השכר הממוצע בהיי-טק הגיע בחודש מרץ האחרון ל-36.731 שקלים – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בגידול של 9% לעומת הנתון בפברואר 2025 ושל 2.3% בהשוואה למרץ אשתקד, אז נרשם השיא האחרון. על פי הנתונים, מספר משרות השכיר בהיי-טק נותר כמעט ללא שינוי לעומת החודש הקודם – הוא גדל ב-0.2% ל-400.4 אלף. בהשוואה למרץ אשתקד, מדובר בגידול של 1.2%. משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.8% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לפברואר 2025. נראה שהשיא החדש שנרשם נובע, במידה רבה, מהבונוסים, שהעובדים מקבלים בדרך כלל לקראת תום הרבעון הראשון של השנה על הביצועים שלהם בשנה הקודמת. לכן, ייתכן שבחודש הבא ניווכח שבאפריל נרשמה ירידה בשכר הממוצע בהיי-טק. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעלי השכר הגבוה ביותר בהיי-טק הם, על פי הנתונים, אנשי ייצור התרופות, כולל תרופות הומיאופתיות, שהשתכרו במרץ 42,446 שקלים בממוצע. אחריהם ברשימה אנשי התכנות והייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, כאשר בהמשך נמצאים, לפי הסדר, אנשי המו"פ, ייצור המחשבים, המכשור האלקטרוני והאופטי, אנשי ה-IT, שירותי התקשורת, והעובדים והמנהלים בתחום ייצור כלי התחבורה וההובלה האחרים. ככלל, השכר הממוצע למשרת שכיר בהיי-טק רשם במרץ עלייה של 4.9% ל-14,672 שקלים. נתוני הבזק לחודש אפריל מראים כי הוא הגיע ל-13,194 שקלים – ירידה של כ-1,500 שקלים לעומת מרץ, אולם עלייה של 3.3% בהשוואה לאפריל 2024.

מטא וקונסטליישן אנרג'י (Constellation Energy) – יצרנית אנרגיה אמריקנית מובילה – חתמו באחרונה על הסכם רכישת חשמל (PPA) ארוך טווח לשני עשורים, שבמסגרתו מטא תרכוש את כל תפוקת האנרגיה מכור גרעיני אחד באילינוי. ההסכם, שייכנס לתוקף בעוד שנתיים, ביוני 2027, יספק למטא 1,121 מגה-וואט של אנרגיה גרעינית נטולת פליטות מהמתקן של קונסטליישן ב-קלינטון (Clinton Clean Energy Center). מטא הדגישה כי האנרגיה הגרעינית הזו תתמוך ביעדי האנרגיה הנקייה שלה, בפעילותה באזור, ובעיקר בשאיפותיה בתחום הבינה המלאכותית. אורבי פארק, ראש תחום האנרגיה הגלובלית במטא, ציינה כי "אבטחת אנרגיה נקייה ואמינה הכרחית להמשך קידום שאיפות ה-AI שלנו", והוסיפה וסבירה כי עבור מטר שמירת פעילות הכור "היא חלק חשוב בחיזוק המנהיגות האמריקנית באנרגיה". We’ve signed an agreement with @Meta for the emissions-free output of Clinton Clean Energy Center. Deal supports Meta’s clean energy goals and operations in the region while enabling us to relicense and continue operating Clinton for another 20 years. 1/3 https://t.co/VQnTVnl1jp — Constellation (@ConstellationEG) June 3, 2025 במקום תוכנית מדינית – עסקים עם ענקית טק ההסכם מבטיח את עתידו של המתקן הגרעיני בקלינטון למשך 20 שנים נוספות, לאחר שב-2027 תפוג תוכנית התמיכה המדינתית (ZEC – ר"ת Zero Emission Credit) שאפשרה את המשך פעילותו. המתקן היה מיועד לסגירה מוקדמת בשנת 2017 לאחר שנים של הפסדים כספיים, אך ניצל בזכות חקיקה מדינתית. העסקה עם מטא מהווה פתרון המחליף למעשה את תוכנית ZEC, ומבטיח את פעילות המתקן לטווח ארוך ללא תמיכה של משלמי המיסים. מעבר לכך, ההסכם יאפשר הגדלה של תפוקת המתקן ב-30 מגה-וואט, דרך שדרוגים, וישמור על כ-1,000 משרות מקומיות בשכר גבוה. המתקן תורם כ-13.5 מיליון דולר בשנה בהכנסות ממיסים. דיווחים הצביעו על כך שסגירת המפעל בקלינטון הייתה גורמת לעלייה משמעותית בפליטות הפחמן ולהשפעה שלילית על התוצר המקומי הגולמי של