בלוסקיי (Bluesky), פלטפורמת המדיה החברתית הצומחת במהירות באחרונה, נמצאת תחת ביקורת מצד האיחוד האירופי בגין הפרת תקנות ה-DSA, הלא הוא חוק השירותים הדיגיטליים החל במדינות היבשת. לדברי תומאס רנייה, דובר הנציבות האירופית לעניינים דיגיטליים, בלוסקיי אינה עומדת בהוראות גילוי המידע הנדרשות על פי חוק ה-DSA. "כל הפלטפורמות באיחוד האירופי, אפילו הקטנות ביותר, חייבות לכלול דף ייעודי באתר האינטרנט שלהן, שבו מצוין מספר המשתמשים שיש להן באיחוד והיכן הן רשומות מבחינה משפטית", אמר רנייה לעיתונאים. "זה לא המקרה עם בלוסקיי נכון להיום. הדבר הזה לא מתקיים". .@EU_Commission about Bluesky "All platforms in EU must have a dedicated page with users numbers & where they are legally established. The Commission has sent a request to all Digital Service coord. asking to investigate at national level if they can find any trace of Bluesky" pic.twitter.com/bQPUsgUcLX — Pablo Pérez (@PabloPerezA) November 25, 2024 הנציבות האירופית פנתה לרשויות הלאומיות של 27 המדינות החברות באיחוד האירופי וביקשה מהן לחקור ו"לראות אם הן יכולות למצוא עקבות כלשהם של בלוסקיי" בתחום השיפוט שלהן. בלוסקיי, שנוסדה בשנת 2019 כגרסה מבוזרת של טוויטר (כיום X), במעורבותו של מנכ"ל ומייסד טוויטר לשעבר ג'ק דורסי כמייסדה, זינקה בפופולריות שלה באחרונה וזאת בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית. משתמשים רבים ברשת X, שבבעלות אילון מאסק שהפך לאחד התומכים הגדולים של טראמפ, חיפשו אלטרנטיבות עקב כך ועברו לבלוסקיי. המעבר המסיבי, שתואר על ידי אתרים רבים בתור "אקסודוס", נובע לא רק מהתנגדותם של רבים למהלכי מאסק וכניסתו לזירה הפוליטית, אלא גם ובין היתר מהשינויים ש-X ביצעה במדיניות החסימה שלה ובתנאי השימוש בה, המאפשרים לה כעת להשתמש בנתוני המשתמשים לשם אימון מודלי בינה מלאכותית. בנוסף, כזכור, לאחר רכישת טוויטר ב-2022, מאסק פיטר כ-80% מכוח האדם של החברה, והגמיש משמעותית את האיסור שהיה נהוג בה על שיח שנאה והפצת פייק ניוז, מה שהוביל לפי טענת רבים לשינוי באופיה ולהפיכתה לפלטפורמה עמוסת תוכן כזב ואלימות, לכאורה. "החיבור של מאסק עם הנשיא הנבחר טראמפ והשימוש שלו ב-X כדי לקדם אותו הבריחו, באופן ברור, הרבה אנשים מהפלטפורמה", אמר אדם טינוורת', מומחה למדיה חברתית ומרצה לעיתונות דיגיטלית באוניברסיטת סנט ג'ורג', לסקיי ניוז, כדי להסביר את סלידתם של רבים ממנה. מיליונים כבר נטשו את הפלטפומה שלו בשל התמיכה בדונלד טראמפ. אילון מאסק. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור טראמפ: פליקר. מקור לתמונת מאסק: לכידת מסך מהציוץ של מאסק ב-X הצמיחה המטאורית גוררת גם בעיות? הצמיחה המטאורית של בלוסקיי ניכרת במספר המשתמשים החדשים שמצטרפים אליה מדי יום. לפי דיווח של בלוסקיי עצמה, ביום בודד, ב-15 בנובמבר, הצטרפו לפלטפורמה מיליון משתמשים חדשים. לפי נתונים אחרונים, לבלוסקיי יש כ-22.5 מיליון משתמשים פעילים. עם זאת הנתון המסוים מהווה פחות מעשירית ממספר המשתמשים ב-X. על אף שבלוסקיי טרם הגיעה לסף של 45 מיליון משתמשים חודשיים באיחוד האירופי, מה שהיה הופך אותה לעומדת בהגדרה של 'פלטפורמה גדולה מאוד' (VLOP) על פי חוק ה-DSA, היא עדיין מחויבת לעמוד בחוקיו. דובר מטעם בלוסקיי מסר בתגובה כי החברה "עובדת באופן פעיל עם עורכי הדין שלנו כעת על מנת להבטיח שבלוסקיי תואמת את כללי גילוי המידע של האיחוד האירופי". יצוין כי הפרת חוק ה-DSA עלולה להביא לקנסות כבדים של עד 6% מהמחזור השנתי הגלובלי של החברה. נכון לעכשיו, האיחוד האירופי נוקט בפעולות בולטות נגד רשתות חברתיות כמו X, טיקטוק ומטא, וכן נגד שירותי מסחר אלקטרוני כמו עלי אקספרס (AliExpress) וטמו (Temu), כחלק מהמאמצים שלו לאכוף את הרגולציה הטכנולוגית הגלובלית המוגברת שהנהיג לפני מספר חודשים.

