התעשייה האווירית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי איירון דרון (Iron Drone), שבמסגרתו היא תשלב יכולות יירוט ב-Drone Guard, מערכת האנטי-רחפנים שלה. איירון דרון מתמחה בפיתוח רחפנים אוטונומיים ליירוט רחפנים, שכעת משולבים במערכת האנטי-רחפנים של אלתא. הרחפן המיירט מסוגל לפעול ביום ובלילה ומשוגר מתחנת עגינה המאחסנת כמה רחפנים מוכנים לפעולה, הניתנים להפעלה בקצב מהיר. כך מתאפשרת התמודדות בו-זמנית עם כמה מטרות ונחילים. המכ"ם המשולב במערכת Drone Guard מסוגל לזהות חדירת רחפנים למרחב האווירי. עם זיהוי חדירה מוזנק הרחפן המיירט וטס לעבר המטרה בהכוונת המכ"מ. בשלב זה הרחפן המיירט מזהה וננעל על המטרה באמצעות חיישנים ויכולות ראייה ממוחשבת, וממשיך לביצוע משימת היירוט עד לפגיעה הפיזית בכלי התוקף ונטרולו. התהליך כולו מתבצע באופן אוטונומי, בלא התערבות אנושית. פתרון זה, נמסר, "מאפשר יירוט באזורים שבהם אי אפשר לעשות שימוש באמצעי הגנה רכה, או באמצעי הגנה בעלי השפעה סביבתית גבוהה: שדות תעופה, אזורים מאוכלסים ותשתיות לאומיות". בשנים האחרונות ניכרת עלייה דרמטית בשימוש ברחפנים. לצד השימוש בהם למטרות לגיטימיות, יש מגמה גוברת של שימוש ברחפנים על ידי גורמי טרור ופשיעה, והם הפכו לאיום פוטנציאלי על מתקנים רגישים, התכנסויות המוניות, אישים מפורסמים וכלי טיס אחרים, וכן בנושאי הגנת המולדת. זאת, בשל הקושי לאתר אותם, הנובע מגודלם הקטן ומטיסתם האיטית בגובה נמוך. מל"טים קטנים ורחפנים עשויים לשמש למטרות עוינות, כגון איסוף מודיעין, הברחות, או אפילו נשיאת חימוש. לכן, נמסר, "נדרש פתרון משולב רב-שכבתי להגנה מלאה מפני כל סוגי האיומים". https://www.youtube.com/watch?v=hDw7iVzY_gM  יותר מ-100 יחידות של מערכת האנטי-רחפנים, שמפותחת ומיוצרת בחטיבת אלתא ומשמשת לאיתור, לזיהוי ולשיבוש פעילות רחפנים - נמכרו עד כה ברחבי העולם. צביקה ירום, מנהל מפעל היבשה באלתא, התעשייה האווירית, אמר, כי "שילוב יכולות היירוט במערכת מספק פתרון ייחודי עבור מגוון רחב של איומים. המערכת משלבת את הידע והניסיון של אלתא בתחומי המכ"ם, המודיעין והבינה המלאכותית, עם הפתרון של איירון דרון ליירוט קינטי של רחפנים".

בשיתוף AWS. "אנחנו מנגישים את שירות הלקוחות לחברות, כך שהן יכולות להציע אותו בצורה דיגיטלית ומתקדמת. אנחנו מנגישים את הערוצים ללקוחות באמצעות צ'ט באתר, באפליקציה או בווטסאפ העסקי, בפייסבוק או באינסטגרם של החברה. המערכת הרב ערוצית שלנו הפכה להיות קריטית בארגונים, במיוחד בעידן הדיגיטלי, בו הלקוחות יודעים בדיוק לאיזו חוויה לצפות ובאיזה ערוץ הם מעדיפים לקבל שירות", כך אמר אלי ישראלוב, מייסד משותף ומנכ"ל קומבוקס (CommBox), לשעבר Bumpyard. לדבריו, "מצאנו דרך להנגיש את כל ערוצי התקשורת לנציגי שירות הלקוחות באמצעות תיבה אחת חכמה, שמרכזת אליה את כל הפניות בארגון. המערכת מבוססת ענן ומציעה פתרונות אוטומציה עסקית, שמייעלות את מוקדי השירות והמכירה בחברות". "בעולם התחרותי והדיגיטלי שבו אנחנו חיים, חברות מזמן הבינו שכדאי להן להיות זמינות סביב השעון, כדי לענות לצרכי הלקוחות הקיימים, וכן על מנת לא לפספס לקוח חדש", ציין ישראלוב. "כדי לענות על הצרכים האלה אנחנו מספקים שירות צ'טבוט רב ערוצי, מבוסס בינה מלאכותית, לימוד מכונה ועיבוד שפות טבעי, שיודע לעבוד בכמה ערוצים בו זמנית ולספק שירות אחיד ויעיל". הוא הוסיף כי "המערכת מתחברת למערכות פנימיות של הארגון, בין היתר ל-CRM, ואנחנו עובדים על פיתוחים נוספים בעולמות האינטגרציה". "להנגיש כמה שיותר ערוצים דיגיטליים" "אנחנו מאפשרים לנציג שירות הלקוחות מבט לתוך תיבה המרכזת את כל הפניות שבוצעו מהלקוחות לארגון", הסביר ישראלוב. "למשל, מפעיל סלולרי מקבל פניות מאלפי אנשים ביום. הדרך להתמודד עם מסה שכזאת היא להנגיש כמה שיותר ערוצים דיגיטליים. זה יאפשר לארגון להיות זמין לכמה שיותר רבדים של קהל: מבוגרים יעדיפו טלפון, צעירים יפנו בווטסאפ ובני נוער יפנו באינסטגרם". "הפלטפורמה", ציין, "מציעה חנות מודולים, ומאפשרת לחבר מגוון ערוצים: מדיה חברתית, ווטסאפ, הודעות SMS ומיילים. המידע אודות כלל הפניות שבתיבה כולל, בין היתר, את השעה שבה התבצעה הפנייה, שם הלקוח וההיסטוריה