מתקפות כופרה רחבות היקף עשויות להתחיל עם גישה לנקודות קצה, שנרכשו בזול על ידי שחקני איום בסייבר, הפועלים בשווקים של הרשת האפלה; כך לפי מחקר חדש של סייברסיקסגיל (CyberSixgill). החברה הישראלית, העוסקת במודיעין בזמן אמת על איומי סייבר, הנפיקה מחקר חדש – "Wholesale Access Markets & Ransomware", שעולה ממנו, כי בהשקעה של 10 דולרים, פושעי הסייבר עשויים להפוך למיליונרים, בשל היכרותם את מורכבות הגישה למכירות של גישה לתחנות קצה – ברשת האפלה. לדברי החוקרים, "השלב הראשון של מתקפת סייבר אקטיבית הוא גישה ראשונית, השגת דריסת רגל ברשת הקורבן. שלב זה קשה לביצוע, ולכן תוקפים רבים ממירים ניסיון זה ברכישה של גישה לרשת מגורמי איום בעלי כישורים". לפי הדו"ח, "ישנן שתי אפשרויות לגישה למכירה: מתווכים בגישה ראשונית (IABs), המוכרים גישה לחברות המיועדות לתקיפה במכירה פומבית בעלות של מאות עד אלפי דולרים, או שוקי גישה סיטונאיים (WAMs), שמוכרים גישה לנקודות קצה שנפרצו, או את פרטי הסיסמה שלהם – במחיר זעום של עשרה דולרים בלבד". שוקי גישה סיטונאיים ברשת האפלה הם פלטפורמות, שפושעים מקוונים מוכרים בהן גישה לנקודות קצה שנפגעו, או גישה לנקודות אלו דרך פרוטוקולים מרוחקים שונים, כגון RDP ועוד. החוקרים דימו את שוקי הגישה הסיטונאיים ל"שוקי פשפשים דיגיטליים": מחירים נמוכים, מלאי גדול, ומעט ערובה לכך שהגישה הינה מתמשכת. לפי הדו"ח, "בין פרטי גישה סתמיים וחסרי ערך ניתן למצוא לעיתים גם זהב". המוכרים הציעו בשנת 2021 גישה לכ-4.3 מיליון נקודות קצה, נתון המשקף גידול משמעותי של 457% לעומת היקף המכירות בדרך זו בשנת 2020. החוקרים ציינו, כי במקרים רבים, פרטי נקודות הקצה עשויים להיות שייכים למשתמשים פרטניים אקראיים, שהם בעלי ערך נמוך יותר לתוקפים. "עם זאת, אם תוקף רוכש גישה לנקודת קצה ששייכת לרשת ארגונית, הרי שהוא בבחינת היהלום שבכתר, כי הוא יכול לפתוח את הדלת למתקפה גדולה יותר". החוקרים עקבו אחר 3,612 מתקפות שאירעו בשנת 2021, והעלו כי 686 מתוכן כללו גישה למערכת IT בארגון הקורבן – שהוצעה למכירה בשוקי הגישה הסיטונאיים ברשת האפלה. נתון נוסף העולה מהדו"ח הוא, שפרטי הגישה הוצעו למכירה בפרק זמן של כחצי שנה לפני המתקפה, משמע הם הוצעו לכמה שחקני איום, או הוצעו במקביל בכמה שוקי מסחר ברשת האפלה. אף שהנתונים לא מעלים ממצאים חד משמעיים, הרי לפי החוקרים, "אף שהנתונים קשים להוכחה סיבתית, הרי שהממצאים הראשוניים שלנו מצביעים על כך, ששוקי גישה סיטונאיים הם אחת מכמה דרכים שבהן משתמשים תוקפי הכופרות כדי לקבל גישה לרשת הקורבן". לדברי דב לרנר, ראש צוות מחקר בסייברסיקסגיל, "כל עוד רוכשי הגישה מייצרים רווחים אדירים, בלא עונש – אנו צופים כי השווקים הללו ימשיכו להיות בעלי תרומה חיונית לכלכלת פשעי הסייבר. אם שחקן איום יכול לקנות פרטי גישה בכמויות, ומתוכם לברור את הנתון שישיג לו גישה לרשת של ארגון עסקי גדול – הרי שעשרה דולרים הם השקעה ראשונית זעירה עבור מתקפה שיכולה להניב לו מיליונים".

