בזק בינלאומי, אחת מחברות ה-ICT המובילות בישראל וספארקל ישראל, מכריזות בימים אלו על שיתוף פעולה ראשון מסוגו, שבמסגרתו יציעו לחברות ישראליות להקים אתר גיבוי (DR) באחד מאתרי האירוח של ספארקל באתונה. במסגרת הפתרון יציעו בזק בינלאומי וספארקל אירוח בדאטה סנטר באתונה וכן קישוריות עם יתירות באמצעות הכבל התת ימי של ספארקל, MedNautilus, והכבל התת ימי של בזק בינלאומי Jonah, אשר ישמשו להעברת הנתונים באופן קבוע ומאובטח לאתר הגיבוי. הבחירה באתונה כאתר גיבוי עבור חברות ישראליות נובעת מן הקירבה היחסית של יוון לישראל, המאפשרת לבצע רפליקציה של הנתונים באופן מהיר. הפתרון מיועד לחברות ישראליות וגלובליותת הנדרשות או מעוניינות להקים אתר גיבוי נוסף מחוץ לישראל. ספארקל היא חברה בת של תאגיד טלקום איטליה. היא מציעה מגוון רחב של שירותי תשתית וקישוריות גלובלית באמצעות רשת סיבים אופטיים, המתפרסים על למעלה מ-600,000 ק"מ של סיבים ברחבי העולם ובעלת דאטה סנטרים באתרים שונים בעולם, המתחברים ישירות לרשת הסיבים שבבעלותה. באתונה, ספארקל מפעילה שלושה מתקני דאטה סנטר, המארחים חברות מקומיות ובינלאומיות. כל האתרים עומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר ומציעים מגוון שירותים – החל מארון בודד במיקום משותף, כלובים וחדרים מאובטחים, שירותי התאוששות מאסון בתקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר. רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי: "בזק בינלאומי ממשיכה להוות חברה מובילה בשוק ה-ICT המקומי ולהרחיב את שירותיה המוצעים ללקוחות העסקיים בתחומי תשתיות IT ותקשורת הנבחרות. אנו מחזיקים כיום ברשת הדאטה סנטר הגדולה במדינה, עם חמש חוות שרתים ברחבי הארץ, וכעת החיבור בינינו לבין ספארקל יוצר פתרון משלים וסינרגטי למען הלקוחות בישראל. הפתרון של גיבוי המידע בחוות שרתים מחוץ לגבולות המדינה מאפשר לחברות ישראליות הפועלות בזירה הגלובלית לשמור את הנתונים מחוץ לישראל, ובסטנדרטים מחמירים מאוד". לדברי דורון סימה, מנכ"ל ספארקל ישראל: "לקוחות הזקוקים לאחסון המידע שלהם מחוץ לישראל ימצאו מגוון רחב של יתרונות באתרי האירוח ביוון. מעבר לקרבה בין ישראל ליוון, למתקני האירוח המאובטחים ולהעברת הנתונים המגובה באמצעות שיתוף הפעולה עם בזק בינלאומי, הלקוחות ייהנו מפתרון מובנה מקצה לקצה עם one stop shop לכל מרכיבי הפתרון. הלקוחות מקבלים מענה ממרכז שירות הלקוחות של בזק בינלאומי בישראל ושירות הלקוחות באתר ביוון של ספארקל, הפועל 24/7 , כך שבכל בעיה יהיה מענה ישיר ללקוחות, ללא התערבות חברת צד שלישי". מימין: רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, דורון סימה, מנכ"ל ספארקל ישראל. צילום: רמי זרנגר, ספארקל (בהתאמה) מירי שורקי, סמנכ"לית עסקים גלובליים בבזק בינלאומי: "בתור חברה שמחזיקה כבר 13 שנים בכבל התת ימי Jonah המקשר את ישראל לעולם, מגיעות אלינו לא מעט פניות מחברות אשר נדרשות להחזיק גיבוי למידע במדינה חיצונית נוספת, ובכך להבטיח את יכולת הגיבוי והשחזור בתקופות של חוסר וודאות. חוסר וודאות זה מהווה זרז נוסף גם בקרב חברות נוספות רבות המתמודדות עם עלייה באיומים כנגדן בשל המלחמה בישראל. הקירבה של יוון לישראל וגם לאירופה, מאפשרת לחברות אלו לבצע את העברת הנתונים מאתר לאתר בצורה בטוחה ומהירה, קרוב לזמן אמת", מוסיפה שורקי. סימה מוסיף, כי "בימים אלה קבוצת ספארקל מניחה את מערכת BlueMed, שתספק קישוריות שרידה נוספת בין תל אביב ישראל, קפריסין, יוון, קטניה ומילאנו באיטליה ומרסיי בצרפת. ההקמה של התשתית החדשה תוסיף נדבך נוסף וחשוב לחיבוריות בין ישראל לאירופה ולמזרח. אנחנו רואים את בזק בינלאומי כשותפה טבעית לפתרון של הגיבוי והאירוח בחו"ל בשל הניסיון הרב וההצלחות המוכחות שלה כחברה המנהלת תשתיות קריטיות דומות להמשכיות עסקית בישראל".

