קומוולט מבצעת בימים אלה, יחד עם השותפה העסקית שלה בילוקאל (שתבצע את ההטמעה), פרויקט להחלפת תשתיות הגיבוי של בזק. בזק מטמיעה במסגרת הפרויקט, שהחל לא מכבר וצפוי להימשך כשלושה חודשים, את הפתרון Commvault Complete Backup & Recovery, לניהול, גיבוי והגנת נתונים. עלות הפרויקט לא נמסרה לפרסום אך מוערכת בכמה מיליוני שקלים. בתום תהליך בדיקה מעמיק שבחן מגוון פתרונות טכניים וצרכים עסקיים, בזק בחרה בפתרון של חברת קומוולט להחליף את תשתית הגיבוי הקיימת. התהליך כולו נוהל אל מול מנהלי התשתיות של בזק בהובלת בילוקאל. רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל, מסר: "אנו שמחים וגאים בבחירה של בזק, שביקשה לפשט את מערך הגיבוי שלה מכמה פתרונות לפתרון אחד כולל. קומוולט ידעה ותדע לספק פתרון אחוד וחדשני המאפשר גמישות ותאימות מרבית לדרישות ה-IT כיום, הגנה בפני איומים עכשוויים וערך מוסף עסקי, שבימים אלו הוא בעל חשיבות גבוהה". הוגו ג'ורלט, מנכ"ל בילוקאל, אמר: "בילוקאל גאה בהרחבת שיתוף הפעולה הפורה בינה לבין חברת בזק. בחירת פתרון הגנת הנתונים של קומוולט בשיתוף חברת בילוקאל ע"י בזק הינה בחירה אסטרטגית אשר תשמר את היתרון הטכנולוגי של בזק בהווה ובעתיד, ותבטיח הגנה מלאה על כל הנתונים הארגונים מכל פגיעה שיכולה להגרם הן ע"י טעות אנוש והן באמצעות פעולה זדונית ומכוונת."

על פי דיווחים אחרונים, הנשיא לשעבר של ארה"ב, דונלד טראמפ, התקשר אישית אל מנכ"ל פייסבוק (Facebook), מארק צוקרברג – בזמן שהיה נשיא – בכדי להתנגד להרכב מועצת הפיקוח של הענקית ממאנלו פארק, הבוחנת את השעייתו מהשירות. מיד לאחר שטראמפ עזב את הבית הלבן, ב-21 בינואר, נודע כי ההשעיה של חשבונו מפייסבוק, עקב האירועים בגבעת הקפיטול שבוושינגטון, תיבחן על ידי מועצת פיקוח חדשה. החברה הקימה את המועצה, שלדבריה היא גוף עצמאי, עוד בשנה שעברה, בכדי לפסוק בנוגע להחלטות מיתון תוכן שנויות במחלוקת. במקרה של החרמת הנשיא לשעבר – טראמפ, שחשבונו הוקפא "ללא הגבלת זמן" ב-7 בינואר, קיבל את הרשות להגיש הצהרת משתמש לפאנל בן חמישה חברים, הבודק את הנושא. המועצה הזו היא למעשה מי שצריכה להכריע אם חשבונו של טראמפ באחת הפלטפורמות המקוונות החזקות בעולם יישאר סגור, או שתינתן לו האפשרות לשוב לפעילות בפייסבוק. הפסיקה תהיה מחייבת, ותחול גם על אינסטגרם (Instagram) שבבעלות פייסבוק. טוויטר (Twitter), אגב, כבר הודיעה כי החרם שלה על טראמפ הוא לצמיתות ומוחלט. הדיווחים החדשים מעידים על כך שטראמפ ניסה להתערב ולהפעיל לחץ על לא אחר מאשר המייסד והאיש המוביל את ענקית הרשתות החברתיות, כנגד המועצה ופועלה בעניינו. אם טראמפ לא שם – הוא לא קיים? פייסבוק ואינסטגרם. צילום: BigStock לחץ של טראמפ בכוונה לערער על פעילות המועצה? לפי הטענות, שאותן שטח לראשונה הניו יורקר, זמן קצר לאחר שפייסבוק הודיעה על שמות חברי המועצה המפקחת שלה, שבכוחם לבטל את מהלכי ענקית המדיה החברתית לטובת הגנה על זכויות אדם, התקשר טראמפ לצוקרברג כדי למחות על הצטרפותה של פמלה קרלן, פרופסור למשפטים בסטנפורד שהעידה בהליך ההדחה (impeachment) הראשון