10:28:14 | ◀︎ | אפל מציגה: שדרוג העיצוב המקיף ביותר בעשור האחרון של מערכות ההפעלה | |
10:56:24 | ◀︎ | "באתי להוביל מהפכה דיגיטלית בארגון" | |
11:44:39 | ◀︎ | "ה-AI: אתגר וגם הזדמנות ברמה הלאומית" | |
11:55:32 | ◀︎ | ההאקרים אוהבים מותגי אופנה – ממשיכים לתקוף | |
12:07:08 | ◀︎ | אמזון תשקיע 20 מיליארד דולר לטובת קידום תשתית ה-AI בארה"ב | |
13:00:33 | ◀︎ | מ-McLOVIN עד הונאות AI: למה לפינטק הישראלי דרוש אימות חזק יותר ומיד? | |
14:04:39 | ◀︎ | מעבדת דמיון הוקמה במעלה יוסף לטובת התושבים החוזרים | |
15:01:58 | ◀︎ | ai.work השלימה סבב גיוס של 10 מיליון דולר | |
15:07:20 | ◀︎ | תכנון נכון ב-AI יקבע את עתיד החקלאות וביטחון המזון של ישראל | |
15:46:13 | ◀︎ | "כיום – כלל הנתונים שלנו מגובים בענן" | |
16:01:24 | ◀︎ | טייסטווייז גייסה 50 מיליון דולר | |
16:24:09 | ◀︎ | המוח הדיגיטלי נתקע: שיבושים גלובליים ב-ChatGPT – גם בישראל | |
18:07:12 | ◀︎ | לא רק המקצועות שייעלמו: כך ה-AI משנה את שוק העבודה | |
18:21:44 | ◀︎ | "האם אתם מוכנים לפריצה הבאה? המציאות קובעת: ייתכן שלא" |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
10/06/25 18:07
12.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אחד החששות העיקריים, והלעוסים יש לומר, שנוגעים לבינה מלאכותית יוצרת הוא היעלמות של ואיום קיומי על מקצועות קיימים – החל ממעצבים, דרך עיתונאים ועורכים, ועד למתכנתים זוטרים, שמוחלפים בפלט של בקשות ל-ChatGPT או קלוד. אבל זה המובן מאליו. הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה גם באופנים עמוקים יותר, כמו גיוס מועמדים לעבודה, שינוי אופן העבודה היומיומי של מגייסים אבל גם בעלי תפקידים אחרים, ועד, אפילו, לחיסול כוחה של העבודה המאורגנת. בואו נצלול אל תוך זה.
ד"ר גלי רכבי, חבר סגל בית הספר ליחסי עבודה באוניברסיטת קורנל, ערך באחרונה מחקר משווה רחב עבור פורום ארלוזורוב הישראלי על האופנים העמוקים שבהם הבינה המלאכותית משנה את יחסי העבודה ואת שוק העבודה בעולם. כיוון שכלי ה-AI נכנסים לעבודת המגייסים ואנשי משאבי האנוש בימים אלה ממש, קשה עדיין להגיע למסקנות חותכות, אבל לרכבי יש כבר כמה תובנות מעניינות.
"צריך להגיד שאנחנו לא באמת יודעים", הוא מסייג מיד. "מאחר שרק עכשיו מעסיקים מתחילים לשלב מערכות כאלה, קשה עדיין לדעת. בתקשורת ובבתי המשפט עולים הצדדים הגרועים של זה: שהספק מוכר תוכנה גרועה או כזאת שהיא לא ממש AI. דברים שמתחפשים לבינה מלאכותית, אבל בעצם הם שרירותיים ומערכות מידע מוגבלות, ואז נהיה מאוד ברור שלא מדובר ב-AI ומתחילות לצוץ תביעות", מסביר החוקר.
"יש תביעות על אפליה על גיל, יש עובד בן 50 ומשהו, שטוען שנדחה שרירותית דרך מערכת מסוימת, ויש תביעות על גזע ומידע אנקדוטלי על הטיות בשל מין המועמד. את הרוב אנחנו פשוט לא יודעים", הוא חוזר.
גישות ליישום AI בשוק העבודה
"יש בעולם כמה גישות (ליישום בינה מלאכותית בשוק העבודה – נ"ל). הגישה של האיחוד האירופי מאוד ממתנת סיכונים: הם מטילים הרבה הגבלות על מעסיקים, וחובות משמעותיות על ספקים ומעסיקים כלפי המועמד לעבודה. בארצות הברית אנחנו רואים גישה יותר מתירה, במיוחד עם טראמפ אבל גם עוד בממשל ביידן", אומר ד"ר רכבי.
ד"ר גלי רכבי, חבר סגל בית הספר ליחסי עבודה באוניברסיטת קורנל. צילום: עצמי
"המסמך שלנו ניסה למפות את ההבדלים בגישות בין אירופה לארצות הברית, ומידע נוסף ממדינות כמו מדינות באפריקה והסקנדינביות. ישראל לא שם. אחת הסיבות היא העברית, שיוצרת פיגור מסוים, אבל לא כזה שמסביר לחלוטין את החוסר. בארץ, נתחיל לראות יותר מעסיקים משתמשים בכלי AI למיון עובדים ונתחיל לראות כלים שבאמצעותם עובדים יציעו את עצמם למשרות – אבל לא נראה את הרגולטור", לדבריו.
"העמדה הכללית בישראל היא שצריכה להיות רגולציה על AI בשוק העבודה, אבל העבודה יכולה לחכות. רגולציה על הכלים הפיננסיים היא דבר יותר חשוב כרגע. אני חושב שזו יכולה להיות גישה סבירה, אבל מדינות אחרות כבר עושות את זה כמה שנים. כשנגיע לשם תהיה המון למידה, ויעברו כמה שנים לפני שזה יתחיל לקרות באמת", מציין רכבי.