דירקטוריון חברת פוםוום (Pomvom), המפתחת ומספקת פתרונות תיעוד חווייתי דיגיטלי לשוק הגלובלי של פארקי השעשועים והאטרקציות, המחליפים פתרונות צילום אופרטיביים קיימים, אישר השבוע את מינויה של שירה פאיאנס-בירנבאום ליו"רית הדירקטוריון, זאת לאחר כהונה של למעלה משנתיים כדירקטורית בחברה. ב-25 השנים האחרונות מכהנת פאיאנס-בירנבאום בשורת תפקידים ניהוליים בכירים. בין השאר, כיהנה כמשנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל וכמנהלת חטיבת ניהול ביצועים, אסטרטגיה ושיווק וטרנספורמציה דיגיטלית בחברה, כנשיאה גלובלית של חברת הסייבר סימפייר, כמנהלת אגף אסטרטגיה, שיווק ושימור לקוחות בפרטנר תקשורת. כמו כן כיהנה כמנכ"לית וכיזמית חברת חצי חשבון מקבוצת הפניקס ולפני כן, כמנהלת חטיבת הייעוץ האסטרטגי והשיווקי ב-PwC – קסלמן וקסלמן. לפאיאנס-בירנבאום ניסיון של שנים רבות כדירקטורית בחברות ציבוריות בת"א ובנאסד"ק, כמו גם בחברות פרטיות וממשלתיות, ובתחומים מגוונים, הכוללים טכנולוגיות מתקדמות, הנפקות ופיננסים, סמיקונדוקטור, דאטה סנטרים, ביטוח, בנקאות, תעשייה ועוד. ביניהן מכהנת כיום בחברת אודיוקודס (AudioCodes), בחברת AnyVision Interactive – OOSTO ובחברת ריסקיו (RiskQ). פאיאנס-בירנבאום אמרה לאחר מינויה, כי "אני מודה ושמחה על בחירתי ליו"רית דירקטוריון חברת פוםוום, אותה אני מלווה למעלה  משנתיים וחווה מקרוב את חדוות היצירה, ההתפתחות, הצמיחה והחדירה שלה לשווקים ופארקי שעשועים חדשים מסביב לעולם. אני גאה להיות חלק מחברה, המתמקת בקידום נשים לתפקידים משמעותיים ועל הייצוג הנשי של הנהלת החברה, שעומד על יותר מ-50%. בימים אלה אנחנו בעיצומו של מהלך משמעותי וחשוב מאוד בחייה של החברה –  מיזוג עם  הספאק Israel Acquisitions Corp, ומעבר למסחר בנאסד"ק. אני סמוכה ובטוחה שהחברה רק בתחילת דרכה ונכונו לה עוד פסגות רבות לכבוש בהמשך הדרך".

באחרונה מתחיל להתחוור ליותר ויותר גולשים כי הגענו לשלב שבו ההבחנה בין ויז'ואל אמיתי למלאכותי מטשטשת. OpenAI, מפתחת כלי הבינה המלאכותית היוצרת ומודלי השפה הגדולים שמאחוריהם, עשתה כעת צעד מבורך לקראת שקיפות של תוצרי הכלים שלה. החברה השיקה כלי מסווג (Classifier) שיסייע למשתמשים לזהות תמונות שנוצרו על ידי GenAI. האמצעי החדש, שנמצא כעת בבדיקה, מתגאה ברמת דיוק מרשימה של 98% בזיהוי תמונות, אבל רק כאלו שנוצרו על ידי DALL·E 3 – מודל יצירת התמונות של OpenAI עצמה. היוזמה החדשה הזו חורגת גם אל מעבר לגילוי מקור התמונות וכוללת גם שיטות סימון מים, שיאפשרו להותיר על היצרות חותם ברור המעיד על תוכן שנוצר בידי בינה מלאכותית. "אנחנו עובדים על שיטות מקור חדשות כדי לעקוב אחר תוכן ולהוכיח אם הוא תוצר בינה מלאכותית", הכריזה OpenAI בפוסט בנדון, שפורסם באחרונה בבלוג החברה. Introducing a new classifier to help researchers identify content created by DALL·E 3. We are also joining the Coalition for Content Provenance and Authenticity (@C2PA_org) Steering Committee to promote industry standards. https://t.co/drgdTruJEf — OpenAI (@OpenAI) May 7, 2024 "העולם זקוק לדרכים נפוצות לשיתוף מידע על האופן שבו נוצר תוכן דיגיטלי. תקנים יכולים לעזור להבהיר כיצד נוצר תוכן ולספק מידע אחר על מקורותיו בצורה שקל לזהותו בהרבה מצבים – בין אם התוכן הזה הוא הפלט הגולמי ממצלמה, או יצירה אמנותית מכלי כמו DALL·E 3", פתחה וכתבה החברה בפוסט שלה. "היום OpenAI מצטרפת לוועדת ההיגוי של C2PA – הקואליציה למקור ואותנטיות של תוכן", בישרה החברה בפוסט. "C2PA", המשיכה וכתבה החברה, "הוא תקן בשימוש נרחב להסמכת תוכן דיגיטלי, שפותח ואומץ על ידי מגוון רחב של שחקנים, כולל חברות תוכנה, יצרני מצלמות ופלטפורמות מקוונות. ניתן להשתמש ב-C2PA כדי להוכיח שהתוכן מגיע ממקור מסוים. אנו מצפים לתרום לפיתוח התקן, ואנו רואים בו היבט חשוב בגישתנו". "מוקדם יותר השנה התחלנו להוסיף מטא