פורום מיכל סלה – בשיתוף Google for Startups מבית גוגל, וקרן רונלד ס. רודברג – ציינו השבוע את סיום המחזור החמישי של התוכנית היוקרתית לפיתוח סטארט-אפים למניעת אלימות כלפי נשים, Michal Sela Startup Academy, באירוע בקמפוס גוגל תל אביב. בערב זה נחשפו שישה סטראט-אפים טכנולוגיים חדשים למניעת אלימות כלפי נשים, אשר הומצאו ופותחו במסגרת תוכנית העמותה והצטרפו לנבחרת הסטארט-אפים של פורום מיכל סלה. עוד בטקס, פורום מיכל סלה העניק מגני הוקרה THE TRAILBLAZER AWARD ('אות השיבוש') על עשייה פורצת דרך ברמה הלאומית והבינלאומית אשר הצליחה "לשבש" את השדה של מניעת אלימות כלפי נשים, להוביל חדשנות ולהציל חיים. העמותה חרטה על דגלה יעד של בניית אקוסיסטם חדש, ורטיקל SafeTech, ובו מאה סטארט-אפים למניעת רצח נשים עד לשנת 2030. האירוע התקיים בהשתתפות בכירי תעשיית ההייטק והמגזר הציבורי, בהם ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה, צביקה כהן, מנכ"ל הביטוח הלאומי, נועה לפלר, דירקטורית מדיניות ציבורית וקשרי ממשל ב-גוגל ישראל, יובל פסוב, מנהל Google for Startups , ולילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה. שישה מיזמים סיימו את תוכנית Michal Sela Startup Academy – שארכה 3.5 חודשים, במהלכם הצוותים נפגשו מדי שבוע בגוגל קמפוס ת"א, פיתחו וקידמו את הסטארט-אפים מצילי החיים. התוכנית שנוהלה על ידי impact.51 ונתפרה בהתאם לצרכי היזמיות.ים ולמודל העבודה המקצועי והחדשני ביותר, כללה הרצאות מקצועיות, סדנאות, פגישות עם בכירים מהתעשייה, מנטורינג, בניית תוכנית עיסקית והפקת סרטון תדמית לכל מיזם. נבחרת היזמים ומקבלות אות השיבוש של פורום מיכל סלה. צילום: יח"צ נבחרת הסטארט-אפים החדשה של פורום מיכל סלה Protect Me – מיכל גז פלפל חכם קומפקטי המחובר לטבעת התזה סמויה, מעוצב בצבעי הסוואה ובנוי במיוחד להגנה עצמית בעבור נשים.  BSTY – אפליקציה המספקת למשתמשות חיווי רגשי בזמן אמת במצבים מורכבים או אלימים, מנתחת שיח, משקפת מניפולציות חיצוניות ותגובות פנימיות ומציעה טיפים להתמודדות ותגובה. She Proves – זיהוי אלימות ואיסוף ראיות קבילות לצורך העמדת התוקף לדין. באמצעות זיהוי קולי, האפליקציה מתעדת מצבי סיכון, איומים ממשיים, ומקרי אלימות, כשהראיות והדאטה נשמרים בענן במערכת בלוקצ'יין. בעזרת מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית ומודל LLM לזיהוי איומים, האפליקציה מכינה מסמכים להגשת בקשה לצווי הגנה וכתבי אישום. Watch Out – אפליקציה חכמה האוספת מידע באמצעות חיישנים המותקנים על שעונים וצמידים חכמים, ומזעיקה עזרה בזמן אמת, תוך שמירה על פרטיות המשתמשות. על מנת לזהות דפוסי התנהגות חריגים או קריאות לעזרה, האפליקציה מבצעת עיבוד נתונים באמצעות AI המשלבת למידת מכונה, תמונה, תנועות גוף, קצב לב ושפה טבעית (NLP). Check-In – אפליקציה המיועדת לאנשים עם רקע של תוקפנות, הנמצאים בטיפול למניעת אלימות במשפחה. האפליקציה מסייעת במניעת התפרצויות מראש, מפחיתה מצבי לחץ, באמצעות שיקוף הסיטואציה בזמן אמת על ידי שימוש במצלמת הטלפון, כתיבה או הקלטה. האפליקציה משתמשת במודולים קיימים של AI, שעוזרים באבחון מצבו של האדם, ומאפשרת לגורם המטפל להעניק סיוע למטופל בין הפגישות. מבית חברת HP. X.face.ai – מערכת לזיהוי פנים המותקנת על מצלמות רשת ביתיות פשוטות. באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה, המערכת מוציאה התרעות על גורמים מאיימים שחדרו לבית. לפי הגדרות המשתמשת, המערכת יודעת לזהות מי חדרו לבית, מתי ולהיכן בדיוק. מבית חברת Applied Materials. עתה, בתום תוכנית זו, המיזמים הבוגרים מצטרפים לתוכנית המשך של פורום מיכל סלה, בשם Michal Sela RoofTop. בתוכנית זו היזמים יקבלו חינם מפורום מיכל סלה – חללי עבודה, מענקים כספיים, אירועי חשיפה מול משקיעים, מנטורינג, יעוץ משפטי, מומחים, מפגשי נטוורקינג עם בכירים ועוד. המענים מותאמים באופן אישי לכל מיזם, תוך מתן מענה ממוקד שמסייע להפוך חדשנות טכנולוגית לכלים מצילי חיים בתחום הביטחון האישי ומניעת אלימות כלפי נשים. מקבלות אות השיבוש. מימין לשמאל: שירן מלמדובסקי