שוק הטלפונים הזולים הפך למאוד מעניין לאחרונה, גם אם הוא הרבה יותר מצומצם מתמיד, בגלל העלייה הקבועה במחיר הממוצע של המכשירים, שנגרמת בעיקר כי חלק מהסמארטפונים בצמרת הגבוהה כבר מתקרבים לקו ה-10,000 שקלים ליחידה. אין פריצות דרך ענקיות במגזר השוק, שאם היה קבוצת ספורט הוא היה סוגר את הטבלה. עדיין, יש הרבה פשרות שצריך להסכין להן אם רוכשים טלפון מסביבת המחיר הזו, אבל לפעמים יש במכשירים האלה כמה דברים שדי מפתיעים לטובה ומזניקים את התמורה. בכלל, מדובר בטלפונים שבדרך כלל מיועדים מראש לאלה שהצרכים שלהם מהמכשיר שלהם לא רבים מדי – אנשים שמודעים היטב לכך שהם לא צלמים מצטיינים, לדוגמה, וזה אפילו לא מעניין אותם מעבר למעט צילומי סלפי, ובשליפה. כאלה שלא משתמשים בסמארטפון שלהם לשחק משחקים מורכבים, וגם לא לצפות בטלוויזיה, וכל מה שמעניין אותם זה קצת רשתות חברתיות ובעיקר ווטסאפ. טלפון לילדים – ולא רק סמארטפון כמו ה-POCO C85 של לנובו מתאים מאוד לילדים שהולכים לבית ספר ורוצים לצייד אותם בטלפון ראשון, מבלי שיכאב הלב מהתאונות שעלולות להתרחש. הלוא יש הבדל משמעותי בין שריטה בטלפון שעולה מאות ספורות של שקלים לכזה שמבקשים עבורו ארבע ספרות משמעותיות, שלא לדבר על שבר במסך. ה-C85 מציע מסך ענק בגודל 6.9 אינץ' ברור מאוד וגם בהיר בצורה מפתיעה לטובה, עד כדי כך שניתן להשתמש בו היטב גם בחוץ. המגרעת למעלה, ומתחתיה יש מצלמת סלפי עם חיישן 8 מגה-פיקסל – וזה אחד הסממנים של טלפון זול. הרזולוציה אמנם נמוכה, 720p, אבל היא נעימה לעין, כי קצב הריענון גבוה יחסית ועומד על 120 הרץ – משהו שלא ממש מוצאים במגזר הזה של השוק. הסוללה של ה-C85 גדולה יחסית – 6,000mAh, שזה הרבה יותר, באופן משמעותי, מהממוצע בשוק. במבחן הזמן הרגיל של PCMark היא החזיקה מעמד יפה מאוד עם 16 שעות ועוד 45 דקות של עבודה. לא פחות חשוב, יש במארז מטען – מחזה שלאט לאט הופך לנדיר, למרבה הצער, והוא מציע טעינה בהספק סביר מאוד של 33 וואט. המכשיר גם יכול לספק טעינה הפוכה עם הספק של 10 וואט – ודי בזה כדי להטעין מארז טעינה של אוזניות או שעון חכם, לפחות באופן חלקי. על מה עוד צריך להתפשר? מעבר למגרעת ולרזולוציה, יש עוד לא מעט דברים שצריך להתפשר לגביהם. מצלמת הסלפי דווקא הפיקה תמונות מוצלחות למדי, גם בשעת בין ערביים, אבל מאחורה, מערך הצילום מורכב ממצלמת 50 מגה-פיקסל ומעוד מצלמה שמיועדת רק לחישוב עומק השדה. בצילומים בשליפה באור יום התוצאה עוד יחסית סבירה, ועוברת מסך ברשתות החברתיות, אבל ברגע שעושים קצת זום או שהתאורה נחלשת, איכות התמונה מידרדרת מאוד, פרטים נעלמים ממש והגרעיניות חוגגת. אבל כאמור לעיל, זה די צפוי ברמת המחיר הנמוכה של השוק – ומי שרוצה מצלמות מעולות גם כך קונה טלפונים ברמת מחירים שגדולה כמעט פי 10, אם לא יותר. גם במעבד שמניע את העניינים רוכשי ה-C85 מתפשרים מאוד. מדובר ב-Helio G81 Ultra של מדיה-טק, שהוא מעבד מיושן. אחד ההיבטים של זה הוא השבב הגרפי Mali-G52 בתצורת 2 ליבות, שאולי מספיק להרצה הבסיסית של המכשיר, אבל הוא מתחיל "לענות" את המשתמש אם הוא מנסה לשחק או לצפות בסטרימינג כזה או אחר – במיוחד אם הוא עושה את זה במקביל לדברים אחרים. מבחינת עיצוב, המכשיר נראה יחסית טוב, ואפילו יוקרתי יותר מהצפוי. הוא גם דק יחסית, עם עובי של 7.99 מ"מ, ולמרות משקל של 2.5 גרם, הוא מרגיש מאוד מאוזן ביד. אולי מאחר שבכל זאת אין יותר מדי משקל באי המצלמות למעלה, שמציג עיצוב מודרני. יש חיישן טביעות אצבע שמשולב בכפתור ההפעלה/כיבוי, יש לו תמיכה בתקן הסביבתי IP64, כך שהמשתמש לא צריך לפחד מגשם, לדוגמה, ויש גם תמיכה ב-Bluetooth 5.4 וב-NFC. מהצד השני, ה-C85 תומך רק ב-4G ו-WiFi 5. המכשיר נשלח לבדיקה בתצורה של 6/128 גיגה-בייט זיכרון, ובתצורה הזו הוא עולה כ-385 שקלים בלבד, וכנראה שזו הנקודה הכי חזקה שלו. בתצורה של 8/256 גיגה-בייט זיכרון הוא עולה כ-455 שקלים.