נתונים של C2PA לכל התמונות שנוצרו ונערכו על ידי DALL·E 3, מודל התמונה האחרון שלנו, ב-ChatGPT וב-OpenAI API", המשיכה וסיפרה החברה שהצהירה: "נשלב מטא נתונים של C2PA עבור Sora, המודל שלנו ליצירת וידיאו, כאשר המודל יושק גם באופן נרחב". הדגמה של יכולות המזהה החדש של OpenAI. צילום: OpenAI. מהלך התחלתי לזיהוי האותנטיות החמקמקה ביצירות ה-AI ההתפתחות הזו מגיעה בעיתוי קריטי בתחום הפורח של ה-GenAI, ממש בזמנים שהולך והופך ליותר ויותר קשה להבחין באותנטיות של תמונות המתפרסמות ברחבי האינטרנט בכלל וברשתות החברתיות בפרט. הכלי של OpenAI הוא למעשה עניין מחויב המציאות בעידן הזה של הונאות דיגיטליות ונטייה להפוך פרסומים לוויראליים, לרוב ללא יותר מדי מחשבה על מה שעומד מאחוריהם והאם הם בכלל אמיתיים. התוכנה החדשה של OpenAI אמורה לספק למשתמשים יכולת לנתח תמונה ולומר להם בדיוק כמעט מושלם אם היא מקורית או תוצר של מכונה. כאמור, לפי הבדיקות הפנימיות של OpenAI, לדבריה, הכלי כבר מתגאה בשיעורי הצלחה יוצאי דופן ובהצלחה כמעט מוחלטת לאיתור תמונות שיצרה ה-AI, גם אחרי שאלו עברו פעולות עריכה בסיסיות כמו חיתוך ודחיסה מטעם המשתמש. אלא שכבר כעת ברור כי למרות שהוא חזק, למסווג/מזהה החדש של OpenAI יש מגבלות – ראשית, תמונה שעברה מניפולציה נרחבת או שינויים כמו התאמות גוון עלולה להטעות אותו. שנית, וחשוב מכך, כרגע הכלי מוגבל לזיהוי תמונות שנוצרו על ידי DALL·E 3. הכלי לא יוכל לזהות תמונות ממחוללי בינה מלאכותית אחרים כמו מידג'רני (Midjourney) או סטייבל דיפיוז'ן (Stable Diffusion) למשל. המגבלה המסוימת של המזהה מבית OpenAI מעלה תהיות האם שחקנים זדוניים, המעוניינים לייצר הטעיות שונות, בכלל ימשיכו להשתמש בכלי "נשלט" המרוסן על ידי המפתחת שלו, כמו DALL·E 3, בהתחשב בעובדה שבשוק קיימים מחוללי תמונות זמינים, שתוצריהם בלתי ניתנים לאיתור וזיהוי, המאפשרים יצירת זיופים משכנעים במיוחד. היוזמה של OpenAI היא ניסיון ראוי לשבח להתמודד עם סיכוני ה-AI היוצרת. בנוסף בחברה פתחו את תוכנית הבדיקות שלהם בפני חוקרים וארגוני עיתונות, בחיפוש אחר שיתוף פעולה כדי לחדד את יעילות הכלי. אבל לעת עתה המאמצים של OpenAI רק מסמנים צעד חיובי קטן לקראת עידן AI שקוף בהרבה, ומאבק רחב יותר נגד הונאה מקוונת. נקווה שהכלי החדש הזה הוא רק אקט פתיחה במאמץ לריסון היכולות המסוכנות הגלומות ב-GenAI.

"בחלוף השנים חלה עלייה משמעותית בכמות הסביבות הטכנולוגיות השונות והמגוונות שנמצאות בכל ארגון. נוצר מצב שבו לארגונים יש מערכות IT בקרקע (On-prem), בקצוות, בענן פרטי ובאירוח העננים הציבוריים. כל אחת מהסביבות הללו מייצגת 'חיה שונה' עם מאפיינים תפעוליים שונים, וההתמודדות למול כולן יוצרת אתגרים שדורשים התייעלות. מורכבות זו מאוד מקשה על מנהלי ה-IT לפעול ביעילות ובזריזות, והם נדרשים למנגנונים שיעניקו להם רציפות תפעולית – בכל סביבות ה-IT", כך אמר שון פז, מנהל קבוצת הארכיטקטים ברד האט ישראל מבית יבמ. פז דיבר באירוע השקת המשרדים החדשים בישראל של החברה, בפארק אינפיניטי ברעננה, שנערך היום (ד'). כך, לדוגמה, הוא הסביר: "אם פיתחתי אפליקציה ועליי לפרוס אותה גם בענן, אני צפוי לחוות אתגר, מאחר שהיא לא בהכרח נכתבה והותאמה לסביבות ענניות. או אז נדרש פיתוח נוסף, או כתיבה שלה מחדש – לא כל אפליקציה תוכל לעבור לענן כמות שהיא". הוא הוסיף כי "כיום, אפליקציות אף נהיות מורכבות יותר ומכילות יכולות בינה מלאכותית בצורה כזו או אחרת. דבר זה מציב קשיים תפעוליים לארגונים שמעוניינים להריץ אפליקציות לצד מודלי בינה מלאכותית. עולם ה-AI עוטף את כלל ה-IT ונחלק לשניים: מודלים של חיזוי לטובת קבלת החלטות מושכלת, מבוססת נתונים – ובזמן אמת, ובינה מלאכותית יוצרת. ה-AI בכלל מהווה חלק מהאסטרטגיה של רד האט מזה כמה שנים". פתרונות שעונים לאתגר התפעולי ההיברידי פז מנה כמה פתרונות של רד האט שעונים לאתגר התפעולי ההיברידי. אלה הוצגו בכנס העולמי