נוסף על Galaxy AI, מכשירי סמסונג כוללים גם את צ'אטבוט ה-AI ג'מיני של גוגל, המספק תכונות בינה מלאכותית נוספות למכשיריה. אלה כוללות למשל את Gemini Live, תכונה המאפשרת לצ'אטבוט לתאר מה המצלמה רואה או מה מופיע על המסך, כדי לסייע למשתמש באופן מילולי. ואולם ג'מיני הוא רק אחד ממוצרי ה-AI בעלי יכולות לצד רבים נוספים, וכעת אישרו בכירים בסמסונג, כי החברה בוחנת לספק אפשרויות נוספות מעבר לג'מיני במכשיריה הבאים, כש-OpenAI ו-פרפלקסיטי (Perplexity) מתמודדות על התפקיד. צ'וי וון-ג'ון, נשיא ומנהל התפעול הראשי של חטיבת המובייל של סמסונג, אישר בראיון ל-בלומברג, כי למשתמשים יהיו אפשרויות נוספות לעוזרי בינה מלאכותית במכשיר הדגל הבא של סמסונג, ה-Galaxy S26. לפי הדיווחים, סמסונג כבר ניהלה שיחות עם OpenAI ועם פרפלקסיטי – שתיים מהמתחרות הבולטות יותר של ג'מיני על שיתוף פעולה פוטנציאלי. "אנחנו מדברים עם כמה ספקים", אישר צ'וי, והוסיף, כי כל עוד סוכני הבינה המלאכותית הללו תחרותיים ומספקים חוויות משתמש מובילות, "אנחנו פתוחים לכל סוכן בינה מלאכותית שיש". לפי דיווחים שונים, סמסונג ניהלה מגעים לא רק כדי לשלב את פרפלקסיטי במכשיריה, אלא גם כדי להשקיע בחברה. עוד דווח בהקשר לסידרת ה-Galaxy S26, שצפויה להגיע בתחילת השנה הבאה, כי החברה בוחנת שבבים של כמה ספקים עבור המכשירים בסידרה, בהם ה-Exynos 2600 שלה וגם ה-Snapdragon 8 Elite 2 של קוואלקום.

יצרנית השבבים הענקית אינטל הכריזה בסוף השבוע על תוכנית התייעלות דרסטית, הכוללת קיצוץ של כרבע מכוח האדם הגלובלי שלה בצד ביטול פרויקטים באירופה. המהלכים נועדו כדי לאפשר לחברה לשוב לרווחיות ולמצב את מעמדה בשוק המעבדים התחרותי. הפיטורים ועוד מהלכי צמצום צפויים להשפיע גם על עובדי החברה בישראל. מנכ"ל אינטל החדש, ליפ-בו טאן, היא מי שחשף את תוכנית הרה-ארגון הנרחבת, שתכלול את צמצום כוח האדם הגלובלי בכ-25,000 משרות עד סוף שנת 2025. מהלך זה יקטין את מצבת העובדים של אינטל מ-109,000 (נתון התקף לסוף 2024) לכ-75,000 בלבד – מה שמהווה קיצוץ של כ-23% מכוח העבודה של החברה. אסטרטגיה זו, שהמדיה העולמית כינתה "מהפך", משקפת שינוי חד לעבר משמעת פיננסית קפדנית, שתושת על החברה לאחר שנים של הפסדים כספיים ונסיגה תחרותית בשוק המוליכים למחצה והבינה המלאכותית. ???? Intel's major shakeup: 25,000 jobs cut as CEO Lip-Bu Tan leads costly turnaround. ???? Stock drops 33%, workforce to shrink to 75,000 by year-end. ???? In a letter to employees, Intel's new CEO Lip-Bu Tan acknowledged the difficult period the company is going through. ???? Can… pic.twitter.com/LiqTLl4V7Y — Sourabh (@vellasrv) July 26, 2025 "השקיעה יותר מדי, מוקדם מדי – ללא דרישה מספקת" במזכר ששלח אל עובדיו הדגיש טאן כי "אין יותר צ'קים פתוחים", ובכך אותת על התמקדות ביעילות תפעולית ורווחיות על פני השקעות ספקולטיביות. הוא תיאר את הצעדים כ-"החלטות קשות אך נחוצות" ליישור קו מחדש בסדרי העדיפויות של החברה וזאת בצד החזרת האחריות בכל הדרגים. טאן הסביר כי "במהלך השנים האחרונות, החברה השקיעה יותר מדי, מוקדם מדי – ללא דרישה מספקת", והוסיף וסביר כי "תביעת הרגל של המפעלים שלנו הפכה מפוצלת ולא מנוצלת כמו שצריך – אנחנו חייבים לתקן את המסלול". גל הפיטורים הנוכחי מצטרף, כידוע, לקיצוצים משמעותיים קודמים שהחברה הנהיגה – הגל הראשון התרחש ב-2024 וכלל סיומן של כ-15,000 משרות; הגל השני החל בין סוף Q1 ל־Q2 של 2025, והיה בעל טווח רחב יותר שמניין עובדי אינטל שהלכו בו הביתה הוערך בין 15,000 ל-20,000. ואולם יש לציין כי ההתייעלות שמתכננת אינטל כוללת לא רק פיטורים ו/או פרישה טבעית, אלא גם ייעול תפעולי