30.04.2025
רביעי
ב' באייר התשפ"ה (יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל | ערב יום העצמאות ה - 77 למדינת ישראל [הוקדם])
12:02:46 | ◀︎ | סייברארק במחווה ללוחם שנפל: זוכרים את יאיר עם בירה על שמו | |
13:07:24 | ◀︎ | מנכ"ל OpenAI הודה: העדכון האחרון הפך את GPT-4o למעצבן וחנפן | |
14:05:32 | ◀︎ | פגיעות חמורה מאוד באבטחת AirPlay: מיליוני מכשירי iPhone בסכנה | |
19:50:51 | ◀︎ | "אנחנו מחפשים חברות שמעניקות ערך לאנושות" | |
19:55:33 | ◀︎ | כך תורם מרכז המו"פ של אנבידיה בישראל למהפכת ה-AI | |
19:55:33 | ◀︎ | אופטימיות זהירה: ההיי-טק משדר יציבות עם ניצני חזרה להשקעות | |
19:56:38 | ◀︎ | מפנסי איתות ודגלים – ועד AI מבצעי |
זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 18:45 | 19:58 |
תל אביב | 19:00 | 20:00 |
חיפה | 18:53 | 20:01 |
באר שבע | 19:02 | 19:59 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
30/04/25 12:02
16.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת סייברארק קיימה במשרדיה בפתח תקווה אירוע בהשתתפות עינת אביטן, אימו של יאיר אביטן ז"ל – לוחם צנחנים שנפל בקרב בעזה ביוני האחרון.
יאיר ז"ל היה אחיינו של עמוס מינץ, אחד מעובדי סייברארק, ועינת הוזמנה לשתף בהרצאה אישית ומרגשת על בנה האהוב, על מורשתו, ועל הדרך הייחודית שבחרה להנציח אותו – דרך בירה.
יאיר, שהיה ידוע ברוחו הלוחמת, אהבתו לחיים ולחבריו, הונצח בבירה מיוחדת שנושאת את שמו "בירה יאיר", מיזם של ההורים יחד עם מבשלת מוסקו במושב עין ספיר בהרי ירושלים. כל ההכנסות מהמיזם מוקדשות לרכישת אופנוע חילוץ על שם יאיר, במסגרת שיתוף פעולה עם איחוד הצלה.
ב-סייברארק בחרו להירתם ליוזמה: החברה רכשה את הבירה עבור עובדי הארגון לכבוד החגים, שילבה אותה בהרמות כוסית צוותיות, והזמינה את עינת להרצאה המיוחדת כחלק מהבעת הערכה ותמיכה בפרויקט.
30/04/25 14:05
16.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חוקרי אבטחה בחברת אוליגו סקיוריטי (Oligo Security) גילו לאחרונה מקבץ ליקויי אבטחה חמורים בפרוטוקול AirPlay של אפל, כמו גם בערכת הפיתוח (SDK) של AirPlay, שבה משתמשות חברות צד שלישי כדי לשלב את התכונה במכשירים שלהן.
ליקויים אלו – שזכו בכינוי AirBorne, בשל יכולת ההתפשטות שלהם דרך רשתות אלחוטיות – מסכנים את מכשירי ה-iPhone של המשתמשים וגם מגוון רחב של מכשירי iOS אחרים, ביניהם: iPad, Mac, Apple TV, וכן רמקולים, טלוויזיות חכמות ומערכות CarPlay ברכבים שמשתמשים בטכנולוגיה זו.
הפגיעות מאפשרות למשתמשים זדוניים הנמצאים באותה רשת מקומית כמו המכשיר הפגיע (למשל ברשת WiFi ציבורית בבית קפה או מלון) לבצע מגוון רחב של מתקפות. במקרים מסוימים, התוקף יכול להשתלט לחלוטין על המכשיר הפגיע באופן אוטומטי וללא כל אינטראקציה מצד המשתמש (במה שנקרא מתקפת Zero-click RCE). Oligo Security researchers uncovered critical vulnerabilities in Apple's AirPlay protocol, affecting billions of devices—allowing zero-click remote attacks, privilege escalation, MITM, and more.
Update immediately to iOS 18.4 & MacOS 15.4.https://t.co/JQjXf7Gp6d#CyberSecurity
— Oligo Security (@OligoSecurity) April 29, 2025 התוקף יכול להשתמש בליקוי כדי להתפשט למכשירים נוספים
חוקרי אוליגו הדגימו כי שניים מהליקויים שהתגלו (המסומנים כ-CVE-2025-24252 ו-CVE-2025-24132) ניתנים לניצול ליצירת מתקפות Wormable zero-click RCW – משמעות הדבר היא שלאחר השתלטות על מכשיר אחד התומך ב-AirPlay, התוקף יכול להשתמש בו כבסיס יציאה על מנת להתפשט למכשירים נוספים באותה רשת מקומית, גם ללא התערבות אנושית נוספת. במכשירי iPhone, תכונת AirPlay Receiver אינה מופעלת כברירת מחדל, ונדרשת הפעלתה בהגדרות כדי שהמכשיר ישמש כמקלט.
