הבינה המלאכותית משנה את אופי העבודה בעולם. בחינת הכנסת ה-AI לפעולה באמזון, במטות החברה ובשלל שירותיה, יכולה להביא מקרה בוחן מעניין במיוחד, אלא שכעת נראה שתפישת השפעת הטרנפסורמציה הדיגיטלית שעוברת הענקית מסיאטל עקב הכנסת ה-AI שונה באופן מהותי כשמאזינים לרשמי קבוצות העובדים, או למה שאומרת ההנהלה. בעוד מהנדסים מתארים לחץ גובר ותחושת "פס ייצור", מחקר שהציגה החברה בזרוע אירופה שלה הדגים תמונה אופטימית של יצירת תפקידים ושיפור יעילות. נתחיל במה שאין עליו בינתיים עוררין – ה-AI לא גרמה לרבים לאבד את מקום עבודתם. לפחות לא בינתיים. אולם האם היא מטיבה איתם, עם המעסיקים או בכלל לא? דיווחים אחרונים המבוססים על עדויות מהנדסי תוכנה באמזון, ששוחחו עם הניו יורק טיימס, מצביעים על שינוי עמוק ואינטנסיבי באופי עבודתם. לטענתם, הכנסת הבינה המלאכותית כקולגה מפעילה עליהם לחץ משמעותי לקודד מהר יותר ולעמוד ביעדי תפוקה גבוהים יותר. חלק מהמהנדסים מרגישים שעבודתם, שבעבר כללה חשיבה מעמיקה, הופכת כעת לעבודה ב-"פס ייצור", בדומה לתהליכי האוטומציה במחסני החברה. לפי העדויות של העובדים שלא נחשפו בשמם, צוותים מסוימים בחברת אמזון הצטמצמו לכמחצית מגודלם בשנה שחלפה, אך ציפיות התפוקה – נותרו זהות, הודות להישענות על כלי ה-AI. כך למשל, נטען כי קוד שפעם נדרשו שבועות לפיתוחו, צריך כעת להימסר בתוך ימים.  לפי העדויות, למרות שאימוץ כלי ה-AI מוצג לעובדי ענקית הטק כ-רשות, אי-שימוש בהם עלול לגרום לפיגור בביצועים. המהנדסים נדחפים לא להשתמש ב-AI רק להצעות קוד, אלא גם להפילו אתה לשם כתיבת תוכניות שלמות. המרואינים תיארו לטיימס כיצד עבודה עם כלים מתקדמים אלה גורמת לכך שעיקר התפקיד שלהם הופך בעצם לבדיקת קוד, שהבינה המלאכותית יצרה. עוד דווח כי לוחות הזמנים הפכו לפחות גמישים, וציפיות התפוקה זינקו, אך בשקט.  העובדים הביעו חשש מכך שהאוטומציה של משימות כמו כתיבת מזכרים ובדיקת תוכנה, שבעבר שימשו כהזדמנויות ללמידה ולהוכחת יכולות של עובדים זוטרים, עלולה לגרום לאובדן מיומנויות חיוניות ולצמצום הזדמנויות קידום. אי השקט הרחב יותר של המרואינים נוגע להשפעת ה-AI המתפשטת בתוך אמזון, כשהחששות נוגעים לא רק למסלולי הקריירה אלא גם לאיכות העבודה עצמה. לדברי פרופ' לורנס כץ, כלכלן עבודה מהרווארד, יש חשש שהמעסיק יוכל להעמיס יותר על העובדים בגלל השימוש ב-AI, ושהמגמה עלולה לפגוע במיוחד במפתחים זוטרים, המבלים פחות זמן בחשיבה מעמיקה ויותר זמן באישור קוד שנוצר בידי AI. בתגובה לפרסום אמזון הגנה על השינויים שחלים בה. מנכ"לה, אנדי ג'סי, אמר על ה-AI הג'נרטיבית שהיא כלי מצוין ל"פרודוקטיביות והימנעות מעלויות", במיוחד כשמדובר על שילובה בתחום הקידוד. ג'סי הדגיש: "אם לא נספק ללקוחותינו את מה שהם רוצים מהר ככל האפשר, המתחרים שלנו יעשו זאת". החברה מציגה: תמורות שילוב ה-AI בעסקים פרסום אחר שעלה ממש במקביל לכתבה של הטיימס דווקא סותר עדויות אלו. זרוע אמזון באירופה פרסמה את תוצאותיו של מחקר חדש שנערך על ידי הפוליטקניקו די מילאנו (Politecnico di Milano) ובשיתוף אמזון. המחקר עסק בסיוע של ה-AI לענקית הקמעונאות בניהול מלאי ותחזיות ביקוש בלוגיסטיקת מסחר אלקטרוני, והציג תמונה שונה בתכלית. המחקר טוען כי בינה מלאכותית יכולה דווקא ליצור משרות חדשות ולא להחליף עובדים כפי שנוטים לחשוב. בנוסף, לפי המחקר, הטכנולוגיה החדשנית משפרת את היעילות העסקית ומפחיתה בזבוז.  לפי ממצאי המחקר, 80% מהחברות שנסקרו הצליחו להעביר עובדים בהצלחה לתפקידים בעלי ערך מוסף גבוה יותר, תוך יצירת עמדות מקצועיות חדשות ומאתגרות. 