שלו. הלקוח לא צריך לחזור על בקשות שהיו לו, כי הן כתובות שם. כך, הנציג יכול לטפל בחמש פניות בשלושה ערוצים שונים במקביל, ולא בכל פעם בפנייה אחת. הדבר מאפשר לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים ולשפר את רמת השירות". לדברי ישראלוב, "באמצעות הפלטפורמה, הלקוחות שלנו יכולים למקסם את מעורבות הלקוח שלהם בכל הרמות, באמצעות ממשקי API, אלגוריתמים מתקדמים ותצורה גמישה. מנוע הניתוב החכם שבלב הפלטפורמה משתמש בכמה אלגוריתמים ורכיבים המאפשרים לבנות ולהגדיר חוקים עסקיים המותאמים אישית, והמבוססים על ניתוב בקשות הלקוח לנציג המתאים. זה מבוצע על ידי הבוט. אם האינטראקציה מסובכת מדי, הבוט יעביר את השיחה לנציג אנושי, על סמך חוק עסקי שהוגדר מראש. כך אנחנו מבטיחים שהלקוח יקבל חוויה מותאמת אישית". הוא ציין כי "באמצעות כל הנתונים שהפלטפורמה אוספת ומעבדת היא יכולה להמליץ על דרכים שבהן הארגון יכול להפוך תהליכים עסקיים לאוטומטיים, ולקבל החלטות עסקיות יעילות ופרודוקטיביות יותר. זה יכול לקרות מניתוח שיחות, שחושף את הגורם העיקרי לבעיות, או מסקירת מדדי מפתח, כמו זמן תגובה ראשון, ציון שביעות רצון הלקוחות וערוץ התקשורת המועדף על הלקוח". לדבריו, "אנחנו מציעים כלים מתקדמים לשיתוף פעולה בצוות, בסיס ידע ותגובות משומרות, כללי אוטומציה המופעלים על ידי התנהגות משתמשים ועוד". "אנחנו מרוצים ממהירות התגובה של שרתי AWS", סיכם ישראלוב. "הם גרמו לכך שהשירות שלנו יהיה מהיר, ולמערכת שלנו להיות נגישה וזמינה. אנחנו משתמשים בשירותים רבים, ביניהם EC2 ,RDS ,Cloudformation Elastic Cache, איזון עומסים ו-WAF SES. המערכת שלנו יכולה לעבוד גם בתצורת רישוי מסורתי. שירותי AWS נותנים לנו קשת רחבה של פתרונות וגמישות מלאה".

שחר סבג תפקיד: מפתח ווב בטראקס. מה זו גאווה בשבילך? "לקום בבוקר ולדעת שגם היום אתה הולך להיות אתה". [caption id="attachment_318307" align="alignnone" width="600"] שחר סבג, מפתח ווב בטראקס. צילום: יח"צ[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "טראקס היא סביבה מדהימה להיות מי שאתה ולחגוג את עצמך, וזה קורה רק בזכות האנשים, שאחד אחד יוצרים ומאפשרים את הסביבה הזו. זכור לי במיוחד איך אחרי האפי האוור גאווה בשנה שעברה, כל חברי הצוות שלי (שהיו כולם סטרייטים מלבדי) תלו דגלוני גאווה במקומות שלהם, ובאופן אירוני רק במקום שלי לא היה". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "יכול להיות שאני לא צורך הרבה אקטואליה, אבל הרבה זמן לא שמעתי על אפליה על רקע להט"בי, אם כי יהיה נאיבי להסיק מזה שהיא לא קיימת. החברה שאנחנו חיים בה, ואולי במיוחד בהיי-טק, פתוחה ומכילה יותר מבעבר, וגם אם יש אפליה כזו היא ככל הנראה מוסתרת על ידי תרבות הפוליטיקלי קורקט. עם זאת, החברה צריכה להשתפר בדברים הקטנים. זה מעט פילוסופי, חברות צריכות לשים לב: למי נותנים העלאת שכר - לסטרייט הנשוי עם ילדים או לגיי הרווק? אתה יכול לאפשר למשפחה קיימת להתקיים בצורה טובה יותר ומהצד השני, מרחיק את חלום המשפחה ממישהו אחר". אלדד מטמון תפקיד: מנהל פרויקטים ביבמ. מה זו גאווה בשבילך? "בשבילי, גאווה זו האפשרות להיות אמיתי עם הסביבה ללא חשש, שתהיה לי היכולת ללכת יד ביד עם בן הזוג שלי ברחוב של כל עיר, לחייך לאנשים ושיחייכו אליי בחזרה, ושלא ישאלו מי האבא ומי האימא". [caption id="attachment_318309" align="alignnone" width="600"] אלדד מטמון, מנהל פרויקטים ביבמ. צילום: אלעד מטמון[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "כאחד ממובילי התא הגאה של החברה בישראל אני יכול לומר שיבמ עושה כאן לא מעט, אבל אנחנו תמיד שואפים לעשות יותר. כחלק מפעילויות התא אירחנו באתרים השונים מגוון הרצאות ופעילויות, שכללו, בין היתר, מפגשים עם נציגי ארגונים חשובים כמו תהל"ה - תמיכה להורים של להט"בים, מעברים - למען טרנסג'נדרים.