וואווי מבצעת עוד צעד להקטנת הפעילות של מרכז הפיתוח הישראלי שלה: החברה סגרה את פעילות הענן במרכז ובשל כך, היא תפטר כ-60 מעובדיו. מרכז המו"פ פועל על בסיס רכישת טוגה, שמנתה כ-200 אנשי מו"פ כאשר היא נרכשה על ידי ענקית האלקטרוניקה הסינית ב-2016, תמורת כ-150 מיליון דולר. כיום מונה מרכז המחקר והפיתוח בישראל כ-400 עובדים. למעשה, וואווי מקצצת כ-15% ממצבת כוח האדם של מרכז המו"פ המקומי שלה. כמו ארגונים רבים, הענקית הסינית עורכת שינויים ארגוניים במטה שלה ובסניפיה ברחבי העולם, לאור מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת. החברה מאחדת פעילויות וחטיבות, והחליטה לתעדף את פעילויותיה בעולם התוכן החדש של ה-AI, על פני המשך השקעה בפיתוח בענן. כמו כן, המהלך משקף את הרצון של וואווי לאיחוד משאבים ולהתייעלות של הפעילות העסקית, ברקע אי הוודאות והשינויים בשוק העולמי. שבועות לאחר תחילת המלחמה בעזה, בסוף 2023, וואווי סגרה את פעילות האחסון שלה בישראל, ובעקבות מהלך זה פיטרה עשרות מהעובדים שלה. וואווי – ב-"רשימה השחורה" של האמריקנים במאי 2019 הודיע משרד המסחר האמריקני שהוא הוסיף את ענקית התקשורת הסינית ל-"רשימת הישויות" של הפיקוח על היצוא מארצות הברית. זו רשימה שחורה של חברות שהמשרד בוושינגטון השית עליהן מגבלות מסחר, בשל חשש לפגיעה בביטחון הלאומי של ארצות הברית. הכללת וואוי ברשימה השחורה הייתה בשל החשש למעורבות שלה ושל חברות נוספות בפעילות שנוגדת את האינטרסים הלאומיים ואת מדיניות החוץ של ארצות הברית, שבמרכזה הפרה של הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן. טוגה נכללה גם היא ברשימה, לצד עשרות סניפים של וואווי בעולם. עוד חששו האמריקנים מריגול סיני באמצעות מדינות ידידות שיש בהן בסיסים של צבא ארצות הברית. החשש היה שמדינות משתמשות בחומרה של וואווי וכך הן מסייעות, בלא ידיעתן, לסינים לרגל אחרי התקשורת של הצבא האמריקני, ולחשוף אותו לאיומי סייבר וריגול דיגיטלי שונים.

אילון מאסק נקט באחרונה בשתי פעולות בולטות נגד המשטר האיראני ובעד המפגינים מולו: הוא סיפק להם את שירות האינטרנט שלו, סטארלינק, בניסיון להתגבר על השבתת הרשת על ידי המשטר עקב המחאות הנרחבות במדינה, והעלה את דגל איראן בימי השאח לטבלת האימוג'ים של X – במקום דגל המדינה הנוכחי, אחרי המהפכה האסלאמית. אלא שמנגד, נראה שהוא מפר את הסנקציות שהממשל האמריקני הטיל על איראן, בכך שהוא מאפשר לחשבונות של המשטר לקנות את ה-"וי" הכחול. על פי מסמך שפרסם פרויקט השקיפות בטק (Tech Transparency Project), תחת הכותרת "בכירים איראניים מקבלים טיפול פרימיום ב-X בשעה שהמפגינים נמחצים", יש למשטר האיראני עשרות חשבונות שמסומנים ב-"וי" כחול. הרשת החברתית מכרה את ה-"וי" הכחול לבכירים איראניים, סוכנויות ממשלתיות וארגוני מדיה הנשלטים על ידי הרפובליקה האסלאמית – שעל כולם ארצות הברית מטילה סנקציות. במסמך צוין כי ברבים מהחשבונות הללו הופצה