לא נעים להיות כיום יצרנית של מחשבים אישיים: לפי נתוני חברת המחקר IDC, הרבעון השני של 2023 היה הרבעון השישי ברציפות שבו השוק התכווץ. לפי החברה, בשלושת החודשים שבין אפריל ליוני נשלחו ממחסני יצרניות המחשבים השונות 61.6 מיליון מחשבים אישיים בלבד, לעומת 71.1 מיליון יחידות באותה התקופה בשנה שעברה, ברבעון שבו התחילה הנפילה הגדולה. מדובר בירידה גדולה, של 13.1%, במונחים של שנה לשנה. החברה שהכי סבלה מכך הייתה דל, שאיבדה לא פחות מ-22% בהשוואה בין הרבעונים השניים של 2023 ו-2022, והתוצאה היא שנתח השוק שלה צנח מ-18.6% ל-16.8%, עם מכירות של 10.3 מיליון יחידות מול 13.2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. אייסר, אמנם עלתה למקום החמישי ברשימת המוכרות הגדולות, על חשבון אסוס, אבל סבלה ירידה גדולה של 19.2% כשמכרה ארבעה מיליון מחשבים אישיים לעומת 4.9 מיליון. לנובו ממשיכה להוביל את הטבלה, אבל גם היא התרסקה, עם ירידה של 18.4% – מ-17.4 מיליון ל-14.2 מיליון יחידות, ועם נפילה לנתח שוק של 23.1%. יש בכל זאת שתי מנצחות גדולות: הראשונה היא אפל, שאמנם נותרה במקום הרביעי עם מכירות של 5.3 מיליון יחידות בלבד, אבל זו עלייה יפה לעומת 4.8 מיליון יחידות, שזה אומר פלוס של 10.4%. השנייה היא HP, שירדה אמנם, אבל ברמה מזערית, של 0.8% – מ-13.5 ל-13.4 מיליון, ועלייה בנתח השוק ל-21.8%. "רכבת ההרים של ההיצע והביקוש שעמה מתמודדת תעשיית המחשבים האישיים בחמש השנים האחרונות היא מאתגרת ביותר", אמר ריאן רייט, סגן נשיא ב-IDC. "החברות לא רוצות להיתפס עם מחסור, כפי שקרה ב-2020 וב-2021, אך יחד עם זאת, נראה שרבות מהססות להמר שהשוק יתאושש. בצד הצרכני, אנחנו רואים חזרה להרגלי טרום המגיפה, כשכמה צרכני מחשוב משתתפים באותו מחשב, ואנחנו מאמינים שהארנק הצרכני יעדיף את הטלפונים על פני המחשב האישי. בפן המסחרי, צמצום כוח האדם, עבור חברות גדולות רבות, כמו גם הצגת הבינה המלאכותית היוצרת, רק מוסיפים בלבול לגבי השימוש בתקציב, שגם כך הוקטן".

ההאקרים לא קופאים על השמרים: במחצית הראשונה של 2023 התוקפים פיתחו שיטות חדשות לעקוף את אמצעי האבטחה של מיקרוסופט (Microsoft) וגם תרמיות סחיטה מינית "חזרו לאופנה". עוד חלה עלייה מדאיגה בהיקף האפליקציות העוסקות בהונאות הלוואות; כך עולה ממחקר האיומים של ESET, ממנו ניתן ללמוד כי פושעי הסייבר מתאימים את עצמם למציאות החדשה. בחציון הראשון של 2023, ציינו החוקרים, "הבחנו בהתפתחויות שונות המוכיחות את יכולתם יוצאת הדופן של עברייני סייבר להסתגל למציאות החדשה ואת המירוץ לגילוי כיווני תקיפה חדשים: ניצול חולשות, קבלת גישה באופן לא מורשה, הדלפת מידע רגיש והונאת אנשים". אחת הסיבות לשינויים בתבניות ההתקפה, היא מדיניות אבטחה קשוחה יותר של מיקרוסופט, במיוחד בנוגע לפתיחת קבצים בהם ניתן להפעיל פקודות מאקרו. בנוסף, מפעילי נוזקת ה-Botnet הידועה לשמצה, Emotet – התקשו להסתגל למשטח ההתקפה המצטמצם, מה שעשוי להצביע על כך שקבוצה אחרת רכשה את נוזקת ה-Botnet הזו. בתחום הכופרות, פושעי הסייבר הגדילו את השימוש בקוד מקור מודלף, כדי ליצור וריאנטים חדשים של כופרות. האקרים משנים גישה בהתאם להתפתחויות בשטח "במחצית הראשונה של 2023", נכתב בדו"ח, "תוקפים החלו להשתמש בקבצי OneNote נגועים בנוזקות