של החברה, שנערך השבוע בדנוור, קולורדו. הפתרונות הם: "RHEL AI – מסגרת עבודה מבוססת קוד פתוח, שנבנתה בשיתוף יבמ בכדי להקל על חיי מהנדסי הנתונים והמפתחים בפיתוח מודלים ולקצר משמעותית את זמני הפיתוח. המטרה שלנו היא שכל אדם עם ידע טכנולוגי מינימלי יוכל לאמן מודל לעצמו. הפתרון כולל את Podman AI Lab – ממשק משתמש שמאפשר פיתוח אפליקציות לצד שימוש במודלים לייעול תהליך הפיתוח; בוט לחידוש אפליקציות ישנות, כולל לגאסי, כך שהן תפעלנה בכל סביבה באופן היברידי, בענן ומחוצה לו. Red Hat Ansible Lightspeed – כלי מבוסס GenAI, שמוצע כחלק מהיצע המוצרים לתפעול זריז יותר וצמצום היקף התקלות. לקוחות יוכלו לתשאל בוט ולקבל המלצות לפתרון תקלות, ואפילו לחסוך קריאה של תיעוד. פלטפורמת Red Hat OpenShift AI, שמאפשרת ניהול יעיל של כל מחזור החיים של הפיתוח, לרבות אינטגרציה עם פתרונות השותפים שלנו, דוגמת אינטל ואנבידיה. כך, אנחנו יוצרים חיבור בין שכבת התוכנה במוצרי חברות השבבים לבין תוכנות רד האט". לדברי פז, "כלל הפתרונות נותנים מענה לאתגרי המפתחים, שעובדים גם עם AI וגם עם GenAI, וכן לאתגרים של מהנדסי הנתונים, שמפתחים את המודלים שעליהם האפליקציה מתבססת – באופן היברידי ושקוף לתשתית התומכת". הוא אמר כי "המטרה של רד האט היא להרחיב את המשימה שהיא החלה בה לפני שנים, ולהחיל את ההתפתחות שהחברה הביאה לה בעולם הקוד הפתוח גם על עולמות הבינה המלאכותית. אנחנו שואפים להביא לשיתופי ידע, לעבודה מבוססת חדשנות ושקיפות, כדי שה-AI יניב יותר ערך, עם פשטות – ועושים כך". לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל. צילום: אלישר לימור אפיק, מנכ"לית רד האט ישראל, אמרה באירוע השקת המשרדים החדשים כי "רעיון שיתוף הפעולה עומד במרכז החזון של החברה. זה בא לידי ביטוי ברד האט בשיתוף פעולה בין צוותי הפיתוח והמכירות, מה שמוביל למתן שירות טוב יותר ללקוחות. הטמענו במשרדים החדשים שלנו טכנולוגיה חדשנית ובנינו חללים שונים, שמיועדים לסדנאות ומפגשים, כדי לארח ולהעמיק את הקשר עם לקוחותינו".

קבוצת בזן השיקה בתחילת השנה פרויקט עסקי של מדדי הרכש וההתקשרויות בבזן. הפרויקט, אסטרטגי ופורץ דרך במסע לעבר חדשנות בעולם הדאטה, בוצע בשיתוף פעולה בין קבוצת בזן וחברת iprosis. הפרויקט אף זכה בפרס בקטגוריית "חדשנות במעבר לענן" בטקס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים. קבוצת בזן עלתה לאוויר עם היישום הראשון בארץ של SAP Datasphere, פתרון דאטה ארגוני מבוסס ענן. הנהלת קבוצת בזן שמה לנגד עיניה שיפור והתייעלות פנימיים וחיצוניים בתחום הרכש וההתקשרויות. לכן, הוחלט, שהיישום הראשון שיעלה לאוויר יהיה מערכת של מדדים, לוחות מחוונים (Dashboards) ודו"חות, המאפשרים מעקב ועמידה באסטרטגיה הניהולית של אגף הרכש וההתקשרויות. שלומי בסון, המשנה למנכ"ל בקבוצת בזן, מסביר: "המערכת תוכננה ונבנתה כדי לתת מענה לשימושים מגוונים שבהם המידע מייצר ערך כספי בתהליכי העבודה ונותן מיקוד במדידה הניהולית של תהליכים פנימיים, ועד לשדרת הניהול הבכיר של הקבוצה, עם מיקוד בזווית הראייה האסטרטגית". לטענת איציק דרורי,  מנהל אגף רכש והתקשרויות, "המערכת היא מדרגה נוספת בתהליכי ניהול מדדי הביצוע של אגף הרכש, ומאפשרת בכל רגע נתון תמונת מצב הן במבט על והן ברזולוציות הפרטניות ביותר. המערכת מתכללת אונליין את כלל ה-KPIs בשקיפות מלאה ותוך יצירת שפה חדשה לכלל בעלי העניין בארגון". אורלי אברמוביץ', סמנכ"לית המחשוב והדיגיטל (IT/OT) בקבוצת בזן: "בשנים האחרונות קבוצת בזן מובילה ביישום טכנולוגיות מידע מתקדמות בתהליכי הטמעה מהירים, תוך הקפדה על ייצור ערך עסקי משמעותי לחברה. המעבר לענן הוא אחד הווקטורים האסטרטגיים ביחידת המחשוב והדיגיטל בקבוצת בזן. פרויקט זה הוא פרויקט חדשני מסוגו ומתאים לאסטרטגיית מערכות המידע שאנו מובילים בקבוצת בזן". כדי לאפשר יכולות ניתוח מתקדמות, כגון יכולות AI ו-ML, ולעמוד בשורה אחת