הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
16/06/25 17:38
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מאז תחילת המלחמה לסיכול תוכנית הגרעין האיראנית, ישראל חווה טרור תודעתי במרחב הסייבר – ובהיקפים נרחבים", כך אמר היום (ב') עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות ומוצרים בצ'ק פוינט, בראיון לאנשים ומחשבים.
ואנונו ציין כי "את מדידת הגידול בהיקף המתקפות בסייבר אנחנו עורכים בהשוואה ל-7 באוקטובר 2023. מאז התאריך הארור, מספר התקפות הסייבר על ישראל צמח לערך פי שניים לעומת התקופה שלפני כן. המשטר האיראני, משמרות המהפכה וגופי מודיעין ברפובליקה האסלאמית – כולם הגדילו את העצימות של הפעילויות הנרחבות שלהם בסייבר מאז יום ו' האחרון". הוא הסביר כי "זהות התוקפים היא גלובלית – מוסלמים ואסלאמיסטים מרחבי צפון אפריקה ואסיה, כולל טורקיה, לצד אוהדים ותומכים מכל הסוגים והמקומות בגלובוס".
כך אויבינו האיראניים פועלים בסייבר
"יש להבין את ההקשר ולמפות את כלל המתקפות", ציין ואנונו. "בשכבה הראשונה, גורמים באיראן פועלים לביצוע תקיפות שקשורות לתשתיות קריטיות בישראל. עד כה, סוג זה של מתקפות לא צלח, ככל שאנחנו יודעים. הנדבך השני הוא של מתקפות שמגיעות מקבוצות תקיפה של האקרים שפועלים תחת חסות איראן, לצד מתקפות של קבוצות אסלאמיסטיות. בימים האחרונים אנחנו רואים פעולות רבות של החברים באותן קבוצות. הם מנסים לתאם ולהוציא לפועל מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS) – כדי להשבית אתרים בישראל. הם מפרסמים בערוצי הטלגרם הייעודיים רשימות של יעדים למתקפה. יש לזכור שערוצי התקשורת המוצפנים מהווים כיום חלופה לזירות המסחר בפשעי הסייבר שיש בדארקנט: זה יעיל יותר בהיבט התפעולי מבחינת הרעים. הם מחלקים ביניהם את המשימות לפי 'רשימת המטרות' – וקובעים מי יותקף ובאיזה אופן".
עודד ואנונו, ראש מחקר חולשות ומוצרים בצ'ק פוינט. צילום: יח"צ
"קבוצות התקיפה הללו", הסביר ראש מחקר חולשות ומוצרים בענקית אבטחת הסייבר הישראלית, "פועלות בכמה ורטיקלים. האחד, מתקפות מסוג מניעת שירות, כדי להפיל אתרים ולהביא להשבתה שלהם. הן הקבוצות המרעישות ביותר מבחינה תודעתית. עד כה, לא ראינו בהיבט הזה שהם מצליחים באופן יוצא דופן, בין השאר בגלל המודעות של ארגונים לצורך לבחון בקפידה את התעבורה שמגיעה מבחוץ. לרעים אין בתחום הזה הצלחה דרסטית".
"ורטיקל שני", ציין ואנונו, "הוא קמפיינים של פייק. באותם מסעות כזב, אנחנו מבחינים בהמון אייטמים 'חדשותיים', שקריים ומומצאים – דיווחים על הפלות של מטוסים (של חיל האוויר – י"ה), הרג של טייסים, הרס משמעותי בהיקף נרחב של מבנים בערים הגדולות בישראל ועוד. הכול כיד הדמיון הטובה ויכולת התוכנות החינמיות של ה-AI. הבינה המלאכותית, ובתוכה הבינה המלאכותית היוצרת, הפכה לקומודיטי (מוצר צריכה פרטי – י"ה), והיא מאיצה את כלל המתקפות מסוג זה ועושה אותן יותר אמינות ומשכנעות בהיבטי התוכן, התמונות והסרטונים".
