אורקל שחררה בכנס Oracle AI World, שמתקיים בימים אלה בלאס וגאס, שורה של הכרזות על יכולות חדשות, בעיקר בעולמות הבינה המלאכותית והענן, והרחבת שיתופי פעולה עם ספקי הענן המרכזיים. אלא שההכרזה הבולטת הייתה על הרחבת שיתוף הפעולה שלה עם AMD. החל מהרבעון השלישי של 2026, אורקל תהיה החברה הראשונה שתציע אשכול על (Supercluster) של בינה מלאכותית, עם פריסה ראשונית של 50 אלף יחידות עיבוד גרפיות (GPUs) מסדרת MI450 של AMD. מדובר בהרחבה משמעותית של שיתוף הפעולה הארוך בין שתי החברות, "במטרה לסייע ללקוחות להרחיב באופן משמעותי את יכולות ויוזמות ה-AI שלהם", נכתב בהודעה. בשתי החברות מציינים כי ב-2027 ולאחר מכן ייפרסו יחידות עיבוד גרפיות נוספות של AMD באשכול העל של אורקל. אורקל כבר מציעה ללקוחות קצה את יחידות העיבוד הגרפי (GPUs) של AMD על גבי תשתית הענן שלה, OCI. זה התחיל עם ההכרזה על AMD Instinct MI300X בשנה שעברה, והתרחב לזמינות כללית של כוח המחשוב של OCI עם יחידות העיבוד הגרפיות של AMD Instinct MI355X. אלה יהיו זמינים גם באשכול העל של AMD ואורקל, בקנה מידה של זטה-סקיילים. לפי שתי החברות, היכולות החדשות יתנו מענה לדרישה ההולכת וגוברת לבינה מלאכוחתית בקיבולת הולכת וגוברת, כאשר אשכולות ה-AI הנוכחיים לא עונים על הדרישות של המודלים החדשים. אשכול העל החדש של אורקל, שלפחות לפי החברה מגיע בסקייל הרבה יותר גבוה משידענו עד עכשיו, יאפשר ללקוחות לאמן את המודלים שלהם בצורה גמישה ופתוחה. AI ,AI ושוב AI מרבית ההכרזות של אורקל קשורות, איך לא, לתחום הבינה המלאכותית. אחת מהן היא על OCI Zettascale10, שבאורקל אומרים כי הוא "מחשב העל לבינה מלאכותית הכי גדול שנמצא בענן". מדובר בדור החדש של Zettascale, שהושק בספטימבר אשתקד. האשכולות החדשים מקשרים בין מאות אלפי יחידות עיבוד גרפיות של אנבידיה בדאטה סנטרים שונים, על מנת ליצור אשכולות של גיגה-וואטים רבים, שמציעים ביצועים של עד 16 זטה-פלופים. Zettascale10 עומד בבסיס אשכול העל שאורקל בונה ביחד עם OpenAI בטקסס, במסגרת תוכנית ההשקעות בבינה מלאכותית סטארגייט, שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז עליה עם כניסתו שוב לתפקיד בתחילת השנה. הוא נבנה על ארכיקטורת הרישות החדשה של אורקל, Acceleron RoCE, וכאמור, מונע על ידי תשתית ה-AI של אנבידיה. לוגו אורקל בלאס וגאס, השבוע. צילום: יח"צ לאורקל יש מעכשיו "מפעל AI", שמציע שורה של שירותי תמיכה ללקוחות ושותפים, על מנת לסייע לארגונים לעמוד בקצב המהיר מאוד של התפתחות הבינה המלאכותית. ה-"מפעל" מציע ללקוחות פתרונות מותאמים אישית, כדי להטמיע AI מהר יותר, לבצע מודרניזציה לטכנולוגיות שמוטמעות בהם ולקדם את ה-IT שלהם. "עם 'מפעל ה-AI' החדש, אורקל פוגשת את הלקוחות היכן שהם נמצאים במסע שלהם לבינה מלאכותית", נכתב בהודעת החברה. "'מפעל ה-AI' של אורקל מסייע לארגונים להשתמש בסטודיו סוכני הבינה המלאכותית שלה עבור תוכנות לניהול עסקי, על מנת לבנות ולפרוס סוכני AI שיסייעו לארגון להשיג תוצאות עסקיות מהר יותר, לאחד את הנתונים למקום אחד ולפשט את הפעילות שלהם בתחום הבינה המלאכותית". בנוסף, החברה הכריזה על מרקטפלייס, מודלי שפה גדולים (LLMs) של OpenAI, אנת'רופיק, גוגל, מטא, Cohere ו-xAI, ורשת שותפים רחבה יותר לטובת אותו סטודיו. אורקל הודיעה בלאס וגאס גם על פלטפורמת AI Data חדשה, שנועדה לסייע ללקוחות לקשר מודלי GenAI מובילים לדאטה, לאפליקציות ולזרימות העבודה של הארגון. "פלטפורמת ה-AI Data של אורקל הופכת את הנתונים למוכנים לבינה מלאכותית, ומאפשרת את היצירה והפריסה של אפליקציות אייג'נטיות, על ידי שילוב היכולות של OCI, בסיס הנתונים האוטונומי שלה ושירות ה-GenAI של OCI", מציינים בחברה. "כך, משתמשים עסקיים מקבלים תובנות אמינות ובזמן אמת, כמו גם סוכני AI שמבצעים משימות שגרתיות בצורה אוטונומית ומזריקים את הבינה ישירות לעומסי עבודה יומיומיים. המפתחים וצוותי