בריטניה וארצות הברית חתמו השבוע (ג') על 'עסקת שגשוג טכנולוגי' (Tech Prosperity Deal) פורצת דרך, שהוכרזה במהלך ביקורו הרשמי של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בממלכה המאוחדת. העסקה ההיסטורית כוללת התחייבויות של חברות טכנולוגיה אמריקניות מובילות, בהיקף כולל של כ-42.28 מיליארד דולר (31 מיליארד ליש"ט), לקידום תשתית הבינה המלאכותית והטכנולוגיה המתקדמת בבריטניה. ההסכם מתמקד בקידום טכנולוגיות צומחות במהירות כגון AI, מחשוב קוונטי ואנרגיה גרעינית אזרחית, ומטרתו לקדם צמיחה כלכלית, מחקר מדעי וביטחון אנרגטי בשתי המדינות. הסכום המרשים הזה מצטרף להשקעות קודמות של כ-60 מיליארד דולר (44 מיליארד ליש"ט) שכבר הוזרמו למגזר ה-AI והטכנולוגיה בבריטניה תחת הממשלה הנוכחית. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, שיבח את העסקה ואמר כי היא "מסמלת שינוי דורי ביחסינו עם ארה"ב, מעצבת את עתידם של מיליוני אנשים משני צדי האוקיינוס האטלנטי, ומספקת צמיחה, ביטחון והזדמנויות בכל רחבי המדינה". שרת הטכנולוגיה הבריטית, ליז קנדל, הוסיפה כי "שותפות זו תספק משרות מטרות טובות, טיפולים מצילי חיים ופריצות דרך רפואיות מהירות יותר עבור העם הבריטי… זו הצבעת אמון במגזר ה-AI המשגשג של בריטניה". כדאי לציין כי העסקה עוררה חששות לגבי ריבונות דיגיטלית וצריכת אנרגיה מרובה. בנוסף נשמעו גם ביקורות אחרות – כך למשל ביל קונר, מנכ"ל חברת ג'יטרביט (Jitterbit) ויועץ לשעבר לאינטרפול (Interpol), הזהיר כי "מרוץ החימוש" של ה-AI מסתמן כפעולה שמבוצעת בבהילות, ולכן היא תייצר רגולציה רופפת. UK and US deliver first ever Tech Prosperity Deal ???? ???? Boosting investment in quantum and AI ???? Driving medical innovation ???? Delivering homegrown clean energy ???? Bringing more jobs to the UK ???? Growing our economy with investment pic.twitter.com/h8kGuzsuaB — Department for Science, Innovation and Technology (@SciTechgovuk) September 17, 2025 מיקרוסופט – המשקיעה ה"כבדה" מכולן מיקרוסופט (Microsoft) הייתה החברה שהתחייבה להשקעה הגדולה ביותר, ולמעשה חסרת התקדים, בפרויקט. ענקית הטק האמריקנית תשקיע למעלה מ-30 מיליארד דולר בתשתית AI ותיצור פעילות מתמשכת בבריטניה במשך ארבע שנים – וזוהי ההתחייבות הפיננסית הגדולה ביותר שלה במדינה אי פעם. השקעה זו תכלול את בניית מחשב העל הגדול ביותר בבריטניה, בלוגטון שבמחוז אסקס, בשיתוף עם חברת התשתיות הבריטית Nscale. סאטיה נאדלה, יושב ראש ומנכ"ל מיקרוסופט, הדגיש: "אנו מחויבים ליצירת הזדמנויות חדשות עבור אנשים ועסקים משני צידי האוקיינוס האטלנטי…". נאדלה שוחח עם ה-BBC בתוכנית Today של רדיו 4, והוסיף וציין כי הכלכלה הבריטית האיטית עשויה לחוות עלייה משמעותית בפריון, של 10%, כתוצאה מההשקעות שנכללות בהסכם החדש. עם זאת, הוא הסתייג ואמר כי "אי אפשר לחזות מתי זה יקרה. זה עשוי לקרות מהר יותר מ-10 שנים, אולי בחמש – אבל אין קיצורי דרך לזמן ההתפשטות, וארגונים יצטרכו לשנות את התהליכים, כך שיתאימו לרמות הפריון החדשות הללו". בנוסף לנושא הפריון, נאדלה התייחס בראיון גם לחששות שהועלו בנוגע לריבונות הנתונים ולצריכת האנרגיה הקשר להסכם. כשנשאל אם בריטניה מסתכנת באובדן הריבונות שלה העל הנתונים לנוכח הבעלות האמריקנית על התשתית הדיגיטלית שלה, נאדלה התעקש: "אנו מבצעים השקעות על אדמת בריטניה. מפעלי AI, מפעלי ענן שהם