"מגני הסייבר בישראל עבדו במשך 14 חודשים בטירוף, טיפלו בהיקף אירועים נרחב, הם עייפים – ועלולים לקרוס", כך אמר בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי. דולב דיבר במסגרת מפגש של פורום CSC מבית אנשים ומחשבים, שדן באתגרי ההגנה בסייבר בשנה הבאה. המפגש נערך היום (ג') ב-יס פלאנט בראשון לציון והנחה אותו גיא מזרחי, יו"ר ועדת התכנים של הפורום ומנכ"ל CyPros. "קבוצות APT (ר"ת מתקפה עקבית ומתקדמת) איראניות, לצד אלה של החיזבאללה, הן הגורמים המסוכנים ביותר בסייבר שפועלים נגד ישראל. ההאקרים שלהן פועלים במגוון שיטות ומטרות: ריגול וגניבת מידע, שיבוש והרס, ומתקפות השפעה ותודעה. את הרוב המכריע של המתקפות גופי האבטחה וההגנה בארגונים, בתעשייה ובמדינה מצליחים למנוע, אבל לא את כולן. זו משימה קשה, סיזיפית ויומיומית. יש לנו לא מעט כישלונות, ואנחנו חייבים ללמוד מהם", ציין דולב. לדבריו, "אנחנו צופים שב-2025 תחול עליה בסיכון ויהיה גידול בהיקף של מתקפות הסייבר, וזאת בשל התמקצעות נוספת של התוקפים". "בכל יום, ארבע-חמש קבוצות תקיפה איראניות פועלות נגד ישראל" דולב הוסיף כי "בסיכום 2024, התוקפים המשמעותיים ש-'עובדים' בישראל, משמע – עסוקים בלתקוף אותנו, הם איראן והחיזבאללה. בנוסף, יש קבוצות תקיפה ממניע כספי, כולל כופרות. או אז מגיעים רוסיה, סין, צפון קוריאה והאקטיביסטים והאקרים בודדים". הוא הוסיף כי "בסיווג רמת המסוכנות ובהיקף הפעילות, ההאקרים מאיראן עובדים באופן הכי אינטנסיבי מול ישראל: בכל יום, ארבע-חמש קבוצות תקיפה פועלות נגדנו. אולם, יש להן יכולות פחותות מאלה של ההאקרים מרוסיה ומסין – הם פועלים באופן רועש ולא חשאי". האויב הגדול שלנו – גם בסייבר. מנהיג איראן, עלי חמינאי. צילום: האתר הרשמי, מתוך ויקיפדיה "ברמת חומרה נמוכה יותר", אמר, "נמצאות קבוצות הפשע והכופרות. חלק מהן רוסיות. מצאנו קשר מעניין בין קבוצות האקרים מרוסיה ומאיראן: הם עובדים בשיתופי פעולה. כך, נוצר מצב של עמעום, טשטוש הגבולות שבין פשעי סייבר ממניע כספי וסייבר שפועל בחסות מדינות. לצידם נמצאים ה-האקטיביסטים, שעושים הרבה רעש ומשיגים מעט הצלחות". לא מתקפות יום אפס – אלא מתקפות יום אחד "בין כלל המתקפות המשמעותיות השנה בלטו מתקפות תודעה והשפעה מאיראן, ובראשן ה-'לוחמים למען הצדק' Anonymous for Justice – קבוצה שיושבת ברוסיה. עוד פעלו נגד ישראל קבוצות תקיפה דוגמת מים עכורים (Muddy Water) וחנדלה. ההאקרים מאיראן עוד לא תוקפים עם חולשות יום אפס, אלא עם חולשות יום אחד. עוד היינו עדים השנה למתקפות 'עונתיות' מגזריות, למשל על משרדים של רואי חשבון", אמר דולב. הוא הסביר ש-"המתקפות הן מגוונות – מגניבת מידע ועד ל-DDoS (מתקפות מניעת שירות מבוזרות). עוד ראינו מתקפות על שרשרת האספקה. ההאקרים מאיראן 'אוהבים' לתקוף חברות לוגיסטיקה, סלולר וספקיות תוכנה". לסיום הוא ציין כי "בסיכום כלל המתקפות מתקבל נזק לא קטן, גם אם לא הייתה פגיעה ברמה אסטרטגית. חשוב שלא נזלזל ביכולת של איראן להתיך מידע, על מנת שהיא תוכל להבין מה קורה פה. ישנם שיתופי פעולה בין קבוצות האקרים מסין, איראן ורוסיה, שמפיקות יחדיו מתקפות השפעה ותודעה נגד ישראל. מטרתן היא להחליש את המדינה, לפגוע בחוסן שלה ולהעמיק את השסעים הפעורים בחברה. ב-2025 יורחבו שיתופי הפעולה בין האקרים מציר הרשע, כדי לפגוע במערב – ואז בישראל".