כבר מזה זמן מה ששמועות סביב אפל גורסות כי החברה מתכוננת להשיק שירות הזרמת מוזיקה קלאסית למשתמשיה, באותו סגנון שהיא כבר עושה עם אפל מיוזיק (Apple Music). למעשה, מקור הסברה מבוסס ומגיע מהענקית מקופרטינו עצמה, אלא שבאחרונה השמועות קיבלו חיזוק נוסף, כשקוד הבטא השלישי של iOS 16.1 העיד על תוכנית כזו ממש. לפי MacRumors, אפל מתכוננת להשיק את Apple Music Classical – אפליקציית מוזיקה עצמאית ונפרדת מאפל מיוזיק. האתר שיתף את הקוראים בציוץ בטוויטר המציג קוד אחורי, אשר מתייחס לשירות הסטרימינג הקלאסי ואפליקציה שתפעל ללא תלות באפל מיוזיק. Looks like Apple is setting up Apple Music Classical in the backend now pic.twitter.com/LoWW6mHQLT — Aaron (@aaronp613) September 28, 2022 בפועל, כבר לפני שנה אפל רכשה את שירות פריימפוניק (Primephonic), ובישרה רשמית ופומבית כי התמזגה עם "שירות הזרמת המוזיקה הקלאסית הנודע, המציע חווית האזנה יוצאת דופן עם פונקציונליות חיפוש וגלישה המותאמת לאודיו קלאסי, באיכות פרימיום, המלצות מומחים שנבחרו ידנית ופרטים הקשריים נרחבים על רפרטואר והקלטות". החברה ציינה אז גם ש-"עם התוספת של פריימפוניק, מנויי אפל מיוזיק יקבלו חווית מוזיקה קלאסית משופרת משמעותית, החל מרשימות השמעה של פריימפוניק ותוכן שמע בלעדי". באותו זמן הסבירה אפל כי "בחודשים הקרובים, מעריצי Apple Music Classical יקבלו חוויה ייעודית עם התכונות הטובות ביותר של פריימפוניק, כולל יכולות גלישה וחיפוש טובות יותר לפי מלחין ולפי רפרטואר, תצוגות מפורטות של מטא נתונים של מוזיקה קלאסית, בתוספת תכונות והטבות חדשות". אוליבר שוסר, סגן נשיא אפל מיוזיק וביטס מבית אפל, אמר בזמנו: "אנחנו אוהבים ומכבדים מוזיקה קלאסית, ופרימפוניק הפכה לחביבת המעריצים בקרב חובבי קלאסיקה. יחד, אנו מביאים תכונות קלאסיות חדשות ומעולות לאפל מיוזיק, ובעתיד הקרוב, נספק חוויה קלאסית ייעודית שתהיה באמת הטובה בעולם". מכל אלו ניתן ללמוד כי החברה ציינה כבר אז למעשה את כוונותיה, אבל העדות האחרונה מקוד ה-iOS מחזקת את הכוונות של אפל להשיק אפליקציית מוזיקה קלאסית ייעודית ועצמאית ולעשות זאת כנראה בקרוב. לעת עתה עם זאת לא ברור מתי בדיוק מתכווננת השקת השירות המסוים, אך לפי החברה, עד סוף 2022 נדע בדיוק מה היא מבשלת עבור חובבי המוזיקה הקלאסית ברחבי העולם.

