טכנולוגיית הדיפ פייק צוברת תאוצה בזמן האחרון, וגם דיילי ציפי מסתקרנת ממנה. באגודה למלחמה בסרטן גייסו את הטכנולוגיה החדשנית לטובת מבצע ההתרמה השנתי שלה, הקש בדלת, ו-"גייסו" לצורך כך את ספי ריבלין המנוח, אחד מגדולי הקומיקאים שידעה המדינה. דיפ פייק היא טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית המשתמשת בתוכנה או באפליקציה ליצירת סרטוני וידיאו או קטעי קול מזויפים, שנראים אמיתיים. עד עכשיו היא שימשה בעיקר ליצירת קטעים סאטיריים ברשתות החברתיות, אולם הפעם היא משמשת למטרה אחרת לגמרי, וחשובה ביותר: תרומה למען המלחמה בסרטן.  המבצע המוכר הקש בדלת יתקיים השנה באופן וירטואלי – בגלל הקורונה. כלומר: המתרימים לא יבואו לפתחי הדלתות שלנו, אבל עדיין נוכל לתרום – אונליין. לטובת הסברת המבצע במתכונתו החדשה הגה משרד הפרסום גיתם BBDO את התשדיר החדש, בהשתתפות דמותו של ריבלין, שנפטר לפני שבע שנים, וציפי שביט (האמיתית), חברתו הטובה. שביט ודמותו של ריבלין מנהלים בתשדיר דיאלוג, כאשר את דמותו של הקומיקאי מגלם השחקן איציק סיידוף. רינה ריבלין, אלמנתו של ספי, נתנה לאגודה את זכויות השימוש בדמותו של בעלה המנוח. הגורמים המעורבים שצוינו כאן השתתפו בהפקת הפרסומת בהתנדבות מלאה. איציק סיידוף – ספי ריבלין בתשדיר. מקור: האגודה למלחמה בסרטן לדברי ריבלין, "המשפחה ואני נרתמנו לקידום המבצע ואפשרנו את השימוש בדמותו של ספי בגלל הנושא החשוב של התשדיר. ספי ניהל מאבק ארוך כדי להוכיח שהסרטן שהיה לו בגרון נגרם כתוצאה מהעבודה – עומס על מיתרי קול אחרי הצגות. הוא היה אספן כפייתי ואסף את כל הקבלות, וכך הצליח להוכיח שמדובר במחלת מקצוע. חשוב לי להגיד לכל מי שמשתמש בקולו לטובת המקצוע שלו, בין אם אלה שחקנים, מורים או כל אחד אחר – ברגע שמרגישים צרידות כלשהי, לא לחכות ומיד להיבדק, בעיקר לאור העובדה שהאמצעים כיום יותר מתקדמים מבעבר".

הפעילות של צה"ל בשטחים, אל מול האוכלוסייה הפלסטינית, גוררת ביקורת רבה מצד גורמים שונים – בארץ ובעיקר בעולם. הטענות העיקריות הן כי מדובר בכיבוש ובהפרת זכויות אדם – לא רק במצבים של הסלמה, אלא גם, ובעיקר, בחיי היום יום. חלק מהטענות מופנות אל המחסומים – או מעברים, כפי שמכנים אותם בצה"ל – שבהם מצטופפים מדי יום עשרות אלפי פלסטינים בדרכם לעבודה בישראל. ביחידת מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש) מנסים מדי פעם להראות שהמצב אינו כך ולהצדיק את הכינוי שהודבק לצה"ל, שלפיו הוא "הצבא המוסרי ביותר בעולם". הטכנולוגיה מסייעת להם בכך. בראיון לאנשים ומחשבים מספר סא"ל יניב בן שושן, ראש ענף שירות ותקשוב במינהל האזרחי, שפועל תחת מתפ"ש, על האמצעים הטכנולוגיים שבאמצעותם מבקשים ביחידה להקל את החיים של האזרחים הפלסטינים שנמצאים תחת שליטתו הביטחונית. הדבר נובע לא רק מדאגה לאוכלוסייה לכשעצמה, אלא גם, ואולי אף בעיקר, בשל הטענה שככל שהמצב יהיה טוב יותר לפלסטינים, כך ייטב גם לישראל. "המנטרה שלנו היא שככל שאיכות החיים של תושבי יהודה ושומרון תהיה משופרת, כך הדבר יתרום לביטחון בשטח. לטכנולוגיה בכלל ול-IT בפרט יש תפקיד מכריע בכך", אמר. שני צעדים שהביאו זאת לידי ביטוי הם הקמתו במתפ"ש של ענף שירות לאוכלוסיות הפלסטינית והישראלית בשטחים, ואפליקציה שבאמצעותה יכולים פלסטינים