במקום קבצי Office הכוללים מאקרו סקריפטים, כחלק ממאמץ חדש שנועד לעקוף את אמצעי האבטחה של מיקרוסופט. כך הם מצליחים להטמיע סקריפטים וקבצים שונים ישירות ב-OneNote. בתגובה, מיקרוסופט שינתה את הגדרות ברירת המחדל, וכך גרמה לעברייני הסייבר להמשיך לחפש כיווני תקיפה אחרים, כשאחת מהם היא עלייה בכמות מתקפות כוח גס (Brute Force) לשרתי SQL של הענקית מרדמונד, שעשויה להצביע על גישה חלופית אחת שנבדקה". רומן קובץ', סמנכ"ל מחקר ב-ESET. צילום: לינקדאין "קוד המקור המודלף של משפחות כופרות כמו Babyk, LockBit ו-Conti – מאפשר להאקרים חובבנים לקחת חלק בפעולות כופרה, אך באותו הזמן מאפשר לנו להתגונן מפני מגוון רחב יותר של וריאנטים, באמצעות מערך כללי יותר של כללי זיהוי ומניעה", ציין רומן קובץ', סמנכ"ל המחקר של ESET. "אמנם כמות האיומים הנוגעים למטבעות דיגיטליים הולכת וקטנה", נכתב, "אפילו לנוכח העלייה האחרונה בערך הביטקוין – אך פעילויות עברייני הסייבר הקשורות למטבעות דיגיטליים שומרות על הקצב הרגיל שלהן. יכולות הכרייה הזדונית וגניבת המטבעות, בהן משולבים זני נוזקות מגוונים, גדלה אף היא. ההתפתחות הזאת מזכירה תבניות שכבר נראו בעבר – נוזקות להקלטת הקלדות (Keyloggers) זוהו בהתחלה כאיום מבודד, אך בסופו של דבר הפכו ליכולת שקיימת במשפחות נוזקה רבות". לגבי איומים אחרים המתמקדים ברווח כספי, חוקרי ESET זיהו עלייה מחודשת בכמות הונאות הסחיטה המינית באמצעות דוא"ל, ואלו מנצלות את הפחד של אנשים בנוגע לפעילויות שלהם ברשת. עוד זוהתה עלייה מדאיגה בכמות אפליקציות ההלוואות המזויפות למכשירים מבוססי אנדרואיד (Android). אלו מתחזות לשירותי הלוואה אישית ומנצלות את חולשתם ומצבם הכלכלי של אנשים שזקוקים לכסף בדחיפות.

אבנר זיו, לשעבר מנמ"ר בנק ישראל, מונה לתפקיד מנמ"ר בית החולים איכילוב (המרכז הרפואי על שם סוראסקי) בתל אביב. זיו יחליף את המנמ"ר היוצא, אייל קלנר, וידווח למנכ"ל, פרופ' רוני גמזו. זיו הוא אל"מ (מיל'), ששימש בעבר כמפקד יחידת מצפן בצה"ל. בתפקידו האחרון הוא כיהן כמנכ"ל חברת הסטארט-אפ Cloud of Things – Secure IoT, שפיתחה פלטפורמה ליישומי אינטרנט של הדברים ושנמכרה לפני כשנה. לפני כן היה זיו במשך כחמש שנים מנמ"ר בנק ישראל. במהלך כהונתו בבנק המרכזי הוא הוביל כמה פרויקטי IT ומחשוב בולטים, כגון הקמת מערכת נתוני אשראי לבנקאות פתוחה. לדברי זיו, הוא רואה בתפקידו החדש אתגר גדול וחשוב, בבית חולים שהוא מהמרכזיים בישראל. "יחד עם המנכ"ל, פרופ' גמזו, והצוות הנפלא שאני פוגש באיכילוב, נממש את חזון הדיגיטל 2030 שלו, ליישום הבריאות הדיגיטלית בכל בית החולים", אמר. זיו יהיה אחראי על 300 עובדים באגף מערכות המידע של בית החולים. מנמ"רים זזים באחרונה דווח על שינויים בתפקידי מנמ"רים ומנהלים טכנולוגיים בכלל בארגונים שונים. כך, קובי כץ, לשעבר מנמ"ר רפאל, עבר לתפקיד מנמ"ר מכבי שירותי בריאות; רונן יוכפז, עד לא מכבר סמנכ"ל הטכנולוגיות של בנק הפועלים, מתחיל בימים אלה את תפקידו כמנמ"ר אל על; אמיר רוזן, לשעבר מנמ"ר חברת האופנה איראני גרופ, מונה למנהל אגף מוצרים בבנק לאומי; ומשה מורגנשטרן מונה למשנה למנכ"ל מגדל, לשם הוא עבר מחברת ביטוח אחרת – מנורה מבטחים. את מקומו במנורה תפס יקי זנו, לשעבר מנמ"ר שירות בתי הסוהר.