אילינוי, דבר שהעסקה עם מטא – מונעת. בנוסף, קונסטליישן גם התחייבה להשקיע מיליון דולר נוספים בקהילה המקומית בחמש השנים הקרובות, החל מ-2026, לתמיכה בפיתוח כוח עבודה, שירותים חברתיים, חינוך ועמותות מקומיות. ג'ו דומינגז, נשיא ומנכ"ל קונסטליישן, אמר כי החברה "גאה בשותפות עם מטא" שכן הבינה ש"תמיכה ברישוי מחדש ובהרחבת מתקנים קיימים משפיעה באותה מידה כמו מציאת מקורות אנרגיה חדשים". ראש עיריית קלינטון, הלן מיקלאסי, בירכה על ההסכם, וציינה כי מטא "משקיעה בעתיד שלנו, שומרת על משרות בשכר טוב ומניעה פיתוח כלכלי לעשרות שנים קדימה".  בעקבות ההסכם, קונסטליישן בוחנת גם אפשרות לפתח באתר כור מתקדם או כור מודולרי קטן (SMR). דואגת להבטיח אספקת אנרגיה לצרכיה – מממנת פיתוח אתרים של תחנות כוח גרעיניות. צילום: Shutterstock ענקיות הטק במרדף אחרי אנרגיה גרעינית לטובת דרישות ה-AI עסקת מטא-קונסטליישן היא האחרונה בסדרת מהלכים של ענקיות הטכנולוגיה להבטחת אספקת אנרגיה אמינה ונקייה, במיוחד לאור הדרישות העצומות לדאטה סנטרים שמגבים את ביצועי הבינה המלאכותית. כפי שדיוחנו בעבר, חברות כמו אמזון, גוגל ומיקרוסופט בוחנות ומבטיחות שימוש באנרגיה גרעינית כמרכיב מרכזי באסטרטגיית האנרגיה שלהן. גוגל, לדוגמה, חתמה על הסכם עם אלמנט פאואר (Element Power) למימון פיתוח ראשוני של שלושה אתרים לתחנות כוח גרעיניות חדשות, שכל אחת תייצר לפחות 600 מגה-וואט, עם אופציה לגוגל לרכוש את החשמל לאחר הפעלתן.  אמנדה פיטרסון קוריו, ראש תחום אנרגיית מרכזי נתונים גלובלית בגוגל, אמרה ש"טכנולוגיה גרעינית מתקדמת מספקת אנרגיה אמינה, 24/7, בעומס בסיסי", והרחיבה כי שיתוף הפעולה "משפר את יכולתנו לנוע במהירות הנדרשת כדי לעמוד ברגע זה של בינה מלאכותית". בנוסף, גוגל שיתפה פעולה עם חברת הכורים הקטנים Kairos Power, והתחייבה לרכוש חשמל מצי הכורים שלה, כשהתכנון הוא להשיג 500 מגה-וואט של אנרגיית גרעין עד 2030, במסגרת הסכם אותו הגדירה החברה כ"ראשון מסוגו". Meta’s going nuclear. ☢️ Literally. In a 20-year deal with Constellation, it’s locking in 1,121 MW from Illinois’ Clinton plant to power its AI boom. As the grid gets squeezed, Big Tech is turning to the atom. Welcome to the nuclear renaissance.#Nuclear $META $CSU.TO pic.twitter.com/GqXkQT3HGZ — Juniorstocks.com (@Junior_Stocks) June 3, 2025 אמזון גם היא נכנסה לתמונה, והשקיעה משמעותית בחברת X-energy המתמחה בכורים מודולריים קטנים (SMR), עם מטרה להפעיל מעל 5 ג'יגה-וואט של חשמל שנוצר באמצעות SMR עד שנת 2039. קווין מילר, סגן נשיא לדאטה סנטרים גלובליים ב-AWS – זרוע שירותי מחשוב הענן של אמזון – הדגיש את הדחיפות להשגת מקורות אנרגיה נקייה, וציין: "אנו רואים ביכולת גרעינית מתקדמת חדשה ממש נושא מפתח חיוני".  ומדובר בצורך שגדל בקצב מהיר – לפי הערכה אחת, עד 2027 יידרשו 50 ג'יגה-וואט של קיבולת חשמל חדשה רק כדי לתמוך בבינה מלאכותית. מדובר בתפוקה שוות ערך לכזו שמספקות כ-50 תחנות כוח גרעיניות חדשות. אנרגיה גרעינית, נזכיר, מציעה פתרון קריטי לאתגרי האקלים בזכות צמצום פליטות גזי חממה למינימום, והכורים המודולריים הקטנים נחשבים לגמישים יותר לבנייה. מטא, אמזון וגוגל הן בין החברות שתמכו ביעד של שילוש הקיבולת הגרעינית העולמית עד 2050. ככלל, החיבור בין ענקיות הטכנולוגיה לאנרגיה גרעינית מסמן שינוי באופן שבו תאגידים אלו מספקים את צרכי האנרגיה העצומים שלהן, ויש לקוות כי כיוון זה מצביע על מחויבותן להשקעה בטכנולוגיות בנות קיימא לטובת עתיד אנרגיה נקי וחיובי יותר לאנושות ולכדור הארץ.

