קבוצות של האקרים מתחזות לעובדים של גוגל כדי לנסות ולהטעות לקוחות של החברה, בכל הרמות. המגמה החדשה הזו באה בעקבות הפריצה הענקית, שנחשפה מוקדם יותר החודש, שבה קבוצת ההאקרים UNC6040 הצליחה לחדור לבסיס הנתונים של גוגל, המבוסס על תוכנה של סיילספורס, ולהשיג משם מידע על 2.5 מיליארד חשבונות ג'ימייל. הקבוצה, שידועה גם בשם ShinyHunters (ציידים מבריקים), מוכרת בעיקר עקב השימוש שלה ביכולות חברתיות כדי להטעות משתמשים בכל הרמות, על מנת שיספקו לה מידע שמאפשר כניסה למערכת – מה שקרה גם בפריצה הזו, שהופכת בימים אלה לסוג של שיטפון. לפי גוגל, היא הודיעה על הפריצה ללקוחות המושפעים שלה כבר ב-8 לאוגוסט. אלא שגם עכשיו, משתמשים רבים ממשיכים להיות "מופצצים" בהודעות מייל, במסרונים ואפילו בשיחות טלפון, שבהם ההאקרים מנסים לגרום להם למסור את פרטי הכניסה שלהם לחשבון. כל אותם משתמשים נמצאים במאגר שנפרץ. התגברות של מגמה שמורגשת היטב מומחים בשוק ציינו שההתגברות של המגמה הזו מורגשת היטב, כשמספר קבוצות האקרים מנסות למנף את הפריצה וגניבת הנתונים מג'ימייל. הם גם מזהירים ומזכירים שברוב המכריע של המקרים, כש-"עובד גוגל" פונה אליכם, מדובר בניסיון פישינג, כך שבכל מקרה עדיף להימנע מלהיענות לפניות כאלה. UNC6040 מקושרת גם לגניבה של 1.4 טרה-בייט נתונים של לקוחות מהשרתים של טיקטמאסטר בשנה שעברה, וכן לפריצה מוצלחת לשרתים של פיצה האט באוסטרליה ב-2023, שבה נגנבו נתונים של 200 אלף לקוחות.

מיקרוסופט מתכננת להטמיע בכל המוצרים והשירותים שלה הגנות מתקדמות, שיהיו מוכנות להתמודד עם האיומים הצפויים כשהמחשוב הקוונטי ייכנס לשוק באופן משמעותי. לפי ההודעה שהחברה פרסמה בימים האחרונים, היא מתכוונת להתחיל במהלך הזה ב-2029 ולהשלים אותו עד 2033. אם החברה תעמוד בלוח הזמנים שהיא קבעה, ההגנה הקוונטית שלה תהיה מוכנה שנתיים לפני המועד שהוגדר על ידי כמה מדינות בעולם כזה שבו הן צריכות להיות מוכנות להתמודדות עם איומי המחשוב הקוונטי, לאורך כל התשתית והשירותים הממשלתיים שהן מעניקות. בין אותן מדינות נמצאות ארצות הברית ובריטניה. "המעבר לקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית – לא סיבוב מתג" המהלך להמרה למה שמכונה "קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית" נועד כדי להתמודד עם מתקפות שיבוצעו בעתיד, ללא כל ספק, בידי מחשבים קוונטיים. לפי הערכות שונות, כבר בעוד שבע שנים יפותחו מחשבים קוונטים שיוכלו לפצח כל הגנה שקיימת כיום – והעולם צריך להיערך לרגע הזה. "המעבר לקריפטוגרפיה פוסט-קוונטית אינו רגע של סיבוב מתג. זוהי המרה רב שנתית, שדורשת תכנון מיידי וביצוע מתואם, כדי למנוע מהומה של הרגע האחרון", נכתב בבלוג הרשמי של מיקרוסופט. החברה הפצירה בלקוחות ובשותפים שלה להתחיל כבר עכשיו לתכנן את המסע שלהם לקראת הכניסה הצפויה של המחשוב הקוונטי, לטובה ולרעה. הענקית מרדמונד ציינה בהודעה שהיא מיושרת עם ההנחיות והדרישות הממשלתיות בארצות הברית, ובמיוחד של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), שהציבה קווים ברורים כיצד להגן על מערכות המקושרות לנכסים ממשלתיים. לפי אותן הנחיות, נדרש להטמציע בהן פתרונות שיספקו הגנה נגד פשיעה מקוונת שתהיה מבוססת על מחשוב קוונטי. במיקרוסופט מספרים שהחברה נמצאת בקשר גם עם יוזמות תואמות בבריטניה, אוסטרליה, יפן ועוד מדינות מסביב לעולם.