חלק אינטגרלי מתשתית בריטניה", והסביר כי מדובר בהבעת "אמון בטכנולוגיה האמריקנית שתיצור יותר טכנולוגיה עבור בריטניה, ארה"ב והעולם". כשנשאל על צריכת האנרגיה של הדאטה סנטרים החדשים, טען נאדלה כי היתרונות עולים על החששות: "כאשר יש תוצאות חינוכיות טובות יותר או שירותי בריאות או מגזר ציבורי יעילים יותר, עסקים קטנים פרודוקטיביים יותר, חברות רב-לאומיות תחרותיות יותר – זו הרציונל החברתי האולטימטיבי. הצמיחה גבוהה, אך אלה כנראה השימושים היעילים ביותר באנרגיה במונחים של העודף שהיא יוצרת". מי עוד תשקיע כמה ובמה? גוגל (Google) הודיעה על פתיחת הדאטה סנטר שלה בוולת'האם קרוס, הרטפורדשייר, כחלק מהשקעה של כ-6 מיליארד דולר (5 מיליארד ליש"ט) בבריטניה, שתיפרס על פני שנתיים. השקעה זו תכלול הוצאות הון, מחקר ופיתוח והנדסה קשורה, ותהיה תקפה גם לגוגל דיפמיינד (Google DeepMind). רות פורת, נשיאת וסמנכ"לית השקעות ראשית באלפבית (Alphabet) ובגוגל, ציינה כי "השקעה חדשה זו… תומכת בפיתוח וביישום ה-AI של בריטניה הגדולה". אנבידיה (NVIDIA) תפרוס 120,000 מעבדי GPU מתקדמים ברחבי הממלכה, במה שמהווה את הפריסה הגדולה ביותר שלה באירופה עד כה. חלק ניכר מתשתית זו יתמוך בפרויקט 'סטארגייט UK', שפותח עם OpenAI ומיקרוסופט. ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, תיאר את השותפות כהיסטורית: "אנו נמצאים ב'מפץ הגדול' של עידן ה-AI – והממלכה המאוחדת נמצאת בעמדת 'זהבה ושלושת הדובים'…". חברות נוספות שהתחייבו להשקעות כוללות את קורוויב (CoreWeave), שתשקיע כ-1.8 מיליארד דולר ביכולות מרכזי נתונים ובפעילות AI, בשיתוף עם דאטה ויטה (DataVita) הסקוטית. מייקל אינטרטור, מנכ"ל קורוויב, ציין כי "ההשקעה שלנו בבריטניה תבסס אחד מריכוזי כוח המחשוב המתקדמים ובני הקיימא הגדולים ביותר בעולם, מה שיפתח הזדמנויות חדשות לחדשנות, צמיחה כלכלית ותגליות מדעיות". סיילספורס (Salesforce) הודיעה על השקעה של 2 מיליארד דולר עד 2030, מה שיהפוך את זרוע סיילספורס בריטניה למרכז AI לכלל אירופה. חברת בלקרוק (BlackRock) תשקיע כ-600 מיליון דולר בדאטה סנטרים. בנוסף, אורקל (Oracle) אישרה מחדש השקעה של 5 מיליארד דולר, ו-AWS (ר"ת Amazon Web Services) התחייבה להקים ולהפעיל מרכזי נתונים בהיקף של כ-9.6 מיליארד דולר בממלכה. בנוסף, נאס"א (NASA) וסוכנות החלל הבריטית ישתמשו במודלי AI שפותחו במסגרת השותפות בין המדינות לטובת משימות חלל עתידיות.  למרות ההתחייבויות הפיננסיות העצומות שהוצגו מצד החברות השונות, חשוב להבהיר כי ה-42.28 מיליארד הדולרים שעליהם הוצהר, מייצגים את סך ההשקעות החדשות והספציפיות שאושרו כחלק מ"עסקת שגשוג הטכנולוגיה" שנחתמה במהלך הביקור. סכומים נוספים, וגבוהים יותר, שצוינו על ידי החברות השונות, משקפים השקעות רחבות יותר – חלקן קודמות, מתמשכות או כאלו שאושרו מחדש – המעידות על תנופה טכנולוגית כוללת בבריטניה. הפער בסכומים – של יותר מ-12 מיליארד דולרים – מדגיש את ההשקעות הנרחבות במדינה, שבוצעו ומבצעות מעבר למסגרת ההסכם הספציפי, שנועד לקדם את תשתית הבינה המלאכותית והטכנולוגיות המתקדמות. יצוין כי ההסכם עתיד לייצר עשרות אלפי מקומות עבודה מיומנים, לקדם פריצות דרך רפואיות, ולהבטיח אנרגיה נקייה באמצעות שיתוף פעולה בתחום הגרעין האזרחי (כוח גרעיני לטובת ייצור אנרגיה). "אזור צמיחת ה-AI" החדש בצפון מזרח אנגליה צפוי למשוך מיליארדי דולרים וליצור למעלה מ-5,000 משרות חדשות.