וביטול פרויקטים יקרים. החברה בישרה כי עצרה את בניית המפעלים החדשים שלה בגרמניה ובפולין (כמו גם האטה את ההתקדמות במתקן באוהיו, ארה"ב) וזאת כדי להתאים את עצמה לדרישות השוק. בנוסף נודע כי פעולות ייצור מועברות מקוסטה ריקה לאסיה, עם ריכוז הפעילות בווייטנאם ובמלזיה, תוך שמירה על תפקידי הנדסה ספציפיים בלבד באזור קוסטה ריקה. טאן הבהיר כי אינטל תנקוט מעתה בגישה מדודה יותר בנוגע להתרחבות, ולא תבנה מפעלים חדשים ללא הזמנות ודאיות מלקוחות. LATEST: INTC Earnings: Intel slips to a loss in Q2 2025 on flat revenues https://t.co/kJgqklppcO pic.twitter.com/sNrF2Znzi3 — Coinlnsight (@CoinInsightPro) July 26, 2025 הפסד נקי של 2.9 מיליארד דולר ברבעון השני הסיבה לכל אלו היא העובדה שאינטל נאלצת להתמודד כיום עם אתגרים פיננסיים מתמשכים. תוצאותיה של אינטל הבהירו זאת באופן חד – בדו"ח לרבעון השני שפרסמה נחשף כי היא רשמה הפסד נקי של 2.9 מיליארד דולר, בעיקר בשל הוצאות הארגון מחדש. זאת, למרות שההכנסות נותרו יציבות, עמדו על 12.9 מיליארד דולר ועלו על תחזיות השוק. הכל החל כשאינטל איבדה נתח שוק למתחרות כמו AMD בתחום המחשוב המסורתי ואנבידיה (NVIDIA) בתחום המעבדים לצרכי הבינה המלאכותית. בנוסף היא חסרה את חטיבות הענן או ה-AI הרווחיות שמסייעות לחברות טכנולוגיה אחרות בעידן הנוכחי. הגישה שמנהיג כעת טאן מתעדפת הפחתת עלויות בטווח הקצר על פני חדשנות בסיכון גבוה – וזוהי גישה שזכתה בתגובות מעורבות מצד משקיעים ואנליסטים כאחד. ההודעה על הפיטורים כעת זיעזעה עוד יותר את אמון המשקיעים, והמניות צנחו בלמעלה מ-9% בעקבות פרסום דו"חות הרבעון השני וההודעה על הקיצוצים המתוכננים. הנפילה הזו מאיימת למחוק את רוב הרווחים של אינטל לשנת 2025.  אז האם הפיטורים המאסיביים הם באמת גלגל ההצלה? חלק מהאנליסטים טוענים כי הקיצוצים חיוניים לשמירה על הנזילות, אולם מבקרי המהלך מזהירים כי השקעה מופחתת במחקר ופיתוח עלולה לפגוע בתחרותיות ארוכת הטווח של אינטל. בנוסף, היקף הפיטורים העצום מעורר חששות מפני שחיקה אפשרית במומחיות הטכנית של החברה וזאת בצד פגיעה במורל העובדים, במיוחד בתחומי מחקר קריטיים. מסתמן כי הצלחת תוכנית ההתאוששות של אינטל תלויה בהקפדה על משמעת הוצאות קפדנית מחד, תוך שמירה על מומנטום של חדשנות מאידך. החברה אמנם ממשיכה כיום בתוכניות לייצור בנפח גבוה בטכנולוגיית 18A – כש-A משמעו אנגסטרום (או 1.8 ננו-מטר) – הנחשבת קריטית לתחרותיות שלה. אלא שאינטל הזהירה כי היא עלולה לנטוש את פיתוח תהליך הדור הבא, ה-14A – אם לא ימצא לה לקוח חיצוני משמעותי. Intel to spin off NEX networking business into independent company https://t.co/Xksy5nz2gY — SiliconANGLE (@SiliconANGLE) July 25, 2025   אינטל תתפצל מיחידת NEX המעסיקה מאות בישראל יצוין כי האקונומיק טיימס דיווח כי בנוסף למהלכי ההתייעלות הנרחבים תוכנית ההבראה של אינטל כוללת גם היפטרות מנכסים שאינם בליבת עסקיה. החברה מתכננת להפריד את יחידת הרשתות והתקשורת שלה (NEX) לחברה עצמאית וכבר החלה בתהליך איתור משקיעים עבורה. יחידת NEX, המייצרת שבבים לציוד טלקום, הניבה הכנסות של 5.8 מיליארד דולר בשנת 2024, שהיוו כ-11% מסך המכירות של החברה. אינטל ציינה כי בכוונתה להישאר משקיעה מרכזית ביחידה החדשה, בדומה למהלך קודם שעשתה באפריל, כשמכרה נתח שליטה בעסקי שבבי ה-Altera שלה לחברת סילבר לייק (Silver Lake) תמורת כ-8.75 מיליארד דולר – כמחצית ממה שהיא שילמה עבורה בשנת 2015. NEX מעסיקה כ-350 עובדים בישראל ולא ברור מה יעלה בגורלם. ככלל, הפיטורים הגורפים צפויים לפגוע גם בעובדי החברה בארץ, כפי שקרה בסבבים הקודמים, אבל עדיין לא ידוע כמה עובדים ישראליים יפוטרו ומתי.

