ההאקרים שפרצו למערך המחשוב של מרקס אנד ספנסר (Marks & Spencer), שלחו מייל לעגני לסטיוארט מאצ'ין, מנכ"ל ענקית הקמעונאות, הביעו את שמחתם על מעשיהם ודרשו תשלום, כך פורסם בסוף השבוע. לפי ה-BBC News, ההודעה למנכ"ל מאצ'ין הייתה באנגלית רצוצה, עם ביטוי גזעני, ונשלחה ב-23 באפריל מקבוצת ההאקרים דראגון פורס (DragonForce) – באמצעות חשבון דוא"ל של עובד. ההודעה נשלחה למנכ"ל ולשבעה מנהלים נוספים. מומחים ציינו, כי משלוח המייל מאשר, בראשונה, כי מרקס אנד ספנסר נפרצה על ידי קבוצת כופרות, נתון שענקית הקמעונאות סירבה לאשר עד כה. "צעדנו את כל הדרך מסין לבריטניה ואנסנו בלא רחם את החברה שלכם", כתבו ההאקרים, "הצפננו את כל השרתים. הדרקון רוצה לדבר איתך, אז בבקשה פנה אלינו (לאתר שלנו ברשת האפלה, י"ה)". מתקפת הסייבר גרמה נזק עצום לרשת הקמעונאות בת 141 השנים, והסבה נזקים של יותר מ-400 מיליון דולרים. יותר משישה שבועות לאחר המתקפה, ענקית הקמעונאות עדיין לא מסוגלת לקבל הזמנות מקוונות. החברה מעריכה כי פעילותה תמשיך להיות חלקית ומשובשת עד יולי. בנוסף להתרברבות בהתקנת הכופרה במערכת ה-IT של הרשת, ההאקרים טוענים שגנבו את הנתונים הפרטיים של מיליוני לקוחות. כשלושה שבועות לאחר האירוע, הלקוחות קיבלו הודעה מהחברה, שלפיה "ייתכן" שהנתונים שלהם נגנבו. לפי הדיווחים מסוף השבוע האחרון, המייל נשלח מהחשבון של עובד של TCS (Tata Consultancy Services) ההודית – שסיפקה שירותי IT למרקס אנד ספנסר במשך יותר מעשור. לעובד ה-IT ההודי שפועל בלונדון יש כתובת דוא"ל של הרשת ולא של TCS והוא עצמו נפרץ במתקפה. TCS אמרה בעבר, שהיא חוקרת אם חשבון העובד היה השער למתקפת הסייבר. TCS מסרה, כי המייל לא נשלח מהמערכת שלה וכי אין לה כל קשר לפריצה. מרקס אנד ספנסר סירבה להגיב לדיווח. מאצ'ין המנכ"ל סירב לומר אם החברה שילמה דמי כופר להאקרים. המייל של ההאקרים מסתיים בתמונה של דרקון נושף אש. חלק מהחוקרים אומרים, ש-DragonForce יושבים במלזיה, בעוד חלקם אומרים שהם מרוסיה. אחרים ציינו כי המייל שלהם לרשת מרמז שהם מסין. גרסה אחרת טוענת כי קולקטיב מבוזר של האקרים מערביים צעירים – חלקם בני נוער בארה"ב ובבריטניה, בשם Scattered Spider, הם העומדים מאחורי הפריצות – למרקס אנד ספנסר, לקו-אופ (Co-op) ולהרודס (Harrods). ברשת קו-אופ, התוקפים טענו לגניבת מידע של כ-20 מיליון חברי מועדון. בהרודס המתקפה השביתה חלק מהשירותים. Scattered Spider, המכונה גם UNC3944, זכתה לפרסום בזכות מעורבותה בפריצה ובסחיטה של שתי חברות הימורים וקזינו ענקיות – ​​Caesars Entertainment ו-MGM Resorts International ב-2023. באחרונה, חבריה פרצו ללקוחות סנואופלייק (Snowflake). יחידת פשעי הסייבר הלאומית של בריטניה אישרה ל-BBC, כי הקבוצה היא אחד החשודים המרכזיים שלהם. מתקפת הסייבר אילצה את הקמעונאית לסגור את עסקי הביגוד המקוונים שלה למשך יותר משלושה שבועות, הותירה אותה בלא יכולת למלא בסחורה את חנויות המזון שלה כראוי, ומחקה כמעט 750 מיליון פאונד משווי השוק שלה. הרשת אישרה בעבר, כי חלק מהנתונים האישיים של לקוחותיה נגנבו.