לפני ימים אחדים אירחה סייסנס במשרדיה את אירוע הגאווה Pride in Tech של קהילת LGBTQ Career Community – קהילה להט"בית טכנולוגית, שמונה כ-2,000 חברים וחברות ומקיימת מפגשים, פאנלים, הרצאות, האקתון, ירידי תעסוקה ועוד אירועים בנושאי טכנולוגיה מגוונים. הדוברת המרכזית באירוע הייתה אפרת טילמה, מהנשים הטרנסג'נדריות הראשונות בישראל וגיבורת סרט התעודה הגברת הראשונה שנעשה עליה, הוקרן בבכורה בפסטיבל דוק אביב האחרון ובפסטיבלים בעולם, ושודר בכאן 11. לפני שנים אחדות כתב יונתן קלדרון הצגה המבוססת על סיפור חייה בשם ולזאת ייקרא אישה, שהוצגה בהבימה ובקאמרי. טילמה אף דורגה ברשימת 100 הנשים המשפיעות של ה-BBC. טילמה סיפרה לקהל את סיפורה האישי והמדהים, על האתגרים ופריצות הדרך שעברה – כיצד בשנות ה־60' היא בחרה באומץ לעבור את תהליך ההתאמה המגדרית, בתקופה שבה לא הייתה כמעט הכרה או לגיטימציה לטרנסיות. כבר אז היא סימנה את דרכה כמי שלא נרתעת ממכשולים חברתיים ואישיים כדי לחיות את חייה באותנטיות ובחופש. ליאורה שרמן אבן-פז, סמנכ"לית משאבי האנוש של סייסנס, אמרה כי "בחברה, חשוב לנו מאוד לקדם תרבות ארגונית של אכפתיות וכבוד הדדי, וזה בא לידי ביטוי בתוך הארגון וגם בשיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים. אנחנו מקפידים שהערכים האלה יהיו חלק מכל פרויקט או תוכנית שאנחנו מקיימים. אנחנו מאמינים שעובדים לא צריכים לבחור בין תחושת שייכות לבין הצלחה מקצועית, כך שהתפקיד שלנו הוא ליצור סביבה שבה שתי השאיפות האלה הולכות יד ביד".

רגע לפני שהשנה העברית מסתיימת לה, אנבידיה התפרצה היום (ה') שוב לכותרות ענף המעבדים בכלל ושוק מעבדי ה-AI בפרט, בקול תרועה רמה – ואולי הכי חזק שהיא יכולה: מעמדה כיצרנית המעבדים המובילה בשוק התבצר עוד יותר, בדמות הסכם מפתיע עם אינטל, שבו היא מעניקה ליריבתה הגדולה ביותר, לפחות על הנייר, חבל הצלה ענקי של מיליארדי דולרים. המלך, פרדי מרקורי. צילום: ShutterStock הצד הפרוע של דמיוני תפס מיד פיקוד, ועיניי כאילו צפו במנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, פוסע בדרכו למסיבת העיתונאים המשותפת עם מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, כשהוא לבוש בחליפה בסגנון של פרדי מרקורי המנוח ומפזם לעצמו בשקט If you can’t beat them join them, כשבריאן מיי מנסר בגיטרה ברקע. טקס העברת השרביט הושלם במלואו. קשה לראות על סף תשפ"ו איזושהי חברה שתצליח לאיים על מעמדה של אנבידיה כמלכת שוק ה-AI. כמו שאינטל הייתה במשך שנים רבות מספור מלכת שוק המחשבים, הישן, עם מעבדי ה-X86 שלה, כך כיום אנבידיה בשוק מעבדי הבינה המלאכותית, שהם המעבדים הכי חשובים של הדור המודרני. המעבדים של אינטל נמצאים רק בשורה השנייה, בשורת הסיוע – בתפקיד שפעם מילאו הכרטיסים הגרפיים של אנבידיה. רוצה לפגוע בטראמפ? לך לאנבידיה! AMD ממשיכה לנסות לזנב הן באינטל, בשוק המעבדים למחשבים האישיים, והן באנבידיה, בשוק מעבדי ה-AI, והיא כנראה תצליח להמשיך לצמוח בעוד כמה אחוזים. אלא שזה יקרה ככל הנראה מאחר שאנבידיה לא תצליח לספק את כל הביקוש, יותר מאשר ש-AMD תספק משהו שיהיה הרבה יותר טוב או זול ממה שמציעה המתחרה שלה. יכול להיות שמעבדי ה-AI של AMD לא רעים בכלל, אבל אנבידיה היא אמת המידה וההשוואה, ונכון לעכשיו, מי שיכולים לפגוע בה הם בעיקר הרגולטורים. יותר נכון, כנראה הרגולטורים הסיניים, שמצאו בדיוק היכן לעקוץ את השוק האמריקני ואת ממשל טראמפ, שכל כך רוצה לעצור את ההתקדמות הסינית בשוק ה-AI, ולא ממש מצליח. בהיבט מסוים, אנבידיה היא כיום הסמן האמריקני הכי גדול, יותר ממקדונלד'ס. אתה רוצה לפגוע בממשל של ארצות הברית? לך לאנבידיה. זה בדיוק מה שמנסים לעשות בסין עם הפרסום על החקירה בחשד שהחברה הפרה את חוקי המונופול הסיניים. הטענה של בייג'ינג היא שהחברה מתנה רכישה של מעבדי AI ברכישה של מעבדי רשת ותקשורת