בעולם העסקים המודרני המהיר, מנטרה אחת שולטת: "הקשיבו ללקוחות שלכם". הרעיון פשוט אך רב עוצמה – כאשר חברות באמת מבינות את הצרכים והרצונות של לקוחותיהן, ההצלחה מגיעה באופן טבעי. עם זאת, השגת רמת קשב זו בפועל קלה יותר להכרזה מאשר לעשייה. עבור מנכ"לים, האנשים שמוטל עליהם להוביל ארגונים אל העתיד, הרעיון של הקשבה לכל לקוח הוא כמעט בלתי אפשרי. למרבה המזל, כיום הטכנולוגיה כותבת מחדש את כללי ההתקשרות. הבינה המלאכותית הולכת ומתפתחת כמאזין האולטימטיבי, ומאפשרת לעסקים לשמוע, להבין ולהגיב לכל קול, לא משנה מה קנה המידה של המסרים שמתקבלים מהלקוחות. חמושה בהתקדמות בלמידת מכונה, עיבוד שפה טבעית (NLP) וניתוח נתונים, הבינה המלאכותית הפכה לכזו המעניקה יכולת ייחודית לעשות את מה שמנהיגים אנושיים לא יכולים: להקשיב לכל לקוח ולקוח פרדוקס המנהיגות: הקשבה לעומת קנה מידה מנכ"לים נמצאים בלב החברות שלהם, מקדמים תוכניות אסטרטגיות, יוצרים קשרים עם בעלי עניין וקובעים את החזון הכולל. במקביל, הם אחראים להבטחת שביעות רצון הלקוחות – אחריות שגדלה באופן אקספוננציאלי ככל שהעסקים מתרחבים. הפרדוקס ברור: בעוד שלקוחות מצפים לחוויה מותאמת אישית ומעורבות משמעותית, מנכ"לים מתמקדים יותר ויותר בניהול הפעילות, בהסתגלות לשינויים בשוק ובהובלת צוותים. לא משנה כמה מיומן או מסור מנהיג יכול להיות, פשוט אין מספיק שעות ביום כדי להתחבר ישירות לכל לקוח. ואפילו חברות קטנות יותר מתמודדות עם אתגר זה. מנכ"לים עשויים להיחשף למשוב מלקוחות, או לתקשר עם צרכנים נבחרים במהלך קבוצות מיקוד, אך אינטראקציות אנקדוטליות כאלו רחוקות מלהיות מייצגות את כל בסיס הלקוחות. ככל שארגונים גדלים – ומשרתים אלפי, מיליוני או אפילו מיליארדי צרכנים – הרעיון של מעורבות ברמת הפרט הופך לבלתי אפשרי לחלוטין, מה גם שככל שהעסק גדול יותר, כך ההימור גבוה יותר, וקשה יותר להישאר מסונכרן עם קולותיהם של האנשים שמניעים את הצמיחה הזו – הלקוחות. AI – מביאה עידן חדש בשירות הלקוחות. צילום: ShutterStock מחיבור אנושי לדיוק מכונה כאן ניצבת הבינה המלאכותית בפני האתגר. חמושה בהתקדמות בלמידת מכונה, עיבוד שפה טבעית (NLP) וניתוח נתונים, הבינה המלאכותית הפכה לכזו המעניקה יכולת ייחודית לעשות את מה שמנהיגים אנושיים לא יכולים: להקשיב לכל לקוח ולקוח. דמיינו כלי דיגיטלי שיכול לקרוא מיליוני ביקורות של לקוחות, לנתח פוסטים במדיה חברתית ולהאזין לשיחות טלפון של שירות לקוחות – הכל בזמן אמת. במקום תמונות בזק ספורדיות של סנטימנט הלקוחות, הבינה המלאכותית מספקת תמונה מפורטת ומתעדכנת כל הזמן של צרכי הצרכנים, רצונותיהם ותסכוליהם. חשוב מכך, הבינה המלאכותית לא רק מקשיבה באופן פסיבי – היא מפרשת ומארגנת את הנתונים הללו לתובנות מעשיות. היא יכולה לזהות מגמות מתפתחות, לסמן תחומים של חוסר שביעות רצון ואף לחזות התנהגות לקוחות עתידית. יכולת זו חורגת אפילו מהישג ידו של המנכ"ל המעורב ביותר, ומאפשרת לעסקים להתמקד בלקוחות בודדים מבלי להתפשר על יעילות. קחו לדוגמה את תפקידם של צ'טבוטים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. כלים אלה מקיימים אינטראקציה ישירה עם לקוחות, מציעים המלצות מותאמות אישית, מטפלים בתלונות ועונים על שאלות באופן מיידי. כל האינטראקציות הללו נרשמות, מנותחות ומשמשות לשיפור אינטראקציות עתידיות. ומאחורי הקלעים אלגוריתמים לניתוח סנטימנטים סורקים את האינטרנט כדי לזהות מה לקוחות אומרים ומרגישים לגבי מוצרים ושירותים.  