"מרבית עובדי ההיי-טק הם צעירים ולא נמצאים בקבוצות הסיכון בכל הנוגע למחלת הקורונה. בהנחה שהם יקפידו על כל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, אין סיבה שהם לא ימשיכו לעבוד כרגיל, תוך שמירה על בריאותם ובריאות הסביבה", כך אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. הוא התראיין אתמול (ג') לפודקאסט אנשים ומחשבים. הבוקר פנה האיגוד במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להחריג את עובדי ענף ההיי-טק מההנחיות שהממשלה פרסמה בכל מה שקשור להמשך העבודה במשק ולמספר העובדים שכל חברה יכולה להעסיק. לטענתם, ההנחיות האלה עלולות להמיט אסון כבד על הקטר של המשק. במקום זאת, מבוקש במכתב לאפשר לחברות היי-טק בנות 50-100 עובדים להעסיק במתקנים שלהן עד מחצית מהעובדים ולחברות בנות 50 עובדים ומטה - עד 75% מהם. זאת, על מנת להבטיח את המשך הפיתוח והייצור התקינים של החברות האלה. מרום אמר בראיון כי ההצעה הועלתה במסגרת דיונים של צוותים מקצועיים מתחומי האקדמיה והתעשייה, שעוזרים לממשלה בהתמודדות עם הקורונה. במכתב צוין כי ההחלטה האם להחריג את ההיי-טק מהמגבלות שהוטלו על כלל המשק השתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות. יו"ר איגוד ההיי-טק פירט את היקף הפגיעה המידית של משבר הקורונה בענף: "הסטארט-אפים נפגעים בעיקר משתי סיבות: עצירת התקציבים של הממשלה באמצעות רשות החדשנות, וסגירת הגבולות והקיפאון בכל שווקי העולם. הסוג השני הן החברות היצרניות, המפעלים, ושם הפגיעה היא בעיקר בגלל עיכובים בשרשרת האספקה וסגירת שווקים בחו"ל. עקב המצב, שליש מהחברות כבר מתחילות לשחרר עובדים לחל"ת או לחופשה, או אפילו לפטר". מרום הדגיש כי בניגוד לפרסומים שונים, הפגיעה בענף היא רוחבית וכוללת גם חברות שמספקות שירותי תוכנה. "מי שאומר שאפשר להמשיך לפתח רק מהבית כנראה לא היה מנהל חברת תוכנה מימיו. זוהי אגדה אורבנית", ציין. לדבריו, איגוד ההיי-טק פועל מול משרדי הממשלה, כדי להגביר את שיתוף הפעולה שלהם עם המגזר העסקי בכלל ועם ענף ההיי-טק בפרט. "בממשלה יש אנשים שיש להם אחריות וסמכויות, וזה הזמן לשלב ידיים ולסייע האחד לשני", אמר. עם זאת, בשורה התחתונה, מרום אופטימי באשר ליכולת של ההיי-טק, ושל כלל המשק, לצלוח את המשבר. "אם נתנהל בצורה טובה, כמו שעשו בטייוואן, יש לנו סיכוי טוב. בנוסף, צריך להוריד את רמת ההיסטריה, בעיקר באמצעי התקשורת. היו כבר מגפות חזקות לא פחות והעולם שרד".

לפי דיווחים שונים, ממשלת צרפת תאפשר לוואווי לקחת חלק בפריסת תשתיות דור 5 במדינה, ובדומה להחלטה בבריטניה – מדובר על חלקי הרשת שהן לא הליבה. לפי מקורות אנונימיים שצוטטו ברויטרס, סוכנות הגנת הסייבר הצרפתית, ANSSI, תתיר לחברות התקשורת להשתמש בציוד של וואווי לרשתות דור 5 שלהן, בתנאי שלא יותקן בליבה. "הם אינם רוצים לחסום את וואווי, אבל העיקרון הוא: 'לא הכניס אותם לתוך ליבת הרשת הסלולרית'", ציינו אותם מקורות. אסטרטגיה זו דומה להחלטה בבריטניה בתחילת השנה, לצד ההנחיות של האיחוד האירופי, שהמליצו על זהירות ולא נידוי של ספקים שיש חשש כי הם מהווים סיכון. לפי אחד המקורות, סוכנות הגנת הסייבר הצרפתית החליפה מידע עם מקבילותיה בבריטניה ובגרמניה, כדי ליישר קו מולן בגישתה ביחס לוואווי. נראה שעבור כמה מפעילות צרפתיות, שכבר תלויות בציוד של וואווי ברשתות הקיימות שלהן, תהיה בכך הקלה, כך שהן לא יצטרכו להסיר אותו בפריסת הרשתות העתידיות, דבר שעלול להוביל להוצאות אדירות. אם אכן יתאמתו הדיווחים, תהיה בכך שוב פגיעה ביוקרה של ארצות הברית, שהקמפיין שלה להחריג את היצרנית הסינית מרשתות דור חמש ברחבי העולם שוב חוטף סטירה מצלצלת. וואווי עצמה בונה בצרפת את מפעל הייצור האירופי הראשון שלה, בחלקו גם כדי לשכך את החששות שהציוד שלה עשוי לשמש לצורכי ריגול – דבר שהיא שבה ומכחישה. בתוך כך, בגרמניה עדיין לא ניתנה החלטה סופית, למרות שיש סימנים לכך שעמדתה בקשר לוואווי תהיה דומה לזו של בריטניה, ובייחוד אם גם צרפת בסוף תאמץ אותה.