תעמולה נגד המפגינים וההפגנות, כשבאחד מהם, של ראש מערכת המשפט של איראן, גולמחוסיין מוהסני-אג'ל, נכתב: "הפעם, לא נרחם על המוחים". מתוך חשבון ה-X של ראש מערכת המשפט של איראן, גולמחוסיין מוהסני-אג'ל. צילום: לכידת מסך חשבונות נוספים שמציינים בפרויקט שקיפות הטק כבעלי "וי" כחול הם, בין היתר, אלה של עלי לריג'אני, עוזר בכיר למנהיג איראן, עלי חמינאי; עלי אכבר וולייאתי, לשעבר שר החוץ האיראני וכיום חבר במעגל היועצים הפנימי של חמינאי; באבק זנג'אני, איש עסקים שהאמריקנים הטילו עליו סנקציות משום שהוא מלבין הון לטובת המשטר באיראן; סוכנות הידיעות האיראנית תסנים; ערוץ הלוויין של המדינה באנגלית, Press TV; יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד בג'ר קליבאף; העיתון טהרן טיימס; ועוד. הפרת הסנקציות – על אף שמדובר בהכנסות זעומות X דורשת עבור ה-"וי" הכחול תשלום של שמונה דולר בחודש, או 84 דולר, אם קונים אותו מראש לשנה. מכאן שמדובר בהכנסות זעומות לרשת חברתית כמו X. בפרויקט מציינים כי "מאחר ש-X דורשת תשלום כדי לקבל את שירות הפרימיום הזה, סביר שיש לה הכנסות מאותם אישים וקבוצות מאיראן – הפרה פוטנציאלית של הסנקציות הכלכליות של ארצות הברית". בפרויקט ציינו כי ממשל טראמפ מעמיד את הסנקציות הכלכליות במרכז הצעדים שלו ל-"מקסימום לחץ" על איראן, כדי שתוותר על תוכנית הגרעין שלה ותפסיק את תמיכתה בארגוני טרור. בימים אלה שוקל הממשל לעבור לפסים חריפים יותר, ובונה כוח צבאי רב במזרח התיכון לקראת מתקפה פוטנציאלית נגד המדינה. X לא הגיבה למסמך של פרויקט שקיפות הטק, אולם הסירה את ה-"וי" הכחול מארבעה מחמישה חשבונות שהאתר Wired חשף שיש להם את הסימן הזה. משרד האוצר האמריקני לא הגיב לבקשת הפרויקט לתגובה.

המבקרים בדיזנגוף סנטר בתל אביב יכולים לצפות בימים אלה ועד ה-26 פברואר בשלושה מיצגים אמנותיים מפסולת אלקטרונית, חלקי טלפונים וחומרים ממוחזרים, פרי שיתוף פעולה של חברת פלאפון עם ארגון creative change – בית לאמנות, אמנים ותכנים היוצרים שינוי. המיצגים: ספסל מעוצב מחלקי טלפונים ישנים וחומרים ממוחזרים, פרי יצירתה של האמנית אורלי אלון מרגי, ולצידו, כיסא וערסל שיצרה האמנית חני גל — עבודת קליעה ואריגה עדינה מחוטי חשמל, חלקי סלולר ופסולת אלקטרונית. יחד, הם מדגימים כיצד פסולת אלקטרונית זוכה לחיים חדשים — לא רק כאובייקט אמנותי, אלא כרהיט שימושי במרחב הציבורי. בהמשך, יוצבו המיצגים במקומות נוספים בארץ. דרור בהט, סמנכ״ל השיווק של פלאפון, אמר, כי "Pele Cash הוא דוגמה למהלך המייצר ומשלב גם ערך לצרכן וגם ערך סביבתי. בכך אנחנו מאפשרים כלכלה מעגלית בדבר החזרת מכשיר שלא בשימוש אלינו וקבלה תמורה כספית ואף לוקחים מוצר שסיים את חייו המסחריים ויצא מכלל פעילות ומצמצמים את הפסולת האלקטרונית. החיבור לקהל הרחב דרך האמנות מאפשר להעביר את המסר הזה בדרך חווייתית ולעורר השראה ומודעות בקרב הציבור". מהלך זה הוא חלק ממהלך