בינה מלאכותית מקשיבה ללא גבולות, ויוצרת צינור ישיר בין קולות הצרכנים לפעולות עסקיות – הישג שאף מנכ"ל, לא משנה כמה מסור הוא, לא יכול להשיג לבדו. הפיכת משוב לאסטרטגיה הקשבה היא רק חלק מהמשוואה. חברות אמיתיות המתמקדות בלקוח לא רק שומעות את קהל היעד שלהן – הן פועלות על סמך המשוב שלו. כאן, בינה מלאכותית מספקת יתרון נוסף שלא יסולא בפז: התובנות הנוצרות על ידי ה-AI יכולות להנחות קבלת החלטות בכל היבט של העסק. לדוגמה, בינה מלאכותית מצטיינת בהתאמה אישית. היא מתאימה קמפיינים שיווקיים, המלצות מוצרים ואף אסטרטגיות תמחור להתנהגות הלקוחות האישית. כך למשל, אם קונה קונה לעיתים קרובות חטיפים אורגניים, ה-AI יודעת להציע לו פריטים קשורים ויוצרת חווית קנייה חלקה ומספקת. באופן דומה, ה-AI מסייעת להניע חדשנות על ידי זיהוי תלונות חוזרות של לקוחות או בקשות לתכונות, ופועלת כקבוצת מיקוד דיגיטלית להנחיית פיתוח מוצרים. AI ממלאת גם תפקיד קריטי בשימור לקוחות. בניגוד לשיטות מסורתיות, שבהן עסקים מגיבים לחוסר שביעות רצון של לקוחות לאחר שכבר מאוחר מדי, בינה מלאכותית יכולה לסמן באופן יזום לקוחות בסיכון גבוה – כאלה שמראים סימני ניתוק או חוסר שביעות רצון – ולהציע התערבויות מותאמות אישית כדי לשמור על נאמנותם. עבור מנכ"לים, כלים אלה יוצרים הזדמנויות ליישר קו בין האסטרטגיות שלהם לצרכי הלקוחות, ולגבש החלטות המבוססות על נתונים החורגים מתחושות הבטן או מאנקדוטות מקוטעות. גישור על הפער בין מנכ"לים ללקוחות למרות יכולותיה, ה-AI אינה כאן כדי להחליף מנהיגות אנושית – היא כאן כדי לשפר אותה. מנכ"לים ומנהלים מחזיקים בחזון של החברות שלהם, ומעצבים את התרבות, האסטרטגיה והערכים הכוללים המגדירים את המותגים שלהם. בינה מלאכותית פועלת פשוט כמתווך, אוספת ומפענחת את סנטימנט הלקוחות בקנה מידה המאפשר למנהיגים להתמקד בתמונה הגדולה. מנכ"לים נותרים הכוח המניע מאחורי חדשנות ושינוי, אך כעת, בעזרת בינה מלאכותית, ניתן להנחות את החלטותיהם על ידי נתונים אמיתיים וניתנים ליישום, שנאספים מכל פינה בבסיס הלקוחות שלהם.זהו תרחיש של Win-win. יכולתה של ה-AI "ללעוס" כמויות עצומות של נתונים ואף "לעכל" (לעבד) אותם, מאפשרת למנכ"לים להתחבר ללקוחותיהם בדרכים שלא ניתן היה לדמיין בעבר. לולאת משוב זו מבטיחה שהחלטות המנהיגות יהיו תואמות את ציפיות הלקוחות, ועוזרת לעסקים להישאר צעד אחד קדימה בשוק תחרותי, תוך העמקת האמון והנאמנות. עתיד המנהיגות הממוקדת בלקוח ככל שעסקים מאמצים יותר ויותר טכנולוגיות בינה מלאכותית, הדינמיקה של המנהיגות משתנה. מעורבות הלקוחות אינה צריכה להיות מוגבלת עוד על ידי זמן, גאוגרפיה או מגבלות אנושיות. באמצעות אלגוריתמים ומערכות חכמות, חברות יכולות להקשיב בקנה מידה גדול תוך כדי תגובה בדיוק אישי. עבור מנכ"לים, שותפות זו פותחת דלתות לעידן חדש של מנהיגות שבו התובנות הן פרואקטיביות, האסטרטגיות מונחות על ידי נתונים, ואף קול לקוח אינו מתעלם ממנו. עתיד העסקים הוא יותר מאשר שירות ללקוחות – מדובר בהקשבה להם. הודות ל-AI, הקשבה זו הפכה ניתנת להרחבה, מדויקת וטרנספורמטיבית. על ידי אימוץ בינה מלאכותית כמאזין אולטימטיבי, מנכ"לים יכולים לרומם את מנהיגותם, תוך הבטחה שהחברות שלהם יישארו מחוברות תמיד לאנשים שהם משרתים. בשיתוף פעולה אנושי-טכנולוגי זה, הפוטנציאל לצמיחה ולהבנה הוא בלתי מוגבל – והמנצחים הם גם הצרכנים וגם החברות שהם תומכים בהן. הכותב הוא מנהל מוצר ראשי באינטואיט ישראל וחוקר בטכניון