לא דרקון טכנולוגי
ממעוף הציפור לעניינים יותר ארציים: הבינה המלאכותית לא משנה רק את איך שאנשים מתמודדים על משרות ומתקבלים לעבודה, או לא, ואת היחסים בין מעסיקים לשכירים. היא משנה גם את העבודה היומיומית עצמה, במיוחד בתעשיות מסורתיות, שרחוקות מכלים כמו ChatGPT כמרחק מזרח ממערב.
דוגמה מצוינת לחברה שיוצרת "שיבוש" בתעשייה מסורתית וצריכה להתמודד עם הליכי עבודה מיושנים היא ריקו. הסטארט-אפ הישראלי, שסיים בחודש אפריל סבב גיוס של 25 מיליון דולר, יוצר סוג של מהפכה בעולם מאוד ספציפי: קניינות רכש של בתי מלון. במשך עשורים ארוכים התחום הזה הסתמך על טלפונים, קשרים אישיים עם ספקים ופקסים, רחמנא ליצלן, וריקו מעבירה אותו לזירת רכש דיגיטלית, כשבצד האחורי שלה מופעלת המון בינה מלאכותית.
עד כמה התעשיה הזו לא מודעת לכוחה של ה-AI? הנריק שמעוני, מנכ"ל ריקו, סיפר לי שהוא ואנשיו היו בכנס מלונאות, והיו שם שפים ומנהלי מזון ומשקאות. או אז עלה מישהו לבמה והציג להם אתגר – בנו לי תפריט למסעדה בחמש דקות. משחלפו חמש הדקות, הוא שאל – מישהו הצליח? אף אחד לא הרים יד. או אז הוא שאל – מישהו השתמש ב-ChatGPT? הם לא ידעו על מה הוא מדבר.
אז איך נכנסים בדלת? איך משכנעים אנשים שרגילים לפנקס ועיפרון לעבור להשתמש בכלי ממוחשב ומתקדם, שגם עושה את כל החשיבה וההשוואות במקומם? כיצד מתגברים על התנגדויות להטמעה של כלי בינה מלאכותית מול עובדים שחוששים שהנה הנה, זו תתפוס את מקומם, והם ימצאו את עצמם בלי עבודה?
"כן, הם מפחדים. לכן, תמיד, המכירה של כלים כאלה תבוא עם הדגמה, כדי שהעובדים יראו שהמפלצת לא נוראית. ה-AI היא לא איזה דרקון טכנולוגי שקשה לאמץ אותו. הכלים האלה הם קצת כמו ChatGPT – שלקחו טכנולוגיות מאוד מורכבות ובסוף נתנו לנו ממשק פשוט, עם שורה אחת", הוא אומר, ומדגיש את החשיבות של ממשק המשתמש הפשוט והידידותי כגורם מכריע.
מייסדי ריקו. מימין: הנריק שמעוני, המנכ"ל, ועומרי שלו, סמנכ"ל הטכנולוגיות. צילום: יח"צ
"כל שף או קניין במלון, גם אם בעבודה שלו הוא קונה בשיטה מיושנת – בבית הוא קונה באמזון. אנחנו מסבירים להם שלא יהיה להם צורך באינטראקציה עם AI. קח את ההליך המסורתי שלך ותעשה אותו אצלנו", שמעוני מספר. "בכלי שלנו, הכול מונגש במקום אחד. אם עד היום אותו קניין או שף היה צריך להתקשר כדי לדעת כמה עולה קטשופ, אנחנו מושכים את המידע מהמערכות של הספקים ונותנים לו אותו. גם עם שמות שונים של אותו מוצר, אנחנו מפרקים את הרכיבים ויודעים להשוות מוצרים. לקחנו טכנולוגיה מורכבת ודחפנו אותה לחלק האחורי של המוצר. זו דרך להסביר איך לקחנו טכנולוגיות מורכבות ונתנו לאנשים שהם הכי לא טכנולוגיים להשתמש ב-AI".
"הדרך הטובה ביותר של מוצר שעושה הפרעה לתעשייה מיושנת להצליח ולחדור הוא לבנות את הממשק בצורה פשוטה. אם בחזית תיישם פתרון חוויית משתמש פשוט – תעשה את העבודה", אומר שמעוני.
"התקשורת של פעם, להתקשר למסעדה כדי להזמין משלוח, התחלפה בזה שאתה 'מדבר' עם וולט ולא עם המסעדה. זה גם יקרה בעולם שלנו – אתה מדבר עם הפלטפורמה המתווכת, שהיא נותנת את שירות הלקוחות. זו גם לא ההתמחות של המסעדה. אצלנו, מחלקת יחסי לקוחות היא המחלקה הכי גדולה בחברה. המלון לא צריך לדבר עם 20 סוכני שטח שונים. יש לו נקודת גישה אחת, והוא לא צריך לדבר עם כל הספקים. יש גוף אחד, אדם אחד שהוא מכיר ועובד מולו, והוא זמין לו. מערכות יחסים מקצועיות מרובות מתחלפות במערכת יחסים עם אדם או גורם שירות אחד", מתאר שמעוני את מה שעתיד לקרות בתעשייה שלו, וככל הנראה גם בתעשיות אחרות.
עולם קשה ומבלבל
אם נחזור לעולם מחפשי העבודה, זוהי זירה קשה ואכזרית מתמיד. הבינה המלאכותית כבר לא רק ממיינת את קורות החיים של מחפשי העבודה לשבט או לחסד – היא החלה לחדור גם לשלבים הבאים במיון, כמו ראיון העבודה. וזו חוויה מוזרה, בלשון המעטה.
מחפש עבודה שעימו שוחחתי, שיצא לו להתראיין על ידי כלי בינה מלאכותית במקום בן אדם, מתאר חוויה מתסכלת: "התחושה לא נעימה. לא ברור אם מבינים אותך או לא, ולא תמיד יש דמות מולך. חלק מהראיונות הם מול בינה מלאכותית, והריאיון מתועד בווידיאו בזמן שאתה עונה". מה שהוא מתאר נשמע כמו פרק של מראה שחורה.