85% מהמשיבים דיווחו על שיפורים ביעילות התהליכים ושביעות רצון הלקוחות. סטפנו פרגו, סגן נשיא לתפעול בינלאומי באמזון, אמר כי "המחקר מראה בבירור כיצד טכנולוגיה משנה את העבודה" והוסיף שחברות יכולות "להקצות מחדש אנשים לפעילויות בעלות ערך מוסף גבוה יותר", וכן "לשחרר אותם ממשימות חוזרות על עצמן, כדי שיוכלו להתמקד בתפקידים הדורשים חשיבה אנליטית, קבלת החלטות ופרשנות". פרגו הדגיש כי במחסני אמזון, נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות "עם מטרה ברורה: להרחיב ולשפר את יכולותיהם של אנשים, לא להחליף אותם". לדבריו כי מאז שהחל השימוש בטכנולוגיות AI בעבודה, עברו "מרכזי ההגשמה" מסביבת עבודה שכללה בעיקר מלקטים ואורזים, לכזו שיש בה מ-60 סוגי תפקידים שונים, החל מטכנאים מומחים ועד אנליסטים של נתונים. ככלל, מסקנת המחקר הייתה שאימוץ AI יכול לעודד הופעת הזדמנויות חדשות, לנוכח העובדה ש-40% מהחברות שנסקרו בו דיווחו על שיפור במיומנויות הדיגיטליות של הצוותים שלהן. כל החברות שנסקרו שיישמו AI דיווחו על שיפור בדיוק תחזיות הביקוש. המחקר גם מצא השפעות חיוביות על הסביבה, כמו הפחתה משמעותית בפסולת ובמשלוחי חירום, בין השאר. הניגוד בין שתי נקודות המבט – האחת של מהנדסים החווים לחץ מוגבר ותחושת אובדן כישורים, והשנייה של מחקר מטעם, המציג את ה-AI כמנוע ליצירת משרות חדשות ושיפורים מערכתיים – מדגיש את המורכבות של שילוב הבינה המלאכותית בסביבת עבודה גדולה ומגוונת כמו אמזון ואולי גם בכלל בתי העסק.

במהלך השנים הובילה אמן דיגיטל (Aman Digital) פרויקטים דיגיטליים חכמים עבור גופים מובילים במשק הישראלי – בהם ברינקס, פלאפון, קבוצת לובינסקי, הראל ביטוח וגיזה. כעת, היא מביאה את הידע והניסיון גם למשרדי הממשלה, במסגרת פרויקט נימבוס – הענן הממשלתי. הפתרונות שהיא מפתחת מותאמים לצרכים הייחודיים של המגזר הציבורי, תוך שילוב בין טכנולוגיות מתקדמות של OutSystems לבין מערכות קיימות (Legacy) – ואף שילוב יכולות AI. אמן דיגיטל פועלת כיום באופן אינטנסיבי לאספקת פתרונות מבוססי OutSystems עבור חברות מובילות במשק. לחברה צוותים ייעודים מגוונים לכל פרויקט – הכוללים מנהל פרויקט, מנהל אסטרטגי, מומחה UX, מנהל פיתוח ומלווה הדרכה – כך שהפרויקט יוצא מעולם הקוד ומותאם לצרכים העסקיים של החברה. בסופו של כל פרויקט אנשי הארגון מקבלים הדרכה להמשך תחזוקה ופיתוח, מה שמאפשר ניהול עצמאי ונגיש של המערכת לטובת התאמתה לצרכים המשתנים תוך כדי תנועה. כדי להבין לעומק את ההשפעה של הפלטפורמה, את האתגרים וההזדמנויות, שוחחנו עם זיו אברמוביץ, סמנכ"ל הפיתוח של אמן דיגיטל. איך השינוי בא לידי ביטוי במשרדי ממשלה? "המגזר הציבורי מוביל תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית, והיכולת שלנו לשלב בין טכנולוגיות מתקדמות של OutSystems לבין הצרכים המיוחדים של משרדי ממשלה וארגונים ציבוריים, מאפשרת לנו לייצר ערך אמיתי ולסייע בשיפור השירותים והמערכות המשרתות אותנו ביעילות. בשוק הפרטי אנו מתמקדים בהשגת תוצאות עסקיות מדידות – לא רק בטכנולוגיה. הפרויקטים שלנו מביאים ROI מוכח. אחד הדברים שאנחנו גאים בהם הוא היכולת שלנו לקחת את מה שלמדנו מהשוק הפרטי – דיוק, יעילות ותשואה מוכחת – ולהעביר אותו בצורה מותאמת למגזר הציבורי". איך בא לידי ביטוי שילוב יכולות AI בשילוב יכולות Low Code? "מדובר במגמה שמתפתחת בשני מסלולים עיקריים: המסלול הראשון מתמקד בשילוב של AI Agents, שמתחברים למנועים מתקדמים כמו GPT, Claude, Gemini ו-LLaMA. כלים אלה מבצעים משימות מורכבות – ניתוח נתונים, אוטומציה של תהליכים עסקיים, והפקת תובנות שמובילות לקבלת החלטות חכמה ודינמית. המסלול השני מתמחה בעיבוד שפה טבעית (NLP) ובפיתוח מואץ של ממשקים חכמים, באמצעות יצירת מוק-אפים ואב-טיפוסים אינטראקטיביים – מה שמאפשר הבנה מהירה של הצורך העסקי והתאמה מדויקת לצרכים בשטח. השילוב בין Low Code ל-AI מאפשר לנו לקצר את הדרך מתובנה לפעולה. אנחנו יכולים לקחת רעיון עסקי, להפוך אותו לאב-טיפוס תוך ימים – ולשלב בו מנגנוני