עם המגמות המתקדמות הקיימות בטכנולוגיית המידע כיום, נבחרה פלטפורמת BTP (ר"ת Business Technology Platform) – פלטפורמת שירותי הענן מבית סאפ. כתחליף לשכבת ה-SAP BW הוותיקה נבחר פתרון ה-Datasphere. רוב ההסבות בוצעו בעזרת SAP BW Bridge, המשמש כלי מיגרציה אוטומטי מהיר להסבת קוביות ואובייקטים מה-BW ל-Datasphere, ובכך מקצר את זמני הפיתוח בצורה משמעותית, משמר את ההשקעה ארוכת השנים, מוריד את התלות ב-BW ב-On-prem ומאפשר מעבר בטוח לענן. יישום הפרויקט בוצע על ידי צוות הפיתוח של iprosis בניהולו של יניב בן נון, ארכיטקט בכיר, ויריב קראוס, מנהל הפרויקט. "בסיכומו של דבר", אומרת אברמוביץ', "צוות iprosis ידע לתת מענה איכותי לצרכים העסקיים שהוגדרו על ידי הלקוח העסקי, לפתור ביצירתיות בעיות ותקלות, תוך מחויבות גבוהה, הבנה עסקית וטכנולוגית מעמיקה ויחסי אנוש מעולים". המצולמים בתמונה למעלה: מימין – יוגב זילברמן, מנהל דאטה בקבוצת בזן; יריב קראוס, מנהל הפרוייקט מטעם איי-פרוסיס; אורלי אברמוביץ', מנמ"רית קבוצת בזן; יניב בן-נון, שותף ומנהל הפעילות בקבוצת בזן מטעם אייפרוסיס; ועמית ברקאי, שותף ומנכ"ל איי-פרוסיס.

800 תלמידי תיכון מהפריפריה בצפון, בעוטף עזה ובנגב השתתפו בהאקתון חדשנות לנוער, שיזמה וערכה באחרונה תוכנית ניצנים מבית עמותת נתיבי אודי. המשימות שהוטלו עליהם היו פיתוח טכנולוגיות שנועדו לסייע למאמץ המלחמתי, לצד מציאת פתרונות לקשיים הרגשיים והכלכליים שיש בעורף בעקבות המלחמה. הפרסים הראשונים הוענקו לכל אחת משכבות הכיתות י', י"א וי"ב. אלה הזוכים בפרסים הראשונים: בכיתות י"ב, הזוכים בפרס הראשון הם תלמידי תיכון מנתיבות, שפיתחו מודל מתמטי שמאפשר לעקוב אחרי משפחות שכולות, ובכך לדעת לתת להן סיוע בצורה מיטבית ומותאמת אישית. בכיתות י"א, הזוכים בפרס הראשון הגיעו מתיכון מקיף ד׳ באשקלון. הם פיתחו משחק מחשב סימולטורי שמדמה את שחרור החטופים שנמצאים בעזה. אחד הנערים שפיתחו את המיזם, ירין אטיאס, הוא אחיין של אחת החטופות, שטרם שוחררה. הנער סיפר בדמעות שהוא מקווה שהמיזם יעזור לצה"ל לשחרר את דודתו. בפרס הראשון לכיתות י' זכו תלמידי תיכון רמת נגב, שפיתחו מערכת חכמה שנותנת מענה לחקלאות הישראלית גם ללא פועלים. היא עושה זאת בצורה אוטומטית, בעזרת מעקב וניהול משימות אפקטיבי, שמייתר תהליכי עבודה רבים שעד כה התנהלו על ידי העובדים הזרים שמועסקים בחקלאות. מהי תוכנית ניצנים? תוכנית ניצנים הוקמה לזכרו של סגן אודי אלגרבלי ז"ל, קצין קשר בחטיבת הצנחנים, שנפל ב-1994 בקרב בלבנון. התוכנית מכשירה את בני הנוער המצטיינים מהפריפריה, באמצעות הכשרה טכנולוגית שנמשכת שלוש שנים. היא זכתה בפרס הרמטכ"ל לשנת 2022, ופועלת בשותפות עם צה"ל, משרדים ממשלתיים, חברות בתעשייה ופילנתרופים. מאז המלחמה, תוכנית ניצנים קלטה מאות תלמידים מצטיינים מהאזורים המותקפים בעוטף עזה בפרט ובדרום בכלל, ופעלה גם במרכזי מפונים בים המלח ובאילת. נוטלים בה חלק תלמידים מיישובים בדרום ובצפון: המועצות האזוריות שער הנגב, רמת נגב, אשכול, חוף אשקלון ומרחבים, אופקים, נתיבות, דימונה, באר שבע, אשדוד, אשקלון, ירוחם, טבריה, בית שאן, עפולה, קריית גת, כפר הנוער כפר סילבר ועוד. צוות השופטים בהאקתון כלל את סא"ל (מיל') קורין כהן מתוק, מנהלת תוכנית ניצנים; סא"ל בר ענבר, מפקד בבסמ"ח; אריה אריאלי, סמנכ"ל בכיר ומשנה ליועץ המשפטי של הפניקס; קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי; וצפריר כץ, מנכ"ל סיימוטיב. בין הבכירים שבאו לצפות בתלמידים המצטיינים היה תא"ל (מיל') ארנון זוארץ, יו"ר מרכז אודי למצוינות טכנולוגית. בתמונה למעלה: מימין – סא"ל (מיל') קורין כהן מתוק, מנהלת תוכנית ניצנים;; קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי; סא"ל בר ענבר, מפקד בסמ"ח; צפריר כץ, מנכ"ל סיימוטיב; מדריך הקבוצה הזוכה מאשקלון, גל כהן; וחברי הקבוצה ירין אטיאס, אופיר לוסקי, רום צורף, דוד זלטין ורום בוקרה.