מוקדי שירות לקוחות נמצאים כיום בצומת קריטי. מצד אחד, לקוחות מצפים לדיוק, לזמינות ולהבנה רגשית, ומנגד, ארגונים מתמודדים עם עומסי מידע, עם תחלופת עובדים, עם פערי ידע, ועם אתגרים של עלות מול תועלת. השילוב הזה מייצר לחץ יומיומי: איך ממשיכים לספק שירות איכותי, אחיד, ומבוסס תובנות – בלי להכביד על התשתית או להגדיל את כוח האדם? בזכות ההתפתחויות האחרונות בבינה מלאכותית, מוקדי שירות הלקוחות עוברים שינוי דרמטי. בעוד שבעבר הסתמכו מנהלים על הקשבה מדגמית לשיחות ודו"חות ידניים, כיום מערכות חכמות מסוגלות להבין את תוכן השיחה תוך כדי התרחשותה, לנתח רגשות ומילים קריטיות ולפעול בהתאם – באופן מדויק ומהיר בהרבה מניתוח אנושי מסורתי. אין מדובר על פתרונות גנריים של צ’אטבוטים או המלצות אוטומטיות, אלא על שילוב של כלים מבוססי AI, הבוחנים את כל מרכיבי השיחה – התוכן, הרגש, ההקשר העסקי והתגובה הרצויה – ומתרגמים אותם לפעולה חכמה, בזמן אמת. מהפכה שקטה במוקד המעבר מתיעוד וניתוח בדיעבד ליכולת להבין ולהגיב בזמן אמת משנה את כללי המשחק. מוקדים שבעבר נמדדו על פי זמני המתנה ומדדי שביעות רצון, נדרשים כיום לנהל מערכות שיודעות להקשיב לעומק השיחה, לזהות רגשות, לצפות בעיות ולספק לנציג וללקוח את הכלים הנכונים באותו רגע. המידע קיים – אך האתגר האמיתי הוא לדעת לפעול לפיו, כשזה עוד משנה. אחד הפתרונות הוא הוספה לפלטפורמת ניהול המוקדים שכבת בינה מלאכותית, שנועדה לא רק לזהות מידע, אלא גם לתרגם אותו לפעולה מיידית באמצעות סוכני AI. המערכת אמורה לתמלל שיחות בשפות שונות בזמן אמת, ולנתח את הרגש המובע בהן, לזהות משפטי מפתח, מילים חריגות או חשודות, וכן לזהות כוונות והתנהגויות שדורשות תגובה ארגונית. למשל, זיהוי של כוונת המשתמש לעזוב את השירות, חוסר שביעות רצון או פנייה חוזרת בנושא לא סגור. סיוע לנציג – שיפור מתמיד עוד מרכיב חשוב בפתרון הוא סייען נציג חכם, אשר מוצג בזמן אמת במהלך השיחה, שמספק המלצות לנציג: מה רצוי לומר, אילו נקודות חשוב לא לפספס, ומדגיש אזכורים משמעותיים מצד הלקוח. אחד האתגרים הגדולים ביותר במוקדי שירות הוא שימור עובדים והדרכתם. על פי נתוני חברת המחקר AVOXI, בקרב עובדים בגילאי 20-24, משך ההעסקה הממוצע הוא כ־1.1 שנים בלבד, ובקרב גילאי 25–34 – כ־2.7 שנים. נתונים אלו משקפים את השחיקה הגבוהה בענף ואת הצורך בתמיכה רציפה וניהול מקצועי של הנציגים. סייען השיחה החכם מעניק תמיכה מיידית לנציג בזמן אמת, מנתח את ביצועי הנציגים לאורך זמן, מזהה מגמות שחיקה, חוסר בהבנת תסריטי השיחה או קושי בטיפול בהתנגדויות. המערכת יודעת להתריע על נציגים שנדרשת עבורם הדרכה נוספת או תמיכה ממוקדת – ובכך מאפשרת למנהלים לפעול פרואקטיבית במקום להגיב