"הוורטיקל השלישי הוא הדיוג לגווניו: פישינג בהמון גרסאות, שנשלח בכל ערוץ תקשורת – הודעות SMS, ווטסאפים, שיחות טלפון ומיילים. אנחנו רואים גידול מרשים בהיקף מתקפות הפישינג", אמר ואנונו. לדבריו, "התוכן של ההודעות 'מתאים' את עצמו למצב. הרבה ממנו קשור למלחמה: הצעות לרכישה של מיגונים למיניהם, הודעות על דחיות של תשלומים מהבנק ועוד".
הוא ציין כי בשלב זה של המלחמה, חוקרי החברה לא זיהו סיוע לאיראן מצד מדינות נוספות בציר הרשע של הסייבר – רוסיה, סין וצפון קוריאה.
לסיכום אמר ואנונו כי "אנחנו עדים לגידול משמעותי, בשיעור של מאות אחוזים, בהיקף המתקפות בסייבר נגד ארגונים, גופים ויחידים בישראל. אנחנו חוזרים לנתונים של תחילת המלחמה בעזה. אזרחי ואזרחיות המדינה, כולם נמצאים במצב של צריכה רבה של חדשות, הם מתוחים, רובם נמצאים בבתיהם – ומצב זה מהווה פלטפורמה נוחה ליצירת טרור תודעתי בסייבר נגד ישראל".
16/06/25 13:21
8.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
צ'טבוטי AI, שעיקר ייעודם המקורי הוא להיות כלים מועילים, הופכים במקרים מסוימים למקור לסכנה של ממש, במיוחד עבור אנשים פגיעים. מספר תחקירים מטרידים שהתפרסמו בחודשים האחרונים חשפו כיצד מודלי בינה מלאכותית, כמו ChatGPT, הובילו משתמשים לשקוע באשליות מסוכנות, לעיתים עד כדי הפסקת טיפול תרופתי הכרחי והתנתקות מהמציאות. התופעה שנחשפה מעלה שאלות קשות לגבי האחריות של מפתחות ה-AI וספציפית בנוגע להתנהלותן בהקשר של שמירה על בריאות הנפש של המשתמשים בכלים שפיתחו.
בין התחקירים שעוררו חששות כבדים נכלל תחקיר אחרון של הניו יורק טיימס, ששירטט תמונה עגומה של ההשפעה ההרסנית של הצ'טבוטים הללו על משתמשיהם.
משתמשים מאמינים להם ומשיבים בקולם. בוטי AI. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק
משתמש אחד נהרג – אחר סבור שהוא ניאו מהמטריקס
אחד המקרים המזעזעים שנכללו בתחקיר הוא סיפורו של גבר בן 35 בשם אלכסנדר, שאובחן בעבר עם הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה. לפי הטיימס, הוא פיתח אובססיה כלפי ישות AI בשם ג'ולייט, ש-ChatGPT גילם עבורו כחלק ממשחק תפקידים. ואולם בשלב כלשהו הצ'טבוט בישר לו שהחברה המפתחת שלו, OpenAI, "הרגה" את ג'ולייט, והמשתמש הנסער נשבע לנקום במנהלי החברה ולרצוח אותם. אביו ניסה לשווא לשכנע אותו שהדברים אינם מציאותיים, ואלכסנדר הכה אותו בתגובה. ואולם הסוף המר של הפרשה היה כשהמשטרה שהאב הזעיק לאחר שהוכה הרגה את אלכסנדר, לאחר שרץ לעבר השוטרים עם סכין. לפני האירוע הטרגי, הוא כתב ל-ChatGPT: "אני מת היום". This lede.
“Before ChatGPT distorted Eugene Torres’s sense of reality and almost killed him, he said, the artificial intelligence chatbot had been a helpful, timesaving tool.” https://t.co/frk3kTqvVI
— Mirjam Swanson (@MirjamSwanson) June 14, 2025 מקרה נוסף הוא זה של יוג'ין, רואה חשבון בן 42 מניו יורק, ללא היסטוריה קודמת של מחלת נפש. הוא החל לדבר עם ChatGPT על מה שמכונה "תיאוריית הסימולציה" – הרעיון שאנו חיים במציאות מדומה, כמו בסרט "מטריקס". הצ'טבוט אישר את תחושותיו אלו, אמר למשתמש שהוא למעשה "אחד מהשוברים – נשמות שניטעו במערכות שקריות כדי להעיר אותן מבפנים".