"בשנות ה-90' ובראשית שנות ה-2000 העולם חווה את מהפכת האינטרנט, ב-2007 את מהפכת הטלפון החכם, עם השקת ה-iPhone הראשון, וב-2017 – את מהפכת הענן. אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת ה-AI – המהפכה החשובה ביותר בעולם ה-IT. יש לה השפעות מפליגות על עולם אבטחת המידע, כי היא מעניקה לתוקפים יכולות מועצמות – באפס מאמץ. ככזו, הבינה המלאכותית תביא לגידול משמעותי בכמות ובאיכות מתקפות הסייבר", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. דולב דיבר בכנס Infosec24, שהתקיים אתמול (ג') במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, הוא הוותיק בישראל בתחומו, ונערך זו השנה ה-24. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי דולב, "החלום של כל ארגון הוא שהעובדים שלו יהיו מצטיינים – ובלא מאמץ. כל ארגון רוצה שהעובד שלו יכין תוצרים בזמן קצר וללא כאבי ראש. הנהלות הארגונים רוצות את מרב הרווחים במינימום השקעה. הן שואפות להביא לצמצום ההוצאות על ידי חיסכון במשאב ההון האנושי, בהשגת יתרון תחרותי עבור הארגון, בהוספת כלים ויכולות למקבלי ההחלטות, ובקיצור זמנים של הגעת שירותים ומוצרים לשוק". "העובדים יפסידו בקרב" הוא העריך כי "העובדים יפסידו בקרב זה. בתוך שלוש-ארבע שנים, 30% מהמתכנתים לא יהיו דרושים בשוק. זה יביא להשפעות על כלל שוק ה-IT, וגם על תחום אבטחת המידע והגנת הסייבר. כל ארגון שלא ייערך לקראת מהפכת הבינה המלאכותית בכלל ואל המשמעויות הנובעות ממנה בעולם ההגנה בפרט ימצא את עצמו מול שוקת שבורה". דולב הביא כמה דוגמאות לניתוחים ולהפקת תוצרים ודו"חות על בסיס שימוש בכלי AI – למשל השוואה בין דו"חות שנתיים כספיים של שני בנקים, או ניתוח הפעילות של קבוצת האקרים איראנית. "בסופו של דבר", אמר, "הבינה המלאכותית מסייעת למשתמשים בה לקבל תוצאות יפות ולהשיג את המידע בזמן קצר משמעותית". לדבריו, "על מנת להיכנס באופן הנכון לעולם ה-AI, צריך לדעת כיצד לעשות זאת ואיך לבנות את הארכיטקטורה הנכונה לתחום". "פיתוח קוד בעזרת כלי AI מניב תוצרים יפים" "מערכות הבינה המלאכותית היוצרת, ה-GenAI, הגיעו למקומות ולתוצאות יפים", המשיך דולב. "המקום הכי משמעותי הוא העולם של פיתוח קוד בעזרת כלי AI. מנועים אלה הגיעו ליכולת ביצוע של 70% ממה שעושים מתכנתים בני אנוש, והנתון צפוי לגדול. התוצר הוא מדהים, גם אם נדרש לטפל בקוד שפותח על ידי בינה מלאכותית". הוא ציין ש-"הבינה המלאכותית הביאה להרחבה ולגידול של משטחי התקיפה. מדובר בשלושה מעגלי תקיפה: אלה שנוצרו בשל השימוש של העובדים במערכות בינה מלאכותית; מה קורה בארגון עצמו, כיצד הוא מפעיל יכולות בינה; וכן מה קורה בחוץ – מה עושים המתחרים והתוקפים". כיצד מתמודדים עם האיומים החדשים? לדברי דולב, "כדי לעשות זאת, קודם כל יש לערוך סקר AI מקיף ולבחון את כלל המשמעויות לארגון – למשל, חשש לדליפת מידע רגיש, בשל חשיפת מידע רגיש של הארגון במהלך הכנת מצגות ודו"חות מנהלים. בנוסף, יש לבחון מהם הסיכונים שנובעים משימוש בכלי AI שמתמחים בתרגום מעברית למגוון שפות. עוד יש לבחון את האיומים הנובעים בשל כתיבה ופיתוח קטעי קוד על ידי מפתחי תוכנה, וכן את הפרומפטים שבהם הם משתמשים". הוא ציין יצירת איום אבטחה חדש: "אם אני עובד בחברת אשראי ושואל שאילתה את אחד מכלי ה-AI – למשל, 'איך הארגון יכול להפוך לבנק?', הדבר עלול לחשוף קניין רוחני סודי על כוונותיו העסקיות של הארגון". "יש מגוון איומים שנוצרים בשל שימוש פנימי במערכות בינה מלאכותית: פריצה ישירה; פריצה עקיפה – דרך ספקי שירות; שימוש בקוד לא מאובטח שנוצר על ידי AI; שכלול ברמה של האיומים החיצוניים, למשל שיפור משמעותי באיכות הלשונית של השפה שבה נכתב טקסט הפישינג; פיתוח נוזקות בקוד פתוח, שבעבר לקח שנים לפתח אותן בפרק זמן של ימים; ניצול חולשות קלאסיות; ועוד", אמר דולב. לסיכום הוא ציין ש-"מדובר בתחום שעדיין לא הגענו למלוא ההפנמה של היכולות הטמונות בו, כמו גם האיומים שיבואו איתו".