ות, וחוש"ן – ארגון ההסברה של הקהילה. בנוסף, אנחנו משתדלים לעודד עובדים להט"בים לקחת חלק פעיל ולשתף את הסיפורים האישיים שלהם, ובמרבית המקרים, התגובות למפגשים האלה פשוט מרגשות. יבמ הייתה בין החברות הראשונות להצטרף לסטנדרט המגוון הישראלי (Israel Diversity Standard) של ארגון LGBTech, שמעודד חברות במשק לגיוון והכלה, ואנחנו שמחים שלוגו החברה מתנוסס על היוזמה ומהווה דוגמה לחברות אחרות. כמו כן, בין שאר הדברים שנעשו בשנים האחרונות, יבמ לקחה חלק פעיל במצעדי הגאווה בתל אביב ובחיפה, עם נוכחות גדולה של עובדי החברה, נתנה חסויות לאירועי גאווה טכנולוגיים שונים, אירחה מיט-אפים ואף הייתה בין הראשונות לגנות בפומבי את האפליה בנושא הפונדקאות ב-2018 - דבר שעורר גל הזדהות פומבי ותומך של עובדי החברה בישראל. את מרבית האירועים אנחנו מרכזים בחודש הגאווה, בשל הסמליות שלו בשנה, אבל העבודה העיקרית ליצירת אווירה בטוחה בחברה נעשית בצורה יומיומית, עם מדיניות של דלת פתוחה ואפס סובלנות לפגיעה של עובד אחד באחר, על כל רקע שהוא". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "באופן אישי, לא נתקלתי באפליה, אבל אני חושב שבכל הקשור ללהט"בים, תעשיית ההיי-טק הרבה יותר פתוחה כיום ממה שהייתה בעשורים הקודמים. אפשר לראות את זה בהצטרפות של עוד ועוד חברות לנושא הגיוון וההכלה בתעסוקה, ובעוד ועוד תאים גאים, שצומחים בחברות הצעירות והוותיקות כאחד. יחד עם זאת, יש עוד עבודה לעשות בשיח הציבורי, ויש מקום לעודד גיוסים והכשרות של אוכלוסיות בתוך הקהילה שפחות רואים או שומעים עליהם, כמו הקהילה הטרנסג'נדרית". עידן חיון תפקיד: חוקר בתחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. מה זו גאווה בשבילך? "בשבילי, גאווה היא הכוח שאני מקבל מתחושת האחדות בקהילה. שאני מיוחד אבל לא לבד". [caption id="attachment_318310" align="alignnone" width="600"] עידן חיון, חוקר בתחום הבינה המלאכותית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום עצמי[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "מיקרוסופט היא חברה שמקדמת מגוון אנושי כערך. זהו התפקיד של כולנו בחברה לגרום לסובבים אותנו להרגיש נשמעים ושייכים, מבחינות מקצועית וחברתית. מגוון אנושי יוצר מגוון דעות, משפר את חוויות העבודה ונותן נקודת מבט רב ממדית על המוצרים שאנחנו עובדים עליהם והלקוחות שאנחנו משרתים אותם". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "להט"בפוביה היא בדרך כלל סמויה מן העין. למשל, אם מועמד להט"ב לתפקיד כלשהו מקבל הודעה שבחרו להתקדם עם מועמד אחר - איך הוא יכול לדעת מה הסיבה האמיתית שהוא לא נבחר? מעצם העובדה שידוע שלהט"בפוביה קיימת, תמיד יקנן הספק שהחלטות מסוימות או האופן שבו אנשים מתנהגים כלפי חברי הקהילה יכולים לנבוע ממנה. אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות. כיום, מצב הקהילה בהיי-טק הוא טוב, וצריך לקחת רגע כדי להעריך את הדרך שעברנו וההתקדמות שנעשתה בזכויות הקהילה ובקבלה החברתית. בהיי-טק, ובפרט במיקרוסופט, נעשים מאמצים רבים על מנת לשפר את זכויות הקהילה הלהט"בית ולהביא את הנושא למודעות של כל העובדים והסובבים אותם. במיקרוסופט מדובר במענק הפונדקאות שכל עובד להט"בי זכאי לו, תא למען העובדים הלהט"בים בחברה, תרומה לאירועי הקהילה ותרומה כספית, שנעשית דרך קמפיין התרומות של מיקרוסופט Give. כל אלה גורמים לי להרגיש גאה להיות חלק ממיקרוסופט". ובכל זאת, איך ניתן לשפר עוד יותר? "הנטל שבשיפור המצב מוטל על הקהילה הלהט"בית בהיי-טק. עלינו להשתמש בלהט"ביות שלנו ולמנף את הייחודיות שלנו כדי להצליח. הלהט"ביות שלנו היא מה שהופך אותנו לאנשים שונים, מעניינים, מלאי חוויות וסיפורים, ונותן לנו נקודת מבט ייחודית על החיים - וזה מה שיהפוך אותנו לקולגות ועובדים טובים יותר". תומר פוס סנדרוביץ' תפקיד: סמנכ"ל ניהול מוצר בנטורל אינטליג'נס. מה זו גאווה בשבילך? "ברמה הפרטית שלי, גאווה היא קודם כל המשפחה הגרעינית שלי - בעלי ושתי הבנות המעלפות שלנו והמשפחות של שנינו, שמקיפות אותנו. העובדה שהצלחנו להקים משפחה ושבנותינו מוקפות באהבה של סבתות, סבים, דודים ודודות לחלוטין לא מובנת מאליה עבור הרבה להט"בים.ות. מעבר לכך, ברמה הציבורית, זו גאווה בקהילה שאליה אני שייך, שבזכות הרבה מאוד א.