רחב של פלאפון המעודד מחזור של טלפונים סלולריים ישנים והפחתת הפסולת האלקטרונית, תוך יצירת ערך ממשי לצרכנים, ובמסגרתו לקוחות כל החברות יכולים להחזיר סמארטפונים ישנים שלא נמצא בשימוש ולקבל עבורו תשלום ישירות לחשבון הבנק או לכרטיס האשראי ללא כל התחייבות לרכישה. לצד המיצגים ניצבת גם עמדת Pele Cash, המאפשרת לעוברים והשבים לבדוק את שווי למכשירים הסלולריים הישנים שלהם, למסור אותם  ולקבל בעבורם זיכוי. בנוסף, במקום מוצב קוד QR, המאפשר בדיקה עצמאית של שווי המכשיר ואיתור מוקדי החזרה, גם כאשר העמדה אינה מאוישת. דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף דיזנגוף סנטר: "דיזנגוף סנטר חרת על דגלו מזה שנים את ערכי האימפקט והקיימות,לא כסיסמה אלא כדרך פעולה יומיומית. כמקום שמבקש להיות הקניון המקיים ביותר בעולם, אנחנו רואים את עצמנו כפלטפורמה לחיבורים שיוצרים שינוי אמיתי. המיצג של פלאפון ממחיש איך חדשנות, אמנות וכלכלה מעגלית יכולות להשתלב במרחב עירוני חי, לעורר מודעות ולהניע את הציבור לפעולה סביבתית פשוטה אך משמעותית".

הממשל בטהרן עושה שימוש בטכנולוגיות זיהוי פנים ומעקב אחר נתוני טלפוניה, כדי לעקוב ולעצור אנשים שהיו מעורבים בפעילות פוליטית של האופוזיציה או "סתם" מפגינים, כולל כאלה שהשתתפו במחאות האחרונות במדינה – כך דיווח ביום ה' הניו יורק טיימס. על פי הדיווח, כמה מוחים שהשתתפו בהפגנות נגד ממשלתם בסוף חודש דצמבר קיבלו הודעות SMS מאיימות בטלפונים שלהם: "נוכחתם בהתכנסויות בלתי חוקיות… הייתם תחת מעקב מודיעיני… מומלץ להימנע מלהשתתף בהתכנסויות בלתי חוקיות כאלה, שהאויב רוצה בהן ומעודד אותן". בניו יורק טיימס ציטטו חוקרים ופעילי זכויות אדם, שמצאו שממשלת איראן עקבה אחרי המפגינים באמצעות נתוני מיקום שפלטו הטלפונים שלהם. לדבריהם, "זהו שלב חדש בפעילות של הרשויות למלחמה בהתנגדות, באמצעות ניצול תשתית מעקב דיגיטלית עצומה אחרי מי שהשתתפו בהפגנות". כמה מיכולות המעקב הרחבות ביותר בעולם לאיראן, ציינו המומחים, כמו לסין, יש כמה מיכולות המעקב הרחבות ביותר הידועות בעולם. היא שילבה במעקב זה טכנולוגיה לניטור מכשירים ניידים, אפליקציות ותעבורת אינטרנט ברשתות תקשורת ואינטרנט, יחד עם זיהוי פנים ושיטות מעקב נוספות. יכולות המעקב הדיגיטלי הללו לא זכו לתשומת לב כאשר הממשלה השביתה, לסירוגין או לחלוטין, את האינטרנט בדצמבר ובינואר. אלא שכאשר שוקמו בהדרגה חלק מהגישות המקוונות, המשטר עצר אנשים שהשתתפו בהפגנות על בסיס זיהוי פנים ונתוני טלפון. משטר האייתוללות החרים את כרטיסי ה-SIM של חלק מהאזרחים שפרסמו ברשתות החברתיות תכנים לגבי ההפגנות ותכנים פוליטיים. אחרים קיבלו שיחות אזהרה – כך לפי Holistic Resilience, שהוא ארגון זכויות דיגיטלית שמתמקד באיראן. העיתון ציטט גורם ביטחוני-ממשלתי בטהרן, שלפיו "הרשויות קיוו לצוד את מנהיגי המהומות ולעצור אותם". היסטוריה של צנזורה ודיכוי באמצעים דיגיטליים חוקרים