אלפי מפגינים ממחאת ההיי-טקיסטים חסמו הבוקר (ג') את רחוב קפלן בתל אביב, במסגרת "יום השיבוש" שהוכרז, כמחאה על המשך יישום התוכנית המשפטית של הממשלה. המוחים צעדו על הרחוב, תחת הכותרת "לא נממן דיקטטורה!", ולאחר מכן הצטרפו לצעדות אחרות שיצאו כחלק מיום המחאה. חלקם אף ירדו לנתיבי איילון וחסמו אותם לזמן קצר. המפגינים התאספו הבוקר ליד שרונה בתל אביב והחלו לקרוא קריאות נגד "ההפיכה המשטרית", לשיטתם, לאחר שאמש אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את ביטול עילת הסבירות, ברוב של 64 תומכים מול 56 מתנגדים. במהלך היום מתקיימות ויתקיימו הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, כולל במוקדי תעסוקת היי-טק כגון רמת החייל בתל אביב, מת"ם בחיפה ובאר שבע. ההפגנות המרכזיות ייערכו אחר הצהרים בנתב"ג, ובערב בירושלים וברחוב קפלן בתל אביב. אלפים רבים משתתפים הבוקר במחאות ברחבי הארץ. במהלך הבוקר נפצעה אחת המפגינות מפגיעת מכת"זית בכביש 1, וכבישים מרכזיים נחסמו ברחבי הארץ. מפגינים אחרים נכנסו לטרמינל 3 בנתב"ג – ופונו על ידי המשטרה.  צילום: מחאת ההיי-טקיסטים גם אתמול התקיימה מחאה של היי-טקיסטים – בכנסת, לאחר שכמה מנהלים ובכירים בהיי-טק קרעו קריעה במהלך דיון של ועדת הצעירים, כ-"אות אבל על ריסוק ההיי-טק הישראלי עקב החקיקה האנטי דמוקרטית של הממשלה", לדבריהם. בנק ישראל הזהיר אתמול מההשפעה השלילית שעלולה להיות להמשך החקיקה על הכלכלה בכלל ועל ההיי-טק בפרט. "הסיכון המרכזי לצמיחה הוא התממשות תרחיש שבו שינויים חקיקתיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה והמשך הפיחות של השקל, בפגיעה בייצוא, ובירידות בהשקעות", אמרו בבנק. בהודעה שפרסם אתמול מטה מחאת עובדי ההיי-טק נכתב כי "ממשלת ישראל מחריבה את הדמוקרטיה וצועדת לעבר 'התאבדות' כלכלית. לא סביר שהממשלה דוחפת יזמים, שהכניסו מאות מיליונים במיסים למדינה, להקים חברות מחוץ לישראל, לא סביר שהממשלה מוותרת על המגזר שאחראי לשליש מהכנסות המדינה ממיסים ולא סביר שמשקיעים שמאמינים בהיי-טק הישראלי מפחדים לשים כאן את כספם בגלל הממשלה. נצא להפגין בכל מקום – לא נממן דיקטטורה!"