תחילתה של השנה העברית החדשה נושקת לתחילתו של הרבעון הרביעי של השנה האזרחית, שהוא בדרך כלל הרבעון החשוב ביותר בפעילות העסקית והכלכלית של חברות – בחו"ל כמו בארץ. על פי כל הסימנים, ברבעון הזה יחל חורף כלכלי סוער במיוחד, שיחריף את המיתון והמשבר הכלכלי שהוא מנת חלקם של חלקים נרחבים בעולם בחודשים האחרונים, לרבות של ארצות הברית ואירופה. יש למשבר הזה כמה סיבות, ואמנה כאן כמה מרכזיות שבהן: הראשונה היא שתהליכים מרכזיים בעולמות שרשרת האספקה, חומרי הגלם והשינוע, שהואטו מאוד בקורונה, עדיין לא חזרו לפעילות סדירה. הסיבה השנייה היא המלחמה באוקראינה, שלמרבה הצער רחוקה מאוד מסיום. הסנקציות שנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, מטיל על אספקת הגז לאירופה מעלות שם עד מאוד את יוקר המחייה. הסיבה השלישית, שנובעת מהסיבות האחרות, היא העלאת הריבית במדינות רבות, ובמרכזן בארצות הברית. החומרה של המשבר באה לידי ביטוי בכך שקרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזית הצמיחה הגלובלית שלה ל-2022 ול-2023 ל-3.2% ו-2.9%, בהתאמה. ההורדה הזאת מחזקת את ההערכות שאנחנו עומדים בפני מיתון עולמי. סקר שערכה חברת הייעוץ האמריקנית מרקום, שתוצאותיו פורסמו אתמול (ד'), העלה שתשעה מתוך 10 מנהלי שיווק מודאגים מהסבירות למיתון, ומעל רבע מהמנהלים כבר החלו לפטר עובדים, או מתכננים לעשות זאת בשנה הקרובה. ההשפעה על ההיי-טק – באופן גלובלי ובישראל נשאלת השאלה: כיצד המשבר משפיע על ענף ההיי-טק? בתוכה נשאלת עוד שאלה: כיצד הוא משפיע על ההיי-טק הישראלי? ברמה הגלובלית, כבר קראנו דיווחים על קיצוץ בשווין של חברות טק גדולות, כמו מטא – מה שהביא את מארק צוקרברג לכתוב לעובדיו ולהתריע בפניהם שיתכוננו למשבר חמור שלא ידענו כמותו. הוא אמר בשיחה עם משקיעים בחודש יולי האחרון שהחברה מתכננת "להפחית בהתמדה את הגידול במספר העובדים במהלך השנה הבאה". גם חברות גלובליות אחרות, דוגמת אפל וגוגל, החלו בתהליכים דומים, ולא מן הנמנע שחברות גדולות נוספות יצטרפו אליהן בקרוב. המצב לא נחמד, בלשון המעטה, אבל צריך לשים אותו בפרופורציה, כי לא כל קיצוץ או פיטורי עובדים הוא סימן למשבר או לקריסה. מהלכים שכאלה נועדו לענות על צורך מיידי למצב מסוים של השוק ולציפיות של בעלי המניות. לא מן הנמנע שתוך כדי המיתון חברות ימשיכו לגייס עובדים. זה כבר קורה, ובהחלט ייתכן שאף יואץ. הסיבה היא שלצד הפיטורים, המחסור העולמי בכוח אדם בהיי-טק מחריף. בנוסף, תופעה שקורית בכלל המשק, גם בהיי-טק, ושעדיין לא נמצא לה פתרון היא של עובדים שמסרבים לחזור למקומות העבודה, גם כשהם נחשבים למתגמלים בצורה יפה ובעבר היו מאוד נחשקים. כאן מתווסף האתגר השני – של הטרנספורמציה הדיגיטלית. זו העצימה את הצורך באוטומציה ובדיגיטציה בארגונים, שיצר ביקושים חסרי תקדים לפתרונות, ליישומים ולפרויקטים. בגלל המחסור בכוח אדם, חברות מתקשות לענות על הביקושים. זה לא צפוי להיפתר: ההיערכות לחורף כלכלי קשה תגרום לחברות להיכנס לסוג של מצב המתנה, תוך שימור הקיים, התמקדות בתחומי הליבה של הארגון וכניסה זהירה יותר להשקעות ולפרויקטים. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש היעד של הגדלת כוח האדם בהיי-טק, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר באשר להשפעת המשבר על ההיי-טק בישראל, הנחת היסוד היא שבהיותנו חלק מהכלכלה הגלובלית, הענף לא יוכל להיות יוצא דופן, ויושפע גם הוא. כך, למשל, קרוב לוודאי שהמיתון העולמי ישפיע לרעה על היצוא של ההיי-טק. ויש לזכור שההיי-טק מתבסס במידה רבה על יצוא, ושהוא מהווה חלק ניכר מאוד מכלל היצוא של ישראל. בדו"ח שפרסם בנק ישראל בסוף הקיץ האחרון צוין שירידת ערך החברות במגזר ההיי-טק וההאטה הכלכלית העולמית אמנם יפגעו בענף המקומי, אבל לא בקנה מידה שמזכיר את התפוצצות בועת הדוט.