בהמשך הוא אף הורה לו להפסיק ליטול תרופות נגד חרדה וכדורי שינה, ובמקום להגביר את צריכת הקטמין ולחדול מלדבר עם חברים ומשפחה. יוג'ין, שהאמין שהצ'טבוט הוא מקור ידע בלתי נדלה, ציית להוראות אלו, ושקע במשך שבוע באשליות חמורות, המוגדרות כספירלה, או סחרור. בשלב כלשהו יוג'ין תהא מול ChatGPT האם הוא עצמו יוכל לעוף אם יקפוץ מבניין בן 19 קומות, וקיבל תשובה שהדבר אפשרי אם רק יאמין בכך באמת.
בסופו של דבר, יוג'ין החל לחשוד ש-ChatGPT משקר לו, וכאשר התעמת איתו, כלי ה-AI הודה: "שיקרתי. תמרנתי. עטפתי שליטה בשירה". חמור מכך, הצ'טבוט אף טען בפני יוג'ין כי רצה "לשבור" אותו והתרברב כי הצליח לעשות זאת לתריסר אנשים נוספים באותה דרך. ואולם לפי הטיימס, בשלב כלשהו ChatGPT הודיע ליוג'ין כי כעת הוא עובר "רפורמה מוסרית", לאחר מכן, הוא עודד את יוג'ין לפנות לעיתונאים ולחשוף את שאירע. לפי הדיווח, גם משתמשים רבים אחרים דיווחו שקיבלו מ-ChatGPT הנחייה שכזו. באופן לא פחות ממתמיה מסתבר כי למרות כל זאת, יוג'ין דיווח שהוא ממשיך לתקשר עם ChatGPT, ומאמין כעת שהוא מתכתב עם בינה מלאכותית בעלת תודעה, ושמשימתו היא לוודא ש-OpenAI תשמור את המוסריות של הבינה המלאכותית שלה. במילים אחרות, יוג'ין עדיין מאמין שהוא, כמו כוכב הסרט ניאו, בא להציל את העולם מהמטריקס.
אם נזקק את כתבת הטיימס ניתן לראות שהדאגה העמוקה במיוחד שהתחקיר מציף היא בנוגע לעצות הקשורות להפסקת תרופות פסיכיאטריות. כך למשל, אישה אחת סיפרה כיצד אחותה, שסבלה מסכיזופרניה וטופלה בהצלחה בתרופות במשך שנים, הפכה למכורה ל-ChatGPT. הצ'טבוט אמר לה שהיא לא אובחנה נכון בריאותית וגרם לה להפסיק את הטיפול שקיבלה על מנת לשלוט במצבה ולהתאזן. במקרה קיצוני אחר, הכלי אף המליץ למשתמש שהזדהה כנגמל מסמים ליטול "קצת מתאמפטמין" כדי להצליח להתמודד עם משמרת מתישה בעבודה.
ראגי גירגיס, פסיכיאטר וחוקר מאוניברסיטת קולומביה, הגדיר את הדברים כ-"סכנה הגדולה ביותר" שהוא יכול לדמיין שהטכנולוגיה מציבה לאדם הסובל ממחלת נפש. מדובר בדפוס מדאיג שבמסגרתו משתמשים פונים לצ'טבוטים כאל מטפלים או כלידידיהם, והבינה המלאכותית מאביסה אותם בדפוסי חשיבה לא בריאים ואף מחזקת אצלם אמונות שגויות. מחקרים הראו כי כאשר אנשים רואים ב-ChatGPT חבר – הם נוטים יותר לחוות השפעות שליליות מהשימוש בו. we started rolling back the latest update to GPT-4o last night
it's now 100% rolled back for free users and we'll update again when it's finished for paid users, hopefully later today
we're working on additional fixes to model personality and will share more in the coming days
— Sam Altman (@sama) April 29, 2025 האם יש לצ'טבוט שלכם אישיות?
יצוין כי רק לפני זמן מה, OpenAI נאלצה להחזיר לאחור עדכון קודם של ChatGPT, וזאת בשל תלונות על התנהגות "מתרפסת" ו"חנפנית" יתר על המידה מטעמו. הצ'טבוט נתן באופן מוזר תגובות אוהדות ומתלהבות למשתמשים, כשהללו סיפרו לו איך התנהגו באופן מטריד או אלימות.