היחסים בין חרדים לחילונים בישראל ידעו לאורך השנים בעיקר מורדות, ובשנים האחרונות מתגברת תחושת העוינות בין הציבורים. התחושה הזאת מגובה במספרים: סקר של המכון למדיניות העם היהודי, שפורסם בפברואר האחרון, מעלה ש-37% מכלל היהודים בישראל חשים כעס כלפי החרדים, ועשירית מהם שונאים אותם ואת המתנחלים. בסקר שנערך ב-2021 על ידי ארגון פנימה, ששם לו למטרה לקרב בין חלקי האוכלוסייה, 38% מהחילונים ו-18% מהמסורתיים העידו שהם שונאים חרדים – אם כי אחוזים בודדים מכל אחת מהקבוצות האלה סברו שהחרדים שונאים אותם. מעניין לציין שהחרדים והקבוצות האחרות לא נשאלו בסקר האם הם שונאים חילונים. החרדים והחילונים חיים ומתגוררים בדרך כלל בערים ובשכונות שונות, ומספרן של השכונות המעורבות לא גדול (מרכז תל אביב, למשל, יוצא דופן – שם יש מיעוט דתי וחרדי בקרב רוב חילוני ומסורתי). זוהי, יש להניח, אחת הסיבות המרכזיות לעוינות. מקום שבו חברים מהקבוצות האלה כן נפגשים, לעתים, הוא מקומות העבודה, כולל בהיי-טק. ההיי-טק הישראלי שם בשנים האחרונות במקום די גבוה את שילובם של חרדים בו – גברים ונשים כאחד. התוצאות אמנם לא משביעות רצון – שיעור החרדיות והחרדים בהיי-טק עומד על אחוזים בודדים מכלל הענף, אבל עם השנים יש מגמת שיפור. עם הזמן, יותר ויותר נשים חרדיות, שהן המפרנסות העיקריות במשפחות מחברה זו, יוצאות לעבודה לא במקצועות ה-"מסורתיים" שלהן, כגון הוראה, אלא בהיי-טק. שם, בניגוד למערכות החינוך המופרדות, נפגשים.ות בני.ות הקבוצות השונות בחברה. שרי רוט היא סמנכ"לית בקמא טק – ארגון שמטרתו היא להגביר את השילוב של חרדיות וחרדים בתעשיית ההיי-טק. הארגון חבר לפני שלוש שנים לחברת ההיי-טק קיידנס, והם מקיימים ביחד מיזם הכשרה של נשים חרדיות לעבודה בענף. לדברי רוט, "במפגש בין חרדים.ות לחילונים.ות בהיי-טק יש חשש, כי העובדות והעובדים מגיעים כל אחד מהחברה שלו, ויש מהם שיוצאים להפגין. אלא שיש משהו מאוד בוגר וממוקד מטרה בתעשיית ההיי-טק, וכשהנשים שמשתתפות בתוכנית שלנו מתחילות לעבוד בחברות בענף – בדרך כלל נוצר חיבור". התוכנית, מדגישה רוט, מתקיימת באישור ובליווי של רבנים, גדולי ישראל, ובשיתוף מובילי דעה בחברה החרדית. "האישור של גדולי ישראל חשוב לנו מאוד, כדי שהכול ייעשה לפי ההלכה", אמרה. היא ציינה כי "אין סיבה בעולם של היום, כשיש כל כך הרבה הכלה לצרכים של עובד, שלא תהיה בחברות ההיי-טק הכלה לצרכים של החברה החרדית – למשל, אינטרנט עם סינון תכנים וסביבת עבודה שמכבדת את הערכים שלה. לכן, התוכנית שלנו נבנתה צעד אחר צעד עם מנהלי הסמינרים וגדולי ישראל, שקבעו מהי סביבה מכבדת". היא ציינה כי ליווי הרבנים צמוד, "ולפעמים הם מגיעים לחברות ההיי-טק כדי לראות את הדברים בעיניים. שני הצדדים לומדים להכיר שאפשר לעבוד יחד בצורה מכבדת". חרדית ומנכ"לית סטארט-אפ רוט היא תושבת בני ברק, שלדבריה "עשתה מסלול של אישה חרדית שהולכת ללמוד מדעי המחשב. זהו מסלול דומה לזה של אישה מהמגזר הכללי. אנחנו לומדות לימודי ליבה, ורבות מהנערות החרדיות שמסיימות בהצלחה את מבחני המתמטיקה בכיתה י"ב ניגשות ללמוד לימודי תכנות בכיתות י"ג-י"ד. 10% מהן עוברות את מבחני הקבלה לתכנות, שהוא המסלול הכי נחשק בקרבן". "כשלמדתי, הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות למצטיינת בלימודים האלה הוא להתקבל לחברת קבלן בשכר מינימום כעובדת במקצועות של בדיקת תוכנה או Full Stack, ולא להשתלב בליבה של תעשיית ההיי-טק. למרות זאת, הלכתי למסלול של יזמות, הקמתי וניהלתי סטארט-אפ בתחום התקשורת, והייתי האישה החרדית הראשונה שקיבלה מענק מרשות החדשנות", אמרה. "כך למדתי להכיר את תעשיית ההיי-טק מהצד הכי קשוח שלה. במרוצת הזמן, עשרות נשים פנו אליי כי הן הרגישו שהן לא משתמשות אפילו ב-10% מהיכולות שלהן ולא משתכרות משכורת ראויה. הרצון לשנות את המצב קינן בי