קבוצת בזק סיימה את הרבעון השני של השנה עם תוצאות טובות, בסך הכול: ההכנסות אמנם ירדו במקצת – ב-2.6% – ל-2.1 מיליארד שקלים, אולם הרווח הנקי זינק בכמעט מחצית – ב-48% – ל-426 מיליון. בזק עדכנה את התחזיות שלה כלפי מעלה, וחוזה כי הרווח הנקי השנתי שלה יגיע ל-1.45 מיליארד שקלים. הדו"חות הכספיים שבזק פרסמה הבוקר (ד') מצביעים על עליות בהכנסה הממוצעת למשתמש באינטרנט הקמעונאי בבזק קווי, וכן ממנויי פלאפון ויס. זה בולט במיוחד בפלאפון, משום ששם העלייה נרשמה על אף הפגיעה המסוימת ברומינג בגלל המלחמה עם איראן, שהתרחשה במהלך הרבעון השני. כמו כן, מספר מנויי הסיבים של בזק צמח ב-31% והגיע ל-924 אלף. בזק קווי רשמה ברבעון גידול של 2.5% ל-1.1 מיליארד שקלים, עם עליות בהכנסות מאינטרנט ומתמסורת ותקשורת נתונים אל מול ירידה בולטת, של יותר מ-10%, בתחום הטלפוניה. הרווח הנקי של החברה קטן ב-8.4% ל-218 מיליון שקלים. פלאפון הציגה גידול של 1.4% בהכנסות ל-496 מיליון שקלים, בעיקר עקב עלייה בהכנסות משירותים, ומספר המנויים שלה עמד על 2.645 מיליון. מדובר בעלייה של 50 אלף מנויים לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 14 אלף בהשוואה לרבעון הראשון השנה. כמחצית מהם – 1.315 מיליון – אלה מנויי דור 5. הרווח הנקי של החברה צנח ב-23% ל-30 מיליון שקלים. יס רשמה גידול של 1.3% בהכנסות ל-320 מיליון שקלים ומעבר מהפסד נקי של חמישה מיליון שקלים לרווח נקי של 172 מיליון. מספר מנויי החברה עמד על 562 אלף – ירידה של 5,000 מהרבעון המקביל אשתקד אך עלייה של 1,000 מנויים לעומת הרבעון הקודם. רובם המוחלט – 480 אלף – כבר מנויים דרך האינטרנט ולא דרך הלוויין. בזק בינלאומי טק הציגה גידול קטן, של 0.8%, בהכנסות ל-263 מיליון שקלים, בעוד שהרווח הנקי נחתך בשני שלישים ועמד על שישה מיליון. לצד התוצאות הרבעוניות, קבוצת בזק פרסמה את נתוני המחצית הראשונה כולה. ההכנסות של בזק קווי גדלו בתקופה זו ב-1.7% ל-2.2 מיליארד שקלים והרווח הנקי ירד ב-4.4% ל-474 מיליון. פלאפון הציגה גידול של 3% בהכנסות למעט מעל מיליארד שקלים וקיטון של 11.6% ברווח הנקי ל-61 מיליון. הכנסות יס עמדו בתקופה זו על 639 מיליון שקלים, לאחר שעלו ב-1.3%, והרווח הנקי שלה הגיע ל-175 מיליון שקלים לעומת הפסד נקי של 18 מיליון במחצית הראשונה של 2024. בזק בינלאומי טק הציגה ירידה של 2.5% בהכנסות ל-536 מיליון שקלים וצניחה של 53% ברווח הנקי ל-17 מיליון. דירקטוריון בזק המליץ להנהלת הקבוצה לחלק דיבידנד בסך של 583 מיליון שקלים, המהווים 21 אגורות למניה. "הצמיחה – בזכות המשך ההשקעות" ניר דוד, מנכ"ל בזק, אמר עם פרסום התוצאות כי "אנחנו מציגים צמיחה בזכות המשך ההשקעות וההובלה שלנו בשוק התקשורת. מנועי הצמיחה האסטרטגיים שלנו ממשיכים בתנופה, ובראשם פריסת הסיבים, שמגיעה לשיאים חדשים עם כ-924 אלף מנויים. גם הכנסות הליבה ממשיכות לעלות בעקביות, וברבעון המדווח ראינו גידול של כ-4.5%". דוד הוסיף כי "אנחנו ממשיכים בפיתוח ובהטמעה של פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, לשיפור ביצועי הרשת ולטובת חוויית הלקוח. אנחנו רואים שיפור עקבי בשיעור ההכנסה הממוצעת ללקוח, כתוצאה מהמעבר הגובר לפתרונות חכמים ומתקדמים. בזק ממשיכה לבסס את רשת הסיבים שלה כתשתית הלאומית של מדינת ישראל".

פורטוגל מקימה יוזמת אקוסיסם חדשה בשם "קוימברה טק" בעיר האוניברסיטה של פורטוגל, קוימברה, בעידוד וניהול ראש עיריית קוימרה, ז'וזה מנואל סילבה, ונשיא מכון המחקר IPN – מעשרת מכוני המחקר הנחשבים בעולם, פרופ' ז'ואאו גבריאל סילבה. את המיזם הפורטוגזי מוביל כוח נשי ישראלי, בראשותה של נירית הראל, מנכ״לית קוימברה טק, יזמית ותיקה עם ניסיון גלובלי ביותר מ-60 מדינות, ובראש הוועדה המייעצת לסטארט-אפים הישראליים עומדות נשים בולטות בתעשיית ההון סיכון בישראל, בהן תמי מן, שניהלה, בין היתר, את קרן ההשקעות ורייזון ישראל ואירופה, ויונית גולוב סירקין, לשעבר, מנכ״לית מאסצ'לנג (MassChallenge) ישראל וכיום משקיעה בקרן הבריאות embARC Ventures. היוזמה החדשה מהווה את יריית הפתיחה ליוזמה רב-שנתית ורב-שלבית, שמטרתה לחבר סטארט-אפים בינלאומיים עם הכלכלה והאקוסיסטם המתפתחים של קוימברה, ולפתוח עבורם את הדלת לאירופה ולפורטוגל בפרט. באמצעות קוימברה