תוכנית הפעולה החדשה של ממשל טראמפ לבינה מלאכותית (AI Action Plan) שהתפרסמה בימים האחרונים, חושפת מפת דרכים שאפתנית, שמטרתה להאיץ את הדומיננטיות של ארה"ב בתחום ה-AI, תוך התמקדות בחדשנות, תשתית ודיפלומטיה בינלאומית. התוכנית מבטלת צו מנהלי קודם של הנשיא ג'ו ביידן משנת 2023, שכלל אמצעי הגנה על חדשנות בתחום, ובכך מסמנת שינוי כיוון דרמטי לעבר גישה נטולת פיקוח רגולטורי ככל שניתן. "America is the country that started the AI race. And as President of the United States, I'm here today to declare that America is going to win it." –President Donald J. Trump ???????????? pic.twitter.com/AwnTeTmfBn — The White House (@WhiteHouse) July 24, 2025 להאיץ את החדשנות – להסיר חסמים התוכנית של הנשיא הנוכחי החדש/ישן של ארה"ב שואפת להבטיח שלאמריקה יהיו מערכות הבינה המלאכותית החזקות ביותר בעולם, וכן שהיא תוביל ביישומים יצירתיים וטרנספורמטיביים של טכנולוגיות אלו. כדי להשיג זאת, הממשל מתכוון: להסיר רגולציה מכבידה; להגן על חופש הביטוי ועל הערכים האמריקניים בטכנולוגיית הבינה המלאכותית המתקדמת; לעודד AI בקוד פתוח ומודלים פתוחים; וכן לאפשר אימוץ רחב של AI במגזר הפרטי והציבורי, כולל אפילו במשרד ההגנה. כחלק מהתוכנית מודגשים בה, כאמור, מספר אלמנטים ובהם: הובלה בדיפלומטיה ובביטחון בינלאומי – "כדי להצליח בתחרות ה-AI הגלובלית, אמריקה חייבת לעשות יותר מאשר לקדם AI בגבולותיה שלה", צוין בתוכנית. "ארצות הברית חייבת גם להניע אימוץ של מערכות AI אמריקאיות, חומרת מחשוב ותקנים ברחבי העולם. אמריקה היא כיום המובילה הגלובלית בבניית דאטה סנטרים, בביצועי חומרת מחשוב ובמודלים. הכרחי שארה"ב תמנף יתרון זה לברית גלובלית מתמשכת, תוך מניעת מאויבינו מלהנות מחדשנות ומהשקעותינו". בניית תשתית AI אמריקנית – התוכנית מכירה בכך שה-AI דורשת הפקת אנרגיה משמעותית בהרבה מזו הקיימת כיום בארה"ב, ובנושא זה מצוין בה: "AI הוא השירות הדיגיטלי הראשון בחיים המודרניים שמאתגר את אמריקה לבנות ייצור אנרגיה גדול בהרבה ממה שיש לנו כיום. קיבולת האנרגיה האמריקנית קפאה על שמריה מאז שנות ה-70, בעוד שסין הרחיבה במהירות את הרשת שלה. הדרך של אמריקה לדומיננטיות ב-AI תלויה בשינוי מגמה מטרידה זו. זה דורש ייעול אישורים, חיזוק והגדלת רשת החשמל, ויצירת כוח עבודה לבניית כל זה". הסרת חסמים רגולטוריים – כפי שצוין גם בהקדמה לתוכנית, היא מדגישה גם את הצורך בהסרת "חסמים רגולטוריים מיותרים המעכבים את המגזר הפרטי". הממשל רואה בכך צורך חיוני, על מנת ליצור את התנאים שבהם "חדשנות בהובלת המגזר הפרטי יכולה לשגשג". בנוסף, במהלך הצגת התוכנית, נחשף כי ממשל טראמפ הוציא הנחיה המרכזת את השליטה בפרויקטים של אנרגיית רוח ושמש בקרקעות פדרליות תחת המזכיר הפנימי דאג בורגום. לנוכח הגידול בביקוש לאנרגיה שמייצרים וייצרו מרכזי נתוני ה-AI, והתייחסות טראמפ לסוגית האקלים שגורסת למעשה כי אין משבר בתחום – מדובר בצעד שנראה כניסיון לבלום את תעשיית האנרגיה המתחדשת, וכזה הפועל לטובת התעשייה הישנה של דלקים מאובנים. Winning the AI Race is all about accelerating innovation, collaboration and running fast. The Trump Administration’s AI Action Plan is an excellent blueprint. Proud to be part of this historic moment as we bring the best of America’s technology together to win the AI race. pic.twitter.com/uStizH98pt — Lisa Su (@LisaSu) July 24, 2025 התגובות לתוכנית הלאומית לקידום ה-AI בארה"ב התוכנית הלאומית של טראמפ בנושא ה-AI עוררה תגובות רבות מצד תעשיית הטק, הרגולטורים, גופי תשתית, בכירים באקדמיה וגם מגופים בחברה האזרחית. ענקיות טכנולוגיה שמתמקדות כבר כיום ב-AI – כמו יבמ, סיילספורס – ומפתחת מודלי השפה אנת'רופיק בירכו על הגישה בתוכנית שמעודדת חדשנות ועל הכוונה ליצר סביבה רגולטורית