הדאטה מקבלים פלטפורמה אחת, שמותאמת לארגונים, כדי לבנות ולהעצים את הפיתוחים שלהם". הפלטפורמה מאפשרת לארגונים להשתמש בספריות וביחידות העיבוד הגרפיות (GPUs) מהדור העדכני של אנבידיה לעומסי עבודה בעלי ביצועים גבוהים. "התוצאה", אומרים בחברה, "היא חדשנות מהירה יותר, פרודוקטיביות רבה יותר והשפעה על כל קווי העסקים של הארגון". אורקל מרחיבה את בסיס הנתונים שלה על העננים הגדולים הכרזה נוספת הייתה על הרחבת יכולות בסיס הנתונים של אורקל על גבי הענן של AWS, לתמיכה טובה יותר בעומסי עבודה שקריטיים לארגונים בענן. העלאת בסיס הנתונים של אורקל ל-AWS אירעה ביולי האחרון. בנוסף, שתי החברות הכריזו על תוכנית שותפים חדשה. אורקל הכריזה על תוכנית שותפים חדשה גם עם גוגל קלאוד, כמו גם על הרחבת יכולות הדאטה בייס שלה על הענן של גוגל – "עם דרכים נוספות למנף את בסיס הנתונים מרובה העננים, על מנת לנפק חדשנות רבה יותר ולהקטין עלויות". העדכונים החדשים כוללים הטמעה של יכולות בינה מלאכותית נוספות וזמינות של עוד אזורי ענן. כמה הכרזות נוספות קשורות למיקרוסופט. אחת מהן היא על הוספת יכולות AI של אורקל, לרבות יכולות אוטונומיות, לבסיס הנתונים שלה על גבי Azure, הענן של הענקית מרדמונד. בנוסף, ענקית הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד, שנרכשה על ידי מיקרוסופט, הודיעה כי היא מאמצת את בסיס הנתונים של אורקל על גבי Azure לטובת סוכני ה-AI שלה. כמו כן, יכולות בסיס הנתונים של אורקל על גבי הענן המיקרוסופטי זמינות כעת ב-28 אזורים, כאשר בשנה הקרובה מתוכננות התרחבות לחמישה אזורים נוספים והעלאה של יכולות בסיס נתונים חדשות. אורקל הודיעה על תוכנית שותפים חדשה גם עם Azure של מיקרוסופט.

שוק המחשבים האישיים זכה ברבעון השלישי של 2025 לעדנה מסוימת. לפי נתונים ראשוניים שפרסמה IDC, יצרניות ה-PC השונות מכרו 75.9 מיליון יחידות, וזו אחת הכמויות הגדולות ביותר בשנים האחרונות – זינוק יפה מאוד של 9.4% במונחים של שנה לשנה. לפי IDC, ההשפעה של סוף התמיכה ב-Windows 10 אכן השפיעה על המכירות ברבעון זה, כאשר ארגונים רבים החליטו להוציא משימוש מחשבים שכבר הגיעו לקצה מחזור החיים שלהם. עם זאת, הצמיחה אינה זהה בכל האזורים בעולם. ???? The PC market is showing renewed momentum as upgrade cycles accelerate and Windows 11 adoption expands across regions. IDC’s latest tracker highlights key growth drivers, regional performance, and what to expect in the coming quarters. ???? Read the full IDC release:… pic.twitter.com/79cGIvG79m — IDC (@IDC) October 13, 2025 מגמות אזוריות בשוק ה-PC במדינות אמריקה הצפונית והדרומית כאחד, נרשמה ירידה משמעותית מאוד בביקוש למחשבים אישיים חדשים בחצי השנה האחרונה. למעשה, ברבעון שזה עתה הסתיים הביקוש היה שטוח כמעט לחלוטין. ב-ISC מציינים שהביקוש בארצות הברית השפיע על כך במיוחד, עם השפעה עצומה של המכסים החדשים על המכירות. לעומת זאת, במדינות באזור EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) נרשמה קפיצה גדולה מאוד בביקוש מרבעון לרבעון, עם צמיחה של 14%. נתון זהה נרשם גם באזור אסיה פסיפיק, הכולל את יפן. מובילות השוק לנובו (Lenovo) ממשיכה להוביל את שוק ה-PC עם הגידול הגדול ביותר לעומת הרבעון השלישי של 2024, שהגיע ל-17.3%. נתח השוק שלה צמח ל-25.5% עם מכירות של 19.4 מיליון מחשבים. HP שמרה על נתח השוק שלה, העומד על כ-19.8%, עם מכירות של 15 מיליון מחשבים ועלייה של 10.7% במכירות לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. דל (Dell) אחריה במקום השלישי – אך מכיוון שגידול המכירות שלה היה קטן יחסית, ועמד על 2.6% בלבד (כ-10.1 מיליון יחידות) – נתח השוק שלה ירד ל-13.3%. כרגיל, אפל (Apple), עם עלייה של 13.7% במכירות ל-6.8 מיליון יחידות, ואסוס (Asus) עם עלייה של 11.4% ל-5.9 מיליון יחידות, סוגרות בהתאמה את החמישייה המובילה.