נשים אמיצות ואמיצים הגיעה להישגים מדהימים, שמאפשרים לי להיות מי שאני ולחיות את חיי כפי שאני חי אותם כיום". [caption id="attachment_318311" align="alignnone" width="600"] תומר פוס סנדרוביץ', סמנכ"ל ניהול מוצר בנטורל אינטליג'נס. צילום: יח"צ[/caption] כיצד הגאווה באה לידי ביטוי בחברה שבה אתה עובד? "הדבר שהוא אולי הכי פעוט אבל מאוד משמעותי עבורי מהרגע שנכנסתי למשרדי החברה הוא דגלי הגאווה בכניסה למשרדים, בכל ימות השנה. עבור מועמד שמגיע לראיון ועובד חדש שמתלבט איך להתייחס לזהותו המינית במקום העבודה, זה אומר המון. מעבר לכך, החברה תומכת בכל ימות השנה במספר רב של עמותות מהקהילה, במגוון דרכים. עמותות שונות מתארחות במשרדים שלנו באופן קבוע ובכלל זה ארגון מעברים, וזה יוצר קשר בלתי אמצעי ונראות בקרב עובדי החברה. נטורל אינטליג'נס הייתה בין הראשונות להציע סיוע כלכלי בסך של 50 אלף שקלים למי שלא יכול לבצע הליך פונדקאות בארץ, וכמובן שהחברה היא חלק מקהילת LGBTech וחתומה על ה-Israel Diversity Standard". האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "על אף שהמצב בהיי-טק יותר טוב מבהרבה מגזרים אחרים, גם שם עדיין קיימת אפליה, שלעתים נובעת מחוסר ידע או מודעות, ולא בהכרח מזדון. יש קו ישיר שמחבר בין אפליה להיעדר ייצוג של אוכלוסיות נוספות בחברה וללא ספק, פעילות של הקהילה וחברות וחברים בה מתוך הארגונים מובילה לשינוי חיובי". נמרוד מאי תפקיד: סמנכ"ל מסחרי בסונראקס. מהי גאווה עבורך? "גאווה עבורי זה קיבוץ אנשים מוכשרים תחת אותה קורת גג על מנת לבצע משימה שבסופו של יום, כלל העולם יוכל להנות מפרי עמלם, מבלי לייחס כל חשיבות למוצא, דת או נטייה מינית. עצם העובדה שאנחנו לא מייחסים כל חשיבות לכך בתהליך גיוס העובדים היא לא מקור לגאווה, כי אם כך צריך לפעול ולנהוג. בסוף היום, החברה שלנו יושבת בחיפה ובתל אביב, עובדים בה גם יהודים וגם מוסלמים, ולאור העובדה שבתהליך המיון לא נשאלת שאלת הנטייה המינית - למי אכפת?" [caption id="attachment_318312" align="alignnone" width="600"] נמרוד מאי, סמנכ"ל מסחרי בסונראקס. צילום: יח"צ[/caption] האם לדעתך יש אפליה נגד להט"בים.ות בהיי-טק? מה צריך לעשות כדי לשפר? "אני לא מודע לאפליה נגד להט"בים.ות בתעשיית ההיי-טק הישראלית. נהפוך הוא, בהסתכלות על המשק, מדובר באחד הענפים שמתעלה מעל הצורך להגדיר עובד מעבר למדדים של כישרון ויכולות אנושיות - ותו לא". לחלק א' לחצו כאן. לחלק ב' לחצו כאן.

נפגעות ונפגעי תקיפה מינית חווים טראומה מתמשכת. זה מתחיל בתקיפה או באלימות המינית שחוו, וממשיך במערבולת הרגשות הקשים, הטלטלה וההשלכות הדרמטיות, וכן - גם הבירוקרטיה והאינטראקציה עם רשויות החוק וגורמי הבריאות, שמגיעים אחרי התקיפה. אפליקציה חדשה שנמצאת בפרויקט גיוס המונים מבקשת לסייע להם/ן ברגעים הרבים והלא פשוטים הללו. מדף הפייסבוק של "מעטפת" - זה שמה של האפליקציה - ומדף פרויקט ההד-סטארט שלה, ניתן ללמוד כי מדובר מיזם חברתי ללא מטרות רווח - אפליקציה ראשונה מסוגה שתרכז במקום אחד, נגיש ונוח, את המידע, את ערוצי התמיכה וכלים ייחודיים לשם סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה ואלימות מינית. היא תונגש בחמש שפות: עברית, אנגלית, ערבית, אמהרית, ורוסית, ותעמוד לרשותם/ן של הנזקקים לה בעתות חירום, במצב של פגיעה ממושכת ולאורך תהליכי השיקום. מימון פיתוחה של אפליקציית "מעטפת" נשען בשלב זה על פרויקט גיוס ההמונים, שמסתיים בעוד חמישה ימים בלבד, כשבינתיים (נכון למועד כתיבת שורות אלו) הוא אמנם מתגאה ב-738 תומכים וב-152,189 שקלים שכבר נאספו (מתוך 200,000 השקלים שהם היעד שלו), אלא שמדובר במיזם גיוס של הכל או כלום, כך שאם לא יעמוד ביעד עד פקיעת המועד ביום א' הקרוב - הכסף והמימון לא יגיעו אל היזמים ו"מעטפת" לא תצא לאור כנראה. הקמפיין הוויראלי להגברת חשיפת המיזם כלל וכולל משתתפים ומשתתפות - חלקם מפורסמים ומפורסמות, כמו אורנה בנאי, מרינה מקסימיליאן, נועה מיימן, משה אשכנזי, הדס שטייף ודפנה לוסטיג, חלקם אנשי מקצוע העובדים עם נפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ואחרים - שקראו לתמוך בו כלכלית. כחלק מהקמפיין הועלה סרטון הסברה ליוטיוב, וכן התבקשו הגולשים לכתוב על כפות ידיהם "יש לך מעטפת" ולהצטלם כשהם מספרים על המיזם ומעודדים רבים ככל שניתן להשקיע בו סכום לפי בחירתם, החל מ-35 שקלים (כולל תשורות תודה לחלק מהתורמים). הילה ורנר ואורלי פרוינד, שיזמו