סומך, הדר גיל עד, עמית סוסנה, לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה, ולרה צינמן. צילום: יח"צ ארבע מקבלות מגני הוקרה  במהלך הטקס הוענק "אות השיבוש" לארבע גיבורות כהוקרה על אימפקט ישראלי ובינלאומי – בתחום של מניעת אלימות מגדרית". עו"ד עמית סוסנה – נחטפה מביתה בכפר עזה בידי חמאס בשבעה באוקטובר. לאחר ששוחררה, הייתה לשורדת הראשונה שהעידה בפנים גלויות על תקיפה מינית בשבי. בכך יצרה אימפקט עולמי כנגד הכחשות פשעי המין שבוצעו באזרחיות ישראליות. עדותה סיפקה תוקף משפטי לפשעי חמאס נגד האנושות, ובכך קידמה צדק עבור הקורבנות. היא בחרה בשליחות שאיננה מובנית מאליה ובכך נתנה קול ופנים לקורבנות שהושתקו ולקורבנות שנרצחו – אשר נעשה להם רצח שני, חטא על פשע, כאשר נחשפו ממדי ההכחשה העולמית בכלל וההכחשה מצד ארגון הנשים של האו"ם בפרט, ששתק במשך חודשיים שלמים לאחר הטבח. הדר גיל-עד – עיתונאית ותיקה ומשפיעה בתחום המאבק באלימות נגד נשים. במשך שנים קידמה את הנושא בתקשורת הישראלית, תוך רגישות לקורבנות ונחישות מול הרשויות. כתבותיה הצליחו להביא את הסוגייה לכותרות ולמודעות הציבור הרחב. במקביל, היא מסייעת לנשים נפגעות אלימות ומקדמת חקיקה מצילת חיים. היא נותנת רוח גבית ומסייעת באופן אקטיבי לקידום מדיניות בתחום, עד כדי הצלת חיים, לרבות הצלחת החקיקה של פיקוח אלקטרוני בתחום של אלימות כלפי נשים בביתן. הדר עובדת כעיתונאית במשך 13 שנים ב-ynet וידיעות אחרונות, וכיום בחדשות 13. לרה צינמן – יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ומובילה במאבק לשינוי חקיקה. השנה הצליחה לקדם תיקון לחוק הירושה, המונע מרוצחים לרשת את רכוש קורבנותיהם, והובילה את הארכת הסיוע המשפטי למשפחות נרצחים לכל חייהם. בין הישגיה, הקמת שדולה בכנסת ונציבות זכויות נפגעי עבירה. פעילותה נעשית על טהרת ההתנדבות. לרה היא אמה של גנית צינמן, שנרצחה בגיל 22 בידי בן זוגה. שירן מלמדובסקי סומך – מנכ"לית Generative AI for Good, מובילה פרויקטים טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים. יזמותיה, בשיתוף חברות בינלאומיות וארגונים כמו האו"ם, זכו לחשיפה עולמית ולפרסים. בין היתר יצרה את קמפיין "הקשיבי בקולי", שהחזיר לחיים את קולה של מיכל סלה ז"ל. שילוב הבינה המלאכותית בעשיית צדק הוא חזון שמניע את פועלה. בוגרת תואר ראשון ושני במשפטים ותואר שני במנהל עסקים למנהלים. להציל את מיכל סלה הבאה עמית סוסנה ולילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה. צילום: יח"צ לילי בן עמי, מייסדת ומנכ"לית פורום מיכל סלה: "הקמתי את עמותת פורום מיכל סלה במטרה להציל את הנרצחת הבאה. המסע להצלת חיים ולביטחון נשים בביתן הוא מסע חוצה גבולות ויבשות, שלאחרונה קיבל חשיפה עולמית ואף הוזמן להציג באו"ם בפעם השלישית. גם בזמני משבר ומלחמה, טובי המוחות והחברות המובילות בתעשייה התגייסו במאמץ להגיע ליעד של אפס נרצחות בשנה. הפיתוחים הללו הם גאווה כחול לבן, במיוחד בעת הנוכחית של אתגר הסברתי עולמי בעבור מדינת ישראל והעם היהודי. ששת צוותי הסטארט-אפים החדשים שהצטרפו למסע הזה, מקדישים את מיטב זמנם וכישוריהם כדי להציל את מיכל סלה הבאה. הם מביאים איתם חדשנות, חשיבה מחוץ לקופסה, מקצועיות, ניסיון ויכולת אמיתית לשנות את המציאות. הם חלק מהתנועה הגלובלית שמובילה עמותת פורום מיכל סלה, להצלת חיים ולמתן כלים שיבטיחו ביטחון אמיתי לנשים ברחבי העולם. אני מאחלת להם הצלחה רבה ומתחייבת שלא נפסיק לתת להם סיוע אמיתי לאורך כל המסע שלפניהם. ההצלחה שלהם זה הצלת חיים, זה הצלחה של כולנו". יובל פסוב, מנהל Google For Startups: "אנחנו גאים בשותפות המתמשכת שלנו עם פורום מיכל סלה. זו השנה הרביעית שאנחנו תומכים יחד בקידום פתרונות טכנולוגיים למניעת אלימות נגד נשים. אנחנו רואים חשיבות עליונה בשילוב טכנולוגיה וחדשנות למען הצלת חיים. היכולת של סטארט-אפים כמו She Proves להשתמש בבינה מלאכותית כדי לזהות מקרי אלימות ולאסוף ראיות, מדגימה כיצד טכנולוגיה יכולה לחולל שינוי אמיתי. עבור גוגל, שותפות כזו מאפשרת לתמוך במיזמים פורצי דרך ולקדם פתרונות טכנולוגיים משני חיים".