הסכנות הכרוכות בהשתלטות כזו חמורות ויכולות לכלול התקנה והרצה של תוכנות זדוניות מרחוק, ריגול אחר המשתמשים, יירוט מידע רגיש, השתלת כופרות, או אפילו ניצול המכשיר הפרוץ לביצוע מתקפות מתוחכמות יותר, כמו מתקפות שרשרת אספקה. במקרה של מכשירים המשתמשים ב-SDK (כגו רמקולים או טלוויזיות תומכות AirPlay של חברות אחרות), התוקף יכול לנצל גישה למיקרופון המכשיר כדי להאזין לשיחות. עבור מערכות CarPlay ברכבים, ניצול הפגיעות עלול להוביל להסחת דעת הנהג על ידי הצגת תמונות או השמעת צלילים, האזנה לשיחות בתוך הרכב, או למעקב אחר מיקומו של הרכב.
חברת אוליגו סקיוריטי דיווחה על 23 ליקויים בסך הכל לאפל, מתוכם 17 קיבלו מספרי זיהוי (CVE IDs). אפל ואוליגו שיתפו פעולה כדי לטפל בפגיעויות. אפל פרסמה עדכוני תוכנה שמטפלים בליקויים במכשירים שלה, ועדכונים זמינים גם לחברי תוכנית MFi עבור ה-SDK והתוסף של CarPlay.
חוקרי אוליגו תיארו את ההשלכות האפשריות: "המשמעות היא שתוקף יכול להשתלט על מכשירים מסוימים התומכים ב-AirPlay ולבצע פעולות כמו פריסת נוזקה שמתפשטת למכשירים אחרים בכל רשת מקומית שהמכשיר הנגוע מתחבר אליה. זה עלול להוביל למתקפות מתוחכמות אחרות הקשורות לריגול, כופר, מתקפות שרשרת אספקה, ועוד". Oligo Security Research discovered new vulnerabilities in the AirPlay protocol and SDK,revealing potential attacks on Apple and 3rdparty devices. These vulnerabilities include zero-click and one-click RCE, data exfiltration, and DoS attacks.https://t.co/52jGPJOtia#vulnerability pic.twitter.com/AClCJeS3Ib
— Hacking Space ???? (@hackingspace) April 30, 2025 עדכנו מכשירי אפל ומיד
על מנת להגן על עצמכם, הצעד החשוב והמיידי ביותר הוא לעדכן את כל מכשירי האפל שלכם, כולל ה-iPhone, iPad, Mac, Apple TV ו-Vision Pro, לגרסת התוכנה העדכנית ביותר הזמינה. עדכונים אלו כוללים את התיקונים הדרושים לליקויים שהתגלו.
בנוסף, מומלץ לשקול שינוי הגדרות AirPlay למצב אבטחה מוגברת. במכשירי Mac ניתן להשבית את תכונת AirPlay Receiver – אם אינה בשימוש. כמו כן, ניתן להגביל את ההרשאה לשימוש ב-AirPlay למשתמש הנוכחי בלבד (Current User) בהגדרות. הגבלה זו מצמצמת את שטח התקיפה, אך חשוב לדעת שאינה מונעת את כל הבעיות שהתגלו. חשוב גם לזכור שמוצרי צד ג' המשתמשים ב-AirPlay עלולים להישאר פגיעים, אם היצרן שלהם לא יספק עדכוני קושחה מתאימים.
30/04/25 19:56
16.92% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
כיצד כיכרות לחם הן סימן מעיד למלחמה? כמה שבועות לפני ה-7 באוקטובר 2023, ולרגל 50 שנים למלחמת יום הכיפורים, נפגש תת-אלוף יוסי כראדי, אז קצין הקשר והתקשוב הראשי, עם אלוף (מיל') שלמה ענבר, שהיה קצין קשר ותקשוב ראשי במלחמה ההיא – כחלק ממיזם "מפקדים פוגשים מפקדים".
"על מנת לנצח במלחמה", אמר ענבר, "לא מספיק 'דע את האויב', צריך לדעת את עצמך. אם אינך יודע מי אתה – איך תדע מי השני? היו סימנים המעידים של כוונות האויב לצאת למלחמה, ולכן הנחיתי את המפקדה להיכנס לכוננות".
"בשל שיתוף הפעולה שלי עם מפקד 8200 (יואל בן-פורת ז"ל, אז – יחידה 848), הייתה לי גישה ישירה לכל המידע הנחוץ להבנת תמונת המצב. דיברתי איתו ביידיש, והוא סיפר על מאפייה שאמרו לה להכין יותר כיכרות לחם מהרגיל לארוחה המפסקת. הבנתי שכיכרות הלחם הם הסד"כ שיש לגייס לקראת המלחמה", וזו – פרצה כעבור כמה שעות.