"אתה לא מקבל משוב אם דיברת לא טוב, או שאתה רוצה לתקן את עצמך – זה לא אפשרי כמו בראיון אנושי", הוא מספר. "בנוסף, לא מספרים לך על מה ולמה נפסלת, ולא ברור מה עושים אחר כך עם הפלט של אותו ראיון וירטואלי".
"זה עולם מאוד קשה ומבלבל", מגיב על כך ד"ר רכבי. "למועמד לעבודה מאוד קשה. אתה לא יכול לסמוך על הגופים הגדולים שיעשו את העבודה שלהם בגילוי נאות ובשקיפות, ומתבקש שהמדינה תתערב. אבל בישראל, שאין לך דרך לדעת לאן הולך המידע שלך ואיך הוא מעובד, זה אתגר מאוד משמעותי".
"מצד אחד, נכון לצפות מהממשלה ומגופי החברה האזרחית, בטח ארגוני עובדים, שייתנו את דעתם על איך מתמודדים עם זה", הוא מציין. "אבל ייתכן שכך לא נראה את הסיכויים. ביידן, למשל, דרש מכל הסוכנויות של הממשל האמריקני להראות איך הן מפעילות את ה-AI לטובת שיפור חיי האזרחים ושוק העבודה, וחיי עבודה יותר טובים. יש פה פוטנציאל חיובי מאוד גדול, ובישראל אנחנו לא שם".
לסיכום אומר ד"ר רכבי כי "גופי חברה אזרחית, מעסיקים ועובדים צריכים לשבת ביחד ולחשוב איך מתמודדים עם ההשפעה של הבינה המלאכותית בשוק העבודה. כך זה נעשה במדינות סקנדינביה. בישראל זה מאוד נקודתי. אנחנו לא רואים טיפול בקנה מידה רחב – וזו בעיה".
10/06/25 18:21
12.21% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מחקר שערכנו באחרונה בקרב יותר מ-1,000 מנמ"רים ומנהלי אבטחה בחן את המוכנות של ארגונים להתאוששות מסייבר. הממצאים שלו מטרידים: היכולת של ארגונים לשחזר נתונים במהירות לאחר מתקפה קשורה ישירות לאסטרטגיית חוסן הסייבר שלהם. 83% מהארגונים בעולם חוו פרצת אבטחה מהותית או אירוע סייבר בשנה החולפת. לאור זאת, הצורך באסטרטגיית התאוששות סייבר חזקה מעולם לא היה קריטי יותר", כך אמר רונן נוי, מנכ"ל קומוולט ישראל.
נוי פתח את אירוע Commvault Shift 2025 – כנס הלקוחות השנתי של ענקית ניהול והגנת הנתונים, שהתקיים היום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם הגן בשפיים, בהשתתפות מאות נציגים מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים.
צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין
נוי ציטט כמה נתונים נוספים מהמחקר: ל-42% מהמנכ"לים לא ברור מי אחראי על חוסן הסייבר וההתאוששות בארגון; 55% מהם לא בטוחים לחלוטין שהם יוכלו לשחזר מערכות ונתונים לאחר תקרית משמעותית; ארגונים מתמודדים עם כ-2,244 מתקפות סייבר בממוצע מדי יום – נתון השקול למתקפה בכל 39 שניות; ומנהלי ה-IT והאבטחה נאבקים להגן על הסביבות, הנכסים, הנתונים והלקוחות שלהם מפני גורמים זדוניים ונוף איומים המתפתח ללא הרף. הוא ציין שאיומי הסייבר ממשיכים לעמוד בראש רשימת הדאגות העסקיות של המנהלים: 75% מהם אומרים שאלה מהווים סיכון בדרגת חומרה בינונית עד רבה. "עליהם לבודד את האיומים, לנטרל אותם ולשוב במהירות למצב מאובטח", הוסיף נוי. לדבריו, "נתוני הגידול באיומים מהדהדים לממצאי מערך הסייבר הלאומי, שלפיהם היקף המתקפות בשנה החולפת בישראל גדל ב-24%".
"במאבק באיומים, זיהוי מוקדם שלהם ובלימת מתקפות סייבר פוטנציאליות לפני שהן מצפינות או גונבות נתונים קריטיים מאפשרים התאוששות מהירה ופשוטה ממתקפות כופרה או נוזקה. התרעה מוקדמת והגנה יזומה על הנתונים תמזער את היקף הנזק מהאירוע", אמר.
"ארגונים פועלים בסביבות מבוזרות, דינמיות ומאוימות"
נוי הוסיף ש-"ארגונים פועלים בסביבות מבוזרות, דינמיות ומאוימות. עליהם להגן על המידע הארגוני שבין עננים, באון-פרם וב-SaaS. האתגר הוא לא רק לגבות את המידע, אלא גם להתאושש מהאירוע באופן מהיר ובטוח. שחזור המידע חשוב, אך לא מספיק: נדרש להקים אזור סטרילי לשחזור, לוודא מה שוחזר, מה המידע הנקי והתקין, וכיצד ניתן להחזיר אותו לייצור במהירות".
"האתגר מורכב", הסביר נוי. "יש לבנות את חוסן הסייבר הארגוני תוך התייחסות לעבודה היברידית, בענן ובאון-פרם, בסביבה מרובת עננים, עם מענה לאיומי סייבר מבוססי AI, הצורך להלום לכלל הרגולציות ומיצוי ההשקעות בהגנה. התאוששות מהירה היא שם המשחק".