"הרעיון, ואף ההצעה, לפטר עובדים זוטרים (ג'וניורים) כיוון שהבינה המלאכותית יכולה לעשות את עבודתם הוא הדבר הכי מטומטם ששמעתי אי פעם", כך אמר מאט גרמן, מנכ"ל AWS. גרמן דיבר בפודקאסט של מת'יו ברמן, יזם ומשקיע בבינה מלאכותית. הוא דן בפרק באסטרטגיית הבינה המלאכותית הנוכחית של חברת הענן של אמזון ובהשפעת הטכנולוגיה על כלל התעשייה. דברי מנכ"ל AWS נאמרו ברקע אזהרות חוזרות ונשנות, שלפיהן ה-AI תשבש את עבודת הצווארון הלבן במגוון תעשיות, במיוחד בתפקידים ראשונים, ברמת הכניסה לארגון. גרמן דיבר על כלי הקידוד בסיוע AI של AWS, ואמר שהוא "נתקל במנהיגים עסקיים שחושבים שכלי בינה מלאכותית יכולים להחליף את כל האנשים הזוטרים בחברה שלנו". לדבריו, "עובדים זוטרים הם כנראה העובדים הכי פחות יקרים שיש. בנוסף, הם משתמשים הכי הרבה בכלי AI. מפתחים זוטרים משקפים חלק חיוני ממערך הכישרונות ארוך הטווח של החברה. בלא עובדים זוטרים שיצברו ניסיון, לחברות לא יהיה כוח עבודה מיומן בעתיד". "איך זה יעבוד, כשבעוד 10 שנים לא יהיה איש שלמד משהו? לטעמי, בהחלט נרצה להמשיך להעסיק ילדים מחוץ לקולג' וללמד אותם את הדרכים הנכונות לבנות תוכנה ולפרק בעיות ולחשוב על זה – בדיוק כמו שעשינו פעם", הוסיף. עוד ביקורת של גרמן על רעיון שקשור ב-AI גרמן לא הביע התלהבות מרעיון נוסף שקשור לבינה המלאכותית – למדוד את הערך שלה לפי אחוז הקוד שהיא תורמת בארגון. "זה מדד מטופש", אמר, "כיוון שארגונים יכולים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לכתוב אינסוף שורות קוד, (אבל זה עלול – י"ה) להיות קוד גרוע. לעתים קרובות, פחות שורות קוד טובות בהרבה מיותר שורות קוד. לכן, אני לא ממש בטוח למה זה המדד המרגש, שאנשים אוהבים להתפאר בו". הוא ציין כי "הנתונים שלנו מצביעים על כך שיותר מ-80% מהמפתחים של AWS משתמשים בבינה מלאכותית בדרך כלשהי. השימוש בכלי AI על ידי מפתחי AWS גדל מדי שבוע". "בהרבה משרות צווארון לבן כיום, הרוב המכריע של הדברים שאנשים מבלים את זמנם עליהם – אינו מלהיב", אמר גרמן. "מדובר בהזנת נתונים למערכת, חיבורים של דו"חות, עדכונים על מה שאני עושה או ניסיון לאסוף מידע כדי להבין על מה אני רוצה לעבוד. אני חושב שאנשים ישמחו להשקיע יותר מזמנם בהיבטים היצירתיים בעבודה, בניתוח מעניין, בביצוע החלקים בעבודה שלהם שהם אוהבים". "ילדים צריכים ללמוד איך ללמוד" לגבי הדיון בקריירה עתידית בעידן הבינה המלאכותית הוא אמר כי "ילדים בימינו צריכים ללמוד איך ללמוד – ולא רק ללמוד מיומנויות ספציפיות. המיומנויות שצריך להתמקד בהן אלה: איך אתה חושב בעצמך? איך מפתחים חשיבה ביקורתית לפתרון בעיות? כיצד מפתחים יצירתיות? וכיצד לפתח דפוס חשיבה של למידה, כשאתה הולך ללמוד לעשות את הדבר הבא?". הוא הסביר כי "גישה זו נחוצה משום שההתפתחות הטכנולוגית מהירה כל כך, עד שכבר לא הגיוני לצפות שלימוד מיומנויות צר, ממוקד, יוכל 'להחזיק' קריירה במשך 30 שנים. אני חושב שילדים שירכשו את המיומנויות הללו – ישגשגו". להערכת גרמן, "בסופו של דבר, הבינה המלאכותית תהיה חיובית נטו עבור ארגונים, בתנאי שהם יימנעו ממהלכים ריאקציוניים, כמו קיצוצים בכוח העבודה לטובת הטכנולוגיה. מעולם לא הייתה תקופה מרגשת יותר להיות בטכנולוגיה: בין המחנות שנוצרו לגבי היחס ל-AI – אני בצד שהוא הרבה יותר אופטימי".