ארנק קריפטו חדש, הנושא את שמו ותמונתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הוכרז לאחרונה בשיתוף פעולה עם שוק ה-NFT הבולט Magic Eden. הארנק, אשר מותג כ"ארנק הקריפטו הראשון והיחיד למעריצי טראמפ אמיתיים", נועד לתמוך במסחר של אסימון המם TRUMP$ ונכסים דיגיטליים נוספים, כמו ביטקוין. נפתח עבורו גם אתר אינטרנט עם רשימת המתנה להשקה המלאה הצפויה בהמשך הקיץ. אלא שבני משפחת טראמפ טוענים כי לא הייתה להם יד במהלך. With Billions of Trump fans around the world, the $TRUMP mission has always been to make it super easy for Trump supporters to get into crypto and join the $TRUMP community. The $TRUMP Wallet powered by @magiceden is coming soon. Join the $TRUMP community!… pic.twitter.com/7nIubWIdqw — TrumpMeme (@GetTrumpMemes) June 3, 2025 TRUMP$ – הושק עם השבעת טראמפ אך הארנק – ללא ידיעת המשפחה Magic Eden דיווחה על שותפות שלה עם הצוות שעומד מאחורי אסימון המם של הנשיא, GetTrumpMemes.com. ג'ק לו, מנכ"ל Magic Eden, אישר את מעורבות החברה, וכתב ברשת X כי שיתוף הפעולה לבניית הארנק "מייצג את המחויבות שלנו להכניס קהל רחב יותר עמוק יותר לעולם הקריפטו". הוא ציין כי הארנק יאפשר למשתמשיו לסחור במטבעות מובילים כמו BTC, ETH, SOL, ADA, XRP, DOGE, וכמובן גם באסימון המם שכפי שדיווחנו השיק הנשיא עם השבעתו – TRUMP$.  כדי להגביר את העניין בארנק, בוצע קידום מכירות הכולל הבטחה לנתח ממיליון דולר במטבעות TRUMP$ למשתמשים שיירשמו ויפנו חברים לרשימת ההמתנה.  הקידום המסוים הזה נראה כניסיון נוסף, לכאורה, להניע כספים למיזמי קריפטו הקשורים אל הנשיא טראמפ, ולפי אנליסטים המהלך אף מעיד על הקשרים הגוברים של הנשיא הישן/חדש עם תעשיית הנכסים הדיגיטליים בכלל. I run @Trump and I know nothing about this project! @worldlibertyfi $Trump @AmericanBTC https://t.co/AnlQAKDcqf — Eric Trump (@EricTrump) June 3, 2025 עם זאת, ההכרזה עוררה בלבול וכן מחלוקת מיידית. שעות ספורות לאחר ההודעה, בניו של הנשיא, המעורבים במיזמי הקריפטו של המשפחה, הכחישו בתוקף כל קשר לפרויקט. אריק טראמפ, שלקח על עצמו תפקידי מנהיגות בכמה ממיזמי הקריפטו של אביו, צייץ ב-X: "אני מנהל את Trump@ ואני לא יודע כלום על הפרויקט הזה!". הוא אף איים לנקוט בצעדים משפטיים נגד הפרויקט הלא מאושר, והצהיר כי "אין עסקה למוצר הזה. אין הסכם למוצר הזה. הוא לא אושר". גם דונלד טראמפ ג'וניור, כמו אחיו, הצהיר כי אין לו "שום מעורבות עם מוצר הארנק הזה". ואפילו בארון טראמפ, בנו הצעיר ביותר של הנשיא, צייץ באופן נדיר ב-X והבהיר כי למשפחתו "אין שום מעורבות" עם הארנק החדש שהושק. גם The Trump Organization –  התאגיד שבבעלות הנשיא – הכחיש רשמית כל מעורבות בארנק, ודובר מטעם החברה מסר ל-CoinDesk כי הארגון "לא יודע כלום על הפרויקט הזה", ובכך דחה כל קשר לפלטפורמה. למרות ההכחשות הללו, חשבון X המחובר אל מטבעות המם הקשורים לטראמפ המשיך לקדם את הארנק. במקביל, חשבון X של הארנק הממותג (TrumpWalletApp@) הושעה, כשהסיבה להשעיה אינה ברורה בינתיים. יש לו תכניות רבות לתחום הקריפטו ולהפיכת ארה"ב לשולטת בו. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: Shutterstock טראמפ חזק בקריפטו – ומעלה חשש לקשרי הון-שלטון האירוע מדגיש את המורכבות של מעורבותו החדשה יחסית של טראמפ בתחום הקריפטו. מעורבות בו כוללת לפחות ארבע ישויות שונות, הפועלות תחת השם טראמפ או אשר קשורות למשפחה. עוד בטרם נבחר – השיק את מטבע הקריפטו World Liberty Financial. דונלד טראמפ. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock. מלבד הפרויקט הנוכחי של Magic Eden ו-GetTrumpMemes.com, ישנם: קבוצת Trump Media & Technology (הכוללת את Truth Social ו-Truth.Fi, שהגישה בקשה ל-SEC להשיק ETF של ביטקוין); את World Liberty Financial (מיזם פיננסים מבוזר הנתמך על ידי הנשיא ובניו, שהשיק אסימון ומטבע יציב בשם USD1, ומתכנן להשיק ארנק משלו); וכן את American Bitcoin (יוזמה נפרדת המתמקדת בכריית ביטקוין, בה מעורבים אריק ודונלד טראמפ ג'וניור).  נראה שהקבוצות הללו משתמשות בשם ובמיתוג של טראמפ, אך אינן ממש מתואמות ביניהן. היקף הפרויקטים הללו, הכוללים כבר NFTs, stablecoin, פלטפורמת DeFi ואסימוני מם, מעיד ללא ספק על התעמקות משפחת טראמפ בתעשיית הקריפטו. בעוד שבכהונתו הראשונה ובעבר היה טראמפ ספקן כלפי ביטקוין, הנשיא בכהונתו השנייה השתנה. הוא אימץ את הקריפטו במסרים הפוליטיים שלו, ואף קיים אירוע למשקיעים המובילים באסימון TRUMP$ שלו. דונלד טראמפ ג'וניור הסביר כי כניסת המשפחה לקריפטו נבעה מ"הכרח", בטענה שהם "נודו מהבנקים" לאחר כניסתם לפוליטיקה. עם זאת, המצב הנוכחי, שבו המשפחה מתנערת מפרויקט הארנק הנושא את שמה, מעלה שאלות לגבי הלגיטימיות, האישורים והשימוש בקניין רוחני בתחום ה-Web. כעת לא ברור האם הארנק הממותג יושק כפי שתוכנן, או שההתנערות המשפחתית ממנו חיסלה את סיכויו להצלחה.

ספידאטה הישראלית, שמפתחת פתרונות חומרה להאצת ניתוח ביג דאטה, הודיעה אתמול (ג') על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 44 מיליון דולר. הגיוס מביא את סך ההשקעות בחברה ל-114 מיליון דולר. בין המשקיעים בסבב ניתן למצוא את הקרנות ויולה, פיטנגו פירסט ונורת'83, וכן ליפ-בו טאן, מנכ"ל אינטל, ואייל ולדמן, מייסד מלאנוקס והמנכ"ל שלה לשעבר, שמשמש כחבר בדירקטוריון של ספידאטה. החברה הוקמה ב-2019 על ידי יהונתן פרידמן, יואב עציון, דני וויצחוב, דן חרש, רפי שלום ואיתי אנצה, ומעסיקה מעל 80 עובדים. לצד ההודעה על השלמת הסבב היא מסרה כי גייסה לשורותיה מנכ"ל חדש – עדי גלוון, מנהל ותיק ויזם סדרתי בתחום תשתיות הנתונים, עם עשרות שנות ניסיון. בתפקידו האחרון הוא שימש כמנכ"ל Speedb, שנרכשה על ידי רדיס, ובעבר כיהן בתפקידים בכירים באינפינידט, SQream ו-EMC. המעבד החדש של ספידאטה. צילום: יח"צ כמו כן, ספידאטה משיקה מעבד מסוג חדש מסוג APU (ר"ת Analytics Processing Unit – יחידה לעיבוד אנליטיקה), שתוכנן מהיסוד כדי להתמודד עם אתגרי ניתוח הנתונים בעידן ה-AI. המעבד מיועד להאיץ תהליכים אנליטיים מורכבים ולייעל את התשתיות במרכזי מחשוב. הוא מבוסס על השבב החדש קליסטו, ועל פי החברה "מסיר את צווארי הבקבוק הקיימים בארכיטקטורות הקיימות בתחום הביג דאטה, שאינן מותאמות לטיפול יעיל בכמויות המידע העצומות שנוצרות