 שקלים לדירה בממוצע. במסגרת ההסדר שמשרד התקשרות מציע בשימוע, מפעיל פנים ארצי המתכוון לפרוס תשתית סיבים אופטיים בבניין מגורים קיים שבו לא קיימת תשתית סיבים, יהיה חייב לפנות לכל מפעיל פנים ארצי אחר בהצעה לעשות שימוש משותף בתשתית הסיבים שיפרוס בבניין תמורת השתתפות בעלויות הקמת התשתית או בתמורה להסכמה מסחרית אחרת ביניהם. בנוסף, מפעיל המפ"א שיפרוס את תשתית הסיבים האופטיים בבניין יחויב לפרוש את התשתית באופן שיאפשר שימוש משותף בתשתית לכל הפחות למפעיל פנים ארצי אחד, וזאת בנוסף למפעיל/מפעילים שסיכמו עם המפעיל המשתף על שימוש משותף בתשתית הסיבים טרם הקמת התשתית. בנוסף, מציין המשרד, כי בימים אלה נבחנת יחד עם מינהל התכנון אסדרת חובת פריסה אנכית של תשתית הסיבים האופטיים בבנייני מגורים חדשים שייבנו בעתיד, במסגרת תיקון לתקנות התכנון והבנייה.

באג מוזר שהתגלה בחלק ממצלמות האבטחה של שיאומי גרם למשתמשים לראות תמונות סטילס שצולמו במצלמות של משתמשים אחרים. התמונות הופיעו במקרים שבהם המצלמות חוברו ופעלו מול רכזת ביתית מסדרת ה-Home של גוגל - לחיצה על הכפתור המצלמה ברכזת גרמה, כאמור, לאחר השהיה ממושכת מאוד, להופעת תזרימי תמונות אקראיים. לאחר דיווחים ראשוניים שהופיעו באתר רדיט החליטה גוגל לבטל באופן מיידי את השילוב האפשרי של המצלמות, מסוג Mi Home Security Camera Basic 1080p, עם הרכזת כדי שלא תהיה אפשרות להפעיל אותן באמצעות הסייעת הווירטואלית Google Assistant. היא גם מסרה, שהיא מודעת לתקלה ויצרה קשר עם שיאומי כדי לפתור את הבעיה. לאחר זמן מה התברר, כי מדובר בתקלת זיכרון מטמון, שהתרחשה לאחר עדכון שהפיצה שיאומי ב-26 בדצמבר במטרה לשפר דווקא את איכות התמונות בעת הזרמת התכנים ל-Home Hub. החברה ביטלה את אפשרות השילוב עם הרכזת של גוגל עד לפתרון הבעיה. "התקלה, שכבר תוקנה, התרחשה רק במקרים מאוד נדירים וקיצוניים, כמו בעת שימוש במצלמה המסוימת הזאת בשילוב עם Home Hub ומצב שבו התקשורת ברשת ממש גרועה. מצאנו 1,044 משתמשים עם שילוב כזה, ורק כמה מהם יכולים היו להיות מושפעים מהתקלה בתנאי רשת גרועים באופן קיצוני", דיווחה שיאומי לאחר תיקון התקלה.

רשויות אכיפה וביון באירופה חשפו כי ווטסאפ חיבלה במעקב ומרדף אחרי מחבל של דאעש. על פי דיווח של הוול-סטריט ז'ורנל בסוף השבוע, אפליקציית המסרים המידיים, שבבעלות פייסבוק, הודיעה לחשוד בפעילות טרור כי הטלפון שלו נפרץ. החברה טענה שזה לא חוקי שממשלות ישתמשו בפגסוס, הרוגלה של NSO הישראלית, כדי לחדור לטלפונים. רשות האכיפה או גוף הביון במדינה המערב אירופית, שהעיתון לא ציין מיהי, עקבו אחר חשוד טרור שקשור לדאעש. על פי הדיווח, הם השתמשו בתוכנת הריגול של NSO כדי לפרוץ ל-ווטסאפ שלו. באוקטובר שלחה האפליקציה הודעה ל-1,400 משתמשים - כולל החשוד בטרור - והודיעה להם כי ייתכן שהטלפון שלהם נפרץ "על ידי שחקן סייבר מתקדם, שניצל את שירות שיחות הווידיאו שלנו כדי להתקין נוזקות במכשירי המשתמשים. יש אפשרות שהטלפון הזה הושפע מכך". על פי המדווח, החשוד היה עסוק באותה העת בהיערכות לפיגוע טרור