שם ותפקיד: הדס פורר, מנטורית באקסלרטור JumpTAU. ותק בתפקיד: כמה חודשים. תפקידים קודמים: מנהלת בכירה ב-PwC Israel. השכלה/שירות צבאי: בעלת תארים L.L.B במשפטים ו-B.A בחשבונאות מאוניברסיטת ת"א. שירות צבאי ביחידת מודיעין בחיל האוויר. משפחה:  נשואה + 5 ילדים. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? סקרנות ועניין. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? נראה לי שכן, מכיוון שאני פוגשת הרבה יותר גברים יזמים בעולם הטכנולוגי מאשר נשים יזמיות, וכל הזמן נתקלת באמרות, שלפיהן לנשים קשה יותר לגייס כסף. כמי שליוותה סטארט-אפים מנקודת המבט המיסויית (בתפקידי הקודם), ביכולתי להעיד, כי כמעט ולא ראיתי עסקים שהובלו על ידי נשים. עם זאת, איני יכולה לומר בביטחון, שהסיבה לכך היא אפליה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? לא בתעשייה הזאת, אך בעולם שממנו אני באה (עולם הייעוץ בכלל, ובמסגרת תפקידים בכירים בפירמת רו"ח בפרט), בהחלט כן.

GitHub, אתר אירוח הקוד של מיקרוסופט, הודיע על השקת הגירסה סופית של האפליקציה שלו. האפליקציה זמינה לפלטפורמת iOS וגם לאנדרואיד באמצעות חנויות האפליקציות, והיא מגיעה לשוק בפועל לאחר שהוכרזה בכנס של החברה בנובמבר 2019. האפליקציות יכולות לשמש את המפתחים המאכסנים את הקוד שלהם בשירות כדי להתייחס לבעיות גם מרחוק, לבחון את הגירסאות השונות של הקוד ששמורות בחשבון שלהם, כדי לתקשר עם חברים שקשורים לכתיבת הקוד, כדי לנהל מטלות ואפילו כדי למזג חלקי קוד - אבל האפליקציות לא מספקות סביבת פיתוח וכתיבת קוד מלאה. בתקופת הבטה, טוענים במיקרוסופט - שנמשכה כארבעה חודשים עבור גרסת ה-iOS וכחודשיים בלבד במקרה של גרסת האנדרואיד - בוצעו כבר עשרות אלפי אינטראקציות בין המשתמשים. האפליקציה מאפשרת לארגן את המטלות באמצעות החלקה שמאלה/ימינה ולנקות את תיבת הדואר הנכנס יחסית בזריזות, להגיב להתייחסויות שונות לקוד, לספק משוב וכן לסקור ולבחון קוד.