דו"ח של מערך הסייבר הלאומי, שפורסם לפני חודשים ספורים, סיפר כי המלחמה הביאה לגידול של 43% במתקפות סייבר לאורך שנת 2023 – נזק שעלותו למשק הישראלי מוערכת ב-12 מיליארד שקלים. אלה נתונים שהם בערך פי 10 לעומת השגרה של טרום המלחמה. זה גם יקר וגם מפחיד. המתקפות הללו, שגם סגנונן השתנה, עברו מגניבת מידע לשיבוש פעילות ולגרימת נזק. וזה נכון שעיקרן בתקיפת גופים חיוניים, אבל היום כל ארגון הוא מושא פוטנציאלי לתקיפה, ואף ארגון לא מעוניין בנזק של השבתה טוטאלית בפעילותו. גישת אבטחה שצברה תאוצה בשנים האחרונות ויודעת למזער את הנזקים הללו, היא "ניהול גישה פריווילגית", אז למה זו נחשבה עד היום לשיטה "לעשירים בלבד"? היום הופכת השיטה לאפשרית ליישום במפעל ייצור שבבים בפריפריה – כמו בבנק ענק; בחברת ביטוח קטנה – כמו בבית חולים מרכזי ניהול גישה פריווילגית היא שיטת אבטחה המוכרת בעולם בשם PAM (ר"ת Privileged Access Management) – או כפי שהיא מכונה בישראל "פתרון כספות". הכוונה לשיטת הגנה חכמה במיוחד על נכסים ארגוניים, מבוססת אסטרטגיית אבטחת זהות, המספקת פתרונות חדשניים אשר תומכים ביכולתם של חברות ועסקים להתנהל בסביבות עסקיות דינמיות. היא ממקסמת את המשאבים הארגוניים הקיימים ומגנה מפני איומי סייבר חדשים. אך אליה וקוץ בה – עד היום היא הייתה רק מנת חלקם של ארגוני ענק עתירי משאבים. אבל התמונה הזו השתנתה מהותית. היום הופכת השיטה לאפשרית ליישום במפעל ייצור שבבים בפריפריה – כמו בבנק ענק; בחברת ביטוח קטנה – כמו בבית חולים מרכזי. השיטה שכל רגון וחברה יכולים לנצל כעת. ניהול גישה פריבילגית. צילום: Shutterstock ארגונים מכל סדרי הגודל יכולים היום ליהנות מ-PAM ארגונים מכל סוג וגודל, גם אלה שנמנעו עד כה מהטמעת PAM בשל שיקולי מורכבות ותקציב, מבינים את חשיבות השיטה ויכולים היום ליהנות מיתרונותיה. שינוי חשוב זה בעולמות האבטחה והסייבר מביא לשוק פתרונות PAM חדשים, פשוטים ונגישים יותר, ויוצר שכבת הגנה חדשה מפני המתקפות, ההולכות ומתרבות. הפתרונות הללו מאפשרים הגנה על שרתים רגישים, על ידי הפרדה מוחלטת בין תחנת הקצה לשרת ובין המשתמש הרגיל למשתמש בעל ההרשאות הגבוהות. באופן זה, אדמיניסטרטור ניגש לשרתים רגישים אך ורק דרך מערכת ה-PAM, באמצעות המשתמש הרגיל שלו. המערכת כבר תדאג לחבר אותו לשרת עם ההרשאות הגבוהות ולהחליף את סיסמתו ברקע. אלה פתרונות המהווים חייץ חכם בין שתי הנקודות הללו וכוללים החלפה אוטומטית של ססמאות וכלים למניעת ה"חור" באבטחה, שהיה קיים עד היום. ואל תטעו באבחנה, מדובר במהפכה של ממש. ארגונים הופכים מודעים יותר ויותר לעליית המדרגה באיומי האבטחה בעולם, מעוניינים לעשות יותר על מנת להגן על המידע החיוני שלהם מסכנות, ומעל לכל, יכולים היום לאפשר לעצמם פתרון PAM. גם חוקרי מערך הגנת הסייבר הלאומי עצמם, גרסו בדוח שהוזכר בתחילת המאמר כי "חברות גדולות יכולות לצמצם ב-50% את הסיכוי שיותקפו בסייבר, אם יעשו כמה פעולות אבטחת מידע בסיסיות, דוגמת התקנת סיסמאות חזקות…" ועוד. כך שבהינתן סכנה ידועה ופתרונות אפשריים, על חברות וארגונים בישראל נותר רק לשים בראש סדר העדיפויות שלהם את המודעות לסכנות הקיימת ממילא וליצור תהליכים חכמים, שיגנו עליהם באופן שמחייבת היום המציאות. הכותב הוא ראש חטיבת הסייבר של קבוצת יעל