בפרויקט אייניטה (Ainita) – קבוצה שמתמקדת ברשתות הדיגיטליות של איראן, ממשלת הרפובליקה האסלאמית החלה לבנות את מערכת הצנזורה והמעקב הדיגיטלית שלה ב-2013. באותה השנה היא החלה לפתח את תשתית האינטרנט והתקשורת של המדינה, "רשת המידע הלאומית", כדי שתוכל לסנן את האינטרנט ולפקח על אנשים בקלות רבה יותר. מאז, כלי צנזורה שימשו לחסימת מידע ושירותי אונליין שונים, בעוד שמערכות המעקב אפשרו לרשויות לזהות ולעקוב אחרי מתנגדים. חלק מהאיראנים עשו מאמצים גדולים כדי לעקוף את המחסומים הללו, תוך שימוש בשירותים דוגמת סטארלינק, האינטרנט הלווייני של אילון מאסק. אבל הממשלה פעלה במהירות: ארגוני זכויות אדם מסרו כי איראנים שמשתמשים בסטארלינק מסתכנים כעת במאסר ואפילו בעונש מוות. עוד נחשף בתחקיר כי בנוסף לחסימות, המשטר משתמש בטכנולוגיית זיהוי פנים ובמערכת בשם SIAM, שמתעדת את ההתנהגות שלהם, עוקבת אחר תנועתם וביכולתה גם להאט את מהירות הגלישה באתרים פרטניים. עוד נכתב כי המשטר מפיץ אפליקציות VPN מזויפות, כביכול לעקיפת החסימות, ואפליקציות המתחזות לשירותי סטארלינק – כאשר הם בעצם רוגלות חודרניות.

על פי דיווחים עדכניים מהימים האחרונים, ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) נערכת לשילוב טכנולוגיית זיהוי פנים (Facial recognition) במשקפיים החכמים שלה ושל חברת האופטיקה ריי-באן (Ray-Ban) – מהלך שיכול לצאת לפועל עוד במהלך השנה הנוכחית. התכונה החדשה, המכונה פנימית "Name Tag" (תג שם), מיועדת לאפשר למרכיבי המשקפיים לזהות עוברי אורח בזמן אמת, ולקבל עליהם מידע מיידי באמצעות עוזר ה-AI של מטא. אולם, החשיפה שעוררה את הסערה הגדולה ביותר נוגעת דווקא לאסטרטגיית ההשקה של החברה; מזכר פנימי של חטיבת "ריאליטי לאבס" של מטא ממאי האחרון, שנחשף על ידי הניו יורק טיימס, הציע לנצל את חוסר היציבות הפוליטית בארה"ב כדי להחליק את הטכנולוגיה השנויה במחלוקת מתחת לרדאר. באותו מזכר נכתב במפורש: "נשיק תוך כדי סביבה פוליטית דינמית, שבה רבים מארגוני החברה האזרחית שהיינו מצפים שיתקפו אותנו, יהיו (עסוקים – ג"פ) כשמשאביהם ממוקדים בדאגות אחרות". If you buy these things from @Meta, you're giving your money and other peoples' information to the worst people in the world. https://t.co/sO3w5p3bj9 — Reed Galen (@reedgalen) February 14, 2026 "תכונה זו תציב סיכון חמור לפרטיות, לבטיחות ולחירויות האזרח" התגובות למהלך המתוכנן כבר נשמעו חריפות והגיעו מיידית ממש. EPIC, שהוא מרכז המידע לפרטיות אלקטרונית, פנה בדחיפות לוועדת הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, וכן אל תובעים כלליים בתשע מדינות, בדרישה לעצור את המהלך. במכתבם לרשויות, הזהירו אנשי EPIC כי "תכונה זו תציב סיכון חמור לפרטיות, לבטיחות ולחירויות האזרח, ותגרום לפגיעה נרחבת בציבור", ועל כן "אסור לאפשר לה להגיע לשוק". החשש המרכזי הוא מפני אובדן מוחלט של האנונימיות במרחב הציבורי, כאשר שילוב של מצלמה נסתרת עם זיהוי פנים עלול להפוך כל אדם למטרה למעקב, להטרדה ("דוקסינג") וכן למושא לבילוש במקומות רגישים. במכתב ההתרעה של EPIC צוין כי יש לפעול כעת כדי למנוע את פריסת הטכנולוגיה "בכל שירותים, מרפאה, כיתה, בית תפילה והפגנה במדינה".  