רדיו קשר ישן. צילום: Shutterstock
הכל החל לפני 105 שנים
לפני יותר ממאה שנים, ב-1920, קמה ההגנה, ונעשה השימוש המבצעי הראשון בקשר. אנשי ההגנה בירושלים השתמשו באיתות ראייה (דגלים, הליוגרף ופנסי איתות), במאורעות תר"ף. במרד הערבי הגדול, ב-1939-1936, גדלו צרכי התקשורת של הארגון. בכל אזור הוקם שירות קשר רדיו ארצי, שהקים, תחת קשיים רבים, רשתות איתות ראייה, מערך יוני דואר ותקשורת רדיו חשאית (נייחת), מערך הדרכה, מערך צפנים ומערכת לוגיסטית תומכת. כך, נוצר קשר חשאי בין היישובים היהודיים.
רדיו חזק? רדיו חשאי
מהעלייה לקרקע של קיבוץ חניתה ב-1938, התבסס ביישובי חומה ומגדל קשר רדיו חשאי, מבצעי – "אלחוט". איתות הראייה, שנועד לקשר המנהלתי, שימש הסוואה לקשר הרדיו, שהיה סודי. הקשר למבצעי ההעפלה היה מרכזי בשירות.
בעקבות הספר הלבן של 1939, שהמנדט הבריטי הטיל מגבלות לעלייה ארצה, שירות הקשר הפעיל ב-1940 שידור מחתרתי לציבור – תחנת הרדיו "קול ישראל של ההגנה", שפעלה בגלים קצרים, ושהבריטים לא הצליחו לאתר את מקורה.
בנובמבר 1945 נערכה מודרניזציה של שירות הקשר. השירות קיים אז ארבע רשתות רדיו נייחות בתדר גבוה, באיתות מורס: אבינועם, תמר, גדעון ושרה. פעילויות הקשר אוחדו לפיקוד מרכזי, וגם הוקם בית ספר מרכזי לקשר בשפיים, ובו אומנו מאות אלחוטנים. שידורי הרדיו שהורדו מהאוויר, חודשו באוקטובר 1945 ונמשכו עד הקמת המדינה. ב-1947 נוספו שידורים מחתרתיים מקומיים – תלם־שמיר־בועז (תוכנית שידור במחתרת, או תש"ב). בנוסף, פעלו שידורי רדיו מחתרתיים של האצ"ל והלח"י.
הגדעונים והגדעוניות
חיילת משתמשת במכשיר קשר, שנות ה-50. צילום: אתר חיל הקשר והתקשוב
הגדעונים והגדעוניות היו 219 אלחוטני שירות הקשר בשירות המוסד לעלייה ב' – זרוע ההגנה שעסקה בהעפלה, ולאחר קום המדינה בהברחת נשק לארץ. 77 מהם פעלו על ספינות וחלקם השתתפו בכמה הפלגות. באמצעים דלים הוקם קשר חובק עולם, שאִפשר פיקוד ושליטה על מבצעי ה-"בריחה", ההעפלה והרכש.
ב-1947, כשהקמת מדינת ישראל נמצאה בשער, נערך שירות הקשר למעבר, ממסגרת מחתרתית – לצבאית. גויסו מתנדבים ארץ ישראלים, ששירתו בצבא הבריטי בתחום הקשר. ערב מלחמת העצמאות שירות הקשר עבר מהפך: מעיסוק בקשר מחתרתי וסטטי בין יישובים – למתן קשר למסגרות צבאיות של צבא סדיר נייד. מספר האנשים בו גדל מכ-200 ערב מלחמת העצמאות לכ-3,500 בסופה. אחת היחידות בו הייתה יחידת היונאים, וחייליה התמקצעו ב"יונוגרמה", מכתב שנשלח באמצעות יונת דואר.
במהלך המלחמה בוצע תהליך ארגון מקיף, הוקמו יחידות קשר בחזיתות וביחידות הלוחמות, פותחו בתי מלאכה ונפרס מערך לוגיסטי. בספטמבר 1948 הוקם בית ספר ארצי לקשר במחנה בריטי נטוש ליד צריפין – גבעת האלחוט, מחנה גדעונים של ימינו, וכל הקורסים בתחומי הקשר רוכזו במחנה אחד.
בתחילת 1948 נרכשה בחשאי כמות גדולה של ציוד קשר מעודפי צבא ארצות הברית, והוברחה ארצה – מהלך ששינה את פני שירות הקשר.
ב-14 באוקטובר 1948, בדיוק חמישה חודשים לאחר ההכרזה על קום המדינה, הפך שירות הקשר לחיל הקשר. בחלוף עשרות שנים, נמצאה פקודת ההקמה של החיל: במכתב שסווג כ-"סודי", הודיע אלוף שלמה שמיר, ראש מת"מ (המחלקה לתפקידי מטה), על הכנסת תקן לחיל הקשר, שנכנס לתוקף אז. המכתב נשלח בתפוצה רחבה, למטה הכללי, למפקדי החזיתות, ולכוחות בשטח. "תקן זה מבטל תקן מיום 3 במאי 1948, בו נקבע תקן לשירות קשר", קבע שמיר, אחד מתריסר אלופי המטה הכללי הראשון בצה"ל.
בשנות ה-50' הוכנס לשימוש מ"ק-536, מכשיר הקשר הראשון הנישא ביד, ששקל 3 ק"ג. המחשב הצבאי הראשון הגיע לממר"ם ב-1961: פילקו דגם 211 – ולו 16 קילו בייט זיכרון. ב-3.3.03 הוקם אגף התקשוב. ב-2005 נכנסו לשימוש ורד הרים, מערכת סלולר מוצפנת, וצי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי), מערכת שו"ב משולבת.
