גוגל השיקה עדכון חדש לאפליקציית 'אנשי קשר' שלה, אפליקציית ברירת המחדל של אנדרואיד, המאפשרת לשמור בטלפון, בכרטיס הסים או בשירות הענן של גוגל את רשימת אנשי הקשר עם מספר התאמות אישיות. הגירסה החדשה מביאה שינוי מבוקש מאוד בדף יצירת הקשר והופכת אותו לנקי, ברור ופשוט יותר – ועם זאת הוא מאפשר לשמור די הרבה נתונים עבור כל איש קשר עבור מי שרוצה בכך. העיצוב החדש הוא גולת הכותרת. במקום שורה ארוכה מאוד של שדות, שגם כך לא ממלאים את רובם, ועם זאת הם בכל זאת נמצאים שם וגם מוצגים אחר כך בפרופיל, הדף החדש כולל רק ארבע תיבות טקסט, שלפי גוגל הן החשובות ביותר: שם פרטי, שם משפחה, חברה ומספר טלפון. מתחת לכך יש ארבעה כפתורי פעולה עבור נתונים שהם ברמה שנייה, כאמור לדעת אנשי גוגל, ורק לחיצה עליהם תפתח תיבה מתאימה להכנסת הנתון, ואפשר לעשות זאת יותר מפעם אחת: דוא"ל, תאריך שחשוב לזכור, כתובת ותווית. מעבר לכך אפשר להוסיף הערות, ויש עוד כפתור אחד, 'הוספת שדות', שממוקם בתחתית הדף, ולחיצה עליו פותחת עוד שורה של שדות שאפשר להוסיף אם רוצים/צריכים – שם תפקיד, כינוי, אנשים קשורים, אתר קשור ועוד. יש גם אפשרות לשדה בהתאמה אישית, כך שלמעשה אין מגבלה לאפשרויות, אבל בלי להעמיס על העיניים שלא לצורך. גוגל כבר החלה לשחרר את העדכון, עבור גרסה 4.39.53 ומעלה של האפליקציה, ואם הוא לא זמין עדיין בטלפון שלכם, זה עניין של כמה ימים בלבד.

שחקן האיום CosmicBeetle השיק באחרונה זן חדש של כופרות מותאמות אישית, בשם ScRansom. אלו נצפו במסגרת מתקפות המכוונות לעסקים קטנים ובינוניים באירופה, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. ScRansom היא כופרה שפועלת על ידי הצפנת הקבצים של הקורבן ומונעת ממנו גישה אליהם. מה שמייחד את ScRansom לעומת כופרות אחרות הוא היכולת שלה להתאים את עצמה לכל קורבן – אישית. בנוסף, נצפה שיפור גדול של טכניקות ההצפנה שלה על בסיס קוד כופר קיים, כמו LockBit. עוד עלה, כי הכופרה מנוהלת כחלק משיתוף פעולה רחב עם קבוצות כופר נוספות, מה שמאפשר לה להגיע למספר גדול יותר של עסקים קטנים ובינוניים. בין מטרות מתקפות ה-ScRansom אפשר למצוא טווח רחב של מגזרים, בהם ייצור, פארמה, משפט, חינוך, בריאות, טכנולוגיה, אירוח, פנאי, שירותים פיננסיים וגופי ממשל אזוריים. בשלב זה לא ברור מי הגורם העומד מאחורי המתקפות. לדברי ניר יהושע, סמנכ"ל מחקר בחברת הסייבר סייפוקס (CyFox), "האיום שמציגה CosmicBeetle עם פריסת תוכנת הכופר המותאם אישית Scransom,מדגיש את הצורך בשינוי הגישה המסורתית להגנה על תשתיות IT. איומים מסוג זה לא עובדים באמצעות טכניקות תקיפה סטנדרטיות. במקרה הזה, התוקפים משתמשים במנגנונים מותאמים אישית לעקוף מנגנוני אבטחה, מה שמחייב גישה פרואקטיבית להגנה על מידע". הוא הוסיף, כי "הטמעת פתרונות EDR ו-XDR מבוססי AI יכולה לספק את השכבה הנדרשת כדי לזהות ולהגיב לאיומים מסוג זה בזמן אמת. מערכות אלו משפרות את היכולת לזהות אנומליות בזמן מוקדם, כולל התנהגויות חשודות שלא תמיד יתגלו על ידי מערכות אבטחה מסורתיות. ההתמקדות בתגובה אוטומטית, יחד עם ניטור מתמשך של פעילות חריגה ברשת, מאפשרת לארגונים להתמודד בצורה מהירה ומדויקת יותר עם התקפות כופר מסוג זה". יהושע הוסיף, כי "הגנה פרואקטיבית היא המפתח כאשר מדובר באיומים מתקדמים. צוותי אבטחת מידע צריכים להתמקד לא רק בזיהוי איומים קיימים, אלא גם בניתוח נתונים, תבניות ואירועים פוטנציאליים כדי לצפות מראש התקפות. הטמעת תוכניות מודעות לאבטחת מידע בקרב העובדים היא חיונית, מכיוון שלעתים קרובות מתקפות כמו CosmicBeetle מסתמכות על טעויות אנוש כדי לחדור לארגון. חינוך העובדים לזהות ניסיונות פישינג, כמו גם שימוש במערכות שמסוגלות להתריע ולחסום גישה בלתי מורשית, ישפרו את ההגנה על הארגון באופן משמעותי". "בסופו של דבר", סיכם, "הגנה יעילה מול מתקפות כופר מותאמות אישית אינה מסתכמת רק בטכנולוגיה מתקדמת, אלא גם בשילוב של פתרונות אבטחה ממוקדי AI עם אסטרטגיות פנים ארגוניות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המעורבים".

מנהלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, המיישמת את החלטות פורום תל"מ (הכולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, הכריזו היום על יציאה לדרך של הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הפעימה תימשך עד שנת 2027, ויוקצו לה כ-500 מיליון שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו"פ. בין היעדים לפיתוח והקמה: מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשייה; פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצבא; והובלה לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההיי-טק; והטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: מיכאל טומרקין וגיל סיזון שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההיי-טק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי, בדגש על השלטון המקומי, במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל. נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים. כל זאת, תוך שימוש אחראי ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו. ונבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית". שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל צועדת קדימה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהיי-טק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההיי-טק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו". מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בינה מלאכותית היא מרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית, והפעימה השנייה של התוכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התוכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההיי-טק והאקדמיה, וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה, ויאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה". ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל". שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור "נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום ה-AI" שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: "כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי, באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל"ם, נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית". יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי: "מל"ג-ות"ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו"ר ות"ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות"ת לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו". תחומים חדשים בהם מתמקדת הפעימה השנייה הפעימה השנייה תתמקד במספר תחומים חדשים, וביניהם: הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות – שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות יהיו נדבך מרכזי בפעימה השנייה, עם דגש על תהליכים תחרותיים שיתמכו בפרויקטים חדשניים במגזר הציבורי. פרויקטים אלו יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית. שימור ההובלה הישראלית בתחומי המחקר – במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית. הגדלת ההון האנושי בתעשייה – הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. אחד היעדים המרכזיים הוא פיתוח מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום. נגישות למידע ונתונים – הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית. עידוד מיזמים משני מציאות בהיי-טק – השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההיי-טק, אשר עשויים לשנות מציאות במגוון תחומים. המיזמים שיזכו להשקעה זו יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים. בנוסף, ימשיך התהליך של קידום תחומים שכבר טופלו בפעימה הראשונה של התוכנית, לרבות: הגדלת עתודות הסגל האקדמי באמצעות תוכנית מלגות לתארים מתקדמים, שתסייע להגדיל את מספר הסטודנטים החוקרים בבינה מלאכותית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחום. המשך עבודה על רגולציה, אתיקה ושיתופי פעולה בינלאומיים – פעימה זו תתמקד גם בפיתוח כלים רגולטוריים שיבטיחו שימוש אתי ונכון בבינה מלאכותית. כמו כן, יינתן דגש על חיזוק קשרי החוץ ושיתופי הפעולה עם מדינות נוספות ועם גופי מחקר ותעשייה בינלאומיים. אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: דוברות הרשות "אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית" זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הדגיש כי "הפעימה השנייה של התוכנית מהווה שלב קריטי בשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, מדובר ביוזמה אסטרטגית רחבת היקף המשלבת כוחות ומשאבים בין גופים ממשלתיים שונים, תעשיות מובילות וגופי מחקר אקדמיים. שיתוף פעולה זה יאפשר לישראל לא רק לשמור על יתרונותיה התחרותיים בשוק הגלובלי, אלא גם להעצים את יכולותיה בתחומים קריטיים כמו חדשנות טכנולוגית, פיתוח כלים מתקדמים ותשתיות מחקר חזקות. קציר הוסיף כי המהלך מבוסס על היתרונות הייחודיים של ישראל – בהם ההון האנושי, היכולות היזמיות והגישה המתקדמת למחקר ופיתוח, וכי אלו ישמשו כמנוף ליצירת ערך רב לכלכלה הישראלית ולעתיד תחום הבינה המלאכותית בארץ". אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "הבינה המלאכותית הינה טכנולוגיה משבשת המפציעה אחת למספר עשורים, שאת השפעתה מתחילים רק להבין. הטכנולוגיה תשפיע על אופנים רבים בהם אנו חיים, מתנהלים, מבצעים את עבודתנו ומקבילים החלטות. מובילות טכנולוגית בישראל תשמר ותחזק את מעמדה של ישראל בשוק הטכנולוגי, ביכולתיה הביטחוניות ובחוסן בלאומי. הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית הינה אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית ומבטאת בין השאר, יחד עם מהלכים משלימים, את החשיבות שנותנת מדינת ישראל לתחום זה״.