את "מעטפת", סיפרו באתר הגיוס כי מדובר ב"פיתוח ממשק חדשני, מתקדם ומציל חיים", שמאחוריו "הרצון לעשות ולהנגיש בצורה נוחה את כל האינפורמציה הדרושה, ברגעים בהם הכל מרגיש מבולבל וקשה". עוד צוין כי "רבות מאיתנו עברנו אונס והתעללות מינית, אנחנו מכירות את הצורך הנואש, והמכאיב הזה בעזרה, מכירות את הבלבול, חוסר האונים ובעיקר את התסכול כשאת רוצה עזרה! מאוד רוצה! ולא מוצאת מענה, ישיר! ממוקד! מכוון וחד משמעי למה שאת מחפשת". מעטפת, כך נטען, נועדה "להקל מאוד על השיוט בים האינפורמציה" והיזמיות הרחיבו ש-"כל אחת ואחד יוכלו להוריד את 'מעטפת' למכשיר האישי שלהם, ניתן יהיה לעשות זאת גם מבלי לחשוף ולהיחשף". הפונקציות שתכלול האפליקציה האפשרות הראשונה והדחופה ביותר שיספק השירות בעבור מי שחוו אונס או תקיפה, היא ללא ספק להגיע בצורה מהירה לשירותי החירום, המשטרה או מד"א, ולהחליט האם ברצון המותקף שיאתרו אותו. "דרך האפליקציה", נכתב, "ישנן אפשרויות טכנולוגיות חדשניות ומיוחדות להגיע אל מוקדי החירום באופן דיסקרטי, סמוי ומוסווה, מבלי שהפוגע ישים לב שהזעקת עזרה!". עוד מספק היישום אפשרות לאתר את בית החולים הקרוב בו יש חדרי מיון אקוטים, חדר בדיקות ייעודי לא/נשים שעברו תקיפה מינית בפרק זמן של עד שבוע מהתקיפה, ושם ניתן להיבדק ברמה הדיסקרטית והאינטימית יותר, וכן לבצע את ערכת האונס המשמשת כראיה קבילה בבית המשפט, במידה שרוצים להגיש תלונה. המערכת מעדכנת את הצוות הרפואי שהנפגע/ת בדרך. בנוסף, למי שנתקל בפדופיליה ברשת, האפליקציה תאפשר יצירת קשר מהיר עם 105 או עם המשטרה; לחווים מצוקה רגשית יסופק מידע על חדרי המיון האקוטים הקרובים וקווי התמיכה על כל המגוון הנרחב שלהם יהיו זמינים בלחיצת כפתור אחת; עוד תספק האפליקציה מידע מדויק, מרוכז, בצורה פשוטה ויעילה, על פי מיקום והעדפה של בעל/ת הנייד, על מקומות הסיוע הקרובים - אלה המוכרים יותר, כמו מגוון מרכזי הסיוע, והמוכרים פחות; מידע על שירותי רפואה שונים מוכווני טראומה; מידע מהתחום המשפטי לצורך הגשת תלונה והענשת הפושעים: פרטים על הבדלים בין הליך פלילי לאזרחי; ומידע אודות ערוצי סיוע ושיקום שונים ומגוונים. כמו כן יוצע ביישום אזור אישי ובו, בין השאר, נמצאת 'הכספת' - מקום שבו יוכלו הנפגע/ת לתעד כל סוג של חומר, בין אם בזמן הפגיעה ממש או כ"יומן מסע". כל החומר הזה נמחק מיידית באופן אוטומטי מהסמארטפון של המשתמש, כך שהכל נשאר דיסקרטי ושמור, ולא צריך לפחד לתעד 'ולדבר' את הדברים. היכנסו לתמיכה בפרויקט.

פייסבוק הגישה בתחילת השבוע בקשה למחוק את התביעה שהגישו נגדה עובדים ב-NSO, לאחר שהיא השביתה את החשבונות שלהם ברשת החברתית. בבקשה כתבו עורכי הדין של פייסבוק כי החברה החזירה את החשבונות של העובדים לפעילות, ולכן התביעה מתייתרת. לבקשה יש הקשר רחב יותר, שמצוי בהליכים משפטיים שמתנהלים בין פייסבוק ל-NSO בישראל ובארצות הברית. הפרשה החלה בתביעה שהרשת החברתית הגישה באוקטובר האחרון לבית המשפט בקליפורניה נגד חברת הסייבר הישראלית, בטענה שזו ביצעה מתקפת סייבר נגד ווטסאפ, שנמצאת בבעלות פייסבוק. על בסיס אותה מתקפה, פייסבוק החליטה להשבית חשבונות של כמה עובדים בחברה. כחודש לאחר מכן הגישו עובדים ב-NSO תביעה לבית המשפט בתל אביב וכן בקשה לסעד זמני, להחזרת החשבונות לפעילות. בינתיים, פייסבוק החזירה את החשבונות - אחד מהם בהתאם להחלטת בית המשפט והיתר מיוזמתה היא. זאת, לדבריה, כדי שלא לפגוע בתביעה שלה נגד NSO. בפייסבוק טוענים ש-NSO "פועלת מאחורי הקלעים ומנסה, באופן לא גלוי, לחתור או 'לחבל' בתביעה התלויה ועומדת בארצות הברית". עוד טוענת הרשת החברתית כי חברת הסייבר עושה "שימוש לרעה" בהליך בישראל, בדמות בקשות לגילוי מסמכים שלדבריה לא קשורים להליך, כדי, אולי, להיטיב את מצבה בתביעה בקליפורניה. או, כפי שהרשת החברתית מנסחת זאת בבקשה, יש כאן מאמץ של NSO "לנסות לקבל לידיה מסמכים (בישראל - י"ה), שייתכן שהיא תוכל 'למנף' לטובתה במסגרת התביעה בארצות הברית". בפייסבוק אומרים כי מדובר בהתנהלות דיונית פסולה, שהיא מסרבת לתת לה יד "בכל תוקף". לעומת זאת, ב-NSO אומרים כי פייסבוק "לא מוכנה לגלות מסמכים ולהשיב על שאלונים שנשלחו אליה בהליך בישראל". עובדי NSO טרם השיבו לבקשה.