בדיעבד. מוקדי השירות החכמים אינם דורשים יותר כוח אדם. להפך. המערכת מעצימה את נציג השירות. היא מקיליה על העומס התפעולי, והמערכת, שמבוססת על מעבדי GPU מתקדמים ואלגוריתמיקה חכמה, מסוגלת לנתח ולהגיב למאות שיחות במקביל, תוך שמירה על מהירות, דיוק וזמינות גבוהה. המערכת יודעת לחולל שינוי מדיד בעולמות השירות: לשפר את זמני התגובה, להעלות אחוזי שימור, להפחית עומס מהאחמ"שים ולספק חוויית שירות מותאמת ללקוח – בזמן אמת.   הכותב הוא סמנכ"ל הטכנולוגיות של בינת תקשורת מחשבים.

בית המשפט העליון הבריטי קרא בסוף השבוע לארגוני עורכי הדין במדינה להתכנס על מנת לנקוט בפעולות דחופות כדי למנוע את הופעתן של הזיות AI בהליכים משפטיים. זאת, לאחר שעשרות רבות של התייחסות למקרים קודמים ולפסיקות שהתבררו כפייק מוחלט או חלקי כבר נכללו בכתבי טענות שהם הגישו לבתי המשפט, ובהסכמים שהם כרתו. עורכי דין מבצעים בתקופה האחרונה שימוש הולך וגובר בכלי בינה מלאכותית כדי למצוא תקדימים משפטיים, פסיקות והסכמים בנושאים שבהם הם מטפלים, כולל לפני כריתת הסכמים, הגשת כתבי טענות והופעות בבית המשפט. אלא שכלי ה-AI לא תמיד מדייקים ולעתים יוצרים הזיות – מידע, מסמכים ואף תמונות שקריים לחלוטין או בעלי פסקאות שלא היו ולא נבראו. השופטת ויקטוריה שארפ והשופט ג'רמי ג'ונסון מבית המשפט העליטון בלונדון התבקשו לפסוק בכל הנוגע לשימוש בבינה מלאכותית בשני מקרים. זאת, לאחר שערכאה נמוכה יותר העלתה "חשש לשימוש של עורכי דין בכלי GenAI כדי לכתוב טיעונים משפטיים או לבנות עדויות – שלא נבדקו". זה הביא לכך שהם מסרו לבית המשפט מידע ומסמכים שאינם מדויקים. כך, למשל, בתיק נגד הבנק הלאומי של קטאר, שהועמדה על סך של 90 מיליון פאונד, שהם 120 מיליון דולר, ציטטה התביעה 18 ציטטות שכלל לא קיימות. זאת, מתוך 45 ציטטות ממקרים קודמים שהיא כללה בתיק. התובע הודה כי השתמש בכלי GenAI להבאת הציטטות ועורך דינו הודה בהגשת מידע לא נכון לבית המשפט. השופטת שארפ כתבה ביום ו' כי יש להזיות ה-AI "השלכות רציניות על ניהול הליכים משפטיים והאמון של הציבור בבתי המשפט". היא הזהירה כי אם עורכי הדין לא יבררו את מהימנות התוצאות שכלי ה-AI סיפקו להם, הם עלולים להיות מועמדים לדין. עוד ציינה השופטת שהרגולטור הבריטי פרסם מדריך כיצד להימנע מהצגת חומר שאינו אלא הזיות AI בפני בית המשפט, אולם כתבה שמדריך לבדו אינו מספיק. יאן ג'פרי, המנהל של איגוד עורכי הדין המרכזי של אנגליה ו-וויילס, אמר כי הפסיקה "חושפת את הסכנות של השימוש בבינה מלאכותית בשדה המשפטי". הוא ציין כי שימוש זה הולך וגובר, "אולם, הסכנה האמיתית של העובדה שה-GenAI יכול להפיק תוצאות לא נכונות דורשת מעורכי הדין לבדוק, לסקור ולהבטיח את הדיוק של עבודתם".