כיום". כרטיס המעבד, מדגם 200C, מגיע בתצורת PCIe Gen5 x16, מותאם לסביבות שרתים מגוונות וכולל את חבילת התוכנה Dash שפיתחה החברה. התוכנה מאפשרת ניתוב דינמי של עומסי עבודה קיימים אל המעבד, מבלי לדרוש שינוי בקוד האפליקציות או בתשתית. "הבינה המלאכותית לא תקרה בלי ניתוח נתונים" גלוון אמר כי "כולנו יודעים שהבינה המלאכותית תשנה את חיינו, אך שום דבר מזה לא יקרה מבלי שיבוצע קודם ניתוח נתונים. במילים אחרות, לפני שנוכל למקסם את הערך של ה-AI, הנתונים חייבים להיות מוכנים. ה-APU של ספידאטה הוא החולייה החסרה, שמאפשרת אנליטיקה בזמן אמת בהיקפים גדולים ומכסה את כל התחומים – מבינה עסקית ועד לפריצות דרך רפואיות וליישומים מתקדמים של AI". טאן ציין ש-"ככל שנפח ומורכבות הנתונים ממשיכים לגדול בקצב מהיר, אנחנו נדרשים לגישות חדשות שישלימו את הארכיטקטורות הקיימות. ה-APU של ספידאטה הוא חידוש במועד הנכון, שנבנה במיוחד כדי לענות על הדרישות ההולכות וגדלות של ניתוח נתונים בקנה מידה רחב". לדברי ולדמן, "אנליטיקה של נתונים היא כבר לא דבר שטוב שיש אותו (Nice to have), אלא שכבה מרכזית במחשוב המודרני, בעיקר בעידן הבינה המלאכותית. עם השקת המעבד, ספידאטה פותחת אפשרויות חדשות ליעילות, להיקפים, לחיסכון ולהשפעה בתעשיות שונות".

אחד החששות הגדולים שמלווים את הפריצה של ה-AI לכל פינה בחיינו הוא אובדן הפרנסה. מומחים רבים חוזים שבמקצועות רבים, היא תוכל להחליף את בני האדם, מאחר שהיא יכולה ללמוד כיצד לבצע אותם מהתיעוד המגוון של כל פעילות ותוכן ברשת. נשאלת השאלה: האם בעתיד לא יהיה עוד צורך בסופרים בני אנוש? סלמן רושדי, למי שלא זוכר, הוא סופר עטור פרסים, שידוע בעיקר בגלל ספרו פסוקי השטן מ-1988. בגין הספר הזה נמצא מעל ראשו איום רצח תמידי, לאחר שהאייתוללה חו'מייני, שהיה בזמנו המנהיג העליון של איראן, הוציא פתווה (פסק הלכה מוסלמי) שקובעת שהוא בן מוות. באוגוסט 2022 אירע ניסיון לרצוח אותו בדקירות, באירוע שהוא השתתף בו בניו יורק. ניסיון הרצח גרם לו לאבד את הראייה בעינו הימנית, ומאז הוא שם עליה רטייה. רק באחרונה הוא עלה לדוכן העדים במשפט שמתנהל נגד הדוקר. באחרונה סיפר רושדי שלא רק שהוא לא ניסה עד עתה אף כלי AI, אלא שהוא לא חושב שהסופרים צריכים לחשוש, בינתיים, מהטכנולוגיה הזו. הוא אמר את הדברים בהיי פסטיבל, שנערך בימים אלה בוויילס שבבריטניה. "מעולם לא ניסיתי AI. אני מעמיד פנים שהיא לא קיימת. אין לה חוש הומור. אתם ממש לא רוצים לשמוע בדיחה שמסופרת על ידי ChatGPT. אם יגיע פעם הרגע שבו ספר מצחיק ייכתב על ידי ChatGPT, אני חושב שזה יהיה הרגע שבו אבין שנדפקנו", אמר הסופר המפורסם. רושדי אמנם לא חושש מה-AI, אבל יש להזכיר שהסופרים היו הקבוצה המאורגנת הראשונה שיצאה באופן מוצהר נגד השימוש של חברות כמו OpenAI ביצירות שלהם. כ-9,000 סופרים חתמו במהלך 2023 על עצומה נגד השימוש של החברה במה שכתבו כדי לאמן את הבוטים שלה. "טכנולוגיות אלה מחקות ופולטות בחזרה את השפה, הסיפורים, הסגנון והרעיונות שלנו. מיליוני ספרים, מאמרים, חיבורים ושירה, המוגנים בזכויות יוצרים, מספקים את ה-'מזון' למערכות בינה מלאכותית, – ארוחות אינסופיות שעדיין לא שולם עליהן החשבון", כתבו אז אותם סופרים.