תומכת. מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי היתרון הייחודי של ארה"ב טמון במדיניות זו שהתווה הנשיא טראמפ. חברות נוספות כמו אמזון, דל טכנולוגיות, וסימנס ארה"ב הצטרפו גם הן לתמיכה, בטענה שהתוכנית תחזק את ההובלה האמריקנית ותניע השקעות וחדשנות. ליסה סו, מנכ"לית AMD, צייצה בתייחסה למהלך: "ניצחון במרוץ ה-AI הוא עניין של האצת חדשנות, שיתוף פעולה וריצה מהירה. תוכנית הפעולה של ממשל טראמפ לבינה מלאכותית היא תוכנית מצוינת. גאים להיות חלק מרגע היסטורי זה, כשאנו מאחדים את מיטב הטכנולוגיה של אמריקה כדי לנצח במרוץ הבינה המלאכותית. גם גורמים נוספים בתעשייה, כמו למשל סטיב קינארד מאיגוד החדשנות של הבינה המלאכותית, ה-AI Innovation Association, ואהרון לוי, מנכ"ל בוקס, תיארו את התוכנית כ"צעד נועז קדימה". America’s AI Action Plan is quite strong. It has a clear a mission to win the AI race and accelerate the development and use of AI by removing roadblocks or aiding adoption. Importantly, it focuses on the positive benefits of AI, which we’re all seeing every day. pic.twitter.com/7Ph2IqzvBi — Aaron Levie (@levie) July 23, 2025 בכירים באקדמיה האמריקנית שהתייחסו לתוכנית הם לדוגמה פרופ' יוסאמה פאייאד, סגן נשיא לאסטרטגיית AI באוניברסיטת נורת'איסטרן, ששיבח את ההתמקדות של המהלכים המתוכננים בהכשרת עובדים, בתמיכה בקוד פתוח ובפוטנציאל של AI להאיץ את התקדמות המדע והעסקים. גם בתחום הבריאות נרשמה תמיכה: פרופ' אפרין שאריף מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דיוק הדגיש שהתוכנית מסייעת בהסרת חסמים רגולטוריים ובבניית סטנדרטים לשילוב AI בעולם הקליני, במיוחד בתחומים כמו אונקולוגיה. לדבריו, המערכת תוכל לחזות סיבוכים רפואיים, לתמוך בהחלטות קליניות ולאפשר גישה מהירה יותר למומחים — וכל זאת מבלי להחליף את הרופא. בכל הנודע במגזר האנרגיה והתשתיות, מנכ"ל שברון, מייק ווירט, הדגיש את חשיבות התשתיות האנרגטיות לחדשנות בתחום ה-AI, במיוחד בשל הצרכים של מרכזי הנתונים. America’s new #AI Action Plan includes: Led by @CommerceGov revise the NIST AI Risk Management Framework to eliminate mentions of misinformation, diversity, equity, inclusion, and climate change#AIActionPlan https://t.co/8mnFPzHe30 — Karyn Caplan (@KarynCaplan) July 24, 2025 אלא שהתוכנית זכתה גם בביקורת, למשל מצד גופים סביבתיים וארגוני זכויות אזרח. הביקורת של אלו התמקדה בעיקר בכוונה להסיר מהנחיות ה-NIST – מערכת הנחיות וסטנדרטים שפותחה בידי המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארה"ב, במטרה לסייע לארגונים להגן על מערכות המידע והמידע הרגיש שלהם מפני איומי סייבר. התייחסויות לנושאים מסוימים. בין הנושאים הללו נכלל עניין הדיסאינפורמציה, שינויי האקלים, וכן נושא הגיוון וההכלה. לטענת המבקרים, מדובר בנושאים מהותיים שבינה מלאכותית יכולה דווקא לסייע בהתמודדות עימם. קבוצות אלה פרסמו כתגובה "תוכנית פעולה עממית ל-AI", שהזהירה מפני פיתוח מערכות שעלולות לכלול הטיה, מידע שגוי והפרות פרטיות, עקב היעדר פיקוח מספק. בנוגע לתוכניות האנרגיה והקיימות, ארגון כורי הפחם הלאומי ומנכ"לית איגוד עובדי הנפט והגז ציינו את חשיבות תרומת תחנות הכוח והביקוש לגז טבעי בתמיכה בטכנולוגיות חדשות. ובמקביל סנאטורים משני צדי המפה הפוליטית הזהירו מהאטות אפשריות בפרויקטים אנרגטיים בעקבות רגולציה לא מאוזנת. בהקשר הבינלאומי, ג'ואל קפלן, סמנכ"ל לעניינים גלובליים במטא, הדגיש את חשיבות התייחסות התוכנית לתחרות הבינלאומית, ובמיוחד מול סין, ואת הצורך ביצירת רגולציה שתעודד השקעות. מנגד, פרופ' פאייאד התריע כי שימוש בשפה מיליטנטית בניסוח התוכנית והפעולה מול שאר העולם, כמו למשל במינוח "נשלוט", עלול להרתיע מדינות בעלות ברית ולהחריף עימותים.