כתב: הילל יוסף. בנק ישראל חיפש פתרון מאובטח, שיספק יכולת שיתוף מסמכים ושיחות וידיאו של עובדי הבנק - בינם לבין עצמם, מרחוק ומאתרי הבנק לתקשורת פנים ארגונית, וכן ומול ספקים חיצוניים. "בתוך פרק זמן קצרצר, של שלושה ימים , הבאנו לחיבור של 400 מעובדי הבנק עם פלטפורמת Teams של מיקרוסופט. בהמשך אף הכפלנו את המספר והגענו ל-800 עובדים", אמרו ליאור ג'ורג'י, מנהל אגף תשתיות טכנולוגיות בבנק ישראל, וכפיר אדרי, מנהל יחידת שירותי מחשוב באגף התשתיות בבנק. משבר הקורונה האץ את התהליך, שהחל לפני כחצי שנה, כאשר אנשי CloudEdge החלו בהטמעת תשתיות מחשוב לקראת הטמעה עתידית של Microsoft Teams. עד אז, אנשי הבנק עבדו עם הפתרון העסקי של סקייפ, באופן מצומצם. "חיפשנו פתרון שייתן מענה לשיחות בתוך ומחוץ לארגון, עם סביבת עבודה מודרנית דיגיטלית שמאפשרת, למשל, שיתוף מסמכים", אמרו ג'ורג'י ואדרי. "היה לחץ מלשכת נגיד הבנק למצוא פתרון לנושאים אלה. בשיתוף תומר מזרחי, CTO החטיבה, החלטנו ללכת על פתרון של מיקרוסופט כפתרון לעבודה משותפת, שיטשטש את הגבולות הגיאוגרפיים בין סניפי הבנק בתל אביב ובירושלים". [caption id="attachment_318369" align="alignnone" width="600"] CloudEdge[/caption] שדרוג חלוצי לחדרי הישיבות אדרי הוסיף כי "במסגרת הפרויקט, בימים אלה אנחנו עורכים שדרוג לחדרי הישיבות עם פתרונות מולטימדיה, הכולל גם הטמעה של Crestron Flex, שמתממשק ל-Teams. זהו פרויקט חלוצי, שבמסגרתו אנחנו נותנים מענה אחיד לכלל המשתמשים עם ממשק משתמש ידידותי, נראות ומערכות הגנת גלישה למשתמשים. ניתן להיכנס ל-Teams Microsoft מכל מקום, עם כל רכיב - מחשב נייד, נייח, טאבלט וטלפון חכם - ועם זהות אחידה. זאת פלטפורמה לתקשורת קול ו-וידיאו, בעצם שולחן עבודה מודרני, שמאפשר עבודה משותפת על משימות וקבצים, ממשק אחד לכל סוג התקשורת - טקסט, קול ו-וידיאו, ניהול יומן פגישות, תוספים של שותפי צד ג', ביצוע סקרים וכו'... הפלטפורמה מאחדת אנשים לקבוצות עבודה בסביבת העבודה המודרנית. ניתן לקיים פגישות ושיתוף פעולה דינמי ללא תלות במיקום של העובדים בעולם - בבית או במשרד. במיוחד בעת משבר הקורונה, המידע הארגוני צריך לעבור במערכת המאפשרת פעולה הדדית של חילופי מידע ונתונים, שמשמשת את האנשים הזקוקים לה". לדבריו, "ההחלטה להטמיע שירות חדש לתקשורת הפנים ארגונית התקבלה במהירות לאחר ששעלה הצורך בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ושינוי מתכונת העבודה". "שבועיים לפני פרוץ המגיפה", אמר ג'ורגי, "אדרי ואני החלטנו שאנחנו לא פותחים את המערכת למשתמשים לפני שמוודאים שהכול עובד. שחררנו את המערכת לקבוצה מצומצמת של עובדים בלשכת הנגיד והיא עבדה באופן תקין. אז הגיע המשבר והבנו שעלינו לתת מענה מידי מהיר לעבודה מרחוק לכל עובדי הבנק. התחלנו בהפצה מידית וגורפת מ-0 ל-800 עובדים, כולל הרמת אתר הדרכה עם סרטוני הסברה". ג'ורג'י ואדרי הוסיפו כי "חשוב היה לנו שהנהלת הבנק תפרוש את חסותה על הפתרון. מעבר למנכ"ל ולנגיד, שתמכו בפתרון, מנהלת חטיבת משאבי אנוש, פנינה קרן, זיהתה את הפוטנציאל של המערכת ואת החשיבות של כלים דוגמת Teams, ויחד עם נציגים של משאבי האנוש פיתחנו תוכנית הטמעה ולמידה לכל עובדי הבנק". [caption id="attachment_318370" align="alignnone" width="600"] אושרי דהן, מייסד משותף ומנהל תחום 365 ב-CloudEdge. צילום: אריאל מונפו[/caption] "פלטפורמה שמתאימה כמו כפפה לארגוני אנטרפרייז" אושרי דהן, מייסד משותף ומנהל תחום 365 ב-CloudEdge, אמר כי "Microsoft Teams זאת פלטפורמה שמתאימה כמו כפפה לארגוני אנטרפרייז כמו בנק ישראל, ומאפשרת מגוון יכולות צ'ט, שיחות ועידה, שיתוף מסכים וקבצים, פגישות מרוחקות ואינטגרציה עם יישומים ואפליקציות. בשלב הבא, אנחנו מתכננים להעמיק ולחזק את ההטמעות של המערכת בשגרת העבודה