Base44 היא אחד השמות החמים בשלושת החודשים האחרונים בעולם הלוהט והמתפתח במהרה של הבינה המלאכותית היוצרת. עוד מעט יורחב כאן עליה, אבל לפני כן כדאי לדעת שהיא התחילה ברעיון שעלה בכלל בטיול של ישראלי למזרח. משם, בשלושה חודשים בלבד, היא התפשטה לרחבי העולם, וכבר יש לה מאות אלפי משתמשים, כולל אחד מכל 100 ישראלים. מאחורי הכלי החדש עומד מאור שלמה בן ה-31. הוא סיפר עליו במליאה המרכזית של AWS Summit Tel Aviv – כנס הלקוחות והשותפים של הסניף הישראלי של ענקית הענן, שנערך אתמול (ד'), בהפקת אנשים ומחשבים. הוא דיבר בפני אלפי המשתתפים באירוע הוותיק (כבר שנה 12 ברציפות), שהתקיים באקספו תל אביב. "ב-7 באוקטובר התגייסתי למילואים לזמן רב, של יותר משנה", אמר שלמה. "עם סיום שירות המילואים התחלתי לעבוד על המיזם החדש בטיול שעשיתי עם בת הזוג שלי בתאילנד ובפיליפינים. כאיש תוכנה, אני חושב זמן רב על הרעיון של לעזור לאנשים לבנות תוכנה בלא לכתוב קוד. באחרונה, עם השיפור במודלי הבינה המלאכותית, בניתי פלטפורמה שכזו, שמאפשרת לכל משתמש, גם אם הוא לא איש טכני, להפוך רעיונות שלו למציאות. הפלטפורמה מאפשרת לאנשים לבנות כלים, אתרים, משחקים ויישומים, ולעשות זאת רק בעזרת דאטה – ולא קוד. המשתמש רושם כמה משפטים – ויש לו אפליקציה. מאז שהוצאנו את הכלי לשוק, לפני כשלושה חודשים, חווינו גידול מטורף". החברה שעומדת מאחורי Base44 היא אקספלוריום, שאותה הקים שלמה, יחד עם אור טמיר ועומר הר. אקספלוריום פועלת בעולמות ניתוח הדאטה וגייסה 129 מיליון דולר. עם גיוסו של שלמה לשירות המילואים הארוך, הר החליף אותו כמנכ"ל. שילוב יעיל בין קלוד, ג'מיני ועוד שלמה הסביר כי "עבור Base44, אנחנו משתמשים בכמה מודלי שפה גדולים ומוכרים, כמו קלוד וג'מיני, ומשלבים ביניהם ביעילות. לעתים נדרש יותר ממודל אחד, ואנחנו מתבססים על שירות הבינה המלאכותית היוצרת Amazon Bedrock, שמציע מבחר מודלים. השירות סקלאבילי ותומך ביכולת גידול מהירה. זה מאפשר לנו לסייע למשתמשים לבנות אפליקציות ענן בעזרת בינה מלאכותית יוצרת, בסיוע מודלים מאומנים, הנגישים באמצעות API. באמצעות השימוש שלנו ב-Bedrock, הלקוחות שלנו יכולים למצוא את המודל המתאים לצרכיהם, להתאים אותו עם הנתונים שלהם ולפרוס אותו". "כל שנדרש הוא להיכנס לאתר ולתאר לבינה המלאכותית מה היישום שרוצים להקים – והמודל יבנה אותו בתוך זמן קצר. בתוך דקות מתקבל יישום פעיל ועובד, שיסייע לעסק", אמר. מודלי בינה מלאכותית ש-"חושבים מוצרית" לדברי שלמה, "מודלי ה-AI היו לטובים יותר בשנה האחרונה, ואחת היכולות החדשות שלהם היא 'לחשוב מוצרית'. התשתית שלנו מאפשרת למודל לתרגל את ההיגיון העסקי, וכן לערוך ניהול משתמשים, אינטגרציות וכל מה שדרוש כדי לדעת האם הפיתוח ישים ועובד". הוא הוסיף כי "הפלטפורמה עובדת בגישה של 'סוללה כלולה', משמע – שהכול כבר בפנים, עם תמיכה מובנית ברכיבי המחשוב השונים ושילוב בין מודלי AI לטובת היצירה של היישומים". שלמה סיים את דבריו בהדגמה על הבמה: הוא הכין יישום, שבוחן את מצבם הרגשי של משתתפי הכנס, מה החוויות שלהם ממנו והאם הם נהנים. "היישום שנבנה בזמן אמת משלב טקסט ותמונות, והוא משתלב בתפיסה שלנו של לבנות מה שרוצים ומדמיינים", אמר. "הגידול שלנו מהיר מאוד. הצלחנו להגיע בשלושה חודשים בלבד מ-0 למיליון דולר של ARR (הכנסות חוזרות שנתיות – י"ה). אנחנו מטפלים מדי חודש ב-250 מיליארדי טוקנים (פריטי מידע, סוג של נתונים, שמייצגים פיסות נתונים אחרות ומורכבות יותר – י"ה). הגענו במהירות למצב שבו יש לנו מאות אלפי משתמשים".

