כשהתבקשתי לכתוב את סיכום השנה שלי ל-2021 בשוק החומרה והשבבים, בחרתי, אחרי התלבטות קצרה, בסיפור של אנבידיה-ARM כדבר הכי מהותי שקרה, או בעצם לא קרה. במסגרת הפסקאות שהקדשתי לפרשה הזו הבעתי את תמיהתי מדוע אנבידיה לא הודיעה עד אז שהיא החליטה לסגת מהעסקה הזו. הרי כבר אז, כמעט כל העולם הטכנולוגי, ובמיוחד הרגולטורי, החליט שהיא לא יכולה להתקיים. אף על פי שעדיין אין הודעה רשמית של החברות, נראה שהקדמתי את המאוחר בשבועות בודדים בלבד. לפי הדיווח מאמש (ג') של סוכנות הידיעות בלומברג, אנבידיה כבר נמצאת בתהליכי יציאה "שקטים" מעסקת ה-40 מיליארד דולר שזעזעה את השוק (וגם ביטולה עלול לזעזע אותו – אבל על אז בהמשך). ראשיה הבינו, וכנראה שכבר לפני כמה וכמה חודשים ולא אתמול בבוקר, שהיא לא תצליח לשנות את דעתם של אנשי הרגולציה בבריטניה, בסין וגם בארצות הברית – למרות כל המסמכים שהגישה ולמרות כל ההבטחות שנתנה. אלה כבר מזמן הראו לה את האצבע השלישית, ובחברה רק חיפשו דרך נסיגה שלא תגרום לאצבע הזו להגיע למקומות כואבים יותר. למה דווקא המניות של סופטבנק עולות? האפקט הראשוני של

השבוע החל לפעול בתל אביב מרכז היזמות החדש של עמותת בוגרי ממר״ם במטרה לספק ליזמים וליזמות בוגרי ממר״ם מרחב עבודה מסודר כדי להנביט את הסטארט-אפים הבאים של ישראל. המרכז יארח את תוכנית היזמות הכירורגית של העמותה ממר"ם ספייס (Mamram Space), שזו השנה השניה לפעילותה באקו-סיסטם הישראלי, כשממש בימים אלו פועל המחזור השלישי, עם שמונה מיזמים בשלבי pre seed וכ-25 יזמים. ״התוכנית שלנו ייחודית, והיא מבוססת על מנטרה מאוד פשוטה שאימצנו והיא, שאנחנו No Bullshit program. אנחנו לא בית ספר ליזמות, לפחות לא במקרה הזה. אנחנו רוצים לקחת את היזמים והיזמיות הטובים ביותר ולתת להם מרחב פורה לעשייה והנבטה של הסטארט-אפים שלהם. אנחנו עוטפים אותם בבוגרי ממר״ם הבכירים ביותר בסטארט-אפים המובילים היום ובשותפים של התוכנית – קרנות הון סיכון, משרדי עו״ד ופיננסים, חברות טכנולוגיה ושירותים. כולנו ביחד ממש קואליציה שבאה לעזרת היזמים במטרה לקדם אותם ולעזור להם לעשות קפיצות מדרגה משמעותיות ובקצב מהיר יותר בדרך לסיבוב ה-Seed שלהם," מספר יוסי מלמד, יו״ר העמותה. ״הבעיה הגדולה שלנו החלה בדצמבר כשהבנו שאנחנו לא מצליחים למצוא בית פיזי שיארח את התוכנית לקראת פתיחת המחזור השלישי של התוכנית, מוסיף מלמד. ״לא הסכמתי לוותר על המקום הפיזי, כי זה בניגוד מוחלט לאמונה הקהילתית שלי. אני מאמין שיזמים לא צריכים לעבוד לבד ובטח לא מהבית. יזמים צריכים לעבוד ביחד ולבוא