"למדינה אין תשתיות מחשוב לאומיות מספקות וזו בעיה חמורה. ישראל טרם הקימה מחשב-על לאומי בהיקף ראוי, שיהיה זמין לכלל החוקרים לטובת קידום ופעילות בעולם ה-AI. בלא מחשב שכזה, ישראל לא תוכל להיות בין המדינות המובילות בתחום", כך אמר תא"ל (מיל') עומר דגן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב וההגנה בסייבר.   .דגן היה חבר בוועדה בראשה עמד תא”ל (מיל') יעקב נגל, לשעבר ראש מל”ל, לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית באוגוסט השנה הגישה הוועדה את המלצותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. "ישראל עלולה להידחק לשוליים – ולאבד את מעמדה כסטארט-אפ ניישן", קבעו חברי ועדת נגל, שהציבו יעד: הגעה ל"טופ 5" של המדינות המובילות ב-AI. הוועדה קראה ל"הקמה מיידית של מטה לאומי לבינה מלאכותית (מלב"מ), שיגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה בכפיפות לראש הממשלה, עם סמכויות רגולטוריות וביצועיות". מרבית המלצות הועדה אומצו על ידי הממשלה, ובשבוע שעבר אף מונה תא"ל (מיל') ארז אסקל לעמוד בראשות הגוף החדש.  אסקל היה בתפקידו האחרון ראש מינהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצבא, ולפני כן מפקד יחידה 9900 באגף המודיעין. "הנחנו עבור ראש המטה החדש את התשתית להתחיל ולפעול באופן מהיר ומשמעותי. יש פה פוטנציאל גדול, היסודות הונחו היטב". אומר דגן. עוד המליצה הוועדה לבנות מחשב-על לאומי בבעלות המדינה – 60,000 יחידות GPU תוך שנתיים-שלוש, לשימוש המגזר הציבורי, כשמתוכן לפחות 50% יוקצו לאקדמיה. "סך החוקרים ברמת ה-Core-AI בישראל שקול לזה שיש באוניברסיטה אחת בארה”ב, והחסם המרכזי למחקר משמעותי בהרבה באקדמיה הוא כוח חישוב עבור החוקרים", אמר דגן, "עבדנו בוועדה במהירות ובנחישות, תוך מאמצים, כדי להביא תוצאות זריזות". "נדרשים כמה מגה-מהלכים עיקריים", הסביר דגן. "האחד, כאמור, הקמת מחשב על לאומי שנדרש לטובת האקדמיה ועל-מנת להוריד את חסמי הכניסה של סטארטאפים לתחום, ומהווה תנאי הכרחי להובלת ישראל בעולם ה-AI. השני, הכפלת בוגרי התארים המתקדמים בתחום. המלצה נוספת של הוועדה היא, שהממשלה עצמה תתקדם בתחומים אלה. "עוד המלצנו על העברת מערך הדיגיטל הלאומי בחזרה למשרד ראש הממשלה, כדי שגוף הביצוע יהא צמוד למטה המוקם. והמלצות משמעותיות נוספות נוגעות לפיתוח אקוסיסטם  של סטארט-אפים בתחום ועידוד ותמיכה בסטארט-אפים נוספים בתחום". לקדם את התחום המדעי-טכנולוגי בחודש יולי השנה מונה תא"ל (מיל') דגן ליו"ר המועצה הלאומית לחינוך מדעי וטכנולוגי. שר החינוך, יואב קיש, מינה את דגן לעמוד בראש מועצה ציבורית שקמה, לראשונה, במסגרת תוכנית 'ישראל ריאלית' לקידום החינוך המדעי והטכנולוגי בישראל. "נפעל לביסוס וחיזוק עוצמתה המדעית והטכנולוגית של ישראל – כיעד לאומי", אמר דגן, "נפתח תפיסה חדשה לחינוך המדעי-טכנולוגי בישראל ונפתח גם מבט כולל על התחום, מה שחסר כיום. יש להביט על החינוך המדעי ממערכת החינוך, דרך הצבא והאקדמיה, ועד התעשייה. כמו כן, מבט כולל על מערכת החינוך ועל מיזמים פילנטרופיים רבים בתחום, ונכון להסתכל על הכל כשלם אחד. נפעל גם לצמצום פערי מגדר ופריפריה ולקדם אוכלוסיות שנמצאות מאחור בתחום – חרדים וערבים. כל האוכלוסייה נדרשת לאוריינות מדעית-טכנולוגית, ובד בבד נדרש לפתח את מדעני העתיד, עם יעד ראשוני של 15% מהתלמידים שיעשו 'בגרות היי-טק'. והכל תוך דאגה גם למורות ולמורים ופיתוח מקצועי גם שלהם". "זה לא סוד שישראל ירדה בכמה מדדים בתחומי המדעים", סיכם דגן, "אנחנו חייבים לשנות את המצב הזה והמועצה בשותפות עמוקה עם משרד החינוך תוביל לבניית תשתית רחבה שתוביל את תלמידי ישראל בחזרה לעשירייה הראשונה בעולם בהישגים המדעיים. נחזיר את ישראל לחזית העולמית של החינוך המדעי – המקום שבו היא ראויה וחייבת להיות". דגן יהיה אחד מדוברי המפתח בוועידת GenAI for all. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ד', 22 באוקטובר, באולם איסט בתל אביב, וייערך תחת המוטו "להכניס נשמה לטכנולוגיה".   השתתף בהכנת

גוגל (Google) הכריזה באחרונה על תכונה חדשה מבוססת AI עבור ג'ימייל (Gmail), המקושרת ישירות ליומן גוגל (Google Calendar), שמטרתה להקל על מציאת זמן משותף לקביעת פגישה, ולא משנה אם מדובר בפגישה וירטואלית או פיזית. התכונה, שמכונה Help Me Schedule, נכנסת לפעולה כשהיא מזהה ב-ג'ימייל פתיחה של מייל בידי המשתמש, שמכיל בקשה לקביעת פגישה. זיהוי כזה גורם להופעת כפתור ייעודי שלחיצה עליו תגרום למנוע של ג'מיני (Gemini) להתחיל לחפש מועדים מתאימים ביומן של גוגל, במסגרת שעות העבודה המוגדרות על ידי המשתמש, ובהתאם לבקשה שעולה מהמייל עצמו. Find time to meet with 'Help me schedule' in @gmail. Gemini in Gmail suggests ideal time slots based on email context and your Google Calendar availability. Rolling out now to Workspace customers. → https://t.co/iIIqnxT8qs pic.twitter.com/2tt2mPwuvU — Google Calendar (@googlecalendar) October 14, 2025 זמינות והטמעה לדוגמה, אם לקוח מבקש 30 דקות פנויות לפגישה בשבוע הבא, ג'מיניי ייצור מייל תשובה שמכיל כמה וכמה מועדים מתאימים. המשתמש ששלח את הבקשה יוכל לבחור את אחד המועדים הללו, והמערכת תיצור באופן אוטומטי רשומה חדשה ביומנים של כל המשתתפים הרלוונטיים. התכונה החדשה תהיה פעילה באופן אוטומטי לאחר העדכון, כברירת מחדל, ולמשתמשים כאמור תהיה הזדמנות להגדיר תחומי תשובה לשימוש ה-AI. גוגל כבר החלה לשלב את התכונה החדשה במעגל הראשוני של המשתמשים, אלו שמנויים למעגל ההשקה המהיר, והיא אמורה להיות זמינה באופן מתגלגל לכל המשתמשים בג'ימייל במהלך החודש הקרוב, פחות או יותר.

