הרעש סביב הבינה המלאכותית בעולם אבטחת הסייבר והגנת הפרטיות מותיר ארגונים ומנהלי אבטחת מידע רבים מבולבלים. אלא שבתוך תחום רועש זה, מסתמנת נקודת מפנה חדשה במאבק בין מערכות זיהוי פנים – לבין האנשים שמנסים להתחמק מהן: סוג חדש של הסוואה דיגיטלית צמח ממחקר בינה המלאכותית של DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) – גוף המחקר הפדרלי בעל השם הקליט – "הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקני" – אחראי על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבא ארה"ב ובצבאות זרים, לצד שימושים אזרחיים, ומכונה (הסוכנות) "המשוגעת". כלי ה-AI החדש, הנתמך על ידי סוכנות המחקר, פועל באופן שונה מהרגיל: במקום להוסיף רעש, פילטרים או עיוותים נראים לעין, הטכניקה, הנקראת DiffProtect, משכתבת בעדינות את פניו של אדם בתמונה, תוך שימוש באותה טכנולוגיית בינה מלאכותית יוצרת, העומדת מאחורי כלי יצירת תמונה. התמונה שמתקבלת עדיין נראית לכל צופה אנושי כמו הדמות שבתמונה – אך במערכות זיהוי פנים מתקדמות, התמונה הופכת למשהו אחר לגמרי. הטכנולוגיה פותחה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס, אוניברסיטת הונג קונג ו-AMD. המחקר נתמך על ידי תוכנית של סוכנות GARD (הבטחת עמידות של AI מפני הטעיה), שנועדה להבנה טובה יותר ולמציאת דרכים להתמודד עם האופן שבו מערכות לימוד מכונה עלולות להטעות. תוכנית GARD מתמקדת במחקרים על דינמיקות עוינות בין מערכות AI לקלטים (הנתונים המוכנסים לעיבוד) מטעים. אנליסטים ציינו, כי ממצאי המחקר פורסמו ב"תזמון מרשים", כאשר מערכות זיהוי פנים עברו מעולם האבטחה הפיסי, שם נעשה בהם שימוש נישתי – לשדות תעופה, טלפונים חכמים, מערכות מניעת אובדן ברשתות קמעונאות ומאגרי נתונים נרחבים של מדיה חברתית. כך, ציינו אנליסטים, "מיליארדי אנשים חיים כבר בתוך רשת ביומטרית גלובלית, שאליה הם לא בחרו להצטרף באופן מודע. ככל שיותר מערכות שכאלו מוטמעות באופן נרחב, כך גדלים החששות לגבי שיעורי טעויות, הטיות, זיהוי שגוי ושחיקת האנונימיות – במרחבים ציבוריים ודיגיטליים". בבסיס המחקר של DiffProtect עומדת ההנחה, שלפיה אותו סוג של מודלים מבוססי AI, שמאפשרים זיהוי פנים באופן הולך וגדל – יכול גם לערער אותו. היא בנויה על מודלים של דיפוזיה (פעפוע), טכנולוגיה שעומדת בבסיס רבים ממחוללי תמונות ה-AI. אלא שבניגוד לאפליקציות שיוצרות תמונות מאפס, DiffProtect משתמשת במקודד אוטומטי מפעפע, לוקחת תמונת פנים ומפצלת אותה לשני ייצוגים פנימיים: קוד סמנטי ברמה גבוהה, שקולט את הפרטים והתכונות העיקריים בתמונה; וקוד רועש ברמה נמוכה, שמקודד טקסטורה, תאורה ופרטים עדינים נוספים. על ידי התאמת הקוד הסמנטי בלבד, המערכת יכולה לשנות בעדינות את תכונות האדם המצולם בעת שחזור התמונה. השינויים האלה כמעט בלתי מורגשים. לפי החוקרים, התמונה המשופרת נראית כמו צילום אמיתי וקוהרנטי ולא שגויה או פגומה. כך, DiffProtect מציגה שינויים זעירים בהבעות