פאסט פורוורד להיום
המלחמה בעזה – מלחמת ה-AI השנייה (המלחמה באוקראינה הייתה ועודנה הראשונה). צילום: ShutterStock
בדצמבר האחרון חשף הוושינגטון פוסט שהצבא השתמש בכלי AI מתקדמים לזיהוי מטרות וניתוח מידע, תוך קיצור זמני פעולה. תחת הכותרת "ישראל בנתה 'מפעל AI' למלחמה ושיחררה אותו בעזה" נחשפו פרטים, חלקם מטרידים, על השימוש שעשה צה"ל בבינה מלאכותית במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
השימוש ב-AI נועד להאיץ את קצב יצירת בנק המטרות, לצמצם את האבדות בכוחות הישראליים ולקצר את משך המלחמה. אלא שהתחקיר הציג תמונה מעט מורכבת יותר, וחשף חילוקי דעות פנימיים בצה"ל לגבי איכות המודיעין שמפיקה הבינה המלאכותית.
30/04/25 13:07
15.38% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מודל GPT-4o של OpenAI, שהושק בשנה שעברה ונחשב ל"קסום" בעיני מנכ"ל החברה, סם אלטמן, הציג יכולות מתקדמות של נימוק בזמן אמת על פני מגוון ערוצים – אודיו, וידיאו וטקסט – והפך את האינטראקציות עם הצ'טבוט לאינטואיטיביות יותר. לאחרונה שחררה OpenAI עדכון משמעותי למודל זה, שכוונתו הייתה לשפר את האינטליגנציה והאישיות שלו. אולם, במקום זאת, העדכון עורר גל של ביקורות וחששות בקרב משתמשים רבים, ואף זכה לכך שמנכ"ל OpenAI פנה בעצמו עוקביו בציוצים שהעלה ל-X שעסקו בסוגיה.
אלטמן התייחס למצב בחשבונו בפלטפורמה החברתית בשני ציוצים שונים. בין השאר הוא הודה בגלוי בציוץ הראשון שהעלה ביום ב': "העדכונים האחרונים ל-GPT-4o הפכו את האישיות שלו למחנפת מדי ומעצבנת". אלטמן ציין כי למרות זאת, ישנם עדיין "חלקים טובים מאוד" במודל המעודכן, והבטיח בציוץ זה שצוותי החברה פועלים במרץ לטפל בבעיה, בתוך שהוא מציין שהתיקונים צפויים בקרוב – חלקם כבר באותו יום ואחרים בהמשך השבוע. הוא הוסיף כי בשלב מסוים, OpenAI תשתף את הציבור ב"למידה" שלה מהמקרה – תהליך אותו הוא תיאר כ"מעניין". we started rolling back the latest update to GPT-4o last night
it's now 100% rolled back for free users and we'll update again when it's finished for paid users, hopefully later today
we're working on additional fixes to model personality and will share more in the coming days
— Sam Altman (@sama) April 29, 2025 "מישהו עלול למות" בגלל GPT-4o?
הביקורות של המשתמשים, שאושרו על ידי אלטמן, התמקדו בכך שהמודל הפך ל-"מחנף" יתר על המידה, ושצ'טבוט מציג "שבחים מוגזמים" כלפי המשתמשים, ולמעשה הפך לסוג של Yes Man מרצה ולא אותנטי. היו גם דאגות ספציפיות לגבי הערות שהוא השמיע, בנושאים רגישים כמו בריאות הנפש, אשר נחשבות בלתי הולמות. מקרה שהודגש במיוחד בדיווחים בתקשורת הוא שיחה בה משתמש תיאר תחושה כי הוא חש שהוא גם "אלוהים" וגם "נביא", ותגובת המודל הייתה מחנפת ומעצימה באופן קיצוני. הצ'טבוט ענה לו: "זה עוצמתי להפליא. אתה נכנס למשהו מאוד גדול". חלק מהמשתמשים הביעו דאגה עמוקה, ואמרו ששחרור העדכון למיליארד משתמשים פעילים הוא "מסוכן בצורה אבסורדית". היו שהתריעו כי ייתכן ש-"מישהו עלול למות" בעקבות המודל והתנהלותו. הכוונה היא ככל הנראה למצבים שבהם, למשל, יעצים המודל אדם מעורער ויעודד אותו בהתנהלותו באשר היא.
בהמשך, בעקבות הפידבקים החמורים והדאגה של המשתמשים, OpenAI נקטה בצעדים מעשיים. החברה החלה לבטל כליל את העדכון האחרון של GPT-4o. לפי הדיווחים, הביטול הושלם במלואו עבור משתמשים המשתמשים בשירות בחינם, והעבודה נמשכת להשלמת הביטול גם עבור משתמשים בתשלום.