בינה מלאכותית, שמוסיפים שכבת עומק ודיוק שפעם דרשה חודשים של פיתוח". זיו, איך תהליך ההטמעה מתבצע באמן דיגיטל ומה הוא כולל? "תהליך ההטמעה הוא ברור ומהיר וכולל 4 שלבים פשוטים: השלב הראשון מתמקד במיפוי ואפיון מדויק של המערכות הקיימות בארגון – תהליך הכולל סקירה מקיפה של נקודות החוזק והחולשה שלהן, זיהוי התהליכים העסקיים שיכולים להפיק תועלת משילוב יכולות AI, והגדרת מדדי הצלחה עם השפעה עסקית מדידה. השלב השני כולל חיבור חכם למערכות Legacy באמצעות קונקטורים או ממשקים, ללא צורך בשינויים מקיפים, בהקמת שכבת API אחידה לגישה נוחה ומאובטחת למידע ממקורות שונים, ובבדיקות יסודיות להבטחת שלמות הנתונים והמשכיות פעילות המערכות. בשלב השלישי מתבצע שילוב של יכולות AI מותאמות, עבודה עם agent’s ושילוב כלי AI. ואילו השלב הרביעי והאחרון מתמקד באופטימיזציה של חוויית המשתמש, המופעלת על ידי סטודיו אמן דיגיטל, שמגדיר את חוויית ממשק המשתמש. גם במערכות ממשלתיות, חוויית משתמש היא קריטית. האזרח לא צריך להבין טכנולוגיה – הוא צריך להרגיש שזה פשוט, זמין, ומדויק". למי פלטפורמת Low code הכי מתאימה ובאילו מקרים היא יכולה להעניק יתרון משמעותי? "פלטפורמת ה-Low code מתאימה במיוחד לחברות שמעוניינות להוציא את המוצר שלהן לשוק באופן חכם ומהיר ככל האפשר. בניגוד לעבר – כאשר חלק גדול מזמן הפיתוח מולא על ידי תכנות וכתיבת קוד – פלטפורמה זו, המשתמשת ב-Low code, היא ללא ספק חכמה יותר בהבאת המוצר או השירות בלוחות זמנים מהירים Time To Market". אמן דיגיטל מייצגת את פלטפורמת OutSystems באמצעות חברת HCCM הפורטוגלית, הממוקמת בליסבון ומעסיקה מאות עובדים – מתוכם עשרות מתמחים בפלטפורמת OutSystems – ובאמצעות מומחים בחברת אמן דיגיטל, המוסמכים במימוש בפלטפורמת OutSystems. חברת אמן דיגיטל הינה מהחברות היחידות בארץ המוסמכות למימוש OutSystems. כחלק מהפעילות הענפה של החברה בשוק, החברה פיתחה אתרים ואפליקציות שמשמשות מיליוני אנשים מדי יום, עבור חברות כמו: שופרסל, yellow, בנק הפועלים, צה"ל, קבוצת יוניון, ישראכרט, הוט, אלטשולר שחם, הפניקס ועוד.

חברת נמל אשדוד קיימה אתמול (ב'), את כנס Scale Up Nation. יו"ר דירקרטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, ומנכ"ל נמל אשדוד ניסן לוי, אירחו בכנס נציגי קרנות הון סיכון מישראל ומחו"ל, רגולטורים, גופי ממשל וסטארט-אפים מובילים. בין המגיעים לאירוע: ד"ר יוסי ורדי; שותף מייסד פיטנגו – רמי קליש; ראש מערך פיתוח עסקי וחדשנות קבוצת בזן, נטע נאי; מנכ"ל רציו טכנולוגיות, דני וינטראוב; שותף ICI FUND, פרופ' ירון וולפסטל; מנכ"לית עמותת בוגרי יחידה 81, חן קמין; מייסד שותף ומנכ"ל הסטארט-אפ ArguEye, עידו דויטש; מנכ"ל Airwayz, אייל צור; מייסד ומנכ"ל Conbo AI, ערן פרג; ומנכ"לים נוספים מהסטארט-אפים שפועלים ב-HUB הטכנולוגי הימי של נמל אשדוד, הפועל בהובלתו של מנהל מערך החדשנות של נמל אשדוד, רועי אברהמי. בכנס הוצג המודל הייחודי של ה-HUB הטכנולוגי של נמל אשדוד, במסגרתו משמש הנמל כשדה ניסוי לעשרות סטארט-אפים וטכנולוגיות מתקדמות, כחלק מתוכנית הטמעה יזמית מובנית. כמו כן, התקיימה תערוכה שבה הציגו 12 סטארט-אפים הנמצאים בשלבי צמיחה שונים. נמל אשדוד השיק לאחרונה קרן הון סיכון ייעודית, בהיקף העשוי להגיע עד 55 מיליון דולר, שנועדה להשקיע בסטארט-אפים מבטיחים. הקרן החדשה מבססת את נמל אשדוד כמרכז גלובלי לחדשנות בתחום הנמלים ושרשרת האספקה, ומעניקה ליזמים הזדמנות נדירה להטמיע את הטכנולוגיות שלהם בתעשייה המסורתית וליהנות הן מחשיפה בינלאומית לנמלים, ללקוחות פוטנציאליים אחרים, והן למשקיעים. "השקעה בחדשנות – השקעה עתידית שנמצאת בליבת העשייה שלנו" יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, שאול שניידר, אמר בכנס: "אנו רואים בהשקעה