יותר ויותר זוגות גייז מתחתנים בשנים האחרונות. במקרים רבים, גם הם, כמו זוגות סטרייטים, נכנסים לחופה עם שיר חתונה שהם בחרו. אלא ששירי החתונה הקיימים מתייחסים ברוב המקרים לאהבה של גבר ואישה, ובמקרים האחרים הם ניטרליים. עד היום לא היה בנמצא שיר חתונה של שני גברים, לפחות לא בשפה העברית. עכשיו יש, והוא מגיע עם קליפ שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. שי בשירי. צילום: Shlomi.m שי בשירי הוא איש היי-טק, שעבד בוואן ולאחר מכן באקסיטו (Exsitu) – חברה שמציעה שירותי ענן, אבטחת מידע ופתרונות טכנולוגיים נוספים. לפני כמה חודשים הוא גילה את הבינה המלאכותית, והחל ליצור שלל סרטונים, בעיקר סרטוני אוכל. אחד מהם, שעסק באוכל אשכנזי, הגיע למעל 180 אלף צפיות. הוא אף עבר טיפולי המרה – שנועדים כביכול להפיכה של הומואים, לסביות או ביסקסואלים לסטרייטים למהדרין, ולמעשה הם "טיפולים" שגורמים נזק נפשי למטופל. האיגודים המקצועיים של בריאות הנפש יצאו בחריפות נגד ה-"טיפולים" הללו, ובחלק מהמדינות המערביות נאסר לבצע אותם – לקטינים או בכלל. מאז אותם "טיפולים" עבר בשירי כברת דרך ארוכה – עד לקבלה עצמית מלאה של הנטייה המינית שלו. באחרונה, לקראת חודש הגאווה, הוא כתב שיר חתונה גאה ויצר לו קליפ, במה שהוא מגדיר כ-"ניצחון אישי שלו". כדי ליצור את הקליפ, בשירי פנה לדנה מלכה – פזמונאית, מלחינה, מפיקה מוזיקלית ובעלת אולפן ההקלטות דנה מלכה מיוזיק. לשיר קוראים בפשטות חתן וחתן, והוא מבוצע על ידי הזמר אלון יפה. בשירי מכנה אותו "שיר החתונה הים תיכוני הלהט"בי הראשון שנכתב, הופק ובוצע בגאווה ישראלית". "סוף סוף שיר אהבה שמדבר גם אלינו, גם עלינו" לדברי בשירי, הוא הרגיש את הצורך ליצור את השיר והקליפ "כתגובה ישירה לחוסר בשירים ים תיכוניים גאים בכלל ובחוסר ייצוג של זוגות גאים ברגעים הגדולים של חייהם. חתן וחתן הוא שיר שממלא נישה רגשית ותרבותית שהייתה חסרה – סוף סוף שיר אהבה שמדבר גם אלינו, גם עלינו". "מעבר להיותו שיר, חתן וחתן הוא ניצחון אישי וקהילתי. הוא חגיגה, הוא אמירה והוא כאן כדי להישאר", ציין.  בשירי השתמש ליצירת הקליפ ב-"כל פלטפורמה שמוכרת כיום ליצירת סרטונים בבינה מלאכותית", לדבריו. בהרבה מהסצנות הוא השתמש ב-Kling AI. אחת מהן היא סצנת שבירת הכוסות, שלדבריו "היצירה שלה הייתה מאוד מורכבת, כי הייתי צריך ליצור שתי תמונות מתואמות בבת אחת. עבדתי עליה במשך שבועות". "מאחר שהייתי בטיפולי המרה, השיר הזה הוא בשבילי יותר מעוד סרטון. הוא הישג, הוא ניצחון", אמר. "אני מרגיש סיפוק אדיר בכך שהוא יצא. היה לי חשוב להראות שיכולה להיות קבלה של להט"בים ושל חתונות גאות, בפרט במשפחות מזרחיות. באחת הסצנות שמתי סבתות