חודש הגאווה מתקרב וייפתח רשמית ב-1 ביוני בתל אביב – עיר המזוהה ברחבי העולם כמוקד של חופש, קבלה וחגיגה של זהויות מגוונות. לקראת האירועים המרכזיים בעיר, ליים (Lime) – חברת המיקרו-מוביליטי השיתופי הפעילה בארץ ובעולם – השיקה במהלך מיתוגי צבעוני וחגיגי – Lime Rainbow, במסגרתו החברה תפרוס ברחבי העיר מאות קורקינטים ממותגים בצבעי הקשת הגאה במהלך חודש יוני. מסר חד וברור: המרחב הציבורי שייך לכולם ולכולן לפי הודעת החברה, "מהלך זה הוא חלק ממחויבותה העמוקה והמתמשכת של ליים לקידום ערכי הכלה, גיוון ושוויון". אירועי הגאווה בתל אביב–יפו, שייפתחו בראש חודש יוני ויימשכו לכל אורכו, יגיעו לשיאם במצעד הגאווה שיתקיים ב-13 ביוני. האירועים מושכים מדי שנה מאות אלפי משתתפים מהארץ ומהעולם. עם סגירתם של צירי תנועה מרכזיים והביקוש ההולך וגובר לחלופות תחבורתיות נגישות וירוקות – הקורקינטים של ליים הופכים לפתרון חיוני. אך השנה, יותר מתמיד, לא רק נוחות עומדת במרכז – אלא גם נראות, סולידריות וערכיות. בחברה הדגישו כי "ליים בחרה להשקיע במיתוג ייחודי לקורקינטים שלה, כך שיהיו מזוהים עם רוח חודש הגאווה. מיתוג הקורקינטים בצבעי הקשת הססגוניים נועד לשדר מסר חד וברור: המרחב הציבורי שייך לכולם ולכולן – ו-ליים ניצבת בגאווה לצד הקהילה הלהט"בית. במהלך חודש הגאווה ולאורך כל השנה, ליים מדגישה את מחויבותה ליצור עולם בו כל אדם – ללא קשר למינו, מגדרו, נטייתו המינית או זהותו האישית – מרגיש בטוח, שייך ובעל ערך. "עבורנו, גאווה איננה אירוע של חודש אחד" מקסים מוזס, מנכ"ל ליים ישראל: "עבורנו, גאווה איננה אירוע של חודש אחד – אלא ערך שמנחה אותנו לאורך כל השנה. אנחנו רואים בקהילה הלהט"בית שותפה טבעית לחברה פתוחה, שוויונית ובטוחה יותר לכל אחת ואחד. הבחירה להשיק את Lime Rainbow כאן בתל אביב איננה מקרית – זו עיר שמובילה שינוי, ואנחנו גאים להיות חלק מהדופק החי, הליברלי והמתקדם שלה". מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה: "בתל אביב-יפו, הגאווה נוכחת כל השנה במרחב הציבורי, בעשייה העירונית ובערכים שמובילים אותנו. דווקא בימים בהם השרה לשוויון חברתי מתנערת מארגוני הקהילה הגאה, וח"כים בממשלה משווים את הקהילה לאויבנו הגרועים, אני מברכת על היוזמה של חברת ליים, שמנכיחה את הגאווה גם בכלים שיתופיים, שהפכו מזמן לחלק מהנוף העירוני שלנו".

בשורה לא נעימה לבעלי דגמי iPhone שעד iPhone 7 ולבעלי iPhone SE מהדור הראשון – שלא ניתן לשדרג את מערכת ההפעלה שלהם מעבר ל-iOS 15, וגם לבעלי iPod touch 7: יו-טיוב שדגה את האפליקציה שלה ל-iOS לגירסה 20.22.1, אשר דורשת כעת iOS 16  ואילך להתקנה והפעלה של האפליקציה, ומאחר שהמכשירים אינם תומכים בגירסה זו – הם אינם תואמים עוד רשמית לאפליקציה. בדומה לכך, אפליקציית יו-טיוב ל-iPad דורשת כעת iPadOS 16 ואילך, מה שאומר שהאפליקציה הפסיקה את התמיכה ב-iPad Air  וב-iPad mini 4. משתמשים עם המכשירים הללו עדיין יכולים ללצפוך ביו-טיוב, אך רק באמצעות דפדפן האינטרנט שלהם על ידי ביקור באתר של יו-טיוב, אך החוויה לא תהיה זה לזו של האפליקציה המקורית.