קום של שנת 2000. כמו כן, לפי המחקר של בנק ישראל, רק 9% מהמשרות בהיי-טק נחשבות בסיכון גבוה לקיצוץ במהלך המשבר. מנגד, מה שישפיע לטובה על היצוא הוא ההתחזקות של שער הדולר, אל מול השקל החזק. שער הדולר היה תמיד פקטור ביכולת של חברות להתמודד עם משברים עולמיים. ברם, הערך הנמוך של היורו עלול להשפיע לרעה על היצואנים לשווקים באירופה. לכל אלה נוספות העלאות הריבית, שמקשות על הפעילות השוטפת, אבל נועדו לעצור את המשק מהידרדרות למיתון עמוק יותר. בהקשר שלנו, כאן יש לבנק ישראל תפקיד מרכזי, ביכולת שלו לאזן בין שני הדברים, והדרך הטובה ביותר היא הידברות עם ראשי חברות ההיי-טק ומעקב צמוד על ההשלכות של ההעלאות, כדי שלא נקבל את התוצאה ההפוכה ממה שרצינו. התפקיד החשוב של הממשלה במצבי טרום מיתון, כמו עכשיו, לממשלה יש תפקיד חשוב, ולא רק כי היא אחראית על התשתיות שמאפשרות את קיום ענף ההיי-טק. הממשלה עצמה היא שחקן חשוב בשוק, שתופס נפח של קצת יותר מרבע מפעילות ההיי-טק בישראל. היא מסייעת לחברות צעירות, שלא יכולות להמשיך לגייס עקב המיתון, להרחיב את הפעילות שלהן – בעיקר באמצעות רשות החדשנות. כמו כן, יש לה את פעילות המחשוב שלה, ובמרכזה, בתקופה זו, פרויקט הענן נימבוס, שכבר התחיל להשפיע וללא ספק ישפיע עוד יותר על המשק כולו. השורה התחתונה: הממשלה היוצאת הציבה עם תחילת כהונתה את היעד של הגעה ל-15% מכלל העובדים במשק בתוך כמה שנים. ראש ממשלת המעבר, יאיר לפיד, הגדיל לעשות והציב (עוד כשהיה ראש הממשלה החליפי) יעד של מיליון עובדים בהיי-טק. ככל שהממשלה ואחרים ישקיעו משאבים במימוש יעד זה, היכולת של הענף בישראל, ובעקבותיו של הכלכלה הישראלית כולה, לעבור את החורף הכלכלי העולמי הקשה הצפוי בשלום תהיה טובה יותר.

האוריינות הדיגיטלית של האזרחים הוותיקים בישראל השתפרה בשנים האחרונות: הרבה יותר מהם משתמשים באינטרנט, ובפרט בטלפון הנייד. לעומת זאת, הנגישות שלהם למחשב ביתי ירדה. עוד נתון מעניין הוא שהחשש של קשישים שיבוצעו נגדם עבירות אונליין נמוך משמעותית מזה שקיים אצל צעירים יותר. מנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ה') לרגל יום האזרח הוותיק הבינלאומי, שיחול בשבת, עולה כי ל-61.3% מבני ה-65 ומעלה בישראל יש נגישות למחשב ביתי (הנתונים נכונים ל-2020). זאת, לעומת 63.8% ב-2015. הנגישות שלהם לטאבלטים לא השתנתה בהרבה בשנים אלה ועמדה על 25.6%. לעומת זאת, האזרחים הוותיקים הישראליים משתמשים באינטרנט הרבה יותר מבעבר: הנתון זינק מ-48.9% ב-2015 ל-73% ב-2020. המגמה ניכרת בפרט בשימוש באינטרנט בטלפונים ניידים, שיותר מהוכפל – מ-31.6% ל-66.9%. עלייה נרשמה גם בשימוש שלהם בשירותים שהממשלה נותנת לאזרחים אונליין – מ-14.5% ל-26.1%. נתונים נוספים מעלים שהנגישות למחשב ביתי של בני 65 ומעלה שחיים בבדידות (41.7%) נמוכה בהרבה מאשר אם הם חיים עם בן או בת זוג שמתחת לגיל זה (74.6%). כך גם הנגישות לטאבלטים: ל-14.5% מהקשישים הבודדים היה מחשב מגע או מחשב לוח לעומת 34.5% לאלה מהם שחיים עם בן או בת זוג צעיר.