"תקריות סייבר רחבות, שבהן נוצלו זהויות גנובות לשם חדירה לחשבונות חוקיים, הגדילו את הצורך באמצעי תגובה מורכבים יותר, לעומת תקרית סייבר ממוצעת, שבה נדרשים המגנים להבחין בין פעילות משתמשים לגיטימית לפעילות זדונית. גניבת וזיוף זהויות מהווים עבור התוקפים דרך כניסה קלה לארגונים: זהו אפיק שקשה יותר לזהות, והוא גורר את הארגונים להוצאות גדולות יותר. זיוף זהויות הפך למשהו קל באופן בלתי נסבל", כך אמר עומר שלוש, מומחה לתחום זיהוי ביומטרי בנספרו, קבוצת המוצרים והפתרונות של נס. "התוקפים אוהבים את החיים הנוחים, ומחפשים קיצורי דרך בעבודת הפריצה שלהם", ציין שלוש. הוא ציטט מחקר שערכה יבמ אשתקד, שלפיו "נוכח הקלות לשים את ידם על מיליארדי צירופים של זהויות וסיסמאות שנגנבו ושנגישים בדארקנט, ניצול חשבונות חוקיים הפך לנתיב ההתנגדות החלשה ביותר עבור פושעי הסייבר. לכן, הם משקיעים פי שניים יותר בניצול זהויות גנובות, במטרה להיכנס לחשבונות חוקיים ברשתות ארגוניות – מאשר לנסות ולחדור אליהן בפעולות פריצה מתוחכמות". "הקלות הרבה יותר של הזיוף מגדילה את הסיכון לארגונים", הסביר, "והמעבר של הארגונים לדיגיטל מאיץ זאת: מי מאיתנו לא שולח צילומי מסמכים בווטסאפ? כיום, יותר מתמיד, קל לבצע החלפת תמונה על גבי מסמך – והרי לך גניבת זהות מושלמת. ואלה רק דוגמאות". "גניבת הזהות נחוצה לפושעי הסייבר לסוגיהם: גניבת מידע, הונאות כספיות, הונאות ביטוח, מסחר ברשת האפלה בפרטים אישיים. כל אלה פוגעים לא רק במשתמש, אלא גם בארגונים הפיננסיים ובארגוני הבריאות, ולא רק בהם: היכן שיש מידע רגיש – יש סיכון לגניבתו", אמר. שלוש ציין כי "יש כמה דרכים לעריכת אימות וזיהוי דיגיטלי, ביניהן הזיהוי הביומטרי, שהוא ברמת אבטחה גבוהה יותר". "כניסת הבינה המלאכותית היוצרת הכניסה עוד ממד של סיכון: ניתן לחולל זיוף קול על בסיסה, להזדהות באופן שקרי וכך לחדור לארגונים. גם הדיפ פייק עוזר לרעים, כי פעמים רבות, אוזן ועין של בן אנוש לא יזהו שהמדובר בזיוף. בדרך זו ניתן לעקוף כל מיני מנגנוני אבטחה מסורתיים", הוסיף שלוש. פתרון לזיהוי פנים מבוסס טכנולוגיה ביומטרית ב-2016, נספרו החלה לייצג ולהפיץ בישראל פתרון לזיהוי פנים מבוסס טכנולוגיה ביומטרית – IdentityX מבית דאון (Daon). זיהוי הפנים והקול מתבצעים באופן פסיבי וללא צורך בפעולה מצד המשתמש, בשל אלגוריתמים מתקדמים שפועלים ברקע ומנתחים את הנתונים בזמן אמת. לדברי שלוש, "בעידן הדיגיטל, זהות ביומטרית היא מהלך מחייב בעולם אבטחת המידע עבור כל ארגון מוכוון לקוחות, שמעניק שירותים על ידי אפליקציות ווב ומובייל. מדובר בפתרון שמפחית משמעותית את האפשרות לגניבת זהות ולזיוף, תוך התאמת רמת האבטחה הנדרשת". "חברת ההזדהות הביומטרית", הסביר, "החלה את דרכה עם פתרון לזיהוי ביומטרי, ובשנים האחרונות עברה לענן ומציעה את הפתרון TrustX בתצורת תוכנה כשירות (SaaS). הוא נולד בשל הצורך של ארגונים לצרוך שירותים באופן נגיש. יתרונו הוא בגמישות וביכולת התזמור שלו, כאשר הכול ניתן ללא קוד (ב-No Code). כך, בתוך שעות מועטות ניתן לבנות הליך הזדהות מלא ולהנגיש אותו ללקוח הארגוני. בנוסף, הוא מאפשר תהליכים מקבילים, שיהיו מותאמים לצרכים שונים בארגון, למשל דירוג רמת האבטחה וההזדהות לפי רמת הרגישות של הנתונים שאליהם המזדהה ניגש". "דאון", ציין, "עומדת בכל ההסמכות והרגולציות הנדרשות – בעולמות אבטחת המידע, הרגולציות והתקנים – הן תקני אבטחת מידע והן הסמכות בעולם זיהוי ההונאות. הפתרון יודע לזהות בזמן אמת דיפ פייק ולמנוע הונאות, ונותן מענה הגנה בזמן אמת". "ערכנו הטמעות רבות של הפתרון בקרב ארגונים, בעיקר במגזרים הפיננסי והממשלתי. נמשיך לסייע ללקוחות הארגוניים לשמור על עצמם, וגם על פרטיות הלקוחות והמשתמשים שלהם", סיכם שלוש.