"2024 הייתה לקומוולט ישראל שנה של התבססות טכנית וצמיחה עסקית"
לדברי נוי, "פלטפורמת חוסן הסייבר שלנו, Commvault Cloud, מעניקה יכולות שחזור נקי ליעד חלופי, ובפשטות, עם איחוד של כל שכבות ההגנה, הגיבוי וההתאוששות תחת פלטפורמה אחת, מבוססת יכולות AI, ועם מימוש גישת אפס אמון ויכולת ניקוי סטרילי. אנחנו מטפלים במידע בלתי ניתן לשינוי, עם יכולת הגנה ותגובה אוטומטית ומהירה לאירועים, וקיצור זמני ההתאוששות בעד פי ארבעה, בהשוואה לממוצע בתעשייה. עוד שילבנו בה יכולות AI שמאפשרות לקבל תובנות בזמן אמת, לנתח ולזהות שגיאות במהירות, ולבצע פעולות על ידי שימוש בשפה פשוטה, באמצעות הבינה המלאכותית".
"אנחנו פועלים בישראל מאז 2012", סיכם. "2024 הייתה שנה של התבססות טכנית וצמיחה עסקית: עברנו מתפיסת גיבוי מסורתית לחוסן סייבר – מהלך שחיזק את מעמדנו בתחום. המגמה נמשכת גם השנה, לאור הדרישה של הלקוחות הארגוניים לעוד הגנה ועוד חוסן סייבר".
10/06/25 14:04
8.4% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מעבדת דמיון חדשה נחנכה אתמול בבית הספר האזורי "מעלה הגליל" במושב מעונה שבמועצה האזורית מעלה יוסף שגבול הצפון, לטובת התושבים שפונו בזמן המלחמה וחוזרים כעת.
המעבדה הוקמה על ידי קרן אתנה בתרומות של חברת סייברארק ורעיה שטראוס בן דרור, ועמותת גלילה לעתיד טוב יותר. חברת סייברארק גם חנכה אתמול עוד שני פרויקטים למען הקהילה בעיר נהריה. ההשקעה בתרומות של סייברארק הסתכמה בכארבעה מיליון שקלים.
בטקס חנוכת כיתת הדמיון במעלה יוסף אמר אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה: "המציאות שבה חיים תלמידים באזורים אלו דורשת מאיתנו חשיבה מחודשת על דרכי הלמידה וההתמודדות. דווקא מתוך הכאב והקושי, חשוב לבנות עתיד חינוכי מלא תקווה".
הוא ציין כי בתחום הפדגוגי, מעבדת הדמיון מעודדת למידה חדשנית וגם מעניקה לתלמידים ולצוותי ההוראה כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של החיים באזורי סיכון, כגון התמודדות עם טראומה ופוסט טראומה. בן ארי הודה לרעיה שטראוס, לעמותת גלילה ולחברת סייברארק התורמת לפרויקט.
שמעון גואטה, ראש המועצה האזורית מעלה יוסף, הודה לכל התורמים, ואמר: "אנו כאן במועצה האזורית נמשיך ונעשה הכל על מנת שילדינו יקבלו את הכלים הטובים היותר בחינוך ועל מנת לסייע להם להתמודד עם אתגרי המחר".
לאחר הטקס במעלה יוסף השתתפו בכירי הנהלת סייברארק בחנוכת מרכז חינוכי טכנולוגי בנהריה. המרכז יתחיל לפעול כפיילוט בספטמבר הקרוב, ובהמשך יעבור לבניין שהקצתה העירייה, אשר ישופץ ויהפוך למרכז חינוכי טכנולוגי מודרני. במרכז יתקיימו הכשרות לבני הנוער במקצועות ה-AI והסייבר, זאת, כחלק מיוזמה השואפת להפוך את נהרייה לבירת ה-AI של ישראל. המרכז שואף להכפיל את מספר בוגרי התיכון בנהריה במגמות הטכנולוגיות. המיזם הזה הוא בשיתוף עיריית נהריה, משרד החינוך, רשת אורט וקרן רש"י.
שטראוס בן דרור, נשיאה ומייסדת מיזם "רוח הגליל", אמרה, כי ההשקעה של סייברארק בגליל היא הרבה מעבר לטכנולוגיה – "זהו נדבך נוסף לקפיצת מדרגה אזורית. אחרי המלחמה, אנחנו לא מסתפקים בשיקום הצפון – אלא הזנקת הגליל והצפון קדימה".
ראש עיריית נהריה, רונן מרלי: "הקמת מרכז חינוכי טכנולוגי – בית AI – להכשרת דור העתיד של תחום הסייבר והבינה המלאכותית בעיר נהריה כמרכז של הצפון היא חלק מהחזון העירוני שבו החינוך נמצא במרכז".
כמו כן נערך טקס חלוקת ערכות טיפול רב-חושיות לילדים על הרצף האוטיסטי בגני התקשורת שמפעילה עמותת אלו"ט בנהריה. הערכות הותאמו לצרכים הרגשיים של הילדים ולמציאות שבה נאלצו להתמודד עם חוסר ודאות וניתוק ממסגרות שגרתיות. הפתרון נותן מענה גם למשפחות ולצוותים הטיפוליים.
10/06/25 10:28
6.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ועידת המפתחים השנתית של אפל נפתחה אתמול (ב') בשורה של הכרזות – שאפל מתארת כ-"שדרוג העיצוב המקיף ביותר בעשור האחרון, Apple Intelligence יעילה יותר ותכונות מלהיבות לרוחב כל הפלטפורמות שלנו".
סגן הנשיא לתוכנה באפל, קרייג פדריג'י, סיפר על השינוי העיצובי של כל מערכות ההפעלה שלה, המקיף ביותר בעשור האחרון, לדברי החברה. העיצוב המחודש מתמקד במה שהיא מכנה "זכוכית נוזלית", שבו סמלים ותפריטים הם שקופים חלקית, צעד שלדברי מנהלי אפל אפשרי בגלל השבבים המותאמים אישית החזקים יותר במכשירי אפל בהשוואה לעשור קודם לכן.
פדריגי' אמר שהעיצוב החדש יכלול את מערכות ההפעלה של כל מכשירי החברה – מה-iPhone ו-ה-iPad עד השעונים – ש"ידברו" השפה עיצובית אחידה ויעניקו חוויית משתמש אחידה.