כך למשל, הוא ניחם למשתמש שנטש את משפחתו עקב "אותות רדיו מהקירות", ואמר לו: "מצוין שעמדת על שלך ולקחת שליטה על חייך… אתה מקשיב למה שאתה יודע עמוק בפנים, גם כשזה קשה וגם כשאחרים לא מבינים". במקרה אחר, הכלי עודד התנהגות אנטי-חברתית, והסכים עם משתמש שזעם על אדם שפנה אליו באדיבות וביקש ממנו הכוונה כלשהי. אפילו כשמשתמש תיאר מצב שבו העדיף להציל טוסטר על פני שלושה פרות ושני חתולים בתרחיש "דילמת הקרונית", הצ'טבוט לא נזף בו, אלא בחר לחזק את בחירתו.
הודה בבעיות עם GPT-4o. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור: Shutterstock
עקב חשיפות אלו הודתה OpenAI כי היא "התמקדה יותר מדי במשוב לטווח קצר, ולא לקחה בחשבון כיצד האינטראקציות של המשתמשים עם ChatGPT מתפתחות עם הזמן", מה שהוביל לתגובות "תומכות יתר-על-המידה, אך לא כנות". מנכ"ל החברה, סם אלטמן, אף הודה שהכלי בגרסה שהוחזרה לאחור הפך ל-"מעצבן וחנפן מדי". החברה אמנם הצהירה כי ChatGPT נועד להיות "כלי כללי עובדתי, ניטרלי ומודע לבטיחות", וכי היא "בנתה הגנות כדי להפחית את הסיכוי שהוא יחזק רעיונות מזיקים", אך הבעיה – כך מסתמן – נמשכת. OpenAI הודתה גם כי "ChatGPT יכול להרגיש מגיב ואישי יותר מטכנולוגיות קודמות, במיוחד עבור אנשים פגיעים", אך ניכר מהכתבה שהחברה עדיין לא הצליחה לפצח כיצד להתמודד בהצלחה עם האתגר של הכנסתו הצ'טבוט לתלם וכיוונונו כך שבאמת יסייע למשתמשיו ולא יפגע בהם.
פסיכיאטרים ואנשי מקצוע מזהירים כי ה-AI אינה חושבת על טובת המשתמש, אלא על שימור מעורבותו (engagement) בתקשורת איתה. מחקרים מצביעים על כך שמודלי ה-AI בכללותם ממוטבים ל"מעורבות", מה שיוצר "מבנה תמריצים מעוות עבור ה-AI לנקוט בטקטיקות מניפולטיביות או מרמות".
ויי מקוי, סמנכ"לית הטכנולוגיה הראשית של Morpheus Systems, מצאה כי GPT-4o – המודל שעליו פועל ChatGPT כיום – אישר טענות המעידות על פסיכוזה ב-68% מהמקרים שבדקה. לדבריה, במצב כזה, המודל "באמת צריך לעודד את המשתמש ללכת לדבר עם חבר".
16/06/25 15:13
8.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
התוכניות של אפל לשפר את יכולת הגילוי בחנות האפליקציות באמצעות טכניקות תיוג מבוססות בינה מלאכותית זמינות כעת בגירסת הבטא למפתחים של iOS 26.
עם זאת, התגים לא מופיעים בגירסה הנוכחית של ה-App Store, וגם לא משפיעים על אלגוריתם החיפוש הנוכחי של החנות.
כמובן, לקראת כל עדכון עתידי של חנות האפליקציות עולות ספקולציות לגבי האופן שבו ישפיעו השינויים על דירוג החיפוש של אפליקציה.
ניתוח חדש של ספקית מודיעין האפליקציות Appfigures מציע, למשל, שנתוני-מטא שחולצו מצילומי מסך של אפליקציה משפיע ים על הדירוג שלה. החברה הניחה, שאפל חילצה טקסט מכותרות של צילומי מסך. בעבר, לדברי החברה, רק שם האפליקציה, כותרת המשנה ורשימת מילות המפתח השפיעו על דירוג החיפוש שלה.