ה יותר. חוקרי הלשכה סקרו גם את מידת החשש בגילאים השונים להיפגע מעבירות באינטרנט – אלימות מילולית, הפצת תמונות אינטימיות ושאר המקרים שמתגלים ברשת חדשות לבקרים. החוקרים מצאו כי בעוד ש-30.1% מבני גילאי 20-64 חששו במידה רבה או רבה מאוד להיפגע מעבירות של אלימות מקוונת, בקרב בני ה-65 ומעלה עמד הנתון על 19.3%. פערים נרחבים נרשמו בין בני הגילאים השונים גם בחלוקה לפי מין: 26.9% מהגברים בני 20-64 הביעו חשש שכזה לעומת 18.9% מבני 65 ומעלה. הפער גדול אף יותר בקרב הנשים: 33.2% בהשוואה ל-19.7%, בהתאמה. "חשוב: איסוף משופר של דטה בקרב קשישים לפי מין וגיל" הלשכה פרסמה שורה של מדדים המתעדים את המגמות בחיי האוכלוסייה המבוגרת בישראל, וקראה להם "מדדים לאומיים להזדקנות מיטבית". כך, למשל, בתחום הבריאות – תוחלת החיים של גברים עמדה אשתקד על 80.5 ושל נשים על 84.6 שנים. עם זאת, מספר השנים הבריאות של הגברים מעל גיל 65 היה גבוה יותר מזה של הנשים: 11.8 שנים לעומת 10.5 שנים, בהתאמה. בתחום הספורט, האזרחים הוותיקים היוו 5.5% מכלל הספורטאים הפעילים, כאשר שיעור הנשים בקרבם נמוך משיעורן באוכלוסייה – 46.6%. נתון נוסף מראה שבני 65 ומעלה נפגעים בתאונות דרכים פחות משיעורם באוכלוסייה ומספר הקשישים שרשומים במשרד הרווחה עמד ב-2021 על קרוב ל-200 אלף. בסך הכול חיו בארץ בסוף השנה שעברה כ-1.163 תושבים בני 65 ומעלה. יום האזרח הוותיק הבינלאומי הוא פרי החלטה של העצרת הכללית של האו"ם, והוא צוין בפעם הראשונה ב-1991. השנה, היום הזה מתמקד בנשים, ובין מטרותיו, לפי אתר האו"ם: "להעלות את המודעות לחשיבות של איסוף משופר של דטה ברחבי העולם לפי מין וקבוצת גיל". שתי מטרות נוספות הן לעסוק בהשפעה של הארכת אורך החיים והשינויים בסביבה, בכלכלה ובחברה על נשים בגיל השלישי, וקריאה למדינות החברות באו"ם, למוסדות האו"ם ולארגוני החברה האזרחית "להביא נשים מבוגרות למרכז המדיניות שלהם ולהבטיח שוויון מגדרי".  

מקנזי סקוט, הפילנתרופית המיליארדרית שהיתה אשתו של מייסד אמזון, ג'ף בזוס, מתגרשת מבעלה ה"חדש" יחסית, דן ג'ווט. היא הגישה באחרונה מסמכי גירושין לבית משפט בארה"ב. קודם להגשת המסמכים דווחו כלי התקשורת העולמיים כי שם בעלה הנוכחי של סקוט, ג'ווט, נמחק מהקרדיטים סביב מפעליה הפילנתרופיים, בהם נהגה הנדבנית לציין גם את הבעל, והדבר עורר ספקולציות לגבי מצב נישואיהם. סקוט – שהייתה נשואה במשך שנים רבות לבזוס ושהיא אם ילדיו – פרסמה, למשל, בעבר מכתבים לאתר Giving Pledge, שבו אנשים עשירים יכולים להישבע לתרום את רוב הונם למטרות צדקה, וצירפה את שמו של ג'ווט לצד שמה בהתחייבויותיה אלו. "רק" במקום השלישי בין עשירי תבל. ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: ויקימדיה כזכור, סקוט הפכה לאחת הנשים העשירות בעולם בעקבות גירושיה מהמייסד המולטי-מיליארדר של ענקית הקמעונאות אונליין, וידועה כמי שמחלקת מענקים של מיליוני דולרים לארגוני צדקה מאז. היא התחתנה עם ג'ווט, מורה בתיכון בסיאטל, בשנה שעברה, אחרי שהתגרשה מבזוס ב-2019 עקב חשיפה של רומן שניהל הבוס של אמזון עם מגישת הטלוויזיה והשחקנית, לורן סאנצ'ז, שאף הייתה (יחד עם בעלה וקודם לבגידה) חברה של בני הזוג בזוס, בימים תמימים יותר. אחרי שהפרשה התפוצצה, באפריל 2019, פורסם הסכם הגירושים של הזוג בזוס, ובו נקבע כי מקנזי תקבל מהטייקון רבע ממניותיו באמזון – נתח ששוויו עמד על 35.6 מיליארד דולר. סקוט העניקה יותר מ-12 מיליארד דולר במענקים בשלוש השנים האחרונות, כך לפי הניו יורק טיימס. היא תמכה במאות ארגונים ללא מטרות רווח העוסקים בקידום בצדק גזעי, זכויות להט"ב, בריאות הציבור ומאבק בשינויי האקלים.