בחדשנות השקעה עתידית אשר נמצאת בליבת העשייה שלנו. הדירקטוריון מוביל תפישה אסטרטגית שלפיה אתרי בטא אינם רק פלטפורמות ניסוי – אלא תשתית לשותפויות ארוכות טווח עם סטארט-אפים, קרנות השקעה ותאגידים גלובליים. כדי שישראל תהיה לא רק אומת סטארט-אפים אלא גם אומת סקייל-אפ, אנו מקדמים שותפויות חכמות בין המגזר הציבורי, התעשייה והיזמות. נמל אשדוד מיישם את הגישה הזו בשטח – ומזמין את כל המשתתפים להיות חלק ממנה". מנכ"ל נמל אשדוד, ניסן לוי, אמר בכנס: "חברת נמל אשדוד גאה לקיים כנס שמחבר בין תעשייה, יזמות והשקעות סביב מטרה משותפת: לקדם חדשנות יישומית בתשתיות הלאומיות של מדינת ישראל. אנו רואים ב-HUB הטכנולוגי מהלך אסטרטגי מתוך תפישה ברורה – נמל תחרותי במאה ה-21 אינו נשען רק על עומק המים או רוחב הרציף, אלא גם על יכולתו להטמיע פתרונות טכנולוגיים חדשניים, לפעול כאתר בטא לסטארט-אפים ישראליים, ולהיות שותף אמיתי לצמיחה של חברות טכנולוגיה". מנהל מערך החדשנות של נמל אשדוד, רועי אברהמי: "הכנס שאנו מקיימים היום הוא ביטוי לאסטרטגיה של נמל אשדוד להפוך לא רק לאתר בטא מוביל, אלא גם לשותף עסקי וטכנולוגי לצמיחה. החזון שלנו ברור: נמל אשדוד לא יהיה רק הנמל הלאומי המוביל בישראל – אלא גם הנמל החדשני ביותר במזרח הים התיכון, כזה שמשמש מודל לשילוב טכנולוגיות תומכות תפעול, אבטחה, אנרגיה ולוגיסטיקה".  דיילי ציפי הייתה, התרשמה וחזרה עם תמונה  

כיצד ניתן לגשר על הפער, ההולך וגדל, בין כמות הדאטה האדירה שארגונים ציבוריים מייצרים לבין היכולת להפיק ממנה תובנות מעשיות בזמן אמת? עמית סיון, מנכ"ל קליק ישראל, התייחס לכך בוובינר שערכה החברה שלשום (א') בנושא "אנליטיקה מתקדמת בנימבוס – פתרונות קליק למגזר הציבורי". המפגש הווירטואלי נערך בהשתתפות עשרות נציגים של לקוחות החברה, ביניהם מגופים ציבוריים. לדבריו, "ישראל, כאחת המאמצות המוקדמות של טכנולוגיות תוכנה כשירות (SaaS), מדורגת עשירית בעולם באימוץ כלים מתקדמים, אך עדיין קיים בארגונים ישראליים פער מהותי בין הנתונים לבין המסקנות שניתן להפיק מהם. פער זה קיים גם במגזר הציבורי". "בשנים האחרונות האתגר התעצם: יותר מידע מיוצר, הוא מבוזר, ויש לאבטח אותו", אמר סיון. הוא הוסיף כי "אנחנו מסייעים לארגונים לאגם את כל הדאטה למקום אחד, לראות שהיא מטופלת ונשמרת בצורה הגיונית, לוודא שהיא לא זוהמה בנתוני 'זבל', לערוך ניתוחי BI קלאסיים, לבצע פעולות אוטומטיות עם סוכנים חכמים, ולהאיץ ולשפר תהליכים עם AI. המוטו שלנו הוא בהתייחסות אחרת לנתונים: הטכנולוגיה אינה מטרה, אלא אמצעי להפקת ערך עסקי ממשי". גדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה בקליק ישראל. צילום: ניב קנטור גדי רוטמן, סמנכ"ל אנליטיקה בקליק ישראל, מיפה את האתגרים המרכזיים שאיתם מתמודדים ארגוני הממשלה: "יכולת תחקור והפקת לקחים בתרחישי ניתוח מורכבים; דיווח שקוף לרגולטור ולציבור; זמינות נתונים בשטח ובזמן אמת; קבלת החלטות על בסיס חיזוי; העצמת המשתמשים כמענה לחוסר במשאבי IT; ניתוח מידע לא מובנה; וחיבור תהליכים ממערכות שונות בארגון". "בין השאר", ציין, "יש לנו מנוע אסוציאטיבי, שמסייע לשאול את השאלות הנכונות, ואנחנו מציעים 30 סוגי ויזואליזציות, עם תוספים, ביצועים מהירים ועבודה בעברית. לטובת התמודדות עם ריבוי הנתונים אנחנו מציעים גישה לזיכרון או גישה ישירה. יש לנו חיבורים מגוונים לשלל מקורות נתונים, ואנחנו מציעים ניתוח קל ונוח, לרבות מרחוק, גישה למנוע קליק ממערכות אחרות, אוטומציה וקבלת התראות חכמות". רוטמן סיים באומרו כי "אנחנו מציעים כלי ניתוח אגנוסטי, מאובטח ועצמאי, עם חיזוי. בקרוב נוציא מענה לבינה מלאכותית יוצרת, עם 'צבא' של סוכנים שונים – לניתוח, חיקור, איתור חריגות ומענה באופן חופשי, וטיפול בדאטה לא מובנית. כך נעניק לארגונים אפשרות למצות ערך