מאת: צוות MedOne העולם כולו רותח סביב בינה מלאכותית. ממשלות, בנקים, סטארט-אפים ורשתות בריאות – כולם מיישמים AI בקצב מסחרר. אבל מתחת למודלים החכמים ולממשקים החדישים יש צורך אחד בסיסי, שמכריע הכל: תשתית. חשמל. קירור. קישוריות. שרידות. ב-MedOne אנחנו לא עוסקים רק בדאטה סנטרים – אנחנו בונים את הליבה הדיגיטלית של ישראל כבר 25 שנה. עם אתרים תת-קרקעיים, אבטחה מחמירה, קישוריות חוצת יבשות ושותפויות אסטרטגיות שמניעות את העתיד. תשתית חכמה – מתחילה בקישוריות הביצועים של מודל AI נמדדים לא רק לפי עוצמת העיבוד, אלא לפי מהירות הגישה למידע. ב-MedOne פיתחנו שכבת קישוריות מקיפה' שמהווה את התשתית הקריטית של ישראל הדיגיטלית: קישוריות לכל ספקיות התקשורת הישראליות חיבור ישיר ל-IXX – צומת התקשורת המרכזית בישראל גישה מלאה לכל הכבלים התת-ימיים הבינלאומיים תשתית P2P ללקוחות פרטיים וארגוניים חיבור לעננים ציבוריים והיברידיים (AWS, Azure, GCP, ענן ישראלי) הכל בנוי סביב SLA מחמיר של 99.999% זמינות, יתירות מלאה, וזמן תגובה אופטימלי – ברמה שלא קיימת באף אתר אחר בישראל. לא רק חשמל – גם קירור, גם שרידות שרתים מבוססי GPU לצרכי AI מייצרים חום בקנה מידה תעשייתי. אם לא מקררים נכון – המערכת קורסת. לכן ב-MedOne שילבנו את מערכות הקירור המתקדמות בארץ: In-Row קירור ממוקד Liquid Cooling לחוות GPU עתירות חום ניהול DCIM ובקרה חכמה לפי עומסים וטמפרטורה וכל זה – ממוקם בתוך אתרים תת-קרקעיים ממוגנים, עם מערכות UPS וגנרטורים 2N, מסנני זרם, בקרה רציפה ויכולת פעולה גם בתרחישים ביטחוניים קיצוניים. אלי מטרה, סמנכ"ל הסחר של MedOne, מסכם: "אנחנו לא מדברים על תשתית – אנחנו חיים אותה כבר 25 שנה. אצלנו זה לא ניסוי, זו מומחיות. ואם אתה מריץ AI, שירותים קריטיים או מערכות שלא יכולות להפסיק לפעול –  במערכות קריטיות אין מקום לטעויות – רק לתשתית שמבטיחה פעולה רציפה". תשתית שתוכננה למשימות קריטיות בין לקוחותינו: ממשלה, בריאות, מוסדות פיננסיים, חברות ביטוח, ענקיות AI, תעשיות רגישות וספקיות שירות. כולם יודעים – ב-MedOne, המשימות הקריטיות שלהם פועלות גם כשהשוק נעצר, גם כשיש טילים באוויר, גם כשיש הפסקת חשמל, גם כשאין תקשורת. לכן כל אתר שלנו נבנה לפי תקני Tier IV ומאושר לתקנים: ISO 27001, ISO 22301, PCI-DSS, ISO 27799 עם בקרה מלאה, גיבוי גיאוגרפי ותגובה מיידית. גב פיננסי – שמבטיח יציבות אמיתית מאחורי MedOne עומדים שותפים מהחזקים בישראל ובעולם: קבוצת תעבורה קרן Berkshire Partners קבוצת van Rooyen יחד, הם מבטיחים לנו את היכולת להמשיך להתרחב, להשקיע בתשתיות ייחודיות, ולהציב רף חדש למה שנחשב "דאטה סנטר" בישראל. חזון שמתגשם: 11 אתרים – מתוכננים קדימה כיום אנו מפעילים ארבעה אתרים תת-קרקעיים פעילים, ועוד שבעה אתרים חדשים בפיתוח – כולם לפי הסטנדרט המחמיר ביותר, כולם מוכנים לעידן הבינה המלאכותית. לסיכום: מאחורי כל חדשנות, כל פיתוח, כל מערכת קריטית – יש תשתית. מאחורי התשתית – יש MedOne. וזה כל ההבדל בין תפקוד מלא – לקריסה. עם קישוריות בינלאומית, קירור מתקדם, שרידות פיזית ו-SLA של 99.999%, אנחנו לא רק מוכנים לעידן הבינה המלאכותית – אנחנו כבר שם.