"די מהר היה לנו ברור שאנחנו משלבים AI, אבל השאלה הייתה, כמובן, איך משלבים את היכולות שלה בשירות הלקוחות שלנו. למרות שרעננה אינה מהערים הגדולות מבחינת תושבים, המוקד העירוני שלנו הוא מהגדולים בארץ, עם כ-300 אלף פניות בשנה, ומערכת מרובת ערוצים עם שילוב של AI יכולה לעזור מאוד בקנה מידה כזה", סיפרה דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה, בכנס ERP & CRM  2025 של אנשים ומחשבים, שנערך לאחרונה. עיריית רעננה שילבה לפני כשנתיים את מערכת CityView במוקד העירוני שלה, מערכת המבוססת על Dynamics 365 של מיקרוסופט. בן יעקב אמרה, שהיא באה לפתור שתי בעיות: "רצינו מערכת CRM אחודה לכל העירייה. עד אז כמה מערכות אם בכלל היו מערכות ולא רק קובצי אקסל, ולספק מבט על התושב ב-360 מעלות. היא מתממשקת למערכות התפעוליות בעירייה, וזמינה גם במכשירים ניידים עם אפליקציה". מדובר כאמור, במערכת מרובת ערוצים, וחלק גדול מהפניות למוקד מגיעות כיום באמצעות ווטסאפ, ואז גם נכנסת ה-AI לתמונה. "הפנייה בווטסאפ פותחת פנייה ישירות במערכת ה-CRM, ואנחנו משתמשים ב-Copilot כדי לעשות סיכום שיחה, שנשמרת באופן אוטומטי בפנייה עצמה. בנוסף, אנחנו נעזרים ב-AI כדי להבין את מצב הרוח של הלקוח לפי מה שהוא כותב בפנייה הראשונית", סיכמה בו יעקב. הפרדה מבנית אסף סבן, מנמ"ר דן תחבורה, סיפר על פרויקט מעבר ה-ERP שביצעה החברה לאחרונה, עם התנעה בשלהי 2021, ועם עלייה של התהליכים המרכזיים במחצית השנייה של 2023, שהביאה לידי ביטוי את אחד הדברים הכי חשובים שהחברה ביקשה לבצע, והוא הפרדה מבנית ברורה בין דן תחבורה לדן אחזקה שאחראית לנדל"ן ולתשתיות השונות שהחברה מחזיקה ומקדמת. אסף סבן, מנמ"ר דן תחבורה. צילום: ניב קנטור "מבחינת פרויקט ה-ERP, היעד המרכזי היה להעביר את כל הארגון למערכת חדשה ממערכת מאוד ותיקה בארגון. זה שינוי משמעותי בחברות ותיקות ומורכבות, כי עובדים מול מערכות ישנות, שכן לא יוצאים כל שני וחמישי לפרויקט ERP. מעבר לפיצול, אחד האתגרים הגדולים ב-ERP היה הצורך להתממשק להרבה מערכות אחרות כדי לתת ערך נוסף", הוא אמר. "עשינו המון תהליכי אוטומציה בין חברות עם כלים למדידה בכל חברה בנפרד, עם הרבה מערכות פיננסיות ומדידות – ממחלקות ועד רמת האוטובוס הבודד, כולל מימוש תהליכי רכש, תחזוקה וכדומה. גם המלאי מנוהל כעת בצורה הרבה יותר הדוקה, וכאמור יש ממשקים למערכות חיצוניות לצד מערכות פנימיות בדן, ויש גם יצירה של חיזוי עבור מערכות", הוסיף סבן. השילוב של AI במערכות ERP ו-CRM בענן גילי לבקוביץ, מנהל ה-ERP בענן הציבורי בסאפ ישראל, דיבר על השילוב של AI במערכות ERP ו-CRM בענן. "פתרון התוכנה כשירות בענן שאנחנו מציעים משנה את הדרך שבה ארגונים מיישמים וצורכים ERP. הטכנולוגיה חייבת לאפשר לארגונים שצומחים היום במהירות בקצב אדיר, שלא היה כמותו, לעמוד בקצב הזה ולהישאר בחזית הטכנולוגיה, וכאמור, זה מה שאנחנו מציעים", הוא סיפר. גילי לבקוביץ, מנהל ה-ERP בענן הציבורי בסאפ ישראל. צילום: ניב קנטור לדבריו, סאפ מציעה פתרון הוליסטי עם כל המודולים שהארגון צריך וגם מגוון פתרונות עם סייעני AI, שמאפשרים לארגון לגדול להתפתח ולקבל תובנות כל הזמן. "הדבר הבא שחשוב בכל מערכת הוא, שתהיה פשוטה ואינטואיטיבית, שניתן להתאימה לצרכים ולהפיק את הדו"חות בקלות ובפשטות ואפשרות לגשת מכל מוקם בכל עת, וה-AI היא ליבת הנושא. אנחנו בסאפ משקיעים מיליארדים בשותפויות וברכישות כדי לאפשר יכולות AI ישירות בתוך המערכת, ואחד הפתרונות הבללו הוא Joule, אם תרצו ה-ChatGPT של סאפ, שמשולב בליבת הפתרון", הוא סיכם. ERP כמנוע צמיחה חכמה מקס שור, מהחטיבה הארגונית של אורקל ישראל, עלה על הבמה יחד עם אבי דיין, מנמ"ר סולאראדג (SolarEdge) כדי לדבר על ERP כמנוע צמיחה חכמה. מקס שור, מהחטיבה הארגונית של אורקל ישראל. צילום: נחב קנטור "העולם הרבה יותר מהיר ומתוחכם ושייך לכל מי שמסוגל להסתגל לטכנולוגיה החדשה, ו-ERP זה הרכב שמניע את כולנו קדימה, כי העולם בשו אנחנו חיים מתנהל בקצב של מכוניות מרוץ, וטכנולוגיה שלא הייתה קיימת עד לפני שנה וחצי הופכת לטכנולוגיה של המחר, וה-AI זה לא גימיק, זה לא טרנד, זה המהות. זה לא משהו על הדרך, זה דורש שינוי תפיסה. זה דורש להקים ממש מפעל AI עם כל מה שצריך, עד ייעוץ משפטי ועד הכשרה של משתמשי הקצה ואיפה שפוגשים אותה ביום יום. מי שלא ישנה את צורת החשיבה יתקשה להתמודד", אמר שור. דיין סיפר, כי "אנחנו אחת החברות בעולם, אם לא הגדולה, לייצור פתרונות סולאריים, רוב השוק הוא באירופה ובארצות הברית. אנו מייצרים בכל יום כ-52 גיגה-ואט, מפלצת לא קטנה, עם מאות מחסנים ושבעה מפעלים. התחלנו את המסע לפני כשלוש וחצי שנים, עם מערכת שלא תומכת בקנה המידה הגדול הזה, עם תהליכי עבודה ולוקליזציה שחייבים כמעט באופן מיידי. למעשה היינו צריכים לרוץ קדימה ולהטמיע מערכת ERP תוך כדי תנועה, וסאפ  סיפקה את כל התהליכים שהיינו זקוקים להם". אבי דיין, מנמ"ר סולאראדג. צילום: ניב קנטור איך ה-AI משתלב? "אנחנו רצים בשלושה ערוצים: AI במה שקרוי בז'רגון כעוזר אישי, הסוכן החכם שמסייע בעבודה השוטפת, והשלישי הוא פלטפורמות שלמות שמבוססות על AI, והפתרון של אורקל התלבש בסל גם בהיבט של AI, מהשימושים הקלים עד למשתמשים הכבדים", הוא אמר.