אמנת ניהול ומערכות דיווחה הבוקר על כך, שחתמה על עסקה למכירת אחזקותיה בחברה הבת אמגון ( 65% בהון)  לשותף, תמורת שבעה מיליון שקלים. לדברי מנכ"ל הקבוצה, שמואל אלפסי, "מכירת חלקה של הקבוצה בחברת אמגון היא צעד נוסף במימוש תוכנית סדורה. במסגרת התוכנית, הקבוצה ממקדת את משאביה, מפתחת את מגזרי הפעילות הקיימים ומתמקדת בתחומי הליבה שלה. לצד זאת, הקבוצה מפנה משאבים לפיתוח עסקי, כולל בחינה של רכישת חברות משלימות, המחזקות את פעילותה ותומכות ביעדי הצמיחה והפיתוח שלה. קבוצת אמנת ממשיכה לפעול למקסום הערך העסקי ולחיזוק מעמדה בשוק באמצעות השקעות ממוקדות ופיתוח יכולות הליבה של הקבוצה". עוד הדגיש אלפסי, כי "הנהלת קבוצת אמנת ועובדיה מבקשים להודות לדודו פילה, מנכ"ל אמגון, על תרומתו המשמעותית לקבוצה לאורך השנים. מסירותו ופעילותו תרמו רבות להתפתחות החברה ואנו מאחלים לו הצלחה רבה בהמשך הדרך". העסקה צפויה להניב לאמנת תזרים מזומנים נקי בסך כשבעה מיליון שקלים. מתוך סכום זה, 1.25 מיליון שקלים שולמו במועד החתימה, ויתרת הסכום, 5.75 מיליון שקלים, תשולם בתוך כחודש ממועד החתימה. מכירת אמגון, המוצגת בדו"חות הכספיים כהשקעה המטופלת לפי שיטת השווי המאזני, צפויה להוביל לרישום הפסד חד-פעמי של כ-2 – 3 מיליון שקל בדו"חות המסכמים של אמנת לשנת 2024. עם זאת, בהתחשב ברווח החד-פעמי ממכירת נכסי נדל"ן ובאירועים נוספים שיתועדו בדו"חות 2024, הקבוצה אינה צופה פגיעה בשורת הרווח ביחס לשנת 2023.

Smartx Top Cloud מקבוצת טופ מערכות הטמיעה ב-yes את איילנד (Island) – דפדפן ארגוני מאובטח. הפרויקט ארך כמה ימים והסתיים באחרונה. היקפו של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם על פי הערכות מדובר במאות אלפי שקלים. הפרויקט מבטיח פתרונות גישה מאובטחת ובקרות מידע לכלל 1,700 המשתמשים עובדי yes, וכלל הטמעה של Island Managed  Browsers ו-Island Data Leakage Protection 360. לפלטפורמת Island יש מיליוני משתמשים ברחבי העולם. הפתרון מייצר מעגל סגור של הגנה על המידע העסקי בארגון, מביא למניעה של מתקפות מודרניות מבוססות דפדפן ומספק הגנת נתונים עקבית בכל המכשירים. הפלטפורמה מאפשרת בקרות מידע, מניעת זליגת נתונים ותיעוד מלא של פעולות המשתמש, תוך שמירה על חווית משתמש מיטבית ובלא צורך בשינוי תשתיות הארגון או האפליקציות. חביב זקן, מנהל מחלקת תקשורת ואבטחת מידע (CISO) ב-yes, אמר, כי "הפלטפורמה שהוטמעה מאפשרת לנו לתמוך בדרישות עסקיות שלא ניתן היה להשיג באמצעות פתרונות מסורתיים, כגון שימוש מאובטח בוואטסאפ. הפתרון מבצע בדיקות נתונים ואכיפת מדיניות כבר בנקודת הגישה ומציע יכולות של מניעת זליגת מידע, גישה מאובטחת, מיסוך נתונים ובקרות על פעולות המשתמשים. הפתרון מספק גם חווית משתמש משופרת". ניר גלברג, מנהל המכירות ב-Smartx Top Cloud, הוסיף, כי "הפרויקט מספק לעובדים של yes שולחן עבודה מאובטח למכשירים מנוהלים ושאינם מנוהלים. הוא תומך בעבודה מאובטחת באפליקציות השונות, בהתאם למדיניות הארגון. הפתרון מספק שליטה מלאה בנקודת הקצה האחרונה ומונע זליגת מידע עסקי מחוץ לגבולות הארגון. בעבר, נחסמה הגישה של העובדים לאפליקציות מסוימות בשל חוסר היכולת לשלוט בזליגת המידע. כיום, הפרויקט הביא לשינוי משמעותי: הוא מאפשר שימוש מאובטח באפליקציות אשר בעבר לא ניתן היה להשתמש בהן". יוסי עטיה, מנהל הפעילות של איילנד בישראל, ציין, כי "הדפדפן הפך להיות כלי משמעותי בפעילות המשתמש. הוא מהווה כיום שולחן עבודה מודרני, בין היתר בגישה לאתרים חיצוניים, לאפליקציות עסקיות ולפורטלים המחזיקים מידע רגיש. המערכת שהוטמעה ב-yes מאפשרת לארגון להתמודד עם האתגרים הקיימים והצפויים בצורה מערכתית, במהירות ובלא שינוי בתשתיות הארגון".