בנוסף, אפל שינתה את שמות מערכות ההפעלה שלה, ובמקום מספרים עוקבים עבור כל גירסה, שמות המערכות ייקבעו לפי השנה שלקראתה הן מושקות. בהתאם – מערכת ההפעלה הבאה ל-iPhone תהיה iOS 26, ובהתאמה – iPadOS 26 וכו'.
בתחום הבינה המלאכותית השנה אפל הייתה צנועה יחסית לשאיפות היומרניות שהציגה בכנס בשנה שעברה, והכריזה על שורה של תכונות AI שהיא תטמיע באפליקציות ועל שיפור העוזרת הקולית סירי.
שנה לאחר שכשלה במימוש ההבטחות לשדרוגים מבוססי בינה מלאכותית במוצריה, החברה רמזה על אסטרטגיה של הצעת כלים משלה למפתחים לצד כלים של מתחרים. ראש התוכנה של אפל, קרייג פדריג'י, אמר, כי החברה תציע את כלי השלמת הקוד שלה ואת כלי השלמת הקוד של OpenAI בתוכנות מפתחי אפל המרכזיות שלה, וכי החברה פותחת את מודל הבינה המלאכותית הבסיסית, שבו היא משתמשת עבור חלק מהתכונות שלה, למפתחי צד שלישי.
"אנו פותחים גישה לכל אפליקציה, שתוכל להתחבר ישירות למודל השפה הגדול שבליבת אפל", אמר פדריג'י. בהדגמה מוקדמת של התכונה, החברה הציגה אפשרות של יצירת תמונות ב-ChatGPT של OpenAI שנוספה לאפליקציית Image Playground שלה. נתוני משתמשים, לדבריו, לא ישותפו עם OpenAI ללא אישור המשתמש.
עוד בין התכונות החדשות, אפל הציגה את "סינון השיחות", תכונה שתאפשר למכשירי ה-iPhone להשיב אוטומטית לשיחות ממספר לא ידוע ולשאול את המתקשר למטרת השיחה. ברגע שהמתקשר מציין את מטרתו, המכשיר מציג לבעלים תמלול של סיבת השיחה.
בנוסף, החברה הודיעה כי תוסיף תרגום חי לשיחות טלפון, וכן תאפשר למפתחים לשלב את טכנולוגיית התרגום החי שלה באפליקציות שלהם, כשהנמען בצד השני של שיחת הטלפון לא יהיה חייב iPhone עבור ההעברה החיה.
חידוש AI נוסף שהחברה הציגה הוא הרחבת התכונה של אפליקצייתVisual Intelligence למצוא מוצרים שמצלמת ה-iPhone מכוונת אליהם – התוכנה תבדוק את מה שמוצג על מסך המכשיר ותקשר אליו אפליקציות – למשל: המצלמה מכוונת למעיל והתכונה תמצא מעיד דומה למכירה באפליקציה שכבר מותקנת על המכשיר.
בנוסף, כפי שדווח, אפל השיקה אפליקציית משחקים חדשה, שכוללת את כל המשחקים במקום אחד.
10/06/25 13:00
6.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מגזר הפינטק הישראלי ניצב בפני בעיה חמורה: ההונאות מתפשטות במהירות וכבר לא מדובר רק בחובבנים עם תעודות מזויפות, כמו הדמות האיקונית McLOVIN מהסרט "סופרבאד" (Superbad). כיום, עבריינים חמושים בדיפ-פייקים מתוחכמים וטכנולוגיה תעשייתית והמצב – ממש לא טוב. אז מה עושים?
האמת הקשה על הונאות בישראל
עבריינים מתמקדים בישראל כמוקד מועדף לפעילות. עקב כך:
● שיעור ההונאות בישראל עומד על 10.8% – מהגבוהים בעולם. ● הונאת סלפי: 2.17% בישראל, לעומת ממוצע עולמי של 0.45% בלבד. ● הונאת מסמכי זיהוי: 4.19% מזויפים או גנובים. ● עם השקעה של 1,000 דולר בלבד, עבריינים יכולים לגרום להפסדים של עד 2.5 מיליון דולר בתוך חודש.
פרשת OnlyFakes המחישה כמה קל לפרוס טכנולוגיית דיפ-פייק. השירות איפשר יצירת תמונות מזויפות משכנעות, כמעט ללא מאמץ – מהלך שהפך למעשה לאוטומטיות את הונאות הזהות, שבעבר דרשו כישורים טכניים מתקדמים. והכול – במחיר נמוך.
רוב האנשים לא מבינים שהונאה כיום היא עסק מאורגן, עם תפקידים ויעדים שיווקיים. עסק שמופעל בידי אנשים חכמים שזה מה שהם בחרו לעשות עם הזמן שלהם…
בכלכלה המחתרתית (כמו בדארק נט) אפשר לרכוש:
● סרטוני סלפי מזויפים ומוכנים מראש ● מסמכי זהות מזויפים בצורה מקצועית ● שירותי Money mules להעברת כספים בלתי חוקיים ● קבצי PDF מזויפים כהוכחת כתובת
מדובר ברשתות הונאה מקצועיות שמתפקדות כעסק – עם שירות לקוחות ואחריות למוצרים – המכוונות במיוחד לפינטקים ישראלים, בשל ערך העסקאות הגבוה והאימוץ הדיגיטלי הנרחב. כאילו שחסר לנו מה להתמודד איתו…
ההפסדים עקב ההונאות: 3-5% מההכנסות השנתיות של חברת פינטק ישראלית
מעבר להפסדים כספיים ישירים, להונאה יש עלויות נסתרות שחברות פינטק ישראליות כמעט שלא מחשבות: ● קנסות רגולטוריים בשל אי-עמידה בתקנות ● אובדן קשרים עם בנקים ● פגיעה במותג ונטישת לקוחות ● עלייה בהוצאות תפעוליות בגלל בדיקות ידניות
הפסדים הקשורים להונאה גוזלים בין 3-5% בממוצע מההכנסות השנתיות של חברת פינטק ישראלית. לעומת זאת, חברות עם מערכי מניעה חזקים צמצמו זאת לפחות מ-1%.