צריך להודות באמת העגומה: כמעט שאין היי-טק בדרום. מלבד פארק היי-טק בבאר שבע ועוד קצת פה ושם, הנגב צחיח גם כשזה נוגע לחברות טכנולוגיה. המצב החמיר אחרי האסון הנורא של ה-7 באוקטובר, כשתושבי הנגב המערבי היו צריכים להתפנות לאזורים אחרים בארץ. צריך להודות בעוד אמת עגומה: אין מספיק עשייה כדי לקדם את ההיי-טק בדרום. בין אם נוח לה שההיי-טק יישאר בגוש דן ובאזור השרון ובין אם זה חלק מהטיפול הקלוקל הכללי שלה באזור הזה, המדינה לא משקיעה מספיק בתשתיות שיעודדו חברות היי-טק לעבור דרומה, שלא לדבר על חינוך טכנולוגי. על רקע המצב הזה, ומצבו של הדרום אחרי הטבח הנורא בכלל, מחמם את הלב לדעת שיש מי שעושה. וב-"עושה" הכוונה היא לא רק לפתיחת סטארט-אפים וחברות היי-טק בנגב, או מעבר שלהם לשם מהמרכז, אלא גם ללימודי טכנולוגיה באקדמיה. לימודים שביכולתם להכשיר את הדור הבא של עובדי ההיי-טק, בתקווה שעד שהם יסיימו את התואר החברות יבואו דרומה, והם לא יצטרכו לעבור למרכז או לנסוע לשם בכל יום – בין אם בפקקים או בתחבורה הציבורית הלא ממש יעילה. לימודים כאלה כבר קיימים באוניברסיטת בן גוריון ובמקומות אחרים, כולל במכללה האקדמית ספיר. אלא ששם, בעוטף עזה, החליטו ללכת צעד אחד קדימה ולפתוח פקולטה ראשונה מסוגה בדרום לטכנולוגיה. דיקנית הפקולטה החדשה היא ד"ר גייל גלבוע פרידמן – מדענית נתונים, שעבדה בעבר במעבדת המחקר של יבמ ובמרכז החדשנות של סיטי, ובשנים האחרונות שימשה חברת סגל באוניברסיטת רייכמן. הפקולטה החדשה צפויה להיפתח באוקטובר, עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית החדשה. היא תאחד מחלקות שכבר קיימות במכללה האקדמית ספיר, כגון מדעי המחשב, ניהול תעשייתי, ולוגיסטיקה והנדסה, ותכלול גם מחלקות חדשות – הנדסת תעשייה וניהול, ומדעי נתונים ומדעי החיים (בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה). כרגע מדובר בלימודי תואר ראשון בלבד. המכללה האקדמית ספיר. צילום: יח"צ לדברי ד"ר גלבוע פרידמן, יש לאנשי הפקולטה החדשה "חזון חברתי-אזורי". אלה נקראות מילים גדולות, מפוצצות, שלעתים הן לא הרבה מעבר לזה. אולם, במקרה של הדרום אחרי ה-7 באוקטובר והצורך האדיר בכלל במדינה בעובדי היי-טק חדשים, נראה שהוא יהפוך למציאות שיכולה רק להיטיב עם הצעירים, החברות באזור והחברה הישראלית בכללותה. במה אותו חזון בא לידי ביטוי? "אנחנו עומדים על שלוש רגליים: פדגוגיה שתוביל צעירים מהנגב המערבי לתעשייה, מחקר, על ידי הקמת מכון מחקר יישומי, והיענות לאתגרים אזוריים, כולל תרומה לצמיחה באזור הנגב המערבי". לדבריה, "העובדה שיש פקולטה חדשה מזניקה את היכולת של מכללת ספיר להתפתח בכיוון הטכנולוגי, שהוא העתיד, גם באקדמיה. מעבר לעיתוי הברור והחשיבות של חיזוק הנגב המערבי, פתיחת הפקולטה שלנו באה גם בעידן של הזדמנות פז, בדמות מהפכת ה-AI". פקולטת הסטארט-אפ ד"ר גלבוע פרידמן וצוותה מגדירים את הפקולטה החדשה כסטארט-אפ, עם קבלת החלטות בצורה מהירה ומחשבה כמו חברת צמיחה. "אני רואה את זה כחינוך כשירות (משחק מילים עם תוכנה כשירות, SaaS – י"ה). אנחנו מדברים עם התעשייה ולא עבורה. אנחנו שוברים את הראייה הדיכוטומית של התעשייה-אקדמיה", אמרה. איך