במשך יותר מעשור רוסיה ערכה תהליך רחב היקף, וחשאי – של מודרניזציה של כמה ממתקני הגרעין הרגישים ביותר שלה; כך עולה מחשיפה של חומרים שהתגלו בשל פרצת אבטחה. הארץ מפרסם היום (ה') את הממצאים שפרסמו אתר התחקירים הדני Danwatch והשבועון הגרמני דר שפיגל. החשיפה של הנתונים הסודיים התבססה על מאגר רחב היקף, של יותר משני מיליון מסמכים, שתחקירני העיתונים איתרו בבסיס נתונים ציבורי, שעוסק ברכש ממשלתי. "ביחד ניתחנו יותר משני מיליון מסמכים שנוגעים לרכש צבאי רוסי. שלפנו את המסמכים באופן שיטתי ממאגר מידע ציבורי, ועשינו זאת במשך חודשים רבים", כתבו התחקירנים. לדבריהם, "הרשויות הרוסיות הגבילו בהדרגה את הגישה לבסיס הנתונים, אך הצלחנו לעקוף את ההגבלות הללו על ידי שימוש במגוון טכניקות דיגיטליות, כולל רשת שרתים שממוקמת ברוסיה, קזחסטן ובלרוס". מומחים ציינו כי מדובר במחדל חמור בנהלים: בדצמבר 2020 העביר הפרלמנט הרוסי חוק שאמור היה להדק את כללי הרכש הציבורי עבור הצבא, לאחר שנודע לרשויות כי סודות צבאיים משותפים לעתים קרובות מדי בחומרי המכרזים. אלא שסמוך לאותה תקופה, משרד ההגנה הרוסי בנה מאגר מכרזים חדש לרכש צבאי, שהיה סגור לציבור וזמין רק לעסקים רוסיים שנבדקו. עם זאת, בכירים בחברות בנייה צבאיות רוסיות המשיכו לשתף מסמכים רגישים במאגר הציבורי. כך, תחקירני העיתונים זיהו תוכניות רגישות של בסיסי נשק גרעיני אסטרטגיים, שצורפו למכרזים – כבר בקיץ 2024. מה מעלים המסמכים? המסמכים חושפים כמה מתקנים חדשים, שנבנו בכל רחבי רוסיה: בסיסים שלמים כמעט שיושרו ונבנו מחדש מהיסוד, מאות צריפים חדשים, מגדלי שמירה, מרכזי בקרה ומבני אחסון הוקמו, וכמה קילומטרים של מנהרות תת קרקעיות נחפרו. יש בהם תוכניות בנייה, תרשימי מערכות אבטחה וחשמל, פרטים על חפירת מנהרות תת קרקעיות וכן דיווחים על עיסוקי הפנאי של החיילים הרוסים. המסמכים כוללים גם פרטים על מערכות החשמל, תשתיות המחשוב, אזעקות, מיקומי חיישנים, מצלמות מעקב, דלתות עמידות בפיצוץ ומבנים מבוצרים. עוד בין המסמכים: שרטוטים מפורטים של בסיסי חיל הטילים האסטרטגיים של רוסיה, שנמצא ליד העיירה יאסני שבאזור אורנבורג. אלה מצוידים ב-"אוונגרד" – טיל היפר-קולי, שמסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני. לצד תוכניות בנייה ותרשימי מערכות האבטחה נמצאו שלטי קיר במתקנים, עם כיתובי אזהרה. "המודיעין האולטימטיבי" האנס מ. קריסטנסן, מנהל פרויקט המידע הגרעיני של פדרציית המדענים האמריקנים, אמר לשני העיתונים כי "עד כה, יכולנו לעקוב אחרי הבסיסים האלה רק מלמעלה, על בסיס תצלומי לוויין. כעת, בפעם הראשונה, אנחנו יכולים להיכנס פנימה, לתוך המבנים ולמתקנים התת-קרקעיים. זה חסר תקדים לחלוטין". מומחי מודיעין מערביים, בהם קצין מודיעין לשעבר בצבא הבריטי, פיליפ אינגרם, הגדירו את דליפת המידע כ-"כישלון חמור" של מנגנוני האבטחה הרוסיים, משום שהיא עלולה לחשוף נקודות תורפה קריטיות בבסיסים הגרעיניים של רוסיה. "חומר שכזה הוא המודיעין האולטימטיבי", אמר אינגרם. משרד ההגנה הרוסי לא הגיב לפרסומים.