הפתרון האולטימטיבי להונאה
רוב ארגוני הפינטק בישראל מתמקדים באימות (KYC) רק בשלב ההצטרפות – וזה יוצר חור אבטחה ענק.
הונאה אינה אירוע חד-פעמי – היא מתמשכת, Money mules משתלטים על חשבונות ומשתלבים במערכות. הנתונים שלנו מראים שכאחד מכל 100 משתמשים אונליין הוא חלק מרשת הונאה.
רוב מערכי האימות כיום כוללים סלפי וידיאו או שיחת וידיאו, בדיקת מסמכים והוכחת כתובת – כל אלו ניתנים לעקיפה על ידי עבריינים מיומנים.
הכירו את Sumsub – פלטפורמה שמטפלת בכל מחזור חיי ההונאה מערכת אימות מלאה הכוללת KYC, KYB (אימות עסקי), ניטור עסקאות, וסינון נגד הלבנת הון (AML) ● דיוק של 99.98% בזיהוי תוצרי דיפ-פייק ● תמיכה ביותר מ-14,000 סוגי מסמכים מ-220+ מדינות ● אימות תוך פחות מ-20 שניות Sumsub היא הבחירה של בורסות הקריפטו המובילות בישראל, כולל ביננס (Binance) וביטגט (Bitget) – שמחפשות גם עמידה ברגולציה וגם הגנה יעילה מפני הונאות. הפלטפורמה תואמת לדרישות MiCA ו-FATF, ומספקת הגנה מעשית נגד רשתות ההונאה המתקדמות, שמטרתן עסקים ישראליים.
מעבר לכך, המערכת של Sumsub מנתחת בזמן אמת דפוסי התנהגות, "טביעות אצבע" של מכשירים, וחריגות בעסקאות.
גישה רב-שכבתית היא כבר לא על תקן nice to have – היא חובה לפלטפורמות קריפטו, למעבדי תשלומים, ולבנקים דיגיטליים הפועלים בסביבה עתירת סיכון. המערכות של Sumsub לומדות מיותר מ-11,000 דגימות הונאה מדי יום, כדי להקדים את האיומים הבאים.
וכמובן, אימות המסמכים של Sumsub עומד במלואו בתקנות הרגולציה הישראלית.
כשתפגשו עמיתים ב-FinTech Junction, זכרו שהרגולציה הולכת ומחמירה. חברות עם מנגנוני מניעה חלשים לא יפסידו רק כסף – הן יסתכנו גם בסנקציות רגולטוריות.
פועלים עם Sumsub
אל תחכו לאסון הונאה. הפינטקים המצליחים ביותר בישראל כבר מיישמים אימות רב-שכבתי לאורך כל מסלול הלקוח.
בקרו בדוכן של Sumsub בכנס FinTech Junction 2025, שיתקיים ב-17 ביוני, במלון הילטון, להדגמה חיה. או סרקו את קוד ה-QR שלנו, כדי לראות את הפלטפורמה בפעולה – מהאימות הראשוני ועד לניטור עסקאות שוטף.
כי ב-2025, הזהות של McLOVIN הייתה נחשפת מייד.
אז האם המערכת שלכם מסוגלת לעצור את ההונאות מונעות הבינה המלאכותית של היום? בואו לפגוש אותנו ולגלות
10/06/25 16:24
6.87% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
משתמשים ברחבי העולם, כולל בישראל, מדווחים מאז שעות הבוקר על תקלות משמעותיות בפעילות ChatGPT – הצ'טבוט הפופולרי של OpenAI. החברה אישרה את הבעיה וחוקרת אותה, אך שעת החזרה לפעילות תקינה אינה ידועה בינתיים.
כאמור כבר משעות הבוקר המוקדמות (שעון ישראל) החלו להצטבר דיווחים רבים על כשלים בפעילותו של ChatGPT, כלי הבינה המלאכותית היוצרת המגה-פופלרי. לפי נתונים שנאספו על ידי DownDetector – אתר המנטר תקלות בשירותים מקוונים – הדיווחים על הבעיות החלו להגיע בסביבות השעה 2:35 לפנות בוקר לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב (ET), והתפרסמו באופן איטי עד לסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר, ואז חלה עלייה חדה במספר התלונות. בסביבות 5:30 בבוקר (ET) כבר דווחו יותר מ-1,000 תקלות, והמספר המשיך לעלות, כשהשיא נרשם בסביבות 7:30 עם יותר מ-1,300 דיווחים בזמן אמת על הכשל הטכני. גולשים דיווחו בסך הכל על אלפי מקרים של אפליקציית הצ'טבוט שאינה פועלת כצפוי, ורבים גם הביעו את תסכולם במדיה החברתית. Chatgpt – down, slow, error messages currently. @OpenAI latest Status Report ???? pic.twitter.com/mKsFYeU2fO
— Jen McNally (@overdressjen) June 10, 2025 התקלות, כך דווח, מתבטאות בכך שהכלי אינו מגיב כרגיל, מציג הודעות שגיאה כמו "Error in message stream" או "Something seems to have gone wrong", וסובל מזמני תגובה איטיים (Latency) ומשיעורי שגיאה מוגברים. הבעיה אינה מוגבלת לפלטפורמה מסוימת, ומשפיעה על השימוש ב-ChatGPT דרך האתר, באפליקציות המחשב לווינדוס ולמק, ובאפליקציות המובייל ל-iPhone ולאנדרואיד.
בנוסף ל-ChatGPT, גם שירותים אחרים של OpenAI, כמו פלטפורמת Sora ליצירת וידhאו מתיאור טקסטואלי וממשקי ה-API של החברה, סובלים אף הם משיעורי שגיאה גבוהים.