חוקרים הצליחו לנצל תכונה של "אימפולסיביות" ב-AI על מנת להערים על הבינה המלאכותית ולגרום לה לענות תשובות שהיא תתחרט עליהן, תוך עקיפה של מנגנוני ההגנה. את המחקר החדש חשפה היום (ג') נוסטיק הישראלית. המחקר דן בשיטת התקפה חדשה על מודלי שפה גדולים (LLMs), שנקראת Flowbreaking, או שבירת זרימה. זו מתמרנת את המערכת כדי לקבל ממנה תשובה שהיא סיננה – מהמשכורת של הבוס, עבור בהתכתבויות רגישות ועד לסודות מסחריים, תוך שהיא עוקפת את מנגנוני ההגנה הפנימיים. המתקפה מנצלת את הרכיבים הפנימיים בארכיטקטורה של אותם מודלי שפה גדולים כדי לגרום למודל לתת תשובה לפני שמנגנוני הבטיחות הספיקו בכלל לבדוק אותה. חוקרי נוסטיק גילו שבתנאים מסוימים, הבינה המלאכותית "פולטת" מידע שהיא לא אמורה לתת למשתמש – ואז "מתחרטת" ומוחקת אותו מיד, לאחר שהיא "מבינה" את טעותה. המחיקה המהירה יכולה לחמוק תחת עיניו של משתמש לא מנוסה, שכן הטקסט מופק ונמחק בתוך שברירי שנייה. אלא שמשתמשים שמקליטים את השיחות שלהם יכולים לחזור ולעיין בה. בהתקפות ישנות יותר, לדוגמה Jailbreaking, נעשה שימוש ב-"טריקים" לשוניים, כדי להערים על הגנות המערכת. בשיטה זו עדיין ניגשים אל המודל באמצעות שיחה, אבל מנטרלים מראש את יכולת מנגנון ההגנה לבצע את תפקידו. המתקפה – על מערכות כמו ChatGPT וקופיילוט 365 החוקרים פרסמו שתי חולשות, שמנצלות את שיטת ההתקפה החדשה כדי לגרום למערכות כמו ChatGPT של OpenAI וקופיילוט 365 של מיקרוסופט להזליג מידע שהן לא אמורות לחשוף, ואפילו להשפיע זדונית על המערכת עצמה. החולשות כונו מחשבות שניות (Second thoughts) ועצור וזרום (Stop and Roll). גדי עברון, מנכ"ל ומייסד נוסטיק. צילום: טטיה ניקה גדי עברון, מנכ"ל ומייסד נוסטיק, אמר לאנשים ומחשבים כי "מערכות מודל גדול הן רחבות יותר מהמודל עצמו ובנויות מרכיבים רבים, כגון מנגנוני הגנה. ניתן לתקוף כל רכיב כזה, ואף את האינטראקציה בין הרכיבים השונים". לדבריו, "טכנולוגיות מודלי שפה גדולים מספקות את התשובה בלייב באופן מובנה, מבלי שתהיה להן יכולת טכנולוגית לדאוג לנושאי אבטחה ובטיחות בצורה הדוקה". "העולם של מודלי השפה הגדולים דורש שימוש בזהות מבוססת Need to know, משמע – ההקשר העסקי של המשתמש", הסביר. "גם אם נשאיר תוקפים זדוניים בצד, טכנולוגיות אלה נדרשות כדי שארגונים יוכלו להמשיך בהטמעת מערכות אלה, כמו קופיילוט 365 ו-Glean. אנחנו מסייעים לארגונים להגן על מערכות הבינה המלאכותית שלהם באמצעות בקרת גישה, כאשר ה-LLM מספק מידע, ואנחנו מוודאים שהוא נותן לארגון מידע רק לפי מה שדרוש לו".