עסקי מירבי מהנתונים". יונתן אברג'יל, מהנדס פריסייל בקליק ישראל. צילום: ניב קנטור יונתן אברג'יל, מהנדס פריסייל בקליק ישראל, ערך הדגמה של המערכת. הוא אמר כי "יש לנו תמיכה מלאה בעברית, לצד פישוט, הנגשה, תחקור וחיתוך נתונים במגוון צורות על אובייקטים שונים. אנחנו מעצימים את יכולות ה-BI והופכים את הארגונים מפסיביים לאקטיביים, עם התראות, יכולת לפילוח הנתונים לפי נושאים או זמנים, שילוב עם AI, שאלה של שאלות באופן חופשי ושירות עצמי למשתמשים – כדי לאפשר לארגונים להסיר את התלות במפתחי BI". מירי פורטי, מנהלת תחום BI במשרד המשפטים. צילום: יח"צ מירי פורטי, מנהלת תחום BI במשרד המשפטים, סיפרה על פרויקט להקמה והטמעה של מערכת קליק ביחידת הסיוע המשפטי במשרד. לדבריה, "יש במשרד המשפטים 50 יחידות, שאין קשר עסקי ביניהן. בחמש השנים האחרונות הטמענו את הכלי בכמה מהיחידות, ביניהן הטאבו, האפוטרופוס הכללי ונציבות השוויון. המערכת שהטמענו בסיוע המשפטי כוללת דשבורדים ניהוליים, שמסייעים בניתוח הנתונים וקבלת החלטות עם נראות, זיהוי מגמות ואיתור חריגים. החלק השני כולל שירות עצמי ומאפשר תחקור נתונים עצמאי". עוד היא אמרה כי "המשתמשים הם לא מונחי דאטה, ואם המידע לא יונגש להם באופן פשוט וידידותי – הם לא ישתמשו במערכת". לסיכום ציינה פורטי ש-"ההטמעות היו מהירות, ארכו שבועות, והביאו לייעול תהליכי עבודה והקצאות וניהול עומסים. עם האוכל בא התיאבון: נטמיע עוד יכולות של המערכת". אסי מויאל, סמנכ"ל מכירות ושותפים בקליק ישראל. צילום: פיני סילוק דובר נוסף במפגש היה אסי מויאל, סמנכ"ל מכירות ושותפים בקליק ישראל. לדבריו, "אנחנו מביאים למגזר הציבורי, שיש לנו בו לא מעט לקוחות, פלטפורמת ניתוח נגישה על ענן המחשוב הממשלתי, נימבוס. ניתן לצרוך את הכלי והשירותים באופן גמיש, בכמה סביבות בקרקע ו/או בענן, עם מענה לדרישות האבטחה והרגולציות, ועם מודלי רישוי ותשלום שונים. בימים אלה אנחנו נמצאים בבדיקות היתכנות ביותר מ-10 גופי ממשלה". "בין אם מדובר ביכולת לתחקר מערכות מורכבות, לזהות חריגים בזמן אמת או לאפשר שירות עצמי חכם למשתמשי קצה, המעבר מהדאטה לתובנות כבר אינו בגדר מותרות – אלא הכרח תפעולי ואסטרטגי. הטכנולוגיה קיימת, אך ההצלחה תגיע רק כאשר תהיה נגישה, מאובטחת ומכוונת תוצאה", סיכם מויאל.

החתימה על הסכמי אברהם – שנחתמו בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין, בחסות אמריקנית (ואחר כך הורחבו למדינות נוספות) – הביאה לאופטימיות רבה בהיי-טק הישראלי. ההערכות היו שהם יכניסו לכאן הרבה כסף, בעיקר לתעשיית הטכנולוגיה העלית המשגשגת שלנו – מהמדינות החתומות עליהם וגם ממדינות אחרות. האם ההערכות האלה התממשו? לפי נתונים שפרסמה השבוע IVC, נראה שכן, לפחות במידה מסוימת. ב-4.5 השנים מאז שההסכמים הללו נחתמו בבית הלבן בספטמבר 2020 ועד לסוף הרבעון הראשון של 2025, מדינות המפרץ ביצעו 39 השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בסך כולל של 1.34 מיליארד דולר. אם לתרגם את זה לכסף ישראלי, מדובר בכ-4.75 מיליארד שקלים. לא רע. יצוין כי לפי סטארט-אפ ניישן סנטרל, ב-2024 לבדה עמד הסך הכולל של גיוסי ההון של חברות ההיי-טק הישראליות על 12 מיליארד דולר. רוב ההשקעות שהן תוצאה של הסכמי אברהם באו מאיחוד האמירויות, אך גם גופים מקטאר ומערב הסעודית שמו כסף בהיי-טק הישראלי בתקופה זו. ביתר פירוט, על פי הנתונים, משקיעים מאיחוד האמירויות השקיעו כמיליארד דולר ב-36 עסקאות, מהקטארים הגיעו שתי השקעות בסך כולל של 276.5 מיליון דולר ומשקיעים סעודים ביצעו השקעה אחת בסך של 30 מיליון דולר. במרבית הפעמים אלה היו השקעות ראשונות, בחברות שנמצאות בשלבים ראשונים או בחברות צמיחה. התחומים הבולטים שבהם בוצעו ההשקעות הם תוכנה לצרכנים, תוכנה לארגונים, חומרה, אגריטק ובריאות דיגיטלית.