אינטל לא תפצל בתקופה הקרובה את קבוצת הייצור שלה לחברה עצמאית לחלוטין, אבל היא כן תהפוך לסוג של חברה בת עצמאית בתוך אינטל, שממשיכה לדווח למנכ"ל החברה. כך הודיע פט גלסינגר מנכ"ל החברה, הנאבקת בקשיים כלכליים, במכתב שהפנה לעובדי החברה. מבחינתו של גלסינגר מדובר בהמשך המסע של אסטרטגיית ה-IDM 2.0 של החברה, וזאת לאחר שממש לאחר שהיא פורסמה לראשונה דיווחה אינטל על הפרדה בדו"ח הכספי בין חטיבת הייצור לחטיבת המוצרים של החברה. "כחברה בת היא תספק ללקוחות ולספקי הייצור החיצוניים שלנו הפרדה ועצמאות ברורות יותר משאר אינטל. חשוב מכך, זה גם מעניק לנו גמישות עתידית להעריך מקורות מימון עצמאיים ולמטב את מבנה ההון של כל עסק על מנת למקסם את הצמיחה ויצירת ערך לבעלי המניות", כתב גלסינגר וציין, כי מבנה ההנהלה של החברה לא ישתנה, אם כי תוקם מועצת מנהלים תפעולית עם דירקטורים עצמאיים, ואינטל תמשיך לכוון את ייצור המעבדים שלה אל קבוצת הייצור שלה, כי זה לדעתו יחזק את הבידול התחרותי של החברה. אבל כדי לייצר מעבדים, כחברה בת או לא, יש צורך במפעלים, ולפחות שניים מהם לא יקומו בקרוב כמתוכן: הפרויקטים בפולין ובגרמניה הושעו באופן מיידי, וזאת למרות שהחברה זכתה לסובסידיות נאות מהממשל הגרמני, שציפה מאוד לבניית שני המפעלים במגדבורג בעלות של 33 מיליארד דולר, כ-11 מהם כסובסידיות – וגם לא ברור מה יהיה גורלם בכלל. הוא ייבחן בעוד שנתיים, ויהיה תלוי בביקוש. המפעל באירלנד שהורחב לאחרונה יציע יותר קיבולת ייצור לשוק האירופי, והוא בעצם הופך מפעל הייצור העיקרי של החברה מחוץ לארצות הברית. אינטל גם מתכוונת להשלים את הבנייה של מפעל האריזה במלזיה, אך גם במקרה שלו התפעול יהיה לפי תנאי השוק. "אין שינויים באתרי הייצור האחרים שלנו. אנו נשארים מחויבים להשקעות הייצור שלנו בארצות הברית ומתקדמים עם הפרויקטים שלנו באריזונה, אורגון, ניו מקסיקו ואוהיו. אנו נשארים במצב טוב להגדיל את הייצור ברחבי העולם בהתאם לביקוש בשוק תוך כדי צמיחת עסקי הייצור שלנו", כתב גלסינגר, ולא הזכיר את המפעל החדש בישראל, שכזכור לא ברור עדיין מה הוא ייצר ומתי, לאחר שלא מעט ספקים בארץ קיבלו הודעת ביטול עבודות – אם כי ככל הידוע הבנייה כן נמשכת באתר, רק כאמור בקצב אחר. האם באינטל מכוונים אותו לייצור בתהליך החדש והמצופה מאוד של החברה Intel 18A? לא ברור, אם כי בעקבות החתימה על חוזה עם AWS, אינטל תזדקק ללא מעט מעבדים כאלה – כשברקע, כמו שפרסמנו, גם החוזה שתתמה החברה עם הפנטגון בגובה של 3.5 מיליארד דולר, שקיבל אישור רשמי במכתב לעובדים. גם חטיבת המוצרים, או אם תרצו חברת המוצרים, תעבור כמה שינויים ארגוניים במטרה לחסוך עלויות וגם כדי לפשט את הפורטפוליו שלה. הארגון מחדש כולל העברה של עסקי הקצה והמכוניות של אינטל לקבוצת הלקוחות של החברה, מה שיאפשר לחברה לנצל את "המובילות שלה בתחום ה-AI PC", לפי גלסינגר, עבור "מגוון רחב של פתרונות קצה ורטיקאליים". קבוצת הרשת תחדד את המיקוד שלה ברשתות ובטלקום, בעוד פתרונות הפוטוניקה המשולבים שלה יעברו לקבוצת הדאטה סנטר והבינה המלאכותית. בישיבת הדירקטוריון שנערכה אתמול הוזכר שוב הצורך לקצץ בהוצאות כ-10 מיליארד דולר, ואחד ההיבטים בנושא זכה לאישור, והוא ההוצאה של אלטרה להנפקה ציבורית. ההיבט השני המשמעותי יותר הוא היבט פיטורי העובדים שאמור להגיע ל-15,000 עד סוף 2024. תוכנית העזיבה מרצון והפרישה המוקדמת שהציעה אינטל התבררה כהצלחה בהיבט הזה, ולפי גלסינגר יותר מ-7,500 עובדים ניצלו את האפשרות הזאת. העובדים שכן יפוטרו יקבלו את ההודעה עד החודש הבא, ומעבר לכך, החברה גם הודיעה כי תצמצם את הנדל"ן שבו היא מחזיקה לצורך פעילות שאינה ייצור ברמה של לא פחות משני שלישים ממה שהיא מחזיקה כיום באופן גלובלי – וגם בהיבט הזה לא ברור עדיין איך זה ישפיע על ישראל.