משרד התקשורת פרסם היום את דו"ח פניות הציבור על חברות התקשורת לשנת 2024, שממצאיו לא השתנו הרבה בשנה האחרונה. לפי הדו"ח, בשנת 2024 משרד התקשורת קיבל 7,228 פניות ציבור – עלייה בשיעור של כ-2% ביחס לשנת 2023, שבה התקבלו 7,093 פניות, וצוות פניות הציבור השלים את הטיפול ב-100% מהפניות שהתקבלו בשנה זו. עוד עולה, כי זמן המענה הממוצע לפניות הציבור שהתקבלו במחלקה עמד בשנת 2024 על 11 ימי עסקים, נתון זהה לממוצע לשנת 2023. רק כ-3.9% מסך הפניות שטופלו דרשו בחינה נוספת של משרד התקשורת מול ספקיות התקשורת. בנוסף, בשנת 2024 הושב לצרכנים, בעקבות הטיפול והפעילות של תחום פניות הציבור, סכום מצטבר של 808,214 שקלים. מרבית ההחזרים לצרכנים נבעו מסוגיות הנוגעות להפסקת שירות, חיוב בניגוד להסכם, הטעיה בהליכי שירות שונים, מתן שירות ללא אישור או בקשה מפורשת של הצרכן, חיובים גבוהים עבור שיחות לחו"ל וחיוב ללא מתן שירות בפועל. עוד לפי הדו"ח, חמשת הנושאים המרכזיים שבהם עסקה מחלקת פניות הציבור בשנת 2024 היוף תיקוני תקלות (16% מתוך כלל הפניות שהתקבלו), הצטרפות לשירות הסיבים האופטיים (9%), איכות קליטה סלולרית (8%), הפסקות שירות (8%) וחיובי יתר (6%). מבין כלל התלונות שלגביהן ניתן היה לקבוע עמדה מקצועית באופן מובהק, נמצא כי ממוצע התלונות על ספקיות התקשורת אשר נמצאו מוצדקות הינו כ-37%. רוב הפניות המוצדקות, כ-56% נרשמו בשירותי האינטרנט, כאשר 35% נוספים עסקו בשירותי הסלולר. בהשוואה של כמות פניות בתחום הסלולר, הדו"ח מצא, כי חלה עלייה בפניות ברוב החברות בתחום זה, מלבד טלזר ופרטנר, והמובילות במיעוט הפניות הן פלאפון, פרטנר וטלזר. בתחום ספקיות גישה לאינטרנט (ISP) – מובילות במיעוט הפניות למשרד בקטגוריה זו, בהתאמה – ITC, yes והוט-נט. בתחום ספקיות תקשורת של טלפוניה קווית, תשתית אינטרנט וגישה לאינטרנט (ISP) –  מובילות במיעוט הפניות למשרד בקטגוריה זו פרטנר וסלקום. בהיבט של שיעורי הפניות המוצדקות מסך הפניות עולה, כי בתחום הסלולר – מובילות במיעוט הפניות המוצדקות החברות פלאפון, סלקום (גולן טלקום) ופרטנר, בהתאמה. שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, ציין, כי "במהלך השנה האחרונה פניות רבות הובילו אותנו למספר מהלכים חשובים: הפחתת עמלות, חיוב חברות התקשורת בשקיפות מלאה אל מול הצרכן, שיפור תשתיות סלולר באזורים מרוחקים ובמערכות תחבורה, הנגשת מידע ציבורי על פריסת אנטנות סלולריות ועוד. אנחנו מציבים את טובת הציבור בראש סדר העדיפויות, תוך כדי איזון בין האינטרסים של הצרכנים לבין הצרכים העסקיים של החברות". כנרת ראובנוב, סמנכ"לית חטיבת לקוחות פרטיים של פלאפון, אמרה בעקבות פרסום הדו"ח, כי"פלאפון מובילה את דירוג השירות של משרד התקשורת זה מספר שנים ואנחנו ממשיכים כל הזמן לשפר ולשדרג את השירות ולהעניק ללקוחות חוויה מצוינת. זהו פרי של עבודה משותפת של כל חטיבות החברה, שרואות את חשיבות המוצר והשירות ומכוונות כולן למטרה אחת: לחדש עבור הלקוח כל הזמן. יחד אנחנו מחויביים להמשיך להשקיע ולהעניק ללקוחות שלנו את השירות הטוב, היעיל והאדיב ביותר ולספק להם חוויית שירות מצוינת".