"הבינה המלאכותית עומדת לשפר את החיים של כולנו מאוד. בעזרתה, אנחנו עומדים לחיות חיים הרבה יותר טובים ובריאים, לאכול אוכל בריא יותר ולגור בבתים טובים יותר", כך חוזה לארי אליסון, המייסד, היו"ר וסמנכ"ל הטכנולוגיות של אורקל. אליסון דיבר היום (ג') בכנס Oracle AI World, שמתקיים השבוע בלאס וגאס. מסיבות ביטחוניות, בפעם הראשונה, הוא דיבר וירטואלית, ולא על הבימה. ההרצאה הווירטואלית של לארי אליסון על המסכים באולם הכנסים בלאס וגאס. צילום: יניב הלפרין בניגוד לענן, שהוא ביטל אותו בהתחלה, נראה שאליסון תפס את ההשפעה האפשרית – והרבה – של הבינה המלאכותית על החיים שלנו בזמן. החזון שלו ל-AI ולאופן שבו היא יכולה לשפר את חיינו הוא אמנם שאפתני, אבל ההתפתחויות האחרונות בעולם הזה מוכיחות שהוא בהחלט יכול להתגשם. למשל בתחום הבריאות, שהבינה המלאכותית כבר משפרת מאוד. קחו לדוגמה את אימג'ן הישראלית, שהטכנולוגיה שלה כבר משפרת תהליכים, ובעיקר זיהוי סרטן וטיפול בו, ומוטמעת בבתי חולים כגון שיבא ואיכילוב. אליסון די נלהב מהחברה, והזכיר אותה בכנס. הוא גם השקיע בסבב הגיוס האחרון שלה, שאותו היא סגרה בחודש יוני – סבב בסכום כולל של 23 מיליון דולר. אלא שההשקעה הגדולה ביותר של אורקל בתחום הבריאות הייתה רכישת סרנר בשלהי 2021 תמורת יותר מ-28 מיליארד דולר. הרוכשת מיתגה את סרנר מחדש כ-Oracle Health, ומשתמשת כיום בפתרונות ה-EHR (ר"ת Electronic health record) שלה, יחד עם תשתית הענן וניתוח הדאטה של אורקל עצמה, על מנת לשפר את ניהול הנתונים בארגוני בריאות, וכתוצאה מכך את הטיפול הרפואי הניתן למטופלים. מאז רכישת סרנר, אורקל הטמיעה בפתרונות שלה הרבה מאוד בינה מלאכותית. אליסון: הרובוטים ינתחו טוב יותר מהמנתח האנושי המצטיין לדברי אליסון, הרובוטים יוכלו לבצע ניתוחים בצורה הרבה יותר טובה מהמנתח האנושי הטוב ביותר. "הרובוטים לא משחקים בצורה הוגנת", הוסיף. "הראייה שלהם היא מיקרוסקופית. הם לא צריכים מיקרוסקופ כדי לראות היכן בגוף המטופל התאים הסרטניים מסתיימים והתאים הבריאים מתחילים. הם יהיו מנתחים טובים יותר מאתנו לא כי הם יהיו חכמים יותר מאתנו, אלא כי יהיו להם ראייה טובה יותר וקואורדינציה טובה יותר, וכי הם יהיו מדויקים יותר. נוכל ללכת לרופא שמשתמש ברובוט כדי לעשות את הניתוח, והניתוח יהיה מושלם". עם זאת, לדבריו, כדי להטמיע את הטכנולוגיות האלה ולבצע אוטומציה מלאה של מערכת הבריאות, צריך לעשות אוטומציה של כל האקו-סיסטם שלה – "כמו שאילון מאסק עשה בתעשיית הרכב, עם טסלה". לוגו אורקל בלאס וגאס, השבוע. צילום: יח"צ אימון AI והבינה המלאכותית ההיסקית במרכז הנושאים המרכזיים, לבד מטכנולוגיה ומערכת הבריאות, שבהם עסקו דבריו של אליסון היו אימון AI והבינה המלאכותית ההיסקית (Reasoning AI), ופלטפורמת הבינה המלאכותית של אורקל. סוויטת הפתרונות החדשה של החברה, בעולמות הדאטה ובסיס הנתונים, מציעה מודלי AI שניתן לאמן אותם לא רק על המידע הזמין באינטרנט, שממילא נמצא על הדאטה