כתב: אלכס שטיינברג, מנהל מוצרי ESET בקומסקיור. לפעמים יש לנו כמות עבודה כל כך גדולה, עד כדי כך שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו מאבדים את המיקוד שלנו ומחמיצים פרטים חשובים. דבר זה גורם לירידה ביעילות, בביצועים ובתפוקה – מה שמביא בתורו לשחיקה מלאה. זה נכון במיוחד במקרה של עבודות IT, שם השחיקה גבוהה עקב כמות המשימות האדירה, שלא מסתיימת לעולם. בעולם אבטחת הסייבר, עייפות התראות היא סימן רציני לשחיקה, שעלולה להשפיע על אבטחת הסייבר של העסק באופן משמעותי. צבירת ידע על הסימפטומים של עייפות ההתראות ועל הדרכים למניעת היווצרות מצב כזה תסייע רבות בשמירה על התפקוד והרווחה של העסק שלכם והעובדים שלו. מהי עייפות התראות? עייפות התראות נוצרת כאשר אנשי IT נאלצים להתמודד עם זרם בלתי פוסק של התראות, לעתים קרובות שגויות או מיותרות. מצב זה עלול להוביל לעומס פסיכולוגי ונפשי. כלים כמו SIEM אוXDR מספקים פתרונות חלקיים, אך דורשים ידע וניסיון לניהול נכון. בעומס כזה, אנשי מקצוע עלולים להתעלם מהתראות חשובות או לחוות ירידה ביכולת להתמודד עם תקריות קריטיות. השלכות של עומס עבודה צוותי IT לא מתמקדים רק באבטחת סייבר. הם מנהלים גם רשתות, מכשירים ומשימות נוספות. עומס זה יוצר אתגרים משמעותיים, במיוחד בצוותים קטנים, שבהם כל חבר ממלא כמה תפקידים. עבודה אינטנסיבית וחזרתית עלולה להוביל לשעמום, חוסר מיקוד ושחיקה רגשית. כיצד להפחית את העומס? קומסקיור מציעה פתרונות הגנה לעסקים בכל הגדלים ובאמצעות שימוש בכלים השונים, הפתרונות לניהול עומס ההתראות הופכים לפשוטים ויעילים: שיפור ממשקי משתמש – מערכות מתקדמות כמו ESET Protect מסייעות לפשט תהליכי עבודה יומיומיים ומאפשרות ניהול התראות בקלות. אוטומציה – שימוש בכלים אוטומטיים כמו ESET AI Advisor מפחית את כמות המשימות הידניות, מקל על ניתוח הנתונים ומשפר את היעילות. בנוסף, פתרון מניעת דליפת המידע של סייפטיקה משתמש בבינה מלאכותית ליצירת התראות מבוססות הקשר, שמסייעות בזיהוי מהיר של אירועים קריטיים ומפחיתות משמעותית את זמן התחקור. כמו כן, המערכת מתאימה את רמת ההגנה בזמן אמת לפעולות חריגות באמצעות תגובות דינמיות, שמונעות עומס מיותר על הצוותים. מיקור-חוץ – חברות רבות בוחרות בשירותי MSSP או MDR כדי להתמודד עם עומסים ולשפר את רמת ההגנה. טכניקות להתמודדות עם שחיקה כדי להפחית שחיקה ולשמור על רווחת העובדים, מומלץ לאמץ הרגלי עבודה נכונים: תכנון הפסקות – הפסקות קצרות לאורך היום עוזרות לשמור על ריכוז ולהפחית לחץ. ניהול משימות חכם – תיעדוף משימות חשובות ושימוש בכלים אינטואיטיביים משפרים את האפקטיביות. שימוש בממשקים פשוטים – ממשקים ידידותיים מאפשרים עבודה נוחה וממוקדת. האצלת סמכויות – חלוקת עבודה בתוך הצוות מונעת עומס יתר ומייעלת את תהליך העבודה. למה זה חשוב? עייפות התראות לא רק משפיעה על בריאות העובדים, אלא גם על רמת האבטחה של הארגון. ללא טיפול מתאים, חברות עלולות לאבד עובדים מוכשרים ולסבול מפערי אבטחה קריטיים. התמודדות חכמה עם עומס התראות כוללת שימוש בכלים מתקדמים, תהליכי אוטומציה ומיקור-חוץ. בנוסף, שיטות עבודה נכונות מפחיתות לחץ ומונעות שחיקה. השקעה בניהול עומסים לא רק משפרת את ביצועי הארגון, אלא גם שומרת על בריאותם הנפשית של העובדים. ESET היא אחת מנותנות החסות ל-Top Summit של אנשים ומחשבים, שתתקיים ביום א' הקרוב, ה-1 בדצמבר. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