איגוד ההיי טק בהתאחדות התעשיינים פנה הבוקר (ד') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להחריג את עובדי ענף ההיי-טק מההנחיות שהממשלה פרסמה בכל מה שקשור להמשך העבודה במשק בתקופת משבר הקורונה ולמספר העובדים, כדי לאפשר את המשך העבודה הסדירה של החברות. "ההיגיון מאחורי בקשה זו הוא שמרבית עובדי ההיי-טק הם צעירים ולא נמצאים בקבוצות הסיכון בכל הנוגע למחלת הקורונה. בהנחה שהם יקפידו על כל הכללים וההנחיות של משרד הבריאות, אין סיבה שהם לא ימשיכו לעבוד כרגיל, תוך שמירה על בריאותם ובריאות הסביבה", כך אמר ד"ר צבי מרום, יו"ר האיגוד, בראיון שנערך עמו אתמול לפודקאסט אנשים ומחשבים. מרום אמר בראיון כי ההצעה הועלתה במסגרת דיונים של צוותים מקצועיים מתחומי האקדמיה והתעשייה, שעוזרים לממשלה בהתמודדות עם הקורונה. במכתב צוין כי ההחלטה האם להחריג את ההיי-טק מהמגבלות שהוטלו על כלל המשק השתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות. יו"ר איגוד ההיי-טק פירט את היקף הפגיעה המידית של משבר הקורונה בענף: "הסטארט-אפים נפגעים בעיקר משתי סיבות: עצירת התקציבים של הממשלה באמצעות רשות החדשנות, וסגירת הגבולות והקיפאון בכל שווקי העולם. הסוג השני הן החברות היצרניות, המפעלים, ושם הפגיעה היא בעיקר בגלל עיכובים בשרשרת האספקה וסגירת שווקים בחו"ל. עקב המצב, שליש מהחברות כבר מתחילות לשחרר עובדים לחל"ת או לחופשה, או אפילו לפטר". מרום הדגיש כי בניגוד לפרסומים שונים, הפגיעה בענף היא רוחבית וכוללת גם חברות שמספקות שירותי תוכנה. "מי שאומר שאפשר להמשיך לפתח רק מהבית כנראה לא היה מנהל חברת תוכנה מימיו. זוהי אגדה אורבנית", ציין. לדבריו, איגוד ההיי-טק פועל מול משרדי הממשלה, כדי להגביר את שיתוף הפעולה שלהם עם המגזר העסקי בכלל ועם ענף ההיי-טק בפרט. "בממשלה יש אנשים שיש להם אחריות וסמכויות, וזה הזמן לשלב ידיים ולסייע האחד לשני", אמר. עם זאת, בשורה התחתונה, מרום אופטימי באשר ליכולת של ההיי-טק, ושל כלל המשק, לצלוח את המשבר. "אם נתנהל בצורה טובה, כמו שעשו בטייוואן, יש לנו סיכוי טוב. בנוסף, צריך להוריד את רמת ההיסטריה, בעיקר באמצעי התקשורת. היו כבר מגפות חזקות לא פחות והעולם שרד". "להגן על הקטר של המשק מפני אסון כבד" יחד עם מרום, על המכתב שנשלח לראש הממשלה חתומים עופר גרינברגר, מנכ"ל אפלייד מטיריאלס; רפי חדד, מנהל הפיתוח העסקי של פלקס ישראל; דרור בין, מנכ"ל רד תקשורת מחשבים; ערן מאייר, סמנכ"ל הכספים של פיליפס; מוטי גלבמן, מנכ"ל אופיר אופטרוניקה; חיים מר, יו"ר קבוצת מר; אסף שמש, מנכ"ל סנמינה; ארז בוגנים, סמנכ"ל השיווק ומשנה למנכ"ל סינאל; דב רפסון, מנכ"ל אורם/ראם; רן גלזר, מנכ"ל תבור אלקטרוניקס; טל קאופמן, מנכ"ל סימטל ציפויים; שמיר שטיין, מנכ"ל פיברולן; עמירם שור, מנכ"ל א.ט.מ אופקים; מולהם ג'באלי, סמנכ"ל הכספים של אלפא אומגא הנדסה; שי לוי, מנכ"ל איי.וי.