של אנבידיה ישראל, קרי מלאנוקס, שאותה היא רכשה ב-2020 תמורת קצת פחות משבעה מיליארד דולר. את הרכישה הזו הרגולטור הסיני אישר לה. מנכ"ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג. צילום: יח"צ אין ספק שהמטרה של סין היא קודם להראות לארצות הברית שהיא לא פראיירית, והיא מניפה אצבע מאוד מזהירה, כדי לנסות להרגיע את השור הזועם שיושב כיום בבית הלבן. זה קצת מוזר שהיא מפעילה שרירים כאלה נגד אנבידיה, שעשתה כמעט כל מה שביכולתה כדי להמשיך למכור מעבדים לחברות סיניות, כאשר הואנג עצמו מדלג במטוס מבייג'ינג לוושינגטון כדי לנסות לגשר בין הצדדים. אנבידיה נפגעת מאוד בשורה התחתונה בגלל איסור המכירה של מעבדי ה-AI שלה לסין, גם אם זה לא ממש השפיע על העליות המטורפות, שהביאו את ערך השוק שלה אל מעבר לקו ה-4 טריליון דולר במהלך יולי האחרון. כמו שאינטל הייתה במשך שנים רבות מספור מלכת שוק המחשבים, הישן, עם מעבדי ה-X86 שלה, כך כיום אנבידיה בשוק מעבדי הבינה המלאכותית, שהם המעבדים הכי חשובים של הדור המודרני מה קורה בארץ? מה שמעניין הוא שמלאנוקס/אנבידיה ישראל מהווה סמן להעברת השרביט לידיה של אנבידיה גם ברמה המקומית. בעוד שגם בישראל, אינטל שלחה הביתה הרבה מאוד עובדים, עם עננה כבדה שעדיין נמצאת מעל המשך פעילות הייצור המתקדמת בקריית גת, כשלא ממש בטוח לאן הולכת, אם בכלל, הבנייה של המפעל החדש, ביוקנעם ממשיכים לגייס עוד עובדים, שיצטרפו לאלפים שכבר מועסקים שם בתחום הפיתוח. מפעל אינטל בקריית גת. צילום: ShutterStock ויותר מכך, אנבידיה עתידה להרחיב מאוד את הפעילות שלה בארץ עם עוד קמפוס ענק שהיא מתכוונת לבנות בקרוב. המריבה שנוצרה בין רשויות וערים, בצפון ובדרום, על הקמפוס הזה היא עוד סמן לכך שהארץ של אינטל הפכה לארץ של אנבידיה. עוד שחקנית: TSMC יש חברה שלא ממש אכפת לה אם אנבידיה תמשיך לשלוט, אם אינטל תתחזק לפתע או אולי AMD תעשה מהלך מפתיע. עבור TSMC זה לא משנה – כולן, כולל אינטל, הן לקוחות שלה, ולא אכפת לה איזה חלק של פס הייצור היא תקצה לכל אחת מהן. TSMC גם הצליחה להעביר מספיק ייצור ברמה בינונית עד נמוכה לארצות הברית כדי שהדוד דונלד טראמפ לא יציק לה יותר מדי, ומשתמשת במכסים שלו כתירוץ להעלאת המחירים הקרובה שהיא מתכוונת לבצע. שנאמר, עשירה וטוב לה מאוד. ויש עוד משהו בשוק מעבדי ה-AI ששמתי לב אליו לאחרונה: אחרי חודשים של דיווחים שאמזון, גוגל, מיקרוסופט ומי לא סיפרו שהן מפתחות מעבדי בינה מלאכותית משל עצמן, בעיקר עבור שוק ההיסק, יש המון שקט בחודשים האחרונים בגזרה הזו. כולן קונות אנבידיה?

כאחוז בודד בלבד ממועסקי ההיי-טק משתייכים לחברה הדרוזית כיום, זאת על אף שהקהילה מונה כ-150 אלף איש המהווים 1.6% מהאוכלוסייה. צעירים דרוזים מצטיינים בשירות הצבאי ובאקדמיה, אך ההזדמנויות עבורם בשוק העבודה הטכנולוגי – נותרות מוגבלות. עם הצטמצמות משרות הג'וניורים לכ-300 בלבד, הפערים רק מתרחבים, ומחדדים את הצורך הדחוף בשינוי. על רקע הפערים והצורך הזה, יזם פארק היי-טק צפון את אירוע DRUZE IN TECH, שהתקיים השבוע (ג') והוקדש לעתיד שילוב הדרוזים בהיי-טק. האירוע נפתח בפאנל בכירים שעסק באתגרים של מנהלים דרוזים – מהתקדמות לתפקידי ניהול ועד איזון בין קריירה למשפחה – והמשיך עם סיפורי הצלחה של יזמים דרוזים שהקימו סטארט-אפים פורצי דרך ושיתפו במסע האישי שלהם בעולם היזמות. היוזמה נועדה להציב זרקור על תרומת הקהילה הדרוזית למנוע הצמיחה של המשק הישראלי, ההיי-טק, ולאפשר שיח פתוח על האתגרים, הפערים וההזדמנויות, לצד התרומה הייחודית של הדרוזים לאקוסיסטם הטכנולוגי בצפון בפרט ובישראל בכלל. "צריך לא פעם לרסק את תקרת הזכוכית" רם לוינסון, מנכ"ל פארק היי-טק צפון, אמר באירוע: "לא בכדי בחרנו להקים את הפארק בפריפריה הצפונית, זאת כדי לאפשר גם לחברי הקהילה הדרוזית – אחינו לנשק, אלו שצועדים איתנו כתף אל כתף בשגרה ובעתות מלחמה – לנסות