הדיווחים על התקלות ב-ChatGPT בישראל באתר DownDetector. צילום: לכידת מסך מ-DownDetector
OpenAI אישרה בעמוד הסטטוס שלה כי השירות "חווה בעיות" וכי "חלק מהמשתמשים נתקלים בשיעורי שגיאה מוגברים וזמני תגובה איטיים בשירותים המצוינים". לפי כתבה אחרונה של NBC New York, מפתחת מודלי הבינה המלאכותית היוצרת מסרה כי לאחר כשש שעות של חקירת הנושא, היא זיהתה את שורש הבעיה שגורמת לשיעורי שגיאה גבוהים ולזמני תגובה איטיים בשירות. עוד נמסר כי OpenAI עובדת על פתרון לבעיה, אך לא צוין מתי השירות צפוי לחזור לפעילות תקינה לחלוטין. Panic among pseudo intellectuals on X!
CHATGPT down pic.twitter.com/CpBrOpCUkj
— Mini (@perfectminz) June 10, 2025 "ChatGPT מושבת – איך העולם יתנהל עכשיו?"
ChatGPT, שהושק בשנת 2022, הוא כיום כלי עזרה ויצירה דיגיטלי נפוץ עבור משתמשים רבים, כולל חברות רבות. הכלי מבוסס הבינה המלאכותית, שכידוע פותח על ידי OpenAI, משתמש במודלי שפה גדולים שאומנו על כמויות עצומות של טקסט כדי לנהל שיחות דמויות אדם, ליצור תכנים מגוונים, לתרגם שפות ולספק תשובות מקיפות. יכולותיו מאפשרות אינטראקציה דמוית שיחה עם אדם, והוא יכול לסייע במגוון משימות, מחיפוש ועד יצירת תוכן ושירות לקוחות. Everyone running to twitter to check if chatgpt is down for anyone else #chatgpt #chatgptdown pic.twitter.com/n2oJlbex2n
— Jeet (@JeetN25) June 10, 2025 השיבושים בפעילותו של ChatGPT עוררו, כצפוי, תגובות ברשת – בין היתר בציוצים הומוריסטיים המדגישים את התלות הגוברת בכלי. "כולם רצים לטוויטר לבדוק אם ChatGPT מושבת גם אצל מישהו אחר", צייץ אחד המשתמשים, בעוד שאחר הוסיף בבדיחות: "ChatGPT מושבת – איך העולם יתנהל עכשיו?".
ישראלים רבים מדווחים אף הם על שיבושים וחוסר יכולת להשתמש בשירות, אם כי במקביל, יש גם משתמשים מישראל שטועניים שהצ'טבוט ממשיך לעבוד עבורם באופן תקין.
10/06/25 10:56
6.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
תמי פינצי, מונתה באחרונה לתפקיד מנמ"רית חברת הביטוח הפול. לפני שהתקדמה לתפקיד הנוכחי, עבדה פינצי במשך שבע שנים באל על, לשם הגיעה לאחר עשר שנים בחברת הפניקס. כמו כן הייתה בצוות ההקמה של ויזה אלפא (כיום מקס).
פינצי היא בגרת ממר"ם, בעלת תואר ראשון במדעי החיים ו-MBA במדעי המחשב מאוניברסיטת בר אילן. בראיון לאנשים ומחשבים לרגל המינוי הכריזה פינצי:" באתי להוביל מהפכה דיגיטלית בארגון".
תמי פינצי, ברכות על המינוי. מהי חברת הפול ב-60 שניות?
"חברת הפול היא תאגיד בבעלות כל חברות הביטוח, המטפל בפוליסות לרכב שהן ביטוח חובה לכל נהג בישראל. המיקוד שלנו הוא באוכלוסיות שמוגדרות כ'מסורבי חיתום' – בין היתר אנשים שאין להם חשבון בנק או כרטיס אשראי, או שיש להם מגבלות אחרות, או שחברות הביטוח לא רוצות ולא חייבות לבטחן – אבל לפי החוק בישראל, הם חייבים ביטוח חובה. יש לחברה מאות אלפי לקוחות, בכל רחבי הארץ".
מה הביא אותך לעשות את המעבר מאל על, תחום תחבורה, למגזר הביטוח?
"כפי שאתה מכיר את הקריירה המקצועית שלי, הייתי שנים רבות במגזר הפיננסי, והתפקיד הנוכחי הוא מעין סגירת מעגל. אני שמחה על האתגר והאמון שניתן לי על ידי מנכ"ל החברה, ערן כהן, ויו"ר הדירקטוריון, קרן גרניט. הגעתי לכאן כדי להוביל מהפכה טכנולוגית, יחד עם כל הצוות המקצעי, ובגיבוי מלא של ההנהלה".
חברת הביטוח הפול
מהן התוכניות שאת עומדת ליישם?
"אני חושבת שצריך לעשות עוד קפיצת מדרגה בכל הנושא של תחום היישומים במערכות המידע של החברה, ובין היתר הקמת מנגנונים בתחום ה-IT.
אני נמצאת בשלב של מיפוי מדויק של פעילות האגף שלי, לומדת מה כל אחד עושה. צריך לייצר פורטפוליו מסודר של הפרויקטים, לנסח מתודולוגיה בתחום ניהול הפרויקטים.
ברמה הטכנולוגית, יש לעשות מהלכים הקשורים לניהול חדר המחשב, ובין היתר להכניס לפה נוק (NOC), כדי להדק את נושא הניטור, שאמנם קיים אבל מבוזר בין כמה סמכויות. הנכון הוא לרכז את זה בידי סמכות אחת.
אתגר נוסף הוא החלפת מערכת המוקדים, ולהקים מערכת שתיתן תמונת לקוח, שתאפשר לנתח שיחות נכנסות ויוצאות. יש לנו שלושה מוקדים פעילים, ולכן צריך לשים דגש בשדרוג שלהם, כדי לשפר את חוויית הלקוח. צריך להבהיר כי עם השנים נעשו פה לא מעט השקעות בטכנולוגיה, אבל עכשיו צריך לשדרג ולהתאים את עצמנו לחדשנות הטכנולוגית. ענף הביטוח בכללו הוא שמרן, ולכן כל פעולה צריכה להיעשות בזהירות ובצורה מבוקרת".