רב נפגעים בחגי דצמבר. ברשות שעקבה אחריו טענו שהיא הייתה קרובה ללכוד את פעיל הטרור, אלא שהגילוי של ווטסאפ הביא לכך שהוא כיבה את הטלפון שלו לאחר קבלת ההודעה - והקשר עימו אבד. גורמים ברשות זו סיפרו לעיתון שהן עקבו אחריו באמצעות הרוגלה של NSO. "להשתמש בכל האמצעים הדרושים כדי לחדור למכשיר" המעקב הדיגיטלי אחרי החשוד בטרור החל לאחר ששופט אישר לרשות האכיפה המערב אירופית "להשתמש בכל האמצעים הדרושים כדי לחדור לטלפון של החשוד". "היה לנו רק את הטלפון היחיד הזה", אמר לעיתון החוקר הבכיר שהוביל את החקירה. "השקענו את כל מאמצינו להשתמש במוצר הזה, כדי לראות מה הוא עושה, לאיזה מסגד הוא הולך, מי מדבר אתו והאם חברי הקבוצה מתפשטים למדינות שכנות". לפי המדווח, רשות האכיפה או גוף הביון במדינה הבינו כי החשוד משתמש ב-ווטסאפ, שהיא אפליקציה מוצפנת, ולכן הם השתמשו ברוגלה פגסוס. NSO מסרה בתגובה כי "נעשה שימוש בטכנולוגיה שלנו באופן חוקי לחלוטין, והיא מוענקת לגופי ביון מדינתיים או לגורמי אכיפה למטרה האחת והיחידה של מניעת פיגועי טרור וחקירתם, כמו גם למניעת פשעים מסוכנים". חברת הסייבר הישראלית סירבה להתייחס למבצעי אכיפה ספציפיים שבהם הייתה מעורבת הטכנולוגיה שלה.

פיליפס (Philips) ישראל קיימה במהלך חג החנוכה אירוע "בית פתוח" עבור עובדי החברה ובני משפחותיהם במרכז המחקר, הייצור והפיתוח של החברה בחיפה. במהלך האירוע המשתתפים נהנו ממגוון רחב של פעילויות לכל המשפחה במטרה לחבר את בני המשפחה לעשייה היום-יומית בחברה ולחזון של שיפור הבריאות בעולם כולו. האירוע כלל, בין היתר, סיורים באולמות הייצור, הדגמה של סורק CT בפעולה, הופעה של ד"ר מולקולה, הרצאה לילדים על המצאת ה-CT, סדנאות יצירה, אתגרי תכנות, משחק מציאות מדומה, התנסות בלימוד מכונה, סדנת הלחמה, הרצאות בנושאים של מערכות דימות ואפליקציות קליניות, רפואה מותאמת אישית, גנטיקה ברפואת העתיד, מודלים בתלת מימד ועוד. כמו כן, התקיים טקס הדלקת נרות יחד עם כל עובדי פיליפס ובני משפחותיהם. [caption id="attachment_307294" align="alignnone" width="601"] ילדי העובדים מתנסים במציאות מדומה. צילום: ליאור שניידר[/caption] [caption id="attachment_307295" align="alignnone" width="1620"] הילדים והמבוגרים נהנים מהופעה של ד"ר מולקולה. צילום: ליאור שניידר[/caption] [caption id="attachment_307296" align="alignnone" width="602"] טל גרבינר, מנהל הייצור של גלאי מערכות CT ו-PET/CT, מסביר למשתתפים על מערכת ה-CT של פיליפס. צילום: ליאור שניידר[/caption] רקפת שפירא כץ, סמנכ"לית משאבי אנוש בפיליפס, אמרה, כי "אנו שמחים לארח את בני משפחות העובדים שלנו ולתת להם טעימה קטנה מהפעילות החשובה המתבצעת כאן מדי יום, במשך כל השנה, על ידי העובדים המצוינים שלנו. משפחות העובדים הם חלק בלתי נפרד מקהילת פיליפס ישראל המורחבת, ואנו רואים בהם שותפים מלאים לעשייה שלנו". ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