במגע שוטף עם יזמים אחרים שיתמכו בהם ויעזרו להם. לפני 10 שנים עוד אפשר היה לראות בתי קפה בת״א שבפועל הפכו למרכזי יזמות, היום זה פחות קורה. פנינו לחברות הגדולות בשוק אבל הן לא יכלו לארח אותנו, כל אחת מסיבותיה, ולכן יצאנו לפרויקט הזה. לשמחתי, בתוך פחות משלושה שבועות הצלחנו למצוא משרד בת״א שיכול לארח עד 30 איש, לשפץ אותו, לאסוף תרומות מהקהילה, ואתמול נכנסנו אליו לראשונה. יש עוד עבודה, אבל יש שולחנות, כיסאות, אינטרנט מהיר ומכונות נספרסו – וזה מספיק בשביל להתחיל לרוץ. בקרוב אנחנו נעצב קיר לוגואים של החברות שתרמו להקמת המיזם הזה, בהן החברות המובילות בשוק, רובן המכריע מובלות על ידי בוגרי ממר״ם, למשל וויקס, צ'קמארקס, אספגון, לילי, איניטק ועוד". ״אני מאוד מקווה שהמרכז שלנו יהיה דוגמה ומופת לאיך נכון לעזור לסטארט-אפים בשלבים מוקדמים", הוסיף מלמד. "אנחנו כאן קודם כל בשביל בוגרי ובוגרות המותג ממר״ם ,שהוא המותג הוותיק בישראל בתחומי היזמות וההיי-טק, אבל אנחנו כאן גם כדי להשפיע ולסייע לאקו-סיסטם הישראלי להמשיך לצמוח ולהשתפר, ועל כן בכל התוכניות של העמותה אנחנו דואגים לשלב יזמים שהם מחוץ לקהילה שלנו. זה הישג שיא שלנו ומאוד מרגש אותנו לראות את המיזמים מגיעים בבוקר למרכז שלנו, ואנוומחכים לראות לאילו הישגים משוגעים הם יגיעו בעתיד הקרוב״.

קבוצת פרטנר תקים תשתית סיבים אופטיים בישראל, שתאפשר חיבור בין המזרח הרחוק לאירופה, ולמעשה תהווה חלופה למעבר הקיים דרך תעלת סואץ. ספקית התקשורת טמרס טלקום בחרה בפרטנר עבור יצירת מסדרון תקשורת בין הים התיכון לבין מעברי הגבול עם ירדן כחלק מהרחבת תשתית הסיבים של החברה לחיבוריות בין המזרח למערב דרך ישראל. שווי העסקה עומד על כ-40 מיליון שקלים, וכחלק ממנה תרכוש טמרס גם שירותי תחזוקה מפרטנר. טמרס טלקום, שבבעלות קרן אלומה ופויו זבלדוביץ, מספקת שירותי תקשורת בישראל ובעולם באמצעות כבל תת ימי מבוסס סיבים אופטיים בין ישראל לאירופה ושירותי דטה סנטר. טמרס טלקום היא החברה היחידה המפעילה כיום תשתית סיבים רציפה, המאפשרת תעבורת מידע בין המזרח לאירופה. החברה היא ספק מוביל של פרטנר לתקשורת בינלאומית מבוססת כבלים תת ימיים, כששיתוף הפעולה בין החברות מתעצם והופך לאסטרטגי. כיום, מרבית הכבלים הבינלאומיים המחברים את אירופה עם המזרח הרחוק ומדינות המפרץ עוברים דרך תעלת סואץ. מצרים מהווה נקודת כשל עקב המצב הגיאופוליטי המורכב, התלות במדינה אחת, מחירים גבוהים וקריעת הכבלים בתעלת סואץ על ידי האוניות לאור היותה צרה ורדודה. הקמת תשתית הסיבים של פרטנר בישראל יחד עם הכבל