יוסי עפרוני, מנכ"ל גיב סולושנס (GIV Solutions): "חברת גיב מובילה בישראל את מערכות המידע החכמות לארגוני שירות עתירי תשתיות, עם פלטפורמה חדשנית ומובילה בעולם HxGN EAM, אנו מספקים פתרון איכותי ומתקדם לכל מגזר, וכעת אני גאה להכריז כי אנו מוסיפים לסל הפתרונות שלנו מוצר בינלאומי מוביל נוסף – HxGN APM. גיב מציעה פתרונות חדשניים ומספקת תמיכה טכנולוגית שכוללת מוצרים ושירותים המתאימים לצרכים משתנים בשוק הדינמי של היום". HxGN APM – פתרון מתקדם לניהול ביצועי נכסים המערכת החדשנית, מבית הקסגון (Hexagon), מהווה תוספת משמעותית שאנו מציעים ללקוחות וכוללת יכולות מתקדמות לניהול, ניטור וחיזוי מצב הנכסים שלהם, תוך שיפור משמעותי בביצועים התפעוליים והפחתת עלויות. הפתרון משתלב הן בפתרון HxGN EAM ש-גיב משווקת ומיישמת, והן בכל מערכת ה-ERP המובילות. בעידן שבו תפעול יעיל, תחזוקה מונעת ומזעור סיכונים הפכו לקריטיים להצלחה עסקית, HxGN APM מציע פתרון מקיף המשלב ניטור נתונים תפעוליים וחיזוי כשלים בנכסים. המערכת מתממשקת עם מערכות המידע הקיימות ומאפשרת לארגונים למזער סיכונים ולייעל את ניהול העלויות שלהם באופן משמעותי. המערכת כוללת מגוון תכונות מתקדמות, ביניהן ספריית Twin Assets עם למעלה מ-200 נכסים תעשייתיים נפוצים, יכולות הערכת סיכונים מתקדמות, והגנה על נכסים באמצעות מיפוי אמצעי הגנה לכל מצב כשל אפשרי. בנוסף, המערכת מאפשרת ניהול אינטואיטיבי של סיכוני כשל, של מצב הנכסים הנוכחי ושל מאמצי התיקון, המניעים תהליך שיפור מתמיד. עפרוני הדגיש כי "על פי הערכות הערך העסקי של הקסגון, יישום HxGN APM על ידי גיב עשוי להוביל לשיפור משמעותי במדדי ביצוע תפעול מרכזיים, כולל שיפור בזמינות התשתיות, הפחתה בהוצאות התחזוקה השנתיות, שיפור של עשרות אחוזים בפרודוקטיביות צוות ניהול הנכסים, הפחתה בעלות הכוללת (TCO) בהשוואה לפתרונות APM מסורתיים, וכמובן שיפור בשורת הרווח. התוכנה תומכת בארבעה מנועי צמיחה עסקיים מרכזיים: אופטימיזציה של עלויות באמצעות חיזוי כשלים ותעדוף משימות תחזוקה, שיפור התפוקה על ידי זיהוי מוקדם של סיכוני כשל, שיפור בניהול בר קיימא באמצעות ניטור צריכת אנרגיה וניהול פסולת, ושיפור הפרודוקטיביות על ידי לכידה וקטלוג של ידע ארגוני. שילוב יכולות אלו מאפשר לארגונים להשיג יתרון תחרותי משמעותי בשוק". גיב: בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום מערכות הניהול החכמות בנוסף לפתרונות טכנולוגיים, גיב מספקת ייעוץ מקצועי בכיר בתחום מערכות המידע והניהול. החברה מעניקה שירותי ייעוץ אסטרטגי בתחומים כמו אחזקה, תפעול, לוגיסטיקה, AI, IoT וחיישנים, BI, ניתוח מערכות, אינטגרציה של מערכות מורכבות, שימוש ברחפנים לסקירות הנדסיות' ועוד. גישה הוליסטית זו מבטיחה הצלחה ביעדי פרויקטים, החל משיפור תהליכי עבודה ועד לניהול שינוי בארגון. גיב סולושנס נמצאת בחזית הטכנולוגיה העולמית בתחום מערכות הניהול החכמות, ומספקת פתרונות גמישים ויעילים לארגונים עתירי תשתיות.