של הנשיא לשעבר, שנערך ב-2019. "הוא (טראמפ – ג"פ) השתמש בפאם כדוגמה לכך שהמועצה היה הדבר הפוגעני ביותר בעיניו", אמר הגורם שצוטט בניו יורקר. ואולם קלוניק לא רק נבחרה לשבת במועצה, אלא שליוותה את הקמת המועצה במשך שמונה עשרה חודשים, כך שהתלונה של טראמפ על חברת המועצה המסוימת נפלה על אוזניים ערלות. אדם המכיר את התהליך אמר כי צוקרברג הקשיב לתלונותיו של הנשיא דאז, אך לא שינה את הרכב הנבחרת המפקחת. יצוין כי לפי פוליטיקו, המועצה המפקחת של פייסבוק קיבלה כ-9,000 תגובות על ההשעיה של הנשיא לשעבר – כמעט פי מאה יותר תגובות שקיבלה בחמשת המקרים הקודמים שבחנה ביחד, כך על פי דברי האחראי על תחום התקשורת בקבוצה. הנתון הדרמטי הזה מדגיש את העניין הרב של הציבור בפרשה ובבדיקת המועצה, ומדגיש עוד יותר מדוע היה לטראמפ חשוב לנסות ולחבל בפעולת הגוף שהקימה פייסבוק. המועצה אמורה להכריע בעניינו של טראמפ עד אפריל, אך החברים הבטיחו לפעול במהירות רבה יותר, בהתחשב בהיותו דמות בולטת, שכעת כמעט ונעדרת לחלוטין מהמדיה החברתית.

לפי הפיתוח שהציגו באחרונה שיאומי (Xiaomi) ומוטורולה (Motorola), נראה שבקרוב נוכל להשתחרר מכבלי טעינה ומטענים, ולהטעין את הסמארטפונים (ולא רק) באוויר. טכנולוגיית Mi Air Charge של שיאומי מאפשרת למשתמשים להטעין מרחוק מכשירים אלקטרוניים ללא חוטים וכבלים וללא תושבת אלחוטית. ההתקן שפותח על ידי החברה הוא יחידת שידור הממוקמת בחדר, שמשדרת חשמל למכשיר בעזרת אנטנות המזהות את מיקומו ומערך של 144 אנטנות זעירות המשדרות את החשמל בקרן ממוקדת ישירות למכשיר. המכשיר הנטען כולל גם הוא מערך ממוזער של אנטנות, שחלקן משדרות ליחידת השידור את מיקום המכשיר וחלקן ממירות את אותות הגלים המילימטריים המשודרים מיחידת השידור לחשמל. לפי החברה, הטכנולוגיה כרגע תומכת בטעינה של כמה מכשירים במקביל, ברדיוס של כמה מטרים ובהספק של חמישה ואט למכשיר, כשגם מכשולים פיזיים לט מפחיתים את יעילות הטעינה. בעתיד הקרוב, מציינת החברה, הטכנולוגיה תתאים גם לשימוש בשעונים חכמים ובאבזרי מחשוב לביש נוספים. "התקני הסלון שלנו, כולל רמקולים, נורות ומוצרי בית קטנים", מציינת שיאומי, "יתמכו בקרוב בטעינה אלחוטית – חופשיים לחלוטין מחוטים – ויהפכו את הסלון שלנו לאלחוטי באמת". החברה לא סיפקה מידע על מועד ההגעה של הטכנולוגיה לשוק. גם מוטורולה One Hyper של מוטורולה. צילום מסך מהסרטון של החברה באותו יום שבו פרסמה שיאומי את הטכנולוגיה, גם מוטורולה מבית לנובו (Lenovo) פרסמה סרטון, שבו היא מציגה את הטכנולוגיה שלה לטעינה מרחוק. הטכנולוגיה שלה המציגה טעינה ממרחק של מטר אחד ללא מכשולים בין יחידת השידור למכשיר. בסרטון נראים שני סמארטפונים של החברה הנטענים על ידי יחידת השידור ממרחק של 80 ס"מ ו-100 ס"מ, והטעינה מופסקת באופן יזום כשאדם ממקם את ידו על יחידת השידור. יחידת השידור מכונה One Hyper, והטכנולוגיה מבוססת על סטנדרט Qi, אם כי החברה טוענת שהיא טובה יותר. הטכנולוגיה של מוטורולה מאפשרת להטעין שבעה מכשירים במקביל, אם כי החברה לא סיפקה נתונים טכניים נוספים, וגם לא על מועד ההגעה לשוק.