בית משפט בארה"ב אישר לדלתא (Delta Air Lines) לתבוע את קראודסטרייק (CrowdStrike) בגין עדכון התוכנה הפגום, שלטענתה הסב לה נזקים של יותר מ-500 מיליון דולרים. שופטת בית המשפט העליון של מחוז פולטון שבג'ורג'יה, קלי לי אלרבה, פסלה חלקית את בקשת קראודסטרייק לדחות את התלונה של דלתא, המאשימה את ענקית אבטחת הסייבר ברשלנות חמורה, עבירות מחשבים והונאה, בין היתר. התיק מתמקד בעדכון תוכנה פגום ש-קראודסטרייק הוציאה לשוק ביולי 2024, ושלטענת דלתא "שיתק את פעילותה", כיון שנאלצה לבטל 7,000 טיסות. התקלה שיבשה את הטיסות של 1.4 מיליון נוסעי דלתא. עדכון התוכנה גרם, לכאורה, להפסקת חשמל מסיבית במערכות של דלתא. כזכור, עדכון התוכנה הפגום של תוכנת פלקון (Falcon) גרם לקריסה של יותר מ-8 מיליון מחשבים מבוססי מיקרוסופט ברחבי העולם. לפי חברת התעופה, ספקית הגנת הסייבר החדירה "בפזיזות" למערכות הלקוחות שלה עדכון פגום, שלא עבר בדיקות תוכנה בטרם הופץ, עקף אמצעי הגנה וגרם לקריסות נרחבות במערכות המריצות Microsoft Windows, לרבות לוחות תצוגה בשדות תעופה ותחנות קצה של עובדים, "העדכון השפיע לרעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם". All flights grounded nationwide? After 2 hrs on the tarmac we had to deplane, this red eye flight just got a lot longer with no end in sight. #Crowdstrike pic.twitter.com/IJnTSI0J4Z — Scotty Sanders (@SeahawkSanders) July 19, 2024 טענות דלתא – להונאה פוטנציאלית ורשלנות חמורה – מצדיקות בדיקה הנתבעת "הכירה בפגמים שהיו בעדכון" שלה, אך טענה כי תביעות הנזיקין ש-דלתא הגישה נגדה אינן עומדות במבחן החוק בג'ורג'יה. בית המשפט באטלנטה ג'ורג'יה מצא שטיעוני דלתא מספיקים לצורך אישור ההגשה של התביעה נגד קראודסטרייק. זאת, במיוחד לאור טענות דלתא, כי ענקית ההגנה שינתה, בחשאי, את מנגנון אספקת העדכונים שלה – כדי להימנע מבדיקה רגולטורית. השופטת ציינה כי טענות דלתא על פעולות נסתרות, הונאה פוטנציאלית ורשלנות חמורה – מצדיקות בדיקה נוספת. במקור, דלתא הגישה את התביעה נגד קראודסטרייק באוקטובר 2024. בית המשפט אישר בשבוע שעבר את המשך הדיון בתביעות, למעט שתי תביעות שנמשכו וחלקים מטענות ההונאה של דלתא – שנדחו. מייקל קרלינסקי, עורך הדין של קראודסטרייק, אמר שהוא "בטוח שבית המשפט ימצא כי טענות דלתא חסרות בסיס", או שהוא "יגביל את הנזקים לנתון חד-ספרתי של מיליוני דולרים", על פי החוק בג'ורג'יה. דלתא מסרה כי היא מרוצה מההחלטה ונותרה בטוחה בטענותיה. 12-hour timelapse shows Delta, United, and American Airlines air traffic after IT outage forced them into a ground stop. pic.twitter.com/0JYYfW1USG — Aviation (@webflite) July 19, 2024 "הצלחנו לעשות קאמבק… אפילו תוך כדי הקשיים חסרי התקדים" "לפי דלתא, אם קראודסטרייק הייתה בודקת את העדכון הפגום, ולו אפילו על מחשב אחד, לפני שהיא הפיצה אותו – שגיאת התכנות הייתה מתגלה", כתבה השופט אלרבה, וציטטה בכירים בחברה שאישרו כי היא "עשתה משהו לא בסדר להחריד". באופן מפתיע, התקלה הסבה לענקית האבטחה נזק מינימלי בלבד. קראודסטרייק הפתיעה את האנליסטים בכל אחד מהרבעונים הכספיים מאז אירעה התקרית, ביולי 2024. ג'ורג' קורץ, מייסד ומנכ"ל קראודסטרייק, אמר במרץ השנה: "הצלחנו לעשות קאמבק… אפילו תוך כדי הקשיים חסרי התקדים של החברה ברבעונים האחרונים, הגדלנו את הפעילות שלנו בכל הממדים – השותפויות שלנו עם MSSPs, עם אינטגרטורים גלובליים ועם שותפים נוספים. מדובר בגידול הכי גדול שלנו אי פעם".