שחקני איום הקשורים לשירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, FSB, מנצלים פגיעות בת שבע שנים של סיסקו (Cisco) ותוקפים באמצעותה ארגונים במערב, כך התריע ה-FBI בסוף השבוע. לפי חוקרי הבולשת הפדרלית, מדובר בפגם המסומן CVE-2018-0171. החוקרים זיהו את שחקני הסייבר של ה-FSB מנצלים פרוטוקול ניהול רשת פשוט (SNMP) והתקני רשת בסוף חייהם, אשר מריצים את הפגיעות, שלא תוקנה, ב-Cisco Smart Install כדי לתקוף ישויות ברחבי העולם ובארה"ב. FBI warns Russian FSB cyber unit Berserk Bear is targeting U.S. critical infrastructure and global networks by exploiting old Cisco flaws. pic.twitter.com/0klnvbNJ9q — AlexandruC4 (@AlexandruC4) August 20, 2025 פעילות שנמשכת שנים וקמפיינים עתידיים הפעילות מיוחסת ל-'מרכז 16 של ה-FSB'. תעשיית אבטחת הסייבר עוקבת אחרי יחידה זו מזה שנים, והיא מכונה גם Berserk Bear ('דב נורדי מטורף') או Dragonfly ('שפירית'). משך יותר מעשור, אנשי היחידה תוקפים התקני רשת ברחבי העולם, במיוחד מכשירים המקבלים פרוטוקולים לא מוצפנים מדור קודם, כמו SMI ו-SNMP גרסאות 1 ו-2. חברי יחידת הביון הרוסית פרסו גם כליי תקיפה אשר מותאמים אישית למכשירי סיסקו. "בשנה האחרונה", נמסר, "ה-FBI זיהה את השחקנים שאוספים קבצי תצורה עבור אלפי התקני רשת, המוטמעים בארגונים אמריקנים הפועלים במגזרי תשתית קריטיים. בחלק מהמכשירים הפגיעים, השחקנים שינו קבצי תצורה כדי לאפשר גישה לא מורשית למכשירים אלה". לפי הבולשת, "שחקני האיום השתמשו בגישה הבלתי מורשית כדי לבצע סיור ברשתות הקורבנות, מה שחשף את העניין שלהם בפרוטוקולים וביישומים הקשורים בדרך כלל למערכות בקרה תעשייתיות". Cisco Talos’ latest blog exposes Static Tundra, a Russian state-sponsored group targeting unpatched Cisco devices for long-term espionage worldwide. Apply the patch now and protect your network: https://t.co/6lrkUMqgbs pic.twitter.com/OcSK2xnpEf — Cisco Talos Intelligence Group (@TalosSecurity) August 20, 2025 החוקרים כתבו כי טונדרה סטטית (Static Tundra) היא קבוצת ריגול סייבר הפועלת בחסות רוסית, הקשורה ל'יחידת מרכז 16 של ה-FSB' הפועלת כבר יותר מעשור. היא מתמחה בפגיעה בהתקני רשת ופועלת לאיסוף מודיעין במבצעים ארוכי טווח. טונדרה סטטית נצפתה מכוונת בעיקר לארגונים במגזרי הטלקומוניקציה, ההשכלה הגבוהה והייצור. פעילותה משתנה לאורך זמן בהתאם לשינויים באינטרסים האסטרטגיים של רוסיה. הקורבנות משתרעים על פני אזורים גאוגרפיים רבים בגלובוס. חוקרי סיסקו העריכו ב-"רמת ודאות בינונית" כי הקבוצה עשתה בעבר שימוש ב-SYNful Knock – שתל זדוני המותקן על מכשירי סיסקו שנפגעו, אירוע שפורסם ב-2015. החוקרים סיימו בהערכה כי "הטונדרה הסטטית תמשיך בקמפיינים של חדירה לארגונים בעלי עניין אסטרטגי לרוסיה, במיוחד ייצור והשכלה גבוהה, ויעדים בעלי עניין פוליטי, דוגמת אוקראינה ובעלות בריתה… שחקני האיומים ימשיכו לתקוף מכשירים שנותרו ללא תיקון".