פעם-פעם, לפני שהפציע ה-iPhone בחיינו ושינה אותם לנצח, הייתה בעולם נוקיה (Nokia) הפינית, והמתחרה העיקרית שלה הייתה חברה עם שם של פרי, שהוא לא תפוח. בעוד מותג נוקיה ממשיך להתקיים (בקושי) באמצעות HMD גלובל, בלקברי (BlackBerry) שבק חיים סופית לפני כשנה. "סוד הקסם" של הבלקברי היה תכונות אבטחה משופרות ומקלדת querty, שאפשרה לאנשי עסקים להתהדר ב"משרד נייד" לכתיבת מיילים בנוחות, תכונה שלא הייתה קיימת בטלפונים ניידים אחרים מלבד כמה דגמים יוקרתיים של נוקיה. אבל אז הגיע ה-iPhone, ואחריו מכשירי ה-Android, ובלבקרי שקעה  ונעלמה, עד שהחברה הסינית TCL Communication רכשה את הזכויות של המותג וניסתה כמה פעמים להחיות אותו בעזרת שילוב של Android ומרכיבי ה-DNA של בלקברי – כאמור, אבטחה משופרת ותוכנה ייעודית מקצועית – אך ללא הצלחה, ולפני שנה החליטה להפסיק לייצר מכשירים תחת מותג האוכמניות. לפני כחצי שנה שוב צץ הבלקברי, כשבעלת הזכויות הודיעה על שותפות רישוי עם OnwardMobility ו-FIH Mobile – המכוונת לנסות ולהחזיר לאור הזרקורים את קסם הבלקברי, עם סמארטפון חדש, שיוצג במהלך 2021, שיצטיין ב"אבטחה וביטחון שזקוקים להם אנשי עסקים כדי להיות פרודוקטיביים ולהצליח בעולם של סיכוני סייבר" לאחר שתיקה של כמה חודשים, פרסמה בסוף השבוע OnwardMobility מטקסס שוב רמז למכשיר בלקברי המסתורי, ללא פרטים נוספים, אלא רק  שזה עומד להיות "מכשיר דגל גלובלי, עם מקלדת QWERTY, עם מצלמה איכותית וקישוריות דור 5" … איפשהו ב-2021. עד כמה קרוב האירוע לא ממש ברור, כי החברה מציינת שהיא עדיין מצויה "בתהליך של שיחות עם לקוחות ומפעילות סלולר ברמה גלובלית" לצורך פיתוח של "תוכנית הפצה".

הנה נתון שיכול להוות בסיס לשידור אצל אחד מחושפי הנוכלים והרמאים, אדוה דדון או חיים אתגר: בשנה החולפת חלה עלייה של כ-50% בהונאות בסייבר על רקע רומנטי, כך לפי צוות מעקב ההונאות של נציבות הסחר הפדרלית, ה-FTC. חישוב כמות התלונות של תושבי ארה"ב האומרים כי היו קורבנות של הונאות רומנטיות בשנת 2020 מעלה כי ההיקף הכספי של המקרים עמד על 304 מיליון דולר, נתון המשקף שיא של כל הזמנים. חלק מההונאות החלו באפליקציות ההיכרויות, נמסר מנציבות הסחר הפדרלית, "כאשר אנשים נהרו אליהן במהלך חודשים של סגרים ושהייה בבית במהלך מגיפת הקורונה. אולם, המדיה החברתית היוותה מקור גדול עוד יותר להונאות". על פי חוקרי הנציבות, "מבצעי ההונאות מפברקים פרופילים מקוונים, דמויות המהוות מקור משיכה, לעתים קרובות בצירוף תמונות שנלקחו מהאינטרנט, תוך שהם משתמשים בשמות מומצאים. חלקם הולכים צעד קדימה ומשתמשים בזהותם של אנשים אמיתיים. ברגע שהם יוצרים קשר מקוון עם הקורבנות, הם ממציאים סיבות כדי להימנע מלהיפגש באופן אישי. המגיפה הפכה את מכלול התירוצים הזה לקל יותר, והעניקה השראה לפיתולים חדשים ומוזרים בסיפורים שלהם. רבים מהמתלוננים והמתלוננות דיווחו כי המחזר כביכול טען כי אינו מסוגל לנסוע בגלל המגיפה". ברגע שהדון ז'ואן הווירטואלי יוצר קשר עם הקורבן, הסיפור די קבוע ומוכר: סיפורי כזב של מצוקה, או בדידות, שתמיד מסתיימים בבקשות לעזרה כספית בצורה כזו או אחרת. כך, במקרה אחד שאירע ב-2020, שנה שעברה, למשל, מבצעת ההונאה בנתה סיפור וניסתה להערים על מורה בניו יורק, לפיו יש לה פלירט