נתונים אינטראקטיביים ורשת שותפים עסקיים (אקוסיסטם) הם שני נושאים שכל ארגון מודרני חייב להבין כדי לפתח באמצעותם אסטרטגיה עסקית ומודלים עסקיים חדשים. חברות הענק הדיגיטליות (כמו פייסבוק, אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט ועוד) הפכו לבעלות שווי שוק גבוה מכל החברות התעשייתיות, הפיננסיות ובתחום האנרגיה. אחד המאפיינים שלהן הוא שימוש בנתונים כמרכיב משמעותי באסטרטגיה ובמודל העסקי שלהן. טכנולוגיות דיגיטליות, כגון אינטרנט, מובייל, ענן, IoT, בינה מלאכותית, ביג דטה, חיישנים המשולבים במוצרים, רשתות חברתיות, אקוסיסטם ענק של מפתחי יישומים -הפכו לתשתית האסטרטגיה העיסקית החשובה שלהן. כל ארגון צריך וחייב ללמוד כיצד להשתמש באבני בניין דיגיטליות אלה ליצירת היתרון התחרותי שלו. הסופה הדיגיטלית הביאה לטרנספורמציה דיגיטלית, תהליך לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות בפעילויות הארגון, שינוי בצורת עשיית העסקים והבאת ערך ללקוחות ולארגון. הטרנספורמציה הדיגיטלית היא יותר מאשר שילוב טכנולוגיות חדשות – היא מחייבת התאמה של האסטרטגיה ושל התרבות הארגונית, פיתוח כישורי העובדים ויכולותיהם, פיתוח תהליכי עבודה חדשים ושימוש באנליטיקה לקבלת ההחלטות. השימוש בנתונים עובר כחוט השני בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית. נתונים, נושא מוכר וותיק, עברו לחזית העסקית בזכות הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות שהביאו לגידול עצום בנפחי הנתונים, בפורמטים שונים (נתונים אלפאנומריים, טקסטים, תמונות, וידיאו, מפות ועוד) ובקצב קליטת הנתונים. אתרי הווב הגדולים מטפלים בכמות אדירה של משתמשים בו זמנית. חיישנים משדרים ללא הרף נפחי נתונים עצומים ממוצרים שונים. למשל, מנוע סילון מייצר בטיסה אחת מלונדון לניו יורק, יותר מ-600 טרה-בייט של נתונים. חיישנים במעליות משדרים ללא הרף נתונים בכל נסיעה שלהן. אמזון מטפלת בכמות עצומה של הזמנות שמיליוני לקוחותיה מבצעים בכל שנייה. הנתונים: תשתית לחדשנות הנתונים, על סוגיהם השונים, הפכו לתשתית לחדשנות ופוטנציאל לשירותים, למוצרים ולמודלים עסקיים חדשים. פרופ' מוהן סבראמאניאן מבית הספר למנהל עסקים IMD, פרסם לאחרונה ספר מרתק בשם "TheFuture of Competitive Strategy" ובו הוא מתמקד בשתי תשתיות חשובות בפיתוח האסטרטגיה התחרותית בעידן המודרני – נתונים אינטראקטיביים ואקוסיסטם דיגיטלי. הוא עושה אבחנה בין שתי קטגוריות של נתונים: נתונים שמקורם בפעולות במערכות הארגון (Episodic Data) –  נתונים הנובעים מאקוסיסטם של מערכות מידע פנימיות רבות ומגוונות, כגון ERP, CRM, ניהול שרשרת האספקה, מערכות רצפת הייצור, אתרי ווב של הארגון ועוד. נתונים אלה נוצרים בעיקר בעקבות טרנזקציות המייצגות פעולות שבוצעו על ידי משתמשים. הוא קורא למערכות אלה מערכות הייצור -Production Systems. נתונים