שעושות צהלולים, וזה היה לי חשוב מאוד. הרבה גייז רוצים לראות את החתונה שלהם ככה. להגשים חלום קטן – שסבתא עושה בחתונה שלהם צהלולים ושאנשים נושאים אותם על כפיים. יצרתי את הקליפ הכי אידיאלי, מתוק, יפה ותמים, וגם חד משמעי – שאני יכול". הקליפ "חתן וחתן". צילום: לכידת מסך "החלום שלי הוא לשבת בחתונה גאה ולראות שאנשים עוזבים את השולחנות וקמים כדי לרקוד לצלילי השיר הזה ברגע שהוא מתנגן – לא רק כי זה שיר שלי, אלא גם בגלל ההתקדמות החברתית שזה מסמל", אמר בשירי. הוא ממשיך בימים אלה ביצירת סרטונים מבוססי בינה מלאכותית, כאשר בכל אחד מהם הוא לומד עוד ומתמקצע – ויש לו כבר כמה לקוחות. "התחום הזה מרתק אותי מארז שגיליתי אותו, ושם אני רוצה להיות", ציין.

2,000 עובדות ועובדי קבוצת יעל התכנסו בשבוע שעבר בחוות רונית, לציון 62 שנות פעילות. האירוע המיוחד הזה, בסימן Growth, כפי שנכתב על ההזמנה הצבעונית, התקיים לאחר שנתיים של ציפייה – מאז חגיגות ה-60 של קבוצת יעל, אחת מחברות הטכנולוגיה הוותיקות והמובילות בישראל – ונדחה בשל סיבות מובנות. במרכז האירוע – מופע מצוין שנתנו אברהם טל, יסמין מועלם ורביד פלוטניק. האירוע היה מפגש מרגש וטעים, שהדגיש בעיקר את תחושת הביחד. עובדי הקבוצה, צעירים ומבוגרים כאחד, רקדו על הדשא לצד חיילים – רובם מחטיבת גולני ולצידם נציגים מיחידות נוספות – וזכו בהפוגה של נחת, גאווה ושייכות. החברה, שרואה את היותה "בית" כחלק מה-DNA הארגוני שלה, קיימה את הערב הזה כאות תודה והוקרה על העשייה ועל השותפות בימים מורכבים במיוחד. ונצטרף גם אנחנו מכאן, לתפילות לשובם של כל (!) החטופים שלנו הביתה. כי אין שום דבר שלם עד אז.

שם ותפקיד: יערה פרדו, מנהלת צוות עיצוב מוצר של פלטפורמת הדאטה של גונג (Gong). תפקידים קודמים: מעצבת מוצר. השכלה ושירות צבאי: בעלת תואר ראשון בעיצוב פנים ותואר שני בעיצוב וחדשנות מבית הספר לעיצוב, המכללה למינהל. שירתתי שירות צבאי מלא בתור סמלת מבצעים בחמ״ל מבצעים באוגדת איו״ש. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? התחלתי את הקריירה שלי כמעצבת פנים, ועבדתי במשך כחמש שנים על פרויקטים מגוונים, פרטיים ומסחריים. במהלך התקופה  עיצבתי יחד עם שותפה תערוכת חושים במוזיאון ״הלונדע״ בבאר שבע, שכלל עיצוב ממשקי תוכן אינטראקטיביים לילדים, אשר שילבו בין עולמות דיגיטליים ואנלוגיים. זו הייתה עבורי ההתנסות הראשונה בעולמות ה-UX (חוויית משתמש), והתאהבתי בתחום.  במקביל, עבדתי עם שני שותפים על פרויקט הגמר לתואר השני בבית הספר לעיצוב וחדשנות, שגם הוא עסק בקשר שבין ילדים וטכנולוגיה. בנינו יחד את ״הדור הבא של משחקי חצר לילדים״ פרויקט שזכה למימון מממשלת גרמניה, והוביל אותנו לעבור עם המשפחות שלנו לברלין לתקופה של שנה וחצי במטרה לפתח אותו. זו הייתה תקופה מדהימה, מאתגרת וכיפית. כשחזרתי לארץ היה לי ברור שזה הכיוון שלי והתחלתי לעבוד כמעצבת מוצר בסטארט-אפ. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? אני חושבת שהתעשייה התקדמה מאוד בעשור האחרון, ואנחנו עדים ליותר תמיכה ופחות אפליה כלפי נשים על רקע מגדרי, או על רקע סטטוס משפחתי כמו אימהות. בעיניי, משבר הקורונה היה אחד הגורמים המרכזיים שהביא לשיפור משמעותי בתנאים ובנקודת הפתיחה של נשים, ואימהות בפרט, בתעשיית ההיי-טק בעקבות אימוץ מודל עבודה היברידי וגמיש. לדעתי, הדבר שינה את עולם העבודה ואפשר להורים את הגמישות הראויה כדי לשלב בין חיי משפחה ופיתוח קריירה. באופן אישי, העבודה מהבית היא אפקטיבית, יעילה וממוקדת ויחד עם זאת מאפשרת לי להיות נוכחת יותר עבור הילדים שלי. בימים שאני במשרד אני מנצלת את הזמן לפגישות ולמשימות שדורשות נוכחות פיזית, כולל פגישות מאוחרות יותר. האם נתקלת באפליה בענף נגדך אישית על רקע היותך אישה? בתעשיית ההיי-טק לשמחתי מעולם לא נתקלתי באפליה אישית. להיפך, אני עובדת היום בחברת גונג, שבה שוויון מגדרי הוא חלק מה-DNA הארגוני. התרבות הארגונית שלנו תומכת ומעודדת איזון בין חיי עבודה לחיים האישיים, והחברה פועלת במודע לוודא שנשים, ובפרט אימהות, מקבלות את התנאים, ההזדמנויות והגמישות שמאפשרים להן להתפתח מקצועית. לצערי, מחוץ לתעשיית ההיי-טק כן חוויתי אפליה: כשעבדתי במשרד אדריכלים קטן פוטרתי במהלך חופשת הלידה שלי. הדבר הזה השפיע עלי מאוד ולקח לי הרבה זמן לחזור ולהאמין שאפשר לשלב באופן מאוזן בין עבודה כשכירה לבין אימהות.

שם החברה: לייטראן. מייסדים: אילן פלג וליאוניד בלובשטיין. שנת הקמה: 2019. תחום פעילות: Developer Observability. הסטארט-אפ לייטראן הוקם ב-2019 על ידי אילן פלג, שמשמש כמנכ"ל החברה, וליאוניד בלובשטיין, סמנכ"ל הטכנולוגיה שלה. בחברה מועסקים כ-80 עובדים, מתוכם 60 בישראל, במרכז הפיתוח בתל אביב, והיתר בניו יורק, בעיקר בעבודות שיווק. לייטראן עוסקת בתחום חדש, שנקרא Developer Observability. הטכנולוגיה שלה מאפשרת למפתחים ול-SREs של צוותי פיתוח מתואמים לפתור באגים קריטיים ומורכבים בזמן אמת, ולשפר את עמידות האפליקציות וחוויית המשתמש שלהם. על פי החברה, בניגוד לטכנולוגיות קיימות בתחום, שמשאירות כ-30%-60% מהתקלות בייצור פתוחות וגורמות לזמני פתרון ארוכים, לייטראן מציעה פלטפורמה אוטונומית, שמובילה תיקון בעיות בזמן אמת, תוך שהיא מקשרת בין בעיות למערכות התמיכה בארגון עם מסלולי קוד מדויקים, מאפשרת למפתחים להוסיף לוגים, מטריקות וטרייסים חדשים לקוד בזמן אמת, ללא צורך בהפצות