במציאות שבה המטבעות הקריפטוגרפיים סובלים מתנודתיות חריפה ולעיתים כאוטית, צמח מושג המטבע היציב (Stablecoin) כפתרון שנועד להחזיק את החבל בשני קצותיו: ליהנות מהיתרונות של בלוקצ'יין, כמו ניידות, שקיפות ואוטומציה, ובמקביל להיצמד לערך קבוע בדומה למטבעות רגילים. מטבע יציב הוא למעשה סוג של מטבע קריפטוגרפי שמבוסס על מנגנונים שמטרתם לשמור את ערכו קרוב ככל האפשר למטבע פיאט מוכר, בדרך כלל הדולר האמריקני, או לנכס אחר בעל ערך יציב יחסית, כמו זהב. המשמעות היא שמטבע יציב אמור להימנע מהתנודות האלימות שחווים מטבעות קריפטו כמו הביטקוין או האית'ריום, ובכך לאפשר למשתמשים ולמשקיעים בו לנוע בתוך הכלכלה הקריפטוגרפית מבלי לחשוש שביום אחד ערך נכסיהם ייחתך במחצית. גיבוי רזרבות: הפתרון הפשוט והבעייתי הדרך הנפוצה ביותר לשמור על יציבות המטבע היציב היא גיבויו ברזרבות אמיתיות. לדוגמה, מטבעות כמו USDT של Tether או USDC של Circle מצהירים כי לכל מטבע יציב מונפק מוחזק דולר אמיתי בחשבון בנק, או נכס דומה בעל ערך יציב. במילים אחרות, החברה שמנפיקה את המטבע מתחייבת שלכל יחידת Stablecoin יש גיבוי של 1:1, כך שהמשתמשים יכולים בכל רגע לפדות את המטבע ולקבל את התמורה בפיאט. הרעיון פשוט ומרגיע, אך בפועל הוא מחייב אמון משמעותי במנפיק, בבקרות הפנימיות ובדו"חות השקיפות. סקנדלים מהעבר, כמו החשדות סביב Tether על גיבויים לא שלמים, מלמדים שהציבור חייב לבדוק לעומק עד כמה ההבטחות אכן מגובות בכסף מזומן נזיל וזמין. ברגע שאמון הציבור מתערער, גם מטבע יציב עלול לאבד את עוגן הערך שלו ולגרור פאניקה בשוק. המטבע היציב הפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בתשתיות הקריפטו, מעין גשר בין העולם המסורתי לעולם המבוזר. מי שבוחר להשתמש בו נהנה ממטבע שקל לסחור בו, מהיר להעברה ובעל פוטנציאל להוזיל עלויות אלגוריתמים חכמים: יציבות אוטונומית קטגוריה אחרת של מטבעות יציבים בוחרת לוותר על רזרבות מוחשיות, ובמקום זאת פועלת באמצעות קוד אלגוריתמי. מטבעות כמו DAI, לדוגמה, מתבססים על חוזים חכמים (Smart Contracts), שמעבדים נתוני שוק ומבצעים התאמות בהיצע המטבע באופן שוטף, כדי לשמור על ערכו יציב. אם המחיר מתחיל לסטות, האלגוריתם יוצר תמריצים אוטומטיים להגדיל או לצמצם את ההיצע, עד שהמחיר יתייצב שוב סביב ערך היעד. היתרון ברור: אין תלות בגורם מרכזי ואין חשש שכספי הרזרבה ייעלמו באיזה בנק מפוקפק. עם זאת, גם כאן אין קסמים. המשברים שראינו בקריסת TerraUSD המחישו שברגע שמנגנון אלגוריתמי מאבד שליטה, אפקט הדומינו יכול למחוק מיליארדים בזמן קצר. שוק המטבעות האלגוריתמיים עדיין בחיתוליו, ובכל פעם שהוא נבחן בתנאי קיצון, עולה השאלה אם קוד לבדו יכול להתמודד עם בהלת משקיעים. כל מי שמחזיק אותם צריך לזכור שמדובר במוצר פיננסי לכל דבר. ה-Stablecoin. צילום: Shutterstock יתרונות השימוש במטבעות יציבים למרות הסיכונים, השוק לא מוותר על ה-Stablecoins, ומספרם רק צומח משנה לשנה.  אחד היתרונות הגדולים במטבעות היציבים הוא האפשרות לבצע מסחר מהיר וזול, ללא מעבר במערכת בנקאית מסורתית, בדומה למזומן דיגיטלי. סוחרים בבורסות קריפטו משתמשים במטבעות יציבים כאמצעי ל"חנייה" בין עסקאות, וכך במקום לחזור בכל פעם לדולר או ליורו, הם מעבירים את הכסף בקלות בין פלטפורמות תוך שמירה על ערך יציב. גם בחוזים חכמים ובמערכות DeFi, המטבעות היציבים הם ה"דלק" שמאפשר לפרוטוקולים לפעול, שכן קשה לבנות חוזה פיננסי מורכב כשערך המטבע משתנה ב-20% ביום. יתרון נוסף טמון ביכולת להנגיש שירותים פיננסיים לעשרות מיליוני אנשים במדינות שבהן המערכת הבנקאית בעייתית או חסרת אמון, וכך הופכים ה-Stablecoins לכלי מעקף של בירוקרטיות, עמלות מופקעות או שליטה ממשלתית הדוקה. חסרונות