בייס שלה, אלא גם על המידע של הארגון עצמו, ולהשיב לשאילתות של עובדים, מנהלים ולקוחות על בסיס שני סוגי המידע. לדברי אליסון, זה מאפשר להפיק מהדאטה את הערך הרב ביותר. אליסון ציין כי "אימון מודלי AI הוא הביזנס הכי גדול ושגדל הכי מהר בהיסטוריה האנושית – יותר מהמהפכה התעשייתית. השמות הכי גדולים בעולם הטכנולוגיה משקיעים בזה". כך, לדוגמה, OpenAI של סם אלטמן חתמה בחודש שעבר על עסקה של 300 מיליארד דולר עם אורקל, לאספקת כוח מחשוב לטובת המודלים שלה לחמש שנים, החל מ-2027. כדי לספק חלק מכוח המחשוב הרב הזה, אורקל בונה בימים אלה את הדאטה סנטר הגדול ביותר שהיא בנתה אי פעם, שמסוגל להגיע ל-1.2 מיליארד וואט (1.2 גיגה-וואט). הדאטה סנטר שאורקל בונה בימים אלה. צילום: יניב הלפרין אם נחזור לתחום הבריאות (ולא רק), אימון והיסק על ידי בינה מלאכותית יכולים להעלות לא מעט בעיות פרטיות מידע. "אנשים רוצים לשמור על הפרטיות של המידע שלהם, אבל גם שהמודלים יספקו תובנות מאותו מידע בדיוק", ציין אליסון. "אחד הדברים הגדולים שאורקל עושה הוא ניסיון לפתור את הבעיה הזאת, באמצעות פלטפורמת AI. אנחנו בונים מודלים מולטי מודאליים, שמאפשרים להשתמש ב-Llama, ג'מיני, ChatGPT ועוד מודלים, לקשר אותם עם המידע האישי של הארגון או המטופל, כך שהם יוכלו להסיק לא רק מהמידע הזמין באינטרנט, אלא גם ממנו, ולהבטיח שהם לא יחלקו אותו עם אף אחד אחר". כדי שהמידע הזה יהיה כמה שיותר מדויק ואמין, באורקל משתמשים ב-RAG (ר"ת Retrieval-Augmented Generation) – טכניקה שמערבבת מודלי שפה גדולים (LLMs) עם בסיסי ידע חיצוניים. בנוסף, הוא הזכיר את אפליקציות ה-APEX של החברה, שנבנות ללא כתיבת קוד, ואמר כי "אנחנו משפתחים אפליקציות ותשתיות מבוססות AI, ואנחנו חברת הענן היחידה שעושה את זה. המתחרים שלנו לא בונים אפליקציות בסקייל גבוה, לאוטומטיזציה של תעשיות שלמות. אנחנו יוצרים טכנולוגיות AI לפתרון בעיות בתעשיות רבות ושונות, ואנחנו היחידים שבונים סוויטות של אפליקציות כדי לעשות מודרניזציה לא רק לתעשיות שלמות, אלא לאקו-סיסטמים שלמים של אותן תעשיות". "ה-AI היא הטכנולוגיה בעלת הערך הרב ביותר אי פעם" לדברי אליסון, אורקל והשותפים שלה פותרים בעיות באמצעות שימוש ב-AI היסקית, בהן מניעת גניבת זהויות, ניטור מדדים רפואיים של אנשים, שנמדדים תוך שימוש בכלי IoT, אבחון בעיות רפואיות, בניית מכשירים רפואיים במפעלים אוטומטיים לחלוטין, הפחתת ההשפעה של אפקט החממה באמצעות רובוטים שמביאים את ייצור האוכל קרוב יותר לאוכלוסייה, וחוסכים הפיכת בתי גידול טבעיים לשטחים חקלאיים, כמו גם בזבוזי מים, ורחפנים אוטונומיים. לסיכום אמר אליסון כי "הבינה המלאכותית היא כלי נהדר. אנשים חושבים שהיא תחליף את המין האנושי. זה לא נכון – היא תעזור לנו לפתור בעיות שאנחנו לא יכולים לפתור בעצמנו. היא תהיה מהנדסת, שפית ומורה הרבה יותר טובה מאתנו. זאת הטכנולוגיה בעלת הערך הרב ביותר שראינו אי פעם, הרבה יותר מטכנולוגיות אחרות בעבר".