ניית'ן פריד ווסלר, סגן מנהל ב-ACLU (האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות), חיזק דברים אלו ואמר לטיימס כי "טכנולוגיית זיהוי פנים ברחובות אמריקה מציבה איום חמור וייחודי על האנונימיות המעשית שכולנו מסתמכים עליה". הוא אף הדגיש כי "הטכנולוגיה הזו בשלה לשימוש לרעה". "עדיין חושבים על האפשרויות וננקוט בגישה שקולה אם ולפני שנשיק משהו" מנגד, במטא מנסים להנמיך את הלהבות וטוענים כי הדברים טרם הוכרעו סופית, תוך שהם רומזים כי השימוש המקורי שתוכנן היה בכלל למנף את התכונה ככלי עזר לקהילת כבדי הראייה.  בתגובה לפרסומים, מסרה החברה כי היא "בונה מוצרים שעוזרים למיליוני אנשים להתחבר ולהעשיר את חייהם", וציינה: "למרות שאנו שומעים תכופות על העניין בסוג זה של תכונה… אנחנו עדיין חושבים על האפשרויות וננקוט בגישה שקולה אם ולפני שנשיק משהו". עם זאת, פרשנים טכנולוגיים מטילים ספק בזהירות זו; סקוט שטיין מאתר CNET ניתח את המצב וקבע במאמר פרשנות באחרונה כי "זיהוי הפנים של מטא הוא לא עניין של 'אם', אלא של 'מתי'". שטיין ביקר בחריפות את האסטרטגיה שנחשפה במזכר הפנימי, וציין כי הניסיון להשיק את הפיצ'ר בחסות כאוס פוליטי, בתקווה לחמוק מרגולציה, הוא "התוצאה הגרועה ביותר האפשרית".  נראה כי למרות ההתנגדויות, המירוץ לחימוש המשקפיים החכמים בבינה מלאכותית מזהת-פנים נמצא בעיצומו, והשאלה העיקרית שנותרה פתוחה כעת היא אילו מגבלות, אם בכלל, יוטלו על יכולות המעקב החדשות הללו.

המבקרים בדיזנגוף סנטר בתל אביב יכולים לצפות בימים אלה ועד ה-26 פברואר בשלושה מיצגים אמנותיים מפסולת אלקטרונית, חלקי טלפונים וחומרים ממוחזרים, פרי שיתוף פעולה של חברת פלאפון עם ארגון creative change – בית לאמנות, אמנים ותכנים היוצרים שינוי. המיצגים: ספסל מעוצב מחלקי טלפונים ישנים וחומרים ממוחזרים, פרי יצירתה של האמנית אורלי אלון מרגי, ולצידו, כיסא וערסל שיצרה האמנית חני גל — עבודת קליעה ואריגה עדינה מחוטי חשמל, חלקי סלולר ופסולת אלקטרונית. יחד, הם מדגימים כיצד פסולת אלקטרונית זוכה לחיים חדשים — לא רק כאובייקט אמנותי, אלא כרהיט שימושי במרחב הציבורי. בהמשך, יוצבו המיצגים במקומות נוספים בארץ. דרור בהט, סמנכ״ל השיווק של פלאפון, אמר, כי "Pele Cash הוא דוגמה למהלך המייצר ומשלב גם ערך לצרכן וגם ערך סביבתי. בכך אנחנו מאפשרים כלכלה מעגלית בדבר החזרת מכשיר שלא בשימוש אלינו וקבלה תמורה כספית ואף לוקחים מוצר שסיים את חייו המסחריים ויצא מכלל פעילות ומצמצמים את הפסולת האלקטרונית. החיבור לקהל הרחב דרך האמנות מאפשר להעביר את המסר הזה בדרך חווייתית ולעורר השראה