"יוצאי היחידות הטכנולוגיות מובילים את צה"ל ואת ההיי-טק אל העתיד. יש להם די־אן־איי משותף, כולם יוצאים מאותו שורש", כך אמרה אל"מ (מיל') טליה גזית, לשעבר מפקדת ממר"ם, וכיום מנכ"לית חברה בת של PWC. בראיון היא מספרת על הדרך הארוכה שעשתה מאז שהייתה ילדה שגדלה במשפחה עם רמה סוציואקונומית נמוכה, והחליטה לשבור את תקרת הזכוכית בעזרת לימודים ונחישות להגשים חלומות, עד שהגיעה לתפקיד הבכיר בממר"ם. מראיינת אורחת: אל"מ (מיל') טלי כספי-שבת. איך התחברת לנושא הטכנולוגיה, מחשבים, מה הרקע שלך? שירתי בצה"ל 28 שנה בתחום הטכנולוגי, במגוון רחב של תפקידים, אבל בצעירותי לא ממש ידעתי מה זה. באתי מבית עם רקע סוציואקונומי נמוך, ותמיד רציתי לפרוץ את המעגל הזה. ולכן אני זוכרת את עצמי כבר מגיל צעיר בוחרת בלימודים, מתוך הנחה שזה יאפשר לי לצאת ממעגל העוני. כבר ב-1986 הלכתי ללמוד מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים, ואז המחנך שלי בבית הספר אמר לי: 'את צריכה להגיע לממר"ם'. ואכן כך היה. מה היה התפקיד הראשון שלך? התפקיד הראשון היה מפעילת מחשב גדול, תפקיד בתחום התפעולי. בעשור הראשון לשירותי התמחיתי בממר"ם, בעולם הדאטה סנטרים, ובדיעבד הייתי בין הראשונים שהקימו דאטה סנטרים בצה"ל. כשעשיתי הסבה לעולם התוכנה, שירתי בממכ"א, וגם שם הובלתי תהליכים פורצי דרך, שכללו חשיפה למערכות לגאסי שונות. ליויתי גם את המעבר לאינטרנט כן את הטמעת ה-ERP. בנוסף עשיתי מגוון תפקידים מאוד רחב, בין היתר הייתי המדרכה הראשית בבית ספר למקצועות המחשב והסייבר, הובלתי את תוכנית העורף, ואני שמחה לראות את ההתפתחות של זה, במיוחד בימים אלו". מה היה ממר"ם עבורך? לכל יוצאי היחידות הטכנולוגיות יש די־אן־איי משותף, והם מובילים את צה"ל ואת ההיי-טק אל העתיד. ברמה האישית, כל היכולות שיש לי היום הן בזכות השירות הצבאי שלי, והנקודה הכי משמעותית במסגרת הזו זה בעצם בממר"ם. אף פעם לא קיבלתי את המציאות, וזה מה שמייחד את היחידות הטכנולוגיות, הן מאפשרות לך להשפיע ולשנות בסדרי גודל שאין לך אותם בשום מקום". מה היה התפקיד שהכי אהבת בצבא? באופן טבעי – את התפקיד האחרון שלי כמפקדת ממר"ם. זו הייתה הגשמת חלום בהרבה מאוד מובנים. היא גרמה לי להבין שאני חייבת להוביל את היחידה ואת הצבא לתפישות חדשות לחלוטין, לטכנולוגיות חדשות, ובתוך המסע הזה של השלוש השנים – להוביל את הצבא לעולם הזה של העננים, ובין היתר הענן המבצעי שהקמנו. הגעת לדרגת אל"מ ומפקדת יחידה. לא טריוואלי בצבא וגם באזרחות. כמה היית צריכה להיאבק על כך? אכן זה לא מובן מאליו. אבל באופן פרדוקסלי, עד שמוניתי לתפקיד, לא הייתי מודעת לפערים האלו. כשנכנסתי לתפקיד מצאתי את עצמי כאלופת משנה יחידה במערך הטכנולוגי במשך קדנציה של שלוש שנים, בעולם גברי לחלוטין. בהחלט היה קושי לקדם תפישות עולם שלי, כי לא הייתי חלק מהגוורדיה. דווקא מהמקום המורכב הזה, הבנתי את חומרת הבעיה. אז גם גיבשתי את תפישת העולם שלי, שלא יכול להיות שבגופים ציבוריים, בטח לא בגופים עסקיים כמו היי-טק, יהיה אחוז נמוך כל כך של נשים. חלק מהחסמים זה הדילמה בין קריירה למשפחה. איך התמודדת עם זה? כשאני הייתי מפקדת ממר"ם הילדים שלי היו כבר גדולים, כך שלא עברתי את החוויה הזו. אבל ללא ספק במהלך כל השירות הצבאי שילמתי מחיר יקר, כי גם אני לא ידעתי שאפשר לעשות