מנכ"ל אנבידיה (NVIDIA) העולמית, ג'נסן הואנג, הפיץ אתמול (ג') מכתב נרגש לכל עובדי החברה, ובו בירך על חזרתו מהשבי של עובד החברה אבינתן אור, שהועסק בטרם נחטף במרכז הפיתוח של החברה בישראל. אור – שנחטף כידוע ב-7 באוקטובר 2023 ממסיבת הנובה בקיבוץ רעים – הוא בוגר תואר בהנדסת חשמל מאוניברסיטת בן-גוריון, והצטרף לאנבידיה בשנת 2022. כמו כן, הוא עבד כמהנדס DFT בקבוצת ה-VLSI של החברה, הממוקמת בתל אביב, כחלק מפעילות פיתוח השבבים בתחום הרשתות. "אני נרגש עד עמקי נשמתי לשתף איתכם כי לפני רגעים ספורים בלבד, חברנו לעבודה, אבינתן אור, שוחרר לידי הצלב האדום בעזה. אחרי שנתיים בלתי נתפשות בשבי חמאס – אבינתן חזר הביתה", כתב הואנג. במכתבו שיבח המנכ"ל במיוחד את אימו של אבינתן, דיצה אור, על החוזק, האומץ והתקווה שהפגינה לאורך התקופה. הואנג הדגיש את תמיכתם של עובדי החברה בישראל, שעמדו לצידה של המשפחה לאורך כל התקופה. הוא גם הזכיר את עובדי החברה שנפלו במלחמה מול חמאס. "אבינתן – ברוך שובך הביתה. שובך בשלום מביא הקלה עצומה ושמחה גדולה לכל משפחת אנבידיה. אנחנו כאן בשבילך ובשביל משפחתך, כשאתם פותחים את הפרק הבא של ההחלמה", סיים הואנג את מכתבו. אבינתן אור מגלה כמה שוות האופציות שלו באנבידיה pic.twitter.com/3el2ZKpPIU — Eddo Biton (@eddobiton) October 13, 2025 "מקווה שיש לך תירוץ טוב" גם עובדי החברה בישראל העלו פוסטים לרגל חזרתו של אבינתן. אחד העובדים, אדי גולדנברג, כתב: "מדי יום ראשון, ראש מערך משאבי אנוש של החברה, גדעון רוזנברג, שלח מייל לכל העובדים, שסופר את מספר הימים שאבינתן היה בשבי, וקרא לכל העובדים להצטרף אליו למשמרת הקבועה שהייתה בשערי הקריה. עוד נאמר בפוסט כי המנכ"ל העולמי, הואנג, נהג לספר בכל ישיבה רבעונית עם המשקיעים על כך שאבינתן נמצא בשבי כדי שיכירו אותו.

חברת אומניקס מדיקל (Omnix) – המתמחה בפיתוח תרופות חדשניות כנגד זיהומים חיידקיים עמידים –  הודיעה על השלמת גיוס של כ-25 מיליון דולר, בהובלת קבוצת הראל ביטוח ופיננסים וקרן ה-EIC של האיחוד האירופי. בעלי המניות הוותיקים Entrée Capital, Tal Ventures, Xenia Ventures ו-Oriella Limited לקחו גם הם חלק בגיוס והמשיכו להביע אמון בחברה. לצידם הצטרפו לגיוס משקיעים חיצוניים חדשים, בהם Prevail Partners ו-OurCrowd. בסך הכול גייסה החברה מאז הקמתה כ-43 מיליון דולר. ההשקעה הנוכחית תאפשר ל-אומניקס להשלים את שלב הניסוי הקליני בחולים עם התרופה המובילה של החברה, OMN6. התרופה החדשנית מתמקדת בטיפול בזיהומים מסכני חיים הנגרמים על-ידי חיידקי גראם-שליליים, ובמיוחד Acinetobacter baumannii – אחד החיידקים המסוכנים והעמידים ביותר, אשר אינו מגיב גם לטיפולי הקו-האחרון הקיימים כיום. בנוסף, המימון יאפשר לאומניקס לחזק את פעילותה הרגולטורית, להרחיב את יכולות הייצור ולהמשיך בפיתוח המולקולות הנוספות בפייפליין. הפכו לבעיה חמורה. חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock "לא רק משבר רפואי, אלא גם אתגר חברתי רחב" תומר גולדברג, מנהל השקעות אלטרנטיביות בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים: "ההתפשטות של זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה היא לא רק משבר רפואי, אלא גם אתגר חברתי רחב. אנחנו בהראל, רואים חשיבות רבה בתמיכה בחדשנות ובתחום הביוטכנולוגיה, ומאמינים שחברות כמו אומניקס מדיקל חיוניות לפיתוח טיפולים יעילים שיגנו על חיי אדם ויתרמו לבריאות הציבור בטווח הארוך". ד"ר מושיק כהן-קוטנר, מנכ"ל אומניקס מדיקל וממקימי החברה: "ההשקעה הנוכחית מעניקה לנו את המשאבים הדרושים להשלמת המחקר הקליני ולהמשך פיתוח דור חדש של אנטיביוטיקות. אנו גאים באמון המתמשך מצד בעלי המניות הקיימים, ומברכים על הצטרפותם של משקיעים חדשים, המהווים עדות לתמיכה הרחבה בחזון של אומניקס – להביא לשוק טיפולים פורצי דרך ומצילי חיים". ד"ר ניב בחנוף, המדען הראשי וממקימי החברה: "לתרופה החדשנית שלנו, OMN6, מנגנון פעולה ייחודי, בשונה משאר האנטיביוטיקות הנמצאות כיום בשוק, הכולל בטיחות גבוהה והרס מהיר של החיידק, ללא עמידות. השילוב הזה מאפשר טיפול קצר, יעיל ומעניק תקווה