ומודעות בקרב הציבור". מהלך זה הוא חלק ממהלך רחב של פלאפון המעודד מחזור של טלפונים סלולריים ישנים והפחתת הפסולת האלקטרונית, תוך יצירת ערך ממשי לצרכנים, ובמסגרתו לקוחות כל החברות יכולים להחזיר סמארטפונים ישנים שלא נמצא בשימוש ולקבל עבורו תשלום ישירות לחשבון הבנק או לכרטיס האשראי ללא כל התחייבות לרכישה. לצד המיצגים ניצבת גם עמדת Pele Cash, המאפשרת לעוברים והשבים לבדוק את שווי למכשירים הסלולריים הישנים שלהם, למסור אותם  ולקבל בעבורם זיכוי. בנוסף, במקום מוצב קוד QR, המאפשר בדיקה עצמאית של שווי המכשיר ואיתור מוקדי החזרה, גם כאשר העמדה אינה מאוישת. דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף דיזנגוף סנטר: "דיזנגוף סנטר חרת על דגלו מזה שנים את ערכי האימפקט והקיימות,לא כסיסמה אלא כדרך פעולה יומיומית. כמקום שמבקש להיות הקניון המקיים ביותר בעולם, אנחנו רואים את עצמנו כפלטפורמה לחיבורים שיוצרים שינוי אמיתי. המיצג של פלאפון ממחיש איך חדשנות, אמנות וכלכלה מעגלית יכולות להשתלב במרחב עירוני חי, לעורר מודעות ולהניע את הציבור לפעולה סביבתית פשוטה אך משמעותית".

פסקה קצרה בסוף הדו"ח הרבעוני של טאואר סמיקונדקטור, שהיא פרסמה לפני ימים אחדים, חשפה שאינטל הודיעה על נסיגה מהסכם הייצור הקיים בין השתיים, במפעל Fab 11X של אינטל בניו מקסיקו שבארצות הברית. בטאואר הוסיפו כי שתי החברות התחילו בתהליך של בוררות, שככל הנראה מטרתו היא לקבוע את גובה הפיצוי שהיא תקבל מאינטל. במסגרת ההסכם, שביטולו פורסם בראשונה בכלכליסט, טאואר הייתה אמורה להשתמש בתהליכי הייצור המיושנים של המפעל, בטכנולוגיה של 65 ננו-מטר, כדי ליצור פיסות סיליקון בגודל 300 מ"מ עבור לקוחותיה. טאואר, מצידה, התחייבה להשקיע סכום של כ-300 מיליון דולר בהעברת ציוד ותהליכי ייצור ממפעלים שלה, על מנת להשלים את קווי הייצור ולהבטיח את התפוקה המבוקשת – שכל ההעברות הללו נשארות בבעלותה. לא ברור מהדיווח כמה מהסכום הזה הושקע בפועל, אך כן ידוע שטאואר כבר העבירה מכונות ייצור ממפעל ה-Fab-7 שלה, שממוקם ביפן, ושהיא כבר התחילה לספק תהליכי ייצור ללקוחות שלה. כמו כן נודע שהחברה כבר החלה בתהליכים להחזיר את תפוקת הייצור שהופנתה למפעל של אינטל – בחזרה למפעל שלה ביפן. ההודעה הזו מגיעה בתקופה שבה טאואר מנסה להרחיב באופן ניכר יכולת הייצור של רכיבי סיליקון פוטוניקס (SiPho) ושבבי סיליקון גרמניום (SiGe), לטובת האצה של העברת נתונים בדאטה סנטרים לשוק ה-AI. כחלק מזה, היא חתמה באחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם אנבידיה, כדי להתאים פתרונות האצה לפרוטוקולים של חברת הענק לתקשורת פנימית בחוות שרתים. הסכם הייצור הזה בין אינטל לטאואר נחתם במהלך ספטמבר 2023. זה קרה כחודש לאחר שהניסיון של אינטל לרכוש את החברה הישראלית תמורת 5.4 מיליארד דולר כשל – בסוף משא ומתן שנמשך כשנה וחצי. אינטל אף שילמה בזמנו לטאואר קנס ביטול של כ-350 מיליון דולר.