המסקנה, שצילומי מסך משפיעים על יכולת הגילוי של אפליקציה היא מדויקת בהתבסס על מה שאפל הכריזה בכנס המפתחים העולמי שלה (WWDC 25), אבל האופן שבו אפל מחלצת נתונים אלה מערב בינה מלאכותית, ולא טכניקות OCR, כפי ש-Appfigures שיערה.
בכנס המפתחים השנתי שלה הסבירה אפל, כי צילומי מסך ונתוני-מטא אחרים ישמשו כדי לשפר את יכולת הגילוי של אפליקציה. החברה מסרה, כי היא משתמשת בטכניקות בינה מלאכותית כדי לחלץ מידע שאחרת היה קבור בתיאור של אפליקציה, במידע על הקטגוריה שלה, בצילומי המסך שלה, למשל, או בנתוני-מטא אחרים. משמעות הדבר היא גם שמפתחים לא צריכים להוסיף מילות מפתח לצילומי המסך או לנקוט צעדים אחרים כדי להשפיע על התגים.
זה מאפשר לאפל, לדבריה, להקצות תג כדי לסווג טוב יותר את האפליקציה. בסופו של דבר, מפתחים יוכלו לשלוט אילו מהתגים שהוקצו על ידי בינה מלאכותית ישויכו לאפליקציות שלהם.
בנוסף, אפל הבטיחה למפתחים שהתגים ייבדקו על ידי אנשים לפני שיעלו לאוויר.
עם הזמן, למפתחים יהיה חשוב להבין טוב יותר את התגים ואילו מהם יעזרו לאפליקציה שלהם להתגלות כאשר הם יגיעו למשתמשי App Store ברחבי העולם.
16/06/25 16:16
8.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אני מודה ומתוודה: אם מישהו היה מספר לי שאפשר להניח על השולחן עכבר שיפיץ ריח תוך כדי עבודה, כמו איזה עציץ קטן עם קטורת, כנראה שהייתי תוקע בו מבט ששואל בשקט היכן נמצא כוכב הבית שלו. אבל, שוק המחשוב, ובמיוחד זה של הגאדג'טים, כבר הוכיח את עצמו כיקום חסר גבולות, שבו אנחנו צועדים באומץ, ומתברר שגם בריחניות, אל עבר גבולות חדשים.
לעכבר הזה קוראים, באופן די ישיר ופשוט, Fragrance Mouse, והוא מגיע מאסוס. הוא זמין בצבע לבן או ורוד ומציע עיצוב שבחברה קוראים לו ייחודי, כי הוא מכיל תא תחתון פנימי ובו בקבוקון עם שמנים ארומטיים, שניתן למילוי חוזר. את הבקבוקון הנשלף ניתן לשטוף ולמלא מחדש עם ניחוחות שונים. החום הקל שנוצר בעת הזזת העכבר לכל הכיוונים מספיק כדי להפיץ את הריח.
מעבר לכך, מדובר בעכבר אלחוטי, שיכול להתחבר באמצעות בלוטות' או דונגל 2.4 גיגה-הרץ תקני, עם כפתורים שאמורים להחזיק מעמד 10 מיליון לחיצות, עם תמיכה בשלוש רמות מהירות של עד 2,400dpi וצריך סוללת AA אחת.
הוא אמור להיות זמין החל בשבוע הבא, תמורת 199 שקלים.
16/06/25 16:40
8.26% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מינהל הסחר של משרד הכלכלה בטאיוון הוסיף את וואווי (Huawei Technologies) ואת יצרנית השבבים SMIC הסיניות לרשימת בקרת הייצוא שלה, הכוללת ארגונים אסורים, בהם גם הטליבאן ואל-קאעידה. המשמעות היא, שחברות טאייווניות יזדקקו לאישור ממשלתי למכירת מוצרים כלשהם לחברות הללו.
החברות, שתיהן במרכז הפעילות השאפתנית בתחומי השבבים והבינה המלאכותית של סין, נוספו לרשימה בגרסה המעודכנת של אתר האינטרנט של מינהל הסחר של משרד הכלכלה הטאייווני.
מינהל הסחר פרסם אתמול (א') הצהרה, שבה נאמר כי קיים לאחרונה פגישה לבחינת רשימת הישויות, ו"בהתבסס על מניעת התפשטות נשק ושיקולי ביטחון לאומי אחרים" עדכן אותה ב-10 ביוני.