על אף שישראל ממוקמת בצמרת מדינות העולם בהיקף אימוץ פתרונות AI – הרי שהיא מדורגת בתחתית בכל הנוגע לתשתיות, כישורים מקצועיים ואבטחת מידע; כך לפי מחקר חדש של דל. המחקר נערך בקרב כ-2,850 מקבלי החלטות בתחום ה-IT ברחבי העולם, לרבות בישראל, והוא מצביע על פערים באימוץ הבינה המלאכותית בינינו לבין המדינות האחרות. עולה ממנו כי 38% מהארגונים בארץ כבר החלו בתהליך פריסת טכנולוגיות AI ונמצאים בשלב משמעותי, לעומת 19% בלבד בעולם. הסיבות נעוצות בעיקר במבנה ארגוני מקובע, משאבים מוגבלים וחשיבה טקטית ולא אסטרטגית – שמגבילים את ההיערכות לתחום. בנוסף, 12% מהארגונים הישראליים מגייסים צוותי דאטה לבנות מודלי AI – בדומה לנתון בעולם, 13%. 60% מהארגונים בארץ רואים בטכנולוגיית AI חלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם, ושמים אותה בעדיפות ראשונה השנה – לעומת 50% בלבד בעולם. בנוסף, 55% מהארגונים בישראל משקיעים בפיתוח כלים פנים ארגוניים מבוססי AI – בהשוואה לרק 43% בעולם. ברמת הנכונות לחדשנות, ישראל גבוהה מהממוצע: 62% מהארגונים בארץ מציינים שחדשנות היא חלק מליבת האסטרטגיה שלהם – 8% יותר מהנתון העולמי. עם זאת, 78% מהם לא יודעים כיצד ייראה התחום בעוד 3-5 שנים, לעומת 51% בעולם. אבטחת מידע – הדאגה המרכזית של ישראלים 73% מהארגונים בישראל חוששים מהשלכות אבטחת מידע סביב השימוש ב-AI, במיוחד בכלים מבוססי ענן או צד שלישי. זאת, אל מול 64% בעולם. 76% מהמנהלים בישראל מביעים חשש כללי מיכולת הארגון להגן על מידע ולהתמודד עם התקני קצה חכמים – לעומת הנתון העולמי, שעומד על 59%. כלל הארגונים תמימי דעים לגבי פערי ידע בקרב העובדים והמנהלים: 100% מעידים על צורך בהכשרת עובדים. 72% מהארגונים בישראל מעידים שאין להם ידע או נהלים ליישום מאובטח של AI, כאשר בעולם הנתון עומד על 63%. לפי המחקר, "הפערים בין ישראל לעולם לא נוגעים רק לטכנולוגיה – אלא גם ליכולות האנושיות הנדרשות להפעלתה". שיעור הארגונים מבינים את חשיבות התהליכים העסקיים שניתן לשפר דומה בישראל ובעולם – 42% ו-46%, בהתאמה. בתחום ה־Prompt Engineering יש יתרון לישראל – 40% לעומת 36%. בנוגע להבנת עיבוד שפה טבעית (NLP), שיעור הארגונים בישראל ובעולם זהה – 36%. "ישראל מתקדמת מהר – אך בלי רשת ביטחון", ציינו עורכי המחקר. לכמעט שני שלישים (64%) מהארגונים בישראל אין מוכנות תשתיתית לעומסי עבודה של AI לעומת 46% מהארגונים בתבל. בעולם, 38% מהארגונים משקיעים באחסון מותאם ל- AI ו-39% משקיעים בשרתים ייעודיים – לעומת פחות מ-25% מהארגונים הישראליים. כמו כן, מתרחבת בעולם ההיערכות לתשתיות תומכות, כמו קירור, חשמל וניהול עומסים בין הענן לקצה, עם 28% מהארגונים שעושים זאת, בהשוואה ל-11% בלבד בישראל. בחינה של אסטרטגיות הרכש והשימוש בטכנולוגיות AI מעלה כי ארגונים בישראל מגלים גישה פרו-אקטיבית יותר: 56% מהם מתכננים לאמן או לשפר מודלים קיימים על בסיס נתוני הארגון בסביבה פנימית, לעומת 45% מהארגונים בעולם. גם השימוש במודלים בקוד פתוח מותקנים באתר הארגון גבוה יותר בישראל – 50% מול 33%. ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל. צילום: ניב קנטור לדברי ליאור פוני, מנכ"ל דל ישראל, "ארגון שהטמיע בשנים האחרונות תשתיות AI איכותיות וכבר מבסס את העבודה לפיהן – זוכה ליתרון משמעותי. כלי בינה מלאכותית יעילים רק כאשר יש מאחוריהם תשתית חזקה ונכונה. אנחנו מובילים בשנים האחרונות בתחום, עם פתרונות מקצה לקצה – שרתים חזקים, סביבת ענן, כלי ניהול ואבטחת מידע, מערכות קירור, מחשבי AI ועוד. החזון שלנו הוא לאפשר לכל ארגון, גדול כקטן, להפעיל בינה מלאכותית בצורה יעילה, מאובטחת ובת גידול (סקיילבילית)".

דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה הממשלתית להגדלת ההון האנושי בהיי-טק ולשעבר סגן נשיא בכיר באינטל העולמית, מונה ליו"ר הוועד המנהל של הטכניון – כך מסר היום (א') המוסד האקדמי. הוא מחליף את גדעון פרנק, ששימש בתפקיד בעשור האחרון. פרלמוטר, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון, עבד באינטל 34 שנים – תקופה שבה הוא הוביל, בין השאר, את פיתוח מעבדי הפנטיום, פנטיום פרו ופנטיום 2, ומעבד הסנטרינו. בתפקידו האחרון באינטל הוא היה סגן נשיא בכיר בחברה העולמית ומנהל המוצרים הראשי שלה. במהלך הקריירה שלו פרלמוטר היה גם דירקטור במלאנוקס, יו"ר של שתי חברות סטארט-אפ, יו"ר המועצה הציבורית לקידום ההיי-טק בחברה הערבית וכאמור, יו"ר הוועדה הממשלתית להגדלת ההון האנושי בהיי-טק. לפרלמוטר הוענקה מדליית בוגר הטכניון הראשונה (2018) – מדליה שמוענקת לבוגרים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומי המדע, הרפואה, ההנדסה, הטכנולוגיה והארכיטקטורה; שתרמו תרומה משמעותית לקידום הכלכלה, התעשייה והחינוך; ושגילו מנהיגות מרשימה ומחויבות יוצאת דופן, הבאות לידי ביטוי בפעילות ציבורית למען מדינת ישראל והטכניון. ב-2023 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון "על תרומתו העצומה והמגוונת לפיתוח תעשיית ההיי-טק בישראל ולהצעדתה לחזית הטכנולוגיה העולמית; על היותו מחנך ויזם חברתי ועסקי, המעלה על נס את חשיבותם של שוויון הזדמנויות, גיוון, שילוב והכללה של כל מגזרי החברה הישראלית; ומתוך הערכה רבה לתרומתו לבית הטכניון ולקידום ההשכלה הגבוהה, ועל מסירותו הרבה לאגודת ידידי הטכניון בישראל". "אפעל לחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והמדינה" "הטכניון הוא סמל למצוינות, חדשנות ומחויבות לציבוריות הישראלית", אמר פרלמוטר. "זוהי זכות גדולה עבורי לעמוד בראש הוועד המנהל של מוסד שמחנך דורות של מהנדסים, חוקרים ומדענים – אבני היסוד של הכלכלה והביטחון הלאומי של ישראל. בתפקידי החדש כיו"ר הוועד המנהל של הטכניון, וכמי שעומד בראש הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, אפעל לחיזוק הקשר בין האקדמיה, התעשייה והמדינה – כדי להבטיח עתיד טוב יותר, טכנולוגי ושוויוני יותר לכל אזרחי ישראל". פרנק, שכאמור, פרלמוטר מחליף אותו, השלים בטכניון תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במדעי הגרעין. במהלך הקריירה שלו, הוא היה מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק ומנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית. הוא עבד בוועדה לאנרגיה אטומית במשך 43 שנים בתפקידים שונים, והיה ראש הוועדה 14 שנים, תחת שישה ראשי ממשלה. במסגרת תפקידיו בוועדה לאנרגיה אטומית שירת פרנק גם כ-Safeguards Inspector בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה, וכן כיועץ מדעי בשגרירות ישראל בוושינגטון. לאחר מכן הוא היה דירקטור בקרן ון ליר העולמית ויו"ר מועצת המנהלים של קריקור, חברה בת של הקרן, שעסקה בהשקעות הון-סיכון בישראל. כמו כן, שימש פרנק כדירקטור בחברת החשמל, במהלך תקופת שינויי היסוד שהיא עברה. הוא משמש כדירקטור ב-Nuclear Threat Initiative בוושינגטון. נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר כי "מנהיגותו של פרנק, נוכח אתגרים רבים ומורכבים, אפשרה המשך צמיחה וחוסן בתקופה מהמאתגרות ביותר בתולדות הטכניון. הטכניון התברך בבוגרים מבריקים, שחלקם, כמו פרנק ופרלמוטר, בוחרים להקדיש שנים מחייהם, ואת ניסיונם וכישרונם, לטכניון – אוניברסיטת האם שלהם, שבה הם הוכשרו וממנה הם צמחו לקריירות מרשימות ורבות השפעה. אין לי ספק שפרלמוטר ילווה אותנו להישגים מרשימים נוספים בחינוך, במדע ובטכנולוגיה".