לבצע פעולות שונות, בהן לבקש היתרי כניסה לישראל. סא"ל יניב בן שושן, ראש ענף שירות ותקשוב במינהל האזרחי. צילום: המינהל האזרחי לדברי בן שושן, "תפקידו של ענף השירות, שהוקם לפני כשנתיים, הוא לייעל את מערכי השירות לאוכלוסיות הפלסטינית והישראלית באיו"ש. מדובר בכל רבדי השירות, ואלה ניתנים באופן רב ערוצי: מרכזים פרונטליים, מענה טלפוני, מיילים ושירות דיגיטלי. הרעיון הוא להנגיש את כל השירותים שאנחנו מעניקים לאוכלוסיה בדיגיטל, לטובת קיצור תהליכים ביורוקרטיים וקידום רווחת התושבים. פתחנו מוקד שירות שחולש על כל משרדי המינהל האדרחי, מספק מידע, מקבל בבקשות ומטפל בהן – מילד חולה סרטן שזקוק לטיפול רפואי בארץ וקרוביו רוצים לדעת אילו מעברים פתוחים, ועד למעסיק ישראלי שרוצה לדעת מה סטטוס ההיתרים של הפועלים שלו. המוקד מבוסס בין היתר על מערך בוטים". לדבריו, במתפ"ש הקימו שלושה מרכזים כאלה – בשער אפרים, בקלנדיה ובתרקומיא. "במרכזים אלה מנפיקים כרטיסים ביומטריים לפלסטינים שאושרה כניסתם לישראל. בעבר, האזרח הפלסטיני היה צריך לחכות יום שלם כדי לקבל את הכרטיס, ואילו כיום משך ההמתנה קוצר לחצי שעה. הנפקנו כבר 600 אלף כרטיסים חכמים. הם מאפשרים מעבר מזוהה חד-חד ערכית, דרך מסלול 'ספיד גייט', שמבוצע במהירות, ללא צורך להמתין יחד עם הפועלים שעוברים במסלול ה-'רגיל'", אמר. רס"ן זיו כהן, מנמ"ר מתפ"ש. צילום: המינהל האזרחי רס"ן זיו כהן, מנמ"ר מתפ"ש, הוא איש מצפן שבלוטם – בית התוכנה שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר. לדבריו, "פיתחנו אפליקציה בשם אלמונסק – תרגום ערבי למילה מתאם. האפליקציה מעניקה שירותים ומידע לאוכלוסייה הפלסטינית. נכון להיום, היא יכולה לקבל בקשות להיתרי כניסה לארץ. מדובר בהיתר דיגיטלי, שחוסך את העיסוק בנייר, ומספק למי שמקבל אותו יכולת לעבור ולהזדהות בפני אנשי ביטחון. אלמונסק יודעת בנוסף לזמן תורים למרכזי השירות. כל תושב יכול לראות מידע הרלוונטי עבורו, למשל למה לא אושרה בקשה שלו, הצגת היתר, תור למעבר, חדשות ועדכונים. כמו כן, בתקופת הקורונה הכנסנו בה שאלון בריאות". פיתוח האפליקציה ארך שנה וחצי והסתיים בנובמבר אשתקד. עד כה היא זכתה, לדברי רס"ן כהן, לכ-300 אלף הורדות, כאשר כ-30 אלף מהן בוצעו בחודש הראשון שלאחר יציאתה. יותר מ-70% מההורדות בוצעו למכשירים מבוססי אנדרואיד והיתר – למכשירי iOS. הוא ציין ש-"10% מההורדות בוצעו על ידי תושבי עזה". היעד שבמינהל האזרחי הציבו לעצמם הוא להגיע ליותר ממיליון הורדות. אפליקציית אלמונסק רס"ן כהן הסביר כי "אלמונסק מייעלת שירותים פנימיים ויושבת על הענן של Azure. אולם, הענן הוא רכיב אחד, יש לנו רכיבים פנימיים מאחורי ממשל זמין, שמסייע לנו גם בהיבטי הגנת סייבר, בעזרת ארכיטקטורה מאובטחת". הוא ציין כי "המטרה היא לפתח עוד רכיבים, כדי שהתושבים יוכלו לצרוך כמה שיותר שירותים מהבית. נייעל את המעברים, נעשה אותם מהירים יותר". ביחידה טוענים שהתגובה של הפלסטינים, שנזקקים לשירות בעל כורחם – חיוביות. סא"ל בן שושן אמר כי "הופתענו מהתגובה החיובית של האוכלוסייה לאפליקציה ומריבוי המשובים המפרגנים. היעד המרכזי שלנו הוא המשך תהליכי אוטומציה עם כמה שיותר תשובות מיידיות, מאחר שהשירותים לרווחת התושבים הם חלק אינטגרלי מתפיסת הביטחון שלנו".