אינטל חשפה שלושה מעבדים חדשים במשפחת Xeon 6, שתוכננו במיוחד להשתלב במערכות בינה מלאכותית ייעודיות המבוססות על כרטיסים גרפיים. שלושת המעבדים החדשים מציעים ליבות ביצועים בלבד. אחד מהם, ה-Xeon 6776P, כבר אומץ בידי המתחרה/לקוחה אנבידיה כדי לשמש כמעבד המרכזי במערכת DGX B300 לדאטה סנטרים המבוססת על מעבדי ה-Blackwell Ultra. לפי אינטל, שלושת המעבדים החדשים מציעים טכנולוגיה חדשה, PCT, שמאפשרת להעניק עדיפות לעד 8 ליבות מבין כלל ליבות המחשוב של מעבד ה-Xeon, ואז להאיץ אותן למצב טורבו, שזה אומר במספרים מ-3.9 גיגה-הרץ עד 4.6 גיגה-הרץ. המערכת יודעת לבחור אילו ליבות להאיץ בהתאם לתרחיש העבודה, וזאת כדי לא לגרום לצווארי בקבוק שיכולים לגרום לכך, שהכרטיסים הגרפיים למעשה לא יעבדו במלוא יכולתם בגלל חוסר בנתונים – ואלו הם בדיוק התרחישים, שבהם PCT אמורה להיכנס לעבודה: בתהליכי העיבוד וההכנה של הנתונים לעבודה, טעינת מודלים וניהול תורי משימות. שלושת המעבדים החדשים מציעים עד 129 ליבות מחשוב, וכאמור כולן ליבות ביצועים, גישה מהירה יותר לזיכרון – ולפי אינטל, בהשוואה למתחרים מדובר במהירות שגבוהה יותר ב-30%, תוספת מכובדת של 20% במספר ערוצי ה-PCIe מול מעבדי הדור הקודם של החברה. "תפקידו של מעבד ה-Xeon כמעבד ראשי הוא קריטי במערכות AI מואצות כרטיסים גרפיים. הבחירה של אנבידיה ב-Xeon 6776P היא הוכחה ליכולות המעבד ולמחויבות שלנו להניע את החדשנות בשוק ה-AI", אמרה קרין אייבשיץ סגל, סגנית נשיא תאגידית ומנהלת זמנית של קבוצת הדאטה סנטרים באינטל.

גוגל הודיעה סופסוף כי מרחיבה את השימוש בבינה מלאכותית במנוע החיפוש שלה, Google Search, ותתחיל את המהלך בהשקת AI Mode לכל המשתמשים בארצות הברית. המצב החדש הזה, שיופיע בלשונית נפרדת בחיפוש ובשורת החיפוש באפליקציית גוגל, מתואר על ידי ענקית הטק כחיפוש ה-AI העוצמתי ביותר שלה, המשלב יכולות נימוק מתקדמות, רב-מודאליות ואפשרות להעמיק בנושאים באמצעות שאלות המשך וקישורים רלוונטיים מהרשת. לדברי גוגל, ה-AI Mode, בדומה לתכונת AI Overviews – שהושקה שנה קודם לכן – משתמש בטכניקת Query Fan-out – פירוק שאילתת החיפוש לנושאי משנה והרצת שאילתות מרובות במקביל. טכניקה זו מאפשרת לחיפוש "לצלול עמוק יותר" לרשת משהיה מתאפשר עד כה בחיפוש המסורתי באינטרנט. עקב כך הכלי אמור לחשוף מגוון רחב יותר וסוגים שונים של קישורים מועילים הקשורים לתשובה ולאפשר לגולשים הגעה אל מידע עשיר פי כמה וכמה מבעבר. גוגל ציינה שהיא מביאה גרסה מותאמת אישית של מודל Gemini 2.5 – שלדבריה הוא המודל החכם ביותר שלה – למנוע החיפוש שלה, ומודל ג'מיני זה ישמש כבסיס הפעולה של AI Mode ו-AI Overviews, כאמור – תחילה בארצות הברית. AI Mode expands the types of questions you can ask, so you can search anything, effortlessly. We’re finding that people are using AI Mode for more complicated tasks, like comparisons and how-tos. And they’re asking longer, more open-ended questions to get to the heart of what… pic.twitter.com/nqQ6LQGxLf — Google (@Google) April 7, 2025 כר עשיר של פעילות חיפוש מגוונת החברה הדגימה יכולות מתקדמות חדשות שיגיעו ל-AI Mode, ביניהן: Deep Search – שתשמש למחקר מעמיק ויכולה ליצור דו"ח מפורט ומצוטט ממקורות רבים תוך דקות; יכולות Live מתוך Project Astra – המאפשרות אינטראקציה בזמן אמת באמצעות המצלמה והופכות את החיפוש לשותף למידה שמסביר מושגים ומציע מקורות מידע; יכולות Agentic מתוך Project Mariner – שמסייעות בביצוע משימות כמו רכישת כרטיסים, ניתוח אפשרויות ומילוי טפסים, ושיפעלו תחילה עבור כרטיסי לאירועים, הזמנת מסעדות ותיאום פגישות מקומיות, תוך שיתוף פעולה עם חברות כמו Ticketmaster ו-Resy; שותף קניות מבוסס AI המשלב את מודל ג'מיני עם ה-Shopping Graph של גוגל, ומאפשר אפילו מדידה וירטואלית וקופה אוטומטית (Agentic Checkout) דרך Google Pay; היכולת ששמה Personal Context – שמספקת הצעות מותאמות אישית על סמך חיפושים קודמים, ואף מידע מאפליקציות אחרות של גוגל כמו למשל מ-ג'ימייל, בהתבסס על הסכמת המשתמש; וכן