התת-ימי של טמרס מהווה פתרון עדיף, מהיר, יציב ושריד לכשלים אלה. פרטנר תספק שתי נקודות גישה לישראל דרך ירדן לכבלים שיגיעו מהמזרח הרחוק: אילת וגשר אלנבי . שני המקטעים הללו יחוברו ישירות לחיפה, או לכל מקום אחר שמהווה נקודת גישה לאירופה. לפרטנר כבר יש תשתית עצמאית בין חיפה לבאר שבע ובין חיפה למעלה אדומים, ובמסגרת הפרויקט היא תקים תשתית חדשה מבאר שבע ועד אילת, ובמקביל – ממעלה אדומים ועד גשר אלנבי, כאשר כל אחד משני המקטעים יהווה גיבוי לאחר. בסך הכל תפרוס פרטנר כ-300 ק"מ של סיבים אופטיים בהשקעה כספית של עשרות מיליוני שקלים, שתיפרס על פני שנתיים. הפרויקט של פרטנר צפוי לספק קיבולת גבוהה ולתת מענה לתנועת הדטה הגדלה מהמערב למזרח., ויש לו גם פוטנציאל להתקשרות עם מפעילים נוספים מהעולם בעסקאות שצפויות להניב הכנסות ורווחים עתידיים משמעותיים לפרטנר. בנוסף, הפריסה של פרטנר צפויה לשרת גם לקוחות פרטיים בפריפריה, שכן במקביל יחוברו יישובים הצמודים לתוואי הפריסה, כאלה שכיום אינם נגישים לסיבים של החברה, כמו דימונה. אבי צבי, מנכ"ל פרטנר, אמר בעקבות חתימת העסקה, "פרטנר יוצאת לדרך עם פרויקט עוצמתי, שיהווה מנוע צמיחה משמעותי לפעילות החברה ויהפוך אותה לשחקנית תשתיות תקשורת בינלאומית. כחלק מהפרויקט פרטנר תחזק גם את פעילות הסיבים בדרום הארץ ותגיע ליישובים נוספים בפריפריה". תום קורן, מנכ״ל טמרס טלקום, ציין, כי "באמצעות הכבל התת ימי מבוסס הסיבים האופטיים שלנו, ובאמצעות שירותי המשך אותם אנו רוכשים מפרטנר ומספקי תשתיות באירופה, נהפוך להאב תקשורת מרכזי ומוביל באזור ובעולם ונשפר את השירות שאנו מעניקים ללקוחותינו באופן משמעותי".

אנבידיה, לפי דיווח בסוכנות הידיעות בלומברג, החליטה באופן סופי לסגת מעסקת ARM. לפי הדיווח, החברה כבר הודיעה לשותפים שלה שאל להם לצפות לסגירת העסקה. עם זאת המהלכים הללו מבוצעים בשקט, ומאחורי הקלעים. עצם פרסום הידיעה גרם לירידה של כ-5% בשער המניות של החברה. אנבידיה עדיין לא הודיעה באופן רשמי על נסיגתה מהעסקה. בחברה, כמו גם בקרב שותפתה לעסקה, חברת האחזקות היפנית סופטבנק, ממשיכים לטעון כי אנבידיה לא שינתה את דעתה, כי מדובר בעסקה שתטיב עם ARM ותדחוף קדימה את החדשנות והתחרות בתחום, "בדיוק כפי שפירטנו במסמכים האחרונים שהוגשו לאישור הרגולטורים". בסופטבנק הוסיפו כי, "אנחנו ממשיכים לקוות שהעסקה תאושר". המניות של סופטבנק דווקא זינקו מעלה לאחר פרסום