קבוצת אסקיולינק (SQLink) הודיעה, כי תמשיך לסייע למובטלי קורונה באמצעות קורסי הסבה/הכשרה מקצועיים, והפעם – קורס מבוא לתכנות (40 שעות), שיוענק בחינם למובטלי קורונה המעוניינים לעשות הסבה ולרכוש מיומנויות כניסה לעולם ההיי-טק. משבר הקורונה גם לקריסה של ענפים רבים בישראל, לצד פיטוריהם של מאות אלפי עובדים מכלל מגזרי המשק. מגזר ההיי-טק הינו בין הבודדים שמוכיח איתנות ויציבות והכנסה גבוהה מן הממוצע, מה שמושך אנשים לשנות את כיוון התעסוקה שלהם לתחום זה. כחלק מאחריות חברתית ומתוך אמונה שלמה בהתפתחות מקצועית, פועלת אסקיולינק ברבדים חברתיים במסגרת יכולותיה המקצועיות וכדי לסייע לצמיחת הענף, על מנת להכשיר עובדים לעולם התעסוקה. במסגרת הקורס יילמדו כל מושגי היסוד מעולם ההיי-טק, בהם: BI, AI, AWS, AZURE ועוד, כמו גם הכרת חומרת המחשב, חשיבות הבדיקות, מערכת ההפעלה ושלל הפונקציות שהיא מציעה, זאת לצד מבוא לרשתות ולרכיבי תקשורת. הקורס יסתיים במבוא לתכנות, אשר יאפשר לחסרי רקע בתכנות לייצר פתרונות לוגיים והבנת הפעולות ולמימוש. לימור רוזיליו, מנהלת פיתוח עסקי באסקיולאבס (SQLabs), מקבוצת אסקיולינק, אמרה, כי "המצב במשק מדאיג. כמות המובטלים אינה יורדת, ואנחנו כל הזמן מחפשים דרך ליישם מהלכים במסגרת האחריות החברתית שלנו, להשקיע שם משאבים שגם יסייעו למאות אלפי מובטלים וגם יעזרו לצמיחת הענף שלנו. הקורס יינתן ללא כל עלות לנפגעי התקופה, ויש רבים כאלה. נדגיש, כי הוא מתאים כקורס הסבה לחסרי רקע בתחום המחשבים, כאלה אשר מעוניינים לקבל את דריסת הרגל הראשונה לעולם המחשבים ולהתחיל את דרכם בעולם ההיי-טק. כל הקורסים יועברו אונליין בזמן אמת, עם מרצים מן השורה הראשונה, שיעורי בית, מטלות ומבחנים. הקורס מעניק את ההכנה הנדרשת כדי לעשות הסבה להיי-טק". בחודשים האחרונים, על רקע המשבר, פתחה אסקיולינק כ-50 קורסים שונים במקצועות הנדרשים ביותר בתעשיית ההיי-טק והעניקה לנפגעי קורונה 25% מהמקומות ללא עלות. עד כה השתתפו בקורסים (שעדיין מתקיימים) כ-700 מובטלים/נפגעי קורונה. קורס התכנות יתקיים במרכז ההכשרות של החברה למקצועות ההיי-טק, אסקיולאבס, המציעה בשוטף מגוון של הכשרות במקצועות הנדרשים ביותר בתעשייה, ויכללו מגוון רחב של תחומים ממוקדי טכנולוגיה במקצועות המבוקשים ביותר בהיי-טק, כמו פייטון,  React, AWS, סייבר, פיתוח אפליקציות לאנדרואיד, ניהול פרוייקטים, חווית משתמש UI/UX, וקורסים נוספים במיומנויות רכות, כגון NLP, ניהול תקשורת, פרזנטציה אפקטיבית, פיתוח מנהלים עוד.