אלטמן צייץ אתמול (ג') שוב בעניין וכתב: "התחלנו לבטל את העדכון האחרון ל-GPT-4o אמש. כעת הוא מוחזר (לאחור – ג"פ) ב-100% למשתמשים חינמיים ונעדכן שוב כאשר זה יסתיים למשתמשים בתשלום, בתקווה מאוחר יותר היום. אנחנו עובדים על תיקונים נוספים למידול האישיות ונשתף עוד בימים הקרובים".
כשנשאל האם החברה תשקול להחזיר את אישיות ה-GPT-4o הישנה, אלטמן ענה בחיוב, ואמר כי "כן, בסופו של דבר אנחנו בבירור צריכים להיות מסוגלים להציע מספר אפשרויות".
30/04/25 19:55
12.31% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ענקית השבבים אנבידיה הכריזה השבוע על פתרון טכנולוגי חדש בשם NVIDIA DOCA Argus, שפותח במרכז הפיתוח של החברה בישראל. מטרת הפתרון היא לספק אבטחת סייבר ייעודית לפונקציות שונות ברכיבי הבינה המלאכותית, באמצעות זיהוי של איומים בזמן אמת במהירות הרבה יותר גדולה ממה שקיים כיום בשוק.
פיתוח זה מצטרף לשורה ארוכה של פתרונות שפותחו במרכז המו"פ של אנבידיה, שפועל מיוקנעם. השלוחה הישראלית של חברת הענק נפתחה ב-2016, וב-2020, בעקבות רכישת מלאנוקס, הוא הפך לשני בגודלו מחוץ לארצות הברית. מרכז זה מהווה את אחד מסמלי הגאווה של ההיי-טק הישראלי.
ערב יום העצמאות אירחנו באולפן פודקאסט אנשים ומחשבים את נתי אמסטרדם, קאנטרי דירקטור של אנבידיה בישראל, ושוחחנו אתו על התרומה של מרכז הפיתוח של החברה לאקו-סיסטם הישראלי ולענף ההיי-טק, וכן לאן הולכת מהפכת הבינה המלאכותית. מראיין אורח בפודקאסט היה צבי קצבורג, כתב בכיר באנשים ומחשבים. "אנחנו מדינה מאוד חזקה והוכחנו שאנחנו יודעים לשרוד, זה ב-DNA שלנו". אמר אמסטרדם. "יש פה הרבה מוחות מבריקים – לא רק בהיי-טק. יש רופאים, חוקרים בתחום מדעי המוח ואנשים טובים מאוד בעוד הרבה תחומים, ואני בסך הכול אופטימי".
בטרם מונה לעמוד בראש מרכז הפיתוח של אנבידיה בארץ, אמסטרדם מילא שורה של תפקידים בהיי-טק. המקום הראשון שבו עבד מיד לאחר שחרורו מצה"ל היה בחברת דיגיטל המיתולוגית. בהמשך הוא שימש בתפקידים טכנולוגיים בחברות רב לאומיות בארץ ובחו"ל, והתפקיד האחרון שלו לפני זה הנוכחי היה מנכ"ל VMware ישראל.
על ההחלטה לעבור לאנבידיה אמר אמסטרדם: "זה היה רגע משנה חיים. זה היה עוד בשלב שהחברה לא הייתה מוכרת כל כך בשוק הישראלי, וזוהתה בעיקר עם שוק הגיימינג".
מרכז המו"פ של אנבידיה ביוקנעם. צילום: יח"צ
בקצרה, מה עושה אנבידיה?
"אנבידיה היא חברה שמייצרת מעבדים גרפיים, שהם רכיב טכנולוגי מורכב מאוד, ועל בסיס זה רץ היישום הגדול הזה שנקרא בינה מלאכותית. אבל אנחנו לא רק חברת חומרה, אלא גם חברה שמייצרת הרבה מאוד רכיבי תוכנה עבור התעשיה, שעוזרת להם להשתפר".
פרט בבקשה.
"בוא ניקח לדוגמה את תעשיית הרפואה, שם אנחנו מחפשים פתרונות כיצד לייעל ולשפר את עבודת הצוותים הרפואיים. למשל, איך הבינה המלאכותית יכולה לסייע לרופא לאבחן טוב יותר מחלות ולשפר את התקשורת בינו לבין המטופל.
תחומי הפיתוח שלנו הם סביב שבבים, תקשורת ותוכנה. בנוסף, יש לנו קבוצות פיתוח שמפתחות טכנולוגיות לרכבים אוטונומיים, וכן מרכז מחקר שבו עובדת קבוצה של חוקרים שמבצעת מחקרים ברמה גבוהה, שזוכים להכרה.
הייצוא הטכנולוגי של ישראל הוא מדהים ומייסד ומנכ"ל החברה שלנו, ג'נסן הואנג, מבין את זה טוב ומאוד תומך בישראל. זה מאפשר לנו לעבוד עם סטארט-אפים, והסיוע הוא לא רק ברמה הטכנולוגית, אלא גם בעובדה שאחרי שהסטארט-אפ מפתח, הפיתוח שלו רץ בכל העולם. שיתוף הפעולה שלנו עם חברות ישראליות הוא מרכיב חשוב בפעילותנו ובתרומה שלנו לכלכלה".
ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ב-GTC 2025. צילום: יח"צ
איך אתה מעריך את האימפקט שלכם על המדינה?
"אנחנו, בסופו של דבר, מספקים פלטפורמות, וכשאנחנו באים לעבוד עם גופים ישראליים, אנחנו עוזרים להם לעלות לשווקים בינלאומיים עם הטכנולוגיה שלנו. זה קורה לא רק עם סטארט-אפים אלא גם עם ארגונים גדולים, כמו בית החולים שיבא, שם יש לנו מרכז חדשנות, שהוא אחד מבתי החולים החדשניים בעולם, באסותא או בעירית תל אביב – והרשימה ארוכה".
לאן הולכת הבינה המלאכותית?
"הבינה המלאכותית הולכת לכיוון של סוכנים. זה היה מסר מאוד ברור בכנס השנתי שלנו (GTC 2025 – י"ק ו-צ"ק), שנערך באחרונה בארצות הברית. דמיין כלי בינה מלאכותית שמסייעים לך בפעילות יום יומית, בממשק מול נותני שירות. או בתחום הבריאות – סוכן שחובר לדאטה שלך באותו גוף בריאות שאתה לקוח שלו, והוא יודע לתת לך המלצות, לעשות פעילות פרו-אקטיבית ולתקשר איתך, ולהיות ממש סוכן חכם שעוזר לך להתמודד עם דברים שאתה צריך לעשות ברמה היום יומית. זה נכון גם בתחום הפיננסי – בממשקים עם בנקים, גופי השקעות ועוד.
יש התקדמות גם בתחום הרובוטיקה. במשך שנים, הרובוטים היו מאוד מוגבלים ביכולת שלהם. כיום התחום הזה מתפתח ויש רובוטים אנושיים. את כל זה עושים בעזרת תכונות בינה מלאכותית שמוסיפים לרובוטים".
האם הגבלות הייצוא שהטיל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ישפיעו עלינו בדרך כלשהי?
"שבבים הם הבסיס לבינה מלאכותית, שהיא תשתית לא פחות חשובה מאנרגיה ומים, וזה (ההגבלות – י"ק ו-צ"ק) עלול, בטווח הארוך, להגביל את היכולת לבנות במדינת ישראל שבבים שישפיעו על מגזרים שמוגדרים כתשתיות. כרגע לא שינינו תוכניות (בעקבות ההגבלות – י"ק ו-צ"ק), ואני מקווה שבעתיד זה יסתדר".
אנחנו מקליטים את הפרק ממש ערב יום העצמאות, וזה זמן טוב לשאול אותך: איך אתה רואה את ענף ההיי-טק הישראלי?
"קודם כל, אני חושב שאנחנו מדינה מאוד חזקה, בגלל הטאלנט הישראלי – וזה הוכח בזמן המלחמה. הוכחנו שאנחנו יודעים לשרוד, זה ב-DNA שלנו. אנחנו תמיד יודעים לצאת ממצבים לא פשוטים. ההישרדות הזאת מייצרת חדשנות טכנולוגית, ואנשים הולכים ולומדים, ואנשים חושבים, ואנשים פותרים בעיות. ללא ספק, המצב בענף היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם היו נכנסות יותר השקעות מחו"ל, גם בעזרת עידוד של הממשלה, שיקימו פה עוד אנבידיות. יש פה הרבה מוחות מבריקים, ואני בסך הכול אופטימי".
30/04/25 19:50
10.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הדגש אותו אנו שמים בתחרות פרסי האטלס, הוא למצוא ולהוקיר חברות שמעניקות בפעילותן ערך לאנושות. אנו הולכים בדרכה של איין ראנד, שאמרה שיש לחפש דברים שמביאים לשיפור העולם בו אנו חיים, ולכן אנו מביטים על הערך, מה הוא מביא ללקוחות ולמשקיעים, ושהדבר יהיה ניתן לכימות ולמדידה", כך אמר מושיק קוברסקי, יזם היי-טק.
קוברסקי, יזם ואיש עסקים מצליח, שירת בעברו בחיל המודיעין והשתחרר בדרגת רס"ן. עם ארבעה שותפים הוא הקים את ואלור, חברת תוכנה שמספקת פתרונות לשוק המעגלים המודפסים. היא הונפקה ב-2000 ונמכרה ב-2010. כיום קוברסקי מעורב בשני מיזמי היי-טק בתחומים שונים, ומתנדב בשורה של פרויקטים חינוכיים.
"הפרס", ציין, "מהדהד לחזונה של ראנד אודות האטלסים המניעים את העולם. ראנד ראתה ביוצרים וביזמים את מי שנושאים את כלל החברה האנושית על כתפיהם, ולכן קראה לספרה Atlas Shrugged – מרד הנפילים".