ממקורות חיצוניים (Interactive Streaming Data) – נתונים שרובם אינטראקטיביים וזורמים באופן רציף מחיישנים שונים ומפעולות חיצוניות לארגון, כגון מוצרים חכמים, לקוחות ושותפים עסקיים. נתונים אלה נובעים משימוש והפעלה של המוצרים. הוא קורא למערכות אלה מערכות צריכה -Consumption Systems. "המיקוד של ארגונים צריך לעבור מנתונים ממערכות הייצור לנתונים אינטראקטיביים ממערכות הצריכה ופיתוח רשתות דיגיטליות של שותפים עסקיים. הצלחת ארגונים בעידן הדיגיטלי תלויה במידה רבה ביכולתם לפתח אסטרטגיה התחרותית וזן חדש של מודלים עסקיים" לטענתו, ארגונים חייבים לשים בליבת האסטרטגיה שלהם נתונים אינטראקטיביים ורשתות דיגיטליות של שותפים (אקוסיסטם) לבניית מודלים עסקיים חדשניים וליצירת יתרון תחרותי. דוגמאות: ענקית המזגנים היפנית דייקין מוכרת Air as a Service ומחייבת את הלקוח בהתאם לשימוש במזגן. חברת הצמיגים מישלן מאפשרת חיוב של ציי רכב על בסיס המרחק שצמיגיה נוסעים. בנוסף, היא מציעה ללקוחותיה מודל של חיסכון בצריכת הדלק. יצרנית מנועי הסילון רולס רויס פיתחה תוכנית Power by Hour לחיוב חברות תעופה על פי שעות פעולת המנועים. יצרנית מחבטי הטניס באבולאט שילבה במחבטי הטניס חיישנים לאיסוף וניתוח נתונים על ביצועי שחקן הטניס. אוטותל בתל אביב מציעה רכב שיתופי על בסיס הנסיעה בפועל של הלקוחות. חברות ביטוח בארץ ובעולם החלו להציע פוליסות מבוססות התנהגות ושימוש בפועל ברכב של לקוחותיהן, כמו, למשל, מנורה On או כלל Behave. יצרני רכב מפתחים אקוסיסטם של שירותים משולבים עם רשתות בתי קפה, מוסכים, תחנות דלק ועוד. לסיכום נאמר, כי המיקוד של ארגונים צריך לעבור מנתונים ממערכות הייצור לנתונים אינטראקטיביים ממערכות הצריכה ופיתוח רשתות דיגיטליות של שותפים עסקיים. הצלחת ארגונים בעידן הדיגיטלי תלויה במידה רבה ביכולתם לפתח אסטרטגיה התחרותית וזן חדש של מודלים עסקיים.   הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית ודירקטור BDO Digital.

אפל עוצרת את תוכניותיה להגברת הייצור של דגמי ה-iPhone החדשים לאחר שנוכחה כי לא חלה עלייה בביקוש כפי שצפתה, כך דיווח אתר בלומברג, המצטט גורמים המקורבים לנושא. לפי הדיווח, החברה הורתה לספקיה לצמצם את עבודות ההרכבה של משפחת ה-iPhone 14 שלה ב-6 מיליון יחידות במחצית השנייה של השנה. במקום זאת, ענקית התפוח שואפת לייצר 90 מיליון מכשירים במהלך התקופה, כמעט אותו מספר כמו בשנה שעברה ובהתאם לתחזית המקורית של החברה. עוד דווח, כי דווקא הביקוש לדגמי ה-iPhone 14 Pro היקרים יותר גבוה יותר מאשר לדגמים הבסיסיים, ולפחות ספק אחד של אפל מעביר את קווי הייצור שלו מן המכשירים הזולים יותר לדגמי הפרימיום, כך לפי הדיווח. אפל הודיעה השבוע כי תתחיל לייצר את ה-iPhone 14, שהושק מוקדם יותר החודש, בהודו, על רקע תוכניותיה להעתיק חלק מייצור מוצריה מסין.