יכולת ליצירת תרשימים וגרפים מותאמים אישית לניתוח נתונים בתחומים כמו ספורט ופיננסים. גוגל רואה בהשקת תכונות הבינה המלאכותית במנוע החיפוש צעד משמעותי, לאחר שהשקת AI Overviews (התקצירים שאנחנו מקבלים על נושאי החיפוש מעל לתוצאות) בשנה שעברה הראתה שינוי באופן שבו אנשים משתמשים בחיפוש. לדברי אליזבת רייד, סגנית נשיא וראש תחום החיפוש בגוגל, "AI Overviews היא אחת ההשקות המוצלחות ביותר בחיפוש בעשור האחרון". היא ציינה שה-AI במנוע החיפוש מקלה על אנשים לשאול "כל דבר" ולקבל תגובה מועילה עם קישורים לרשת. לפי טענת החברה, במקומות בהן יש לה קהל לקוחות הכי גדול, כמו למשל בארה"ב ובהודו, AI Overviews מניבה עלייה של למעלה מ-10% בשימוש בסוגי השאילתות שבמענה להן היא נכללת, והקליקים המגיעים מתוצאות חיפוש הכוללות AI Overviews נחשבים ל"איכותיים יותר" (פרמטר שבוחן כמה זמן המשתמשים נוטים לבלות באתר). גוגל טענה בפוסט שלה בנדון גם כי AI Overviews מספקת את תגובות ה-AI המהירות ביותר בתעשייה. לפי גוגל, מנקודת מבט של בעלי אתרים, ההנחיות הבסיסיות לקידום אתרים (SEO) נותרות רלוונטיות גם עבור תכונות ה-AI בחיפוש. אין דרישות נוספות מיוחדות או אופטימיזציות הכרחיות שיש לבצע כדי להופיע ב-AI Overviews או ב-AI Mode. Get stats, graphs and charts in AI Mode — starting with sports and finance this summer ???? #GoogleIO pic.twitter.com/yHOgALhCt7 — Google (@Google) May 23, 2025 ממש לא כולם מרוצים בתוך כך יצוין כי השקת AI Mode עוררה תגובות שליליות מצד אתרי חדשות בארצות הברית. איגוד News/Media Alliance, המייצג מו"לים גדולים בארה"ב, מתח ביקורת חריפה על ה-AI Mode המורחב של גוגל, וטען שהוא פוגע בתנועה ובהכנסות של אתרי התוכן. כפי שדיווח The Verge, האיגוד רואה במהלך "גניבה". דניאל קופי, מנכ"לית ונשיאת News/Media Alliance, אמרה בהצהרה מטעם האיגוד כי "קישורים היו התכונה האחרונה של החיפוש שהעניקה לאתרים תנועה והכנסות". היא הוסיפה: "עכשיו גוגל פשוט לוקחת תוכן בכוח ומשתמשת בו ללא תמורה, זו ההגדרה של גניבה". האיגוד קרא למשרד המשפטים האמריקני לפעול נגד המצב. The Verge דיווח על מידע שמקורו במסמך פנימי שנחשף במסגרת משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל, לפיו  החברה החליטה שלא לבקש רשות מהמו"לים לכלול את עבודתם בתכונות החיפוש מבוססות ה-AI. במקום זאת, על בעלי אתרי התוכן לבחור להסיר את עצמם לחלוטין מתוצאות החיפוש, אם אינם רוצים שהתוכן שלהם ישמש בחיפושי ה-AI. In response to Google's annoucement of a new feature, A.I. mode, Danielle Coffey, President and CEO of the News/Media Alliance, issued the following statement: “Links were the last redeeming quality of search that gave publishers traffic and revenue. Now Google just takes… pic.twitter.com/4wEXsNry3b — News/Media Alliance (@newsalliance) May 21, 2025  מה הסיכויים של גוגל להמשיך לשלוט בתחום? כתבה ארוכה ומורכבת שפרסם הפייננשל טיימס תוהה מה הם סיכויה של גוגל להצליח עם הבינה המלאכותית שלה משולבת במנוע החיפוש מול של המתחרים בתחום הבינה המלאכותית. לפי הכתבה, הסיכויים של גוגל לנצח במירוץ ה-AI הם כנראה סוגיה מורכבת: מחד היא מציגה טכנולוגיה מתקדמת ונהנית מיתרונות עצומים בשוק – בגלל הדומיננטיות הרבה שלה עד כה. מאידך גוגל,כך נטען, ניצבת בפני אתגר קריטי של התאמת המודל העסקי שלה למול הכנסות הפרסום שמהוות את עיקר ממונה. ההתמודדות שלה עם התחרות הגוברת שמאיימת על היותה "מלכת" תחום החיפוש עד כה מכבידה עליה ולצד אלו יש חשש משמעותי שהמשקיעים שלה מביעים כל העת. אנליסטים רואים עם זאת בענקית ממאונטיין וויו כבעלת "הצעה תחרותית מאוד" עם מנוע חיפוש מגובה ב-AI המתקדמת מאוד שחלה, אך שאלת נתח השוק שהיא תשיג לה ב"עולם החדש" הזה עדיין לא זוכה למענה. מהכתבה ניתן בהחלט להבין כי הצלחתה של גוגל בתחום החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית אינה מובטחת,  ותלויה במימוש נכון של האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית שלה כעת.