לפערי השכר בין גברים ונשים בהיי-טק יש סיבות שונות. אחת מהן, כפי שמעלה מחקר חדש שנעשה על ידי הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, היא מעבר בין מקומות עבודה: גברים מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר מאשר נשים, ושם הם משפרים את השכר שלהם, ואילו נשים נוטות יותר לשמור על מקום העבודה מטעמי נוחות וקריירה. פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. צילום: עודד אנטמן "מצאנו במחקר שנשים וגברים נהנים מהעלאת שכר בשיעור דומה בעקבות מעבר עבודה. אבל, כיוון שגברים עוברים עבודות בתדירות גבוהה יותר מנשים, פערי השכר בין המינים גדלים עם התקדמות הקריירה", אמר פרופ' איתי אטר מהפקולטה. פרופ' אטר הוא שערך את המחקר, שנשא את השם "קנס האימהות בהיי-טק", יחד עם ד"ר שרית ויסבורד מהאוניברסיטה העברית, ד"ר אסף קובו מרשות החדשנות, ד"ר נעם גרובר מקרן המטבע הבינלאומית ונעה ברניר מאוניברסיטת תל אביב. המחקר מתבסס על נתונים אודות השנים 2005-2018 וממצאיו הוצגו במסגרת כנס נשים בהיי-טק 2025, שנערך השבוע בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ביוזמת פורום אישה בהיי-טק באגודה הישראלית לכלכלה, שמהווה חלק מהאוניברסיטה. פרופ' אטר ציין כי "הפער במעברי העבודה בין גברים לנשים מתרחב בשנים שבהן יש ילדים קטנים בבית. בשנים האלה נשים, ככל הנראה, מעדיפות את הנוחות של מקום העבודה המוכר על פני התחלה במקום עבודה חדש". ח"כ אורית פרקש הכהן, לשעבר שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שהשתתפה בכנס, אמרה כי "ההיי-טק בעיקר לא רוצה שיפריעו לו. הכנס הזה מתכתב עם נושא החינוך: כדי לשנות את תפיסת העולם בנוגע לבנות וטכנולוגיה נדרשות התערבות ממשלתית ותמיכה ממשלתית". דובר נוסף היה ד"ר סרגיי סומקין ממכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. הוא אמר כי הפערים בין המינים מתחילים כבר מבית הספר. "הפערים האלה הם לא תוצאה של הבדל ביכולות בין גברים לנשים, אלא נוצרים על ידי בחירות שונות והעדפות שונות של תלמידות ותלמידים", ציין. סיבות נוספות שאותן ד"ר סומקין מנה הן מחסור בכיתות מצוינות בחטיבות הביניים, שתורם לחוסר איזון מגדרי, ופערים בתקציבים ובזמינות קרקעות לבניית בתי ספר ברשויות השונות. לדבריו, "אנחנו ממליצים לאפשר גישה ללימודי בגרות בהיי-טק לכל תלמיד ותלמידה בישראל, במסגרת בית הספר, במרכזי מצוינות על אזוריים או בכיתות לימוד וירטואליות". "יש נסיגה מדאיגה במצב הנשים – וההיי-טק לא חסין" פרופ' יוסי שפיגל, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה, ופרופ' כרמית תדמור – שניהם מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ומיוזמי הכנס – אמרו כי "מאז כינון הממשלה הנוכחית חלה נסיגה מדאיגה במעמדן של הנשים בישראל, ובמיוחד בייצוג בתפקידי מפתח בשירות הציבורי – אך גם תעשיית