איזונים בין משפחה וקריירה. לשמחתי, אצל דור המילניום זה כבר שונה. הגברים לוקחים חלק משמעותי בגידול הילדים, וזה כבר ממש לא בקטע של 'תעזור לאשתך'. אני רואה את זה אצל הילדים שלי היום, וזו מגמה חיובית". מה עשית אחרי השחרור? טיילתי במשך שלושה חודשים עם הבת בדרום אמריקה. אז הגעתי למסקנה שאני רוצה לפתח קריירה שנייה, אבל הפעם אעשה זאת מזווית של בחירה אישית שלי, בניגוד לקריירה הראשונה. הגדרתי לעצמי מה אני רוצה ומה אני לא רוצה, ובינתיים פרצה הקורונה, והתנדבתי לפתח מערכת שו"ב עבור משרד הבריאות, וזו הייתה חוויה מאוד עוצמתית. זה גם חיזק ההחלטה שלי להיכנס לעולם העסקי, במקום שבו אני יכול להשפיע. אחרי שסיימתי במשרד הבריאות הגעתי לגמרי במקרה ל-PWC. הצטרפתי כשותפה, כדי ליישם את הנושא של טרנספורמציה דיגיטלית, וזה משהו יחסית חדש, כי הייתה הבנה שעולם הייעוץ הוא חשוב, אבל לא מספיק לכלכלה הנוכחית, בעידן שבו מנכ"לים ודירקטורים רוצים להשביח את החברה שלהם כבר בקדנציה שלהם. כך נולד הרעיון שחברת הייעוץ תפתח גם קונספט, כלומר לקחת את המצגת היפה שמראים ללקוח ולהראות ללקוח איך אתה עושה את זה. אז הצעתי להקים חברה בת, שתיישם את התפישה הזו, ולשמחתי אישרו לי לעשות זאת, וכך נולדה החברה שאני ממנכ"לת אותה היום. אנחנו רואים את עצמנו כחברה שמשביחה עסקים בחברות באמצעות טכנולוגיה ודיגיטל. אנחנו לוקחים בעיות עסקיות ומעצבים את הפתרון. מה את מאחלת לנו לשנה הבאה? קודם כל שהחטופים שלנו יחזרו בשלום הביתה, שמדינת ישראל תדע למצוא את השלום בתוכה, ולקהילה שלנו אני מאחלת שתמשיך להיות ייחודית, בהובלת יוסי מלמד, כדי שנעזור ללוחמים הן ברמה האישית והן ברמה הקבוצתית. לפודקאסט המלא

חברת הסטארט-אפ הישראלית מיין (Mine) הכריזה היום (ג') על מינויים של חמישה בכירים חדשים להנהלתה. מיין, שהודיעה בחודש דצמבר האחרון על גיוס בסך של 30 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס B, מפתחת פתרונות B2C ו-B2B בתחום של פרטיות והגנת המידע. סבב המינויים בחברה נועד להאיץ את צמיחתה ולהוביל את מיין קדימה, תוך חיזוק נוכחותה הגלובלית והמשך פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך. המינויים הם של סמנכ"ל מכירות גלובלי, סמנכ"ל כספים, סמנכ"ל שיווק, סמנכ"ל משאבי אנוש וסמנכ"ל לקוחות, ומהווים לפי דברי החברה "צעד נוסף בהתרחבות ובהגשמת החזון ליצירת סביבה דיגיטלית בטוחה, אוטומטית ונוחה יותר למשתמשים פרטיים ועסקיים, בהתאם לרגולציות הפרטיות שהולכות ומתרחבות ברחבי העולם". במקביל, ממשיכה החברה במאמציה לגיוס מפתחים, אנשי QA ו-ML בישראל, שירצו להרחיב את הפלטפורמה של החברה לתחומים חדשים, וכן להוביל פיתוח טכנולוגיות חדשות בחזית שוק הדאטה. מנכ"ל ומייסד מיין, גל רינגל, בירך על המינויים החדשים ואמר: "אני גאה מאד במנהלים החדשים שהצטרפו אלינו, אשר מביאים עימם ניסיון עשיר ויכולות יוצאות דופן, שיסייעו לנו להמשיך ולהוביל את שוק פתרונות פרטיות המידע בעולם. אנו משוכנעים כי תרומתם תהיה משמעותית להמשך הצמיחה וההצלחה הגלובלית של החברה". מי מונה לאיזה תפקיד? לתפקיד סגן נשיא בכיר למכירות גלובליות מונה מייקל טרייטס – טרייטס, בעל ניסיון של למעלה מ-30 שנים במכירות וניהול בתחום הטכנולוגיה, הסייבר והאבטחה, הגיע ל-מיין מתפקיד דומה ב-Dig Security, שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב-315 