שירות התעסוקה מפרסם הבוקר (ראשון) דו"ח מיוחד של מחלקת המחקר והמדיניות שלו על מצב התעסוקה בהיי-טק בשנת 2025, לרבות מגמות שאפיינו את השנים האחרונות. מהדו"ח עולה כי בדצמבר 2025 עמד מספר דורשי העבודה בהיי-טק על כ-16.3 אלף – מספר המתייחס למועסקים בענפי ההיי-טק לצד עובדי טק בענפים אחרים – גבוה ב-126% ממספרם בינואר 2022. זאת, שעה שביתר הענפים הוא נמוך במקצת ממספרם בראשית 2022 (מהווה 90%). עם זאת, מדגישים בשירות התעסוקה, כי נרשמה האטה במגמת העלייה העקבית במספר דורשי העבודה בהיי-טק שאפיינה את השוק במרבית החודשים מאז ראשית 2022. למעשה, מספר דורשי העבודה בינואר 2022 עמד על 7.2 אלף ועלה כמעט בעקביות עד נובמבר 2023, אז עמד על 19 אלף. במהלך 2024 נרשמה מגמת ירידה יחסית עקבית במספר דורשי העבודה בהיי-טק שנעצרה בדצמבר באותה השנה (13.7 אלף) ומאז התחדשה העלייה בחציון הראשון של 2025 שנמשכה די בעקביות עד יוני, אז הגיע מספרם לשיאו ההיסטורי ועמד על כ-19.8 אלף, יש להניח שברקע לכך עמדה מלחמת "עם כלביא". מכל מקום, מאז התחדשה הירידה שאפיינה את שנת 2024 והתייצבה ברבעון האחרון של השנה על כ-16 אלף, כאשר השנה נחתמה, עם כ-16.3 אלף דורשי עבודה בהיי-טק. עיקרי הנתונים: בהיבט התפלגות דורשי העבודה בהיי-טק לפי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים  – נרשמת יציבות מגדרית, ולפיה גברים מהווים כשני שלישים ונשים כשליש, בדומה להתפלגות המגדרית של המועסקים בהיי-טק. בדומה, נשמרת יציבות יחסית בהתפלגות המגזרית, לפיה היהודים שאינם חרדים מהווים כ-80%, עם עלייה מסוימת במהלך 2025 שבסופה עמד שיעורם על כ-81.9%. מנגד, נרשמת עלייה עקבית בגילאי הליבה, כאשר שיעורם של בני 35-50 מכלל דורשי העבודה בהיי-טק מצוי בעלייה יחסית עקבית והאמיר בשנה האחרונה מ-40.5% בדצמבר 2024 לכדי 42.6% בדצמבר 2025 בהיבט התפלגות דורשי העבודה בהיי-טק לפי משלחי יד בהיי-טק – העלייה המשמעותית ביותר ביחס לדצמבר 2022 נרשמה בקרב מפתחי תוכנה, שמספרם בדצמבר 2025 גבוה פי 1.75 ממספרם בדצמבר 2022. העלייה הנמוכה ביותר נרשמה בקרב הנדסאי מכונות וטכנאי הנדסת מכונות, שמספרם גבוה פי 1.05 בלבד. יש לציין כי בעוד מספרם הכללי של דורשי העבודה בהיי-טק מצוי בהאטה ניכרת בחודשים האחרונים, הרי שמספר דורשי העבודה מתחומי התוכנה מוסיף לעלות. ככלל, עיקר העלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק שנרשמה בשנים האחרונות מקורה במשלחי יד מתחום התכנה, המהווים יחד עם מנתחי המערכות כ-51% מכלל דורשי העבודה בהיי-טק שהיו רשומים בשירות התעסוקה בדצמבר 2025 בשירות התעסוקה גורסים, כי ככל שתימשך הטמעת הבינה המלאכותית היוצרת בתחום כתיבת הקוד ובמקביל תימשך הטיית ההשקעה בתחומי חומרה, כך עלולים דורשי עבודה מתחומי התוכנה להתקשות לשוב למעגל העבודה