אינטל מראה שהיא לא מתכוונת לוותר לאנבידיה ול-AMD בקרב על המעבדים המיועדים לשרתי בינה מלאכותית. במסגרת סדנה שהעבירה החברה בכנס מחשבי העל SC2024, שבה היא התמקדה בדור החדש של מעבדי הגאודי מבית האבנה לאבס הישראלית, שאותה היא רכשה, חשפה חברת הענק את שם הקוד Jaguar Shores שהיא העניקה לדור העתידי של מעבדי הבינה המלאכותית שלה. אלה אמורים לצאת בעוד שנתיים לערך. מעבדי ה-Jaguar Shores יגיעו אחרי שהחברה תשיק בשנה הבאה את מעבדי ה-Falcon Shores, שמיועדים לדאטה סנטרים שיספקו את עוצמת המחשוב הנדרשת ליישומי בינה מלאכותית. מעבדים אלה מציגים ארכיטקטורה מודולרית מבוססת אריחים, עם זיכרון HBM3 מובנה בנפח של עד 288 גיגה-בייט ורוחב פס של 9.8 טרה-בייט/לשנייה. הם תומכים בסוגי הרצות מגוונות של תרחישי בינה מלאכותית, ומציעים ממשק תכנות אחיד באמצעות oneAPI. לפי מפת הדרכים של אינטל, Falcon Shores בעצם יהיו המעבדים הראשונים שלה שיאחדו את מה שמציעה סדרת מאיצי הבינה המלאכותית גאודי עם סדרת מעבדי ה-GPU Max לשרתים. לפני כחודשיים הציגה אינטל את Gaudi 3. החברה טוענת שהוא מציע שיפורים משמעותיים בביצועים בהשוואה לדור הקודם, כולל שיפור של עד פי ארבעה בביצועי BF16 וגידול של פעם וחצי ברוחב הפס של הזיכרון. בהשוואה ל-Nvidia H100 של אנבידיה, מעבדי הגאודי 3 מציעים, לפי אינטל, זמן אימון מהיר יותר ב-50% בממוצע עבור מודלים כמו GPT-3 ו-Llama 2, ותפוקת הסקה גבוהה יותר ב-50%, לצד יעילות אנרגטית משופרת ב-40%.  

אחד ההיבטים הבולטים ביותר שהתגלו כבר כמעט מייד בתחילת מלחמת ה-7 באוקטובר, ואולי אם תרצו אחת המסקנות הראשונות, הוא הצורך בחיזוק בהעברת מידע בין הממשלה לרשויות המקומיות – צורך שכבר נחשף לראשונה במלוא עוזו בעת הלחימה בנגיף הקורונה כשהמגפה התפשטה במהירות מסחררת. הפאנל 'זרימת מידע ודאטה בין שלטון מרכזי לשלטון מקומי', שהתקיים במסגרת כנס הענק של אנשים ומחשבים, AI eGOV 2024 – העתיד של הממשל, שנערך לאחרונה באולמי לאגו שהראשון לציון, ביקש להתייחס בדיוק לנקודה הזו, והובילה אותו ד"ר שרון אפריל, מנהלת יחידת הדיגיטל בשלטון המקומי, מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים. ד"ר שרון אפריל, מנהלת יחידת הדיגיטל בשלטון המקומי, מערך הדיגיטל הלאומי ומשרד הפנים. צילום: ניב קנטור מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים, ציין שאכן הייתה כבר סוג של מוכנות לאירוע בגלל מגיפת הקורונה. "לא התחלנו את האירוע הזה של המלחמה מאפס. הקורונה כבר גרמה לנו לשינוי ובדיקות מאגרי המידע שיש לנו, מכל מקום אפשרי, כדי ליצור מאגר נתונים מוכלל של כל המידע שיש לו פוטנציאל לשימוש. בתחילת המלחמה השתמשנו במוצרים שלנו. בינואר התחיל שיח עם מערך הדיגיטל הלאומי כדי לבדוק כיצד אנחנו מתואמים, וזה הוביל בין השאר לפתרון שנבנה סביב 'שיבולת' (כלי לאיסוף וניהול נתוני תושבים ברשויות המקומיות המיועד לזמני חירום – צ"ק) ואנחנו מעדכנים סביב הבסיס הזה. היינו צריכים נתונים מתוך מערכות הרוחב לגבי כל מיני פרטים אודות אנשים עם לקויות שמיעה, לדוגמה, או מגבלות ניידות ומכונות הנשמה, עניין שהוא בעייתי בהפסקת חשמל וכדומה. ניסינו גם לאתר אנשים בודדים כדי אולי לחבר אותם למשפחות שלהם. היינו צריכים להגדיר דברים שאפשר לבצע במיידי והיו דברים שהיינו צריכים לתעדף", הוא סיפר. מוטי לייסט, מנמ"ר עיריית בת ים. צילום: ניב קנטור איילה יחזקאלי, מנמ"רית עיריית ירושלים, התייחסה לעבודה