ההיי-טק לא חסינה". דוברת נוספת באירוע הייתה ענבל אורפז, יועצת חדשנות אסטרטגית ומייסדת יוזמת של פורום אישה בהיי-טק. היא אמרה ש-"דווקא עכשיו, כשתוכניות הגיוון וההכללה בארצות הברית נמצאות תחת מתקפה, חשוב להמשיך לפעול לקידום שוויון בין נשים לגברים בהיי-טק". פרופ' אלכסנדרה קלב, ראשת החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, אמרה ש-"מחקר בקרב ארגוני היי-טק אמריקניים מציע מפת דרכים לשלוש אסטרטגיות עיקריות של תוכניות קידום גיוון בארגונים: שינוי עמדות של מנהלים, שינוי מבני קריירה והטמעת שינוי מתמשך". לדברי פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב וחבר סגל בקרן מנדל-ישראל למנהיגות, אמר כי "הנורמות שהשתרשו בסטארט-אפים – זמינות לעבודה 24/7 ומחיקת מחיצות בין הבית לעבודה – מדירות אימהות ואבות צעירים, ובכך מצמצמות מאוד את מאגר כוח האדם האיכותי העומד לרשות ההיי-טק". כמו כן, נערך בכנס פאנל בהנחיית אורפז ובהשתתפות ליאור וילצ'ינסקי, מייסדת שותפה ומנכ"לית מורנינג (לשעבר חשבונית ירוקה), יוחאי אוליאל, סגן נשיא למחקר ופיתוח בטאבולה, ורננה אשכנזי, שותפה בקרן הון-הסיכון גרוב ונצ'רס.

החברה האמריקנית טנאבל הודיעה היום (ה') על כוונתה לרכוש את אפקס סקיוריטי – חברה ישראלית שאחד המשקיעים בה הוא סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. סכום הרכישה לא נמסר, אולם בכלכליסט פורסם כי מדובר ב-105 מיליון דולר. אפקס נוסדה ב-2023 על ידי מתן דרמן, המשמש כמנכ"ל החברה, ותומר אבני, סמנכ"ל המוצר שלה. מאוחר יותר הצטרף אליהם עומר כץ כסמנכ"ל הטכנולוגיות. הטכנולוגיה של אפקס משמשת להגנה על ארגונים מפני משטחי תקיפה מבוססי בינה מלאכותית – תחום שגדל במהירות. לפי אתר החברה, הפתרון שלה משמש לקוחות מרשימת הפורצ'ן 500. אלטמן השקיע באפקס בשלביה המוקדמים, לצד הקרנות סקויה קפיטל ואינדקס ונצ'רס, וכן קלם דלאנג, מנכ"ל Hugging Face. החברה גייסה 8.6 מיליון דולר בלבד – מה שאומר שהרכישה מבוצעת בסכום שגדול ביותר מפי 12 מסכום הגיוסים של הנרכשת. מטנאבל נמסר כי היא מאמינה שהרכישה תסייע לארגונים לזהות ולהקטין את סיכוני הסייבר, שהולכים וגוברים עם התפתחותה של הבינה המלאכותית היוצרת. בין היתר, מדובר בסיכונים שנובעים מיישומי Shadow AI, מקוד שנוצר על ידי בינה מלאכותית לצורך זיוף זהויות ומשירותי ענן שאין עליהם משילות. הפתרון של אפקס ישולב עם שתיים מהפלטפורמות של טנאבל – Tanable One ו-AI Aware, שאותה היא השיקה בשנה שעברה. "זה הרגע להתחיל להיות לפני הסיכון" סטיב וינץ, מנכ"ל משותף וסמנכ"ל הכספים של טנאבל, אמר כי "הבינה המלאכותית מרחיבה באופן דרמטי את משטח התקיפה, ומציגה סיכונים דינמיים וכאלה שמתפתחים במהירות, שרוב הארגונים לא יכולים להתמודד איתם. האסטרטגיה של טנאבל תמיד הייתה להיות לפני התרחבות משטח התקיפה – לא רק לנהל את המצב אחרי שארגונים נחשפים, אלא למנוע את אותן חשיפות לפני שהן קורות". לדברי שותפו לתפקיד המנכ"ל, מארק