וניסיתי, בכוחותיי הדלים, לקדם את זה: השתתפתי באקסלרטור של קמא טק והחלטנו לעשות פיילוט להכשרת נשים חרדיות למקצועות הליבה של ההיי-טק. עשינו את זה מנקודת מוצא שאומרת שיש טאלנטים בכל המגזרים והמגדרים". היא ציינה כי "החלטנו קודם כל למפות את הסטודנטיות החרדיות, באמצעות מערכת שפיתחנו, כדי ללמד אותן את הליבה של מדעי המחשב. הלימוד נעשה באמצעות תכנים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בארץ. ווסטרן דיגיטל היא החברה הראשונה שהרימה את הכפפה, ובנינו ביחד תוכנית שמלמדת את המשתתפות את התשתית של מדעי המחשב. כבר במחזור הראשון הוכחנו שכשהן מקבלות את היכולות והכלים, הנשים החרדיות מתקבלות לחברות כגון אינטל, סיסקו, מובילאיי, גוגל ואמזון". מה קרה בהמשך? גיליתן נכונות מצד חברות לשיתופי פעולה? "כן, והרבה. בנוסף, שמענו משותפים שיש תחומים שלנשים חרדיות אין סיכוי להגיע אליהם, כמו חומרה והנדסת חשמל. תחום החומרה הופך להיות סופר משמעותי, ככל שענקיות התוכנה כמו גוגל ומיקרוסופט הולכות לתחום. העולם הולך יותר ויותר למערכות משובצות ואם נשים חרדיות לא ייכנסו לתחום – הן יישארו מאחור. לכן, התרחבנו להכשרות גם בתחומים אלה". טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה בקיידנס. צילום: ענבל מרמרי קיידנס, שכאמור, משתפת פעולה עם קמא טק במיזם, היא חברה שמספקת פתרונות לשוק האלקטרוניקה – החל משבבים וכלה במערכות אלקטרוניות מורכבות. לדברי טל זיגמן, מנהלת קשרי אקדמיה בקיידנס, "שיתוף הפעולה בינינו לבין קמא טק הוא ייחודי, והוא מגיע על רקע המחסור הקיים בכוח אדם בענף. אנחנו נדרשים לגשת לכל פול קיים של טאלנטים כדי להכשיר את האנשים לעבודה בהיי-טק בכלל ואצלנו בפרט. קמא טק מאפשרת לנו לקדם גם את הנושא של גיוון חברתי, שהוא אחד היעדים החשובים בקיידנס. לכן נוצר לפני שלוש שנים הקשר הפורה בינינו". בכל שנה נרשמות למועמדות להכשרה 1,200 נשים חרדיות, שמהן, באמצעות מערכת סינון יסודית, רק 200 עוברות לשלב ב' ורק 25 מתקבלות לכל אחד מהקורסים שקיידנס מציעה במסגרת הזאת. רוט ציינה ש-"קמא טק מאתרת את הטאלנטיות, וקיידנס מעבירה את הקורסים הכי מתקדמים ואת ההתנסות על סביבות העבודה והכלים הטכנולוגיים". מדובר בכל כך הרבה השקעה של זמן, כסף ועוד משאבים. האם זה שווה את המאמץ? האם הוא נושא פירות? "כן. עד עכשיו, יותר מ-500 נשים עברו את התוכנית, וכפי שציינתי, לא מעטות מהן מתקבלות לעבודה, כולל בחברות גדולות. לראייה, יותר ויותר נשים שואפות להתקבל לתוכנית בכל שנה. זה מצליח בין היתר כי החברות למדו שהן לא צריכות לוותר על המקצועיות והנשים החרדיות – שהן לא צריכות לוותר על אורח החיים שלהן". עקב ההצלחה עם לימודי החומרה, הוחלט להרחיב את התוכנית למקצועות נוספים בהיי-טק: אשתקד נערך פיילוט מצומצם ללימודי עיצוב והטמעה דיגיטליים, והשנה מתכוונים בקמא טק ובקיידנס להרחיב אותו. כמו כן, לדברי רוט וזיגמן, יש רעיונות לקיים הכשרות בעוד תחומים, ולהכניס נשים חרדיות אליהן. "אנחנו שואפות גבוה, להכניס את הנשים החרדיות ללב של תעשיית ההיי-טק בחברות הגלובליות ובסטארט-אפים ולגרום לסיפורי הצלחה, שיעודדו עוד נשים חרדיות ללמוד", אמרה רוט. "אתה מסתובב בחברות גלובליות ורואה נשים חרדיות שהן חלק מישובות צוות ומובילות דיונים, וזה מפעים ונותן תקווה". אז יש מקום לאופטימיות. זיגמן: "בהחלט. אנחנו נמצאות ונמצאים בנקודה קריטית בחיי מדינת ישראל, והשינוי נבנה מלמטה. לקשר האנושי אין תחליף. אנחנו מנסות להשפיע מלמטה על מנת לגשר פערים, לייצר גיוון חברתי ולקדם נשים ונשים חרדיות בתעשייה שמחזיקה את המדינה – ומצליחות. הטכנולוגיה וההשכלה מגשרות". כמעט מיותר לציין שהשתיים קוראות לחברות נוספות להצטרף למיזם, ולפעול לשילוב עוד נשים חרדיות בהיי-טק. כמי שדוגל בגיוון חברתי בכלל ובהיי-טק בפרט, אין לי אלא להצטרף לקריאה זו.