מיליון דולר באוקטובר אשתקד. לפני כן שימש בתפקידי ניהול בכירים גם בחברת הסייבר הישראלית CyCognito וכן ב-BigID, אשר בדומה ל-מיין עוסקת אף היא בתחום של הגנה על פרטיות מידע. לתפקיד סמנכ"ל כספים מונה רו"ח אבי ישראל – ישראל מביא עימו ל-מיין ניסיון של למעלה מ-15 שנים בניהול פיננסי ותפעולי ובמערכות מידע. בעבר שימש כסמנכ"ל הכספים ומערכות המידע של סימילרווב והוביל את ההנפקה של החברה, שבמסגרתה גויס מיליארד דולר והחברה הפכה לחד קרן. לאחר מכן שימש כסמנכ"ל הכספים של Ermetic והוביל את תהליך מכירתה ל-טנאבל. לישראל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים מהמכללה למנהל. לתפקיד סמנכ"ל שיווק מונתה ג'סיקה סטנפורד – סטנפורד מביאה עימה למעלה מעשור של ניסיון בתעשיית הסייבר, עם דגש על פיתוח והובלת צוותי שיווק בחברות מובילות, בהן:Cado Security, Hysolate, סייבריזון, סייברארק ו-RSA. סטנפורד מתמחה בשיווק בעולם הסייבר ומשמשת כמרצה מבוקשת בכנסים בינלאומיים. בשנים האחרונות השתתפה, בין היתר, ב: Gartner Security וב-IANS Infosec. לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש מונתה דקלה יובל – יובל מחזיקה במעל 15 שנות ניסיון במשאבי אנוש ומתמחה בניהול השינויים הארגוניים ויישום אסטרטגיות התומכות בצד העסקי. בעבר שימשה בתפקידי מפתח בחברות Zoomin, Pandologic וגורניצקי, והובילה תהליכי מיזוגים ורכישות. לתפקיד סמנכ"ל לקוחות מונה רועי סילברמן – סילברמן מביא עימו למעלה מ-15 שנות ניסיון בתחום ה-SaaS B2B. בעבר שימש כסמנכ"ל הצלחת לקוחות בחברות כמו WalkMe, EverC ו-Demostack, שם הוביל את תחום הצלחת הלקוחות הגלובלית. סילברמן מתמחה בבניית מערכות יחסים עם לקוחות, ושיפור תהליכי שימור והתרחבות, מה שממצב אותו כנכס חשוב עבור מיין.

כפי שהבטיח, אתמול (ב') השיק הנשיא לשעבר ומועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, דונלד טראמפ, לצד בניו דונלד ג'וניור, אריק ובארון טראמפ, את המיזם החדש שלהם – מטבע הקריפטו World Liberty Financial (ר"ת WLF). השקת המטבע הדיגיטלי היא שינוי משמעותי בעמדתו של טראמפ בנוגע לתחום הקריפטו, שבעבר נהג להפגין כלפיו סקפטיות רבה. ההשקה, שהתרחשה במהלך אירוע חי ששודר באינטרנט, הציגה בפני העולם את היוזמה ששמה World Liberty Financial – פרויקט קריפטוגרפי פיננסי מבוזר (DeFi – שירותים פיננסיים המוצעים באמצעות בלוקצ'יין ציבורי) – שנועדה להוות פלטפורמה פיננסית בה אנשים יכולים להשתמש במטבעות וירטואליים בדרכים שונות, למשל לצורך הלוואות ו/או השקעות. הפלטפורמה תשתמש בסוג חדש של אסימון דיגיטלי בשם WLFI. אסימון זה, כך הובהר, דומה לכסף וירטואלי, שאנשים יכולים לקנות ולהשתמש בו באמצעות הפלטפורמה. במהלך ההשקה, טראמפ הסביר שדעתו על מטבעות קריפטוגרפיים השתנתה לאחר שראה כמה אנשים השתמשו בכסף דיגיטלי כדי לקנות את כרטיסי המסחר ב-NFT שלו, שהם סוג של פריט אספנות דיגיטלי. טראמפ אמר שהופתע ממידת הפופולריות של המטבעות הקריפטוגרפיים בקרב תומכיו. הוא גם הזכיר שבנו הצעיר, בארון בן ה-18, הבקי למדי במטבעות הדיגיטליים, היה מי שסייע והשפיע על החלטתו להשתלב במיזם החדש הזה. בדבריו ציין הנשיא לשעבר כי "בארון יודע כל כך הרבה על זה, והוא בחור צעיר, אבל הוא יודע". טראמפ המשיך וסיפר כי