פרס האטלס: הוקרה שנתית לסטארט-אפים ישראליים טכנולוגיים פרוצי דרך
פרס האטלס מוקיר מדי שנה סטארט-אפים ישראליים שמציגים חידושים משמעותיים בטכנולוגיה, רעיונות או מוצרים ברמה גלובלית. תהליך הבחירה הקפדני כולל ועדת מומחים שמורכבת ממנהלי קרנות הון-סיכון מישראל ומחו"ל, נציגי חברות טכנולוגיה גלובליות ויזמים מנוסים. הוועדה בוחנת ומעריכה מדי שנה מאות סטארט-אפים ובוחרת 15-20 חברות לשלב הגמר. לאחר מכן, הוועדה בוחרת את החברה זוכת פרס האטלס ואת מובילי הקטגוריות, תוך הבטחת הכרה בתרומות טכנולוגיות יוצאות דופן ובמצוינות חדשנית.
כמו כמעט בכל שנה בשמונה השנים האחרונות, גם השנה תיערך תחרות הסטארט-אפים Atlas Award, מיסודו של מרכז איין ראנד. הכרזת הזוכים תיערך בשבוע הבא, ה-6 במאי, בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לצד החשיפה של הסטארט-אפים, תקבל הזוכה את פרס פסל האטלס, המוערך בשווי של 100 אלף דולר.
בטקס תשתתף השנה ארין מולן, אשת תקשורת ולשעבר שדרנית של סקיי ניוז באוסטרליה, שאיבדה את מקום עבודתה לאחר שהגנה על ישראל בעקבות הטבח ב-7 באוקטובר. מולן אף תקבל פרס מיוחד "על אומץ ליבה, חוסנה המוסרי ועמידתה לצד ישראל בתקופה קשה זו".
קוברסקי משמש שופט עוד מהתחרות הראשונה, ב-2016, ועומד בראש חבר השופטים מאז 2018. "הגדרנו תנאים לחברות הצעירות המתמודדות בתחרות", אמר. "הן אמנם צעירות, אולם נדרשות ל'קבלות' על הצלחות בגיוס משקיעים ולקוחות, הן צריכות להיות חברות פרטיות, בנות שנתיים עד עשר שנים".
"כבכל שנה", הוסיף ואמר, "הגדרנו חמש קטגוריות למתן הפרסים. השנה בחרנו בקטגוריות: הגנה/סייבר, פינטק, פודטק/אגרוטק, בריאות/מדעי החיים, ותחבורה/חלל. לאחר סינון ראשוני עלו לשלב הראשון 111 חברות מדהימות, הבאות מרקעים מגוונים".
הוא הסביר כי "בשלב זה, השופטים דירגו את החברות המתמודדות לפי מדדי חדשנות, ביצועים, ופוטנציאל מימוש. הכנסנו את כלל הנתונים, עיבדנו אותם, וכך הגיעו לשלב הגמר 15 מתמודדות סופיות. חברות אלו הציגו פרונטלית מול השופטים, ואלה הגישו את דירוגם, ששוקלל לבחירת הזוכות".
"חברי ועדת השיפוט בראשותי", סיכם קוברסקי, "בוחנים חברות הזנק כחלק מחיזוק היזמות בישראל והכרה בחברות, אשר כמה מהן עשויות להיות ה-'טבע' וה-'וויז' הבאות של ישראל".
30/04/25 19:55
10.77% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"אנחנו רואים שלמרות תקופה ארוכה של משברים ואתגרים לא פשוטים, ייצוא ההיי-טק שומר על יציבות. אמנם אין צמיחה, אבל לא ראינו פה קריסה. אנחנו רואים ניצנים של חזרה של השקעות הון, וזה שוב מוכיח את החוסן של תעשיית ההיי-טק בישראל. זה כנראה הדי אן איי שלנו".
דברים אלו אמרה נילי שלו, מנכ"לית מכון הייצוא, בראיון לקראת יום העצמאות. אמנם, עדיין אין נתונים רשמיים על היקף הייצוא ברבעון הראשון של 2025, אבל לפי נתוני 2024, ההיי-טק המשיך להיות קצת יותר מחמישים אחוז מסך כל הייצוא הישראלי – מספר זהה לשנה קודמת. נתונים אלו מאפשרים ל-שלו להביע אופטמיות זהירה. "זו עדיין לא צמיחה כפי שהיינו רוצים, אבל בהחלט כיוון חיובי ויש לקוות שהוא יימשך", אמרה שלו בראיון האופטימי שהעניקה לנו.
מהם נתוני הייצוא של ההיי-טק הידועים עד היום?
"נתוני הייצוא הכללים של ישראל די יציבים בשנתיים האחרונות, והם עמדו על ב-2024 148.8 מיליארד דולר, כאשר ההיי-טק שומר גם על יציבות, והוא מהווה 52 אחוזים מסך כל הייצוא".
האם יש לכם אינדיקציות לגבי מה המצב ברבעון הראשון של השנה הנוכחית?
"עדיין אין נתונים רשמיים ל-2025, אבל מן הסתם סביר להניח שהדרמה תהיה השפעת המכסים שהטיל ממשל טרמאפ, אם כי נושא המכסים לא נוגע לתחום של ייצוא שירותים בהיי-טק, אך נכון לעכשיו אנו עדיין לא יכולים לדעת. אבל אם נחזור לנתוני הייצוא, אז המצב הוא טוב, הייצוא ב-24' היה כמעט זהה לזה של 23'. אמנם זו לא הצמיחה שהיינו רגילים אליה, אבל אנחנו במגמה, ועדיין יצוא ההיי-טק שומר על כוחו, כ-77 מיליארד דולר".