במכללה האקדמית בית ברל נערך כנס בינה מלאכותית ושימוש בכלי AI בחינוך ובאקדמיה. במהלך הכנס שמעו עשרות משתתפים מומחים בתחום הבינה מלאכותית והתנסו בסדנאות יישומיות של שימוש בכלי AI בפדגוגיה ובאקדמיה. כניסתם של כלי בינה מלאכותית לתחום החינוך והאקדמיה מהווים אתגר מרתק ומהפכני. הטכנולוגיות המתקדמות מאפשרות למערכות חינוך ואקדמיה להשתמש בידע וביכולות המתפתחות כדי לשפר ולתמוך בתהליכי הלמידה וההוראה, אך מביאות בצידן גם אתגרים של אמינות הידע ומעלות שאלות על מקומה של הרגולציה והאתיקה. בין היתר, נידונה בכנס השאלה כיצד תשפיע הבינה המלאכותית והיכולות של תוכנות כמו ChatGPT על היכולת שלנו ללמד וללמוד. לצד הרצאות מומחים על אתיקה ורגולציה בבינה מלאכותית, השפעות בינה מלאכותית על מחקר, הוראה, הערכה בחינוך ובאקדמיה, התנסו עשרות המשתתפים בסדנאות יישומיות, כמו יצירת סרטונים מטקסט, כתיבת פרומפטים בכלי AI, סדנה לתמיכה במחקר אקדמי, השוואה בין מודלים שונים של בינה מלאכותית – ChatGPT, Bard של גוגל ועוד. בין המרצים שהשתתפו: דניאל קובלר, מנהל מרכז החדשנות בבית ברל, ד"ר ערן גל ממכון טכנולוגי חולון HIT, דני אלבז, מנגיש AI לארגונים ושי גרשון, מהמכללה האקדמית בית ברל.

ארגונים בכל הגדלים פועלים כדי להטמיע אסטרטגיות אפס אמון (Zero Trust). מאז 2021, חברות פרסו יותר פתרונות למימוש אסטרטגיות אפס האמון שלהם. 67% מהארגונים נמצאים כיום בתהליך של הטמעה – בהשוואה ל-66% ב-2021. אלא שלמרות ההתקדמות של חברות בנושא, הן עדיין חוות אתגרים: 48% מהארגונים העידו שחוסר התממשקות בין פתרונות Zero Trust הפרוסים באתר המקומי ובענן מהווה הבעיה המשמעותית ביותר שעליהם לטפל בה – כך עולה ממחקר חדש של פורטינט. המחקר נערך בקרב 570 מקבלי החלטות בעולמות ה-IT והאבטחה במרבית התעשיות, מ-31 מדינות ברחבי העולם, כולל ישראל. ארגונים דיווחו בו על אתגרים הקשורים לאכיפת מדיניות קצה-לקצה, השהייה של יישומים ומחסור במידע מהימן שיסייע להם לבחור ולתכנן פתרון אפס אמון. לפי המחקר, חברות רבות צריכות לאבטח את הגישה ליישומים הן באתרים המקומיים והן מחוץ לרשת: קרוב ל-40% מהן עדיין מארחות יותר ממחצית מהיישומים שלהן באתרים המקומיים. עוד נמצא כי 75% מהמשיבים נתקלו בבעיות עקב הסתמכות על ZTNA (ר"ת בקרת גישה מבוססת אמון) – בענן בלבד. איחוד הספקים – חשוב החוקרים מצאו שקיימת חשיבות לאיחוד של הספקים ולשיתוף פעולה בין פתרונות. זאת, כי פריסה של פתרונות שמגיעים מספקים רבים הובילה לאתגרים כמו פערי אבטחה חדשים ועלויות תפעול גבוהות. 90% מהמנהלים דירגו את האיחוד בין הספקים והפתרונות כ-"חשוב מאוד" ו-88% דירגו את שיתוף הפעולה בין הפתרונות כבעל חשיבות גבוהה. הממצאים מראים כי חברות מחפשות לאחד בין פתרונות כדי לפשט את הפעולות ולהפחית את עלויות התפעול של האבטחה. גישה מאובטחת לשירותי קצה (SASE) הוא תחום שנמצא בעדיפות גבוהה. 58% מהמנהלים דירגו את "יעילות האבטחה" כאחד משלושת האתגרים המשמעותיים ביותר. 89% מהם ציינו כי אינטגרציה של SASE עם הפתרונות באתרים המקומיים – גם היא חשובה מאוד. עוד עולה מהמחקר כי בניגוד לטענות שהכול עובר לענן, מרבית הארגונים עדיין מיישמים אסטרטגיית יישומים ונתונים היברידית. "ה-ZTNA צריך לעבוד ללא קשר למיקום של היישומים והמשתמשים", ציינו עורכי המחקר. המנהלים העידו שהאזורים העיקריים שאסטרטגיית ה-ZTNA היברידית צריכה לכסות הם: יישומי אינטרנט (81%), משתמשים באתרים המקומיים (76%), משתמשים מרוחקים (72%), יישומים באתרים המקומיים (64%) ויישומי SaaS, תוכנה כשירות (51%). ג'ון מדיסון, סגן נשיא לתחום מוצרים ומנהל שיווק ראשי בפורטינט, אמר כי "אמנם, ארגונים רבים יותר מטמיעים אסטרטגיית אפס אמון, אך הם עדיין מתמודדים עם אתגרים הקשורים לאינטגרציה. כדי להטמיע בהצלחה את תפיסת אפס אמון, ארגונים זקוקים לפתרונות שתוכננו כדי לאחד בין התקשורת והאבטחה, והם בעלי יכולת להתפרש על פני סביבות רבות".