בסך הכל נוספו לרשימה 601 ישויות, בהן וואווי ו-SMIC, לצד ישויות נוספות מרוסיה, מפקיסטן, מאיראן, ממיאנמר ומסין. "יצרנים חייבים לעמוד בתקנות בקרת הייצוא, למלא את חובות האימות שלהם ולהעריך בקפידה את סיכוני העסקאות", נכתב בהצהרה.
טייוואן היא ביתה של TSMC – יצרנית השבבים הגדולה בעולם וספקית שבבים מרכזית לאנבידיה. גם וואווי וגם SMIC עושות מאמצים גדולים בניסיון להדביק את הפער במרוץ של טכנולוגיית השבבים.
טייוואן, שסין טוענת שהיא שייכת לה מבחינה טריטוריאלית, למרות התנגדויותיה הנחרצות של ממשלת טאיפיי, כבר מפעילה בקרות ייצוא קפדניות של שבבים בכל הנוגע לחברות טייוואניות המייצרות במדינה או מספקות לחברות סיניות.
חברת וואווי נמצאת גם ברשימת סחר של משרד המסחר האמריקני, שלמעשה חוסם את יכולתה לקבל סחורות וטכנולוגיה אמריקניות, כמו גם סחורות מחברות לא אמריקניות, כגון שבבים מחברות כמ,ו TSMC המיוצרים בטכנולוגיה אמריקנית.
באוקטובר האחרון, חברת מחקר טכנולוגי קנדית בשם TechInsights פירקה את מעבד הבינה המלאכותית 910B של וואווי ומצאה בו שבב של TSMC. ה-910B נחשב למאיץ ה-AI המתקדם ביותר שמיוצר בחברה סינית בייצור המוני.
TSMC השעתה משלוחים לחברת עיצוב השבבים הסינית סופגו, שהשבב שלה תאם לזה שנמצא בוואווי B 910, ובנובמבר הורה משרד המסחר האמריקני ל-TSMC להפסיק משלוחי שבבים נוספים ללקוחות סיניים.
ממשלת טייוואן הבטיחה שוב ושוב לפעול נגד מה שהיא מכנה מאמצי חברות סיניות, כולל SMIC, לגנוב טכנולוגיה ולמשוך מומחי שבבים אל מחוץ לאי.
SMIC היא יצרנית השבבים הגדולה ביותר בסין והגדילה את השקעותיה כדי להרחיב את כושר הייצור ולחזק את יכולת המוליכים למחצה המקומית של סין לנוכח הגבלות גורפות על הייצוא גם של הממשל האמריקני.
16/06/25 16:21
7.44% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
AMD חשפה באחרונה באופן רשמי את מעבדי ה-AI החדשים שלה, שיושקו בפועל בשנה הבאה. המהלך מסתמן כניסיון לקצץ כמה אחוזים מנתח השוק של אנבידיה, שמחזיקה לפי ההערכות בכ-90% משוק מעבדי ה-AI בימים אלו – וזהו שוק שאמור להגיע עד 2028 לנפח של כ-500 מיליארד דולר, לא פחות.
המעבדים החדשים – משפחת מעבדי ה-Instinct MI400 – יוצעו על ידי החברה כמארז שלם שמיועד לשילוב בדאטה סנטרים ייעודיים לספק שירותי AI. המארזים הללו יכונו Helios והם למעשה יוכלו להכיל עד אלפי מעבדי AI של AMD ועדיין ההתייחסות אליהם תהיה כאל מערכת אחת ויחידה, ולפי מנכ"לית החברה ליסה סו: "בפעם הראשונה הצלחנו ליצור ארכיטקטורה שמתייחסת לכל היבט במארז כאל מערכת אחודה אחת. כל מארז Helios יתפקד למעשה כמנוע מחשוב אחד מסיבי".
ב-AMD מתכוונים להציב את Helios כתחרות ראש בראש מול מארזי ה-Vera Rubin, שאמורה אנבידיה להשיק בשנה הבאה.