שם ותפקיד: עינב פינקו, סמנכ"לית הטכנולוגיות (CTO) של ארמורי דיפנס (Armory Defense) השכלה: בעלת תואר ראשון במדעי המחשב, שירות צבאי כמקימה ומדריכה של קורס מיישם הגנה בסייבר בחיל התקשוב ובעלת הסמכות CRTP ו-CRTE של Altered Security. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "גדלתי בבית טכנולוגי, והעולם הזה תמיד היה חלק מהיומיום שלי. מהרגע הראשון שנחשפתי לטכנולוגיה הרגשתי שזה המקום שלי, משהו בחיבור בין פתרון בעיות, סקרנות, ותשוקה להבין איך דברים עובדים התחבר לי בצורה טבעית. גם כששיחקתי שחמט כילדה, תמיד חיפשתי את הדרך הפחות צפויה לנצח, ואת אותו דפוס חשיבה מצאתי גם בעולמות הטכנולוגיים – חשיבה קדימה, תכנון מדויק, ואתגר אינסופי. כבר בתיכון למדתי הנדסת תוכנה, ובאותו שלב היה לי ברור שזה הכיוון שלי בחיים". האם לדעתך יש אפליה נגד נשים בתעשייה? "למרות שהעולם מתקדם ויש הרבה יותר מודעות לנושא של גיוון בתעשייה, עדיין רואים מעט נשים בתפקידים טכנולוגיים בכירים, במיוחד בתפקידים כמו CTO. מצד שני, אני גם רואה שינוי חיובי, ויש הרבה חברות שמבינות את הערך המוסף שנשים מביאות לעולמות האלו – חשיבה אחרת, שילוב של ראייה מערכתית עם רגישות לפרטים, גמישות מחשבתית, ויכולת להוביל מורכבות עם פחות אגו ויותר פרקטיקה. אני מאמינה שדווקא בתחום כמו טכנולוגיה, היתרונות האלו יכולים להיות מנוע צמיחה אמיתי ואני שמחה להיות חלק מהשינוי הזה". האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? "אישית, במקומות העבודה שהייתי בהם לא הרגשתי אפליה נגדי על רקע מגדר. להפך, הרגשתי שהערך שאני מביאה מקצועית תמיד עמד במרכז, בלי קשר לשאלה אם אני אישה או לא. אבל אני כן יכולה להגיד שבתחילת הדרך, כשעבדתי בעולמות של שירותי ייעוץ באבטחת מידע, היו מקרים שחוויתי חוויות קטנות שמלמדות על הטיות שקיימות בשטח. למשל, כשהייתי מגיעה לייעוץ עם מתלמד או כפוף, לא פעם הלקוחות היו פונים אליו, מתוך הנחה שהוא המוביל המקצועי. זה משהו שהשתנה מהר מאוד, ברגע שהתחלתי לדבר מקצועית והצגתי את היכולות שלי. אני לא נעלבת מזה, אני רואה בזה חלק מתפישות שמושרשות בתעשייה שנים — ואני שמחה להוכיח בכל פעם מחדש שזה לא עניין של מגדר, אלא של מקצועיות".

זהו מאמר המשך למאמרי הקודם שתהא "מהי רמת המוכנות של הארגון שלכם למהפכת ה-AI", ופורסם באפריל האחרון. במאמר הקודם הצגתי מודל בגרות AI, עם ארבעה שלבים בהתפתחות הבינה המלאכותית בארגון. במאמר הנוכחי אציג מודל לבחינת המוכנות הארגונית להטמעת AI – מודל של שישה מימדי מוכנות הנדרשים, ואשר משמעותיים לארגון המבקש להצליח בהטמעת הטכנולוגיה החדשנית. על בסיס ניתוח המוכנות ניתן לגבש תוכנית פעולה. יש להחליט מהן הפעולות הנדרשות לשיפור החולשות ומה נדרש כדי לשמר את העוצמות   מימדי המוכנות ל-AI תרשים 1 צילום: רז הייפרמן הטמעת AI בארגון מחייבת מוכנות ארגונית בלפחות שישה מימדים שונים, כמוצג בתרשים מספר 1. נסקור את ששת מימדי המוכנות: מימד 1 – אסטרטגיה ומנהיגות בנושא AI: מימד זה בוחן את קיומה של אסטרטגיה ומנהיגות לנושא ה-AI. האסטרטגיה והחזון מגדירים כיצד הארגון מתכוון לפעול ליישום ה-AI, בהתחשב בהתפתחויות בסביבה התחרותית הנוכחית והעתידית והצורך לשמר ולפתח את היתרון התחרותי. האסטרטגיה קובעת את היעדים ארוכי הטווח, התועלות הצפויות, העדיפויות והמשאבים שהארגון מתכוון להקצות למימוש. כדי להצליח יש חשיבות בקיומה של מנהיגות המכירה ורתומה לנושא. מימד 2 – אנשים וכישורים: מימד זה בוחן את הזמינות והמיומנות של עובדים וצוותים ביישום ה-AI. כדי להצליח על הארגון להשקיע בגיוס עובדים וטאלנטים בעלי מיומנות וניסיון, ולהשקיע בהכשרת העובדים הקיימים. עובדים וצוותים מיומנים הם גורם קריטי להצלחת יישום הבינה המלאכותית. על המנהלים לעודד את העובדים ללמוד ולהכין את עצמם לכלים החדשים. שימוש בכלי AI מהווה שינוי לעומת שימוש במערכות מידע רגילות, ועל העובדים להכיר את הסביבה החדשה ואת השוני של כלי ה-AI, את חשיבות הנתונים במודלים של AI, כיצד להפעיל אותם ולממש את הפוטנציאל שלהם. להבדיל ממערכות המידע הקיימות בארגון, מערכות ה-AI מסוגלות ללמוד ולהשתפר באופן בלתי פוסק. הטמעה מוצלחת של בינה מלאכותית תלויה ביכולת הארגון לעבודה בצוותים רב תחומיים וביישום מתודולוגיות אג'ייל, לשילוב הדוק של המשתמשים והמפתחים. מימד 3 – יישומים