טק, סטארט-אפים ישראליים, יקבלו גישה בלעדית למובילי תעשייה בתאגידים ובתחום החדשנות בפורטוגל ואפשרות חד פעמית לייצר נוכחות בפורטוגל ולבנות שיתופי פעולה עם תאגידים מקומיים וגלובליים, חיבור לקרנות הון סיכון אירופיות וגישה למימון אירופי, חיבור לאנשי מקצוע טכנולוגיים מיומנים שיעניקו ליווי אישי וכן אפשרות לקחת חלק במשלחות בכירים לקוימברה, השתתפות באירועי חדשנות בפורטוגל והזדמנות להצגת הסטארט-אפ באירוע הדמו היוקרתי והחגיגי של CoimbraTech. קוימברה, אשר נמצאת במרכז פורטוגל, בין ליסבון לפורטו, היא עיר האוניברסיטה היחידה בפורטוגל ונחשבת לבירת הבריאות של פורטוגל ולשדה ניסוי משגשג למגוון תחומי חדשנות, לרבות טכנולוגיות חלל, עיר חכמה, קיימות, תחום האנרגיה ועוד. בקוימברה פועל מכון המחקר והעברת ידע טכנולוגי (IPN (Institute Pedro Nunez, המדורג בעשרת המכונים המצליחים באירופה והגדול בפורטוגל (IPN (Institute Pedro Nunez, בו החלו את דרכם למעלה מ-400 סטארט-אפים.  היוניקורן היחיד בפורטוגל, FeedZai ממוקם אף הוא בקוימברה, ועם ארבעה בתי חולים וחמישה מוסדות אקדמיים, 100,000 תושבים ו40,000 סטודנטים היא אופציה אידיאלית להציע מערכת ותשתית תומכת ברמה עולמית למיזמים בינלאומיים. בקוימברה ממוקמת גם Filo Systems – חברה שהוקמה על ידי יזמים ישראלים ומהווה מקרה מבחן מוקדם ומשמעותי להשפעת האקוסיסטם המקומי. Filo פיתחה מנוע דחיסת נתונים פורץ דרך עבור יישומים רפואיים וחלל. החברה מהווה דוגמה מוצלחת לסטארט-אפים ישראליים הממנפים את סביבת החדשנות של פורטוגל, את הכישרון המקומי ואת הגישה למימון אירופי. כמו כן, קוימברה משמשת כחוד החנית של פורטוגל בעולמות  הקיימות ו-ESG, ופועלת בשותפות ארוכת שנים עם סוכנות החלל האירופית (ESA) במספר רב של פרויקטים ומיזמים. ראש עיריית קוימברה, ז'וזה מנואל סילבה, ציין: "קוימברה היא לא רק עיר אקדמית ותרבותית, אלא גם מקור לחדשנות ויזמות בינלאומית. הצעדים שאנו מובילים בעיר מחזקים את הקשרים עם סטארט-אפים מכל העולם, מייצרים הזדמנויות לפיתוח משותף וממשיכים לבסס את קוימברה כמרכז עולמי של חדשנות וטכנולוגיה. המוח הישראלי, המפורסם בחדשנות, ביצירתיות וביכולת לפצח אתגרים טכנולוגיים מורכבים, ימצא בקוימברה מעטפת מושלמת עבורו והזדמנויות בלתי מוגבלות לצמיחה והצלחה בזירה הבינלאומית ולשגשוג בכל תחום״. פרופ' ז'ואאו גבריאל סילבה, נשיא מכון המחקר IPN: ״ישראל נחשבת למעצמה טכנולוגית מובילה בזכות המוח הפורה, היזמות הגלובלית והיכולת לזהות ולפתור בעיות במהירות יוצאת דופן. IPN מוכר בכל העולם כמרכז מרכזי ליזמות ולחדשנות ומשמש כבסיס להתפתחות של למעלה מ-400 סטארט-אפים ופרויקטים טכנולוגיים. שילוב הידע והיכולות הטכנולוגיות של הסטארט-אפים הישראליים עם המשאבים והקשרים האסטרטגיים שיש לנו באירופה, יחד עם תמיכה מדעית והנגשת תשתיות מתקדמות, תאפשר ליזמים הישראלים להרחיב את פעילותם לשווקים בינלאומיים, לייצר שיתופי פעולה משמעותיים ולמנף הזדמנויות מימון והשקעות בחו"ל. אין לי ספק שנדע להעניק להם את המעטפת המלאה ולסייע להצלחתם בבניית מובילות טכנולוגית עולמית״. נירית הראל, מייסדת יוזמת קוימברה טק: "לקוימברה יש את כל המרכיבים הנכונים להפוך למוקד חדשנות עולמי – מוקד אקדמי מוביל, ממשלה מתקדמת, ואינסוף כישרונות מיומנים, שלרוב עוזבים לחו"ל בחיפוש אחר הזדמנויות. אנחנו יוצרים את התנאים להשאיר את הכישרונות האלה כאן ואף למשוך אחרים, עם עירייה שמתחייבת ב-100% לקידום החדשנות. לסטארט-אפים הישראליים והפורטוגליים יש חוזקות משלימות, והשילוב הזה כבר מניב תוצאות. Filo, למשל, היא דוגמה מצוינת לחברות ישראליות שממקמות את פעילות המו"פ שלהן כאן, מקימות מיזמים חדשים וממנפות את האקוסיסטם המקומי, וזוהי רק ההתחלה".