ואתגרים עתידיים אלא שהבעיות סביב המטבעות היציבים לא נגמרות בשאלת הרזרבות או האלגוריתמים – סוגיית הרגולציה עומדת במרכז תשומת הלב של ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם, החוששים שהשימוש הגובר במטבעות דיגיטליים יציבים יפגע ביכולתן לנהל מדיניות מוניטרית. אם הציבור יאבד אמון בבנקים וישים את כספו ב-Stablecoins, זרימת הכספים בכלכלה המסורתית עלולה להשתבש, ולממשלות יהיה קשה להפעיל כליי ריבית והזרמות נזילות במצבי חירום. בנוסף, קיימת סכנה לשימוש במטבעות יציבים להלבנת הון ומימון טרור, בשל האפשרות להעביר סכומים גדולים בין מדינות בצורה אנונימית יחסית. גופי רגולציה החלו לאחרונה להחמיר בפיקוח על חברות המטבעות היציבים, לדרוש דו"חות מפורטים, ביקורות תקופתיות ולעיתים גם אישור רישוי כשירות מוסד פיננסי. לא מן הנמנע שבעתיד הלא רחוק נראה חוקים מחייבים, שיכבידו על השחקנים בתחום, ואולי יגרמו לאיחוד בין מנפיקים קטנים או ליציאה של חלקם מהשוק. המטבע היציב הפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בתשתיות הקריפטו, מעין גשר בין העולם המסורתי לעולם המבוזר. מי שבוחר להשתמש בו נהנה ממטבע שקל לסחור בו, מהיר להעברה ובעל פוטנציאל להוזיל עלויות. עם זאת, התלות בגורמים מרכזיים, במנגנוני אלגוריתם שעדיין לא הוכחו לאורך זמן, וגם עין רגולטורית בוחנת – כל אלה הופכים את המושג 'מטבע יציב' להרבה פחות פשוט מכפי שמרמז שמו. בעתיד, ייתכן שנראה Stablecoins שקופים ומבוססים יותר, כאלה שישלבו בין רזרבות מוחשיות לפיקוח מבוזר, ויצליחו באמת להציע את ההבטחה המקורית: כסף דיגיטלי בטוח, נגיש ואמין. עד אז, כל מי שמחזיק Stablecoin צריך לזכור שמדובר במוצר פיננסי לכל דבר, שחלים עליו סיכונים, חובות בדיקה וזהירות, ממש כמו על כל השקעה אחרת. הכותב אמיר עוז הוא יועץ טכנולוגי לארגונים, בעיקר בתחום האשראי החוץ בנקאי. הכותב טל מצרי משמש כמנמ"ר וסמנכ"ל טכנולוגיות בחברת לואן ווייז

OpenAI, החברה שחוללה מהפכת בינה מלאכותית בעולם עם הצ'טבוט הפופולרי שלה ChatGPT, מנהלת כיום מגעים למכירת מניות משניות (Secondary share sale) שעשויות להציב את שוויה על 500 מיליארד דולר. שווי זה הוא על תקן זינוק משמעותי לעומת השווי של 300 מיליארד דולר שלה, שהוערך מוקדם יותר השנה. מהלך זה מאפשר לעובדים בהווה ובעבר לממש את מניותיהם, לעיתים קרובות בפרמיה ניכרת, ובכך מסייע לחברה לשמר טאלנטים מובילים בסביבה תחרותית שבה חברות כמו מטא מציעות משכורות עתק. אלא שלצד השאיפה האדירה הזו, באחרונה נחשף כי החברה מפרסמת אזהרות חמורות למשקיעים שלה לגבי הסיכונים הגבוהים הכרוכים בהשקעה בה, ואף מטילה ספק בתפקידו של הכסף בעולם עתידי שבו תפותח סופסוף הבינה המלאכותית הכללית (AGI) הנחשקת – שהיא שדרוג של ה-AI הקיימת לכדי טכנולוגיה שתתעלה על בינת בני האנוש. האזהרה כפי שעלתה באתר של OpenAI. צילום: לכידת מסך מהאתר של OpenAI "האם אנחנו בשלב שבו המשקיעים נלהבים יתר על המידה מ-AI?" על פי אזהרה שפרסמה OpenAI באתר האינטרנט שלה, עליה דיווח ראשוחן הביזנס אינסיידר, "השקעה ב-OpenAI Global, LLC היא השקעה בסיכון גבוה. משקיעים עלולים להפסיד את הונם ולא לראות כל תשואה". יתרה מכך, החברה ציינה מפורשות כי "ייתכן שיהיה קשה לדעת מה יהיה תפקידו של הכסף בעולם של אחרי ה-AGI". אזהרות אלו מגיעות על רקע הצהרתו של מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, שגרם לסערה כשטען כי העולם נמצא ב-"בועת AI", בהערה שמרפרפת למשל לזמנים של בועת הדוט.