עם גנרל פול נקסונה, מפקד פיקוד הסייבר בצבא ארה"ב וראש הסוכנות לביטחון לאומי, ה-NSA. זרים ב"מצוקה" ברשת מציעים אהבה והפגה לבדידות. איור: BigStock הונאות רומנטיות ב-304 מיליון דולר ב-2020 על פי הנציבות, כרטיסי מתנה, בצירוף העברות בנקאיות, הם אמצעי התשלום המדווחים ביותר עבור הונאות רומנטיות. הנתונים לאורך השנים אינם משתפרים. היקף הדיווחים על הונאות רומנטיות ברשת שולש מאז 2016, ועמד בשנה החולפת על יותר מ-30,000. באותה תקופה, ההיקף הכספי של ההונאות הוכפל פי ארבעה: מ-75 מיליון דולר בשנת 2016 לסכום של 304 מיליון דולר ב-2020. הסכום החציוני שהוצא על הונאה אחת עמד על כ-2,500 דולר, יותר מפי עשר לעומת ההפסד החציוני בכל סוגי ההונאות האחרים. העצה של ה-FTC להימנעות מהונאות רומנטיות ברשת פשוטה והגיונית: "לעולם אל תשלח.י כסף או מתנות למישהו.י שלא פגשת באופן אישי". עצה נוספת של נציבות הסחר הפדרלי היא טיפ טכנולוגי בסיסי, המוכר לעיתונאים, חוקרי אבטחת סייבר ובלשים פרטיים: "נסו לעשות חיפוש תמונה הפוך בתמונות הפרופיל. אם התמונות משויכות לשם אחר, או לפרטים שאינם תואמים – זו הונאה". אנליסטים ציינו כי הנתון האמיתי לגבי הונאות בכלל, והונאות רומנטיות בסייבר בפרט – גדול הרבה יותר, שכן הנתונים של הנציבות מנותחים רק על בסיס תלונות שהגיעו לידיה.

המכללה האקדמית אחוה השלימה מהלך של טרנספורמציה דיגיטלית ברשת התקשורת ואבטחת המידע. הפתרון מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, תוך שילוב המוצרים המובילים והכלים החדשניים של חטיבת התקשורת HPE ARUBA, ובשילוב כוח ניהול הפרויקט וצוות המומחים של חטיבת השירותים המקצועיים HPE Pointnext, של חברת HPE. הפרויקט בוצע בשת"פ עם חברת הייעוץ TripleT תכנון, ניהול, ליווי ופיקוח. המכללה האקדמית אחוה היא מוסד ציבורי המקיים לימודים בתחומי המדעים, האגרוטק, מדעי הרוח וחינוך ומוסמך להעניק תואר ראשון ותואר שני. במכללה כ-5,000 משתמשי קצה, הכוללים חברי סגל מנהל, מרצים וסטודנטים, וכפועל יוצא המכללה מתמודדת עם כ-7,000 התקני רשת שונים, ביניהם מחשבים, מדפסות, טלפונית IP, חיישני IoT ורכיבי רשת אישיים של הסגל, הסטודנטים והאורחים (BYOD). טרום יציאה לפרויקט, המכללה התמודדה עם אתגרים טכנולוגיים יומיומיים אשר נשענו על תשתיות תקשורת בקצבים נמוכים, שאינם שרידים בשעת משבר, רשת אלחוטית מעורבת יצרנים, בעלת ניהול מורכב ולא אחיד, וריבוי דרישות טכנולוגיות של משתמשי קצה מרובים, אשר דרשו דינמיות והזדהות מהירה, תוך הגנה עליהם, וכמובן על נכסי המידע של הארגון. הפרויקט, אשר תוכנן ובוצע על ידי חברת HPE, במתכונת Turn Key – תכנון, יישום, הדרכה ושירות – הביא לידי ביטוי בפועל שדרוג והחלפה של תשתיות התקשורת ואבטחת המידע המבוססים על מוצרי הדגל של חטיבת התקשורת ARUBA, וכלל תהליך מדוקדק וליווי צמוד של הלקוח, תוך תכנון ויישום ארכיטקטורת Data center ו-DR, ובנוסף מעבר של כלל קמפוס המכללה לתשתית מתגים מתקדמת המספקת Zero touch provisioning, ולתשתית אלחוטית מתקדמת ואחודה בטכנולוגיית Wi-Fi 6. תשתיות הקמפוס האמורות מונחות על-ידי הפתרון החדשני Aruba dynamic segmentation, אשר מאפשר יישום של מיקרוסגמנטציה ברשת, תוך הפרדה מוחלטת של כל ישות, בין אם מדובר במשתמש קצה או