למעלה מ-100 עובדות ועובדים של חברת הפינטק הישראלית ארניקס (Earnix) – הפועלת בעולם בתחום פתרונות SaaS לקבלת החלטות מבוססות AI בתעשיות עתירות רגולציה – הגיעו באחרונה כדי להיפגש עם ספיר ברמן, ולשמוע את סיפורה המרתק. ברמן, בזכות נחישות ואמונה עצמית הצליחה להפוך לדמות פורצת דרך בזירת הספורט הישראלי ולעשות היסטוריה כשופטת הטרנסג'נדרית הראשונה בליגת העל בכדורגל. במפגש היא שיתפה בסיפורה האישי על ילדותה, על תהליך היציאה מהארון כאישה טרנסג'נדרית ועל בחירתה שלא לוותר על דרכה המקצועית. המפגש עם ברמן הוא רק חלק ממארג רחב של פעילויות שמקדמת ארניקס, פעילויות שמציגות זוויות חדשות של חשיבה מחוץ לקופסה, עידוד פריצת גבולות וחיבורים בין אנשים וסיפורים על כל חלקיה השונים של החברה הישראלית. ספיר ברמן: "יש לי זכות גדולה לספר את סיפור חיי בהרצאות ברחבי הארץ. בכל מפגש אני פוגשת אנשים כל כך שונים, והמפגש הזה, דווקא מתוך השוני, מזכיר לי שיש תקווה. כי כשאנחנו מקשיבים זה לזה, כשאנחנו מוכנים להיפתח לסיפור אחר, יש לנו סיכוי לבנות עתיד טוב יותר, שמכיל את כולנו". הגישה החיובית, הבלתי מתפשרת והספורטיבית של ברמן, האומץ והרצון להראות לעולם את מי שהיא באמת, גם בתחום שנחשב גברי, ריתקו את כל מי שהגיע לשמוע אותה. לאחר למעלה משעה של הרצאה, ענתה ברמן על שאלות: חלקן עסקו בהחלטות שיפוטיות שקיבלה במשחקים חשובים, וחלקן נגעו בהחלטות שעשתה מחוץ למגרש ובחוויות הייחודיות שלה. בסיום המפגש נשארה לסשן פיפ"א תחרותי, מצחיק ומהנה עם העובדים, והמשיכה את השיחה באווירה קלילה ושונה. אורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש ב-ארניקס, אמרה: "הקשר של ארניקס עם קהילת הלהט"ב הוא חלק בלתי נפרד מהערכים ומהעשייה שלנו לאורך כל השנה. הוא משקף את המחויבות שלנו לא רק לחדשנות, אלא גם לקידום חברה מגוונת, שוויונית ותומכת. בימים המורכבים שעוברים על כולנו, חשוב לנו להמשיך ולחזק את הערכים האלו. הסיפור של ספיר מהווה תזכורת לחשיבות שבשמירה על נאמנות לעצמנו, בחיזוק הדרך האישית של כל אחת ואחד, בשבירת מחסומים ובהשפעה חיובית על סביבתנו ועל החברה הישראלית כולה". דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות ספיר ברמן בסשן פיפ"א תחרותי עם עובדי ארניקס. צילום: ארניקס ספיר ברמן ואורנה בלדרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש בארניקס. צילום: ארניקס

טוב, החדשה הזו היא כנראה בשורה להורים המותשים של אוגוסט – כלי פורץ דרך חדש, שמצטרף כעת ליכולות הצ'טבוט של גוגל ג'מיני (Gemini) יאפשר למשתמשים ליצור ספרי ילדים אישיים בתוך דקות, ולא סתם אלא כאלו שניתן להוסיף להם איורים מותאמים (אולי שציירו הילדים…) וקריינות קולית. התכונה מיועדת במיוחד למשפחות ולילדים, וגוגל מרחיבה כי היא למעשה מציעה, מלבד פאן, דרך יצירתית לסייע להורים9 להציג ולהבין לקטנטנים נושאים מורכבים, כמו מיחזור מים או את מערכת השמש. אולי אחד הדברים הכי מלהיבים בתכונה הוא שבאמצעות השימוש ב-Storybook ניתן להפוך יצירות אמנות של ילדים או תמונות משפחתיות לדמויות בסיפור שלכם, או לשלב אותם בהרפתקאות קסומות. כך, טיול משפחתי לפריז יכול להפוך להרפתקה אישית מתועדת בספר, ואפילו קורות החיים של אמא יכולים להשתנות לספר צביעה הסוקר את הקריירה שלה, וכך חושף אותה בפני הילדים. Introducing Storybook in @GeminiApp today! Now you can create personalized, illustrated storybooks with read-aloud narration in 2 simple steps. It's free and available globally right now. Here's how to make yours + a famous story from our house about "Teddy" … pic.twitter.com/uTdcQ89ALz — Josh Woodward (@joshwoodward) August 5, 2025 השימוש בתכונה פשוט למדי: יש לפנות לג'מיני ולבקש "צור לי סטוריבוק" בצירוף הנחיית טקסט (פרומפט) ברורה לתוצר שאליו אתם שואפים. ניתן גם להעלות תמונות או אלבומים, כדי לספק הקשר נוסף או להוסיף דמויות מהם לסיפור. הספרים שנוצרים מתאפיינים בסגנון אמנותי המזכיר ציורים ידניים, כך סיפרו מי שכבר התנסו עם הכלי. ואולם כדאי לזכור שהמשתמשים יכולים לבחור בין מגוון סגנונות ויזואליים, כולל פיקסל ארט, קומיקס, פלסטלינה (קליימיישן), סריגה (קרושה) ואף לבקש את הספר שלהם שיקבל סגנון של חוברת צביעה. הכלי תומך ביצירת סיפורים ביותר מ-45 שפות, הן בטקסט והן בקריינות קולית. בנוסף, תכונת Storybook זמינה לשימוש בחינם לכלל המשתמשים, הן במחשבים שולחניים והן במכשירים ניידים דרך אפליקציית ג'מיני. מבחינה טכנית, Storybooks משתמשת בממשק ה-API של ג'מיני, כדי ליצור את טקסט הסיפור והנחיות התמונה, ולאחר מכן נעזרת ב-Imagen של גוגל ליצירת האיורים. המפתחים מציינים כי מטרתם היא לאפשר לכל ילד גישה לספרייה עשירה של סיפורים מהנים ומעשירים, במטרה לסייע בפתרון בעיית חוסר האוריינות הבסיסית של כמעט 250 מיליון ילדים ברחבי העולם. Gemini team great at great scaffolding for fun use cases. "Storybook" mode will be popular. I made one where our cats join my nephews and nieces on a trip around the world, which a voice reads. (Man, AI kids' book author, rhymes are milquetoast, but really looks like our cats!) pic.twitter.com/qSUwSaGoRl — Kevin A. Bryan (@Afinetheorem) August 5, 2025 עוד חידושים וזה לא כל מה שמחדשת גוגל בג'מיני כעת – ענקית הטק גם חשפה יכולות נוספות של ג'מיני, ביניהן Gemini 2.5 Deep Think AI, שלטענת החברה מסוגל לזכות באולימפיאדת מתמטיקה. עוד נמסר כי גוגל בוחנת כעת תכונה ליצירת סיכומי אודיו בעזרת ה-AI בתוצאות החיפוש שלה. בנוסף, נוספה יכולת חדשה המאפשרת לג'מיני להריץ פעולות מתוזמנות, בדומה ל-ChatGPT, וגוגל הציגה גם מודל ג'מיני חדש שיכול לפעול ישירות על רובוטים. בין החידושים נכללת גם השקת Genie 3 AI, המאפשרת למשתמשים ליצור עולמות אינטראקטיביים הניתנים לחקירה.