ולהשתלב בתעשיית ההיי-טק המתגמלת, בסמוך למקום מגוריהם. הרעיון המנחה של גיוון דעות הינו הבסיס לסיעור מוחות פורה ומימוש הרעיון של חשיבה מחוץ לקופסה, וזה קורה הלכה למעשה בפארק היי-טק צפון". לוינסון הוסיף והדגיש: "מקווים מאוד שעוד ועוד צעירים דרוזים יבחרו ללמוד את מקצועות ההנדסה והמדעים ובעקבות כך ישתלבו בתעשיית ההיי-טק, הקטר של המשק, כמו אחיהם בתל אביב, בהרצליה או רעננה." סלאם ביסאן, דירקטורית ניהול מוצר AI Solutions ב-לושה (Lusha) וחברת דירקטוריון בארגון Women In Tech הדגישה: "כדרוזית וכאישה היי-טקיסטית, צריך לא פעם לרסק את תקרת הזכוכית. תדרשו להיות סביב שולחן קבלת ההחלטות. תשאלו, תתעניינו, תבקשו ותדרשו באסרטיביות אם צריך – אף אחד לא יעשה זאת בשבילכם. תאמינו בעצמכם ותפעלו מתוך האמונה הזו". בין המשתתפים באירוע נכללו גם: ענאן אבו יוסף – מהנדס תוכנה בכיר ומוביל טכנולוגי באנבידיה; זאהר ח'אטר – מנהל קבוצת פיתוח AI וקליינט בכיר בחברת BMC ומייסד שותף בחברת ילא האת; נסים חרב – מנהל משברים במחלקת ניהול סיכונים בטיקטוק אירופה; לינה ח'יר עאמר – מייסדת ומנכ"לית שותפה ב-JobLee; האית'ם חוסייסי – מנכ"ל GenecIT; עלי זינאתי – מייסד ומנכ"ל Cyber Gain; ביאן פרחאת – מייסד ומנכ"ל AIBRID Learn; ונגיב שחאדה – סמנכ"ל תפעול ב-Attentra.

אנבידיה ואינטל הודיעו היום (ה') כי הן עומדות לפתח ביחד תשתיות AI ומוצרי מחשוב אישי. כחלק מהמהלך, אנבידיה תרכוש מניות של אינטל בשווי של חמישה מיליארד דולר, לפי מחיר של 23.28 דולר למנייה. ההודעה הקפיצה את המנייה של אינטל ביותר מ-30% לפני פתיחת המסחר היום בוול סטריט. המניה של אנבידיה עלתה בשיעור מתון יותר, וחד ספרתי. במוקד שיתוף הפעולה בין שתי חברות הענק עומד פיתוח של "דורות רבים" של דאטה סנטרים מותאמים אישית, ומוצרי מחשוב אישי ש-"יקדמו יישומים ועומסי עבודה בעולמות מחשוב מתרחבים, לארגונים ולצרכנים", לשון ההודעה. החברות יחברו את הארכיטקטורות של כל אחת מהן ל-NVLink של אנבידיה. NVLink הוא פתרון שמאפשר חיבור דו כיווני וישיר בין יחידות עיבוד גרפיות (GPUs) בקצב של 1.8 טרה-בייט לשנייה – מה שמגדיל את הקלט והפלט שלהם בתוך השרת. לפי ההודעה, מטרת המהלך היא "לשלב בין ה-AI וכוחות המחשוב החזקים של אנבידיה עם יחידות עיבוד המחשוב (CPUs) ומשפחת ה-x86 של אינטל, כדי לספק פתרונות ללקוחות". עבור דאטה סנטרים, אינטל תבנה יחידות עיבוד מחשוב של x86, שמותאמות לפתרונות של אנבידיה, כדי שזו תוכל להטמיע אותן בפלטפורמות תשתיות AI שלה ולהציע את הפתרון לשוק. לשוק המחשוב האישי, אינטל תבנה מערכות על שבב (SOCs) מבוססות על האקו-סיסטם של מעבדי ה-x86 שלה, שיוטמעו ביחידות העיבוד הגרפיות RTX מבית אנבידיה. זאת, לטובת מחשבים שדורשים "הטמעת CPUs ו-GPUs ברמה עולמית", ציינו שתי החברות. "שיתוף פעולה היסטורי" מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, אמר כי "הבינה המלאכותית מביאה למהפכה תעשייתית חדשה וממציאה מחדש כל שכבה בתחום המחשוב – מהסיליקון, עבור במערכות ועד לתוכנות. שיתוף הפעולה ההיסטורי הזה מהדק את הבינה המלאכותית והמחשוב של אנבידיה עם יחידות העיבוד הגרפי ואקו-סיסטם ה-x86 של אינטל. ביחד, נרחיב את האקו-סיסטמים שלנו ונניח את היסודות לדור הבא של עידן המחשוב". לברי מנכ"ל אינטל, לפי בו-טאן, "ארכיטקטורת ה-x86 של אינטל היא מרכיב בסיסי של המחשוב המודרני כבר עשורים – ואנחנו מבצעים בימים אלה תהליכי חדשנות בפורטפוליו שלנו, כדי לאפשר את עומסי העבודה של העתיד. הדאטה סנטרים ופלטפורמות המחשוב ללקוח של אינטל, יחד עם יכולות העיבוד שלה, מייצרים יכולות שישלימו את הבינה המלאכותית והמובילות של אנבידיה, על מנת לאפשר לתעשייה לבצע פריצות דרך חדשות". בימים שבהם אינטל חווה שינויים ומהמורות, "אנחנו מעריכים את האמון שהואנג ואנבידיה נותנים בנו בהשקעתם, ומצפים לעבודה איתם", אמר טאן.