ברכיב רשת, גם אם הם מצויים באותו הסגמנט. כל ישות המתחברת לרשת (בתשתית קווית או אלחוטית) עוברת בקרת גישה מלאה באמצעות מערכת ה-NAC (דרך Clearpass), ולאחר הזדהות חד-ערכית מקימה GRE Tunnel מוצפן אל בקרי הרשת, אשר מקלפים את הבקשה עד לשכבה השביעית ומחזירים אל מקור הבקשה את המדיניות וההרשאות הרלוונטיות אליו. מכללת אחוה. צילום: וויקיפדיה קפיצת מדרגה בכל הקשור למעגלי אבטחת המידע בארגון בין היתרונות המיידיים הלקוח מרוויח מדיניות מרכזית המבוססת Zero Trust, דינמיות, אוטומציה וכמובן, בראש ובראשונה, קפיצת מדרגה בכל הקשור למעגלי אבטחת המידע בארגון. בנוסף, כחלק מהפתרון, הוטמעו חיישנים אלחוטיים ברכבי הקמפוס, לשם ניטור אפליקטיבי ושיקוף חווית המשתמש בזמן אמת, וכמובן מערכות שליטה ובקרה, לשם ניהול מרכזי ואחיד של כל מרכיבי הרשת המתוארים. פלד בן יאיר, מנמ"ר המכללה האקדמית אחוה. צילום פרטי פלד בן יאיר, מנמ"ר המכללה האקדמית אחוה, אמר כי מדובר בפרויקט דגל המהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית רוחבית על כל מרכיבי רשת הארגון – במרכז הרשת (DC\DR), הקמפוס, האלחוט, אבטחת המידע, ניהול הרשאות משתמשי הקצה, ניהול הרשאות חיישנים ו-IoT, טיפול אוטומטי בתקלות בזמן אמת, ומענה להתחברות מרחוק בתקופה מאתגרת במיוחד. "כבר בישיבת העבודה הראשונה עם צוותי המומחים של HPE הבנו כי ניצבת בפנינו טכנולוגיה מובילה, אשר מנצחת את המתחרים בשוק ומביאה ערכים מוספים חדשניים ופורצי דרך עבור הצרכים שלנו כלקוח. בהמשך הדרך כבר היה לנו ברור לחלוטין שצוות המומחים בחטיבת Pointnext של HPE הוא הכתובת המדויקת לשם הובלת פרויקט בסדר גודל כזה, בשל המקצועיות הגבוהה, הניסיון המוכח, לוחות הזמנים המאתגרים, והמורכבות. האמת שהשמיים הם הגבול, כעת אנחנו חופשיים ויכולים לממש מה שרוצים, אין יותר מגבלות! הכול שריד, מהיר ומספק מענה מתקדם ורוחבי עבור כל הצרכים הטכנולוגיים שלנו", אמר בן יאיר. חיים קלוס, מנהל תחום תקשורת ואבטחת מידע בחטיבת השירותים המקצועיים HPE Pointnext. צילום עצמי חיים קלוס, מנהל תחום תקשורת ואבטחת מידע (PS Delivery) בחטיבת השירותים המקצועיים HPE Pointnext, אמר כי "HPE כארגון טכנולוגי מוביל, חדשני וגלובלי מתמחה בשילוב מיטב הטכנולוגיות מבית, תוך מעטפת של מומחים מחטיבת השירות והאינטגרציה Pointnext. הניסיון רב השנים של חברתנו, ההקשבה ללקוח, החשיבה מחוץ למסגרת והליווי המקיף אפשרו לנו ליישם את פרויקט הדגל המתואר עבור הלקוח, תוך שימת דגש על האתגרים עימם מתמודדת האקדמיה בעידן הנוכחי ובעיקרם, אתגרי אבטחת המידע והסייבר, ניהול מורכב של תשתיות ומערכות טכנולוגיות, ושיפור מתמיד של חווית המשתמשים". "החדשנות בפרויקט זה מבטאת קפיצת מדרגה טכנולוגית בנושא בקרת גישה של משתמשי הקצה (Access) ברשת הארגון. מעבר מארגון רב שכבות, הפועל בכלים מרובים, מגוונים ומיושנים ומתנהל ברמת ה-פורט, לארגון שעבר טרנספורמציה דיגיטלית ויישם מדיניות Zero trust", ציין. הפרויקט מאפשר למכללה להמשיך לתפקד, להתרחב ולגדול, תוך שימוש בפתרונות טכנולוגיים איכותיים ופשוטים למימוש ויישום, תוך הגנה מושלמת על נכסי הארגון והמידע. כל זה מאפשר מינימום התעסקות שוטפת של צוותי ה-IT ומקסימום גמישות מענה לצרכי הרשת היומיומיים", הוסיף קלוס.