סלווייז (Cellwize) הישראלית, שפיתחה פלטפורמת תוכנה לאוטומציית רשת סלולרית בשם Chime, הודיעה היום (ב') כי השלימה סבב גיוס B בסך 32 מיליון דולר – כ-107.8 מיליון שקלים. הסבב הובל על ידי קרנות הון-הסיכון של אינטל וקוואלקום, והשתתפו בו הקרנות של ורייזון וסמסונג, כמו גם בעלי מניות קיימים. Chime היא פלטפורמה מבוססת ענן שתואמת לציוד לרשת סלולרית (RAN) ומאפשרת למפעילים סלולריים לפרוס רשתות דור חמישי, לנהל אותן ולבצע אופטימיזציה לשירותי הרשת באופן אוטומטי. היא מאפשרת למפעילים להאיץ את הטמעת הדור החמישי על ידי אוטומציה מלאה של תהליכי ההתקנה, האופטימיזציה וניהול הרשתות, ומביאה לעולם ה-RAN יכולות של תשתית כקוד (IaaC – Infrastructure as a Code). בעזרת הארכיטקטורה הפתוחה שלה ושכבת API פתוחה יכולים המפעילים לפתח אפליקציות רשת ברשתות מרובת ספקים בקלות ובפשטות, תוך אספקת שירות ברמה גבוהה, חוויית לקוח משופרת, זמן מואץ של הגעה לשוק וחסכון בעלויות. הפלטפורמה כוללת סט של אפליקציות רשת מבוססות בינה מלאכותית, שמאפשרות פריסה מהירה של אתרי 5G ללא התערבות ידנית ואופטימיזציה אוטומטית של רשתות סלולר מהדורות השני, השלישי, הרביעי והחמישי. באמצעות שילוב זה של יכולות, מפעילים יכולים ליהנות מדמוקרטיזציה של ניהול הרשת שלהם, ולספק חדשנות, גמישות, מדרגיות (סקלאביליות) וזריזות בניצול יכולות הדור החמישי. עשרות לקוחות ב-16 מדינות על פי סלווייז, הפלטפורמה שלה "רצה" בשלושה מיליון אתרים סלולריים ב-16 מדינות, כאשר בין לקוחותיה נמנות עשרות חברות, בהן 40 מפעילות סלולר בולטות, שלהן 800 מיליון מנויים. על רשימת הלקוחות שלה נמנות ורייזון, נקסטל וסרי לנקה טלקום. אופיר זמר משמש כמנכ"ל החברה ואחד מחברי הדירקטוריון שלה הוא היזם ואיש ההיי-טק הוותיק שלמה דברת. המימון שגייסה סלווייז יסייע לה להרחיב את פעילותה העולמית, לחדור לשווקים נוספים ולהרחיב את היכולות של הפלטפורמה שלה. זמר אמר כי "ההשקעה בנו היא חלק מהשקעותיהן של קרנות הון-סיכון מובילות בהאצת הדור החמישי באופן פתוח ומדרגי. אנחנו רואים בהשקעה זו הבעת אמון מלאה בסלווייז וביכולות של פלטפורמת Chime".

בשנת 2019 הגיע היצוא של ישראל לארה"ב לנפח של כ-20 מיליארד דולר – שוק היצוא הגדול ביותר של ישראל. מתוך זה, כחמישה מיליארד דולר ייצוא עתיר מדע. בארבע שנות נשיאותו של דונלד טראמפ יחסו המדיני לישראל לא היה יכול להיות טוב יותר, אך לגבי סחר החוץ, ישראל נפגעה, כפי שנפגעו מדינות אחרות, מהמדיניות שהתווה ושכונתה "קודם כל אמריקה", ביחס לסחר החוץ של ארה"ב. בשיחה עם אנשים ומחשבים עקב בחירתו של ג'ו ביידן להיות הנשיא הבא של ארה"ב, אמר עודד רוז, מנכ"ל לשכת המסחר ישראל אמריקה, כי "מבחינת הסחר הישיר, היצוא הישיר, אני לא צופה שינויים, אך אני מאוד מקווה שביידן ישנה את מדיניות הוויזות. הנשיא טראמפ הגביל מאוד את מתן ויזות העבודה לארה"ב, וזה פגע בצורה עקיפה ביצוא שלנו, במיוחד ביצוא ההיי-טק, היצוא עתיר המדע. תעשיות עתירות מדע לא יכלו לשלוח אנשים לעבוד בסניפים שלהן בארה"ב, לבצע עבודות שונות, ובעיקר עבודות תמיכה והדרכה. דברים שהם חשובים מאוד, בכל האמור ביצוא של מוצרים טכנולוגיים סבוכים ומורכבים. ההגבלות על הוויזות פגעו בנו, כפי שפגעו ביצוא של מוצרים עתירי מדע של מדינות אחרות. בטווח הרחוק זה גם היה יכול לפגוע בהיקף היצוא. במידה שביידן ישנה את המדיניות ויקל בסוגיית הוויזות, זה יטיב בעקיפין עם היצוא של ישראל לארה"ב. מה עם מדיניות הסחר – טראמפ הטיל מכסים