אקס; ויצחק ניסן, יו"ר ניסטק. הם כתבו לנתניהו כי "אנחנו, ראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית, בשם כלל הענף, פונים אליך בבקשה להגן על התעשייה שהיא הקטר המוביל של הכלכלה הישראלית מפני אסון כבד". החתומים על המכתב ציינו כי "אנחנו מודעים למצב המורכב ולחובה להשתמש בדרכים המיטביות על מנת לעצור את המגפה. אנחנו שייכים לחלק באוכלוסייה שנענה בקפידה עד כה להוראות הממשלה ואף החמיר עם עצמו, להשגת תוצאות מיטביות". "מאידך", הוסיפו, "קטר ההיי-טק הישראלי מוביל את הכלכלה הישראלית, מזרים למדינה משאבים רבים והביא למדינת ישראל את שמה ותהילתה כאומת סטארט-אפ". "החלטה ששונתה שלוש פעמים במשך מספר שעות" הבכירים יצאו נגד החלטת הממשלה שלא להגדיר את ההיי-טק כענף חיוני למשק. "ההחלטה, שהשתנתה שלוש פעמים במשך מספר שעות, על אי הכללת חברות הטכנולוגיה במסגרת החברות החיוניות למשק והגבלתן ל-% 30 מהעובדים בשטח המפעל, משמעותה היא ריסוק ההיי-טק הישראלי ובכייה לדורות", כתבו. "ההחלטות שהתקבלו עומדות בניגוד מוחלט למה שהוחלט אף במדינות שנפגעו קשה לאין ערוך". בהמשך צוין כי ראשי התעשייה קיבלו מגורמי הממשלה תשובות כגון "ההיי-טקיסטים כבר יסתדרו מבית". "התשובות האלה מעידות על חוסר רצינות ועל ליקוי מאורות בתהליך ההחלטה", לפי כותבי המכתב. הם מזהירים כי בעקבות החלטות הממשלה, "מאמץ של עשרות שנים ייעלם, לקוחות לא ימתינו עד סוף המשבר ואין ספק שימצאו ספקים אחרים, בייחוד בעת שכולם נזקקים למוצרים". [caption id="attachment_274682" align="alignnone" width="600"] ייענה לדרישות? ראש הממשלה, בנימין נתניהו. צילום: רומן ינושבסקי, BigStock[/caption] החתומים על המכתב מבקשים מנתניהו להורות שבעוד שחברות ההיי-טק שמספר העובדים שלהן גדול מ-100 יוכלו להעסיק עד 30% מהם במשרדים ובמפעלים, כמו שאר המשק, אלה שמספר העובדים הכללי שלהן קטן יותר - יוחרגו מההוראה. כך, על פי הבקשה, חברות שמעסיקות בין 50 ל-100 עובדים יוכלו להעסיק עד מהם והקטנות יותר - עד 75% מהם. זאת, לצורך המשך פיתוח וייצור. עוד הם דורשים כי למנכ"לי החברות יהיה אישור לנייד % 10 עובדים קריטיים. לאור כל זאת, באיגוד ההיי-טק מבקשים "להיענות מידית לבקשתנו, ולהחזיר ולהכליל את חברות הטכנולוגיה העילית בהחרגה, בדיוק כפי שעשתה הממשלה בהחלטותיה לפני ששונו באישון לילה, וללא שיתופנו ללא שנראה שהיה איזשהו שינוי במצב. אנחנו מבקשים להשאיר החלטה זאת על כנה לכל תקופת ההשבתה במשק".

קבוצת סופטבנק בוחנת מחדש את תכניתה לרכוש מניות בשווי של שלושה מיליארד דולר מבעלי המניות הקיימים בחברת WeWork. הטענה שמאחורי השינוי המדווח היא שהחברה נרתעת מהחקירות הפדרליות בעניין WeWork, אולם הדברים יכולים גם להעיד על רצון התאגיד היפני לצמצם בהשקעות בעיתות קורונה, שבהן שוק המניות העולמי מתערער והולך. סופטבנק הודיעה אתמול (ג') לבעלי המניות כי יתכן שההצעה שלה לחלץ את חברת חללי המשרד השיתופיים מחובותיה לא תתקדם בחלקה אם לא יתקיימו התנאים להצעה, כך אמר אדם המכיר את הנושא לוול סטריט ג'ורנל. לפני מספר חודשים, באוקטובר 2019, נודע כי סופטבנק מתכוונת להשקיע בין ארבעה לחמישה מיליארד דולר, כדי לנסות ולהוציא את WeWork מהמשבר שנקלעה אליו בחודשים שקדמו לכך, ששיאיו היו ביטול ההנפקה המתוכננת ופרישתו של אדם נוימן, המייסד השותף והמנכ"ל של חברת הנדל"ן השיתופי, מהובלת החברה ומישיבה בדירקטוריון שלה. במסגרת העסקה שהבטיח התאגיד היפני נכלל גם "מצנח זהב" לנוימן, בגובה של 1.7 מיליארד דולר. סכום זה כלל תשלום מטעם סופטבנק בהיקף של 970 מיליון דולר בעבור מניותיו שלו בחברה, וכן 185 מיליון תמורת שירותי ייעוץ ועוד חצי מיליארד כדי לעזור לו לכסות את ההלוואות שלקח מג'יי.