"יש שלושה דברים שיקבעו את גורל כל אדם: הראשון זה הוא עצמו, השני הוא איכות החינוך שהוא יקבל והשלישי – האפשרויות הדיגיטליות שלו. אם אין לאדם פס רחב ומיומנות דיגיטלית, הוא יישאר מאחור בכל תחום", כך אמר ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד. ח"כ לפיד אמר את הדברים בפאנל שעסק בחינוך דיגיטלי ובעמדות של מפלגות שונות בענייני טכנולוגיה, לקראת הבחירות, שיתקיימו ב-23 במרץ. הפאנל נערך אתמול (א') על ידי מערכת אנשים ומחשבים בשיתוף קרן אתנה, מפעילת תוכנית מחשב לכל מורה, ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לצד לפיד, השתתפו בו השר מיכאל ביטון (כחול לבן), יזהר שי, עד לאחרונה שר המדע והטכנולוגיה, הח"כים קטי שיטרית (הליכוד), עודד פורר (ישראל ביתנו) וד"ר יפעת שאשא-ביטון, עד לאחרונה יו"רית ועדת הקורונה (תקווה חדשה), פרופ' ירון זליכה, יו"ר המפלגה הכלכלית, מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אורי בן ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה, ואחרים. לדברי לפיד, "הכול עובר כיום דרך המחשב והאינטרנט, ולכן כל אחד צריך גישה ואת המיומנות הדיגיטלית. אלה לא מותרות, ולא עניין רק להיפסטרים שעובדים בחברות היי-טק בתל אביב ולילדים שמשחקים פורטנייט. גם בן 80 צריך גישה לדיגיטל כדי להזמין תרופה, להפיג את הבדידות או לכל צורך אחר". אחד הנושאים המרכזיים שבהם עסק הפאנל הוא הפער הדיגיטלי – הגיאוגרפי והחברתי – והצורך לגשר עליו. לפיד אמר כי "בפריפריה מתחילים את החיים כשהתושבים נמצאים בפער, ובלי מחשב הוא מתרחב. המדינה העבירה את התלמידים והמורים לזום, רק שכחה לברר למי יש ולמי אין מחשב והאם המורים ערוכים לכך. מה קורה בבית שבו יש מחשב אחד ושלושה ילדים עם שלושה שיעורים באותו הזמן? אנחנו שוללים מהם את הסיכוי להצליח. נוודא שזה לא יקרה". "התוכנית שלנו היא תוכנית לבניית חברה שבה לכולם יש את אותן הזדמנויות ואפשרויות: היכולת למצוא עבודה, לקבל שירותי בריאות וחינוך ואפילו להשוות מחירים – כל זה עובר דרך האונליין", ציין. "תפקיד המדינה הוא שכל אחד יוכל לגשת לרשת בכל רגע נתון. הגישה לאינטרנט היא זכות אנושית בסיסית. בתוכנית שלנו, לכל אחד יהיו השכלה דיגיטלית וגישה למחשב ולאינטרנט. לא משאירים אף אחד מאחור – לא עניים, לא ילדים בפריפריה ולא מבוגרים. נחבר את כולם, כי מגיע לכולם". "המחדל הגדול של הקורונה: שהיא לא נוצלה למהפכה במערכת החינוך" ח"כ פורר הביע ביקורת על תפקודה של הממשלה בזמן משבר הקורונה, בפרט בכל הקשור לנושא הדיגיטלי. "יש המון דיבורים סביב הדיגיטציה ומעט מדי תוכניות אופרטיביות. נדרשת מהפכה דיגיטלית במדינת ישראל – לא רק בחינוך", אמר. הוא התייחס לסיבות לפער הדיגיטלי: "הפער נובע קודם כל מהתשתיות. יש אוכלוסיות רבות שמנותקות מהרשת כי אין להן תשתיות זמינות. יש גם קבוצות אוכלוסייה שמבקשות שלא להיות מחוברות לאינטרנט, למשל החרדים. האתגר המרכזי של הממשלה, בטח אחרי הקורונה, הוא הטמעת ההבנה שכולם צריכים להיות מחוברים לרשת. על הממשלה לייצר שיח בנושא עם ההנהגות של אוכלוסיות אלה ולהתגבר על המגבלות שמונעות מהם את הגישה לרשת". גם הוא דיבר על כך שיש יותר מדי תלמידים ומורים ללא גישה למחשבים, ואמר כי "אני לא יודע איך היינו נראים בתקופת הקורונה לולא היוזמה של קרן אתנה". הקרן חילקה, עוד לפני המשבר, עשרת אלפי מחשבים למורים – כמו גם, בתוכנית אחרת שלה, לתלמידים מהחינוך המיוחד. הדבר הקל במשהו על המצוקה ועל המחסור במחשבים אצל מורים ותלמידים, שהתגלה עם פרוץ משבר הקורונה והמעבר ללימודים מרחוק. ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת לדברי ח"כ פורר, "המחדל הגדול ביותר של הקורונה הוא שהשנה לא נוצלה על מנת לעשות את המהפכה במערכת החינוך. פיזרו כסף בהיקפים חסרי תקדים ומשרד החינוך ניצל אולי חצי ממנו. אין תוכנית אופרטיבית להשקעה בתשתיות בית ספרתיות ויש מורים שנזרקו למים מבלי שהם יודעים להשתמש בתשתיות המחשוב, כי הם לא קיבלו את הכלים הבסיסיים לכך". הוא מנה כמה אתגרים שעל הממשלה הבאה לפתור: "צריך להכין תוכנית לאומית לדיגיטציה – במערכת החינוך ובשאר השירותים הממשלתיים. כך, קיים צורך במערכת משולבת בין תקשוב לשיעורים פרונטליים. אין כיום במערכת החינוך קורסים על חיפוש ברשת והבדל בין שקר לאמת ברשת. צריך להכשיר את המורים להעביר לתלמידים איך מנתחים את מה שקורה ברשת, את המידע בה. יש לצמצם באמצעות דיגיטציה את הביורוקרטיה לאפס, כמו שעשו במדינות מסוימות. צריך לקבוע יעדים ברורים של חיבור לאינטרנט של כל תושב, ליצור ריכוז דיגיטלי של כל הנתונים הרפואיים של כל אחד מהאזרחים, להקים ועדה שמרכזת את הנתונים מה עושים בתחום הבלוקצ'יין ובתחום המטבעות הדיגיטליים, לנצל את המו"פ העצום שקיים בישראל, לתת הטבות לעסקים שקמים באונליין, ולאפשר העברת דיווחים לרשויות המס ופתיחת חברות ברשת. חלק מהדברים נעשים, אבל אין ראייה כוללת. לנו, בישראל ביתנו, יש יעד להציב את ישראל בחזית הדיגיטלית הבינלאומית בתוך שלוש שנים ולפתח את התשתית הדיגיטלית, מתוך תפיסת עולם שזאת תשתית אסטרטגית. אם לא נעשה את זה, נפסיד את הרכבת".

מאת: אלי רהימיקו חברת ABP נוסדה בלונדון בשנת 2014, ונחשבת אז והיום לאחת מחברות ה-Hyperautomation הצומחות ביותר באירופה. כיום, לחברה שבעה משרדים, הפרוסים בלונדון, גלזגו, דבלין, ליסבון, מדריד, קופנהגן ותל-אביב. בכדי להבטיח שלקוחות ABP בכל מקום יקבלו רמת שירות גבוהה באופן האישי והמקצועי, לכל משרד קיים צוות מומחים ייעודי משלו, שחבריו מבינים את השוק המקומי ואת צרכיו המיוחדים. עובדי החברה מחזיקים במספר רב של שנות ניסיון ביישום טכנולוגיות רובוטיקה ואוטומציה – הן מצד הלקוחות, והן מצד נותני שירות. בשנת 2020 הוכתרה החברה כ-Automation Champions within its EMEA Partner Ecosystem – על ידי חברת UI Path – אחת מיצרניות תוכנת הרובוטיקה המובילות בעולם. גילוי והבנה של "נקודות הכאב" אצל הלקוחות, ואיתור הפתרונות שלהן באמצעות רובוטיקה אוטומציה, הם המפתח לעבודה המבוצעת ב-ABP. לכן, רוב המומחים של החברה מגיעים מרקע של עבודה בצד הלקוח. עובדה זו נותנת ללקוחות החברה את הביטחון שהפתרונות שלהם נמצאים בידיים הבטוחות של מומחים בעלי הבנה נרחבת בתהליכים עסקיים, ושהם מתמקדים במתן פתרונות שיענו על צרכיהם וישיגו תוצאות משמעותיות. במקום להסביר את היתרונות שהלקוחות השיגו באמצעות השקעה ברובוטיקה ואוטומציה, ניתן לבחון כיצד ABP משתמשת בטכנולוגיה שהיא מוכרת באופן מיטבי, המשפר את יעילות החברה ונותן לה יתרון תחרותי ותפעולי משמעותי. "קודם כל מנסים את