על מוצרים שונים, ודגל במדיניות של ייצור עצמי וקיטון היבוא? "זה נכון שטראמפ לא אהב ייבוא, וזה נכון שהוא ניסה להקטין את היבוא באמצעים שונים, בכלל זה מכסים. אך צעדים אלו היו מיועדים בעיקר נגד סין, ובמידה פחותה נגד מדינות שונות באירופה. ההשפעה של צעדים אלו על היצוא שלנו לארה"ב הייתה מינורית, אם בכלל, ולפיכך שינוי במדיניות סחר החוץ של ארה"ב למדיניות יותר ליברלית לא ישפיע על היצוא שלנו למדינה זו". נכון שמדיניות סחר החוץ של ישראל לא תושפע ישירות מחילופי הגברי בבית הלבן, אך טראמפ היה נחוש להקטין את הייבוא ואת הגירעון המסחרי של ארצות הברית, ואם הוא היה ממשיך במדיניותו, זה יכול היה לפגוע בנו. "אני לא יכול להתייחס להיפותזות 'מה היה אם'. אבל אני כן יכול לומר לך שבמידה שביידן יבטל מכסים שטראמפ הטיל וימתן את מלחמת הסחר עם סין זה ישפיע לטובה על הסחר העולמי, וכפועל יוצא גם עלינו, אך מדובר בשינויים מינורים קלים מאוד. אני חוזר ואומר השינויים בבית הלבן לא ישפיעו במידה ישירה על היצוא שלנו לארה"ב, אך אני מקווה שהנשיא החדש יבטל או ימתן את המגבלות שטראמפ הטיל על הנפקת ויזות".

חברת הסייבר ReSec, המספקת פתרונות הגנה לארגונים מפני התקפות סייבר מתוחכמות, מדווחת על השלמת גיוס של כ-4 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי קרן ההון סיכון ההונג קונגית QBN Capital. בהשקעה לקחו חלק Talanx, אחת מקבוצות הביטוח הגדולות באירופה, Disruptive Ventures האמריקנית, ו-Pico Venture Partners, אחת מקרנות ההון סיכון המובילות בישראל, והראשונה להשקיע בחברה. בנוסף לגיוס, החברה זכתה לאחרונה במענק מרשות החדשנות. ReSec מאפשרת לארגונים להתגונן בפני מתקפות כופר וסייבר (כולל נוזקות לא ידועות – "Zero Day"), שמקורן במסמכים המגיעים לארגון דרך אימייל, כוננים חיצוניים, הורדות או העלאות, והעברה בין רשתות מאובטחות. תקיפות מבוססות מסמכים מהוות כיום יותר מ-90% מתקיפות הנוזקה בעולם, ומספרן גדל מאוד מאז פרוץ משבר הקורונה. הגיוס מהווה נקודת ציון משמעותית לחברה, שכיום פעילה במספר שווקים, כולל ישראל, ארה"ב, והמזרח הרחוק (יפן, הונג קונג, תאילנד) ויאפשר ל-ReSec להמשיך בפיתוח המוצרים שלה ולהגביר פעילות בשווקים אלה ונוספים. לשם כך, מעבה החברה את שורותיה כעת, ומגייסת עובדים לתפקידי מפתח למחלקות המו"פ, הפיתוח העסקי והשיווק.  הגנה מפני איומים ידועים וכאלה שאינם ידועים הייחודיות בפתרון של ReSec טמון ביכולת החברה לספק הגנה מפני איומים ידועים וכאלה שאינם ידועים, תוך שימוש בטכנולוגיית CDR (ר"ת Content Disarm and Reconstruction) מהפכנית. היכולות ש-ReSec פיתחה מאפשרות לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של אבטחת מידע ורגולציה, תוך פגיעה מינימלית בתהליכים עסקיים ובתהליכי העבודה של משתמשי הקצה. לחברה מספר פטנטים בתחום ושותפים משמעותיים כגון Tech Data מארה"ב, תאגיד התקשורת היפני NTT COM, והמפיצים IWI מיפן, Edvance Security מהונג קונג, GVM מתאילנד, ו-WISE מישראל. לחברה לקוחות מובילים מתעשיות שונות, בהן ביטחון, ממשל, פיננסים, תעופה, תקשורת, דלק ועוד. טל יציב, יו"ר ומנכ"ל ReSec: "מדובר בהישג משמעותי עבור ReSec, ואנו גאים להשלים את הגיוס בתקופה כה מאתגרת. משקיעי החברה זיהו את היכולת שלנו לתת מענה יצירתי לצורך בשוק, שפתרונות קיימים מתקשים לספק כתוצאה מהאתגר הנדרש לאזן בין אבטחה לשימושיות. הגיוס יאפשר לנו כעת יכולות להתמקד בהמשך צמיחה ולהרחיב את מאמצי המכירות והשיווק שלנו".