יש שהופתעו מנכונותו של אבי גבאי לכהן כמנכ"ל סלקום, לאחר שהיה כשש שנים מנכ"ל קבוצת התקשורת בזק, שהיא הגדולה ביותר בישראל, בהתחשב בחברות הבנות שלה ובהיקפי פעילותה. אבל שיקוליו של גבאי שמורים בינתיים עמו, וייתכן כי מה שהניע אותו הוא האתגר שבהצלת סלקום, לצד מרחב פעולה יחסית נוח תחת היו"ר, עמי אראל, שמאמין בגבאי מזה שנים. כשהיה מנכ"ל בזק, הביא אראל את גבאי ממשרד האוצר ושכנע אותו לכהן כעוזרו ואף קידם אותו בקבוצה, ומאוחר יותר מונה גבאי למנכ"ל בזק בינלאומי ולמנכ"ל בזק. מבחינת סלקום, גבאי הוא באמת האדם הנכון ובזמן הנכון, כפי שציין אראל עם מינויו של גבאי. אם היו חששות לגבי בחירתו, הם נגעו דווקא לקריירה הפוליטית של גבאי כיו"ר מפלגת העבודה, והועלה החשש שמפלגת הליכוד, כמפלגת שלטון, תציב בפניו קשיים פוליטיים בהתנהלות החברה מול הממשלה. אבל נראה כי היתרונות גברו על החשש הזה. לסלקום צפויות כמה שנים קשות כדי להתמודד עם המשבר שבו היא נתונה. היא מתמודדת עם ירידה תלולה בהכנסות מזה כמה וכמה רבעונים, ועם חוב של 2.2 מיליארד שקלים הרובץ עליה, ובמסגרת תוכנית ההבראה שהחליטה עליה, היא אמורה לצמצם 150 מיליון שקלים בהוצאותיה השנתיות, להפחית בהיקף ההשקעות ולפטר 600-700 עובדים. המשימות האלה לא יהיו קלות בשוק כה תחרותי כמו שוק התקשורת והסלולר, לאור ההשקעות הרבות שיידרשו מחברות התקשורת על רקע הכניסה העולמית לפריסת תשתיות דור 5. גבאי יצטרך לעשות תעדופים מכריעים בתחומים שבהם סלקום תשקיע בשנים הקרובות. למרות פתיחת התחרות - גבאי הביא להגדלת הרווח של בזק אבל דווקא כאן, לגבאי יש ניסיון חיובי: בתקופת כהונתו כמנכ"ל בזק התמודדה החברה עם שינוי ברגולציה, אשר פתחה לתחרות את שוק הטלפוניה בישראל, שנשלט עד אז כמעט לחלוטין על ידי בזק. אל מול אתגרים אלה הצליח גבאי למנוע פגיעה ברווחיות החברה ואף הביא להגדלתה, בין היתר באמצעות ביצוע תוכנית התייעלות דרמטית, שבמסגרתה פוטרו אלפי עובדים, והוא ביצע אותה בשיתוף פעולה מלא עם ועד העובדים ובתנאי פרישה טובים יחסית לעובדים העוזבים. כמו כן, הצליח גבאי לקיים תרבות ארגונית שעודדה שיח פנימי, יחסי עבודה תקינים עם עובדי החברה ונציגיהם ותיאום עמדות מוצלח מול קובעי האסדרה במשרדי הממשלה. בנוסף, הוביל גבאי כמנכ"ל בזק מהלך משמעותי נוסף, של הקמת רשת הסיבים האופטיים NGN-פייבר בעלות של מיליארדי שקלים, לצד קידום החברה לשיעורי רווחיות מהגבוהים ביותר במשק ובעולם כולו בחברות מתחומה. המשימה הראשונה שלו תהיה בוודאי סיום המשא ומתן מול ועד העובדים בנוגע לפיטורים. למזלו, ההסכם הכללי עם העובדים נחתם כבר לפני חצי שנה. בנוסף, נשמעו בשוק הערכות על כך שסלקום (ובעליה, אדוארדו אלשטיין) שוקלת מיזוג עם חברת סלולר אחרת. יש היבטים רבים לסוגיה הזאת, שנוגעים לקשריו של גבאי עם בכירים בחברות אחרות וליכולתו לעבוד מולם במקרה של מיזוג. אבל לנו נראה, כי עניינים אלה לא היו חלק משיקוליו של גבאי. גם לא נזכיר כאן את חבילת השכר וההטבות שהוא כנראה יקבל, כי להערכתנו לא זה מה שגרם לו לקבל עליו את התפקיד. כבולדוזר - מה שמעניין אותו הוא הוצאת סלקום מן הבוץ הסמיך שבו היא שקועה, וכנראה הוא מאמין שיצליח בכך.