לחולים קשים. בעזרת ההשקעה שגייסנו, אנו ערוכים להוכיח את הפוטנציאל של OMN6 ולשנות את כללי המשחק בטיפול בזיהומים". טיפולים חדשניים נגד זיהומים חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה אומניקס מדיקל נוסדה בירושלים בשנת 2015, בחממת VLX Ventures, במטרה לפתח טיפולים חדשניים נגד זיהומים חיידקיים עמידים לאנטיביוטיקה. לאורך השנים זכתה החברה בתמיכת רשות החדשנות, במענק יוקרתי של תכנית EIC Accelerator במסגרת Horizon 2020 של האיחוד האירופי, וכן בתקציבי מחקר של המכון הלאומי לבריאות של ארה״ב (NIH). אומניקס עוסקת בתחום הטיפולים נגד חיידקים עמידים. בעידן הנוכחי, כ-5 מיליון בני-אדם מתים מדי שנה בגלל חיידקים עמידים. העמידות לאנטיביוטיקה מתפשטת במהירות ברחבי העולם ללא הבחנה בין מדינות, עמים או גבולות. הטכנולוגיה הייחודית של אומניקס מבוססת על פפטידים אנטי-מיקרוביאליים מהונדסים ומוגנים בפטנט, הפועלים בדיוק גבוה כנגד מעטפת החיידקים ומצילים חיים במקרים של זיהומים חמורים. התרופה המובילה, OMN6, נקשרת להרכב הליפידים הייחודי של ממברנות החיידקים, ויוצרת נקבים המפרקים את הממברנה וגורמים למוות מהיר של החיידקים, ללא יכולת של החיידקים לפתח עמידות לתרופה. בזכות מנגנון פעולה מהיר, יציבות גבוהה ופעילות ממוקדת, ל-OMN6 יתרונות ברורים: משך טיפול קצר יותר, יעילות גבוהה והפחתה משמעותית בסיכון להתפתחות עמידות. תרופת הדגל OMN6 קיבלה ממנהל המזון והתרופות האמריקני, ה-FDA סטטוס Fast Track וכן סטטוס QIDP (ר"ת Qualified Infectious Disease Product), אשר מקנים לה יתרון בזירוז אישור התרופה וכניסתה לשוק, וכן בהארכת תקופת הבלעדיות המסחרית שלה, המעידים על חשיבותה הקלינית ועל הצורך הדחוף בפתרונות מסוג זה.

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים, אירחנו את זאב שטח, מנכ"ל ומייסד קבוצת קומדע, אותה הקים לפני 40 שנה. בראיון חשוף מספר שטח על אבני הדרך בפעילות שלו, שהיו למעשה יזמות וחדשנות, מבלי שמישהו אז דיבר על כך. בהמשך מספר שטח על מהפכת ההזדהות האישית והחתימה הדיגיטלית, שהוא אחד מיוזמיה. ספר קצת על עצמך "נולדתי בתל אביב, ובגיל 18 עברתי לחיפה ללמוד כעתודאי בטכניון. לאחר סיום הלימודים עברתי לרמת השרון, העיר בה אני מתגורר כיום. נשוי לרותי, אותה הכרתי בשירותי הצבאי, יש לנו שני ילדים, שגם הם עובדים בקבוצה שלנו. אחרי השחרור עבדתי תקופה קצרה אצל היזם רוני ענב, והצלחתי להביא פרויקט תקשורת בבנק לאומי, כי זה היה התחום שהכי הרבה הבנתי בו. אבל אז הבנתי סופית שלהיות שכיר זה לא בשבילי ויצאתי לעצמאות, למרות שהיו לי חששות, בנק לאומי המשיך להיות לקוח שלי. עבדתי אז עם משה נדיר ז"ל, שהטיל עלי לארגן את רשת התקשורת של הבנק. כמו כן היו לי לקוחות נוספים, נתתי שירותי ייעוץ לחיל האוויר, לפרויקטים שהיו אז סודיים. בהמשך, נחשפתי לתחום של TCP/IP (ר"ת Transmission Control Protocol/Internet Protocol), דבר שבהמשך היה אחד העוגנים של רשת האינטרנט. אבל המערכות שהיו קיימות אז היו קנייניות של חברות טק גדולות, והן, כמובן, לא אהבו את הפתרונות שאנחנו הבאנו שהתחרו ביניהם". אפשר לומר שנלחמת בזאבים… לא חששת? "היו בדרך כל מיני ניסיונות מצד אנשי מכירות שניסו לשכנע אותי לרדת מהעניין, אבל האמנתי במוצרים ובטכנולוגיה. מה ששינה את המציאות לטובתנו זו חברת חשמל, שהייתה לקוחה שלנו. הם החליטו שמי שלא מיישם פתרונות TCP לא יוכל להיכנס לרשת שלהם, וזה ללא ספק היה ה-'גיים צ'יינג'ר'. אחרי זה הצטרפו לקוחות נוספים, כמו חיל אוויר ועוד גופים. בשלב הבא סיפקנו לשוק מוצרי פיירוולים (Firewalls) כדי להגן על המערכות שכבר אז היו פרוצות, עד שצ'ק פוינט (Check Point) נכנסה לשוק, עם חומות האש, והם השקיעו בפיתוח מקומי של הפתרונות שלהם, משהו שאני אז לא יכולתי להרשות לעצמי, וכך בעצם ירדתי מהנושא". נכנסת לתחום שגם אז היה חדש: הזדהות וחתימה דיגיטלית "הייתה בעיה כבר אז של קושי בזהויות באבטחת מידע. אני חזיתי את הצורך בפתרונות לבעיה זו, שהלכה והחריפה עם פרוץ האינטרנט. פיתחנו את התוכנה הראשונה לשרת ביומטרי, שגם ידעה לזהות על בסיס פנים. באחת התערוכות בפריז, קיבלתי לשווק