לנובו, בגלל סיבות שונות ומגוונות, לא ממש זוכה להכרה בישראל ובאירופה כשחקנית משמעותית בשוק הטלפונים. היא אמנם זוכה למכירות סבירות בארצות הברית עם מוטורולה, החברה הבת שלה, אבל תחת שם המותג הראשי שלה היא לא ממש מוכרת באזורים שרחוקים מסין. עם זאת, היא הייתה מהראשונות להכניס את הרגליים למים העמוקים של שוק הטלפונים למשחקים, כשאף אחד עוד לא ממש ידע לאן הוא הולך, ולפי דיווחים חדשים היא מתכוונת גם השנה לשלוח נציג לתחום הזה תחת השם Legion, מותג המשחקים שלה – אם כי גם במקרה הזה לא ברור האם הוא יחצה את גבולות מדינת המוצא שלו אל עבר השוק הגלובלי, ובכל מקרה לא לפני הרבעון השלישי של 2022. הדיווח טוען, שהמכשיר החדש יקרא Halo, ולמרות שמדובר בטלפון משחקים, העובי שלו לא יעלה על 8 מ"מ, ולפי תמונות שדלפו גם אין סממנים למערכת קירור מיוחדת. כמו הרבה מאוד טלפונים מובילים ב-2022, הוא יהיה מבוסס על Snapdragon 8 Gen 1, מעבד הדגל החדש של קוואלקום, שילווה ב-16 גיגה-בייט זיכרון עבודה ו-256 גיגה-בייט זיכרון אחסון, ושניהם בהתאם לתקנים המהירים שקיימים כיום בשוק. מסך ה-OLED ברזולוציה של +FHD יימתח לאלכסון בגודל של 6.67 אינץ' ויציע קצב רענון גבוה יחסית של 144 הרץ וקצב דגימת מגע של 300 הרץ, שני דברים שכמעט הכרחיים בטלפון שמתיימר לשרת את שחקני המובייל המודרניים. המכשיר יגיע עם שלוש מצלמות מאחור, כשהראשית של 50 מגה-פיקסלים. תהיה גם מצלמה עם עדשת רוחב וחיישן 13 מגה-פיקסלים, ומצלמה שלישית של 2 מגה-פיקסלים. מצלמת הסלפי הקדמית תהיה מתחת לחריר במרכז התצוגה בראש המסך. נפח הסוללה לא דווח, אך צפוי שהיא תתמוך בטעינה בהספק של 68 ואט.

שנת 2022 מביאה איתה את ההבנה שבשנים הקרובות לפחות, משבר הקורונה הבריאותי עדין כאן וכנראה גם יישאר. עד לפיתוחה של תרופה או חיסון קבוע יותר כנגד המחלה, אנו עדיין נעים בין תקופות המתאפיינות בשגרה מסוימת לבין הידוק ההגבלות. נדמה שכבר התרגלנו לחיים עם הקורונה ולמדנו להסתכל עליהם כעל עובדה מוגמרת שיש להמשיך לצידה. ייתכן שההסתגלות האנושית מהירה, אך העולמות שמהם מורכבים חיינו עדיין נמצאים בתהליכי התאמה.  קחו למשל את עולם העבודה – אחד התחומים שעברו את השינוי המשמעותי ביותר בשנתיים האחרונות. ברוב התחומים, המעסיקים והעובדים כבר הבינו כי ניתן לעבוד מהבית ולהשיג הצלחות וקידומים, באותה מידה כפי שעובדים מהמשרד. חלק ניכר מהמגזר הפרטי ממשיך לעבוד באופן היברידי, כאשר חלק מהעובדים עדיין עובדים מהבית ומהמשרד באופן משולב. מחקר שנערך לאחרונה מצא ש-70% מהארגונים בעולם שוקלים ליישם אמצעי מעקב דיגיטליים אחרי העובדים שלהם, זאת למרות שלפי כל הממצאים, התפוקה של העובדים עולה במודל של עבודה מהבית או עבודה