קבוצת אמת (אמת מחשוב) פרסמה היום (ג') תוצאות עסקיות חיוורות לרבעון הראשון של 2025, עם עלייה זעומה בהכנסות וירידה ברווח הנקי לבעלי המניות. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-381.4 מיליון שקלים, לאחר עלייה של 0.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה הושפעה בעיקר מגידול אורגני בפעילות מגזר התוכנה והדיגיטל, לצד תוספת ההכנסות מ-EAG, שתוצאותיה טרם הוכנסו לאלה של אמת מחשוב בתקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, ברבעון הראשון של 2024 הושלמו כמה פרויקטים משמעותיים במגזר תשתיות הענן, המחשוב והסייבר. ההכנסות ממגזר זה הסתכמו ברבעון הראשון של 2025 ב-280 מיליון שקלים. הכנסות מגזר התוכנה, יישומי הענן והדיגיטל עלו ב-5.3% ל-102.9 מיליון שקלים. הרווח הנקי לבעלי המניות של קבוצת אמת ירד ב-7.6% ל-7.3 מיליון שקלים. נתונים נוספים מצביעים על כך שהרווח הגולמי של הקבוצה הציג ירידה רבעונית של 3.6% ל-58.8 מיליון שקלים ורווח גולמי שולי של 15.4%. הרווח התפעולי פחת ב-13.3% ל-17 מיליון שקלים. ירידה בולטת – של 35% – נרשמה ברווח התפעולי במגזר תשתיות הענן, המחשוב והסייבר, שקטן ב-25% ל-12 מיליון שקלים. זאת, בעיקר עקב ירידות במחזור ההכנסות וברווח הגולמי, כתוצאה משינוי בתמהיל אל מול הרבעון המקביל. זו קוזזה בחלקה על ידי ירידה בהוצאות המכירה וההנהלה במגזר זה. לעומת זאת, הרווח התפעולי במגזר התוכנה, יישומי הענן והדיגיטל עלה משמעותית – ב-40% – ל-5.1 מיליון שקלים. זאת, עקב גידול בהיקף ההכנסות ושיפור בשיעורי הרווחיות, בשל המשך יישום המיקוד במנועי הצמיחה במגזר זה. ה-EBITDA רשם ירידה של 7.1% ועמד על 24.9 מיליון שקלים. קבוצת אמת רכשה חלק מהפעילות העסקית של מאנדיי מ-ESL אנדרס ריכטר, מנכ"ל קבוצת אמת, אמר כי "פתחנו את 2025 עם רבעון יציב בשורות העליונה והתחתונה. אנחנו ממשיכים לשים דגש מיוחד על מגזר התוכנה והדיגיטל, כולל כניסה לאזורים חדשים ומכירה של מוצרים חדשים, ואני שמח לראות שיפור במגזר זה". "שוק ה-IT בישראל ממשיך ליהנות מביקושים גוברים, בייחוד בתחומי הסייבר, הדאטה והדיגיטל, וזאת על אף אתגרי המלחמה המתמשכת. אנחנו ממשיכים להתרחב לתחומים חדשים, תוך שימת דגש מיוחד על רמת המקצועיות והעומק הטכנולוגי, ומאמינים ביכולתנו להמשיך במגמה החיובית גם השנה. במרץ 2025 חתמנו על עסקה לרכישת חלק מהפעילות העסקית של מאנדיי מ-ESL (העסקה, למכירת שבע אפליקציות, נחתמה ב-9 במרץ תמורת סכום לא משמעותי, מתחת לסכום שמחייב דיווח לבורסה – גב"ז), במטרה להרחיב את השימוש בפלטפורמה שלה לשווקים חדשים שבהם הקבוצה שלנו כבר פועלת, כולל המגזר הציבורי ומשרדי ממשלה, וכן לשווקים הגלובליים שבהם אנחנו פועלים. אנחנו רואים פוטנציאל עסקי משמעותי בהוספת תחום הפעילות של מאנדיי ומתן ערך ללקוחותינו הקיימים והחדשים בארץ ובחו"ל".

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו פושטת הרגל FTX ומנהל קרן הגידור אלמידה ריסרץ' (Alameda Research), הורשע בשבעה סעיפי מרמה וקשירת קשר במרץ אשתקד. התובעים הפדרליים טענו כי בנקמן-פריד ומעגל מקורביו השתמשו באופן פסול בכספי לקוחותיהם, והעבירו אותם דרך אלמידה כדי לממן אורחות חיים ראוותניים, תרומות פוליטיות דמוקרטיות ומסחר בסיכון גבוה. הפרשה כולה הסתכמה, לדבריהם, בהונאה בהיקף של 11 מיליארד דולר – אחת הגדולות בהיסטוריה הפיננסית של ארה"ב. בגין מעשיו וחלקו בנכבד בפרשה, נשלח בנקמן-פריד – מי שכונה סב"פ ושהיה פעם דמות בולטת וסיפור הצלחה לכאורה בעולם הקריפטו – ל-25 שנות מאסר. גזר הדין שקיבל, על אף חומרתו, היה אפילו נמוך בהרבה מ-40 השנים שביקשו התובעים, ומהעונש המקסימלי האפשרי בגין הרשעה שכזו, שעומד על 110 שנים לפי ההנחיות הפדרליות. אלא שכעת, על פי דיווחים המבוססים על הערכות לשכת בתי הכלא הפדרליים (BOP), סב"פ עשוי לזכות בהפחתה משמעותית מעונשו. הערכה עדכנית של הלשכה מצביעה על כך שמועד שחרורו יכול להיות כבר ב-14 בדצמבר 2044, ומשמעות הדבר היא קיצור של למעלה מארבע שנים מהתאריך המקורי המבוסס על גזר דינו. האפשרות להפחתת עונש אינה בלתי צפויה לחלוטין. לשכת בתי הכלא מחשבת את