וייתכן ויידרשו להסבות. עם זאת, ייתכנו גם תרחישים אחרים, והשימוש הגובר בכלי תכנות ירחיב את מספר העוסקים בתחום. פערי שכר בנושא פערי השכר בקרב דורשי העבודה בין היי-טק לכל היתר – הן בקרב דורשי העבודה והן בקרב המועסקים, בהיי-טק מרוויחים הרבה יותר מביתר הענפים ופער זה הולך ומתרחב בשנים האחרונות. בקרב המועסקים עמד הפער ברבעון האחרון של 2025 על כ-18.8 אלף שקלים, זאת לעומת כ-15.5 אלף ברבעון האחרון של 2022. בעוד עובד היי-טק ממוצע הרוויח בסוף 2025 כ-32.5 אלף שקלים, הרי שעובד ממוצע מיתר הענפים הרוויח כ-13.7 אלף. פערים אלה משתקפים גם בקרב דורשי העבודה, אך בעצימות  נמוכה יותר – ברבעון האחרון של 2025 השכר הממוצע של דורשי עבודה בהיי-טק עמד על כ-21.7 אלף שקלים לעומת כ-11.7 אלף שקלים בקרב דורשי עבודה מיתר הענפים. אולם, גם פערי השכר בקרב דורשי העבודה הללו מצויים במגמת התרחבות בשנים האחרונות, ובהשוואה לרבעון הראשון של 2022 פער השכר ברבעון האחרון של 2025 בקרב דורשי העבודה גבוה בכ-58%. פערי השכר בין ההיי-טק ליתר הענפים מלמדים על הקושי של דורשי העבודה בהיי-טק לשוב למעגל העבודה. ובעיקר של עובדי תוכנה, למצוא עבודה מחדש – מצד אחד, תחומי התוכנה מסתמנים כנפגעים העיקריים מכניסת הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, והדבר ניכר בכך שהעלייה המשמעותית במספר דורשי העבודה בהיי-טק מגיעה בעיקר מתחומי התוכנה – כך שמספר ההזדמנויות בתחום התכנה מוגבל יחסית; מנגד, השתלבות בענפים אחרים כרוכה בירידה משמעותית בשכר ובשינוי מקצועי משמעותי. נוכח זאת, דורשי עבודה בהיי-טק, ובעיקר בתוכנה, עלולים להתקשות להשתלב מחדש בעבודה. עוד מראים הנתונים כי הגם שמספר דורשי העבודה בהיי-טק עודנו גבוה, נרשמה עלייה די עקבית בשנה האחרונה במספר המשרות הפנויות בהיי- טק – של כ-15% – שהחלה למעשה עוד במהלך 2024 ונמשכה די בעקביות. להמחשה, בסוף 2025 עמד מספר המשרות הפנויות בהיי-טק על כ-18.3 אלף לעומת כ-15.9 אלף בראשי השנה. כך או כך, בסוף השנה עמד היחס בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות על 1.12- קרי, 112 משרות על כל 100 דורשי עבודה. עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אמר עם פרסום הדו"ח, כי "נתוני המאקרו של הדו"ח – האטה בקצב העלייה במספר דורשי העבודה בהיי-טק והתרחבות היקף ההזדמנויות בענף – מעודדים מאוד. עם זאת, התמונה השלמה מורכבת יותר – עובדי התוכנה, שמהווים יותר ממחצית מדורשי העבודה בהיי-טק, מתמודדים עם אתגר משמעותי בעידן הבינה המלאכותית. הדבר מחייב יצירתיות, גמישות ומענים ייחודיים. שירות התעסוקה ערוך לסייע לכל דורש עבודה בהיי-טק למצוא את ההזדמנות הבאה שלו ולשוב למעגל העבודה. יש לנו מגוון כלים ואנשי מקצוע לשם כך, קוראת לכל דורש עבודה בהיי-טק, ובכלל, להיעזר בנו".