היברידית, וכך גם שביעות הרצון של העובדים מהגמישות שנכנסה לחייהם בחודשים הראשונים של תקופת הקורונה, גם המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה עברו ברובם לעבודה מהבית, ובהדרגתיות חזרו העובדים במגזר זה לשגרה. אותו שינוי זמני הוביל למעשה לשינוי חשיבתי גם אצל העובדים. אם נניח שעובדי המגזר הציבורי יוכלו לעבוד באופן היברידי, נוכל לצפות ליתרונות משמעותיים כתוצאה ממהלך זה, ביניהם חיסכון במקום ובמשאבים והקלת העומסים בנתיבי התחבורה, שכבר עכשיו מקשים מאד את ההגעה למקום העבודה הפיזי, מעכבים את יום העבודה ומעמיסים על אורח החיים של העובדים. פועל יוצא של הנחות אלו הוא הפיילוט שמופעל לאחרונה בחלק ממשרדי הממשלה שבמסגרתו עובדים המבקשים לעבוד מהבית, ועבודתם מאפשרת זאת – יכולים לעשות זאת. כיצד נדע אם העובדים מרחוק אפקטיבים? המשותף למגזר הפרטי והציבורי הן החרדות שהמעבר לעבודה מהבית מעוררות אצל המעסיקים, עד כדי כך שכבר נשמעו קולות במגזר הציבורי החוששים שיום העבודה מהבית יהפוך בפועל עבור העובדים ליום חופשי. מחקר שנערך לאחרונה מצא ש-70% מהארגונים בעולם שוקלים ליישם אמצעי מעקב דיגיטליים אחרי העובדים שלהם, זאת למרות שלפי כל הממצאים, התפוקה של העובדים עולה במודל של עבודה מהבית או עבודה היברידית, וכך גם שביעות הרצון של העובדים מהגמישות שנכנסה לחייהם. יעילות או בטלנות? עבודה מהבית. אילוסטרציה. צילום: BigStock בין שאר אמצעי הפיקוח מרחוק שהוזכרו נכללו: פיקוח על מיילים (44% מהארגונים), פיקוח על גלישה ברשת (41%), כלים טכנולוגיים שיתופיים (43%) וכן פיקוח באמצעות וידיאו (29%) או מצלמות רשת (28%). אבל האם באמת ניתן לכמת את התפוקה של העובד באמצעות אמצעי מעקב? האם ספירת ההקשות על המקלדת יכולה לספק מדד שהעובד באמת שקוע בעבודתו? האם קשר וידיאו פתוח בין המעביד לעובד, שיימשך לאורך היום וידמה עבודה זה מול זה במשרד, לא יהפוך לעול עבור המעביד וישיג את התוצאה ההפוכה אצל העובד? ומה לגבי כל אותן דקות ושעות שאנו מקדישים לחשיבה על עבודתנו? לניתוח שלה? לתכנון של המשימות לזמן הקרוב והרחוק יותר, וליוזמות חדשניות? האם הזמן שאנו נמצאים בשיחות זום הוא זמן שמנוצל במיטבו? או שגם שיחות אלו יכולות לבוא על חשבון זמן עבודה אפקטיבי יותר, שבו העובד נמצא מול משימותיו? כפי שכבר הוכח, אמצעי מעקב אלו מקטינים את האמון בין המעבידים לעובדים בעולם שבו המלחמה של ארגונים על עובדים מיומנים נעשית קשה יותר ויותר, במיוחד אם המטרה של אותם ארגונים היא למשוך את בני דור ה-Z, שעלולים להיות חשדניים במיוחד כלפי מהלך