קום. אלטמן צוטט כאומר ש-"כאשר בועות מתרחשות, אנשים חכמים מתלהבים יתר על המידה מזרע של אמת". הוא הוסיף והביע את דעתו ותהה: "האם אנחנו נמצאים בשלב שבו המשקיעים כולם נלהבים יתר על המידה מ-AI? דעתי היא ש-כן". אלא שאז הרחיב אלטמן את תהיותיו עם שאלה נוספת: "האם AI היא הדבר החשוב ביותר שקרה מזה זמן רב מאוד? גם פה דעתי היא ש-כן". אלטמן אף העריך כי אפשר שמודלים בסיסיים של בינה מלאכותית כבר "יגיעו לרוויה" – משמע לא יוכלו להשתפר משמעותית, ואף עלולים לאכזב בעת שימושים בהם בצ'טבוטים. ואולם חשוב להשתהות עוד מעט על ה-AGI, המתוארת כשלב היפותטי בפיתוח מערכות AI שבו המודל הבסיסי יכול לבצע כל משימה אינטלקטואלית כמו בן אנוש, או טוב מאיתנו. בניגוד לבינה המלאכותית המסורתית שהיא ייעודית למשימה ספציפית, ה-AGI שואפת להיות בעלת אינטליגנציה שניתן ליישם על מגוון רחב של משימות. למרות שאין הגדרה מוסכמת ל-AGI או לוח זמנים מאושר להשגתה, מנכ"ל דיפמיינד (DeepMind) של גוגל, דמיס הסאביס, צופה שה-AGI תגיח אל חיינו החל מבעוד חמש עד עשר שנים. לעומתו, מנכ"ל אנת'רופיק (Anthropic), דריו אמודי, העריך באחורנה כי סוג מסוים של אותה AGI יכול להופיע ולהיות נוכח בחיינו כבר בשנה הבאה. מועצת נשיאי העצרת הכללית של האו"ם פרסמה באחרונה דו"ח הקורא לתיאום גלובלי לטיפול בסכנות ה-AGI, כשהחששות הן מפני כך שהטכנולוגיה המגה-מתקדמת תוכל לבצע פעולות מזיקות באופן אוטונומי שמעבר לפיקוח האנושי, ושלפעולות אלו יהיו השלכות בלתי הפיכות. הכוונה היא לתרחישים כמו איומים ממערכות נשק מתקדמות ופגיעויות בתשתיות קריטיות שהטכנולוגיה תוכל ליזום בעצמה. הערכת שווי של חצי טריליון דולר אולי נשמעת מוגזמת, במיוחד לאור העובדה ש-OpenAI דיווחה על הפסדים כבדים של 5 מיליארד דולר אותם רשמה בשנה שעברה, עקב עלויות פיתוח תשתיות ומודלים מתקדמים. עם זאת, בעולם ה-AI, חברות מתוגמלות כידוע גם על זריעת זרעים ועל הפוטנציאל העתידי של פועלן, ולא בהכרח על רווחיהן בפועל. ו-OpenAI – חלוצת ה-GenAI – אכן הוכיחה "זריעה" מוצלחת. ל-ChatGPT יש כיום כ-700 מיליון משתמשים שבועיים (פי ארבעה מבשנה שעברה) ומקורות הכנסה פוטנציאליים הכוללים סוכני AI, חומרה וייעוץ ארגוני. החברה גם מחזיקה שת"פים איתנים, למשל עם מיקרוסופט – ענקית הטק אשר מטמיעה את המודלים שלה במוצריה, שהשקיעה 13 מיליארד דולר וזכאית לכ-49% מרווחי החברה העתידיים. בנוסף, וחשוב במיוחד – תאגיד הטכנולוגיה היפני סופטבנק (Softbank) ממלא תפקיד מרכזי בפעילות הפיננסית של OpenAI. באפריל האחרון החברה השלימה סבב גיוס הון מאוד מוצלח בהובלת סופטבנק בהיקף של 40 מיליארד דולר, אשר העניק לה את הערכת השווי של 300 מיליארד הדולרים. כמו כן, קרן ARK Venture של קאת'י ווד מחזיקה במניות פרטיות של OpenAI, המהוות 6% מתיק ההשקעות שלה. סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock 700 מיליארד דולר עד לשנת 2030 לפי אנליסטים, שוק ה-AI כולו צפוי להגיע לשווי של 700 מיליארד דולר עד לשנת 2030 – ונתון זה בלבד מסמן ש-OpenAI יכולה עד אז, בסבירות גבוהה, להתמקם בליגת החברות הגדולות בעולם. עם זאת, לפי ניתוחים שונים – הסיכון הגדול ביותר של OpenAI אינו קשור לביקוש, אלא לתמחור. עלות השימוש בכלי הבינה המלאכותית בעולם יורדת במהירות, ככל שהתחרות מתחממת ומודלים בקוד פתוח מתפתחים. כך למשל, בשנה האחרונה, OpenAI קיצצה את מחיר ממשק ה-API הראשי שלה ב-80%, כדי להישאר תחרותית מול Gemini 2.5 מבית גוגל.  ניכר כי האתגר המרכזי של החברה בשנים הקרובות, כך טוענים האנליסטים, יהיה לשמור על יתרון תחרותי אל מול ירידת המחירים הכללית, התחזקות מודלי הקוד הפתוח והפיכת ה-AI לזמינה יותר לכל. המומחים טוענים כי על אף המוניטין והאמון הגבוה שהחברה זוכה לו בקרב המשתמשים והעסקים כאחד, היא תצטרך לפתח מוצרים חדשים שיספקו ערך מוסף, כמו סוכנים אוטונומיים, חומרה ייעודית ושירותי ייעוץ ארגוניים, כדי לשמור על רווחיות ולגדול משמעותית.