לקראת האירוע של רד האט עבור מגזר הביטחון, ארז קירזון, מהנדס פתרונות ראשי ב-Run:ai, מספר על חשיבות שיתוף הפעולה עם ענקית הקוד הפתוח והיתרונות עבור הארגונים הביטחוניים    אתגרים בפיתוח מודלים של בינה מלאכותית היכולת לרתום את הבינה המלאכותית וכוחה הפכה לכלי חשוב עבור ארגונים בכלל, ובסביבה הביטחונית בפרט. ברור כי לבינה מלאכותית יש את הפוטנציאל להשיג ערך באמצעות ייעול תהליכים, אולם פיתוח של מודלים נותר משימה מאתגרת ומצריך שימוש רב במעבדים ותשתיות מחשוב. מהנדסי בינה מלאכותית ו-MLOps בתחום הביטחוני מתקשים לעיתים קרובות לפרוס מודלים על מעבדי GPU וכתוצאה מכך, לחוקרים אין תמיד גישה מספקת למשאבי המחשוב. מודלים של בינה מלאכותית מביאים לדרישות ואתגרים חדשים, שלא תמיד עולים בקנה אחד עם שיטות העבודה המומלצות המסורתיות לפריסת יישומים, בעוד שניהול מעבדי GPU בשלב ה-production של המודלים מביא לאתגרים נוספים הדורשים כלים ותהליכי עבודה חדשים. הפתרון של Run:ai הטכנולוגיה של Run:ai מאפשרת לארגונים ביטחוניים המפתחים מודלים של בינה מלאכותית לנצל טוב יותר את משאבי מעבדי ה-GPU שלהם ולחסוך בעלויות העצומות הכרוכות בבניית המודלים ובהמשך, בהרצת היישומים המבוססים עליהם, כמו צ'טבוטים. פלטפורמת ה-GPU Orchestration של Run:ai מאפשרת לצוותים לאגד (Pool) ולתזמן (Schedule) את משאבי המחשוב שלהם (GPUs). יכולת זו מאפשרת גמישות רבה יותר בחלוקת משאבים ומספקת גישה מהירה לכוח המחשוב, בהתאם לצרכים הייחודיים של כל שלב במחזור החיים של פיתוח המודלים. יכולת זו, התומכת במערכי מחשוב לוקאליים (On-Prem), בענן ובסביבות היברידיות – מקצרת את זמני הפיתוח ומאפשרת לצוותי המחקר והפיתוח להקדיש יותר זמן לפיתוח מודלים ולבזבז פחות זמן על מכשולים כמו גישה לכוח מחשוב, תזמון של עבודות למידה, חיבוריות וכדומה, ובסופו של דבר – להאיץ את קצב שחרור המודלים לשוק. הפלטפורמה של Run:ai מספקת גם מענה למפתחים, על ידי הנגשה נוחה יותר דרך כלי ממשק GUI ועבודה עם CLI. לדוגמה: היכולת להריץ מחברות ג'ופיטר ישירות מהפלטפורמה בצורה קלה ובנוסף מעבר לעבודות אימון מורכבות. יתרון נוסף של Run:ai – היכולת לחלק כל מעבד GPU, דבר המאפשר, למשל, להריץ מספר רב של מחברות על אותו GPU, למקסם את החומרה ולחסוך כסף לארגון. Run:ai Cluster האינטגרציה של Red Hat OpenShift ו-Run:ai חברת Run:ai עבדה בצמוד עם חברת רד האט העולמית לצורך קבלת אישור להיכנס לחנות האפליקציות של OpenShift – Operatorhub. כיום, כל חברה שיש לה Red Hat OpenShift יכולה להתקין את מערכת Run:ai בקלות. לאחר ההתקנה, הארגון ייהנה מריכוז ותזמון משאבי המחשוב (GPUs) באופן אוטומטי. האינטגרציה של Run:ai ו-Red Hat OpenShift ממקסמת את ניצול המשאבים, מפחיתה בזבוז GPU סרק ובסופו של דבר, מובילה לניסויים מהירים יותר, מודלים מדויקים יותר וערך עסקי מוגבר מבינה