זה ולראות בו נוהג ארכאי שלא שייך לעולם החדש ולאמצע המאה ה-21. קביעת כללים לעבודה היברידית בשל המאפיינים המיוחדים למגזר הציבורי, כמו עובדים ותיקים ובעלי קביעות וגם אופי עבודה שנתפש כפחות תחרותי מאשר במגזר הפרטי, אני מאמין שהנחלת כללים לעבודה היברידית צריכה להיעשות במשותף בין העובדים למעבידים. לפי מחקרים, עובדים תומכים בסוג מסוים של פיקוח, מסיבות כמו למשל אבטחת סייבר ושמירה על תקנות בריאותיות. אני סבור שבמקרה שבו הפיילוט יצליח, נדרש לרגולציה ממשלתית הנוגעת גם למגזר הציבורי ובהמשך כנראה גם למגזר הפרטי. רגולציה שכבר עוסקים בה בחלק מהמדינות בעולם. בנוסף, כדי שהמגזר הציבורי יעשה את המעבר בהצלחה וכמה שיותר עובדים יוכלו להשתתף בעבודה ההיברידית, יש צורך בדיגיטציה מוגברת של המשרדים הממשלתיים. למרות המאמצים ואימוץ ערך הנגישות, אתרי ממשלה רבים עדיין אינם מקוונים ויעילים מספיק, ובמקרים רבים יש צורך להגיע פיזית לסניפי קבלת הקהל ולגשת פנים מול פנים אל הפקידים העובדים בהם. במקביל, חשוב גם לחזק את הקשר בין משרדי הממשלה לעובדים בבית וליצור עבורם מערכת שתוכל לענות על הדרישות שלהם מיום עבודה שכזה ולתמוך בו. ובאשר ליחסים בין המעביד לעובד, שהם אחרי הכל יחסים חשובים. לדעתי, הדרך הטובה ביותר לשמור עליהם וגם לשמר על יחסים של אמון היא לקבוע מראש מטרות תקופתיות, באם זה חודש, שבוע או יום, ולראות האם העובד מבצע את מטלותיו והאם הוא מבצע אותן על הצד הטוב ביותר. בעבודה היברידית רצוי גם לקבוע שיחת עדכון אחת ליום, כדי להבין היכן העבודה עומדת ולמנוע הפתעות בעתיד, וגם כדי לשמור על קשר ולראות מהם רגשות העובד מעבר לביצוע המטלות שלפניו. גם שיטות של תגמולים והערכה תקופתית הן חשובות וניתנות ליישום. אחרי הכל, העבודה שלנו נעשית יותר ויותר באמצעים דיגיטליים, אך הקשר האנושי הופך למשמעותי לא פחות.  הכותב הוא מנהל תחום משתמשי קצה לאזור מרכז אירופה והמזה"ת בחברת VMware

חברת וולט דיסני הודיעה הבוקר (ג'), כי שירות הסטרימינג דיסני פלוס יגיע לארץ בקיץ הקרוב, במסגרת השקתו ב-42 מדינות חדשות באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, ויכלול כתוביות בעברית. דיסני פלוס כולל תוכן מקורי בלעדי ואלפי פרקים של סדרות וסרטים מבית היוצר של דיסני, פיקסאר, מארוול, מלחמת הכוכבים, נשיונל ג'יאוגרפיק וסטאר. בדומה לשווקים בינלאומיים נבחרים, השירות בישראל יכלול כולל גם את קטגוריית הבידור הכללי, (General Entertainment)  סטאר. דיסני פלוס יתחרה בארץ בשירותי הסטרימינג הפועלים של נטפליקס, אמזון ואפל טיוי.