תאריכי השחרור תוך התחשבות בכמה גורמים, ביניהם זמן התנהגות טובה (Good Conduct Time – GCT), המאפשר לאסירים זכאים להרוויח עד 54 ימי הפחתה בשנה מהעונש שקיבלו. בנקמן-פריד עשוי להרוויח הפחתת זמן גם בשל השתתפותו בתוכניות שיקום המוצעות בכלא. גורם נוסף הוא זיכוי על זמן שבילה במעצר לפני מתן גזר הדין – ובמקרה של סב"פ זמן זה עמד על כחודשיים, לאחר שבקשת השחרור בערבות שלו נדחתה ב-2023. ⚖️ SBF's prison term shortened by over 4 years FTX founder Sam Bankman-Fried, originally sentenced to 25 years for orchestrating a $11B crypto fraud, now has a projected release date of Dec 14, 2044 — serving under 21 years. ????Currently held at FCI Terminal Island ⏳ Sentence… pic.twitter.com/N3y9Cj1of1 — SAFEX (@SAFEX_Exchange) May 27, 2025 יצוין כי החדשות על הקדמת שחרורו של בנקמן-פריד כנראה יפתיעו רבים, בהתחשב בהשפעה העצומה שהייתה לפרשת ההונאה על תעשיית הקריפטו כולה. לאחר מתן גזר הדין, בנקמן-פריד הוחזק תחילה במרכז המעצר המטרופוליטן בברוקלין, מתקן הידוע לשמצה בקשיחותו, שם משך ביקורת בין היתר על ראיון בלתי צפוי שהעניק לעיתונאי טאקר קרלסון. מקורות המכירים את הנושא ציינו כי לשכת בתי הכלא לא אישרה את הראיון וכי פרסומו תפס את הרשויות הפדרליות בהפתעה. מקור אחד טען שסב"פ השתמש בקישור וידיאו של עורך דין-לקוח כדי לדבר עם קרלסון. מאוחר יותר, בנקמן-פריד הועבר למתקן FCI טרמינל איילנד – מתקן פדרלי בשמירה נמוכה השוכן בסן פדרו, קליפורניה. הסיבות למעבר לא נמסרו לציבור באופן רשמי, אך עורך דינו של בנקמן-פריד ביקש בעבר להעבירו לכלא ברמת שמירה נמוכה יותר. בבקשתו נימק עורך הדין את בקשת המעבר בכך ש-סב"פ לוקה באוטיזם – עניין שלא הוכח מעולם – ובכך שאין לו עבר פלילי קודם. מה קורה עם הבכירים האחרים ועם הלקוחות הגזולים? בכירים נוספים בפרשת FTX זכו גם כן להפחתות בעונשם. קרוליין אליסון, מנכ"לית אלמידה ריסרץ' לשעבר ועדת תביעה מרכזית במשפטו של סב"ם, נדונה לשנתיים מאסר לאחר שהודתה באשמה בשבעה סעיפי מרמה וקשירת קשר פדרליים. לפי לשכת בתי הכלא, היא צפויה להשתחרר כשישה חודשים מוקדם מהצפוי. ריאן סלאמה, בכיר לשעבר ב-FTX, הודה באשמה וקיבל גזר דין של שבע וחצי שנים מאסר. כעת נודע כי תאריך שחרורו החדש הוא 1 במרץ 2031 – גם כן שנה קודם לתאריך המקורי שנקבע לשחרורו. בכירים אחרים, כמו גארי וואנג ונישד סינג, הצליחו להימנע ממאסר לחלוטין בזכות שיתוף הפעולה שלהם בתיק.  נכון לכעת, לאחר שנים של הליכים משפטיים וארגון מחדש של פשיטת הרגל, לקוחות FTX לשעבר שנפגעו מהונאת הקריפטו, עומדים להתחיל לקבל פיצוי חלקי עבור הנכסים שאבדו להם, והדבר יקרה החל מסוף החודש. על פי תוכנית הרה-ארגון שאושרה על ידי בית המשפט, נושים עם תביעות מעל 50,000 דולר יקבלו 72.5% מהסכום המגיע להם בסבב תשלומים ראשוני זה. שאר 27.5%, יחד עם כל ריבית לאחר פשיטת הרגל, יחולקו בשלבים עתידיים. במקביל להתפתחויות אלו, הצוות המשפטי של בנקמן-פריד הגיש גם ערעור על גזר הדין של 25 שנות מאסר, בטענה שהשופט במשפט "מעולם לא הניח שהוא חף מפשע". העונש הכבד – כי איחר את ממשל טראמפ? יצוין כי אפשר שסב"פ היה מסיים את משפטו עם עונש קל בהרבה לו היה גזר הדין ניתן השנה. מאז כניסת הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן ניכר שינוי דרמטי ביחס הרגולטורי כלפי תעשיית הקריפטו בארה"ב. תחת ממשל טראמפ הרפובליקני, ואחרי שהנשיא הביא עימו גישה פרו-קריפטו בהרבה, חלה הקלה משמעותית בלחץ הרגולטורי על שחקנים מרכזיים בתחום. כך לדוגמה, התביעות נגד בורסות קריפטו גדולות כמו קוינבייס (Coinbase) ובינאנס (Binance), שהוגשו בעבר על ידי רשות ניירות ערך, ה-SEC, באשמת הפעלת פלטפורמות מסחר בניירות ערך לא רשומים – זכו לביטול או להשהיה. ממשל טראמפ גם הקים כוח משימה חדש לקריפטו וביטל יחידות אכיפה קודמות, תוך הצהרה כי הוא שואף ליצור סביבת רגולציה ברורה ותומכת יותר לחדשנות בתחום. כל זאת עומד בניגוד בולט לגורלו של בנקמן-פריד, שנקלע לסבך משפטי בתקופה שבה הגישה הרגולטורית לנכסים דיגיטליים והשקעה בהם הייתה נוקשה בהרבה.