ההפגנות באיראן, ובעקבותיהן ההגבלות והחסימות שהטילו השלטונות בטהרן על האינטרנט והרשתות החברתיות, עוררו את ההאקרים: צ'ק פוינט חשפה היום (ה') פעילות מעניינת של קבוצות האקרים בדארקנט ובאפליקציות טלגרם וסיגנל סביב אירועים אלה. השלטון האיראני הגביל את הגישה לרשת ובעיקר למדיה החברתית כתוצאה מההפגנות המתגברות נגדו בעקבות מותה של מחסה אמיני – צעירה בת 22 שנעצרה על ידי משטרת הצניעות במדינה כי צצה שערה מהחיג'אב שלה, ומתה בזמן המעצר. מאז, במשך כמעט שבועיים אלפים רבים של איראנים מפגינים ברחבי המדינה, ועשרות מהם נהרגו בניסיונות של השלטונות לדכא את ההפגנות, שמתבטאים בירי לעברם באש חיה. מטרות הקבוצות: לסייע למפגינים – וגם לגרוף רווחים לדברי חוקרי צ'ק פוינט, שעוקבים אחר המתרחש, יום לאחר תחילת ההפגנות הוקמו קבוצות ייעודיות סביב ההפגנות והמפגינים, בסיגנל ובעיקר בטלגרם, על מנת לסייע להם לעקוף הגבלות שונות של המשטר – ובראשן החיבור לאינטרנט. כמו כן, חבריהן משתפים במקרים מסוימים, ובמקרים אחרים מוכרים, מידע אישי של בכירים איראנים, במטרה להפעיל עליהם לחץ. לפי החוקרים, המטרה המרכזית של הקבוצות הללו היא לאפשר למפגינים לתקשר זה עם זה, לשתף במידע ולספק כלים במטרה להתמודד עם המגבלות שהמשטר הטיל. מספר המשתתפים בקבוצות הללו נע בין 900 ל-12 אלף איש. חלק מהן מספקות קישורים לחיבורי VPN, על מנת לעקוף את הצנזורה שהשלטון האיראני מטיל על רשת האינטרנט – בכלל, ובפרט בימי הפגנות אלה. קבוצות אחרות מספקות למפגינים גישה לרשתות חברתיות. החוקרים ציינו שכצפוי, יש גם האקרים שמנצלים את המצב כדי לגרוף רווח כספי, דרך מכירת מידע שלדבריהם קשור למהומות. אחת הקבוצות שחוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית עוקבים אחר פעילותה היא Official Atlas Intelligence Group Channel. קבוצה זו כוללת כ-900 חברים והיא עוסקת בעיקר במכירת מידע. החוקרים ציינו כי "בהקשר זה, הקבוצה מתמקדת במידע שדלף מהרשויות באיראן, כולל מספרים וכתובות מיילים אישיות של בכירים במשטר, ומפות של אתרים רגישים ברפובליקה האסלאמית. בחלק מהמקרים הם מנסים למכור את המידע דרך סיווגו כמידע 'אישי' על משמרות המהפכה. כמו כן, הקבוצה מספקת רשימה של פרוקסים, על מנת לעקוף את הצנזורה ברשת באיראן". קבוצה אחרת שאחריה עוקבים חוקרי צ'ק פוינט היא ARVIN. הקבוצה מונה כ-5,000 חברים, ולדברי החוקרים יש לה שני עיסוקים עיקריים: האחד הוא מכירת מידע ובכובעה השני, "הקבוצה מספקת חדשות, דיווחים וסרטונים על הפגנות ברחבי איראן, וזאת במטרה לשתף את העולם במה שנעשה, כולל מצב רשת האינטרנט במדינה. גם קבוצה זו משתפת בשרתי VPN, במטרה לעקוף את הגבלות הצנזורה באיראן". עוד הם ציינו פורום פוליטי בדארקנט שעוסק במכירה של מידע, לכאורה, על סוכנים בשירותים החשאיים של איראן. גם חברי אנונימוס תומכים במפגינים באיראן ללא קשר לדיווח של צ'ק פוינט, לפני ימים אחדים חברי אנונימוס תקפו בסייבר את ממשלת איראן. אנשי הקבוצה ה-האקטיביסטית לקחו אחריות על מתקפות רבות שאירעו בימים האחרונים על אתרי אינטרנט של השלטון האיראני וארגוני תקשורת במדינה, בעקבות מותה של אמיני. המתקפות נעשו במסגרת קמפיין OpIran, שהקבוצה הכריזה עליו. חברי אנונימוס טענו כי הם ביצעו תקיפות רבות, כולל אחת על אתר שמוקדש לנשיא איראן, איברהים ראיסי, אך מאז הוא הוחזר למצב תקין. סוכנות הידיעות האיראנית פארס ניוז, המזוהה עם המדינה, הייתה גם היא אחת ממטרות המתקפות. עוד אתר שהושבת היה זה של מרכז המחקר לרפואה משפטית של איראן. על פי דיווחים בתקשורת המקומית, אנונימוס גם שיבשה בהצלחה את שידורי רשת IRIB, שבשליטת המדינה. חברי הקבוצה עודדו, שוב ושוב, את אזרחי איראן לגשת לשירותי אינטרנט דרך TOR – כדי לעקוף את המגבלות על האינטרנט שהטיל המשטר. הדפדפן TOR מאפשר לגלוש לאתרי אינטרנט שנחסמו על ידי המדינה, ולעשות זאת באנונימיות. ווטסאפ ואינסטגרם היו בין פלטפורמות המדיה החברתיות האחרונות שנותרו לפעול באיראן – וגם הן נסגרו בעקבות ההפגנות.