השוטפת, ולהיעזר ב-Teams לצרכי ניהול משימות וניהול פרויקטים באופן מלא". לדברי דהן, "אפליקציית Teams מבית מיקרוסופט הביאה הרבה יכולות, ואנחנו סומכים על כך שהיא משתכללת ומשתפרת כל הזמן. למשל, החברה שחררה רכיבים רבים בתקופה האחרונה". עוד הוא אמר כי "ידענו שרציפות השירות ללקוחות מיקרוסופט במהלך התקופה הזו, על אף שגבר הביקוש, תישאר בעדיפות עליונה, ונוכל לצפות לכך שלא יהיו תקלות. מיקרוסופט מספקת לנו כלים, מידע וטיפים שיעזרו לעובדים להסתגל לעבודה מרחוק. בנק ישראל לקח את הפלטפורמה, מינף אותה לצרכיו והביא לשיפור יכולת העבודה מרחוק של כלל עובדיו". "כיום", סיכמו ג'ורג'י ואדרי, "יותר מ-70% מעובדי הבנק עורכים פגישות ב-Teams, ורבות מהפגישות נערכות באמצעות הפלטפורמה. רגע השיא שלנו היה בשיחה משותפת שנערכה ל-200 עובדים בו זמנית. המערכת הפכה להיות חלק מרכזי מהפעילות השוטפת ומהתרבות האירגונית של הבנק. היא התלבשה ככפפה ליד למוצרים הפנים ארגוניים שלנו והביאה ערך מוסף לעובדים. CloudEdge ליוותה אותנו לאורך כל הדרך. אנחנו ממתינים לפתרונות המתקדמים של מיקרוסופט וקרסטרון, שנטמיע בחדרי הדיונים".

אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) אישרה כי שילמה כופר בסך 1.14 מיליון דולר להאקרים שתקפו את מחשבי בית הספר לרפואה שלה. ההאקרים השתמשו ב-Netwalker, משפחת כופרות ששימשה בכמה מתקפות שנערכו באחרונה נגד ארגונים גדולים במגזרים רבים בארצות הברית, אוסטרליה ואירופה. בניגוד לכמה קבוצות האקרים שגילו "הוגנות" בימי משבר הקורונה, פושעי הרשת הללו המשיכו לתקוף במשנה מרץ, ועשו זאת גם כנגד ארגוני רפואה וחינוך. המתקפה על מחשבי בית הספר לרפואה באוניברסיטה אירעה ב-1 ביוני. למרבה המזל, המתקפה לא השפיעה על טיפול בחולים, או על עבודות מחקר למציאת תרופה לנגיף, ולא פגעה ברישומי מטופלים, אולם למרות זאת, כמה מחשבים הוצפנו וננעלו. הנתונים המוצפנים, מסרה האוניברסיטה, "חשובים לחלק מהעבודה האקדמית בה אנו עוסקים, כאוניברסיטה המשרתת את טובת הציבור. לכן, קיבלנו את ההחלטה הקשה לשלם חלק מהכופר, בערך 1.14 מיליון דולרים, לאנשים שמאחורי מתקפת הכופרה, עבור ביטול נעילת הנתונים המוצפנים והחזרת הנתונים שהם השיגו". על פי דיווח ב-BBC, במקור, ההאקרים דרשו כופר בסך של 3 מיליון דולרים, אולם האוניברסיטה שכרה מומחה חיצוני למשא ומתן. ג'ייק מור, קצין משטרה לשעבר המתמחה בפשעי רשת וכעת מומחה לאבטחת סייבר ב-ESET, אמר לפורבס כי "אני לעולם לא מתיר לשלם כופר, מכיוון שלעולם לא תוכלו להיות בטוחים במאה אחוז שתראו את מפתח ההצפנה (המשחרר את המחשב הנעול, י"ה). המענה לדרישות ההאקרים והתשלום הם סימן מעיד למתקפות נוספות". חקירת המשטרה את המקרה נמשכת. [caption id="attachment_305742" align="alignleft" width="300"] עוד רכישת ענק. סופוס[/caption] מחקר שפורסם החודש העלה כי עלות ההתאוששות ממתקפת כופרה כשהארגונים מסכימים לשלם להאקרים, גדלה כמעט פי שניים מאשר כשהארגון מסרב לפתוח את הכיס. על פי מעבדות המחקר של ענקית אבטחת המידע סופוס (SophosLabs), תשלום לעברייני הסייבר על מנת שיחזירו את הגישה לנתונים שהוצפנו במהלך מתקפת הכופרה לא מקצר או מוזיל את הדרך להתאוששות – נהפוך הוא. לפי הנתונים, יותר ממחצית מהארגונים (51%) חוו מתקפת כופר משמעותית במהלך 12 החודשים האחרונים – נתון דומה לתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. ביותר משלושה רבעים מהמתקפות שבוצעו בהצלחה, ההאקרים הצפינו נתונים. העלות הממוצעת של פגיעת המתקפות האלה, שכוללת השבתת פעילות עסקית, אובדן הזמנות, עלויות תפעול ועוד - אבל לא את דמי הכופר עצמם - עומדת על יותר מ-730 אלף דולר. כאשר ארגונים מחליטים לשלם את דמי הכופר היא עולה. במקרה הדנן ל-1.4 מיליון דולר. כמה ארגונים משלמים את דמי הכופר? 27% מהם מודים שעשו זאת.