מערך הסייבר הלאומי יעלה לאוויר ברבעון הראשון השנה מערכת IT המאפשרת לארגונים במשק הישראלי לבדוק, באופן אנונימי, את מצב אבטחת המידע והגנת הסייבר אצלם, כך חשף יובל שגב, ראש מרכז מתודולוגיה ובדיקות חוסן במערך. שגב דיבר במליאה המרכזית בכנס המקצועי השנתי של הביקורת הפנימית. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך ביום ה' האחרון במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מבקרי פנים. את המליאה המרכזית הנחה רו"ח דורון רונן, משנה לנשיא IIA, איגוד המבקרים הפנימיים בישראל. מדובר במערכת מידע לאומית שבאמצעותה יוכל כל ארגון במשק לבדוק את רמת ההגנה שלו בסייבר, ואת כשירותו בתחומי אבטחת מידע והגנת הסייבר – ולפי הנתונים לקבל המלצות כיצד להיערך, לשנות ולשפר. שם המערכת הוא יוב"ל (ר"ת יעדים ובקרות לארגון). היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים בודדים. זאת, כיוון שהמערכת מתבססת על מוצר מדף, שעליו עמלו באופן פנימי אנשי ההגנה של מערך הסייבר – לפיתוח ולהתאמות. המערכת מבוססת על תורת ההגנה לארגונים במשק הישראלי, אותה פרסם המערך בעבר. ב-2019 עלו במערכת שני מודולים: מודול לטיפול בשרשרת האספקה במשק, ומודול התעדה, במסגרתו ארגונים מאובטחים יקבלו חשיפה. לדברי שגב, "מבקרי הפנים בארגונים נדרשים להתמחות במספר רב של תחומים: רכש, שכר, מלאי, מערכות מידע, סייבר ועוד היבטים. נשאלת שאלה האם ביקורת סייבר תקופתית עומדת בתבחין שרצינו. ביקורת שכזו תספק מידע ערכי - אבל על זווית קטנה וצרה בלבד". [caption id="attachment_306329" align="alignnone" width="600"] מערך הסייבר הלאומי[/caption] תורת ההגנה הארגונית - המצע ומסגרת העבודה שגב אמר כי "בשנת 2017 פרסמנו את תורת ההגנה הארגונית. היא הניחה את המצע, מסגרת העבודה, האומרת לארגונים 'אל תמציאו את עצמכם מחדש, אנו מגישים לכם את עיקרי הנושאים שנדרש לטפל בהם'. לא מדובר בהמצאה שלנו, זה משהו שקיים בעולם: 76% ממבקרי הפנים בארגונים עובדים עם מסגרת עבודה כזו או אחרת". "מערך הסייבר פרסם מסמך בנושא, אבל זה לא הספיק", אמר שגב, "גם לאחר הפרסום נדרשנו ללא מעט פעולות. מדי חודש או כמה חודשים אנו מפרסמים עוד תוצרים. כך, למשל, השבוע יפורסם מסמך בנושא הגנה על מערכות בקרה תעשייתיות, ICS, בפסי הייצור במפעלים". לדבריו, "ישנם כמה חסמים בעת הטמעת מסגרת עבודה בארגון. פער אחד זה בעולם הציות, ההלימה לרגולציות. זו התחלה טובה - אבל התחלה. מסתבר שיש מערכות מחשוב ואבטחה שלא נעשה בהן שימוש, אף שהן נרכשו בכסף רב, וגזלו משאבי זמן ואנשים. למשל, אם יש מערכת IT ועליה יש הגנות של חסימת התקנים, אבל עדיין ניתן להכניס דיסק און קי בארגון. למשל, אם הוטמעה מערכת למניעת דלף מידע בארגון, ועדיין המשתמשים יכולים להוציא באמצעות חשבון המייל הפרטי מידע רגיש. לכן, המעבר מעולם הציות לבחינת רמת בשלות - הוא מתחייב". בעזרת המערכת החדשה, אמר שגב, "אנו רוצים להקל על כל הארגונים ולהגיע למצב שבו לא תהיה התנגשות עם אינטרסים מקבילים – אלא Win-Win עם ערך. זה ייעשה על ידי חיבור של תחומים – איומים, סיכונים, רגולציה ופרויקטי IT רוחביים. המערכת שואלת את המבוקר פעם אחת שאלות. אז היא משיבה כמה פעמים, תשובה העונה גם על הצורך באבטחה וניהול סיכונים, גם על הצורך בהלימה לרגולציות מקומיות ובינלאומיות, וגם על הצורך להתחבר לעשייה של מנהל הגנת הסייבר בארגון. זאת, במטרה להפחית נטל ולהגדיל ערך למבוקר". "השיקולים בבחירת מסגרת עבודה", ציין שגב, "צריכים לקחת בחשבון שנדרש תהליך מובנה ושיטתי, אשר כולל הערכת סיכונים ואיומים, עם מערכת המסייעת למבוקר, משיאה לו ערך ומספקת לו תמונת מצב על רמת האבטחה. זאת, תוך בחינת סטטוס הבקרות, בקרות לפי סיכונים, מידת ההלימה לתקנים מקומיים ובינלאומיים, כשהכל נעשה בצורה אוטומטית ושקופה". "אנו סבורים", סיכם שגב, "שעל מנת שהביקורת תהיה אפקטיבית, אין מנוס מלתת ערך למבוקר, ערך מבוסס מתודולוגיה לאומית. כך המבוקר יוכל לאמץ תפישה בינלאומית, הנתמכת על ידי המדינה באופן פשוט ויעיל".