מלאכותית. חשיבות הפתרונות המשולבים עבור המגזר הביטחוני ארגון ביטחוני העובד היום עם Red Hat OpenShift דורש אינטגרציה מלאה בסביבה הקיימת והעובדה שהחברות כבר בדקו יחד את השילוב, מספקת שקט ארגוני. בנוסף, התמיכה של Run:ai בסביבת AIR-GAPPED מבוססת OpenShift משמרת את רמת האבטחה הגבוהה בארגון. המגמות בשוק המהפכה בתחום הג'נרטיב AI תביא עימה עלייה בפיתוח מספר רב של מודלים של LLM הפועלים רבות בסביבה הביטחונית, המצריכים שימוש מאסיבי בכוח המעבדים הגרפיים (GPUs), ואנחנו כבר מרגישים שיש שינוי בשוק מבחינת עלייה בביקוש לפתרון של Run:ai. אנחנו עתידים לראות את עולם ה-Edge מתפתח יותר, מודלים ירוצו "קרוב" לשטח, כאשר כוח העיבוד יתבצע מרחוק. ניתן למצוא מידע נוסף על Run:ai באתר החברה Run.ai וליצור קשר דרך info@run.ai 

בערב יום רביעי, ה-6 בספטמבר, 2006, נמצאה גופתה של תאיר ראדה בתא מוצף דם בשירותים של בית הספר נופי גולן בקצרין, שבו למדה. כעבור שבועיים, נעצר רומן זדורוב, שעבד כרצף בבית הספר, כחשוד ברצח. הוא הורשע בעקבות הודאתו, אבל עד מהרה חזר בו ובמשך כמעט 15 שנה נלחם על חפותו. הפרשה עוררה דיון ציבורי עמוק ורחב, שהתנהל בעיקר ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת, כאשר מרבית השיח היה על חפותו של זדורוב. בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, שוחחנו עם פרופ' אזי לב און מאוניברסיטת אריאל, שחיבר את הספר "רצח תאיר ראדה ופרשת רומן זדורוב" שיצא בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד. במשך קרוב לעשור, חוקר תקשורת לב און בדק לעומק את הפעילות החברתית סביב הפרשה, שכללה שורה ארוכה של קבוצות ואתרים שבהם נערכו דיונים והוצגו מסמכים וששימשו בסיס לפעילות הציבורית למען זיכויו הסופי של זדורוב. פרופ' לב און, איך הגעת לעסוק בנושא הזה ולחבר מחקר כל כך מקיף? "אני עוסק שנים רבות בשימושים של האינטרנט והרשתות החברתיות, ובהשפעותיהם על אירועים מרכזיים שקורים בארץ. הגעתי לסיפור של רומן זדורוב והרצח של תאיר ראדה לפני שש שנים בערך, והחלטתי שיש כאן חומר לכתוב עליו, בגלל האופי המיוחד של הפעילות ברשתות, האנשים שהיו פעילים שם והחומרים שנחשפו שם". פורסמו לא מעט דברים על הפרשה, במה אתה התמקדת? "הספר כולל שני חלקים. החלק הראשון מתאר את סיפור ההיסטוריה של הפרשה, וכל הדברים מסביב. החלק השני עוקב אחר הפעילות ברשתות החברתיות סביב הפרשה. אני נכנסתי לסיפור קצת אחרי שהערעור הראשון של זדורוב נדחה, ב-2015, ואז גם התחלתי לעקוב אחרי הקבוצות והפעילות ברשת סביב הפרשה". מה המאפיין בשיח בקבוצות האלו? "ראשית, הבחנתי שמבין כל סוגי הקבוצות שיש ברשת, הקבוצות שעסקו בפרשה היו די חריגות. בדרך כלל הקבוצות עוסקות בהחלפת מידע, מתכונים, וכאן יש לנו סיפור על מהגר שמואשם ברצח, לא דמות שאנחנו בדרך כלל מכירים או מזדהים איתה. ואז הבחנתי באנשים