בעלי ערך עסקי: מימד זה בוחן האם הארגון השקיע משאבים לאיתור ובחירת היישומים (Use Cases) המתאימים ליישום AI שהם בעלי פוטנציאל ערך לארגון. לא כל נושא מתאים לכך, חלק מהנושאים קלים יותר ליישום וחלקם מורכבים מאד ליישום. תיעדוף נכון של היישומים נשען על ההבנה של טכנולוגיית ה-AI, למה היא מתאימה ולמה פחות, על קיומם של נתונים לתמיכה במודלי בינה מלאכותית, והתועלות הצפויות. תיעדוף נכון של היישומים הוא אחד התנאים להצלחת ה-AI ולמניעת תסכול מיותר. בין היתר, על הארגון לבחון פיתוח של מודלים עסקיים מבוססי AI, נושא בעל חשיבות ופוטנציאל רב. מימד 4 – נתונים: הנתונים מהווים תשתית הכרחית ליישום בינה מלאכותית. נדגיש – בלי נתונים אין AI, ולכן חשוב שהארגון ישקיע בנושא הנתונים כבר מהשלבים הראשונים בהטמעת הטכנולוגיה. הנתונים הם התשתית לפיתוח ואמון המודלים השונים. לעיתים נדרש מאמץ סימון (Labeling) עבור מודלים מסוג Supervised Learning. יישומים שונים מחייבים סוגים שונים של נתונים (מובנים, לא מובנים, טקסט, תמונות, וידיאו וכדומה). במידת הצורך נדרש לטייב את הנתונים, ולהנגיש אותם למודלים ולמשתמשים, וחשוב להבטיח שימוש נאות ומאובטח בנתונים ועוד. על הארגון לבחון איזה מהנתונים הם פנימיים ואיזה חלק מהנתונים הוא חיצוני לארגון. מימד 5 – תשתית טכנולוגית: מימד זה בוחן את מוכנות התשתית הטכנולוגית הנדרשת לפיתוח, שילוב ויישום טכנולוגיות ה-AI. לרוב מדובר על יכולות וחיבור לענן, ושימוש בטכנולוגיות, כלי הפיתוח ומודלים שספקי הענן מציעים ולעיתים יש צורך ברכישה והטמעה On-prem. נושא האינטרגציה עם יישומים ארגוניים הוא בעל חשיבות ולעיתים מהווה אתגר רציני. יישום AI מחייב גם תשתית מתקדמת של אבטחת מידע והגנה על הנתונים. מימד 6 – משילות AI: מימד זה בוחן האם הארגון הגדיר מדיניות והנחיות מתאימות, האם הוגדרו ועדות היגוי והסמכויות שלהן ומבנים ארגוניים תומכים. משילות AI מגדירה, בין היתר, מיהו הגורם הניהולי הבכיר שיוביל את ההטמעה בארגון. חלק מהארגונים מגדירים מוביל-AI ברמת הנהלה, CAIO (ר"ת Chief AI Officer). המישלות תגדיר הקמה של ועדת היגוי ייעודית, בדרך כלל בראשות ה-CAIO. ועדה זו, בהשתתפות מנהלים בכירים ורלוונטיים, תנחה ותקבע מהם היישומים שיפותחו, תתעדף אותם בראייה כלל-ארגונית, תגדיר את התקציבים והמשאבים ותעקוב אחר התקדמות היישום. על הוועדה לקבוע כללים לשימוש אחראי בטכנולוגיה (Responsible AI) ואת הצורך במערכות המאפשרות את הבנת ההמלצות (Explainable AI). הוועדה גם תקבע כללי האתיקה, הנחיות לשמירה על פרטיות, עקרונות סייבר ואבטחת מידע, תגדיר את מדדי ההצלחה, ותעקוב אחר מימוש התועלות ועוד. טבלה 1 צילום: רז הייפרמן שאלות לבחינת המוכנות לאחר שמימדי המוכנות הארגונית הוגדרו, יש צורך למדוד אותם. הדרך המקובלת למדידה היא בתהליך הערכה (Readiness Assessment), תוך שימוש בשאלונים וראיונות עם בעלי העניין. הטבלה הבאה מציגה דוגמה של היגדים/שאלות שניתן לענות עליהם ב'כן' או 'לא', ובמידת הצורך תוספת של הסבר מילולי. ההיגדים המוצגים בטבלה הם דוגמה בלבד, וכל ארגון יכול להוסיף/להוריד היגדים בהתאם לרלוונטיות הספציפית. עם קבלת השאלונים ו/או ביצוע הראיונות, ניתן לקבוע ציון לכל מימד בין 1 ל-5, כאשר 1 קובע שהנושא לא מיושם או ברמה נמוכה מאד, ו-5 קובע שהנושא מיושם באופן מלא. תרשים 2 צילום: רז הייפרמן מתודולוגיה להערכת המוכנות ל-AI תרשים עכביש צילום: רז הייפרמן נציג כאן מבט-על אינטגרטיבי של המתודולוגיה להערכת המוכנות הארגונית ל-AI, המשלבת את נושא הערכת מימדי המוכנות, הסקת השלב בבגרות הבינה המלאכותית הארגונית וגיבוש תוכנית הפעולה לסגירת פערים. שלב א' – ניתוח רמת המוכנות: מודל ששת המימדים ישמש בסיס להערכת המוכנות הארגונית ל-AI. הניתוח יבוצע באמצעות השאלונים והראיונות עם בעלי העניין. עם השלמת הראיונות ואיסוף השאלונים, יועץ מומחה ינתח את התוצאות, יקבע את רמת המוכנות בכל אחד מהמימדים. את הממצאים ניתן להציג באמצעות תרשים עכביש. התרשים הבא מציג דוגמה לתרשים עכביש. שלב ב' – מיפוי רמות המוכנות לשלב הבגרות: לאחר ניתוח מימדי המוכנות, ניתן להסיק מהו השלב של הבגרות בו הארגון נמצא, בהתאם למודל הבגרות של MIT שהוצג במאמר הקודם. הארגון יכול להימצא באחד מהשלבים בין 1 ל-4. שלב ג' – זיהוי העוצמות והחולשות: בהתבסס על ניתוח המוכנות, כפי