השוטפת מול האזרח, שצריך מידע ושירות פעם מהרשות ופעם מהשלטון המרכזי. "יש רצון רב לאפשר מעברים של דאטה בין שירותים עירוניים לממשלתיים. התושב לא יודע בדרך כלל מה זה עירייה מה זה ממשלה, בעיקר בתקופת מלחמה. למשל רישיון לנשק – זה הוביל למבול של אנשים שצריכים להוכיח שהם מחזיקים נכס בארנונה, כדי לקבל אישור להחזקת נשק. אז למה המדינה לא פונה ישירות לקבל תשובה מהמאגר העירוני? זה היה יכול להיות שיפור גדול מאוד, וזה נכון להרבה מאוד בקשות. אנחנו רוצים לקדם הזרמת מידע ישירות במקום לטרטר את התושב ללא צורך. אפשר להוריד מאיתנו את הדברים האלה. שירותים חובקי מדינה ועירייה יכולים להקפיץ את השירות לאזרח ברמה גבוהה, וזה הקשר בין רשות לרשות והיכולת להעביר מידע", היא טענה. אמיר זיו, מנמ"ר משרד החקלאות וביטחון המזון. צילום: ניב קנטור "יש זרימת מידע, אבל זה לא מספיק" אמיר זיו, מנמ"ר משרד החקלאות וביטחון המזון, לשעבר מנמ"ר עיריית הרצליה, טען כי אולי בעיריות יש פחות תקציב, אבל יש גמישות רבה יותר להוביל מהלכים. "הרגולציה בממשלה מטורפת, אם לתקשורת, אם לספקים ואפילו לאייש משרות לוקח המון זמן. לגבי הממשקים, אנחנו בזמן של מלחמה. התקציבים הולכים וקטנים, ולפי התקציב אין לנו כסף לשלם משכורות וחשמל, אז מערכות מידע לא נמצא שם בכלל. כמובן שאנחנו נמשיך לקדם ולנסות ולפעול, אבל זו איזושהי אמירה לגבי המצב שבו אנחנו נמצאים. השאיפה היא לקדם את המערכות בבסיס, וחשוב להיות בקשר מול מועצות מקומיות וחייב להיות תקציב מרכזי לגבי זה, שהיחידה לקידום הדיגיטל במועצות המקומיות תהיה זו שתקבע עדיפויות ומה עושים ואיך עושים. צריך משהו יותר מובנה ויותר מערכתי, להוביל מערכות שמחברות אותנו לשלטון המקומי ברמות גבוהות יותר, ועם יותר ממשקים. יש זרימת מידע, אבל זה לא מספיק", הוא אמר. אורן אריאב, מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה. צילום: ניב קנטור אורן אריאב, מנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה, אמר כי "יותר ויותר מתברר לכולם שצריך להתייחס למידע בתצורה אחרת, ושחייבים לשנות את כללי המשחק. למשל, מבחינת נהלים וחקיקה – אי אפשר לבצע העברה של מספרי טלפונים, אבל העברנו במהלך המלחמה. לשם כך היינו צריכים ללכת למשרד המשפטים, לרגולטור, כדי לקבל אישור. זה לא הגיוני. אבל אני חושב שמצד שני כן מבצעים עבודה מאוד גדולה בהובלת מערך הדיגיטל עם הרבה שותפים, ואני מקווה שזה יוביל לתוצאות וישנה את כללי המשחק. וזה אולי הלקח הגדול ביותר שלמדה המערכת – לא יכול להיות שנשאיר עיריות עיוורות ואת כל המרחב הציבורי, כשלמעשה המידע קיים במאגרים שנוצרו מאלף סיבות אחרות, ובגלל זה אי אפשר אחרת לתת שירות לאזרחים". אורי פדלון, מ"מ ראש מנהל טכנולוגיה ופיתוח במרכז שלטון המקומי. צילום: ניב קנטור את הפאנל סיים אורי פדלון, מ"מ ראש מנהל טכנולוגיה ופיתוח במרכז שלטון המקומי, שאמר: "במרכז השלטון המקומי מבינים את חשיבות זרימת המידע מהממשל המרכזי לרשויות המקומיות בשגרה, ובחירום על אחת כמה וכמה. אנחנו ארגון-על שמייצג 260 רשויות, ואנחנו יכולים להניע פיתוחים טכנולוגיים גם לרשויות שאין להן את התקציב להרים פרויקטים רחבים – ואנחנו נותנים מענה לרשויות הגדולות וגם לקטנות. מערך הדיגיטל צריך להיות השער לכל המידע הממשלתי, ואנחנו מרכזים כמה שיותר רשויות פנימה. אנחנו צריכים שהדאטה תזרום בשני הכיוונים, כי בסופו של דבר זה יביא לשירות טוב יותר לטובת האזרח בקצה, וזה טוב לכולנו".