שמנהלים שיח על הרצח, על התמונות, כאשר הטון היה אנטי ממסדי, וזה בעצם מה שמשך לי את העין והבנתי שיש פה נושא לחקור, כיצד זה ישפיע בהמשך. זה התחיל מצורך בשיח שיעסוק סביב העדויות, וכדי שיוכלו לדבר הקימו קבוצה. האנשים האלו, אגב, הם לא בהכרח האנשים שאחר כך היו פעילים ציבורית למען זדורוב". מדובר בעקרון בחומרים משפטיים, כיצד הם יכלו לעסוק בזה? "קודם כל הם עשו דבר נפלא. הם העלו לאתרים את כל חומרי החקירה הגלויים, ולדעתי זה המקרה הראשון בארץ שתיק פשע חמור, גלוי לעיני הציבור, עם כל התמונות מהשטח, ואפילו כל מיני הערות שכתבו שוטרים בכתב יד. זה איפשר לכל אחד לעקוב, לקרוא ממקור ראשון ולהתרשם". כמה קבוצות בסך הכל היו סביב הפרשה? "בין 15 ל-20 בזירות השונות ברשת, ובהמשך היו גם קבוצות ביוטיוב שבהן יכולת לצפות בשיחות של זדורוב עם המדובבים במהלך החקירות שלו. היתרון הוא שהם נחשפו לחומרים מקוריים ללא תיווך של עורכי דין או אמצעי תקשורת אחרים". מה היו, אם כן, מסקנות המחקר – עד כמה הפעילות ברשת השפיעה בסופו של דבר? "אחרי מעקב ממושך, כולל ראיונות עם כל הגורמים שהיו קשורים, הגעתי למסקנה שלפעילות ברשת הייתה השפעה מהותית על התוצאה הסופית. ישנה תפישה לא נכונה בקרב הציבור, לפיה פעילות חברתית ברשת, עוצמתית ככל שתהיה, לא משפיעה בסופו של דבר, כי ברוב המקרים אנשים עושים לייקים ומממשיכים הלאה. זה לא נכון. במקרה שלנו, הפעילות ברשת השפיעה בצורה עמוקה על הפעילים, על הדעות בציבור ועל אופן הפעולה של גופי הממסד. עשיתי סקר בקרב אנשים שנחשפו לפרשה וגיליתי שככל שהם היו מעורבים והכירו את הפרשה, הם לפעמים שינו את עמדתם סביבה, בעיקר על סמך עובדות, וככל שהעמיקו בעובדות הגיעו למסקנה כי זדורוב זכאי". אם נקפוץ לסוף הפרשה, בנקודת הזמן הזו, אתה יכול להעריך את היקף ההשפעה על התוצאה? "כידוע, שניים מהשופטים זיכו את זדורוב נגד אחד. השופט בני צרפתי, שהיה בדעת הרוב התייחס לשאלה המתבקשת איך יכול להיות שבכל הערכאות זדורוב הורשע והנה עכשיו הוא זוכה. תשובתו בפסק הדין הייתה, שאחת הסיבות היא שנתגלו ראיות חדשות, שחלקן כפי שהן מופיעות בספר שלי, התקבלו מאותן קבוצות ברשתות החברתיות. כלומר, הייתה השפעה, לצד כמובן נימוקים נוספים. בין היתר, כפי שמופיע בספר שלי, יהודי חביב שהחליט להעלות את כל החומרים שהיו על הפרשה, שחלקם היו ברוסית, ולתמלל אותם לעברית. פרויקט ענק, 100 שעות של תיעוד. בתיעוד הזה, השופטים נחשפו לפרטים שבמקור תורגמו לא נכון מרוסית, ויש להם משמעות חשובה. השופטים התייחסו לזה ואמרו שהם נחשפו לפרטים שלא היו ידועים קודם לכן". מה המסקנה שלך מכל מה שראית וקראת? "מדובר באחת הדרמות המשפטיות הגדולות והמתוקשרות ביותר שהיו במדינה, ובסך הכל הספר מעלה לא מעט סימני שאלה וסימני קריאה נוקבים באשר לכוחו של הממסד אל מול כוחם של האזרחים, ובכלל לגבי התקשורת החדשה והתקשורת הממוסדת".