בארון "מדבר על הארנק שלו, יש לו ארבעה ארנקים או משהו, הוא יודע את זה כל כך טוב. זה כמעט כאילו שצעירים יודעים את זה הרבה יותר מאנשים מבוגרים", הוסיף טראמפ שהבהיר כי עם זאת "יש לי הרבה כבוד אליהם", בהתייחסו לבחירה לשתף פעולה עם בארון בגין גילו הצעיר. Farokh interviewing Trump is nothing any of us could have imagined when Rug Radio began it journey three years ago Huge congrats to @farokh and @RugRadio Millions thanks to @realDonaldTrump for embracing crypto and made the perfect choice with RugRadio for this interview with… pic.twitter.com/PYlWuMY577 — SML | BLASTR (@Punk3395) September 17, 2024 מה עוד ידוע על המיזם? אסימוני ה-WLFI יחולקו באופן הבא: 20% יעברו לאנשים שיזמו והחלו את הפרויקט, כולל לבני משפחת טראמפ, 17% ישמשו לתגמול של משתמשי הפלטפורמה, ו-63% הנותרים יהיו זמינים לרכישה עבור כלל הציבור. לאסימון לא יהיו מכירות מוקדמות או מבצעים מיוחדים שיופנו אל לקוחות נבחרים אלא שלכולם תהיה אותה הזדמנות לרכוש את המטבעות הללו. אירוע ההשקה היה משמעותי לא רק בהיבטים העסקיים שלו אלא גם בגלל שהוא נקשר לקמפיין הנשיאותי של טראמפ, לקראת הבחירות הקרבות ובאות שיתרחשו בארה"ב ב-5 בנובמבר הקרוב. לפי פרשנים, טראמפ משתמש בהפגנתיות בכניסתו לעולם הקריפטו על מנת להראות את תמיכתו בטכנולוגיות פיננסיות חדשות וחדשניות. זהו, כך נכתב במדיה העולמית, ניסיון של המועמד הרפובליקני להמיר את התדמית שלו ממישהו מבוגר ומיושן, שהיה סקפטי לגבי מטבעות דיגיטליים, למנהיג עם חזון שמאמץ קריפטו כחלק מהעתיד. בשל היות המהלך כזה, עוד בטרם ההשקה אמר טראמפ כי מדובר במיזם שיסייע להתקדמות אל מערכות פיננסיות אלטרנטיביות ומוצלחות יותר. .@WorldLibertyFi pic.twitter.com/rHEGQXl4jL — Donald J. Trump (@realDonaldTrump) September 12, 2024 טראמפ העלה בשבוע שעבר ציוץ ב-X עם סרטון וידיאו, בו הוא נראה מביע את התלהבותו מהפרויקט, ומדגיש את מחויבותו לאמץ עתיד בו לקריפטו יהיה חלק בעולם הפיננסי. בנוסף, הוא אף אמר בסרטון, כאמור, שהוא תולה במיזם תקוות שישאיר מאחור את מערכת הבנקאות המסורתית.  לדבריו, "אנחנו מחבקים עתיד עם קריפטו ומשאירים את הבנקים הגדולים האיטיים והמיושנים מאחור". על אף שההשקה של ה-World Liberty Financial עוררה בחלקים מהציבור האמריקני התרגשות, המהלך עורר גם כמה מחלוקת וחששות – המבקרים מודאגים מכך שטראמפ יכול להשתמש במיזם החדש הזה כדי לקדם את עצמו ואת המותג האישי שלו ולמען טובתו האישית. בנוסף, כפי שדיווחנו בתחילת השבוע, במיזם חברים גם מספר גורמים עסקיים שנחשבים כ"מפופקים" לכאורה, ומעורבותם זו מעוררת אף היא דאגה מפני תרמיות והונאות שיקשרו ביוזמה. אירוע ההשקה גרר גם תרומות בולטות של דמויות כמו סטיב ויטקוף, חבר ותיק ותורם פוליטי, שלדבריו מילא תפקיד מרכזי בהכנסת משפחת טראמפ לתחום הקריפטו. ויטקוף הדגיש כי מטרת הפרויקט לטפל בהכללה פיננסית ובחסרי השירות, והדגיש את תפקידו של מימון מבוזר (DeFi) במשימה זו. הוא תיאר כיצד ההיכרות של בנו עם שני יזמי קריפטו הובילה להקמת הפרויקט, והדגיש את המאמץ המשותף שעומד מאחורי World Liberty Financial. למרות החששות הללו, טראמפ וצוותו מתקדמים עם התוכניות שלהם, ומבטיחים פרטים נוספים על הפלטפורמה בעתיד לבוא. נמתין.