פי. מורגן. המקור שדיווח כעת על השינוי בתכניות, דיווח כי בהודעת התאגיד נמסר שהרגולטורים האמריקנים - כולל נציבות ניירות הערך, ה-SEC, ומשרד המשפטים - בודקים את עסקי WeWork, ולכן החברה מעכבת את השקעתה המתוכננת. עיתות קורונה ומצב כלכלי כללי רעוע ואולם, החדשות הללו, אם הן נכונות, מגיעות בתקופת קורונה - ובזמן ששוקי המניות בכל רחבי העולם מטלטלים אנה ואנה עקב המצב הכלכלי המתערער. לפיכך נשמעות הנחות רבות כי דווקא המצב הכלכלי הוא שמגביר את הלחץ על סופטבנק והשקעותיה, ביניהן כ-100 מיליארד דולר שהתחייבה להשקעה ב-88 חברות, באמצעות Vision Fund שלה. מחיר המניה של סופטבנק עצמה צנח ביותר מ-10% בבורסה באחרונה, והגיע זמנית לרמתו הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2016. חברת דירוג האשראי העולמית S&P שינתה אתמול את תחזית דירוג האשראי של סופטבנק מ"יציבה" ל"שלילית", ונימקה זאת ברכישת המניות של התאגיד לאחרונה, ובירידה הכללית במחירי המניות- נושאחם שאותם היא רואה כסיכון לבריאות הפיננסית של התאגיד הטכנולוגי היפני. לפי הדיווחים, ביטול ההצעה לרכישת מניות WeWork עשוי להוות "גורם אחד שמקל על הלחץ להורדת הדירוג הזה", כך על פי מומחה ניירות הערך של SMBC. הניסיונות הבריא את הסטארט-אפ שהסתבכך כבר החלו קודם לכן, ו-WeWork כבר קיבלה חלק מהסכום שהובטח לה על ידי סופטבנק, כולל הון חדש של 1.5 מיליארד דולר שכבר הושקע בה. ואולם, ללא קבלת כל הסיוע, הקנסות שהיא עוד עלולה לספוג - וכמובן, בהתחשב במצב החדש שנוצר עקב הקורונה, ספק אם החברה תצליח לשרוד. הקורונה, אגב, הביאה את WeWork לסגור באופן זמני כמה ממשרדיה ברחבי העולם, ולהימנע מלערוך אירועים של השוכרים השונים.

חברת פייסבוק אומרת כי "באג" במערכות של הרשת החברתית הענקית שלה, הוא שגרם למספר פוסטים לגיטימיים אודות נגיף הקורונה, כולל למאמרי חדשות בנושא הכי מדובר כיום, להיות מסומנים בטעות כפייק ניוז, ולפיכך הם הוסרו. [caption id="attachment_312770" align="alignleft" width="300"] מאבק במידע כוזב ופייק ניוז אודות הקורונה. אילוסטרציה: BigStock[/caption] בפייסבוק, כמו בגוגל וביוטיוב שבבעלותה, וכן בטוויטר וביתר החברות המשרתות את ציבור הגולשים הרחב או מפעילות מדיה חברתית, עושים מאמצים גדולים, לפי דיווחיהן, לרסן הפצת מידע כוזב אודות וירוס הקורונה והמגיפה העולמית שהוכרזה עקב התפשטותו. אלא שלאחר שכמה משתמשים התלוננו כי צונזרו בטעות, למרות ששיתפו מידע שימושי ומהימן אודות קורונה בפלטפורמה, החשש שהסינון של התכנים הלך רחוק מדי עלה ביתר שאת ועורר תהיות רבות. הוושינגטון פוסט דיווח כי אתמול (ג') בשעות הערב פייסבוק סימנה פוסטים ומאמרים לגיטימיים כזבל, כולל דיווחי חדשות על הנגיף, מה שגרם למבול תלונות מצד משתמשים מבולבלים. במקביל הציג BuzzFeed News כמה דוגמאות של משתמשים מתוסכלים, שדיווחו כי פוסטים מכובדים מצידם שבהם שיתפו תוכן ממקורות רציניים, כמו פוליטיקו וה-Morning Herald של סידני למשל, סומנו על ידי