ת'ורמונד, "עם האימוץ המהיר של ה-AI על ידי ארגונים, רבים מזהים שעכשיו זה הרגע להתחיל להיות לפני הסיכון, לפני שהם יחוו מתקפות בסדרי גודל. אפקס מספקת את הנראות, ההקשר והשליטה שצוותי האבטחה צריכים כדי להקטין בצורה פרו-אקטיבית את הסיכונים הנובעים מה-GenAI". דרמן ציין כי "משטח התקיפה של ה-AI מצטרף לכל מה שארגונים צריכים לאבטח. טיפול בכך כחלק מניהול חשיפות הוא הגישה הכי אסטרטגית. יחד עם טנאבל, נסייע לארגונים לנהל את סיכוני הבינה המלאכותית שלהם תוך מתן הקשר – לא ב-Silo, אלא כחלק מהסביבה הרחבה יותר שלהם". רכישה שישית בישראל יצוין כי אפקס היא החברה השישית שטנאבל רוכשת בישראל, והשנייה השנה. בינואר האחרון היא קנתה את וולקן סייבר, שפיתחה פלטפורמה לניהול סיכונים שנובעים מחולשות, וכן לזיהוי וטיפול בפריצות קוד – תמורת 150 מיליון דולר. ביוני 2024 קנתה טנאבל את סטארט-אפ הסייבר אאוריקה סקיוריטי בעשרות מיליוני דולרים. אאוריקה, שהוקמה ב-2022, פיתחה טכנולוגיית הגנת מידע ונתונים בענן (DSPM). ב-2023 היא רכשה את ארמטיק, תמורת כ-350 מיליון דולר. הנרכשת מתמחה באבטחת תשתיות הענן, ומאפשרת מיפוי כולל וניטור אוטומטי של כלל נכסי תשתיות הענן הקיימים בארגון. ב-2022 קנתה טנאבל את סימפטום, שהוקמה שלוש שנים קודם לכן. סימפטום פיתחה מערכת Secure posture management, שמבצעת בדיקות אבטחה ברשת הארגונית, מזהה פרצות וחולשות, וממליצה לארגונים מה לעשות כדי לסגור אותן. החברה הישראלית הראשונה שטנאבל רכשה היא אינדג'י. זה היה ב-2019, חמש שנים לאחר הקמתה. אינדג'י הפכה למרכז הפיתוח של טנאבל בישראל עבור אבטחת טכנולוגיה תפעולית (OT) וניתוח איומים, והרחיבה את יכולות החברה בתחום – מניהול סיכונים לניהול נכסים, ניהול תצורה וזיהוי איומים.

כרטיסי המסך המודרניים כבר מזמן לא משמשים, במקרים רבים, את הגיימרים בלבד, אלא גם יוצרי תוכן – במיוחד את אלה שיודעים להשתמש באפליקציות שיודעות להשתמש ביכולות ה-AI של המעבדים הגרפיים שבליבת הכרטיסים הללו. אבל הכרטיסים עצמם הם רק חלק מהסיפור – במיוחד כשזה נוגע לגיימרים, אך גם ליוצרי התוכן, שבמקרים רבים עובדים על כמה יישומים במקביל. גם אלה וגם אלה רוצים שטח מסך יותר גדול מתמיד, ושזה יהיה במסך עם ספירת אינצ'ים רבה ככל שהכיס מאפשר. השורה התחתונה היא שבשוק יש כיום היצע הרבה יותר גדול של מה שמוגדר מסכים עם תצוגה רחבה במיוחד, ובמקרה המסוים של Legion R34w-30 מבית לנובו מדובר במסך 34 אינץ' ביחס היבט של 21:9. זה אומר שמדובר במסך שמציע תצוגה כמו מסך רגיל בגודל 27 אינץ' ועוד חצי שצמוד אליו, פחות או יותר, ובא לידי ביטוי ברזולוציה של 3440×1440 פיקסלים. מסך קעור, כמו שגיימרים אוהבים ויוצרי תוכן צריכים יש עוד היבט שגיימרים אוהבים מאוד, אבל גם יוצרי תוכן יכולים וצריכים ליהנות ממנו: ה-Legion R34w-30 הוא מסך קעור עם רדיוס של 1500R. מסך קעור, לפי ההגדרה בספר המשחקים הלא רשמי, מספק עקומה טבעית, שמצמצמת את עיוותי התצוגה