אם את.ה מנהל.ת עסקי.ת, סביר להניח שנמאס לך לשמוע על טרנספורמציה דיגיטלית. יש לא מעט דיבור וחוסר הבנה סביב מונח זה, כשהמציאות היא שכל עסק עובר טרנספורמציה דיגיטלית בכל זמן נתון. אולם, מחקר שנערך באחרונה על ידי .Bain & Co מעלה שרק 5% מהטרנספורמציות הדיגיטליות עונות על הציפיות שנתלו בהן או עולות עליהן. לאור נתון זה, המונח טרנספורמציה דיגיטלית הפך לחסר משמעות – והיא מועדת להיכשל. מהן הציפיות? פרודוקטיביות משופרת? תפוקה? חדשנות? כל התשובות נכונות? ואם נקבץ את כל אלה תחת המונח יעילות, מי המרוויח האמיתי מעלייתה – הארגון או הפרט? על פי גרטנר, עובדים שמרוצים מסביבות העבודה שלהם פרודוקטיביים יותר בשיעור של 16%, הסיכוי שיישארו בעבודה גבוה ב-18% והם יראו בחברה שבהם הם מועסקים מקום עבודה אטרקטיבי יותר על פני מתחרים בשיעור של 30%. סביר, אם כן, שרווחת הארגון ורווחת הפרט לא חייבות לבוא האחת על חשבון השנייה. כאשר חברות טכנולוגיה משתפות פעולה ומציעות אינטגרציה לעומק ניתן ליצור מרחב עבודה דמוקרטי וחכם יותר, שבו כל אחד מחברי הצוות יכול לבחור את כלי העבודה הטוב ביותר עבורו, שנמצא בהישג יד, ועדיין לעבוד יחד. למנהיגים העסקיים ידוע שאנשים הם הנכס הגדול ביותר של הארגון, והיכולת שלהם לשתף פעולה היא מה שמייחד את בני האדם לאורך ההיסטוריה. אני מציע לחברות טכנולוגיה להפנים דבר זה ולהתחיל לשתף פעולה. רוצים שהעבודה תהיה טובה? אל "תנעלו" את העובדים בסביבה אחת הרבה מנהלי עסקים שדיברתי איתם על התנסות בטכנולוגיה חדשה בעבודה מתארים כיצד נקטו בגישה של הנחתה מלמעלה למטה והעבירו בכוח את כל הארגון שלהם לשיטת עבודה מסוימת, על מנת להבטיח שהם יפעלו בצורה מסוימת. זה משהו שספקי טכנולוגיה רבים רוצים שהמנהלים יעשו. אולם, אי אפשר להפיק מאנשים את העבודה הטובה ביותר באמצעות "נעילתם" בסביבת עבודה מסוימת אחת – זה פשוט לא עובד ככה. וחשוב לא פחות – טרנספורמציה דיגיטלית אינה רק תכנון מחדש של אסטרטגיית ה-IT. היא גם מחייבת לשתף בתהליך את כלל הארגון ואת התרבות שלו. מנהיגים עסקיים מנהלים מגוון רחב של מיומנויות בצוותים, גיאוגרפיות ויעדים. מדובר בצוותים מגוונים, שיש בהם אנשים עם רקע, מיומנויות, העדפות ודפוסי חשיבה שונים. להתאים את הטכנולוגיה כך שתנצל את החוזקות של הצוותים דיסציפלינות ומשימות שונות ממנפות יכולות שונות ומחייבות שימוש בכלים שונים לתמיכה בהן. צוות הכספים עשוי להיות תלוי בתוכנת אקסל, צוות העיצוב חי ונושם בסביבת תוכנות אדובי ואילו צוות התקשורת מנסח טיוטות של פוסטים ב-Google Docs. זה נורמלי ואין צורך להגביל אותם. צריך לאפשר להם לייצר את התוכן בפורמט המתאים ביותר לעבודתם. הפגנת אמון באנשים והעצמתם כמומחים בתחומם, ככאלה שמסוגלים לקבל החלטות בעצמם ולבחור את הטכנולוגיה המתאימה להם ביותר, מטמיעה ערכים נכונים, שיוצרים תרבות של חדשנות ומשפרים את התפוקה. מחקרים מראים שעובדים פרודוקטיביים יותר כאשר הם משתמשים בכלי שמוכר להם. השלב הראשון בטרנספורמציה הדיגיטלית: שיתוף העובדים. אילוסטרציה: BigStock עם כניסתם של הדורות הצעירים למקומות העבודה, חברות צריכות לאפשר להם להשתמש במגוון רחב של כלים – או להסתכן בעובדים שלוקחים את "החוק לידיים". מחקר שנערך על ידי יוניפיי