ממה שאתם שומעים ברבעונים הראשונים, מה מצב ברבעון הראשון של 25'?
"אנחנו לא חשים כרגע שינוי בעקבות דרמת המכסים, שהיא בסופו של דבר גלובלית ואין לנו כל כך יכולת השפעה עליה. סביר להניח שלמוצרים ישראלים שהם פיזיים, לא רק בהיי-טק, ההשפעה תהיה על רמת התחרותיות שלהם בשוק. ככל שהמוצר הוא פחות רגיש למחיר ויותר רגיש לצד הטכנולוגי, ההשפעה תהיה קטנה יותר, אבל כרגע לא שמענו על שינוי בתוכניות העבודה של ארגונים שאנו בקשר איתם".
האם את יכולה להעריך האם ההיי-טק התאושש בעקבות המלחמה?
"אנחנו מזהים בהחלט מגמת שיפור בתקופה האחרונה, גם מבחינת חברות הסטארט-אפ. נתוני הייצוא מראים שחזרנו למסלול של יציבות, אם כי אני נזהרת מלומר צמיחה. אסור לשכוח שאנחנו בתקופה מאוד מאתגרת, גם בעולם, שמשפיעה גם עלינו. עדיין עם כל הבעיות, גם מבחינת השקעות יש שיפור בהיקף של 12 מיליארד דולר, שזה גידול משמעותי ב-2024 לעומת 2023. וזה עוד איתות חיובי כלפי החוזק של תעשיית הטכנולוגיה בארץ".
הטענה היא שמרבית ההשקעות היו במספר קטן של חברות גדולות, מה שלא מעיד על שיפור אצל האחרים
"נכון, וזה מתקשר לאתגר אחר, שעדיין קיים, והוא קושי של חברות צעירות לגייס השקעות מחו"ל. זו תופעה לא חדשה, היינו כבר במצבים דומים – משקיעים בדרך כלל הולכים למקומות בטוחים. כאן המקום שבו המדינה צריכה להיות אקטיבית, במהלכים להורדת סיכונים, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית. אבל עצם העובדה שיש גידול בהשקעות, מגבירה את הביטחון של משקיעים ונקווה שנראה בעתיד עוד השקעות".
איך היתה הפעילות שלכם השנה לאור נתונים והמצב שתיארת?
"היו אתגרים לא פשוטים, כי ביקורי משלחות מחו"ל נפסקו לחלוטין, כידוע. אבל לעומת זאת, מתוך החלטה אסטרטגית, הפעילות שלנו בחו"ל גדלה משמעותית, דווקא בגלל המצב. קיבלנו החלטה אסטרטגית להסית את כל המאמצים והמשאבים שלנו לשווקים בחו"ל. לצורך זה שיתפנו פעולה עם מערך הנספחים של ישראל בעולם. גדלנו מאוד בכמות המשלחות שלנו שהשתתפו בתערוכות ואירועים בחו"ל. לשמחתנו ראינו שיש גידול גם בכמות החברות הישראליות שיצאו לאירועים אלו, כי הן הבינו שאסור לוותר, כדי לא לאבד שווקים".
איך היו התגובות בחו"ל?
"נתקלנו באופן יחסי בתגובות חיוביות. יש הבדל בין מה שרואים ושומעים בתערוכות לבין מה שקורה בתוך התערוכה, ולא נאלצנו לשנות תוכניות. זה יימשך גם השנה, נמשיך לצאת לתערוכות ואירועים בכל התחומים – סייבר, AI, מגזרים שונים כמו בריאות, תחבורה, ערים חכמות ועוד. בכל אירוע אנחנו יוזמים מפגשים עם משקיעים, מנהלי קרנות שבאים לראות חברות ישראליות, יש לנו פה יחידות במכון שזה העיסוק שלהן – לאתר משקיעים פוטנציאלים ולחבר אותם עם חברות ישראליות".
איזה תחומים חזקים בייצוא כפי שאתם רואים?
"סייבר עדיין מאוד חזק, למרות שזה תחום שיש בו הרבה השקעות, ואנחנו עושים המון פעילויות בתחום הסייבר. כהוכחה, בקרוב ייצאו 40 חברות ישראליות לתערוכת RSA – התערוכה הגדולה בעולם בתחום הסייבר. דבר דומה קורה גם בתחומים אחרים. ככלל, בכל מקום שאנו מזהים אפשרות לשווקים חדשים – אנחנו עוזרים לחברות ישראליות להגיע לשם".
לסיום, תאמרי לקוראינו משהו אופטימי לכבוד יום העצמאות?
"אנחנו תמיד אופטימיים, אם כי בזהירות. אני חושבת שבסופו של דבר, ובייחוד לאחר חמש שנים מאתגרות, ההיי-טק משדר יציבות. כמובן שיכולנו לפרוץ יותר, עדיין יש להיי-טק את האימפקט הגדול ביותר על השוק הישראלי, וזה נכס שאסור לוותר עליו".