"בהרבה מאוד מקרים, צריכים להתחיל, כבר בשלב מאוד מוקדם של פיתוח התוכנה, לבדוק את ההתאמה לרגולציות. זה אמנם מורכב, עולה לא מעט כסף ודורש הרבה משאבים נוספים, אבל זה משהו שחייבים להתייחס אליו. הבעיה היא שלא מעט מהמפתחים בשלב הראשון בכלל לא חושבים על ציות", כך אמר מירן גאליס, מנכ"ל ומייסד Scytale AI. גאליס אמר את הדברים בכנס Fintech Junction 2025 שנערך באחרונה בתל אביב, בהפקת Lynx מבית אנשים ומחשבים. הוא שוחח עם עידן ויינר, המנכ"ל ואחד המייסדים של illustria.ai. שיחתם עסקה בעיקר בשאלות כיצד דואגים המפתחים לאבטח את העתיד, ואיך משלבים את ה-AI לצד שמירה על זהויות ועל האמון של הלקוחות בעידן שבו מתקדמים בכיוון שבו עושים כל דבר, קודם כל, באופן דיגיטלי. לדברי גאליס, הוא שמח לראות שיש שינוי במגמה: "אנחנו רואים שינוי מציות תגובתי, כי חייבים לעשות את זה, להבנה שכדאי מאוד להתייחס להיבטים הללו מהרגע הראשון, כי אחרת זה יכול שלא להיגמר. אני חושב, בנוסף, שרואים את השינוי לגישה פרו-אקטיבית, כי החברות מתחילות להבין שאם הן רוצות לנוע מהר, אי עמידה בדרישות הציות יכול לעכב אותן. למעשה, אם עושים את הדברים נכון, ייתכן שזה יביא להאצת הוצאת המוצר של החברה לשוק". הוא ציין כי ההשתלבות של ה-AI רק הגבירה את הצורך בהתאמה לרגולציות, במיוחד אם רוצים לעבוד עם מקומות שונים בעולם שבהם יש חוקים שונים. לדבריו, כל חברה צריכה לשאול את עצמה את שאלות ההתאמה הללו. לשאלת המנחה מה אפשר לעשות, על ידי שימוש ב-AI, כדי להעביר את המורכבות הזו ברגולציות, השיב גאליס: "אני ממליץ לבנות כלי בינה מלאכותית שמכשיר את העובדים והמנהלים להבין מה הציות שהם מחויבים אליו בחברה – ולא רק החוצה, אלא גם פנימה. אני ממליץ להתחיל עם הציות מהצעד הראשון, כי זה מאפשר לצאת לשוק ולהראות שיש מוצר שאפשר למכור ולהריץ עוד לפני שמגיעים לסבב הגיוס השני". הוא התייחס גם לגל ההולך וגובר של שימוש בסוכני AI: "בתרחישים מסוימים, קשה מאוד לחזות מה יקרה בעת שימוש בסוכן AI, ולפעמים קורה שעושים הרצות ופעם אחר פעם מקבלים תוצאות שונות – מה שכמובן לא יכול לעבור. הבדיקות בעולם החדש הזה הן אחד הדברים הכי חשובים. חייבים לנסות למזער את הסיכונים שזה יקרה – אבל זה תופס, ואולי קצת מהר מדי. בכל רחבי העולם אף אחד לא רוצה לעצור את החדשנות, אבל מהצד השני, אין מישהו שמבין לגמרי מהם הסיכונים המלאים של השימוש בסוכנים. חייבים להיות עם היד על הדופק כל הזמן". "זהו מרוץ חימוש לעד" משתתף נוסף בשיחה היה פאבל גולדמן-קלאיידין, מנהל תחום בינה מלאכותית ולימוד מכונה בסאמסאב. הוא התייחס לשאלה כיצד המגנים יכולים לשמור על הקצב, ואולי אף להשיג מקדמה במאבק מול הפשיעה ברשת. "בכנות, זה אכן קשה, ולכן, אחד התרגילים שאנחנו עושים בחברה הוא שבכל צעד אנחנו מבצעים מהלכים כדי לאתר בעיות בפיתוח, לקבל את זה שיכולה להיות פריצה, ואם היא קורית – להבטיח שניתן יהיה להתגבר על הכול", אמר. "אנחנו בונים פתרון מרובה היבטים, שיוכל לסייע לנו במקרים כאלה". פאבל גולדמן-קלאיידין, ראש תחום בינה מלאכותית ולימוד מכונה בסאמסאב. צילום: נדב כהן יונתן וויינר שאל את גולדמן-קלאיידין: האם יכול להיות לזה סוף? תשובתו הייתה שלילית: "לא, אין לכך קצה. זהו מרוץ חימוש לעד, ויש כאן סוג של הנאה, אם אתה טכנולוג אמיתי. כאן, אין דבר כזה סוף, כל הזמן צריכים לעשות משהו, וחייבים ללמוד כל הזמן. ביצוע הגנה מחייב לדעת מה קורה בכל נקודה בזמן, כי צריכים להבטיח שאפשר יהיה לתקן את המערכת". הוא הסכים עם גאליס לגבי הציות לרגולציות: "מפתחים לא אוהבים לחשוב על ציות, אבל ברור שיש בזה צורך, וכדאי לבחון את השטח הזה מראש, כי זה עוזר מאוד לאחר מכן, אפילו בדברים פשוטים מאוד". בתשובה לשאלה האם אפשר לבצע אבטחה ותוך כדי כך לשמור על פתיחות אמר גולדמן-קלאיידין: "זה אכן מה שצריך לבנות. יש הרבה דברים שמחייבים את הגישה הזו, ונכון לעכשיו, חייב שיהיה בן אנוש בתהליך, הוא לא יכול להתבצע רק על ידי AI. לפעמים זה קשה, אבל חייבים לעשות את זה, כי חייבת להיות הגנה, למקרה של תקלה. הסוכנים החכמים עדיין לא שם, אבל הם בהחלט בדרך. יש כאן דיון על האיזון בין חדשנות, סוכנים ואבטחה".