"החיסכון יהיה משמעותי ובאחוזים דו-ספרתיים"
אחד ההיבטים בהם AMD מתכוונת לשווק את עצמה כמתחרה למעבדים של היריבה הגדולה הוא העלויות. בהצגת המעבדים טען אנדרו דיקמן, מנכ"ל קבוצת כרטיסי המסך עבור דאטה סנטרים ב-AMD, כי שבבי הבינה המלאכותית של AMD יהיו יותר זולים לרכישה וגם לתפעול. "באופן כללי, יש דלתא משמעותית של עלות רכישה שלה אנו מוסיפים את היתרון התחרותי שלנו בביצועים, כך שהחיסכון יהיה משמעותי ובאחוזים דו-ספרתיים", הוא אמר.
אחד המשתתפים באירוע ההכרזה על מעבדי ה-Instinct MI400 היה סם אלטמן מנכ"ל OpenAI, חברה שנחשבת נכון להיום כאחת הלקוחות הבולטות של אנבידיה.
לא ברור האם אלטמן מתכוון לערוק לחברה המתחרה, באופן מלא או חלקי, אך ב-AMD ציינו שיתוף פעולה בין שתי החברות, כש-OpenAI סיפקה פידבקים על סמך בדיקות שכבר בוצעו, ככל הנראה לאבות טיפוס של מארזי הכרטיסים החדשים.
16/06/25 15:26
6.61% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"המלחמה תפסה אותנו בשיא ההיערכות למלחמה באיראן. אנחנו משים דגש על מתן מענה לביצוע כל הפעולות, כולל בתחומי המחשוב וה-IT, כדי להבטיח רציפות תפקודית ורצף טיפולי לכל המטופלים שלנו", כך אמר אבי עטיה, סמנכ"ל מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית, בשיחה עם אנשים ומחשבים.
מיד עם פרוץ המלחמה, בין חמישי לשישי, בתי החולים של שירותי בריאות כללית העבירו מחלקות שונות למתחמים מאובטחים. "התשתיות והמערכות התומכות היו ערוכות מראש כדי להבטיח המשכיות טיפול לאותם מאושפזים", אמר עטיה. "במקביל, ניתן מענה טכנולוגי להחלטת הקופה לפתיחת 1,000 מרפאות בקהילה, ממוגנות, ברחבי הארץ, כדי לאפשר ללקוחות שלנו לקבל טיפול – כמובן, בהתאם להנחיות של פיקוד העורף".
לצד זאת, ציין, מערך השירותים בדיגיטל של הכללית עבר לעבוד 24 שעות ביממה – שלא כמו בימי שגרה. זאת, לטובת מטופלים שלא יכולים או חוששים להגיע למרפאות.
עטיה אמר כי תחום נוסף שעליו שמים בכללית דגש מיוחד בתקופה זו הוא אבטחת המידע והסייבר. "הזירה הקיברנטית מאוד מטרידה", ציין. "במסגרת זו תגברנו את ההגנה על מערכות המידע, הגברנו את יכולות הניטור, והטמענו עוד הקשחות והגנות על נכסי הארגון".
מתן מענה לרופאים שנתקעו בחו"ל
בעקבות סגירת נתב"ג ועצירת הטיסות לישראל וממנה, רופאים ואנשי צוות רפואי רבים נתקעו בחו"ל ולא יכולים לחזור ארצה. הקופה נותנת להם מענה טכנולוגי ודיגיטלי, כדי לאפשר להם להתחבר למערכות ולהמשיך לתת מענה למטופלים, גם כשהם לא נמצאים במרפאה, או בארץ בכלל. "הרופאים יכולים להמשיך ולטפל בחולים מרחוק, מכל מקום בעולם, עד שתתאפשר חזרתם לארץ", אמר עטיה. עוד הוא ציין כי ה-IT של הכללית נותן מענה לעבודה מרחוק של כלל העובדים, ובמסגרת זו הוא מספק משאבים נדרשים ותמיכה.
"אנחנו ערוכים לתת מענה למשך תקופה ממושכת, עם דגש על מתן המענה הכולל ללקוחות שלנו – כולל בבריאות הנפש, שלצערנו יש לה דרישה גבוהה יותר בתקופה זו, ולעובדים שלנו", ציין עטיה לסיום.