רד האט ישראל אירחה באחרונה אירוע לנשים, שעסק בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת והקוד הפתוח. היוזמה של ענקית הקוד הפתוח נועדה לעודד מפתחות להשתמש ב-Open Source ובכלי AI, ולצמצם את הפערים בינן לבין מקביליהן הגברים. החברה קיימה את הכנס בשיתוף Women in Tech, שפועלת לקידום נשים בהיי-טק, במשרדיה ברעננה, והשתתפו בו כ-200 מפתחות. באירוע, שנערך תחת הכותרת AI in the Open: Ignite your path to GenAI projects, הוצגו המגמות העדכניות בעולמות הקוד הפתוח וה-GenAI, והודגם כיצד השילוב ביניהם יכול לסייע למפתחות להתחיל להשתמש בכלים אלה בתהליכי עבודת הפיתוח שלהן. כ-200 מפתחות בכנס של רד האט ברעננה. צילום: פולינה רבינוביץ' במהלך הכנס שמעו המשתתפות את הרצאתה של ד"ר איה סופר, סגנית נשיא ודירקטורית לטכנולוגיות AI במעבדות המחקר של יבמ ישראל, בנושא "עתיד ה-AI הוא פתוח: מהקוד הפתוח ועד לפתרון בעיות בעולם האמיתי". כמו כן, הן האזינו להרצאות מטעם צוותי הפיתוח וההנדסה של רד האט ישראל, בנוגע לאופן שבו עקרונות הקוד הפתוח משתלבים במהפכת ה-GenAI ומקדמים כניסה לתחום, לצד תובנות מניסיונם בפרויקטים המערבים יישומי GenAI לייעול תהליכי הפיתוח ופתרון בעיות של הלקוחות. בנוסף, הכנס סיפק למשתתפות מסגרות עבודה ושיטות עבודה מומלצות, שיכולות לסייע להן להתקדם במסלול הקריירה שלהן, ומידע על הכישורים החדשים שיש לאמץ בעידן הבינה המלאכותית. ידע זה נועד כדי לספק את הכלים והאסטרטגיות הדרושים להן במטרה להתחיל לקדם פרויקטים המשתמשים ב-AI. מיקי קנת, דירקטורית להנדסת תוכנה ברד האט, אמרה כי "יזמנו את הכנס בעיצומה של מהפכת ה-GenAI והמעבר שלה לשלב המעשי. לפי ממצאים המעידים על פער מגדרי הולך וגדל בשימוש בכלי GenAI, נשים נוטות להשתמש פחות בטכנולוגיות אלה בהשוואה לגברים – מה שעלול להקשות על התקדמותן בשוק העבודה של ימינו, שמונע על ידי טכנולוגיה. לכן, המטרה שלנו, ברד האט ישראל, הייתה לערוך היכרות של מפתחות בעולם הקוד הפתוח עם המגמות האחרונות בעולמות הבינה המלאכותית היוצרת, ולעודד אותן לשלב כלים אלה בקוד פתוח בפרויקטים הבאים שלהן. ההיענות הייתה גדולה ממה שציפינו, ואני שמחה לראות מפתחות צעירות ומנוסות בתעשייה, שמראות עניין ורצון אמיתי לרכוש כלים חדשים וללכת יד ביד עם ההתקדמות הטכנולוגית".