דו"ח חדש שמפורסם היום (ד') אודות מצב התעסוקה בהיי-טק הישראלי מצביע על כמה מגמות, חלקן מדאיגות: קיפאון במספר העובדים בענף, כאשר בחלק מהתפקידים והמגזרים יש ירידה בולטת, בהם של אנשי IT. הדו"ח, שהוכן על ידי מכון המחקר RISE Israel ו-IVC, ספקית דאטה ומחקר כמותי, מנתח את ההון האנושי בהיי-טק, ומראה שב-2023-2024 חלה ירידה חדה בעובדי השיווק, המכירות ומשאבי האנוש, בעוד שבתפקידי הליבה הטכנולוגית נשמר הקיפאון במספר המועסקים ולעומת זאת, מגזר הסייבר נמצא בעלייה. בחלוקה למגזרים, בשנתיים הללו, במצטבר, חלה עלייה של 8.9% במספר המועסקים בתחום הסייבר, כאשר עיצוב ופיתוח הכלים מגיע למקום השני עם גידול של 3.1%, ואחריו אנשי האפליקציות הארגוניות עם 2.9%, ועובדי הדיגיטל בתעשיות המדיה והבידור. יש לציין שהעלייה במספר עובדי הסייבר היא עקבית, ומתחלקת כמעט שווה בשווה בין 2023 ו-2024. מקור: IVC ו-RISE Israel לעומת ארבעת המגזרים שחלה בהם עלייה, בשמונה מגזרים נרשמה ירידה: מספר המועסקים בתחום ה-e-Learning קטן ב-9.4%, מספר אנשי הדאטה והאנליטיקה ירד ב-7.2%, בכל אחד מהתחומים מדעי החיים ואגרו-טק נרשמה ירידה של 4.9%, כשלאחר מכן תחומי הטלקום עם קיטון של 4.6%, האי-קומרס עם ירידה של 1.9%, ובעולמות הסמי-קונדקטורים והקלינטק נותר מספר המועסקים כמעט ללא שינוי, עם ירידות של שברי אחוזים בלבד. "מספר רב של מועמדים על כל משרה פנויה" עורכי המחקר מציינים כי "הקיפאון הנוכחי במספר המשרות בהיי-טק הוא לא חסר תקדים – תופעה דומה נצפתה גם ב-2012-2014. אולם, השבר החד במגמת הצמיחה בשנתיים האחרונות, בהשוואה ל-2021-2022, יוצר לחץ חריג בשוק העבודה: כמות ההכשרות למקצועות הרלוונטיים להיי-טק גדלה מאוד, והמציאות הנוכחית יוצרת שוק עבודה רפוי במיוחד, שבו יש מספר רב של מועמדים על כל משרה פנויה". עוד הם כותבים כי לא מדובר במגמה ייחודית לישראל, אלא היא קורית גם במדינות נוספות, דוגמת ארצות הברית ובריטניה. יש לציין שאין הבדל במגמות התעסוקה בין החברות הרב לאומיות שפועלות בישראל למקומיות: הן באלה והן באלה יש קיפאון במספר המועסקים. זה סותר שתי טענות שרווחות בענף לגבי החברות הרב לאומות: שהן גדולות ויציבות, ולכן יש פחות תנודות במרכזי המו"פ שלהן בישראל, ומנגד, שהן יותר רגישות למצב בארץ ולהתפתחויות המדיניות והביטחוניות, ויעבירו מכאן משרות יותר בקלות. לעומת זאת, יש שוני בין החברות הקטנות, שמספר העובדים שלהן עלה ב-2023-2024 בקצב נמוך, לאלה הגדולות יותר. אילו תפקידים הם הנפגעים ביותר? ב-RISE וב-IVC מציינים כי הראשונים להיפגע ממשבר התעסוקה בהיי-טק הם בעלי התפקידים העסקיים, שמספרם ירד מתחילת 2023 ועד לסוף 2024 ב-6.6%. לעומת זאת, בתפקידי הליבה הטכנולוגיים, שהם האחרונים להיפגע, נרשמה ב-2023 עלייה של 0.4% וב-2024 לא חל כל שינוי. לפי החוקרים, בשנתיים המדוברות נרשמו עליות של 6% בתפקידים בתחום האלגוריתם, של 2% בתפקידי הנדסת החומרה ושל 1% בתחום מדע הנתונים. אל מול זאת, מספר אנשי משאבי האנוש, ה-QA וה-IT (ב-RISE לא מפרידים ביניהם) ירד ב-8%, בתפקידי המכירות והשיווק חל קיטון של 7% ובתפקידי הפיתוח העסקי – של 2%. עוד עולה כי אשתקד נרשמה ירידה של 5.4% במספר המועסקים בהיי-טק שאין להם השכלה אקדמית, אבל גם קיטון של 1.9% במספר בעלי תואר שני ומעלה. לעומת זאת, בקרב בעלי התואר הראשון נרשמה עלייה של 0.9%. יצוין כי בארבע השנים האחרונות הוכפל מספר בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות, והוא עמד אשתקד על 3,124 סטודנטים. גם במכללות חלה עלייה, אם כי מתונה, והנתון עמד על 1,843 בוגרים. עוד ממצא מעניין הוא שחלה עלייה בסיכויי הקבלה למקצועות ההיי-טק בקרב בוגרי