הפנים, בצורת העין, בגוון העור או במבנה הפנים, שמספיקים לבלבל מודל זיהוי ממוחשב, אך לא בולטים מספיק לצופה אנושי. על מנת שהשינויים יישארו מזעריים ולא ישנו את דמות המצולם, החוקרים בנו "רגולציה", "מדיניות" – מערך חוקים סמנטיים, שמשווה ובודק את התמונה המקורית מול זו שעברה שינוי, ומגביל את פעילות האלגוריתם. כך, הסבירו, "לכלי מותר להטעות את המכונה, אבל לא את האנשים שמביטים בתמונה". לפי החוקרים, הכלי הציג ביצועים מרשימים: בתרחישי תקיפה ממוקדים, שבהם המערכת מנסה שתמונת פנים אחת תיראה כאחרת, DiffProtect השיגה שיעורי הצלחה גבוהים ב-24% לעומת החלופות המובילות, תוך שמירה טובה יותר על איכות התמונה. הכלי נותר יעיל גם בעת שימוש בסוגי הגנות שונים, לרבות מערכות זיהוי פנים מסחריות. "כלים כמו DiffProtect אינם מיועדים להסתיר פושעים", ציינו החוקרים, "הם מציעים לאנשים דרך טכנית להשיב לעצמם מידה מסוימת של חופש, פרטיות ועצמאות". למרות ההבטחה שלו, DiffProtect עדיין אינו משווק כיישום צרכני בשל הצורך בחומרה חזקה וזמן חישוב משמעותי. החוקרים סיכמו: "חל שינוי עמוק. הפרטיות בעידן ה-AI עשויה בסופו של דבר להיות תלויה ב-AI עצמה".

אילון מאסק עשה אתמול (ב') עוד קפיצה, וכזו משמעותית, בדרך להיות הטריליונר הראשון בעולם: הוא הרוויח ביום אחד 167 מיליארד דולר, ושוויו, נכון לשעת כתיבת

כתב: הילל יוסף. מהפכת השירות והדיגיטל בעיריית ירושלים מובלת על ידי אגף השירות העירוני וחוויית הלקוח. כחלק מהמהלכים הנערכים בשנים האחרונות לשדרוג השירות, האגף מוביל צמיחה חסרת תקדים של מועדון ההטבות ירושלמי, ועושה זאת בשיתוף Ewave Online. "האגף אמון על חוויית השירות של השירותים העירוניים לתושבי הבירה", אמרה איילת ששון, שמנהלת אותו. "במסגרת המהלכים המשמעותיים שאנחנו עורכים, אנחנו נמצאים בעיצומו של פרויקט להרחבת ההיצע והיכולות במועדון ההטבות ירושלמי, הממוקד ומיועד לתושבי הבירה". "זהו מועדון ייחודי, שמספר החברים בו גדל בהתמדה", ציינה ששון. "מדובר במועדון מפולח, טכנולוגי ומותאם אישית, שמעניק חוויית משתמש מותאמת לפי קהלי יעד. המערכת הייחודית בו מאפשרת התאמת הטבות, אירועים ותוכן לפי קבוצות אוכלוסייה שונות, ומבצעת פרסונליזציה מבוססת נתונים". כך, הוסיפה, "הוא כולל מועדוני משנה לחיילים, לאנשי ונשות מילואים, ולסטודנטים. בשנים הקרובות נקים מועדונים נוספים – לתיירים ולתושבים שגרים בסובב ירושלים. בנינו את אחד המודלים העירוניים המתקדמים בישראל". איילת ששון, מנהלת אגף השירות העירוני וחוויית הלקוח בעיריית ירושלים. צילום: ניב קנטור לדברי מתי קראגץ', מנהל מחלקת דליוורי ב-Ewave Online, "המערכת החדשנית, שפותחה על ידי המומחים בחברה, מעניקה חוויית משתמש מותאמת אישית. אנחנו גאים להיות השותפה הטכנולוגית של עיריית ירושלים. בשנים האחרונות תרמנו ועסקנו בפיתוח אתר העירייה החדשני והמתקדם, כמו גם בפיתוח הפורטל הארגוני לעובדים, אפליקציה למוקד 106 ועוד, וכיום אנחנו מעורבים בשדרוג ירושלמי". ירושלמי – לא סתם מועדון הטבות שדרוג מועדון ירושלמי החל ב-2022. "עד לפני ארבע שנים", ציינה ששון, "המועדון הציע רק הטבות בסיסיות. החלטנו להרחיב את היקף הפעילות שלו, להעניק הטבות משמעותיות, ולהתאים את ההטבות והאירועים לאוכלוסיות השונות בעיר". "הפיתוח היה מורכב", אמר קראגץ'. "פיתחנו מערכת ייחודית, שכוללת בק אופיס חכם, שמאפשר להפיק ולפרסם אירועים והטבות מגוונות ומותאמות אישית, וכן להקים מועדוני משנה לקבוצות שונות, כגון לחיילים וסטודנטים בעיר". לדבריו, "יש למערכת יכולות רבות והיא יודעת להתחבר באופן חכם לספקי שירות נוספים, מפיקי אירועים ומערכות כרטוס". ששון הוסיפה שמספר החברים בירושלמי עומד על יותר מ-200 אלף, ואלפים רבים מצטרפים מדי חודש. הצפי הוא להכפיל ב-2026 את מספר חברי המועדון. "היה לנו חשוב ליצור לתושבים גאוות יחידה עם ערך מוסף ותוכן רלוונטי", ציינה. "עוד רצינו לחזק את הכלכלה המקומית ולסייע לעסקים קטנים הפועלים בתחומי העיר". 900 אלף כניסות בשנה "ב-2024 היו 900 אלף כניסות למועדון. מדובר בעלייה מרשימה. מאות אלפים מגיעים לאירועים השונים בעיר ורוכשים הטבות במחיר מוזל דרך המועדון. בנוסף, לאורך כל המלחמה הפקנו הטבות ייעודיות לחיילים ולמילואימניקים תושבי ירושלים. אנחנו בקשר מול ספקים, בעלי עסק ומוסדות תרבות מכל רחבי העיר, שמעניקים במסגרת המועדון שלל הטבות", הוסיפה ששון. קראגץ' אמר כי "בעקבות הפרויקטים המוצלחים, עיריות רבות מתעניינות בתהליך שבוצע בירושלים ומבקשות לערוך תהליך דומה". באשר לעתיד, ששון ציינה ש-"כיאה לעיר הבירה של ישראל, נמשיך להוביל בשירותים חדשים, נשקיע בהטבות ואירועים ונמשיך לפתח מערכות להגברת השקיפות והשירות לתושב. בשנה הקרובה נרצה לפתח אזור אישי חדש לתושב, שיאפשר לו ביצוע פעולות וקבלת השירותים העירוניים במקום אחד, נגיש ופשוט. נפתח גם אפליקציה חדשה, שכוללת שימוש בשירותים מבוססי מיקום כגון הצפת הטבות הקרובות למשתמש. נתמוך בעוד סוגי הטבות לקהלים שונים, כגון מועדון לתיירים המבקרים בעיר. במקביל, נתחיל להטמיע שימוש חכם ב-AI, ונקדם את התחום לטובת שיפור השירות לתושבים".

הקשר בין אמזון, גוגל ומיקרוסופט לישראל ולצה"ל הביא לביקורת רבה, להתנגדויות ולקריאות לנתק אותו מצד ארגוני זכויות אדם ותנועת ה-BDS, ובמקרה של שתי האחרונות גם למחאות של עובדים. השבוע, אחד מבעלי המניות באמזון ביקש ממועצת המנהלים של החברה לבדוק את הקשר הזה והאם הוא עומד בתנאים שלה. סוכנות הידיעות בלומברג דיווחה כי בעל המניות, הארגון האמריקני Baptist Home Mission Societies, פנה לבורד על מנת שחבריו יבדקו האם הקשרים של החברה עם צה"ל ועם משרד ביטחון המולדת של ארצות הברית עונים למדיניות הבינה המלאכותית האחראית שלה. בפנייה מתבקשים חברי הבורד לבחון "טענות לאי התאמה" בין הסטנדרטים שלה לבין מכירות שהיא ביצעה של ענן ובינה מלאכותית. על פי הארגון, יש בקשרים האלו סיכונים משפטיים ותדמיתיים עבור אמזון. הפנייה הקשורה למשרד לביטחון המולדת בוושינגטון, שאליה הצטרפו 30 בעלי מניות נוספים, שעל פי ההערכות מחזיקים במניות אמזון בשווי של 59 מיליון דולר, נוגעת לשאלה האם הטכנולוגיה של החברה מסייעת לרשויות האמריקניות לעצור מהגרים שנחשדים כלא חוקיים. רשויות ההגירה של ארצות הברית מנהלות מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן מסע לתפיסתם, שעל פי טענות כולל מעצר בתנאים קשים ובמתקנים מבודדים, כמו גם הפרדה בין משפחות. הדיווח בבולומברג מציין שהפנייה היא בעצם הצעת החלטה, שיש סיכוי סביר שתועלה להצבעה בפגישה השנתית של בעלי המניות של אמזון, שתיערך בחודש מאי הקרוב. פעמים רבות, הצעות החלטה שמגיעות מצד בעלי מניות לא זוכות לרוב, אולם הן משפיעות על המדיניות של החברות. אמזון סירבה להגיב. הקריאות לנתק את הקשרים בין חברות כגון אמזון – ובמיוחד חברת הענן שלה, AWS, גוגל ומיקרוסופט לבין צה"ל, ובמקרים מסוימים גם הרשויות הביטחוניות האמריקניות, החלו לעלות עוד לפני המלחמה בעזה, והמשיכו ביתר שאת במהלכה. הן כללו עצומות, הפגנות ומחאות. כך, בכירה ב-AWS – ד"ר רובה בורנו, סגנית נשיא למומחי ושותפי החברה – הופיעה באוקטובר 2024 בסרטון שקורא להשתתפות בכנס השנתי של החברה כשהיא עונדת תליון ובו מפת ארץ ישראל (או פלסטין, בעיני הפלסטינים) עם הדגל הפלסטיני. בנוסף, עובדים במיקרוסופט קבלו על השימוש של צה"ל בבינה המלאכותית ובענן של החברה, והענקית מרדמונד הודיעה בספטמבר השנה ליחידה 8200 שהיא תמנע ממנה גישה לשירותים של Azure.

מלם תים זכתה באחרונה במכרז מיקור-חוץ לתפעול, פיתוח ותחזוקה של מערך המחשוב של תאגיד המים העירוני של ירושלים, הגיחון. התאגיד מספק שירותי מים, ביוב ותשתיות לכמיליון צרכנים – תושבי הבירה והיישובים הסמוכים, מבשרת ציון ואבו גוש. ההסכם הוא לתקופה של 10 שנים והיקפו הכולל נאמד בעשרות מיליוני שקלים. הוא כולל אחריות מקיפה לניהול מלא, מקצה לקצה, של כלל תשתיות ה-IT הארגוניות ומערכת הסאפ המרכזית של התאגיד. איתמר קורנפלד, מנמ"ר הגיחון, יזם את המכרז עם כניסתו לתפקיד ביוני 2024, לאחר שפרש מתפקידו כמנמ"ר עיריית ירושלים. "אחד הדברים שזיהיתי מיד עם כניסתי לתפקיד הוא שבמהלך השנים לא בוצע בתאגיד הגיחון טיפול רוחבי במערכות המידע. המערכת המרכזית הייתה סאפ, שסיפקה את השירותים המרכזיים ותוחזקה על ידי נס, אבל לא היה גורם מרכזי אחד שתכלל ותפעל את יתר המערכות והפעילויות. תמונת המצב הייתה שחלק גדול מרכיבי מערכות המידע סופקו על ידי שורה ארוכה של חברות, כאשר מול כל אחת מהן נדרש ניהול נפרד – מצב שהקשה על היכולת להגיע לרמת שירות ותפעול אופטימלית". בעקבות זאת הוחלט בגיחון לצאת למכרז כולל של מיקור-חוץ, שיטפל בכל הרכיבים הקשורים בתחזוקת מערך ה-IT של התאגיד. "תפיסת העולם שלי היא ללכת למיקור-חוץ מלא. חיפשתי גוף שמתמחה בעולמות המחשוב ושיהיה הכתובת שלי לכל דבר – במקום כ-40 ספקים וספקי משנה שפעלו כאן", ציין קורנפלד. המכרז פורסם באפריל השנה, ומלם תים גברה בו על נס וטלדור. לאחר הזכייה במכרז, כל החברות הספקיות שנותנות שירותים לגיחון בתחום ה-IT הוכפפו למלם תים, והן יתנהלו מולה באופן ישיר. קורנפלד הדגיש ש-"לא תהיה כל פגיעה בהיקף וברמת השירות". טרנספורמציה דיגיטלית במערכות ה-IT שמנהלות את המים של ירושלים במסגרת המכרז תבצע מלם תים שדרוגים והטמעת תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, כחלק מתוכניות העבודה של הגיחון לשנים הבאות. לדברי קורנפלד, החברה התחייבה לאייש את התפקידים בכוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה, שיוכל להשתלב בפעילות התאגיד. מדובר ב-20 עובדים שהיא תקצה לתאגיד במיקור-חוץ, נוסף על עובדי החברה שייתנו שירותים מרחוק. עובדים אלה יצטרפו לצוות ה-IT של הגיחון, שמונה 80 עובדים. "בנוסף", ציין קורנפלד, "ביקשנו מנגנון SLA שייתן מענה לרמות שירות פנימיות וחיצוניות, מדידות ואיכותיות – החל מהטיפול בעולמות ה-PC ועד לתחום הסייבר. כמו כן, יופעלו בגיחון שירותים מנוהלים של NOC ושלSOC , שלא היו קיימים קודם לכן". מלם תים תהיה אחראית גם על מערכת הסאפ כאמור, סביבת המחשוב המרכזית בגיחון מושתתת בעיקר על מערכת של סאפ, שתחזוקתה תעבור כעת לאחריות מלם תים. לדברי קורנפלד, בגיחון בוחנים בימים אלה את האפשרות לשדרג את מערכת ה-ERP של התאגיד ל-S/4HANA, אף היא של סאפ, ולשדרג את מערכת הבילינג. "כחלק מהשינוי שאני מוביל כאן, אני שואף ליישם תפיסה שלפיה לא חייבים להיות כבולים לספק אחד. במסגרת זו העלינו מערכת CRM של דיינמיקס למוקד התפעולי, וכן מערכת GIS מתקדמת, שמאפשרת ניתוח נתונים מבוסס בינה מלאכותית, בין היתר בעולמות הטפסים המקוונים, כחלק משיפור השירות לאזרח", אמר. לסיכום ציין קורנפלד כי "ההסכם החדש מהווה בסיס לחיזוק ולפיתוח השירותים הדיגיטליים של הגיחון, ופותח פתח להטמעת חדשנות טכנולוגית בתחומי ניטור רשתות מים, שירותי שטח, תהליכי גבייה, ניהול משאבים ועוד". שי בסון, מנכ"ל מלם תים, אמר כי "אנחנו מביאים לגיחון ניסיון מוכח בהובלת טרנספורמציות דיגיטליות וטכנולוגיות מורכבות, ידע עמוק בתחום הסאפ ויכולות שירות מנוהל, שמבטיחות תפעול מקצועי ויציב לאורך שנים".

הזיות של בינה מלאכותית הן מצבים שבהם מערכות AI מייצרות מידע משפטי שאינו קיים ועם זאת נשמע סמכותי, קוהרנטי ומשכנע עד כדי כך שעורכי דין מחליטים לשלב אותו בכתבי טענות שהם מגישים לערכאות השונות. מאז כניסתן של מערכות ה-AI היוצרת לשוק, נתקלו בתי המשפט בתופעה חדשה ולא מוכרת: עורכי דין מגישים כתבי טענות הנשענים על פסיקה או חקיקה שאינן קיימות, תוצר "דמיון משפטי" של מודל בינה מלאכותית. התרחבות התופעה הגיעה עד לבג"ץ, שמצא לנכון לסקור אותה ולהתייחס אליה בשורה של פסקי דין, בהם בג"ץ 38379-12-24 בעניין פלונית ובג"ץ 23602-01-25 בעניין העמותה לקידום זכויות הכלבים. גם ערכאות נוספות מצאו עצמן מתמודדות עם התופעה וחלקן אף חייבו את עורכי הדין שעשו שימוש ב"הזיות" בתשלום הוצאות. עבור מי שאמון על חקר האמת, ודיוק בפרטים הוא נר לרגליו, זו תזכורת חשובה: גם כאשר התוצר מתעתע היות שהוא מנוסח היטב ונראה בפורמט הנכון, הוא אינו תחליף לבדיקת המקור. המאפיין המטעה הוא הדואליות: מצד אחד, כלי AI מסוגלים ליצר במהירות מרשימה טיוטות לכתבי טענות, הסכמים ותכתובות, לנתח עומסי מידע ולהציע מבני טיעון מרשימים וברורים. מצד שני, המודל עלול לייצר מידע שאינו קיים, אך נשמע משכנע כאילו נשאב ממאגר משפטי רשמי. זהו הפער שמלווה היום עורכי דין רבים – בין ניסוח שנשמע אמין לבין תוכן שעלול להיות לא נכון. כיצד נוצרות ההזיות? הזיות אינן תקלה נקודתית, אלא חלק מובנה מאופן הפעולה של המודלים. מערכות AI  אינן מתחברות למאגרים משפטיים מוסמכים. הן מחוללות טקסט על בסיס דפוסים לשוניים, לא על בסיס מסד נתונים מאומת. כאשר חסר להן מידע, הן ״מייצרות״ אותו, בהתאם למה שנראה להן סביר באותו רגע. "הבינה המלאכותית לא מהווה איום, אלא היא מתנה שמשלבת אתגר מקצועי: היא עשויה לטעות ולעשות זאת בביטחון רב. לכן תפקידה הוא לתמוך, לסייע ולייעל, אך לא להחליף את שיקול הדעת המשפטי ואת חובת האימות שעל כתפי עורכי הדין" כך מקבלים עורכי הדין תוצרים הכוללים תיקוני חקיקה שמעולם לא נחקקו, סעיפים שאינם מופיעים בשום ספר חוקים, או פסקי דין שלא ניתנו. במקרים אחרים, המודל אינו ממציא אלא מעוות: משנה פרטים מהותיים, מייחס קביעות שלא נאמרו או מציג פרשנות סטטיסטית כהלכה משפטית מחייבת. אז מה עושים? המסקנה אינה להפסיק להשתמש בבינה מלאכותית, אלא להפסיק להסתמך עליה כמקור מידע. המודלים מצוינים ליצירת טיוטות, ארגון טיעון, העלאת כיווני מחשבה והבהרת מורכבויות. הם אינם מתאימים להפקת פסיקה או חקיקה ולא לשם כך נוצרו. מכאן נגזרים עקרונות עבודה ברורים: כאשר הבינה המלאכותית כותבת — עורך הדין מאמת. כאשר הבינה המלאכותית מנסחת — עורך הדין אחראי. כיצד מיישמים זאת בפועל? אימות חובה –  כל טענה שמפיק מודל AI חייבת לעבור אימות עצמאי במאגר משפטי רשמי (דוגמת נבו ותקדין). שקיפות – ניתן לדרוש מהמודל לציין כאשר התשובה שלו אינה מבוססת על מקור ברור. הנחיות מותאמות אישית – שימוש בהנחיות מותאמות אישית מאפשר לצמצם הזיות באמצעות הנחיות ישירות למודל, כמו: "אל תייצר פסיקה שלא אומתה", או "כאשר אינך בטוח ציין זאת". סביבת עבודה סגורה – עבודה בפרויקטים סגורים מאפשרת למודל להסתמך רק על מסמכים שהוזנו ע"י עורך הדין ולא על מידע אקראי מהאינטרנט. נהנים מהפירות מבלי לשלם מחיר הבינה המלאכותית לא מהווה איום, אלא היא מתנה שמשלבת אתגר מקצועי: היא עשויה לטעות ולעשות זאת בביטחון רב. לכן תפקידה הוא לתמוך, לסייע ולייעל, אך לא להחליף את שיקול הדעת המשפטי ואת חובת האימות שעל כתפי עורכי הדין. אם נאמץ לעצמנו "קוד אתי" ברור של בדיקה, הצלבה ואימות, נוכל ליהנות מהערך האמיתי של הכלים החדשים וליצור תוצרים משוכללים ומשודרגים תוך שימור עקרונות היסוד של המקצוע: אמינות, דיוק ואחריות.   הכותבת היא יו״רית משותפת של ועדת הבינה המלאכותית – מחוז תל אביב, לשכת עורכי הדין בישראל.

שם ותפקיד: הודיה (דיה) נוביץ', מהנדסת תוכנה בחברת הטרוול‑טק הישראלית לוקלבירד (Localbird), המפתחת פלטפורמת קונסיירז' היברידית (AI משולב צוות אנושי) לתעשיית דירות הנופש וחדרי האירוח, תפקידים קודמים: מתמחה ב-GenAI ב-BCG, מתמחה בחקר משתמשים בסטארטאפ Millie השכלה: תואר ראשון במדעי המחשב עם לימודי משנה ביזמות וחדשנות, אוניברסיטת מרילנד. עליתי לישראל במאי 2025. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? בכנות, ניסיתי להימנע מזה בהתחלה. גדלתי בפאלו אלטו, קליפורניה, ממש בלב עמק הסיליקון. אבי עבד בתחום התוכנה ועודד אותי לעשות פרויקטים טכנולוגיים כשהייתי צעירה. אבל ניסיתי לא ללכת בדרכו. התחלתי את הקולג' כסטודנטית לרפואה. החשיבה שלי מדעית ורציתי לעזור לאנשים, ולכן ראיתי ברפואה כדרך היחידה לשלב זאת. אבל במהלך הלימודים, למדתי לראשונה קורס מדעי המחשב והכול התחבר לי. הבנתי שיכולה להיות לי השפעה משמעותית לא פחות באמצעות טכנולוגיה, ואולי אפילו יותר. בנוסף, רציתי שתהיה לי היכולת לבנות כל מה שארצה, מבלי להיות מוגבלת בגלל חוסר ידע טכנולוגי, וללמוד את כל הכלים המקצועיים. אבל הייתה לי גם סיבה פרקטית לבחור במדעי המחשב. ידעתי שאני רוצה לעלות לישראל, ומדעי המחשב יפתחו בפני הזדמנויות טובות יותר בישראל מאשר רפואה, ויביאו אותי לישראל מהר יותר. ככל שהמשכתי בלימודים, זה רק חיזק את אהבתי לטכנולוגיה. הבנתי שאני יכולה לעזור לאנשים עם פתרונות לבעיות אמיתיות באמצעות קוד. עוד לפני שהתחלתי לצבור ניסיון מקצועי, תמיד חיפשתי פתרונות טכנולוגיים ומצאתי דרך להביא אותם לכל תפקיד שמילאתי. בין אם זה היה בניית מחולל תפריטי אוכל כראש מטבח במחנה סטון, או יצירת מערכות לניהול משימות בתפקידי ניהול בארגון הסטודנטים. יכולתי לראות צורך ופשוט לבנות משהו שיפתור אותו. ככל שצברתי יותר ניסיון ולמדתי יותר, התאהבתי בכל העניין. אחרי השבעה באוקטובר, הכול השתנה. זה קיצר את לוח הזמנים המתוכנן של העלייה שלי. המעורבות שלי בתפקידי ניהול בקהילה היהודית חשפה אותי למציאות לא פשוטה של חיים מחוץ לישראל. הרגשתי שאני תמיד מסתירה חלק ממי שאני. התוכנית המקורית הייתה להגיע לישראל עם ניסיון עבודה מבוסס, אך במקום זאת הגעתי כמעט בלי ניסיון. אבל ידעתי שאני רוצה להשתלב בהיי-טק הישראלי, שמציע סביבת עבודה מיוחדת עבורי, שבה אני יכולה לבטא את עצמי במלואי ולבנות משהו משמעותי. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? כן, אפליה קיימת, אבל המצב משתפר. סבתא שלי הייתה מתכנתת בשנות ה-70, כמעט ללא נשים בטכנולוגיה. אבא שלי סיפר לי שהיו רק כמה נשים בשיעורי מדעי המחשב שלו בקולג'. אבל בשיעורים שלי באוניברסיטת מרילנד נשים היוו כמחצית מהכיתה. זו התקדמות של ממש. ועדיין, יש לא מעט אתגרים. הייתי בצוותים שבהם הייתי האישה היחידה. יש הנחות יסוד שבגלל שאני אישה, אני בטח מעוניינת יותר בעבודת front-end או בעיצוב. "תרבות החברים" (Bro culture) בקרב מפתחים נוכחת מאוד. ותסמונת המתחזה היא מאבק מתמיד. אבל אני אופטימית. לאורך השנים הייתי מוקפת בנשים מדהימות שתמכו בי בכל שלב. בתיכון, עשיתי את "Kode with Klossy", תוכנית לבנות במדעי המחשב. אישה עמדה מאחורי הגיוס שלי ל-BCG. המנכ"לית של Millie, שם התמחיתי, היא אישה. כשעליתי והתחלתי בנטוורקינג באקו-סיסטם בישראל, מצאתי קהילה מדהימה של נשים משפיעות בטכנולוגיה ובעסקים, שדחפו אותי להמשיך ולהרחיב את רשת הקשרים שלי ותמיד הציעו את תמיכתן. נשים אלו יוצרות את הסביבה התומכת שהדור הבא זקוק לה. האם נתקלת באפליה נגדך אישית, על רקע היותך אישה? אני בתחילת דרכי המקצועית. לוקלבירד הוא התפקיד המלא הראשון שלי כמהנדסת תוכנה, ואני עולה חדשה צעירה. אז אין לי שנים רבות של ניסיון בתעשייה. לשמחתי, לא חוויתי אפליה משמעותית עד כה. מה שכן חוויתי זו תסמונת המתחזה, וזה אינטנסיבי. להיות צעירה, להיות אישה, להיות עולה חדשה בישראל, להיות בתחילת הקריירה שלי יוצרים לי לעיתים רגעים שבהם אני מפקפקת אם אני מספיק טכנולוגית או אם אני שייכת. כשאת לעתים קרובות האישה היחידה בחדר, הספקות האלה מתעצמים. אבל לוקלבירד היו מדהימים מהיום הראשון. הם נתנו לי הזדמנות כעולה חדשה צעירה במקום לגייס מישהו מנוסה יותר. המנהל הישיר שלי, אלון, והצוות יצרו סביבה שבה אני יכולה לצמוח ולתרום. הם רואים את הפוטנציאל שלי, לא סטריאוטיפים. לעבוד בסטארט-אפ שבו כולם בונים יחד וחדשנות עושה את כל ההבדל. אני לא צריכה להסתיר חלקים מעצמי או להוכיח שאני שייכת בכל יום, אני פשוט לוקחת חלק בבנייה של הטכנולוגיה ומשפיעה. אני שמחה על ההזדמנות לבנות את הקריירה שלי מוקפת בנשים חזקות ובמנהלים שתומכים בי כמו אלון. השאיפה והחזון שלי הם שנמשיך ליצור מרחבים שבהם כל אישה, בכל שלב בקריירה שלה, תרגיש שהיא שייכת לכאן. כי אנחנו באמת שייכות.

כ-50 אנליסטים של צוותי הגנת סייבר (SOC) מארגונים מובילים במשק השתתפו באירוע Flag the Hack, שקיימה חברת אבטחת הסייבר פורטינט לראשונה בישראל במלון הרודס בהרצליה. האירוע כלל תרגיל סייבר אינטראקטיבי וייחודי המדמה תרחיש מתקפה מתקדם בזמן אמת. במסגרת התרגיל פעלו המשתתפים, אשר חולקו ל-6 צוותי הגנה (צוות כחול), לאיתור, ניהול וסיכול מתקפות סייבר, שבוצעו על ידי צוות תקיפה (צוות אדום) מקצועי של פורטינט. התרחישים נבנו על בסיס ניתוחים פורנזיים ומודיעין הסייבר הגלובלי של פורטינט וכללו תקיפות על תשתיות הדומות לסביבות ארגוניות אמיתיות ומאובטחות מנקודת הקצה ועד לענן. המשתתפים – כולם אנליסטים של מוקדי הגנת סייבר – התחרו באופן ידידותי על מנת לזהות, לעצור ולהכיל את התקיפה במהירות הרבה ביותר, תוך שימוש בכלי האבטחה המתקדמים של פורטינט, כולל FortiEDR, פתרונות פלטפורמת ה-SOC של פורטינט ה-FortiSIEM ו-FortiSOAR. הקבוצות לוו על ידי מהנדסי אבטחה של פורטינט וצברו ניקוד בהתאם לצעדים הטקטיים והמקצועיים שבוצעו  לאורך התרגיל. האירוע בישראל הוא חלק מסדרת אירועי Flag the Hack הנערכים על ידי פורטינט בכל העולם במטרה לקדם תרבות של מוכנות וחדשנות בהתמודדות עם איומי הסייבר המתפתחים.