העסקה לרכישת ורינט על ידי קרן ההשקעות תומא בראבו תמורת שני מיליארד דולר נמצאת בישורת האחרונה, וייתכן שתוכרז עוד היום (ב') – כך דיווחה הלילה סוכנות הידיעות בלומברג. הדיווח הראשוני על העסקה פורסם בחודש שעבר, ואם וכאשר היא תצא לפועל, ורינט צפויה להפוך לחברה פרטית. מחיר המניה של ורינט משקף שווי של 1.2 מיליארד דולר, ויש לה הכנסות של כ-900 מיליון דולר וחוב של 1.7 מיליארד – רובו בשל רכישות עבר שעשתה החברה. תומא בראבו תשלם את החוב הזה. ורינט לא חוותה צמיחה שנים רבות, ומומחים ציינו שעל אף שיש במערכת שלה רכיבי בינה מלאכותית, הרי שהאצת התחום עלולה לייתר את הצורך בה. מהראשונות שהציעו ענן היברידי מבוסס AI ורינט – מהראשונות בשוק להציע פלטפורמות ענן היברידיות מבוססות בינה מלאכותית – מספקת פתרונות למוקדי שירות לקוחות ומרכזי תמיכה טלפוניים, וניצבת מול החשש שמהפכת ה-AI תזעזע דרמטית את העולם הזה. הפלטפורמה של החברה משלבת מיכון תהליכים, AI, ניתוח דיבור וניטור ביצועים, על מנת להדק את הקשר בין הארגון ללקוחותיו, ולשפר ולייעל את חוויית השירות. פלטפורמת הבינה המלאכותית בענן ההיברידי של ורינט פועלת במיקוד כפול: זיהוי איומי סייבר וניתוח חוויית לקוח. לחברה יש כ-10,000 לקוחות ארגוניים ב-175 מדינות, ורוב עובדיה, 3,800, לא מועסקים בארץ. מה אומרים האנליסטים? על אף ש-ורינט לעתים לא עמדה בתחזיות הצמיחה שלה בשנים האחרונות, הרי שההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) שלה בתחום הבינה מלאכותית זינקו ב-24% ומהוות כמעט מחצית מסך ההכנסות של החברה. אנליסטים ציינו ש-"צמיחה זו ממצבת את ורינט כמובילה בשוק אבטחת הסייבר המונע על ידי בינה מלאכותית. שוק זה צפוי לעמוד על 68 מיליארד דולר ב-2027, והוא מואץ על ידי ביקוש גובר והולך של ארגונים לחיזוי וניתוח איומים בשילוב ענן היברידי". הם הוסיפו כי "רכישת ורינט תרחיב את היצע אבטחת הסייבר של תומא בראבו באופן מוכלל ומשולב. לקרן ההשקעות יש היסטוריה של רכישות המובילות לשינוי, והיא יכולה למנף את יכולות ה-AI של ורינט כדי להניע הזדמנויות למכירה צולבת ולסינרגיות בעולם המו"פ. תומא בראבו רכשה בעבר חברות אבטחה, ורכישת ורינט תהפוך אותה לקרן ההשקעות הפרטית המועדפת על ארגונים בעולם אבטחת הסייבר מבוססת הבינה המלאכותית". אחד המומחים כתב כי עצם הדיון על הרכישה "ממחיש מגמה רחבה יותר: בינה מלאכותית היא כבר לא תוסף אופציונלי, אלא הכרח לעולם אבטחת הסייבר. אם העסקה תצא לפועל, היא תלחיץ יריבות כמו פלנטיר, קראודסטרייק ואפילו את מיקרוסופט, שצפויות לערוך שינויים בהיצע שלהן. המהלך עשוי להשפיע גם על שחקניות כמו פאלו אלטו וצ'ק פוינט". ורינט הוקמה ב-1994 ובתחילה הייתה חטיבה בקומברס. היא החלה בפעילות בעולם הביטחוני, ו-"על הדרך", כפעילות משנית, פיתחה תוכנת CRM. בראש הברה עומד זה שנים רבות דן בודנר, שלצד היותו מנכ"ל מכהן בשנים האחרונות גם כיו"ר שלה. בעלת המניות הגדולה ב-ורינט כיום היא קרן אייפקס, שהזרימה לחברה 400 מיליון דולר בעשור הנוכחי. ורינט נסחרת בנאסד"ק מאז 2002. מי את, הרוכשת? יש לציין שתומא בראבו היא קרן הון-סיכון פרטית, שממוקדת במגזר התוכנה ושירותי