לימודים אקדמיים בעולמות הסטטיסטיקה והכלכלה. מקור: IVC ו-RISE Israel יחד עם הגידול במספר בוגרי מדעי המחשב, ולאור הקיפאון במספר עובדי ההיי-טק, מאמץ חיפוש העבודה של הבוגרים נעשה קשה יותר. חיפוש עבודה הוא תחום שקשה למצוא עליו סטטיסטיקות, אולם אינדיקציה טובה לכך היא מספר בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות שנרשמו ללינקדאין: נתון זה רשם בשנתיים האחרונות עלייה דרסטית – מ-46% ל-70%. שיעור ההשמה בחברות היי-טק של בוגרי מדעי המחשב, באוניברסיטאות ובמכללות, ירד בתקופה זו בכ-10 נקודות אחוז. האם הבינה המלאכותית החליפה את העובדים? זוהי אחת השאלות הבולטות בתקופה האחרונה בתחום ההיי-טק, ובכלל – ואחד החששות הגדולים, לפחות של העובדים עצמם. התשובה, לפי מחברי הדו"ח, היא שבינתיים זה לא קורה, אבל זה בהחלט יכול לקרות בעתיד. הם צופים שבינה מלאכותית תחליף בשלב הראשון עובדים זוטרים יותר – מגמה שצפויה להביא לעלייה בשכר הממוצע בהיי-טק. כמו כן, "ייתכן בהחלט" שה-AI גורמת לצמצום מספר העובדים בתחומי השיווק, המכירות וקשרי הלקוחות, אולם אין כזו מגמה – לפחות עדיין – אצל מתכנתים ועובדים טכנולוגיים אחרים. מקור: IVC ו-RISE Israel מגמה מדאיגה שכן קיימת היא ששיעור החברות שמוקמות על ידי צוותים שכוללים נשים, שגם כך היה נמוך ועמד ב-2024 על 20%, ירד השנה ל-15% בלבד. עוד עולה מהנתונים כי שיעור הנשים שעוזבות את ההיי-טק גדול מזה של אלה שמצטרפות לענף: 40% לעומת 38%, בהתאמה. "המצב – בגלל המיתון העולמי, חוסר היציבות הפנימי והמלחמה הממושכת" הכלכלן הראשי של מכון RISE, ד"ר אסף פתיר, אמר כי "שוק התעסוקה בהיי-טק חווה שינוי חד בעשור האחרון: אחרי צמיחה מהירה במספר העובדים, הגיעו שנתיים של בלימה כמעט מוחלטת, בעקבות מיתון עולמי, חוסר יציבות פנימי ומלחמה ממושכת. נתוני הדו"ח מראים כי הקבוצות שפגיעות יותר לזעזועים הן בעיקר עובדי תפקידי המעטפת ובעלי ההשכלה שאינה אקדמית. על אף שנראה שתפקידי הליבה הטכנולוגית חסינים יותר, מהפכת ה-AI צפויה להשפיע דרמטית גם על הביקוש לעובדים בתחום זה. כל אלה מחייבים חשיבה מחודשת ועדכון של המדיניות הממשלתית בתחום ההון האנושי, תוך שמירה על יעדים ארוכי טווח, כמו חיזוק לימודי ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה – י"ה), ובמקביל בחינה מחודשת של אפקטיביות ההכשרות החוץ אקדמיות". יו"ר ומייסד IVC, גיא הולצמן, ציין כי "למרות האתגרים, ההיי-טק הישראלי ממשיך לשמור על חוסנו. עם זאת, מתחת לפני השטח אפשר להבחין בסימנים מעוררי דאגה, כמו צמצום העובדים הלא אקדמאים, וכן עובדי השיווק ומשאבי האנוש, ופערים גדלים בין תחומים שנמצאים בצמיחה – AI וסייבר – לסקטורים אחרים, שמאבדים גובה. מהצד השני, ההודעה של אנבידיה על כוונתה לפתוח בישראל מרכז פיתוח חדש, שיעסיק כ-20 אלף עובדים, יכולה לשנות את המגמה".

חברת הסייבר סימולייט (Cymulate) – המספקת פלטפורמה לסימולציות של איומי סייבר – הודיעה כי היא ממנה את רוני אביב שהרבני לסמנכ"לית האופרציה העסקית (VP Business Operations) שלה. אביב שהרבני מצטרפת להנהלה הבכירה של החברה, תוביל את הפעילות העסקית בה ותעמוד בראש פיתוח תשתית ה-AI הפנימית של סימולייט, במטרה לשפר את היעילות התפעולית ולתמוך בצמיחה בקנה מידה רחב. אביב שהרבני – בעלת תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה והסמכה בקורס דירקטורים מאוניברסיטת בר אילן – היא בעלת רקע רחב בניהול אופרציה והכנסות בחברות טכנולוגיה. היא שימשה בתפקידה האחרון כ-Head of Revenue Operations בחברת הפינטק Personetics ולפני כן מנהלת גלובלית של מכירות ואופרציה ב-Gett ודירקטורית אופרצית מכירות ב-Kryon וב-PeerApp.