אלקסיס אוהניאן – אחד ממייסדי פלטפורמת הרשת החברתית רדיט ויזם הון סיכון בולט – הצטרף ליוזמתו של המיליארדר פרנק מקורט לרכוש את פעילותה של טיקטוק בארצות הברית. אוהניאן, כך דווח, יצטרף להצעה כיועץ אסטרטגי המתמחה במדיה חברתית. ההצעה של צמד היזמים מגיעה בזמן שהרשת החברתית הפופולרית מבוססת הווידיאו מתמודדת עם חוק המחייב אותה להימכר לגורם אמריקני/מערבי או לעמוד בפני איסור הפעלה במדינה, זאת בשל חששות הנוגעים לביטחון לאומי. דאגות אלו עלו בארצות הברית כבר לפני מספר שנים, עקב היות טיקטוק שייכת לחברה הסינית בייטדאנס (ByteDance), המקושרת, לפי הערכות גורמי ביטחון אמריקנים, לממשל הסיני. Exciting news for the digital world… I'm officially now one of the people trying to buy TikTok US — and bring it on-chain. TikTok has been a game-changer for creators, and it's future should be built by them↓ pic.twitter.com/SPq1Ppv1kK — Alexis Ohanian ???? (@alexisohanian) March 4, 2025 "ההצעה של העם" השבוע הודיע מקורט כי אוהניאן, שכאמור הקים את רדיט והפך לימים למשקיע, יסייע בקידום הצעתו לרכישת נכסי טיקטוק בארה"ב, אותה הוא מכנה "ההצעה של העם" (The People’s Bid) – זאת, בשל התוכניות להפעיל את האפליקציה על גבי טכנולוגיה שתאפשר למשתמשים שליטה באופן השימוש והשיתוף של המידע האישי שלהם. המיליארדר מקורט הוא איל נדל"ן ובעלים לשעבר של קבוצת הבייסבול לוס אנג'לס דודג'רס. למעשה הוא מי שעומד מאחורי פרויקט ליברטי (Project Liberty) – גוף למען חופש באינטרנט, הקשור לנושא ניהול המידע האישי של המשתמשים ומבקש להחזיר להם את היכולת לשלוט באופן שבו הנתונים שלהם משמשים ונשמרים. הוא השיק את "פרויקט ליברטי" כיוזמה בהיקף של 100 מיליון דולר, מתוך תפישה שחברות המדיה החברתית הן חזקות ושולטות מדי. The Supreme Court has ruled against TikTok. Project Liberty doesn't want to see TikTok banned; we want it to evolve into a platform that better serves its community, respects their rights, and operates with accountability. #ThePeoplesBid https://t.co/xBpiyorAaj pic.twitter.com/IWO6rKyKxs — Project Liberty (@pro_jectliberty) January 17, 2025 בינואר האחרון, הגיש "פרויקט ליברטי", בראשות מקורט, הצעה רשמית לרכישת אפליקציית המדיה החברתית. מקורט ציין בעבר כי יזדקק ל-25 מיליארד דולר כדי לרכוש את האפליקציה, כך להערכתו את שוויה. מדובר בסכום הגבוה בהרבה מהונו האישי, שהוערך בזמנו בכ-2.4 מיליארד דולר על פי מדד המיליארדרים של בלומברג, לפיכך הוא קיים פגישות גיוס כספים בניו יורק ובסן פרנסיסקו, כדי לאתר שותפים בנקאיים פוטנציאליים להצעתו. כעת, לפי דיווח של בלומברג, אוהניאן, שהקים את שירות השאלות והתשובות הפופולרי רדיט בשנות העשרים לחייו, יצטרף למקורט, ויחד הם יחברו אל שורה הולכת וגדלה של שמות גדולים מתעשיית הטכנולוגיה והמדיה המקווים לרכוש חלק מהנכס המוערך של בייטדאנס. "יש לו פורטפוליו נרחב של ניסיון… של המקום שבו המדיה החברתית הייתה, ולדעתי, הבנה מעמיקה לאן היא מתפתחת", אמר מקורט לסוכנות הידיעות רויטרס. "הוא יכול לעזור בעיקר באימות וגם בהפצת המידע על מה שאנחנו עושים". אוהניאן עצמו – אשר הקים את רדיט יחד עם שותפו לחדר באוניברסיטת וירג'יניה ומכר את הפלטפורמה לקונדה נאסט בשנת 2006 אך שב אליה ב-2014 כיו"ר פעיל – הביע התרגשות מהעבודה על ההצעה לרכישת טיקטוק וממתן שליטה רבה יותר לאמריקנים על נתוניהם. בחשבון ה-X שלו, כתב אוהניאן: "טיקטוק עבור העם, על ידי העם. בואו נראה אם נוכל להרים את זה". הוא הוסיף כי הוא רוצה להעניק למשתמשים בעלות על המידע שלהם, ושחזון זה משותף לו ולמקורט. בנוסף, על פי דיווחים מעולמות הקריפטו, אוהניאן מעוניין להעביר את ניהול טיקטוק למתכונת בלוקצ'יין, כדי לקדם את החזון המסוים. המאמצים להתנתקות אמריקנית מהקשר הסיני של טיקטוק החשש סביב טיקטוק בארה"ב צץ כבר לפני מספר שנים, כאמור, בשל בעלותה הסינית של חברת בייטסדאנס, מה שהוביל לחקיקת חוק הדורש את מכירת הפעילות האמריקנית של האפליקציה מטעמי ביטחון לאומי. משתמשי המדיה החברתית האמריקאים אף נותרו לזמן