ומעצימה את תחושת העומק. זה גם אומר שאם יושבים ממש באמצע המסך, אפשר, בדרך כלל, לקלוט את כל התמונה המוצגת כמעט בלי להזיז את הראש. זה טוב, כאמור, לא רק לגיימרים, אלא גם לעבודה שוטפת. מי שניסה אי פעם מסך קעור גדול בתצורה רחבה יודע עד כמה זה יעיל ומסייע לעבודה השוטפת. התמורה למחיר טובה, במיוחד עבור מי שעושה את צעדיו הראשונים עם מסכים בגודל הזה, בקיעור הזה, למשחקים וגם לעבודה ויצירת תוכן הפאנל של המסך הוא מסוג VA עם זוויות צפייה של 178 מעלות מכל הכיוונים, וכאמור גודלו 34 אינץ', כפי שהשם רומז היטב. הוא מציע זמן תגובה של חצי אלפית השנייה לפי תקן MPRT, קצב ריענון סביר של 180 הרץ, בהירות מרבית של 350 ניט, ניגודיות ברמה של 3,000:1, ותמיכה של 99% במרחב הצבעים sRGB ושל 90% במרחב הצבעים DCI-P3. יש גם תמיכה בטכנולוגיית FreeSync Premium של AMD, שמסנכרנת את התמונה במדויק לקצב השליחה מכרטיס המסך עצמו. אלא שזה עובד ברמה הכי גבוהה רק אם יש במחשב כרטיס מסך של AMD. אם לא, כדאי לכם לרכוש מסך שמתאים לכרטיס שיש לכם, ואם הוא של אנבידיה, מומלץ לחפש מסך שתומך ב-G-Sync. המסך – לכל היותר, בחלק הנמוך של תחום הביניים מי שמעורה קצת בתחום יודע שהמספרים המוצגים לעיל לא נמצאים בקצה העליון של הסקאלה. למעשה, אם צריך לחלק את שוק מסכי המשחק הקעורים לרמות, Legion R34w-30 יהיה ממוקם בחלק הנמוך של תחום הביניים או בחלק העליון של שוק הכניסה. זה אומר שהוא מתאים לאלה שרוצים לטעום את השוק המסוים הזה מבלי לבקש הלוואה ממנהל הבנק, וגם לאלה שגם כך מסתפקים בכרטיסי מסך שלא נמצאים בצמרת של השוק. מכיוון שהוא מסך יחסית נמוך במחירו – 1,629 שקלים, אין בו יותר מדי חיבורים מאחור, מה שאומר במיוחד שאין אפשרות להפוך אותו לסוג של רכז. מה שיש זה שני חיבורי HDMI 2.1, שתומכים בקצב ריענון יחסית נמוך של 100 הרץ ברזולוציה מלאה ומאפשרים לחבר קונסולות משחק מודרניות כמו PlayStation 5, וכן חיבור DisplayPort 1.4, שמאפשר את מלוא היכולות של המסך. Lenovo Legion R34w-30. צילום: יח"צ ניתן, במקרה של המסך הזה, לעבור בין החיבורים הללו, וגם בין הגדרות התצוגה של המסך, בקלות יחסית, כי ידית השליטה נמצאת מימין למטה, עם גישה קלה ונוחה מאוד לכל ההגדרות – וטוב שכך. אבל עוד יותר קל לעשות את זה עם Lenovo Accessories and Display Manager, שניתנת להורדה ומאפשרת גישה קלה מהמסך עצמו לכל ההגדרות שקשורות לתפעול השוטף וגם למשחקים. ביתר פירוט, זה אומר החל מבקרת עוצמת הקול של צמד רמקולי ה-3 וואט, שהם במקרה הטוב נחמדים, עבור בכוונון צבעים וכלה בהגדרות מתקדמות יותר של רזולוציה וקצב ריענון, הגדרות כלי משחק שונים וכן הגדרת מחיצות וירטואליות על המסך, שעוזרות לסדר את המסמכים המוצגים בעת העבודה. כאמור, מדובר במסך יחסית, והדגש על יחסית, זול, עם מחיר של 1,629 שקלים. התמורה למחיר טובה, במיוחד עבור מי שעושה את צעדיו הראשונים עם מסכים בגודל הזה, בקיעור הזה, למשחקים וגם לעבודה ויצירת תוכן.