"בכוחן של הטכנולוגיה והחדשנות להוביל לעולם טוב יותר. אנחנו עדים לתחילת עידן טכנולוגי חדש, המביא איתו מהפכות, שמשנות את הדרך בה אנחנו חיים, לומדים ועובדים. אבל שאלת מיליון הדולר היא: עד כמה היא באמת תשנה את החיים שלנו? את זה אנחנו עדיין לא יודעים, אבל אנו כן יודעים לומר – מי שלא יפעל כדי לאמץ ולהטמיע אותה היום – עתיד להישאר הרחק הרחק מאחור. רבים מהארגונים כבר יודעים זאת, אבל אחרים עדיין לא עושים מספיק. מחקר שערכנו על הטמעת AI בארגונים, בקרב מנהלי IT בעולם וגם בישראל, העלה שלוש תובנות. אחת מהן היא ש-57% מהם מעידים שהם מתקשים לעמוד בקצב ההתקדמות ונמצאים רק בתחילת המסע להטמעת ה-AI ואנו פה לטובת השינוי", כך אמר ליאור פוני, מנכ"ל דל (Dell Technologies) ישראל. פוני דיבר בפתח Dell Technologies Forum 2024. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') בהשתתפות כ-2,000 לקוחות ושותפים עסקיים של ענקית ה-IT. "מייסד ומנכ"ל החברה, מייקל דל, ציין לאחר אירועי השבעה באוקטובר, כי החברה הישראלית מתאפיינת במילים חוסן וכושר התאוששות", אמר פוני, "והוא צודק – אנו בולטים בחוזק הפנימי שלנו למול מציאות מורכבת ומאתגרת". התובנה הראשונה מהמחקר, ציין פוני, "היא שהטמעת ה-AI מהווה הזדמנות להצעיד את הארגון שלכם קדימה, ומי שכבר מוביל וישכיל לעשות זאת בזמן, ימשיך להוביל בתחומו. החדשות הטובות מהמחקר הן, ש-81% מהמנהלים כבר יודעים זאת. הם מאמינים שה-AI עתידה לשנות את התעשייה שלנו, לשפר את הגנת הסייבר בארגון, את חוויית המשתמשים ועבודת הצוותים". אתגרי הארגונים בדרך למימוש AI, אמר פוני, "הם: מחסור משמעותי בטאלנטים, גישה מוגבלת לנתונים איכותיים, חשש מחדירה לפרטיות ופערים באסטרטגיה הניהולית". "התובנה השנייה", ציין, "היא החשיבות בנקיטת גישת 'אנשים תחילה'. ה-AI לא תחליף אנשים, אלא תסייע להם. 79% מהארגונים בטוחים שה-AI תקפיץ את היכולת האנושית לגבהים חדשים – תוך ייעול תהליכי העבודה, הלימוד, הסקת מסקנות ותובנות. לכן, בקרוב מאוד לדרישות משרה יוכנסו המילים: 'דרוש ידע שוטף ב-AI'. משמע: עכשיו זאת החובה שלנו לפתח את הכישרונות האלו בארגון. זה הזמן". התובנה השלישית מהמחקר, אמר פוני, "היא שככל שיהיו לארגון נתונים איכותיים יותר, כך יכולות ה-AI שלו יהיו משמעותיות יותר. נתונים הם הדלק המניע את הקידמה. אם נוכל לעבד את הנתונים בדרך היעילה ביותר, כך תהיה לנו יכולת להסיק מסקנות מהירה וממוקדת יותר. ויש דרך כזאת. אבל, המחקר גילה לנו נתון מדאיג: רק 33% מהמנהלים העידו שהם יכולים להפוך את הנתונים שלהם לתובנות בזמן אמת. משמע, היכולת קיימת, אבל הידע של הארגונים כיצד לעשות זאת – עדיין לא. מדובר בפער גדול מאוד, אבל הוא גם מהווה הזדמנות גדולה צמיחה. ופער, אגב, שארגונים מודעים אליו". "כמעט כולם מודעים ומכירים ביכולות ה-AI להוביל להתייעלות ולשיפור דרך העבודה והגדלת הפוטנציאל העסקי שלהם", סיכם פוני, "בכוח ה-AI להוביל למהפכה תעשייתית של ממש. כאן אנחנו משתלבים עם חדשנות טכנולוגית והיצע מוצרים ושירותים מוכלל: מציוד מחשוב, דרך יכולות ענן וטרנספורמציה דיגיטלית ועתה גם AI. כך, יחד, נאיץ רעיונות לחדשנות ונחבר בין חדשנות לרווחים. ארגונים רבים נמצאים כעת בצומת דרכים. ההחלטות שיילקחו עכשיו ישפיעו על העתיד שלהם ועל שלנו. ה-AI כבר עברה את טבילת האש ומוכנה לצאת לדרך. עכשיו זה הזמן לעודד את המוחות בארגון, לפעול ביצירתיות, לקדם רעיונות שיובילו לפיתוחים חדשים, שישאירו אותם במרוץ, להטמיע וללמד AI. ואנחנו נהיה איתכם לאורך מסע ה-AI המשותף".