קצר ללא גישה לטיקטוק, לאחר שכניסתו לתוקף של החוק ב-19 בינואר. עם זאת, השירותים של הרשת חברתית חודשו שעות לאחר מכן, והגישה ל-170 מיליון המשתמשים שלה בארה"ב שוחזרה, לאחר שנשיא ארה"ב הנכנס, דונלד טראמפ, הוציא צו נשיאותי לדחיית החרם עליה. הצו הנשיאותי עיכב את החרמת טיקטוק ב-75 ימים, ובכך העניק לאפליקציה זמן נוסף למצוא רוכש מקומי. בעבר, דווח כי מיקרוסופט ניהלה מגעים לרכישת טיקטוק, ולדברי הנשיא טראמפ, היו גם שמועות כי גורמים רשמיים סיניים שוקלים למכור את האפליקציה למקורבו, אילון מאסק, אך היזם התזזיתי הכחיש טענות אלה. כמו כן, קיימת קבוצת משקיעים מתחרה בהובלת יזם הטכנולוגיה ג'סי טינסלי, הכוללת גם את כוכב יוטיוב ג'ימי דונלדסון (המכונה מיסטר ביסט) ויזמים נוספים. גם שמם של אורקל ולארי אליסון, המיליארדר שייסד אותה, הוזכרו כרוכשים פוטנציאליים, אבל כל המועמדים הללו לא הצליחו לעת עתה לקדם רכישה בפועל של הפלטפורמה. NEW: We’re investigating how TikTok, Reddit and Imgur use UK children’s personal information. Read more: https://t.co/MPOLZnOyq7 pic.twitter.com/lDhxsUcpVl — ICO – Information Commissioner's Office (@ICOnews) March 3, 2025 ובינתיים: נפתחה חקירה בבריטניה לטיקטוק ואחרות יצוין כי תוך כדי מאמצי מכירתה בארה"ב, בבריטניה חווה טיקטוק הסתבכות בעלת אופי שונה לגמרי. הרגולטור הבריטי להגנת הפרטיות ה-ICO (ר"ת Information Commissioner's Office), פתח ביום ב' בחקירה כיצד טיקטוק, רדיט ופלטפורמת שיתוף התמונות אימגור (Imgur) מגינות על פרטיותם של ילדים, כך דווח במדיה העולמית. החקירה של ה-ICO מתמקדת באופן שבו פלטפורמת טיקטוק משתמשת במידע אישי של בני נוער בגילאי 13-17 כדי להתאים אישית את התוכן אליהם. החקירה, כאמור, בוחנת גם את השיטות של רדיט ואימגור לקביעת גילם של משתמשים ילדים. ה-ICO מסר בהצהרה: "אם נמצא ראיות מספיקות לכך שאחת מהחברות הללו הפרה את החוק, נציג את הממצאים ונבקש את הסבריהן לפני קבלת החלטה סופית". זוהי אינה הפעם הראשונה ש-טיקטוק מסתבכת בממלכה המאוחדת – בשנת 2023, קנס ה-ICO את טיקטוק ב-16 מיליון דולר בגין הפרת חוק הגנת המידע באמצעות שימוש בנתונים אישיים של ילדים מתחת לגיל 13 ללא הסכמת הורים.

בשנים האחרונות עולם הפיתוח עובר שינוי עמוק. יותר ויותר חברות וארגונים מבינים כי הדרך לחדשנות, למהירות ולחיסכון במשאבים טמונה בטכנולוגיית Low-Code. מה שהיה בעבר תחום בלעדי למפתחים מקצועיים, הפך היום לכלי עוצמתי המאפשר לכל עסק – קטן כגדול – ליצור אפליקציות ותהליכים דיגיטליים במהירות, בקלות ובמינימום קוד.  בישראל ובעולם, פלטפורמות ה-Low-Code מתפשטות במהירות, ומסייעות לארגונים להאיץ את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם. על פי התחזיות, שוק ה-Low-Code בארה"ב לבדו כיום נע סביב ה-20 מילארד דולר וצפוי להגיע להיקף של יותר מ-230 מיליארד דולר עד שנת 2034. המניעים המרכזיים לצמיחה זו הם הדרישה ההולכת וגוברת ליישומים עסקיים מהירים, המחסור הגובר במתכנתים מקצועיים, והצורך בייעול תהליכים עסקיים. על פי התחזיות, שוק ה-Low-Code בארה"ב לבדו כיום נע סביב ה-20 מילארד דולר וצפוי להגיע להיקף של יותר מ-230 מיליארד דולר עד שנת 2034 משנות את חוקי המשחק. פלטפורמות Low-Code. צילום: Shutterstock למה דווקא עכשיו?  אם בעבר בניית אפליקציות ארגוניות דרשה חודשים ארוכים של פיתוח, היום אפשר לעשות זאת בשבועות ואפילו בימים ספורים. עם ממשקים מבוססי Drag&Drop, אוטומציה מתקדמת ויכולות בינה מלאכותית (שזה בכלל משנה את עולם האפליקציות) – פלטפורמות Low-Code משנות את חוקי המשחק.  היתרונות הבולטים של Low-Code הם:  פתרון למחסור במפתחים – מחסור עולמי בכוח אדם טכנולוגי מעודד חברות למצוא פתרונות מהירים וחכמים יותר.  מהירות השקה לשוק – במקום חודשים של פיתוח, עסקים יכולים להשיק פתרונות דיגיטליים תוך ימים ספורים.  חיסכון משמעותי בעלויות – אין צורך בצוותי פיתוח גדולים, מה שמפחית הוצאות משמעותיות.  