אופרה הכריזה אתמול (ד') כי היא מפתחת גרסה חדשה של הדפדפן שלה, Opera Neon, שלדבריה יהיה דפדפן מבוסס סוכני AI. סוכנים אלה יכולים לעשות עבור המשתמש כמעט כל דבר, כולל מחקר, בניית אפליקציות, ולמעשה כל מטלה אחרת שהבינה המלאכותית יכולה לבצע עבורו ובמקומו. אחת התכונות הבולטות ברשימה היא היכולת של הדפדפן להבין ולפרש את מה שהמשתמשים מבקשים ממנו, ולאחר מכן, בעזרת סוכני AI מבוססי ענן, לייצר באמצעות התובנות הללו את מה שהמשתמש רוצה. לפי אופרה, Neon יוכל ליצור משחקים, דו"חות, קטעי קוד עבור יישום גדול יותר ואפילו לבנות אתרי אינטרנט. יתרה מזאת, הוא יוכל לעבוד על כמה מטלות כאלה במקביל, אפילו כשהמשתמש לא מחובר למכשיר שבו הועברו למערכת הפקודות או הבקשות. מעבר לסוכנים המתקדמים הללו יציע הדפדפן תכונות AI 'רגילות', כולל צ'טבוט לתשובות מהירות, וכן סוכנים שיכולים למכן במהירות רבה יותר בקשות כמו קביעת פגישות, מילוי טפסים אונליין ורכישות אוכל. רוב הפעולות הללו אמורות להתבצע באופן מקומי. Opera Neon מוגדר על ידי החברה כמוצר פרמיום, וזה אומר שהוא יהיה נגיש רק למנויים משלמים. הוא נמצא כעת עמוק בבדיקות פנימיות של אופרה, ולא ברור מתי הוא יגיע לשוק.

גוגל חוגגת 10 שנים לאפליקציית התמונות שלה עם השקת עורך משודרג ומשופר, שנוספו לו שתי תכונות של בינה מלאכותית – Reimagine ו-Auto Frame – שהיו זמינות בעבר רק במכשירי פיקסל, וכעת יוכלו ליהנות מהן יותר משתמשים. תכונת Reimagine משתמשת בבינה מלאכותית יוצרת כדי לשנות אובייקטים ורקעים בתמונות בעזרת הנחיות טקסט. לדוגמה, ניתן לבקש להחליף שמיים קודרים באחת התמונות ב"שמיים כחולים בהירים". תכונת Auto Frame מציעה דרכים שונות למסגור תמונה, בין אם על ידי חיתוך, הרחבה או שימוש בבינה מלאכותית יוצרת כדי למלא את החללים הריקים. לדברי גוגל, העורך החדש נותן למשתמשים הצעות מועילות וממקם את כל כלי העריכה שלו במקום אחד. ניתן להשתמש בהצעות המופעלות על ידי בינה מלאכותית המשלבות אפקטים מרובים לעריכות מהירות עם אפשרות AI Enhance החדשה. לדוגמה, ניתן לשלב אפקטים של בינה מלאכותית, כמו חידוד תמונה והסרת אובייקטים. לחלופין, ניתן להקיש על חלקים ספציפיים בתמונה כדי לקבל כלים מוצעים לעריכת אזור זה. לדוגמה, העורך עשוי להציע להתאים את התאורה או לטשטש את הרקע. גוגל מציינת שהעיצוב המחודש יתחיל להיות זמין ברחבי העולם למכשירי אנדרואיד בחודש הבא, ולמכשירי iOS יגיעו – בהמשך השנה. עוד הודיעה ענקית הטק, כי כעת ניתן לשתף אלבומים באמצעות קודי QR כדי להקל על אחרים לגשת לאלבום. ניתן גם להדפיס את הקודים לאירוע קבוצתי, שבו כל מי שיש לו את הקוד יוכל לצפות ולהוסיף תמונות לאלבום.