מחדש, מאיצה את תהליך הדיבוג ומספקת הצעות לתיקון אוטונומיות, לפתרון מהיר. לייטראן כבר משווקת את מוצריה ועד כה גייסה כ-110 מיליון דולר. בלייטראן אומרים כי 2024 הייתה שנת צמיחה עבור החברה: ההכנסות זינקו פי 4.5, גודל הצוות הוכפל והביקוש מצד ארגוני אנטרפרייז גלובליים נמצא בשיא. לקוחות החברה כוללים שמות בולטים ברשימת הפורצ'ן 500, ובין היתר, משתמשים בפתרון שלה במיקרוסופט, סיילספורס, סיטי, AT&T וסאפ. החברות האלה מפעילות יישומים קריטיים ביותר וסומכות על לייטראן כדי להבטיח עמידות של מערכות הליבה שלהן. בעידן ה-GenAI, שבו קצב הפיתוח מואץ משמעותית, היכולת לשמור על יציבות המערכות וחוויית המשתמש הופכת לדבר שמטריד מנהלי פיתוח. לייטראן מאפשרת להם להוריד את הטרדה הזאת מהראש.

המכללה האקדמית תל אביב-יפו תעניק ביום ד' הקרוב את אות עמית הכבוד לשנת תשפ"ה לארבעה אישים, בהם לבני לוין, ממייסדי נייס ומוותיקי תעשיית ההיי-טק הישראלית. לוין נבחר בזכות תרומתו המשמעותית לעיצוב כלכלת החדשנות בישראל וליוזמות חברתיות. לוין היה בין מייסדי נייס ב-1986, יחד עם דוד ארזי, יואב אבטליון, מיקי גולן, אברהם לזר ונסים אברהם – כולם יוצאי יחידה 8200. הוא שימש כמנכ"ל החברה במשך 15 שנים, וב-2001 פרש ממנה לחלוטין. בהמשך הוא היה מעורב בדי.בי. מושן, שחיברה בין מערכות מידע למידע רפואי, שנמכרה לאול סקריפט האמריקנית ב-2013 תמורת 235 מיליון דולר. בנוסף, לוין הוא ממקימיי תחום "האקזיט החברתי", שתומך בעסקים בפריפריה, בכפרי נוער ובמוסדות חינוך. בין יוזמותיו: קרן אחים לנפש, לטיפול רגשי לילדים בעוטף עזה, ועוטף לעסק – גוף שהוקם לאחר פרוץ המלחמה ומסייע לעסקים קטנים באזור. יחד איתו יקבלו את התואר פרופ' דינה פורת, ההיסטוריונית הראשית של יד ושם ומהחוקרות הבולטות של האנטישמיות; פרופ' רות הלפרין-קדרי, פרופסורית למשפטים באוניברסיטת בר אילן ופעילה למען זכויות נשים; וד"ר מוחמד אלנבארי, דוקטור לכימיה אורגנית, בעבר ראש מועצת חורה וזוכה תואר אביר השלטון המקומי מטעם התנועה לאיכות השלטון. השלושה יקבלו את האות על תרומתם האקדמית, החברתית והציבורית יוצאת הדופן. נשיאת האקדמית תל אביב-יפו, פרופ' גליה צבר, אמרה כי "אנו גאים להעניק את אות עמית הכבוד של המכללה לארבעה אישים מעוררי השראה, שכל אחד מהם פועל באומץ, מסירות ותבונה למען עתיד טוב יותר לכולנו. הם מייצגים את מיטב הערכים של החברה הישראלית – מצוינות, אחריות חברתית, חדשנות והובלה מוסרית, ומהווים דוגמה ומופת לדורות הבאים. כל ישראלית וישראלי חבים להם תודה מיוחדת על פועלם לאחר אירועי ה-7 באוקטובר – כל אחד ואחת מהם בלטו בעשייה משמעותית בתחומם, מתוך תחושת שליחות עמוקה, במציאות מטלטלת ומורכבת".