מיכפל טכנולוגיות, אחת מחברות הפורטפוליו של קבוצת פורמולה, השלימה בימים אלה בהצלחה הנפקה, שבה היא גייסה 300 מיליון שקלים. במסגרת ההנפקה, שבוצעה במתכונת של הצעה לא אחידה, זכתה החברה לביקושים גבוהים, בהיקף של כ-420 מיליון שקלים. המשקיעים שהשתתפו בהנפקה היו גופים מוסדיים, בהם מנורה, מגדל ובית ההשקעות אנליסט, שרכשו 28% ממניותיה והפכו לבעלי עניין במיכפל. ההנפקה בוצעה לפי שווי של 1.07 מיליארד שקלים, לאחר הכסף. מיכפל הוקמה ב-1983 וב-2017 נרכשה על ידי קבוצת פורמולה, אותה מנהל גיא ברנשטיין, שמכהן גם כיו"ר מיכפל. פורמולה הינה בעלת השליטה בחברה, עם אחזקה של כ-69% מהמניות, לאחר ההנפקה. יש למיכפל מעל 15 אלף לקוחות. היא עוסקת, בעצמה ובאמצעות 10 החברות שבהן היא מחזיקה, בתחום פתרונות השכר, הגיוס, הנוכחות, הפנסיה ומשאבי האנוש, וכן במערכות ופתרונות טכנולוגיים לתהליכים עסקיים-פיננסיים. במסגרת פעילותה מפתחת הקבוצה ומציעה מוצרים, פתרונות טכנולוגיים ושירותים בכל הקשת של ניהול המשאב האנושי בארגון. היא מטמיעה טכנולוגיות שמשלבות פתרונות ענן, AI וכלי אוטומציה, לצד פתרונות טכנולוגיים לניהול תהליכים עסקיים מורכבים, דיגיטליים בחלקם – למגוון שימושים. במחצית הראשונה של השנה רשמה מיכפל צמיחה של כ-29% בהכנסותיה ל-97 מיליון שקלים, וה-EBITDA המתואם טיפס ב-47% ל-36 מיליון שקלים. מיכפל צופה 2025 גידול של 23% בהכנסות וצמיחה של 34% ב-EBITDA המתואם שלה. תמי אוחנה קול, מנכ"לית מיכפל וסמנכ"לית הטכנולוגיה של פורמולה, אמרה כי החברה "מציינת היום אבן דרך משמעותית ביישום התוכנית האסטרטגית שלה. החברה נמצאת בשיאה של עשייה עם צמיחה טכנולוגית מואצת, בעיקר באמצעות עסקאות מיזוגים ורכישות, ומציעה ללקוחותיה בכל עת פתרונות לשכלול המציאות הדיגיטלית שלהן, ואופטימיזציה של תהליכי עבודה דרך שילוב בינה מלאכותית ופתרונות ענן במטרה לייצר עבורם צמיחה והגדלת רווחיות. אנחנו רואים בתוצאות ההנפקה הבעת אמון גדולה, בעיקר בעת הנוכחית, בפעילות החברה ובפוטנציאל העסקי הגלום בה בשנים הקרובות".