יכולת התאמה מהירה לשינויים עסקיים – טכנולוגיית Low-Code מאפשרת לארגונים להגיב במהירות לשוק המשתנה. Security by Design ב-Low-Code – משנה את כללי המשחק  ואיך אנחנו מבחינת אבטחת המידע של אפליקציות שכאלו? מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על כך שמערכות Low-Code נחשבות לבטוחות יותר בהשוואה לפלטפורמות פיתוח מסורתיות. הסיבה לכך נעוצה בכך שפלטפורמות אלו אינן מאפשרות חופש מלא בפיתוח, אלא מספקות סביבה מבוקרת עם כלים שנבנו מראש, המקטינים את הסיכון לפרצות אבטחה.  יתרון זה תואם את גישת Security by Design, שהופכת לחשובה יותר ויותר בעולם הארגוני. גישה זו מתמקדת בכך שאבטחת המידע נלקחת בחשבון כבר משלב התכנון הראשוני של המערכת, ולא מתווספת רק בשלבים מאוחרים יותר של הפיתוח. המשמעות היא מערכות יציבות יותר, בטוחות יותר ומותאמות לעמידה בתקני אבטחת מידע מחמירים. כנס LOW-CODE/NO-CODE של אנשים ומחשבים מגיע בתוקפה בה החיפוש אחר פתרונות וידע הוא בשיא העדיפות עבור כמה ארגונים. הצטרפו אלינו ללמוד עוד מהחברותֿ, האנשים והסיפורים של העולם המתפתח הזה.   הכותב הוא מנכ"ל חברת מג'יק, אשר ינחה את כנס LOW-CODE/NO-CODE   לפרטים נוספים על הכנס שיערך ב-9 במרץ – לחצו כאן

גיוס בתחום הטכנולוגיה לעולם מטבע החוץ: גריין (Grain), חברת פינטק ישראלית שפיתחה פלטפורמה לייעול ולניהול סיכונים בעסקאות מט"ח, הכריזה היום (ד') כי סיימה סבב גיוס A בסך של 33 מיליון דולר, בהובלת ביין קפיטל ונצ'רס ובהשתתפות המשקיעים הקיימים, בהם קרן אלף. בסוף 2022 היא ביצעה גיוס סיד של 18 מיליון דולר. בסך הוכל הושקעו בחברה מאז הקמתה יותר מ-100 מיליון דולר. גריין הוקמה ב-2022 על ידי דור גולן, המנכ"ל, שהיה בעבר שותף-מנהל בבלו אורקה קפיטל ומייסד-שותף של חברת נזילות הקריפטו הורייזון; אהרון נבון, מנהל העסקים, שהוביל את תחום מסחר המט"ח והריביות בדויטשה בנק ובברקליס באזור CEMEA (מרכז אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה), והיה שותף מייסד של אלטשולר שחם פייננשיאל סרוויסס; מיכל ביניש, מנהלת הפעילות, ששימשה כמנהלת הפעילות של ברקליס ישראל וניהלה את רייז, פלטפורמת החדשנות והפינטק של הבנק; וניר גלאון, סמנכ"ל המוצר, שמילא כמה תפקידי ניהול מוצר בחברות הפינטק Rewire, מליו ובלו-וויין. קצת יציבות, על רקע התנודתיות בשוק המט"ח בגריין אומרים שהטכנולוגיה שלהם מסייעת לעסקים להפחית באופן אוטומטי סיכונים שנובעים מתנודות מטבע ומאתרת הזדמנויות תמחור להגדלת שיעורי ההמרה שלהם – באופן שלטענתה, הופך את התנודות התכופות בשוק המט"ח ליתרון תחרותי עבור פלטפורמות סחר גלובליות. מדי שנה מתבצעות מעל 300 מיליארד עסקאות גלובליות במטבע זר, בהיקף מצטבר של יותר מ-150 טריליון דולר, אך תנודתיות המט"ח משפיעה על שיעורי ההמרה והרווחיות, ומהווה סיכון משמעותי לעסקים בינלאומיים. ברקע שינויים מקרו-כלכליים ומתיחות גיאו-פוליטית, שמגבירים את תנודות המטבע, ניהול מט"ח בזמן אמת הופך לחשוב מתמיד – ועסקים זקוקים לפתרונות אוטומטיים, שמפחיתים את הסיכון הפיננסי ומאפשרים תמחור דינמי של מטבע בהתאם לפרופיל הייחודי של כל משתמש בעת הרכישה. פלטפורמת מטבע החוץ של גריין, אומרים בחברה, מייעלת עסקאות גלובליות על ידי גידור של מיקרו-עסקאות בין עסקים. הפתרון האוטומטי, שמתבסס על בינה מלאכותית, מאפשר לסמנכ"לי הכספים של ארגונים ולצוותים פיננסיים לספק תמחור על בסיס סיכון המטבע, ומשתלב בתהליכי המכירה, בזירות הסחר ובספקי התשלומים של החברות. גריין כבר מטפלת בעסקאות בהיקף של יותר ממיליארד דולר בשנה במגוון תעשיות, לרבות תיירות, תשלומים ותוכנות לניהול חיובים וזיכויים (AP/AR). בעקבות סבב הגיוס הנוכחי, בכוונת גריין להאיץ את פיתוח המוצר שלה ולגייס עד סוף השנה 25 עובדים, נוסף על ה-25 שהיא מעסיקה כיום. גולן אמר כי "הסחר הגלובלי מתקדם בקצב מהיר מאי פעם, אך תנודתיות המט"ח ממשיכה להוות מחסום עבור עסקים שפועלים באופן גלובלי. בגריין, אנחנו משנים את התפיסה והופכים את מטבע החוץ מאתגר להזדמנות וליתרון תחרותי. הפלטפורמה שלנו מאפשרת למנהלי כספים לצמצם את החשיפה למטבע, ומאפשרת פתרון אופטימיזציה וגידור אוטומטי למט"ח עבור שווקים מקוונים, פלטפורמות תוכנה וספקי תשלומים, שמעוניינים להעניק ללקוחותיהם ודאות וחיסכון בעלויות ההתרחבות הגלובלית."