שהוא בא לביטוי בתרשים העכביש, ניתן להסיק את החולשות והעוצמות העיקריות של הארגון. ציונים 1 ו-2 מצביעים על רמת מוכנות נמוכה, בעוד שציונים 3, 4, 5 מצביעים על מצב מוכנות סבירה עד טובה. שלב ד' – גיבוש תוכנית עבודה לשיפור רמת המוכנות: על בסיס ניתוח המוכנות ניתן לגבש תוכנית פעולה. יש להחליט מהן הפעולות הנדרשות לשיפור החולשות ומה נדרש כדי לשמר את העוצמות. לדוגמה תוכנית פעולה לסגירת הפערים יכולה לכלול פעולות כמו הכנת תוכנית הדרכה למנהלים ולעובדים, תוכנית לשיפור וטיוב הנתונים, תוכנית לגיוס ושימור טאלנטים, קביעת מוביל ארגוני לנושא AI והקמת ועדת היגוי וכדומה. תוכנית פעולה זו תוצג להנהלה לקבלת אישורה ומימושה. לסיכום: מאמר זה הציג מתודולוגיה למדידת המוכנות הארגונית ליישום AI והסקת רמת הבגרות בה הארגון נמצא. חשוב שארגון המבקש להטמיע טכנולוגיות בינה מלאכותית יבצע הערכה של רמת מוכנותו בכל המימדים, יבין באיזה שלב בגרות הוא נמצא, ויפעל לשיפור נקודות החולשה, כדי להבטיח את הצלחת הטמעת טכנולוגיה חשובה זו. המיצוב התחרותי של הארגון ייקבע במידה רבה על ידי הצלחתו ביישום ה-AI. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, וכן מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין

פלטפורמת המדיה החברתית X חוותה באחרונה מספר תקלות גלובליות משמעותיות בזו אחר זו, שהביאו גם להשבתה של השירות. המקרה הראשון נרשם ביום ה' בשעות הערב, אחריו חלו עוד תקלות ואילו ההשבתה הנרחבת יותר אירעה אתמול (ש'). נכון למועד כתיבת שורות אלו, לפי אתר Downdetector, המסתמך על דיווחי גולשים – אין תקלות בשירות. בשיא התקלה בשבת, דווחו על מעל 25,800 תקריות תפעוליות שאירעו ברחבי העולם. הכשלים הטכניים שהפלטפורמה חוותה פגעו במיליוני משתמשים בארצות רבות, בכללן ארה"ב, גרמניה, ספרד, צרפת, הודו, קנדה, אוסטרליה ובריטניה, וגם המשתמשים הישראלים דיווחו עליהן. בין השאר הכשלים מנעו מהגולשים גישה אל הפידים ולהודעות הישירות ואף הפריעו להתחברות לשירות בחלק מהמקרים. הגורם לתקלות, על פי צוות ההנדסה של X, היה קשור לבעיות מתמשכות בדאטה סנטר, אשר לפי הדיווחים, נבעו משריפה שפרצה במרכז הנתונים שבבעלות X באורגון ביום ה' בבוקר. הבעלים, אילון מאסק, אפילו הודה בציוץ כי נדרשים "שיפורים תפעוליים גדולים" ב-X, ואמר שמנגנון הגיבוי שהיה אמור לפעול – כשל. We're still experiencing issues from yesterday's data center outage. Login and signup services are unavailable for some users, and there may be delays in notifications and Premium features. Our team is working 24/7 to resolve this. Thanks for your patience—updates soon. — Engineering (@XEng) May 24, 2025 היזם התזזיתי הודיע: חוזר בלעדית לעסקים ואולם מעניין לא פחות הוא מה שאירע בעקבות הכשלים הטכניים הללו. לאחר התקלות הנרחבות בפלטפורמת המדיה החברתית שבבעלותו, הכריז יזם הטק מאסק כי הוא חוזר להתמקד לחלוטין בעסקיו, בעבודה מסביב לשעון. בהודעה שפרסם ב-X מאסק הבהיר את כוונתו להפנות את תשומת ליבו הבלעדית בחזרה לאימפריית העסקים שלו. "בחזרה לבלות 24/7 בעבודה ולישון בחדרי ישיבות/שרתים/מפעלים", כתב מאסק. הוא הוסיף כי "אני חייב להיות ממוקד במיוחד ב-X/xAI ובטסלה (בתוספת שיגור ספינת החלל בשבוע הבא), שכן אנו מוציאים לשוק טכנולוגיות קריטיות". Back to spending 24/7 at work and sleeping in conference/server/factory rooms. I must be super focused on ????/xAI and Tesla (plus Starship launch next week), as we have critical technologies rolling out. As evidenced by the ???? uptime issues this week, major operational… — Elon Musk (@elonmusk) May 24, 2025 השיבה הזו של מאסק לעסקיו מתרחשת בעת שהוא התמודד עם ביקורת על ריבוי מחויבויותיו מחד ומאידך על מהלכים שביצע בתקופה שבה פעל כראש המחלקה להתייעלות הממשל, ה-DOGE – עליה הופקד בידי הנשיא דונלד טראמפ. באחרונה הביעו משקיעים בעסקיו של מאסק דאגה מכך שהקברניט "פרוס דק מדי" מבחינת חלוקת זמנו. כדי להרגיע אותם, מאסק כבר הצהיר שהחל ממאי הוא יפחית ליום או יומיים בשבוע בלבד את הזמן שלו המוקדש ל-DOGE – שהיא גוף מבקר חיצוני הפועל ברחבי ממשל טראמפ. כפי שדיווחנו, מאסק גם בישר באחרונה בפורום כלכלי בקטאר כי בכוונתו להוציא "הרבה פחות" על