תשפ"ה אמנם לא הייתה השנה הקשה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי, אבל היא גם לא הייתה קלה – בגלל המלחמה המתמשכת, שהשפיעה לרעה על המשקיעים, בעיקר הזרים, וכתוצאה מכך על מצב הגיוסים של הסטארט-אפים וקרנות הון-הסיכון, ועקב העובדה שאם להתנסח בעדינות, ישראל לא מובילה בעולם הלוהט של ה-AI. אמנם, גוגל קנתה השנה את וויז בעסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי – 32 מיליארד דולר, היו עוד כמה אקזיטים מכובדים ואנבידיה הכריזה על הקמת מרכז ענק של AI בצפון, אבל בכללי, המצב לא משהו. המצב עוד יותר לא משהו בקרב הג'וניורים שרוצים לעבוד בהיי-טק. אלה שהשתחררו מצה"ל, כולל מתפקידים טכנולוגיים, סיימו מדעי המחשב באוניברסיטה או מעוניינים להתקבל לתחום הנחשק ביותר באופן כללי – ולא מוצאים עבודה. הם חורשים את הלינקדאין, נכנסים לאתרים ייעודיים, מנסים לשמוע על משרות מפה לאוזן, שולחים המון קורות חיים – ויוק. ברוב המקרים זה אפילו לא מגיע לראיון עבודה, שלא לדבר על משרה. מה אומרים המספרים? הנתונים רעים. רעים? גרועים! שימו לב לזה: בשנה שעברה, רק קצת יותר מ-5% (!) מבוגרי מקצועות ההיי-טק באקדמיה בישראל מצאו עבודה בענף. מדובר ב-360 מתוך 6,500 איש. בנוסף, לפי נתונים שפרסמה חברת ההשמה להיי-טק אתוסיה ביוני האחרון, מספר המשרות הפתוחות לג'וניורים צנח ב-40%. ככלל, מספר דורשי העבודה בהיי-טק קפץ מ-7,000 בינואר 2019 ל-15 אלף באפריל השנה. כל זה קורה על אף המחסור הקבוע בעובדים בענף, שהוזן בשנתיים האחרונות על ידי גיוס המילואים הנרחב, שאילץ עובדים שלא להגיע למקום העבודה שלהם במשך חודשים ארוכים. חודשים שאותם הם "בילו" בעזה או בלבנון במקום במשרדים הנוחים בתל אביב או בהרצליה. נראה שלעשות קאמבק למקצועות של הג'וניורים יעשה טוב לכולם: לחברה כולה, לארגונים, וכמובן להם ולחשבונות הבנק שלהם. העניין הוא שזה מצריך שינוי בדפוסי החשיבה של המנהלים מדובר במשבר כלל עולמי, באופן טבעי לענף כה גלובלי כמו ההיי-טק: חוקרי הפורום הכלכלי העולמי הגיעו, במחקר שפרסמו באפריל האחרון, למסקנה שייתכן שה-AI כבר מחליפה 50%-60% מהג'וניורים במשימות ה-"טיפוסיות" של מקצועות הכניסה בהיי-טק, בהם תיקוני קוד, ניקוי דאטה וכתיבת טיוטות לדו"חות. יש למשבר העולמי הזה שתי סיבות עיקריות: העובדה שחברות מעדיפות – ויכולות – לשכור עובדים בעלי ניסיון, ואף טאלנטים, מבלי להשקיע זמן רב וכספים לא מעטים בהכשרות, וכלי הבינה המלאכותית. ה-AI חוסכת לארגונים עובדים בעיקר בשכבה הנמוכה – אלה שמבצעים את המשימות היותר "אפורות", שלא דורשות ניסיון רב. ההחלפה של ג'וניורים על ידי בינה מלאכותית באה לידי ביטוי במקצועות כגון פיתוח תוכנה, בדיקות איכות ושירות לקוחות. בעידן ה-AI, כבר אין לג'וניורים אופק של קריירה בעולמות האלה. למה ארגונים צריכים ג'וניורים ומה כדאי להם לעשות? מה אפשר לעשות כדי לפתור את המשבר הזה? חוקרים מאוניברסיטת הרווארד מציעים לארגונים לעצב מחדש את משרות הכניסה – לא רק כדי להעסיק שוב ג'וניורים, אלא גם כי לטענתם, "מחיקה" של מקצועות כניסה להיי-טק רק כדי לחסוך בהוצאות מהווה "ראייה מסוכנת לטווח קצר – הן לחברות עצמן והן לחברה בכללותה". הם מפרטים ארבע "טענות חזקות" לכך שאל לארגונים לעמוד בפיתוי הזה, ובמקום זאת הם צריכים "לעצב מחדש" את המקצועות הללו. בקצרה, הסיבה הראשונה היא שללא ג'וניורים, ארגונים לא יוכלו לבנות מקצוענים ומנהיגים עתידיים מדור הביניים – מה שלמעט, אולי, סטארט-אפים קטנים, חיוני למבנה הארגוני ולהיררכיה הארגונית. לדבריהם, בלא צמיחה של עובדים מלמטה, "הניהול ייהפך לאבסטרקטי, לא קשור ונאיבי בצורה מסוכנת". הסיבה השנייה היא שה-"תדלוק" של החדשנות הארגונית מתבצע לא רק מלמעלה למטה, כי אם גם הפוך, וצריך ג'וניורים שיעשו זאת, כאלה שמגיעים מדור ה-Z. עוד סיבה היא העשרת התרבות הארגונית, והטענה האחרונה, והלא פחות חשובה, היא הגנה על החברה (Society). ללא ג'וניורים בהיי-טק, מציינים החוקרים, הרבה מהם יפלו לאבטלה – דבר שיש לו השלכות רבות ורחבות עליהם אישית ועל הסביבה כולה, עד כדי ניכור ואפילו פשע. ואת זה כולנו לא רוצים. מהו אותו "עיצוב מחדש" של מקצועות הכניסה שהחוקרים מציעים לארגונים? לא אתעכב על זה, ואת הפירוט המלא אתם יכולים לקרוא כאן. רק אכתוב שבראשי פרקים, ההצעות שלהם כוללות עיצוב מחדש של המשימות לעובדים ושל העבודה, התמקדות בכישורים רבודים ופיתוח העובדים. נראה שלעשות קאמבק למקצועות של הג'וניורים יעשה טוב לכולם: לחברה כולה, לארגונים, וכמובן להם ולחשבונות הבנק שלהם. העניין הוא שזה מצריך שינוי בדפוסי החשיבה של המנהלים – וזה דבר שקשה לעשות. מה שנותר לג'וניורים עצמם הוא להתנחם בכך שהמעסיקים בכל זאת צריכים אותם, גם אם הם לא מבינים את זה, ולקוות שהמצב ישתנה בעתיד. עד אז, הם אנשי השנה שלנו.