פייסבוק כמפרים את כללי הקהילה של הפלטפורמה. אתמול פרסם אלכס סטיימוס, ראש חטיבת האבטחה לשעבר של פייסבוק, ציוץ בטוויטר ובו העריך כי — Alex Stamos (@alexstamos) March 17, 2020 גיא רוזן, סמנכ"ל טוהר המידות בפייסבוק, השיב לציוץ של סטיימוס וכתב כי למה שקרה לא היה כל קשר לסוקרי התוכן, אך אישר כי החברה מתמודדת עם "באג" במערכת שהיא מפעילה נגד ספאם. מאוחר יותר צייץ רוזן, "שיחזרנו את כל — Guy Rosen (@guyro) March 18, 2020  

מאת: שלומי אנג'י, CTO, נוקיה ישראל ההתפרצות הנוכחית תופסת אותנו בתקופה בה לאנושות יש כלים טכנולוגיים רבים לפעילויות מרחוק: עבודה, למידה ואף רפואה. לחברות התקשורת תפקיד מכריע, כיוון שהן מספקות את תשתיות התקשורת החיוניות לכך. במשך שנים הזנחנו בישראל את תשתיות התקשורת והעדפנו את ה-low cost. כשמחיר חבילת סלולר ירד ל-30 שקלים כולם חגגו, אבל שכחו שזה בא על חשבון איכות, רציפות, וקיבולת – כן, קיבולת: כמה אנשים יכולים להתחבר בו-זמנית לאינטרנט (בסלולרי או בקווי, בבית או בעסק) וליהנות משירות ברמה סבירה. מסביב לעולם אנו עדים לחברות תקשורת רבות המודעות לתפקידן החיוני בשימוש רציפות פעילות המשק והחברה. דוגמאות מהנעשה בעולם בסין, מוקד ההתפרצות, כל חברות התקשורת והטכנולוגיה מתעלמות מהתחרות ומשתפות פעולה לאפשור למידה אונליין לכ-50 מיליון תלמידים בהסגר. המערכת כוללת 7,000 שרתים ותקשורת של כ-90 טרה, כדי להבטיח גישה סימולטנית לכולם. באיחוד האמירויות חברת Du תומכת בתכנית הממשלתית ללמידה מרחוק בעקבות אכיפת סגירת בתי הספר. בנוסף מספקת החברה גישה חופשית לכלים כגון סקייפ ביזנס ומיקרוסופט TEAMS. חזרה לסין - צ'יינה מובייל מספקת שישה רובוטים המחוברים ל-5G, שיסייעו במחלקות הבידוד. החברה גם מאפשרת לצוותים הרפואיים במדינה גישה חופשית ל-5G לצורך התייעצויות מרחוק, בפס רחב, לאבחון וטיפול, סינון ושירותי הדמיה תרמיים. בהונג-קונג חברת HKBN מחלקת לדיירי דיור-מוגן סמארטפונים וגלישה חופשית, כדי להיות בקשר עם קרוביהם ולהימנע מביקורים. בנוסף, HKBN מאפשרת לעסקים גישה חופשית לשירותי ועידה ורציפות עסקית. בצ'כיה ובקניה משתפות פעולה ספקיות התקשורת באספקת התרעות SMS לציבור, ובפרט לנמצאים באזורים נגועים ספציפיים בעולם. גם בהודו מפעילות הסלולר מפיצות הודעת היגיינה מוקלטת, לפני כל הוצאת שיחה. מרבית חברות התקשורת באיטליה מספקות גישה חופשית לשירותיהן במוקדי ההתפרצות הקשים. TIM חווה 70% גידול בתעבורת האינטרנט, הרוב ממשחקי Fortnite ו-Call of Duty. חברות TIM ווודאפון מאפשרות חבילות דטה ללא הגבלה. TIM הוסיפה VOD חינם, ובנוסף ללקוחות העסקיים 100GB וגישה חופשית ל- TIM WORK SMART - חדר-ישיבות ווירטואלי - לחודשיים. חברת EOLO, המספקת שירותי Fix Wireless Access, מעניקה חודש חינם לכל לקוחותיה לאות סולידריות. גם החברות WIND TRE ופאסטווב מגדילות את החבילות הסלולריות ל-100GB ו-50GB, בהתאמה. הראשונה הודיעה שתקל בנוסף על המפגרים בתשלומים. ILIAD אף היא הוסיפה 10GB לחבילות הסלולריות, וכן שיחות ללא הגבלה לכ-60 מדינות. בארה"ב קיימות מגבלות דטה (מהירות, ונפח חודשי) למנויים ביתיים. לדוגמה, בית המחובר לקו DSL מוגבל 150GB לחודש. חברת