גישה למידע ברצפת הייצור בזמן אמת מאפשרת לחברות לשפר תהליכים, לשפר פרודוקטיביות, לקבל החלטות בצורה טובה יותר, המבוססות על נתונים, ובאמצעות כך לשפר את הביצועים העסקיים שלהם. אנשי ה-OT ומנהלים במפעלים יצרניים משוועים לנתונים בזמן אמת, מציוד הקצה המחובר אל הבקרים המתוכנתים עבור מערכות התוכנה - MES, SCADA, Big Date ופתרונות אנליטיים. פונקציות רבות במפעל, החל ממחלקת ההנדסה, התפעול, אבטחת האיכות, IT, מכירות, שרשרת האספקה והנהלת חשבונות – יכולים כולם ליהנות מהנתונים הקיימים ברצפה ולשפר את תהליכי העבודה שלהם בזכות נתונים אלו. בכדי לקבל את הנתונים מרצפת הייצור נדרש ממשק תוכנה בין מכונות הייצור, הבקרים המתוכנתים ואביזרי הקצה ברצפת הייצור, לבין מערכות המידע המפעליות. אז ממה אנחנו מפחדים? האתגרים העומדים בפנינו כאשר אנו בוחנים את הבעיות בקישוריות של המכשירים וציוד הקצה, מתחילים עם ציוד קצה שלא יכול להתחבר זה לזה או למערכות המחשוב, משתמשי קצה שצריכים פתרונות תקשורת שונים בדרגות קושי שונות הדורשים רישיונות אחזקה, התקנה ולמידה של כל אחד מהם בנפרד. פלטפורמות Big Data ו-IoT שצריכות תקשורת עם מערכות הבקרה התעשייתיות בשליטה מאובטחת מרחוק, לפעמים המידע אובד, או שמתקבל מידע בעל ערך נמוך או מידע שאינו עדכני. ולפעמים התקשורת בין הגורמים השונים פשוט לא עובדת. בכדי לפתור בעיות בקישוריות משתמשים בבקרים מתוכנתים המקשרים בין הציוד למערכת המחשוב, הבעיה מתחילה שלא כל בקר יודע "לדבר" בשפה של ציוד הקצה שהוא מחובר אליו, ושוב נוצרות בעיות תקשורת. מידע "הולך לאיבוד" וקבלת ההחלטות משתבשת. פתרונות התוכנה - הדרייברים של חברת Kepware - יודעים "לדבר" את השפות, הפרוטוקולים התעשייתיים, של ציוד הקצה ושל יחידות המחשוב. הדרייברים מגיעים עם קודים כתובים וכל שנותר לעשות הוא לחבר את ציוד הקצה ולהתאים לו את הקוד הנכון. הדרייברים מאפשרים את העברת המידע בצורה אחידה אמינה ובטוחה. הדרייבר של Kepware מאפשר חיבור של נתונים למספר לא מוגבל של ציודים ויישומים במבנה מאובטח. הדרייבר יודע "לדבר" עם כל המערכות: ERP, MES, HMI, SCADA ושאר פלטפורמות IoT מוכרות. שימוש בתגיות - כיצד זה עוזר לנו? אחד היישומים שמייחדים את הדרייברים של Kepware הוא השימוש בתגיות מתקדמות המאפשרות פונקציות קישור, לוגיקה ואריטמטיקה של נתונים, לתקשורת וניתוח תפעולי. באמצעות היישום ניתן לקשר שני תגי נתונים, להגדיר טריגר המבוסס על מצבים לוגיים ולחשב ערכים חדשים מנתונים גולמיים. ביצוע אריטמטיקה, הגיון או מניפלוציה ברמת פלטפורמת הקישוריות מקרב את הנתונים למקור. באמצעות תגי נתונים המשתמש מקבל את הכלים הדרושים לניתוח תפעולי נכון - יישומי בקרה תעשייתיים נדרשים להעביר נתונים שלעיתים קרובות נדרש לביצוע חישוב כלשהו בכדי לזהות ליקויים ולקבוע אם הפעילות מתבצעת כראוי. היישום מאפשר שימוש בשישה סוגים של תגים קלים לשימוש, שמוגדרים מראש לביצוע לוגיקה או ניתוח ברמת התג: תג ממוצע - מחשב את הערך הממוצע של תג לאורך זמן; תג מורכב - מקבץ תגיות מרובות מסוגי נתונים משתנים, כפריט או מבנה מורכב יחיד; תג קישור - יוצר קישור נתונים בין פרוטוקולים שונים; תג מקסימום - קורא את הערך המירבי של התג לאורך זמן מוגבל; תג מינימום - קורא את הערך המינימלי של התג לאורך זמן מוגבל; תג נגזר - משתמש בסקריפטים בסיסיים ופונקציות לוגיקה ומתמטיקה סטנדרטיות, כדי לספק חישובים העולים על אלה של תגיות שהוגדרו מראש. לתגיות אלה יש יכולת לשלוט בתדירות ובמצבים בהם יוערך ביטוי והן מאפשרות למשתמש לשלב משוואות מורכבות יותר ביישומים. התגים תומכים בייבוא וייצוא של נתוני תג בקבצי CSV. השימוש בתגיות עוזר למשתמש לשפר את קבלת ההחלטות ולשפר את היעילות ביישומי הבקרה התעשייתיים. הוא מצמצם את תעבורת הרשת ומשפר את רוחב הפס על ידי צמצום התקשורת בין השרת ליישומי לקוח מרובים. השימוש בתגי נתונים אינו מצריך כישורי תכנות PLC או HMI מיוחדים, וניתן בקלות יחסית לבצע בו שינויים. הכותב הוא מנכ"ל ICS מקבוצת קונטאל טכנולוגיות *למידע נוסף ניתן לפנות לאדיר ללו מהנדס מכירות מקבוצת קונטאל טכנולוגיות adirl@contel.co.ilmailto: