רוצים לצאת לחופשת החלומות שלכם, אבל אין לכם מספיק כסף להשקיע בכך? אפליקציה חדשה תאפשר לכם לעשות את זה. כלומר, לא בדיוק – בכל זאת מדובר בפייק – אבל בערך. לורן דל ריי, מעצב מוצר במעבדת בינת העל של מטא, פיתח באחרונה, כפרויקט צד, אפליקציית תמונות בשם קיץ אין סופי (Endless Summer). זוהי רשת חברתית, שלפי מה שהוא כתב בחשבון ה-X שלו מיועדת לאנשים שהשחיקה פוגעת בהם וצריכים קצת לשכוח מחיי היום יום, "עם תמונות חופשה מזויפות שלכם". האפליקציה, המיועדת ל-iPhone, מאפשרת לכם לראות את עצמם במקומות שונים ברחבי העולם – מבלי להיות נוכחים שם פיזית. כך, למשל, אתם יכולים למקם את עצמכם על החוף, בליבה של בירה יפה באירופה הקלאסית, עושים שופינג, אוכלים עם חברים או מבלים במועדון. made this little photobooth app called endless summer for when burnout hits and you need to manifest the soft life u deserve – with fake vacation pics of you :') first app 100% made by me! just released it on the app store try it out

נגיש (Nagish) הישראלית, המתמחה בפיתוח פתרונות תקשורת מבוססי בינה מלאכותית עבור עשרות מיליוני חירשים וכבדי שמיעה, הודיעה על רכישת חברת Sign.mt השוויצרית – שפיתחה טכנולוגיה לזיהוי ותרגום של שפת סימנים באמצעות AI. עלות העסקה מוערכת במיליוני דולרים, שישולמו במזומן ובמניות. הרכישה מבטאת את מחויבותה של 'נגיש' להמשיך לפרוץ חסמי תקשורת ולקדם נגישות גלובלית. 'נגיש' נוסדה ב-2021 על ידי תומר אהרוני ו-אלון עזר, וגייסה עד כה 16 מיליון דולר בשני סבבים. החברה, המעסיקה כ-30 עובדים בישראל ובארצות הברית, פועלת בשוק שמוערך בכ-70 מיליארד דולר. בארצות הברית בלבד חיים כ-44 מיליון חירשים וכבדי שמיעה, מתוכם כחצי מיליון משתמשים בשפת הסימנים האמריקנית (ASL), אך ישנם רק כ-10,000 מתורגמנים מוסמכים – פער זה יוצר עומס ומחסור חמור במענה לרבים. אהרוני, מנכ"ל ומייסד-שותף, הסביר כי "המטרה שלנו תמיד הייתה לפתח כלים שמאפשרים לאנשים לתקשר באופן עצמאי וחופשי יותר ביומיום, והרכישה של Sign.mt היא צעד נוסף במימוש החזון הזה. הבינה המלאכותית מסייעת לגשר על הפער שנוצר כתוצאה ממחסור במתורגמנים, והטכנולוגיה של Sign.mt תאפשר לנו להציע עצמאות רבה יותר לאנשים בקהילות הללו". נגיש – האפליקציה. צילום: נגיש שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות ד"ר עמית מור יוסף, מייסד sign.mt. צילום: sign.mt Sign.mt, שנוסדה על ידי ד"ר עמית מור יוסף, נחשבת לחברה מובילה בתחום עיבוד השפה הטבעית והראייה הממוחשבת. היא עושה שימוש ב-בינה מלאכותית ג'נרטיבית (GenAI) ובראייה ממוחשבת (Computer Vision) כדי לזהות ולתרגם שפת סימנים בזמן אמת. עד כה פיתחה 'נגיש' פתרונות Speech-to-Text ו-Text-to-Speech בזמן אמת, והיא צפויה לשלב את הטכנולוגיה החדשה שרכשה כעת לצורך פיתוח כלים לזיהוי, תרגום ותמלול של שפת סימנים, שישפרו משמעותית את נגישות התקשורת לבעלי שמיעה לקויה או חסרה. במסגרת העסקה, ד"ר מור יוסף יצטרף לחברה כראש תחום המחקר ויוביל את פיתוח הדור הבא של פתרונות הנגישות. ד"ר מור יוסף מסר: "ההצטרפות שלי ל-נגיש היא צעד משמעותי לעתיד שבו אנשים חירשים וכבדי שמיעה יוכלו לקחת חלק פעיל ועצמאי יותר בכל תחומי החיים. יחד נציב סטנדרטים חדשים של תקשורת ונגישות". 'נגיש' – שזהו גם שמה של הפלטפורמה מבוססת הבינה המלאכותית שפיתחה ושמספקת פתרונות בזמן אמת של המרת דיבור לטקסט וטקסט לדיבור – היא החברה הראשונה שקיבלה אישור ממשרד התקשורת האמריקני (FCC) להנגשת תקשורת מקצה לקצה באמצעות AI. משרדי החברה ממוקמים בניו יורק ובתל אביב, ובשנה האחרונה היא רשמה צמיחה של כ-1,000%.

רד האט (Red Hat), הספקית המובילה בעולם של פתרונות קוד פתוח, הכריזה על Red Hat AI 3, התפתחות משמעותית של פלטפורמת ה-AI הדיגיטלית שלה. הפלטפורמה מסייעת להנגיש, לנהל ולאבטח כל מודל קוד פתוח ללא כל תלות במיקום, חומרה או תשתית. כאשר ארגונים מתקדמים מעבר לעריכת ניסויים ב-AI, הם מתמודדים עם מכשולים משמעותיים הכוללים אתגרי אבטחה, בקרת עלויות וניהול מודלים מגוונים.  Red Hat AI 3מתמקדת בהתמודדות ישירה עם אתגרים אלו על ידי מתן חוויה עקבית ואחידה ללא תלות במיקום פיזי, סוג החומרה או אופי התשתית. עם בסיס הבנוי על סטנדרטים פתוחים, Red Hat AI 3 פוגשת ארגונים במקומם הנוכחי במסע ה-AI שלהם ותומכת בכל מודל בכל מאיץ חומרה, ממרכזי נתונים עד לענן ציבורי וסביבות AI ריבוניות ועד לקצה הרחוק ביותר. מהכשרה ל"עשייה": המעבר להסקת AI ארגונית כאשר ארגונים מעבירים יוזמות AI לסביבות הייצור, הדגש עובר להסקה (Inference) – השלב בו המודלים פוגשים מידע אמיתי ולא סינטטי. Red Hat AI 3 שמה דגש על שכבת הסקה גמישה וחסכונית, באמצעות התבססות על פרויקטי הקוד הפתוח  vLLMו-llm-d. כדי לסייע למנמ"רים להפיק את המיטב מניצולת החומרה,  Red Hat AI 3משיקה את llm-d, יכולת המעצבת מחדש את הדרך שבה LLMs פועלים באופן מובנה על קוברנטיס.llm-d  מייצר שכבת הסקה חכמה, המאפשרת לפרוס, לאבטח, לייעל ולנהל מספר רב של LLMs בייצור, כאשר vLLM היא השכבה שדואגת לחיסכון בעלויות ואופטימיזציה של ביצועים. החיבור ביניהם מאפשר לארגונים להפחית עלויות ולשפר את זמני התגובה באמצעות הנגשת מודלים כשירות (Model-As-A-Service), כולל אופטימיזציית משאבי GPU, שכבת חלוקת עומסים חכמה בין LLMs, אבטחה ואבלואציה על פני מאיצי חומרה שונים, כולל NVIDIA ו-AMD. סביבת Red Hat AI 3 Playground. צילום: רד האט פלטפורמת AI אחידה ועקבית Red Hat AI 3 מספקת חוויה אחידה, עקבית וגמישה, המותאמת לדרישות לבניית פתרונות Gen AI מוכנים לייצור. הפלטפורמה נועדה לאפשר איחוד תהליכי עבודה בין צוותים באמצעות פלטפורמה אחת עבור מהנדסי פלטפורמה ומהנדסי AI למימוש אסטרטגיית ה-AI שלהם באמצעות יכולות מודל כשירות (MaaS), AI Hub, GenAI Studio ומודלים חדשים מאומתים ומותאמים של רד האט. בניית הבסיס לסוכני ה-AI של הדור הבא סוכני AI הולכים לשנות את האופן שבו יישומים בנויים ותהליכי העבודה האוטונומיים שלהם ייצרו עומס כבד על שכבת ההסקה. השקת Red Hat AI 3 מניחה את היסודות לסוכני AI לא רק באמצעות יכולות ההסקה שלה, אלא גם עם תכונות ושיפורים חדשים המתמקדים בניהול ופיתוח הסוכנים עצמם. כדי להאיץ את פיתוח הסוכנים, רד האט הציגה שכבת API אחידה המבוססת על Llama Stack, המסייעת ליישר קו בין הפיתוח ותקני התעשייה, כמו פרוטוקולי ממשק LLM תואמי OpenAI. בנוסף, כדי לתמוך במרחב פעילות פתוח יותר, רד האט אימצה כבר בשלבים הראשונים את פרוטוקול MCP, תקן רב עוצמה ומתפתח, המייעל את האופן שבו מודלי AI מקיימים אינטראקציה עם כלים חיצוניים – תכונה בסיסית עבור סוכני AI מודרניים. ג'ו פרננדס, סגן נשיא ומנכ"ל, היחידה העסקית ל-AI, רד האט, אמר, כי "כאשר ארגונים מרחיבים את ה-AI מסביבות הבדיקה לייצור, הם מתמודדים עם גל חדש של אתגרי מורכבות, עלויות ובקרה. עם Red Hat AI 3, אנו מספקים פלטפורמת קוד פתוח ברמה ארגונית הממזערת את המכשולים הללו. על ידי אספקת יכולות חדשות כמו Distributed Inference עם llm-d ו-Llama Stack כפלטפורמת בסיס לפיתוח סוכני AI, אנו מאפשרים לצוותי מהנדסי ה-AI להפעיל בביטחון רב יותר AI Workloads בתנאים שלהם, בכל תשתית".

מנמ"רים במגזר ארגוני האנטרפרייז הציגו לפני ימים אחדים תובנות ולקחים מהיישום של טכנולוגיות בינה מלאכותית בארגונים שלהם. הם עשו זאת במסגרת פאנל "מובילי AI בארגוני אנטרפרייז", שנערך בהנחיית עידית חן, סמנכ"לית חטיבת הדיגיטל ומערכות המידע בקבוצת לובינסקי, כחלק מכנס GenAI for All של אנשים ומחשבים. האירוע התקיים באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות מומחים ואנשי מקצוע בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. חן ציינה כי "הניסיון בכלי בינה מלאכותית מלמד אותנו מהר מאוד מה יעבוד ומה פחות, מה בכיוון ומה לא בכיוון. זה לא תמיד יצריך תהליך בחינה ארוך, די במהירות ניתן לראות מה יסייע לארגון ומה פחות. אנחנו בוחנים הרבה פתרונות, עושים תהליכים מהירים ובוחרים את אותם כלים בעלי הפוטנציאל לבחינה מעמיקה יותר. זה יתרון וחשוב להשתמש בו". עידית חן, סמנכ"לית חטיבת הדיגיטל ומערכות המידע בקבוצת לובינסקי. צילום: ניב קנטור ויקטור מלכה, סמנכ"ל מערכות המידע של סלקום, סיפר כי "מוקדים הם עסק יקר ורווי עובדים. קיים צורך לסיים שיחה במהירות וביעילות, וליצור שביעות רצון לקוח גבוהה. זה מקום שבו ראינו פוטנציאל גבוה בשילוב של בינה מלאכותית יוצרת, ומאמצע השנה שעברה ביצענו 60 ניסויים בכלי AI שונים – אלא שרובם נכשלו. אחת ההצלחות הייתה במערכת מבוססת בינה מלאכותית שמשמשת כעוזרת לנציג השירות האנושי, ומאפשרת לו לתחקר נושא שקשור ללקוח. לדוגמה, תובנות שנובעות מהשוואה של חשבוניות לקוח. המערכת הזו נמצאת כבר כיום בשימוש של כ-100 נציגים במוקד השירות, ורואים שם שיפור במדדי השירות". נינה גיספאן, סמנכ"לית מערכות המידע של אגד. צילום: ניב קנטור "תיעדוף לטובת בינה מלאכותית" נינה גיספאן, סמנכ"לית מערכות המידע של אגד, ציינה כי "כל הנושא של יישום AI בארגון מקבל אצלנו קדימות, בין השאר מאחר שהמנכ"ל מאוד מאמין בטכנולוגיה הזו, והוא מוכן להשקיע משאבים כדי לבחון אותה בתרחישים שונים. אחד הפרויקטים המרכזיים שעליהם אנחנו עובדים הוא פיתוח של עוזר AI לסדרני התחבורה, שמתמודדים עם בלת"מים דוגמת אוטובוסים לא תקינים, נהגים חולים וכבישים סגורים. שינויים שנובעים מבלת"מים גורמים להפסדים של עשרות מיליוני שקלים למערכת הסעת תחבורת המונים כמו אגד. העוזר מיועד להביא לייעול של המערכת, ולסייע לסדרן לפעול בצורה יותר כלכלית". "אולם", הוסיפה, "ההגעה לרמת בשלות נאותה של המערכת לוקחת זמן, והסיבה לכך כפולה – הרבה מהמידע לא נמצא כלל במערכת אלא במוחם של הסדרנים, ודאטה שכן נמצאת בה צריכה לעבור טיוב. אנחנו מבינים שיש עוד דרך לעשות כדי להצליח בפרויקט זה, אבל אנחנו מאמינים בו ונמשיך אותו". אניה סורוקין, סמנכ"לית דאטה ואנליטיקה בקבוצת שטראוס. צילום: ניב קנטור אניה סורוקין, סמנכ"לית דאטה ואנליטיקה בקבוצת שטראוס, אמרה כי "השאיפה אצלנו היא לשלב את מהפכת ה-AI ובמקביל להשתמש בחוזקות של הכלים הקיימים. הדרך לשלב בינה מלאכותית בארגון היא באמצעות יצירה של אמון של הארגון, על עובדיו ומנהליו, בטכנולוגיה החדשה, ולעשות זאת בדרך מתוכננת ומנוהלת. השקנו מהלך שכלל שלושה בסיסים: הראשון – מעבדת AI, שבה אנחנו בוחנים מערכות וטכנולוגיות. השני – תהליך בחינה של אילו יכולות בינה מלאכותית נשלב במערכות הקיימות. השלישי – שילבנו בתהליכי הבחינה גורמים מהביזנס, כאלה שיש להם נטייה להיות מאמצים מוקדמים של טכנולוגיות, כדי ללמוד יחד איתם מה יעבוד אצלם בעמדת העבודה ומה פחות". שיראל דה וילה, מנהלת ה-AI בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. צילום: ניב קנטור "קהילות למידה של AI" דוברת נוספת בפאנל הייתה שיראל דה וילה, מנהלת ה-AI בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד הבריאות. היא אמרה כי "ראינו חשיבות בשאלה כיצד העובדים שלנו יאמצו את כלי הבינה המלאכותית. זה מצריך שיתוף גם בתוך הצוותים וגם בין צוותים שונים. לצורך כך הקמנו קהילות למידה, שגיבשנו אותן לפגישות קבועות, ושם קיימנו שיח כיצד להשתמש בכלים לטובת היום יום והעבודה. אפילו יצרנו תחרויות קטנות בתוך הקבוצה כדי להגביר את המוטיבציה והמעורבות". "אלמנט נוסף שביצענו היה התאמה אישית של הכלים לתפקידים השונים במערכת. לא הכול צריך להיות בשימוש של כולם, אלא נדרשת קסטומיזציה של הכלים לבעלי התפקידים", הוסיפה. דה וילה ציינה ש-"הטמענו גם סקרים, וזה אפשר לנו לבחון אם קיים אימוץ מספק של AI בחטיבה, מה צריך לחזק ומה כבר עובד בצורה טובה". צחי לוטטי, מנהל ענף CTO בבנק דיסקונט. צילום: ניב קנטור צחי לוטטי, מנהל ענף CTO בבנק דיסקונט, אמר כי "קיים אצלנו דגש נוסף, והוא לא רק על תרחישים עסקיים שיקבלו תמיכה מחדש באמצעות כלים של בינה מלאכותית, אלא גם על קפיצת המדרגה שזו תאפשר לגוף ה-IT הארגוני. כמות המשאבים שהארגון מקצה לטובת IT היא גבוהה, והבינה המלאכותית יכולה לגרום למהפכה גם באספקט הזה. הצפי שלנו הוא שזו תהיה מהפיכה מז'ורית. תהליכים מורכבים ב-IT יעברו מהפכה, שתאפשר להם לרוץ הרבה יותר מהר, ואנחנו צפויים להראות שינוי וערך משמעותי לארגון גם בחזית הזו".

חברת המחקר גרטנר חשפה בכנס האחרון שלה, שנערך לא מכבר, את המגמות החמות ביותר שיעסיקו את המנמ"רים ב-2026. כצפוי, גם בשנה הבאה, הבינה המלאכותית, הטכנולוגיות ש-"לידה" וההשלכות של כל זה יהיו גבוה בסדר היום של מנהלי מערכות המידע, וככל שזו תלך ותתפתח, כך היא תתפשט לתחומים ולמחלקות השונות בארגון – מה שיעשה את האתגר של המנמ"ר לגדול ומורכב יותר. כמו אחרים, גם בגרטנר חוזים שהבינה המלאכותית תהיה המנוע שמניע את התהליכים השונים בארגון. לפי גרטנר, במרכז פעילות הבינה המלאכותית בארגונים בשנה הבאה ניתן למצוא פלטפורמות פיתוח מבוססות AI, מערכות מרובות סוכנים, אבטחה וסייבר מבוססי בינה מלאכותית ועוד. בניגוד לרושם שנוצר, כאילו הבינה המלאכותית היא תחום בפני עצמו, המסר שהועבר באותו כנס היה שהטרנדים הנוספים של ה-IT – טרנספורמציה דיגיטלית, אוטומציה וייעול תהליכים, אבטחה וסייבר – לא הולכים לשום מקום, ולבינה המלאכותית יש ועוד תהיה השפעה על כולם. בכנס הודגש המסר שלפיו הבינה המלאכותית היא לא אופציה, אלא כלי חיוני – או, יותר נכון, שורה של כלים חיוניים – עבור המנמ"רים והארגונים שלהם. מדובר במערכות, ובכלי עזר לבניית מערכות, שישרתו את הליבה העסקית של הארגון. האנלסיטים של גרטנר מעריכים ש-2026 תהיה שנה מכרעת, שתחייב את המנמ"רים לתת עוד יותר את הדעת לבינה המלאכותית. הם חוזים שהמנמ"רים יפעלו ביחד כדי למקסם את התועלות מה-AI. מנהלי מערכות מידע שיפעלו במה שנשאר מהשנה הזאת ובשנה הבאה בהתאם למגמות, הקיימות והצפויות, יהיו בעמדה טובה יותר להתאים את האסטרטגיה הדיגיטלית של הארגון שלהם. יתרה מזאת, הם יוכלו להרחיב את הבינה המלאכותית בצורה מאובטחת ואחראית, ולנווט בכל מרחבי הרגולציה למיניהם. מסר נוסף שעלה בכנס הוא שהכול קשור בהכול: שכל אחת מהמגמות בתחום הבינה המלאכותית קשורה במגמות האחרות, ואין אחת מהן שעומדת בפני עצמה. כך, למשל, כדי לבצע טרנספורמציה דיגיטלית בצורה יעילה, שכוללת בינה מלאכותית, נדרשות פלטפורמה ותשתיות המתאימות לעידן ה-AI. זאת ועוד, בניית פלטפורמות פיתוח מבוססות בינה מלאכותית תאפשר עבודה יעילה, עם צוותים קטנים וגמישות מקסימלית. מחשוב על וסוכני AI כחלק מתהליך זה, גרטנר מייחסת חשיבות מכרעת למחשוב על מבוסס בינה מלאכותית. הוא מהווה פריצת דרך באימון מודלים ואנליטיקה, אבל דורש מדיניות של בקרה ותעדוף, מאחר שמדובר בתהליכים יקרים מאוד. מחשבי על בדרך כלל נמצאים בבעלות מדינות, ארגונים ציבוריים וחברות טק גדולות, והמנמ"רים הם בין הצרכנים של התוצרים שלהם. סוכני ה-AI במרכז. צילום: ShutterStock אשר ליישום כלי בינה מלאכותית וניתובם לצרכים המתבקשים – מגמות אלה מתכתבות עם הטרנד החם של השנה בעולם ה-AI: מערכות מרובות סוכנים, שמאפשרות ביצוע משימות מורכבות, בעיקר כאלה שמבוססות על אוטומציה. זהו אחד התחומים היותר בולטים שעליהם מצביעים אנליסטים רבים, ולא רק בגרטנר. למעשה, זהו עולם בפני עצמו, שמייצר תהליכים שמשפיעים על כל רבדי הארגון. בין היתר, סוכני ה-AI חוסכים בכוח אדם (מה שמתבטא בגלי פיטורים שמבוצעים בזמן האחרון בחברות רבות), משפרים את השירות ומצמצמים את העלויות. ויש גם את הבינה המלאכותית הפיזית, שמפעילה רובוטים, רחפנים וציוד חכם. כל אלה הם תוצרים של בינה מלאכותית (גם אם זה לא נקרא כך) שהיו קיימים עוד בטרם מהפכת ה-AI פרצה לחיינו. יישום כלי הבינה המלאכותית החדשים בהפעלתם משפר את הביצועים שלהם ומדייק אותם. הצד השני של המטבע אבל, למול כל אלה יש את הצד השני של המטבע – ממשל, אבטחה ואכיפה. הבינה המלאכותית מגבירה את האתגר של שמירה על האתיקה והמוניטין של הארגון, והגברת אמון המשתמשים בתוצרים של רכיביה. אתגר מרכזי שהבינה המלאכותית מציבה לפתחם של ארגונים, גופי ביטחון וממשלות הוא אתגר הסייבר. הוא מאתגר את הארגונים ומחייב אותם לעבור לתפיסת עולם פרו-אקטיבית, במקום הגנה פסיבית. כאן מתווסף אתגר נוסף שקשור לאבטחה – שליטה על יישומי צד שלישי. מנהלי מערכות מידע שיפעלו במה שנשאר מהשנה הזאת ובשנה הבאה בהתאם למגמות, הקיימות והצפויות, יהיו בעמדה טובה יותר להתאים את האסטרטגיה הדיגיטלית של הארגון שלהם. יתרה מזאת, הם יוכלו להרחיב את הבינה המלאכותית בצורה מאובטחת ואחראית, ולנווט בכל מרחבי הרגולציה למיניהם ומה בישראל? ישראל לא שונה בהיבט זה: גם אצלנו, הבינה המלאכותית יעמוד במרכז סדר היום של המנמ"רים והארגונים גם בשנה הבאה, וביתר שאת – וזה בא לידי ביטוי בכמה מפגשים שנערכו באחרונה במסגרת הפורומים המקצועיים של אנשים ומחשבים. לצד ההיבטים הטכנולוגיים, המנמ"רים דיברו במפגשים אלה על האתגרים שמעלות בפניהם הדרישות הגוברות של ההנהלות ליישם במהירות תהליכי בינה מלאכותית. זאת, על אף שהם מסבירים להנהלות שמדובר בתהליכים שאורכים זמן רב, יש להם חסמים לא מעטים, בעיקר רגולציה, והם מציבים אתגרים בכל הנוגע לניהול סיכונים. נושאים אלה ואחרים יעלו לדיון בוועידה השנתית Top Summit של אנשים ומחשבים, שתתקיים ב-16 בנובמבר. בוועידה זו ישתתפו מנכ"לים בכירים בענף, מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות ממגזרים שונים. את הכנס יפתחו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ויזהר שי, יזם היי-טק, פעיל חברתי ולשעבר שר המדע והטכנולוגיה. לפרטים נוספים ולהרשמה לאירוע לחצו כאן.

ERP Logic, שמתמחה בפרויקטי טרנספורמציה דיגיטלית והטמעת מערכות בענן של סאפ, מבצעת בימים אלה פרויקט ליישום מערכת S4/HANA Public Cloud בדליה אנרגיה. דליה אנרגיה היא חברה ישראלית שעוסקת בייזום, הקמה והפעלה של יחידות ייצור חשמל, וכן באגירה ובאספקה של חשמל. החברה מפעילה תחנות כוח מתקדמות, המבוססות על גז טבעי, ובהן תחנת הכוח דליה שבאתר צפית ותחנת הכוח אשכול באשדוד, והינה מיצרני החשמל הפרטי הגדולים בישראל. במסגרת הפרויקט מוטמעת בדליה אנרגיה מערכת Cloud ERP, שכוללת פתרונות ניהול רכש ותקציב וניהול כספים בכלל חברות הקבוצה, תוך שילוב המערכת המתקדמת לניהול תזרים והלוואות SAP Treasury, שמאפשרת את ניהול הגזברות, תוך עמידה ברגולציה, שקיפות ושמירה על אמת ארגונית אחת. צוות הפרויקט בדליה אנרגיה. צילום: יח"צ עם צמיחתה של דליה אנרגיה, יישום המערכת על ידי ERP Logic יאיץ הטמעת חדשנות, והיא תהווה פלטפורמה להתרחבות מהירה, תוך מענה לצרכי השוק וכניסה לתחומים חדשים. בנוסף, כחלק מהפרויקט תוטמע מערכת ה-AI המתקדמת של סאפ, Joule AI Agent. זו תאפשר לדליה אנרגיה לבצע תהליכים פרו-אקטיביים ואוטומטיים לשיפור היעילות התפעולית. כמו כן, תוטמע מערכת Integration Suite לניהול ובקרת הממשקים בטכנולוגיית Low Code אל מערכות הלוויין. המערכת, שתאגד את כל חברות הקבוצה, תאפשר דיווח מאוחד לבורסה, ניהול רב חברתי ואינדקס חשבונות גלובלי, תוך שימוש בהתראות ומנגנוני בקרה לניהול תהליכים חוצי חברה, וכן יישום תובנות עסקיות בזמן אמת. "המטרה: לשפר ולייעל את העשייה, והקשר עם הלקוחות והשותפים" שמעון פחימה, סמנכ"ל הכספים של דליה אנרגיה. צילום: יח"צ שמעון פחימה, סמנכ"ל הכספים של דליה אנרגיה, אמר כי "בחרנו במערכת Cloud ERP מבית סאפ לאחר תהליך בחינה מעמיק. אנחנו מאמינים שבאמצעות הכלים הטכנולוגיים המתקדמים שהמערכת מציעה, וכן מנגנוני הבקרה והתקינה הפיננסית שיש בה, נוכל לשפר ולייעל את העשייה השוטפת, הקשר עם הלקוחות והשותפים העסקיים שלנו, וליצור שקיפות ארגונית, שתאפשר צמיחה ותלווה אותנו בעשור הקרוב". מנו סטרול, מנמ"ר דליה אנרגיה, ציין כי "אנחנו שמים דגש, במימוש מערכת SAP S4/HANA, על יישום תהליכי עבודה, תוך שימוש ב-Best Practice שמציעה המערכת ושמירה על אינטגרציה הדוקה בין כל מחלקות הארגון והשותפים העסקיים, באופן שמאפשר ליחידות העסקיות להפיק ערך מרבי ולשדרג את התהליכים הקיימים בצורה משמעותית". לדברי ארז דהן, מנכ"ל ERP Logic, "יישום מערכת SAP S4/HANA Public Cloud בישראל נמצא בצמיחה מואצת, והבחירה של דליה אנרגיה במערכת המתקדמת הינה ציון דרך ישראלי נוסף בהטמעות המוצלחות של המערכת בישראל. הפתרון מגיע עם לוקליזציה מלאה, בעברית ותוך מימוש פתרונות מתקדמים כמו גזברות והלוואות. אלה יזניקו את החברה קדימה ויהוו תשתית קריטית לצמיחה עתידית שלה". רוצים לשמוע עוד על המערכות? אתם מוזמנים לפנות למייל כאן.

מספר הסטודנטים לתארים אקדמיים בבינה מלאכותית, מדעי הנתונים והנדסת הנתונים זינק בחמש השנים האחרונות פי ארבעה – כך עולה מנתונים שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית השבוע. בשנת הלימודים הנוכחית עומד המספר על 2,170 סטודנטים, לעומת 510 לפני חמש שנים. במועצה מציינים שבצירוף תחומי ההנדסה, המחשבים, המתמטיקה והסטטיסטיקה, מדובר בכ-60 אלף סטודנטים. "ישראל אינה 'מתכוננת' לעידן הבינה המלאכותית, היא מייצרת אותו כאן ועכשיו, בכיתות ובמעבדות שלה", אומרים במל"ג. עוד מצביעים במועצה על כך שגם השנה, תחום ההנדסה מוביל את תחומי הלימוד באקדמיה הישראלית, עם 37,600 סטודנטים, המהווים כ-18% מכלל הלומדים לתואר ראשון. נתון חיובי נוסף הוא גידול במספר הסטודנטיות לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק: מספרם במדעי המחשב, לרבות מתמטיקה וסטטיסטיקה, זינק בעשור האחרון בכ-120% ל-8,070 בשנת הלימודים האקדמית תשפ"ה, ובלימודי ההנדסה הוא צמח ב-60% ל-13,400. עלייה של כ-2,000 במספר הסטודנטים הכללי ככלל, מספר הסטודנטים ממשיך לעלות ועומד בשנה האקדמית הנוכחית על 336,350 לעומת 334,330 בשנה הקודמת, תשפ"ה. המל"ג מצביע בנוסף על עלייה במספר הסטודנטים החרדים: בשנה שעברה נוספו 1,500 סטודנטים ממגזר זה, שהביאו את מספרם הכולל לכמעט 19 אלף. כמו כן, 35% מהסטודנטים לתואר ראשון מגיעים מהשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה רשם ב-10 השנים האחרונות גידול של 60% ועמד אשתקד על 4,600. גם מספר הסטודנטים בני החברה הערבית רשם עלייה יפה: הוא גדל בעשור האחרון ב-143%. במספר הסטודנטים הערבים לתואר ראשון נרשם גידול של 131%, במספר הסטודנטים לתואר שני נרשם זינוק של 223% ומספר הסטודנטים לתואר שלישי ממגזר זה האמיר ב-165%. מה עם המילואימניקים? באקדמיה נדרשו לטפל גם בשירותם הארוך של הסטודנטים המילואימניקים. כלל המוסדות האקדמיים הסכימו על מתווה לאומי אחיד לטובת משרתי המילואים, שהחסירו ימי לימוד רבים בשנתיים האחרונות של המלחמה. "בזכות מודל תמיכה חכם הכולל הארכות מועד, בחינות גמישות, מלגות וליווי אישי, הצליחה המערכת לאפשר להם להמשיך בלימודיהם בהצלחה", מציינים במל"ג, ומצביעים על שיעור נשירה נמוך מקרב המילואימניקים. יש לציין ששיעור הסטודנטים במכללות האקדמיות עולה על זה של הלומדים באוניברסיטאות – 39% לעומת 36% מכלל הסטודנטים. מספר הסטודנטים לרפואה נמצא במגמת עלייה, עם גידול של 70% בעשור האחרון – מה שעשוי לסייע בעתיד לסגירת המחסור ברופאים בישראל. כמו כן, מספר הסטודנטיות גדל בתשפ"ה ב-600 בהשוואה לתשפ"ד ועמד על 196,500 – יותר מחצי מכלל הסטודנטים.ות. איפה אנחנו לעומת ה-OECD? ישראל ממוקמת בשליש העליון בשיעור בני ה-25-64 האקדמאים, עם 40% לעומת ממוצע של 35% במדינות ה-OECD. היא נמצאת בין חמש המדינות הראשונות בשיעור השלמת לימודי התואר הראשון במה שמוגדר "זמן תקני", עם 61% לעומת ממוצע OECD של 43%. בנוסף, במועצה להשכלה גבוהה ממשיכים לפעול לקידום המחקר בישראל, בין היתר במסגרת תוכנית רב שנתית לרכישת ציוד מחקר מוסדי באוניברסיטאות ועיבוי כוח האדם המקצועי. התוכנית החלה לפעול ב-2018. במסגרתה מושקעים יותר מחצי מיליארד שקלים – 535 מיליון – ברכש ושדרוג תשתיות מחקר, ו-60 מיליון בהעסקת כוח אדם מקצועי על פני חמש שנים. כמו כן, בשנה האקדמית תשפ"ד הושקה תוכנית משותפת לוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (הות"ת) ולמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שמטרתה לקדם מחקר מדעי בעל פוטנציאל יישומי. במחזור הראשון של התוכנית זכו 50 מחקרים מעולמות מגוונים, כגון ביוקונברג'נס, בינה מלאכותית, פיזיקה, רפואה וחקלאות, שנמצאים בבדיקות היתכנות, בסכום כולל של כ-17.5 מיליון שקלים. בנוסף, יש למועצה להשכלה גבוהה כמה תוכנית דגל למחקר – בתחומי הקיימות ומשבר האקלים, והמחקר הביו-רפואי. המועצה אף מהווה חלק מהתוכניות הלאומיות למדע וטכנולוגיה קוונטיים, ולבינה מלאכותית. "פתיחת שנת הלימודים – הוכחה לחוסנה של המדינה" שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש. צילום: דוברות הכנסת (ארכיון) שר החינוך ויו"ר המל"ג, יואב קיש, אמר כי "פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו היא הוכחה לחוסנה של מדינת ישראל: גם בשעת מבחן לאומי אנחנו ממשיכים ללמוד, ללמד וליצור ידע. האקדמיה הישראלית היא מנוע צמיחה לאומי, והיא שותפה מרכזית לביטחון, לכלכלה ולחברה". "לצד הרחבת הכשרת הרופאים וחיזוק תחומי ההנדסה וה-AI, הובלנו מתווה רחב לתמיכה בסטודנטיות ובסטודנטים המשרתים.ות במילואים, כדי להבטיח שלא ישלמו מחיר אקדמי על המחיר שהם.ן משלמים.ות למען ביטחון המדינה", ציין. יו"ר הות"ת, פרופ' עמי מויאל. צילום: דיוויד סקורי יו"ר ה-ות"ת, פרופ' עמי מויאל, אמר כי "שנת הלימודים תשפ"ו נפתחת במציאות מאתגרת, שבה מערכת ההשכלה הגבוהה ממשיכה לשמש מנוע צמיחה מרכזי למשק, לתרבות, לחברה ולביטחון. תפקידנו הוא להבטיח שכל צעיר וצעירה בישראל יוכלו לגשת להשכלה גבוהה איכותית, תוך מתן תמיכה למי שנקראו להגן על המדינה. לצד המענה המיידי, אנחנו פועלים בהתאם לצרכים האסטרטגיים של המשק והחברה, כדי להבטיח שהמערכת תמשיך לייצר ידע, מחקר והון אנושי מצוין". "מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסת לשנה החדשה כשהיא לא רק שומרת על יציבות, אלא מייצרת עתיד", הוסיף פרופ' מויאל. "ההשקעות ברפואה, בהנדסה, בבינה מלאכותית, בפריפריה ובשילוב אוכלוסיות מגוונות אינן תגובה למשבר – הן בחירה באסטרטגיה של חוסן לאומי. ההשכלה הגבוהה בישראל איננה רק שירות לציבור – היא התשתית שעליה נבנה עתידה של המדינה". ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, מנכ"לית המל"ג והות"ת. צילום: סטודיו IAI לדברי מנכ"לית המל"ג והות"ת, ד"ר מאיה לוגסי בן חמו, "האקדמיה היא מנוע הצמיחה של ישראל ועמוד תווך בחוסנה הלאומי. גם בשעת מבחן, במהלך המלחמה, הוכיחה מערכת ההשכלה הגבוהה את כוחה כמקור לידע, לחדשנות וללכידות חברתית. כעת תפקידה חשוב מאי פעם: לחזק את ההון האנושי, להוביל מחקר וחדשנות, וליצור חיבור מתמשך בין עולם הידע לעולם העבודה, בין האקדמיה לתעשייה ולמשק. אנחנו פועלים על מנת להאיץ תוכניות פורצות דרך, להבטיח מצוינות בהוראה ובמדע, וליצור סביבה תומכת לכל סטודנט, סטודנטית, אנשי סגל ומשרתי מילואים. כך נמשיך לבנות מערכת השכלה גבוהה שהיא לא רק עמוד התווך של הכלכלה, אלא גם הלב הפועם של החברה הישראלית והבסיס לעתיד חזק, חופשי ומתקדם למדינת ישראל".