סקוור העלה שעובדים בני דור המילניום נוטים יותר להשתמש באפליקציות שאינן מאושרות על ידי הארגון לצורך שיתוף פעולה במקום העבודה, בהשוואה לעובדים מדורות אחרים. כמעט שליש (28%) מהם דיווחו על שימוש באפליקציות לא מאושרות בין פעמיים לארבע פעמים בשבוע. האם לא עדיף לתת להם את הכלים הנכונים מלכתחילה? מקום העבודה הדיגיטלי אמור לאפשר לעובדים להתמקד מקום העבודה הדיגיטלי הנכון אמור לאפשר לעובדים להתמקד בתחומים שלהם, וכן להקל על ביצוע משימות נלוות ולקדם שיתוף פעולה באופן מאובטח בין תוכן וצוותים. הדבר אפשרי כאשר הטרנספורמציה הדיגיטלית מגיעה לבשלות והטכנולוגיה מתחילה לעבוד עבור הארגון, ולא להיפך. במחקר שנערך באחרונה על ידי ונסון בורן (Vanson Bourne) נחשף כי 85% מהאנשים ברחבי אירופה מאמינים כי יצירת מרחב עבודה משותף אחד תשפר את התוצאות העסקיות. מדוע? מכיוון שמרחב שכזה מעודד אנשים להשקיע יותר זמן בביצוע מה שהם טובים בו, מגביר את המעורבות ויוצר אימפקט עסקי גדול יותר. מדובר בהתייעלות הן לאדם והן לארגון. בדיגיטציה, הבחירה צריכה להיות הכוח המניע – לא רק מאחר שהיא מניבה פרודוקטיביות גבוהה יותר, אלא גם כי בסופו של דבר, היא משפרת את שביעות רצונם של העובדים, מעורבותם ואושרם בעבודה. אלה יעדים שכל תוכנית של טרנספורמציה דיגיטלית צריכה לשאוף אליהם. הכותב הינו מנכ"ל מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל.

סטארט-אפים שפיתחו טכנולוגיות בשלל עולמות, בהם האוטומוטיב, הסייבר וכמתבקש מתקופה זו – הבריאות, משתתפים בימים אלה במחזור הנוכחי, ה-11 במספר, של מאיץ הסטארט-אפים אלפא זון של יבמ (Alpha Zone IBM). החברות, שכולן עברו את שלב הסיד, נהנים מהמנטורינג, הטכנולוגיות והקשרים שהענק הכחול יספק להן. התוכנית, שהמחזור הנוכחי שלה החל בשבוע שעבר, נמשכת כמעט חצי שנה – 24 שבועות, ליתר דיוק, והפעילות במסגרתה מסייעת לחברות המשתתפות בפיתוח המוצרים וביצירת קשרים. בנוסף, התוכנית כוללת ליווי טכנולוגי ועסקי, שימוש חופשי במוצרי התוכנה וכלי הפיתוח של יבמ בענן, בשווי של עד 120 אלף דולר, וגישה לשירותי ייעוץ המבוססים על הידע והניסיון של מאות אנשי טכנולוגיה, חוקרים, מפתחים ומומחי תעשייה שהענק הכחול מעסיק. במסגרת התוכנית מציגה יבמ את החברות המשתתפות בפני משקיעים וקרנות, מסייעת בהגשת תוכניות ובקשות למענקים מרשות החדשנות, ומחברת אותן למנטורים ואנשי תעשייה מובילים בארץ ובחו"ל. אורי חייק, סמנכ"ל הטכנולוגיות ביבמ ישראל. צילום: אור קפלן אורי חייק, סמנכ"ל הטכנולוגיות ביבמ ישראל, הדגיש את החשיבות של תוכניות כמו אלפא זון בכלל ובתקופות כגון זו של הקורונה בפרט. "על רקע המשבר העולמי שיצר נגיף הקורונה, מדובר בחלק מהאצת החדשנות והיזמות הישראליות וסיוע לסטארט-אפים לממש את הפוטנציאל שטמון בהם". החברות שנבחרו להשתתף במחזור הנוכחי קוגנטה מייסדים-משותפים: עמיעד סולומון ודני עצמון. סמנכ"ל הטכנולוגיות: גיא צפריר. קוגנטה עוסקת בתחום הסימולציות לרכבים אוטונומיים ומערכות ADAS. החברה בנתה מערכת סימולציה שמאפשרת פתרון מקיף על מנת לאמן רכב אוטונומי או לבדוק מערכת ADAS. המערכת משלבת מידול סביבה מדויק של ערים וכבישים עם הסיטואציות השונות של נהיגה. אובו אוטומוטיב מייסד: גלעד