חברת החשמל לישראל חוגגת הישג גדול לאחר זכייתה בפרס ה-IT Awards לשנת 2024 עבור יישום חדשני של בינה מלאכותית במוקדי השירות 103, המחולל מהפכה בשירות הלקוחות. הפרס ניתן על פרויקט הטמעת הבינה המלאכותית כחלק מפלטפורמת ניהול הידע קלירמאש (ClearMash) בחברת החשמל לישראל. הפלטפורמה מאפשרת, בין היתר, לענות תשובות מדויקות לשאלות נציגי השירות ובכך לקצר באופן דרמטי את זמני הטיפול בשיחות, להעצים את איכות האינטראקציות עם הלקוחות ולשפר את שביעות הרצון הכללית. יכולות ה-AI החדשות בחברת החשמל לישראל משולבות בפלטפורמת ניהול הידע הקיימת ומאפשרות להנגיש ידע מתוך מערכת ניהול הידע על ידי כתיבת שאלות בשפה חופשית וישירות מתוך מערכות תפעוליות (כמו CRM) הודות להבנת שפה (NLP) ולהבנת פעולות נציגי השירות במערכות השונות, ובכך מאפשרות לפתור בעיות במהירות ובביטחון רב יותר. "יכולות ה-AI החדשות הן תוספת שתציב סטנדרט איכות חדש לפעילות שירות הלקוחות שלנו", אמרה מור חלוץ, סמנכ"לית שירות בחברת החשמל לישראל. "הטמעת יכולות ה-AI החדשות היא צעד משמעותי בשיפור השירות ללקוחותינו. המערכת מאפשרת לנו לספק מענה מהיר ומדויק יותר ושיפור חוויית הלקוח. חברת החשמל לישראל מחויבת להתקדמות מתמדת, והפתרון החדשני הזה מסייע לנו להעניק שירות טוב ואפקטיבי יותר לכלל הלקוחות." תהליך הטמעת הבינה המלאכותית כדי להטמיע את הבינה המלאכותית באופן מיטבי, חברת החשמל הקדישה משאבים לבחינה מעמיקה ושיטתית של מודלים, הגדרות וארכיטקטורות שונות. החל מאסטרטגיה "נאיבית" מבוססת RAG בשילוב עם מודלי השפה של OpenAI שהניבו תשובות ברמות איכות שונות, בהתאם לגודל וסוג המודל, ועד לארכיטקטורה הסופית מבוססת סוכנים וכוללת שימוש במגוון מודלים, תהליכי ,HIL מודלים ייעודים לשפה העברית, דירוג אוטומטי ויכולות נוספות, שהניבו תשובות נכונות באיכות גבוהה מאוד. מתודולוגיית היישום שהוטמעה מבטיחה דיוק גבוה, תוך שמירה על מאמץ אנושי מינימלי. בנוסף, כדי להקטין את משך זמן התשובה ולחסוך בעלויות הרצת מודלים יקרים, הפתרון שפותח כולל מנגנונים לעיבוד מקדים של המידע ויכולות נוספות, שחוסכות קריאות מיותרות או חוזרות. כמו כן, חשוב לציין, שהאיכות תלויה לא רק בבינה המלאכותית עצמה, אלא מהווה קצירת פירות של ניהול ידע איכותי ונכון במשך שנים, שבוצע במערך ניהול הידע של מוקדי השירות של החברה. הטמעת הבינה המלאכותית בחברה דרשה שיתוף פעולה הדוק בין מספר יחידות בחברת החשמל: אגף חטיבת השירות, מגזר דיגיטל ואנליטיקה באגף מערכות מידע, אגף תשתיות ואנשי אבטחת מידע וסייבר. צוות ההטמעה ומדעי הנתונים של חברת קלירמאש עבדו יחד עם המומחים הפנימיים של חברת החשמל, תוך שמירה על רמה גבוהה של מחויבות, מקצועיות ושיתוף פעולה לאורך כל הפרויקט. בהטמעת פתרון בינה מלאכותית כה מתקדם בקנה מידה גדול, חברת החשמל לישראל בולטת כמובילה טכנולוגית בתחום ה-AI ת בישראל. המחויבות של החברה לאימוץ נוסף של בינה מלאכותית בכל פעילותה מסמנת מגמה רחבה יותר של אימוץ חדשנות כדי לשפר את היעילות ואת שביעות רצון הלקוחות. " דני גרהבגי, סמנכ"ל תקשוב בחברת החשמל לישראל, ציין, כי "שמנו לעצמנו כמטרה להיות בחזית טכנולוגיית הבינה המלאכותית בישראל, ואנו גאים לעמוד במטרה הזאת. החזון שלנו הוא לרתום AI בכל השירותים שלנו, להבטיח שאנו מספקים את החוויה הטובה ביותר הן ללקוחותינו והן לעובדים שלנו". "אנחנו מברכים את חברת החשמל לישראל על הזכייה בפרס. השילוב בין ניהול הידע האיכותי בחברה, הירתמות של כלל צוותי העבודה המשותפים והמחקר שלנו בקלירמאש בבינה מלאכותית ובעיבוד השפה העברית הניבו תוצאות איכותיות, שישפיעו על השירות הניתן לכלל לקוחות החברה. הניסיון רב השנים שלנו בבינה מלאכותית ובניהול ידע ארגוני מתלכדים בפרויקטים מהסוג הזה לכדי הצלחה חסרת תחרות, ואנו גאים שיש לנו לקוחות שמפיקים מכך את המירב", אמר ד"ר עמרי סויסה, מנהל הפיתוח של חברת קלימאש בישראל וחוקר באוניברסיטת בראון בארה"ב.