מה שאנו מוכרים ללקוחותינו" "אוטומציה של תהליכים בתוך החברה שלנו מדגישה את העובדה שאנו קודם כל מנסים את מה שאנו מוכרים ללקוחותינו, ומהווה דוגמה לכך שהשקעה קטנה באוטומציה של תהליכים מניבה יתרונות רבים, כולל חיסכון משמעותי בעלויות ובהפחתת עלויות ניהול", כך אמר ז'ורז' סוארס, מייסד ומנכ"ל ABP Consultancy. "התהליכים הרזים שלנו מעניקים לנו יתרון ברור על פני המתחרים שלנו, מכיוון שיש לנו ניסיון בפיתוח טכנולוגיות אוטומציה להשגת יעדים עסקיים, כפי שעשינו למען הצלחת החברה שלנו", המשך סוארס. תפישת העולם התהליכית של ABP הוחלה גם על התהליכים הפנימיים שלה, ולכן החברה מהווים דוגמה חיה של אופן השימוש בטכנולוגיית אוטומציה ורובוטיקה להשגת יעדים עסקיים בארגון. באמצעות שילוב של טכנולוגיות אוטומציה לניהול תהליכים עסקיים (BPM), אוטומציה של תהליכים רובוטיים (RPA), בינה מלאכותית (AI) וניהול תוכן ארגוני (ECM) הצליחו בחברה להטמיע תהליכים "ללא מגע יד אדם", על ידי שימוש בקונספטים הבאים: הגדרה מחדש של מסעות הלקוח – שימת דגש על חוויית הלקוח בתוך שימוש באוטומציה בכדי להפוך את מגוון התהליכים ליעילים ואינטראקטיביים וידוא נכונות ודיוק הנתונים תהליך החזר הוצאות אוטומטי – במסגרת זו, ביצעה החברה אוטומציה המשלבת בין תהליך רובוטי לטכנולוגיה של קריאת והבנת מסמכים – OCR המשמשת לקריאה והגשת הוצאות במערכת הפיננסית שלה – Xero. אישור ההוצאות הוא אוטומטי גם כן, מה שאומר שההוצאות מעובדות במהירות, ולהנהלה יש נראות טובה יותר של ההוצאות, בזמן שהעובדים מרוצים יותר. ניהול נכון של רישוי תוכנה – תהליך זה מבטיח שצוות הכספים שם במרכז את נושא מנוי הרישיונות הפנימיים על ידי ABP, או על ידי לקוחותיה, ובכך מוודא גם את ההמשכיות העסקית של החברה עם לקוחותיה, וחוסך לצוות הפיננסי שלה זמן אדמיניסטרטיבי המושקע בחידושים ואף לעיתים, מקנה הנחות לחידוש מוקדם. ניהול פרויקטים והקצאות עובדים – כלל דיווחי העובדים מעובדים באמצעות BPM ונכנסים ל-Xero באמצעות רובוטיקה ממחושבת. תהליך זה מבטל כל מאמץ ידני בניהול זמני העבודה, ומאפשר לחברה להקצות את זמני העבודה האפשריים של העובדים שלה באופן מדויק לפרויקטים. הגדלת רווחיות – באמצעות האוטומציה ש-ABP הטמיעה, העובדים שלה יכולים לחלוק את אותם ערכים, להרגיש חלק מהארגון ולהרגיש מחוברים, תוך כדי עבודה מרחוק. ב-ABP מדווחים כי במיוחד בתקופת COVID-19 וההגבלות הנובעות מכך, לא נתקלה החברה בקושי להסתגל לסביבת עבודה מרוחקת, שכן התהליכים שלה כבר נבנו לשימוש מכל מקום. מבט לעתיד בגזרת משאבי האנוש – באמצעות יישום תהליכי עבודה של BPM, החברה נמצאת בתהליך אוטומציה של הליך הגיוס מקצה לקצה. ב-ABP רוצים לספק לכל העובדים פלטפורמה לצמיחה אישית ומקצועית, מבלי לבצע פעולה ידנית ומיותרת. פורטל השירות הפנימי והחיצוני – פלטפורמת ניהול השירות הקיימת, אשר באמצעותה החברה מתקשרת עם לקוחות פנימיים וחיצוניים, עוברת שינוי. צוותי שירות הלקוחות של ABP ישתמשו בפלטפורמת IBM Watson Catalog לניהול בקשות לקוח. הרובוטיקה הממוחשבת שהחברה הטמיעה תשלים את התהליך ותוודא שהבקשות מתועדות ומנותבות כהלכה. הכותב הוא מנהל אזור מזרח הים התיכון ומנהל ישראל וקפריסין ב-ABP Consultancy להרשמה לאירוע בו ישתתף רהימיקו – לחצו כאן.