לאחר חודשים של שמועות על קאמבק, מחקר חדש מצביע על כך שקבוצת הכופרה LockBit אמנם שבה לפעול, וקורבנות חדשים שלה זוהו בסוף הקיץ. החוקרים, מצ'ק פוינט, זיהו לפחות 12 ארגונים שנפגעו ממתקפות כופרה של הקבוצה הנודעת לשמצה, שאירעה בחודש שעבר. לפי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, מחצית מהקורבנות שנצפו נדבקו בגרסה החדשה, LockBit 5.0, בעוד שהשאר הותקפו בגרסת 3.0, הידועה גם בשם LockBit Black. כלים של גרסה זו הודלפו ב-2022 – מה שאפשר גם לפושעי סייבר אחרים, שאינם קשורים לקבוצת הכופרה, לעשות בהם שימוש. זיהוי הקבוצה כפעילה וזיהוי הקורבנות החדשים מגיעים יותר משנה לאחר שפעילות LockBit שובשה בקרונוס – מבצע בינלאומי, שהפיל חלק מתשתית הקבוצה בתחילת 2024. לדברי החוקרים, "זיהינו סימן ברור לכך שהתשתית ורשת השותפים של LockBit פעילות, שוב". הם זיהו כי חברי הקבוצה ביצעו מתקפות רבות, שהפילו קורבנות, במערב אירופה, אמריקה ואסיה. הן השפיעו על מערכות Windows, לינוקס ו-ESXi. לפי החוקרים, "מתקפות LockBit 5.0 שנצפו באחרונה מקיפות מגוון רחב של מטרות – כ-80% על מערכות Windows, וכ-20% בסביבות ESXi ולינוקס. מספר הקורבנות, שהופיע במהירות, ממחיש כי מודל הכופרה כשירות (RaaS) עבד מחדש בהצלחה מול בסיס השותפים של הקבוצה". התפתחות משמעותית של הקבוצה בהיבט ההצפנה הממצאים החדשים תואמים את ההודעה של LockBit על חזרתה לפורומים מחתרתיים והחשיפה שלה את LockBit 5.0, לציון יום השנה השישי של הקבוצה. ההודעה והחשיפה בוצעו בתחילת ספטמבר, וחבריה קראו לשותפים חדשים להצטרף. על פי חוקרי צ'ק פוינט, LockBit 5.0, שזכתה לשם הקוד הפנימי ChuongDong, מסמנת התפתחות משמעותית של הקבוצה בהיבט ההצפנה. יש בגרסה החדשה כמה עדכונים, "שנועדו לשפר את היעילות, האבטחה והחמקנות, כולל תמיכה בפלטפורמות רבות, מנגנונים משופרים לשיבוש חקירה פורנזית, זיהוי ואיתור, וצמצום זמני חלונות התגובה עבור המגינים", ציינו. לפי המדווח, קבוצת האיומים גם חידשה את פאנל השותפים שלה, המספק כעת ממשק ניהול משופר עם אישורים אישיים. "כדי להצטרף, השותפים חייבים להפקיד כ-500 דולר בביטקוין, לקבלת גישה ללוח הבקרה ולמצפינים. מטרת המודל היא לשמור על בלעדיות ולבדוק את המשתתפים. פתקי כופר מעודכנים מזהים את עצמם כעת כ-LockBit 5.0 וכוללים קישורי משא ומתן מותאמים אישית, שמעניקים לקורבנות תאריך יעד של 30 יום לפני פרסום הנתונים הגנובים", כתבו חוקרי צ'ק פוינט. מפעילת ה-RaaS הדומיננטית ביותר בעולם – לפחות בעבר המפתח של LockBit הוא ההאקר הישראלי-רוסי רוסתיסלב פאנב. הוא נעצר בארץ, הוסגר לארצות הברית ובימים אלה עומד שם למשפט. עד להשבתת הקבוצה, בתחילת 2024, הייתה LockBit מפעילת ה-RaaS הדומיננטית ביותר בעולם, והייתה אחראית ל-20%-30% מכלל נתוני קורבנות שהודלפו באופן יזום, כחלק מהפעלת לחץ לתשלום דמי הכופר. מבצע קרונוס הביא לכמה מעצרים ותפיסות נתונים, וכן שיבש את תשתית הארגון. קבוצות כופרה מתחרות ניסו לתפוס את מקומה של LockBit. חוקרי צ'ק פוינט כתבו ש-"יש מתח רב בפעילות המחתרתית כיום. ככל שצצות קבוצות כופרה קטנות יותר, הן נזהרות יותר ויותר מהנראות ומתשומת הלב של רשויות אכיפת החוק – שקבוצות גדולות כמו LockBit מושכות. עם זאת, השיבה המחודשת של LockBit יכולה לאותת על ריכוז מחדש של כלל פעילויות ה-RaaS תחת שחקן יחיד ומנוסה". לדבריהם, "חזרתה של LockBit מהווה איום מחודש על ארגונים בכל המגזרים. נראה שאנחנו רק בתחילתו של קמפיין גדול יותר".