בארץ את המוצרים של חברת RSA (ר"ת Rivest-Shamir-Adleman), שכבר אז הייתה אחת המובילות בתחום. ואחר כך נכנסנו לעולם טכנולוגיית ה-PKI (ר"ת Public Key Infrastructure), כלומר תשתית המפתח הציבורי. הצורך היה קיים, אבל לא היו מספיק מכירות, כי לא יכולתי לגייס עוד אנשים. ובכל זאת המשכתי להאמין ביכולות שלנו. עם הזמן פיתחנו שרת משלנו OTP (ר"ת One-Time Password) מתחרה ל-RSA, וזה התקבל יפה מאוד בארגונים. היה לנו כבר רקורד של חברה אמינה, וככה עברנו למעשה לשלב הבא של התפתחות החברה". מהפכת החתימה הדיגיטלית המאבק הבא שלך היה בנושא החתימה הדיגיטלית. ספר קצת "אספר אנקדוטה קטנה שממנה התפתח כל הסיפור. יום אחד צלצלו אליי מהפרקליטות ממשרדה של אנה שפייניץ, שהייתה סגניתו של היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין, והיא ביקשה שאבוא לפגישה עם אנשיה כדי שאסביר להם מה הסיפור מאחורי חתימה דיגיטלית. בתום הפגישה, בארוחת צהריים שביקשה שאצטרף אליה, אמרה לי שהיא הולכת לכתוב חוק בנושא ומבקשת את הסיוע שלי. כמובן שהסכמתי, וככה עבדנו עם הצוות שלה, זו הייתה אחת התקופות היותר מרתקות. מבחינתי הרגשנו שאנו עושים ממש מהפכה". ואז עלה הנושא של גורם מאשר "נכון. תוך כדי העבודה על החוק התעוררה השאלה מי יכול להיות הגורם שיאשר את האפשרות להשתמש בחתימה דיגיטלית לצרכים השונים. שכנעתי את הממשלה שזה צריך להיות גוף שלישי, כי ממשלה או בנק לא יכולים להיות במצב של ניגוד עניינים מול לקוחותיהם. אבל היו גורמים בכנסת ובממשלה שהתנגדו לכך שיהיה סעיף בחוק, והפשרה הייתה שמיקי איתן ז"ל, ובועז דולב, אז מנהל ממשל זמין, יחתמו על מסמך שאומר כי הממשלה לא תהיה גורם מאשר. הסכמתי כמובן. בעקבות זה הקמתי את קומסיין, השקענו בפיתוח ובתהליכים, והמוצרים היו חדשניים. ההתחלה הייתה קשה, כי לא היו ביקושים, שתי חברות אחרות שקמו בעקבות החוק נסגרו, אבל כמו שפעלתי לאורך כל חיי, המשכתי בזה למרות שלא הייתה פה הכנסה של שקל". למה בעצם? "כי היי-טק זה ריצה לטווח ארוך. אם אתה רוצה להחדיר מוצר חדש ללקוחות, אתה צריך אורך רוח, אלא אם כן אתה מחפש אקזיטים. ואכן לאט לאט מספר הלקוחות גדל. כל חיי חיפשתי תמיד לפתח כלים ופתרונות שעוזרים לאנשים, שמשנים מציאות. לא חיפשתי אף פעם אקזיטים, למרות שהיו לי לא מעט הצעות". ואז שוב הממשלה ניסתה להילחם בך… "כן. ב-2009, כשעלה הנושא של תעודות הזהות החכמות שאחד הדברים שם היה אמור להיות החתימה הדיגיטלית. הממשלה החליטה שהיא תקים גורם מאשר, ולמעשה הפרה את ההבטחה בכתב שניתנה. נאלצתי להילחם, השתתפתי בכל ישיבות הוועדות בכנסת. היועץ המשפטי דאז, יעקב נאמן ז"ל, לא הבין על מה המהומה הציבורית, והעביר את זה למיקי איתן ובועז דולב, שתמכו בי. אחרי שורה ארוכה של דיונים, הוצע לי לחתום על פשרה: שאוותר על גורם מאשר לתעודות חכמות, וכל השאר יהיה באחריותי. הסכמתי אז ובכך נגמר הסיפור". היי-טק זה ריצה לטווח ארוך איך אתה רואה את נושא החדשנות בעולם שכל הזמן משתנה? "יזם צריך לגלות נחישות, אורך רוח ואחריות. בלי זה הוא לא יצליח. זה הוכח לאורך ההיסטוריה של יזמים הכי גדולים בעולם. לכולם היו קשיים, בוודאי גם לי, כחברה פרטית שצמחה תמיד אורגנית ולא חייבת שקל לאף אחד. אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון. העולם היום הרבה יותר כאוטי, הרעים ימשיכו לנסות לפרוץ, לבצע פעולות סייבר, גם ברמה המדינתית, והיזמים יפתחו פתרונות. לטעמי יש יותר מדי יזמים שמחפשים את הכסף, אקזיט מהיר, ולא בהכרח לפתח מוצרים לטובת החברה. אני אישית פחות מתחבר לזה". 40 שנה תובעניות – איש משפחה, איך מאזנים? "אם יש לי נקיפות מצפון זה שלא הייתי נוכח בגידול הילדים ואם הייתי נוכח – לא ממש התאים. גם את זה צריך לדעת כל יזם. יש לזה מחיר, לא רק בחוסר הנוכחות, אלא גם בלא להיות רגוע. למזלי יש לי את רעייתי, רות, הנהדרת, שגם שותפה בדירקטוריון של החברה. עם השנים אתה לומד לאזן והיום אני כבר יודע לפתח את האינטליגנציה הרגשית, שלא הייתה לי הרבה שנים, וזה טיפ לכל מנהל צעיר: לא מספיק טכנולוגיה מעולה, אתה צריך להיות קשוב לאחרים, במיוחד לעובדים, ולא כל החכמה אצלך". להאזנה לפודקאסט המלא