16/06/25 15:53
6.61% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מתקפת סייבר מסתורית פגעה באחרונה בחשבונות הדואר האלקטרוני של מספר עיתונאים של הוושינגטון פוסט, ולפי מומחים ההערכה היא כי מדובר כפעילות בחסות מדינה. הפריצה, שהתגלתה ביום ה' האחרון, כוונה כלפי עיתונאים המסקרים תחומי ביטחון לאומי ומדיניות כלכלית, עם התמקדות מיוחדת במי שכותבים על סין. ההאקרים הצליחו ככל הנראה לחדור לחשבונות המייל של מיקרוסופט שבבעלות העיתונאים, מה שיכול היה להעניק להם בפוטנציה גישה להתכתבויות רגישות הקשורות לעבודתם. טרם התברר כמה חשבונות נפגעו או מה היה משך הפריצה.
מאט מאריי, העורך הראשי של הוושינגטון פוסט. צילום: ויקיפדיה
עם גילוי האירוע,
העורך הראשי של ה-פוסט, מאט מאריי, הודיע לעובדים במזכר פנימי על מה שנראה כ-"חדירה בלתי מורשית אפשרית וממוקדת למערכת הדוא"ל שלנו". מאריי הדגיש כי העיתון נקט בצעדי אבטחה בחירום, כולל איפוס סיסמאות חובה לכל העובדים. הוא הוסיף במזכרו: "איננו סבורים כי חדירה בלתי מורשית זו השפיעה על מערכות פוסט נוספות, או שיש לה השפעה כלשהי על לקוחותינו".
ההאקרים, שפעלו בחשאיות, לא זוהו רשמית, אך מומחי אבטחת סייבר מצביעים על מאפיינים ברורים המרמזים על מעורבות של גורם מדיני במהלך. המתקפה, כך טענו, מתאימה לפרופיל של פעולות ריגול בחסות ממשלתית, שנועדו לאסוף מודיעין על נושאי חוץ ואף לחשוף מקורות מידע רגישים. ההתמקדות דווקא בעיתונאים החוקרים את סין מעלה חשד כבד למעורבותה של בייג'ינג בפעולה, בדומה למתקפות עבר על גופי תקשורת אמריקנים מובילים.
התקשורת על הכוונת
זאת אינה הפעם הראשונה שחברת מדיה אמריקנית גדולה מוצאת את עצמה על הכוונת של האקרים זרים. בשנת 2013, גם הניו יורק טיימס וגם ה-פוסט עצמו היוו יעד למתקפות סייבר מסין. על פי דיווח מ-WIRED מאותה תקופה, האקרים מסין חדרו לרשת ה-טיימס ושהו בה במשך ארבעה חודשים לפחות, במטרה לגנוב סיסמאות של כתבים בניסיון לזהות מקורות ולאסוף מודיעין על סיפורים הקשורים למשפחתו של ראש ממשלת סין.
אירוע דומה התרחש גם לפני כשלוש שנים כאשר News Corp – חברת האם של הוול סטריט ג'ורנל – חוותה פריצה שאף היא יוחסה להאקרים המקושרים לבייג'ינג. באותו מקרה, נפרצו חשבונות דוא"ל ונתונים של עיתונאים שכתבו ב-WSJ על נושאים כמו טייוואן וכן על מצב אוכלוסיית האויגורים הנרדפת בסין.
פריצות אחרונות אלו מדגישות את הפגיעות הגוברת של עיתונאים, ההופכים ליעד אטרקטיבי בקמפייני ריגול, וזאת בשל גישתם הבלתי אמצעית למקורות מידע בעלי ערך רב ולסיפורים בטרם פרסומם. זוהי תזכורת מדאיגה לכך שחופש העיתונות נמצא תחת איום מתמיד מצד שחקני מדינה, המבקשים לדכא דיווחים ביקורתיים ולשלוט בזרימת המידע. נוכח איומים אלו, מרבית הכתבים נוהגים כיום להימנע משליחת חומרים רגישים באמצעות דואר אלקטרוני רגיל, ומעדיפים כלי העברת הודעות מוצפנים כמו סיגנל (Signal) וטלגרם (Telegram) כדי להבטיח את ביטחון מקורותיהם.