מאת: רונית קריספין, מנהלת פרטיות ראשית בחברת אנרג'י טים (Energy Team)  בימים האחרונים נרעשנו מאיסוף המידע עלינו על ידי משטרת ישראל. אבל היא לא היחידה שמחזיקה עלינו מידע רגיש.  חשבתם פעם בכמה מאגרי מידע אתם מופיעים? אם אתם אנשים שמקפידים לשמור על הפרטיות שלכם, אתם בודאי מופיעים "רק" בעשרות מאגרי מידע. אם אתם פחות מקפידים על פרטיותכם, יש להניח שבעשרות רבות, ואף יותר. בדבר אחד אתם יכולים להיות בטוחים: לפי פרסומים שאינם זרים, אתם מופיעים במאגר המידע של משטרת ישראל. גם אם מעולם לא עברתם עבירה. סתם ככה, כי בא להם לשמור עלינו טוב מהנדרש. האם יש מה לעשות עם זה? כן! אם במקרה אתם יודעים שאתם במאגר מידע, נניח של חברת האשראי, של הבנק, של מכון מיון שפעם עברתם בו תהליך גיוס לעבודה, דעו שיש לכם זכות לעיין במידע שנשמר עליכם בו, וזאת לפי סעיף 13 לחוק הגנת הפרטיות. אבל, קחו בחשבון – זכות העיון היא מהזכויות המתישות ביותר למימוש. אם תחליטו לבקש ממנהל מאגר המידע לממש את זכות העיון במידע ששמר עליכם, תצטרכו לנשום עמוק. למה? תהליך העיון הוא לא פשוט לא לנושאי המידע (משמע לאנשים שהמידע שלהם מופיע במאגר המידע) ולא למנהלי מאגר המידע (אילו שאוספים את המידע עלינו). ראשית, אתם נדרשים למלא טופס ייעודי. לבקש באופן מדויק את מה שתרצו ממאגר המידע הנכון, להעביר תשלום זעום ולהגיע לעיר שבה מוחזק המידע, בשעות מוגדרות. פה תוכלו לראות את הטופס שהנפיקה רשת חנויות iStoreil לאחר שהרשות להגנת הפרטיות פרסמה את ההנחיה לעניין זכות העיון בהקלטות קול, וידיאו ומידע דיגיטלי נוסף. נוסח לבקשת העיון, כפי שהוא מופיע בתקנות כן, לעיתים עלולים לדרוש מכם חתימה פיזית על הטופס ולהערים קשיים אחרים, ככל שמאפשר הסעיף הזה בחוק. למשל, תקנה 2 לתקנות הגנת הפרטיות (תנאים לעיון במידע וסדרי הדין בערעור על סירוב לבקשת עיון) קובעת כי ניתן לדרוש מהמבקש להגיע אל העיר אשר בה מוחזק מאגר המידע, ובשעות שהגדיר מנהל המאגר. תחשבו מה המשמעות של הדבר כאשר מאגר המידע מוחזק בענן. תקנה 6 לתקנות אילו מאפשרת ממאגר המידע לדרוש תשלום מקסימלי של עד 20 שקלים ישנים (שזה אגורות ספורות לפי ערכם כיום). מנגד, נדרשת סבלנות להבין שגם למנהלי מאגר המידע אין מדובר בפרוצדורה פשוטה. מימוש הזכות לעיון היא לעיתים קרובות מסורבלת גם עבור מנהלי מאגר המידע  – איך שולפים נתונים של נושא מידע אחד? איך מוודאים לטשטש מידע על נושאי מידע אחרים ולהימנע מפגיעה בפרטיות של אנשים אחרים? מי יעסוק בשליפת המידע? מי ישלם על הזמן והמאמץ הנדרשים כדי לשלוף את המידע והכנתו לקראת שליחה למבקש המידע?. וככל שמימוש הזכות הזו יהפוך לשכיח יותר, כך עלויות מימושה עלולות להתגלגל אל נושאי המידע עצמם. הגשתם בקשה לעיון ולא קיבלתם תשובה תוך 30 יום, או קיבלתם תשובה שלילית? יש לכם זכות לערער לבית משפט השלום הקרוב לעיר שבה מוחזק מאגר המידע. תצטרכו להזדרז, הזכות היא לשלושים יום מרגע הסירוב. בא לכם לדעת מה נאסף עליכם במשטרת ישראל? הזכות אינה קיימת כלפי מאגרי מידע של רשות ביטחון, רשות בתי הסוהר, רשויות המס וכאילו. בכל זאת, מדינה דמוקרטית. ב-28.3.23 יתחיל המחזור השני של קורס הכשרת ממונה פרטיות (DPO), שמרצים בו מיטב המומחים בארץ בתחום הגנת הפרטיות. לפרטים נוספים הקישו על הקישור הבא