זה בא לידי ביטוי? "הקמנו צוות חשיבה מהתעשייה, שהחברים בו הם לא רק מייעצים, אלא שותפים לדרך". אבל כשהטכנולוגיה מתפתחת כל כך מהר ותואר אקדמי לוקח כמה שנים, איך אתם יכולים לדעת מה התעשייה תצטרך אחרי שהסטודנטים הראשונים שלכם יגמרו את הלימודים? "זה נכון, ולכן אנחנו צריכים לשנות הוא המנגנון. אנחנו צריכים להיות גמישים, לחשוב בצורה מודולרית, איך אנחנו צומחים. ארגונים כיום קולטים עובדים כי יש להם תארים, ועדיין מלמדים אותם מחדש את מה שהם צריכים, במקום שהם ילמדו את זה עוד לפני כן, באקדמיה. צריך לוודא שזה נעשה בצורה הנכונה, כדי שיהיה טעם להשכלה הגבוהה גם בעידן ה-AI". מה זה אומר? "זה אומר שצריכים להיות שינוי והרבה יותר שיתוף פעולה, שילוב ידיים, של תעשיית ההיי-טק עם האקדמיה. התעשייה חייבת לשאול את עצמה שאלות חדשות: במקום את מי היא מקבלת ואת מי לא, היא צריכה לחשוב איך היא משתמשת באקדמיה, 'נדחפת' לתוכניות הלימודים ומעורבת בהשכלה הגבוהה מהיום הראשון. התעשייה מדברת בשפת הכישורים והאקדמיה בשפת הקורסים, ואנחנו חייבים לייצר שפה משותפת, כדי שהתעשייה והאקדמיה ישפיעו ביחד על החברה". מה התפקיד של האקדמיה בכל זה? מה האחריות שלה? "לאקדמיה יש אחריות ערכית כיום יותר מתמיד. היא צריכה ללמד את העובד העתידי בהיי-טק לא איך לכתוב את הקוד, אלא כיצד להביא את הקוד הנכון, לשאול את השאלה הנכונה ולהבין את המודל המנטלי שעומד מאחוריו. בנוסף, היא צריכה להקנות לו מיומנויות כגון עבודת צוות, חשיבה ויצירתיות. כיום, המחשבה בפקולטות למדעי המחשב ומתמטיקה היא שהכישורים האלה צרכים להילמד 'על הדרך'. זה לא נכון, זה צריך להיות גם וגם, ביחד עם הלימודים הקיימים כיום – וזה קשה. האקדמיה צריכה להקנות גם כישורי תכנות, אבל גם לאפשר לסטודנט להבין איך ה-AI עובדת ולרצות לנהל צוות. הבינה המלאכותית מצריכה מאתנו ללמוד יותר – ולא פחות". "גם הדרום הוא חלק מאומת ההיי-טק" "יש פער בין בוגר מכללה בפריפריה לבוגר אוניברסיטה במרכז הארץ, ויש פערי שכר בין עובדי היי-טק באזורים שונים. החוסן הכלכלי והחוסן הביטחוני קשורים ישירות זה לזה, וכמו שיש אפליה כלכלית, כך הייתה גם אפליה ביטחונית, ועוטף עזה סבל מירי רקטות יותר מ-20 שנה ואף אחד לא ממש עשה משהו – עד ה-7 באוקטובר. ברגע שנבין שהדרום הוא חלק אינטגרלי מהמדינה, כמו מרכז הארץ, יהיה כאן שינוי – כלכלי, ביטחוני ומבחינת ההון האנושי שיגיע לאזור. גם הדרום הוא חלק מאומת ההיי-טק", ציינה ד"ר גלבוע פרידמן. "קיים פה עיוות שצריך לתקן אותו. הוא גורם לכך שתעשיית ההיי-טק מפספסת את האנשים הטובים וברוכי הכישרונות שיש בדרום. היא מפספסת עובדים מסורים, שיכולים להישאר הרבה זמן במקום העבודה שלהם, יודעים לנהל, מוכנים ל-AI ועוד. יש אוצרות בכל מקום בארץ", הוסיפה. לסיכום היא אמרה כי "היעד שלנו הוא להצמיח את הטכנולוגיה בנגב המערבי, להיות מנוע צמיחה אזורי. הקמת מכון המחקר תוביל ליזמות, שתוביל לצמיחה כלכלית, למגנוט של אוכלוסייה חדשה ולמצוינות אזורית. אנחנו העורק הראשי הטבעי של צמיחה אזורית. יש כאן הזדמנות מדינית, לא פחות מזה, להסתכל על הפריפריה לא כפריפריה, אלא כעל חלק אינטגרלי מהמדינה".