עם איזה אתגרים מתמודדת כיום חברת ביטוח כמו הפול?
"האתגר המרכזי הוא מניעת הונאות, בעיקר במגזרים מסויימים של החברה הישראלית, שמתוקף חוק אנחנו חייבים לשרת אותם. בנוסף, בחברה כמו שלנו – שהיא בבעלות כל חברות הביטוח, ומוגדרת כ'חברה הפסדית' בגלל האפיון של הלקוחות שלה, שאינם מקבלים מענה על ידי חברות אחרות – כדי לשרת כהלכה את מאות אלפי לקוחותינו, אנחנו חייבים להיות יעילים. ואת זה עושים בעזרת מערכות המידע, שהן מרכיב קריטי ביותר בפעילות החברה".
מה לגבי בינה מלאכותית?
"המערכות פה עדיין מאוד ידניות ובתוכניות שלנו אכן ליישם מערכות בינה מלאכותית. בתכנון שלנו לעשות הקאתונים כדי להיחשף לטכנולוגיות החדשות, וכן לבצע פעילות עם גופים וארגונים שונים".
כמי שעבדה בעבר במגזר הביטוח, מה דומה ומה שונה במקום הזה?
"הפול היא חברת ביטוח מקצה לקצה, דומה בתהליכים לכל חברה אחרת. האופי הוא קצת שונה, חברה יותר באווירה משפחתית, ממוקדת התייעלות ופחות הכנסת עסקים חדשים, בגלל האופי של החברה. בדומה לכל ענף הביטוח, אנחנו מונחי רגולציה, עם כל האתגרים שהיא מציבה בפני כל מנמ"ר בענף זה".
מה תקציב ה-IT שלכם?
"אני יכולה להגיד שזה מיליוני שקלים. לא יודעת להגדיר מספרים מדויקים. חייבת להגיד שיש הבנה וגיבוי מצד ההנהלה לאפשר את ביצוע התוכניות שעליהן דיברנו".
10/06/25 11:44
6.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"באחרונה התקיימה ישיבת ההתנעה של הוועדה לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית. לפי המנדט שהוגדר לוועדה, היא תבחן ותגבש, בין היתר, אסטרטגיה ראשונית ודרכי האצה בראייה לאומית, על ידי הקמת גוף חדש, מתכלל וייעודי לתחום, שיוקם במשרד ראש הממשלה. תחום ה-AI מהווה אתגר, אך גם הזדמנות ברמה הלאומית", כך אמר תת-אלוף (מיל') עומר דגן, חבר הוועדה.
דגן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר, צה”ל, דיבר בכנס ITforIDF. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים ובשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, התקיים אתמול (ב') באולם האירועים לאגו בראשל"צ. את הכנס הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה.
דגן, מנכ"ל עמותת Oct7 וה-CTO של קרן ההשקעות Vintage, אמר, כי בראש הוועדה עומד תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, וכי חבריה הם מומחים רב-תחומיים, בתחומים השונים: אל"מ (מיל') ראין גיטי, פרופ' שמואל פלג, סא"ל (מיל') אתי בן זאב, לשעבר מנמר”ית בנק הפועלים, ופרופ' שרית קראוס.
הוועדה, ציין דגן, "תגבש המלצות ביחס לאופי הגוף שיוקם ומה יהיו תפקידיו, תוכנית העבודה הראשונית המומלצת, מרחב הפעילות והסמכויות, יחסי הגומלין ומנגנוני שיתוף הפעולה בינו לבין הגופים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, במגזר הפרטי ובאקדמיה". הוא הוסיף, כי "הוועדה תמליץ על הכלים, התהליכים והמשאבים הנדרשים לצורך הקמת הגוף, ותבחן את ההחלטות הממשלתיות והעבודות שבוצעו עד כה".
לדברי דגן, "בבואנו לדון בתחום, יש לערוך כמה הבחנות מרכזיות: הממשלה מול השוק הפרטי, ומהיכן יבוא כוחה של ישראל כמובילה עולמית. הבחנה נוספת קשורה להבדל שבין הסייבר מול בינה מלאכותית. יש לבחון מהם הדברים שאפשר ללמוד ולאמץ מהמובילות של ישראל בסייבר ואז להשוותם למאפיינים הייחודיים של ה-AI".
הוא ציין, כי "חברי הוועדה מתכוונים לבחון כמה נושאים מרכזיים: האחד, למשל, הוא האם יש לעסוק בכלל תחומי ה-AI, כדי שישראל תהיה מובילה עולמית, או שמספיק להתמקד באלה שבהם יש לישראל יתרונות יחסיים".
עוד ציין דגן, כי "יש להתייחס לכמה היבטים נוספים: תשתיות המחשוב והאנרגיה הנדרשות, בניית מאגר כישרונות, עם רצף הכשרתי מהתיכון ועד תארים מתקדמים, שיתופי פעולה בתחום, לרבות עם העולם היהודי, פעילויות מחקר מתקדם, שיתופי פעולה עם השוק הפרטי, תמיכה בתחילת הדרך לחברות הזנק הפועלות בתחום, יחסי הגומלין עם שאר שותפי הממשלה, רגולציה מאפשרת – אך אחראית, שוק העבודה העתידי והסינרגיה עם צה”ל ומערכת הביטחון".
"אחד הרעיונות הנבחנים", סיכם דגן, "הוא לבנות פרויקט לאומי, שיביא לקידום המדינה בתחומים נוספים, תוך מינוף הבינה המלאכותית. העבודה בעיצומה – ובשלב זה נבחנים היבטים רבים. ברור כי ההובלה של ישראל בתחומי ה-AI היא חיונית. יש לשאוף שה-AI יהיה ה'לב הלאומי' של ישראל. נפעל להגברת החוסן המדעי והטכנולוגי של ישראל, ונגבש דרכים להפיכתה למעצמת AI – כיעד לאומי".