קמפיינים פוליטיים בעתיד הקרוב. לדבריו, הוא "עשה די!" בתחום התרומות לפוליטיקה. והוא אכן עשה. מאסק, כידוע, היה תומך פיננסי משמעותי של טראמפ במהלך קמפיין הבחירות האחרון שלו בארה"ב, ולפי דיווחים הוציא הוציא לפחות 250 מיליון ד' על קידומו של טראמפ לתפקיד הנחשק במירוץ לבחירות 2024. לאחר היבחרו של טראמפ, מאסק מונה על ידו לתפקיד משפיע ודומיננטי כראש ה-DOGE – במסגרתו הוא ביצע קיצוצים נרחבים בכוח אדם ובהוצאות במשרדי ממשלה. ואולם, בשבועות האחרונים דווח על התרחקות משמעותית בין טראמפ למאסק, ועל סימנים לכך שה"רומן" של השניים אולי תם. המחאה נגד מאסק קראה לפגוע בה ובמניותיה. טסלה. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock מסתמן: הפוליטיקה לא החמיאה למאסק או היטבה עם עסקיו העיסוק הפוליטי של מאסק, ובמיוחד חבירתו אל טראמפ – שקוממה רבים בגין קשרי הון-שלטון לכאורה – גרמו נזק תדמיתי משמעותי למאסק ובעיקר לחברת טסלה, אותה ייסד ושהוא מנכ"לה. מחאה עממית שפרצה נגד מאסק, אחרי שלכאורה הצדיע במועל יד בהשבעת טראמפ, קראה להחרים את חברת המכוניות החשמליות הפופולרית. לאחר שהמחאה הפכה סוכנויות של טסלה לזירות הפגנות בארה"ב וברחבי העולם, היא הביאה לירידה במכירות החברה באירופה ולדיווח על ירידה שנתית ראשונה במסירות הרכבים של טסלה בשנה שעברה. מאסק התייחס לכך ואמר שזה "בהחלט בסדר להתנגד לדברים פוליטיים, אבל זה לא בסדר לפנות לאלימות ותליית מישהו כבובה ואיומי מוות". הוא גם ציין כי זה "לא סופר כיף להיות מותקף ללא הרף". כעת, אחרי התקלות והשבתת X, בגללן או בתוך היאחזות בהן כתירוץ, הצהרתו של מאסק על חזרה להתמקדות 24/7 בביזנס שלו בלבד מסמנת שבכוונת היזם לערוך שינוי פוטנציאלי בהתנהלותו ואולי להשאיר את ה"הרפתקה" הפוליטית שלו מאחור. נמתין לאירועים הבאים על מנת לגלות האם אכן זהו סוף הקשר מאסק-טראמפ או שמא רק ירידה מתחת לרדר שמבצע המולטי-מיליארדר כדי להסיר ממנו את הזרקורים, והמוחים.

אשדוד, ראשון לציון ורעננה הן העיריות שקיבלו את הציון הגבוה ביותר, 100, במדד השקיפות של אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות, שפורסם היום (א'). המדד מתפרסם על ידי עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי ופנימה פתרונות ישראליים. העמותה מפרסמת את המדד מזה 15 שנים. בשנה שעברה הוא לא פורסם, מאחר שזו הייתה שנת בחירות ברשויות המקומיות. חמש עיריות קיבלו את הציון 99 – תל אביב-יפו, מגדל העמק, מודיעין-מכבים-רעות, קריית ביאליק ופתח תקווה. 30 רשויות קיבלו ציון של פחות מ-55 (רמה D), כלומר – טעון שיפור, כאשר רבות מהן אלה רשויות בחברה הערבית. עיריית ירושלים שיפרה את מעמדה ולעומתה, עיריית חיפה הציגה ירידה. בסך הכול, 56 רשויות מקומיות הציגו ירידה בציון שלהן לעומת המדד הקודם. המדד, שמתייחס לשנת 2024, כולל 114 קריטריונים, שבדקו את רמת השקיפות באתרי האינטרנט של 108 רשויות מקומיות (מתוך 257 הרשויות המקומיות במדינת ישראל). בין המדדים שנבדקו: ממשק ידידותי למשתמש, כספים וארנונה, דרכי התקשרות, חוזים ומכרזים, ושקיפות על פי חוק חופש המידע. שינוי בשיטת הבדיקה המדד הנוכחי שונה מקודמיו הן בשיטת הבדיקה והן בהערכת הקריטריונים ומתן הציון הסופי על כל אחד מהם. בפעם הראשונה בתולדות המדד, איסוף הנתונים במדד 2024 נעשה באופן דיגיטלי, בשיטת הערכה עצמית (Self evaluation), וריכוז הנתונים והמענה על השאלון הדיגיטלי בוצעו ישירות על ידי הגורם הממונה בכל רשות. המידע שהתקבל נבדק ונבחן על ידי צוות של סטודנטים וסטודנטיות מאוניברסיטת תל אביב, בפיקוח הצוות המקצועי של עמותת שבי"ל, שערך את המדד. ניתוח הממצאים והכתיבה בוצעו על ידי ד"ר גלית אבידר. העדר שקיפות כללית עורכי המדד מתריעים על מגמה שלילית מתמשכת המסתמנת בקטגוריה "שקיפות כללית", והעדר שקיפות בדרישות שלושת הקריטריונים שנכללים בה: פרסום באינטרנט של הקוד האתי של הרשות, של ההסכמים הקואליציוניים וטפסי ניגוד עניינים. זאת, על אף דו"חות של מבקר המדינה שעסקו בנושא. השופטת (בדימוס) נילי ארד, יו"רית עמותת שקיפות בינלאומית ישראל (שבי"ל), אמרה כי "תכליתו של מדד השקיפות היא להנחיל את הערכים והנורמות שלאורם פועלת עמותת שקיפות בינלאומית ישראל – אחריותם של נבחרי הציבור והפועלים מכוחם לערכים אלה. זאת, על מנת להגביר את האמון בהם, כנאמני הציבור וכשלוחיו".