האקרים גנבו מידע אישי של רוב מ-1.4 מיליון הלקוחות של חברת הביטוח אליאנז לייף בצפון אמריקה – כך מסרה בסוף השבוע החברה האם הגרמנית שלה. "ב-16 ביולי, שחקן איום זדוני השיג גישה למערכת CRM מבוססת ענן של צד שלישי, המשמשת את חברת ביטוח החיים שלנו בצפון אמריקה", הודיעה החברה האם, וכינתה את הפריצה "מתקפת סייבר מתוחכמת". מערכת ה-CRM העננית משמשת את חברת הביטוח, היושבת במיניאפוליס. מומחים הביעו תמיהה מדוע נדרש לחברת הביטוח שבוע וחצי עד ההודעה הפומבית – כאשר הפריצה התגלתה, לדבריה, יממה לאחר התרחשותה. ברט ויינברג, דובר החברה, מסר כי "האקרים הצליחו להשיג נתונים אישיים של רוב הלקוחות שלנו". לדבריו, התוקפים השתמשו בטכניקות של הנדסה חברתית כדי להשיג גישה לא מורשית למידע. זה מאפשר זיהוי אישי השייך ללקוחות, אנשי מקצוע פיננסיים ועובדים נבחרים שלה. "לא נמצאו ראיות" לפגיעה במערכות אחרות החברה האם ציינה כי הפריצה קשורה רק לאליאנז לייף וכי היא עדכנה את התובע הכללי במדינת מיין שבארצות הברית. "נקטנו בפעולה מיידית כדי להכיל את הפריצה, והודענו על כך ל-FBI", מסרה. היא לא ציינה על כמה אנשים הפריצה משפיעה. כך או כך, אליאנז הודיעה שהיא נמצאת בתהליך של יצירת קשר וסיוע לאנשים שנפגעו מפריצת הנתונים. החברה הדגישה כי החקירה שלה "לא מצאה ראיות לכך" שמערכות אחרות ברשת שלה נפגעו, כולל מערכת המטפלת בניהול המדיניות הקריטית שלה למול התובע הכללי של מיין. על פי חוקי מדינת מיין, החברה מחויבת להודיע לאנשים המושפעים מהפריצה בתוך 30 יום מגילויה. מומחים ציינו כי הפריצה היא עוד חוליה בשרשרת מתקפות סייבר שפגעו בארגונים ממגזר הביטוח בארצות הברית במהלך השנה הנוכחית. אליאנז לייף היא חברת בטוח החיים הגדולה בארצות הברית והיא חברה בת של ענקית הפיננסים הגרמנית אליאנז SE. היא מספקת קצבאות ומוצרי ביטוח חיים בכל מדינות ארצות הברית – למעט ניו יורק. החברה האם משרתת יותר מ-125 מיליון לקוחות ברחבי תבל, והיא בין חברות הביטוח הגדולות בעולם. האם העכביש המפוזר תקף שוב? חלק ממומחי הסייבר העריכו שלמתקפה יש קווי דמיון עם דפוסי הפעולה של קבוצת הכופרה עכביש מפוזר (Scattered Spider). הקבוצה התמקדה, במתקפות שאותן היא ערכה בשבועות האחרונים, בחברות תעופה, בעיקר בארצות הברית. במתקפות אלה, ההאקרים התקשרו לתמיכת ה-IT של חברות גדולות, לעתים קרובות תוך התחזות לעובדים או לקבלנים. או אז, הם רימו את הנציגים שבמוקדי התמיכה של ה-IT ושכנעו אותם להעניק להם גישה, תוך עקיפת אימות רב גורמי (MFA). קבוצת עכביש מפוזר, המכונה גם UNC3944, היא קהילת האקרים, רובם דוברי אנגלית, ובדרך כלל מדובר בבני נוער או בצעירים. המניע שלהם הוא כלכלי: לגנוב נתונים רגישים מרשתות הקורבן ולסחוט אותו. הם ידועים גם בטקטיקות ההונאה שלהם – לרוב אלה מתבססות על הנדסה חברתית ופישינג, ולפעמים גם על איומים באלימות כלפי מוקדי תמיכה ומוקדים טלפוניים של הקורבן. זאת, כדי לקבל גישה לרשתות שלהם, ולעתים לפרוס כופרות. כאמור, חברי הקבוצה תקפו באחרונה כמה חברות תעופה, ביניהן הוואיאן, קוואנטס ואת חברת התעופה השנייה בגודלה בקנדה, ווסטג'ט. גל חדש זה של מתקפות הגיע זמן קצר לאחר שכנופיית פושעי הסייבר התמקדה במגזר הקמעונאי בבריטניה ובתעשיית הביטוח. כמו כן, ההאקרים פרצו בעבר לרשתות מלונות, בתי קזינו וענקיות טכנולוגיה. באחרונה, חברי עכביש מפוזר אף פרצו ללקוחות סנואופלייק.

לפני ימים אחדים נערך באגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל טקס הענקת דרגות לשמונה קצינים במילואים, שהועלו בדרגה לאחר ששירתו במלחמה במילואים לאורך תקופה ארוכה – ללא הפסקה. הטקס נערך בנוכחות ראש האגף, האלוף אביעד דגן, ובכירים ובכירות בו, ובהשתתפות בני משפחות הקצינים. אלה קודמו בדרגה בשל "שירות מילואים לאורך, בלא הפסקה – בתפקידי ליבה מרכזיים, תוך שילוב מקצועיות, התמדה ורוח התנדבות יוצאת דופן. הטקס מהווה רגע של הוקרה והערכה לפועלם המשמעותי", נכתב בהודעת האגף. עוד צוין כי "משרתי המילואים של אגף התקשוב וההגנה בסייבר, בכלל היחידות והמערכים, ראויים להוקרה על מחויבותם הבלתי מתפשרת, על המוכנות להמשיך ולתרום בכל זמן ובכל משימה, ועל העוצמה האנושית שהם מביאים איתם". אחד הקצינים שהוענקה לו דרגה בטקס, יחד עם בני משפחתו והאלוף אביעד דגן, ראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר (משמאל). צילום: דו"צ אל"מ (מיל') ז' נאם בשם כלל מקבלי הדרגות ואמר כי "דווקא בשלב שבו החיים כבר עמוסים, שכן יש לכולנו משפחה, עבודה ומשכנתא, כאשר הילדים כבר התרגלו לנוכחותנו בבית ופתאום הם שואלים: 'למה אבא שוב הולך למילואים?', דווקא אז – בחרנו שלא לוותר. והבחירה הזו, להיות מפקדים גם כשאנחנו כבר אזרחים, היא בעיניי פסגת המשמעות של שירות. קבלת דרגה היא אות של שליחות והכרת תודה של מפקדינו".