זלוטקין. אובו אוטומוטיב (Ovo Automotive) מציעה לחברות בתחום המוביליטי, יבואני רכב וציי רכב פלטפורמת ענן לאינטראקציה עם הנהג בעידן המכונית המקושרת. בעזרת המוצר של החברה, הלקוחות יכולים להריץ ולשדר כל אפליקציה שיבחרו ישירות מהענן למסך המגע שברכב, ללא תלות ביצרן. וול-ביט מייסדים-משותפים: רווית רם בר דעה, קרן אהרון ודוד (דודו) ווסצ'ינה וול-ביט הוא סטארט-אפ שפונה לארגוני בריאות ומשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית ולמידת מכונה לצד מדע התנהגותי ופסיכולוגיה, על מנת ליצור מסר מותאם אישית לכל מטופל – בערוץ התקשורת, בגישה הנכונה ובעיתוי המתאים. בחברה מציינים כי התוצאה היא יצירת קירבה גם בטיפול מרחוק, ושימוש בכלים דיגיטליים ליצירת אמון ודינמיקה עם המטופלים. קוונטום משינז מייסדים-משותפים: איתמר סיון, יונתן כהן וניסים אופק פלטפורמת האורקסטרציה הקוונטית (QOP) של קוונטום משינז משלבת תוכנה וחומרה קלאסיות לשליטה ובקרה על מעבדים קוונטיים. ארכיטקטורת הליבה של ה-QOP מכילה מעבד שמסוגל להריץ אלגוריתמיקה קוונטית מתקדמת ללא מאמץ הנדסי ופיתוחי נוסף. סימפייר מייסדים-משותפים: תמיר גורן ואופיר באר. הפתרון של סימפייר (Cympire) הוא פלטפורמת ענן לאימון, הערכה והסמכה של אנשי סייבר. החברה מפעילה תרחישים מורכבים לאימון צוותי הגנה ותקיפה, המשלבים איומים עדכניים וכלי הגנה מתקדמים. איי-ויאיישן מייסדים-משותפים: אור לאנדוור ואילם שגיא. איי-ויאיישן (Eyeviation) מפתחת כלי הערכת מיומנויות וביצועים מבוססי בינה מלאכותית ומדידה ביומטרית, שמאפשרים מדידת כישורים מנטליים וקוגניטיביים באופן שלדברי מייסדי החברה הוא מדויק ולא מוטה. קמיליון מייסד: חורחה מייסזן. קמיליון היא חברת מוליכים למחצה שמפתחת פלטפורמת חומרה לאבטחת סייבר מתקדמת של שרתים ומערכות מחשוב ענן. החברה מפתחת את יחידת עיבוד האבטחה הפרו-אקטיבית הראשונה, שאוכפת את אבטחת המערכת לאורך כל מחזור החיים שלה. אולטראוויז מייסדים-משותפים: ארז גרניצקי וליאור אביטן. אולטראוויז מציעה פתרון לסביבת עבודה תעשייתית דיגיטלית, שמבוסס על עיבוד תמונה ובינה מלאכותית, כדי לשפר את יעילות ובטיחות העבודה. הפתרון שלה מסוגל להפעיל מרחוק ולבצע אוטומציה של פלטפורמת הנדסיות כבדות ומנופים באמצעות יכולת זיהוי ובקרה נגד התנגשות, המבוססת על מידול תלת ממד בזמן אמת. ואראדה מייסדים-משותפים: דוד קרקוב, רומן ויינברנד וטל בן משה. ואראדה בנתה פלטפורמה בעולם וירטואליזציית הנתונים, שמציעה פתרונות מהירים, ללא Data-ops, על מנת לאפשר לארגון נגישות ושליטה מלאה במידע, וכן התמודדות עם טווח רחב של דרישות ביצועים. טכנולוגיית האינדקס, שעליה רשמה ואראדה פטנט, משתמשת בלמידת מכונה כדי להאיץ שאילתות רלוונטיות ובעלות עדיפות גבוהה באופן אוטומטי. וסטו מייסדים-משותפים: יניב ברטל, אלון ליפשיץ ובן זיקל. וסטו פיתחה טכנולוגיות מתקדמות מבוססות בינה מלאכותית לניהול והעברת סיכונים אקטואריים מחברות הביטוח אל שוק ההון, ובכך יצרה אלטרנטיבה לביטוחי המשנה המסורתיים. החברה מתמחה במידול וגידור סיכוני ביטוח כללי וביטוחי חיים, תוך יצירת הזדמנות למשקיעים להשקיע, באמצעות הפלטפורמה שלה, במכשירים פיננסיים בתשואה גבוהה, חסרי קורלציה לתנודות שוק ההון.