AT&T מסירה מעתה את המגבלות לרווחת הציבור. עוד בארה"ב - קומקאסט מתמקדת במשפחות מעוטות-יכולת בעלות חיבור אינטרנט בסיסי, ומציעה חודשיים חינם ללקוחות חדשים. במקביל, החברה העלתה בכ-50% את המהירות לכולם. נעבור לספרד, שם חברת מוביסטאר מאפשרת גישה חופשית לפלטפורמות הלמידה המקוונות שלה, כולל זו למיומנויות דיגיטליות, הכוללת 25,000 קורסים. מוביסטאר גם מעניקה 30GB לחודש בחינם, וכן תוכן בידורי לכלל הציבור. חברת איוסקלטל מציעה תוכן לילדים וסרטים משפחתיים - חינם.  גם אורנג' בספרד מציעה ללקוחותיה הסלולרים הפרטיים והעסקיים הגדלה של 30GB ו-50GB, בהתאמה, בחינם למשך חודש. אורנג' הוסיפה גם חבילת טלוויזיה עם תוכן לילדים בחינם, ובמקביל החברה משתפת פעולה עם הארגון להכשרה מקצועית ומקדמת קורסים מקוונים. חברת MasMovil מעניקה בחינם ערוצי סקיי וסקיי-פרמיום למשך רבעון, וכן הוסיפה יעדי שיחות לחו"ל בחבילות הכל כלול. [caption id="attachment_312776" align="alignnone" width="600"] תשתית תקשורת תקינה - איכות, רציפות, וקיבולת. אילוסטרציה: BigStock[/caption] נדרשת תשתית תקשורת רחבת-פס אמינה, רציפה ואיכותית, קווית וסלולרית לסיכום, אנו עדים למגוון דרכים בהן חברות התקשורת מסייעות לציבור להתמודד עם משבר הקורונה, כגון הגדלת חבילות גלישה ומתן גישה לתכנים בחינם לצעירים משועממים בבית, הקמת מערכות למידה מרחוק ושירותים לעובדים מהבית, שיתוף פעולה עם הרשויות למשלוח התרעות, ואפילו סיוע לצוות הרפואי בעזרת 5G. כל אלו מצריכים תשתית תקשורת רחבת-פס אמינה, רציפה ואיכותית, קווית וסלולרית, אשר מאפשרת קיום שגרת חיים – למידה, עבודה ואף מתן שירותי בריאות – גם במצבי משבר. אני משוכנע שהאנושות תמצא פתרון לקורונה החדש, COVID-19, וכנראה שיהיו הפעם הרבה פחות מתנגדים לחיסונים. כאשר נצלח את המשבר הזה (ואין לי ספק שכך יהיה), נצטרך להיערך טוב יותר למשבר הבא, COVID-20 או אחר. וכשנעשה זאת, מוטב שנזכור כולנו עד כמה תשתיות התקשורת הן קריטיות להתמודדות עם משברים. מקורות מידע נוספים ברשת:  https://www.cnbc.com/2020/03/04/coronavirus-china-alibaba-tencent-baidu-boost-health-tech-efforts.html https://nypost.com/2020/03/10/coronavirus-hospital-ward-staffed-by-robots-opens-in-wuhan-to-protect-medics/ https://telecoms.com/503081/att-follows-italian-lead-by-temporarily-unlocking-data-limits/ https://corporate.comcast.com/covid-19 https://www.marketing-interactive.com/hkbn-and-microsoft-partner-to-provide-free-remote-working-tools-during-coronavirus-outbreak https://www.khaleejtimes.com/business/telecom/get-access-to-voip-apps-in-uae-no-extra-cost-for-data-download https://www.theverge.com/2020/3/12/21177538/att-broadband-internet-data-cap-coronavirus-suspend https://affinity.tipinsure.com/Ph/step_1 https://atencionalcliente.movistar.es/?q=coronavirus https://www.standardmedia.co.ke/health/article/2001363180/health-ministry-resorts-to-sending-sms-to-deal-with-coronavirus https://technology.globaldata.com/Analysis/details/COVID19-Whats-a-Telco-to-Do119608