הטכנולוגיה. מאז 2003 היא ביצעה יותר מ-230 עסקות תוכנה בשווי של מעל חצי טריליון דולר. בבעלותה עשרות חברות, ביניהן חברות אבטחת סייבר בשווי של כ-50 מיליארד דולר. סך הנכסים שהיא מנהלת עומד על יותר מ-138 מיליארד דולר. תומא בראבו היא תומכת ורוכשת מרכזית של שחקנים מובילים בתעשיית אבטחת הסייבר בשנים האחרונות. היא הבעלים של סופוס, אותה רכשה בתחילת 2020, בעסקה שכולה מזומן, תמורת 3.9 מיליארד דולר. לאחר שנמכרה לתומא בראבו, סופוס קנתה באוקטובר האחרון את סקיורוורקס מידי דל. עוד בהיסטוריית הרכישות של תומא בראבו: ב-2018 היא קנתה את אימפרבה, הישראלית במקורה, תמורת 2.1 מיליארד דולר. ביולי 2023 היא מכרה אותה לת'אלס הצרפתית ב-3.6 מיליארד דולר. עוד רכשה תומא בראבו את דארקטרייס תמורת 5.32 מיליארד דולר. במקביל, היא מכרה לסייברארק הישראלית את ונאפי, שפועלת בעולם ניהול זהויות המכונה, תמורת כ-1.54 מיליארד דולר, במזומן ובמניות. גם ברקודה הייתה בבעלותה, בטרם היא מכרה אותה לקרן ההשקעות KKR. כמו כן, תומא בראבו רכשה את חברת הסייבר סיילפוינט תמורת 6.9 מיליארד דולר ב-2022, והשנה החזירה אותה לשוק בשווי כמעט כפול, של 12 מיליארד. באחרונה רכשה הקרן את דייפורס, שפועלת בעולם ניהול משאבי האנוש, תמורת 12.3 מיליארד דולר. בשבוע שעבר פורסם כי קרן תומא בראבו מנהלת מגעים לרכישת חברת סייבר ישראלית נוספת – ארמיס – תמורת כחמישה מיליארד דולר.

מטה ההיי-טק, שמונה עשרות חברות היי-טק וקרנות הון-סיכון מהמובילות בישראל, הודיע כי יאפשר לעובדי החברות והקרנות שמהוות חלק ממנו לצאת מחר (ג') מוקדם יותר מהמשרדים ולהצטרף לפעילויות שעליהן הכריז מטה החטופים, ובמרכזן הפגנת הענק, שצפויה בשעות הערב בכיכר החטופים בתל אביב. החברות שיאפשרו יציאה מוקדמת הן, בין היתר, מטא, וויקס, מאנדיי, פייבר, פלייטיקה, פיירבלוקס, יוניטי, פאפאיה גלובל, טייטו קר, רייז, פורטר, נטורל אינטליג'נס, רייזון וזיג, ובין הקרנות: קומרה קפיטל, דיסראפטיב, NFX, סקיי, טריוונצ'רס ו-F2 Venture Capital. ממטה ההיי-טק נמסר כי "בשבוע שעבר יצאו מאות אלפי ישראלים לזעוק את זעקתם על החטופים והחטופה שאינם יכולים להשמיע את קולם. עם ישראל הראה לעולם שהוא רוצה את כולם בבית. יש עסקה על הפרק וישראל מסרבת להיכנס למשא ומתן שעשוי להחזיר בסופו את כולם וכולן הביתה. אסור לנו לוותר, 'לא תעמוד על דם רעך' – זוהי אינה סיסמה, אלא ערך עליון. כעת, הממשלה צריכה להוכיח לעם ישראל שהיא אוהבת את בניה ובנותיה, ולא זונחת אותם למותם במנהרות". המטה מהווה חלק מהמאבק למען החטופים מתחילת המלחמה, וביום א' האחרון, ביום השביתה למען שחרורם, אפשר לעובדים שהיו מעוניינים בכך להצטרף אליו, ללא ניכוי יום חופש. מחר בערב אמור הקבינט להתכנס לדיון על החרפת הלחימה בעזה והמשך המשא ומתן לעסקת חטופים – זאת, יותר משבוע לאחר שהחמאס הודיע כי הוא מסכים לעסקה חלקית, שבמסגרתה תהיה הפסקת אש ל-60 ימים, שבמהלכם ישוחררו 10 חטופים ישראליים חיים ועוד 18 גופות, כמו גם מאות מחבלים. במקביל, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבמשך חודשים צידד כי הוא תומך בעסקה חלקית, טען כי הוא תומך כעת בעסקה מלאה בלבד.