דימטרי גרשוביץ', דימה כמו שקראנו לו, ומשפחתו היקרה נרצחו ונספו מפגיעת טיל איראני במשקל חצי טון בדירתם בחיפה ביום ראשון האחרון, 5 באפריל, י"ח בניסן – במהלך חג הפסח. דימה עלה ארצה עם הוריו בגיל 7 ומיד זוהה כמחונן ובלט בהישגיו, התגייס לצבא ליחידת 8200 המובחרת ואף שירת כקצין ביחידה. לחברת ג'ייפרוג הצטרף לפני כעשור והיה העובד ה-84 במספר, מה שהפך אותו לאחד העובדים הוותיקים בחברה, כזה שגידל וחנך דורות שלמים של עובדים ומנהלים חבריו ומנהליו לצוות מספרים על איש תוכנה חרוץ ומוכשר, כזה שמושקע בעבודתו ומגלה אכפתיות ואחריות בכל משימה שקיבל ומילא בהצלחה. לפני כארבע שנים הכיר דימה את בת זוגו לוסיל ג'ין, רעייה ושותפה יפה ואוהבת – שעברה מהפיליפינים בעקבותיו לגור בישראל. היא הייתה אהבת חייו – איתה חלם להקים בית ומשפחה פה בארץ. הייתה לצידו ברגעים האחרונים לחייהם. סיפור אהבה טראגי שלא מוצה, נגדע ולא הבשיל כפי שחלמו השניים להגשים. אלו שעבדו עם דימה לא יופתעו לשמוע שעוד בשעה 6:13, דקות ממש לפני שהצופרים הבקיעו את שמי חיפה – דימה עוד היה מחובר למחשב ועבד מדירת הוריו – כזה היה, מסור ונאמן לעבודתו לצוותו. דימה הגיע עם אישתו לוסיל ללוות את אביו ולדימיר בצאתו מבי"ח רמב"ם. כזה היה – בן מסור, קשור להוריו, תומך, מכבד ואוהב. אבל העיניים, העיניים, העיניים הכחולות כמו הים של חיפה… החיוך, החיוך הביישני וכמעט נבוך שנכנס לך ישירות ללב כאילו מבקש חיבוק… הצניעות, הענווה, הרצון לעזור… הכנות וטוב הלב – אלה הערכים שיזכירו לנו אותך. דימה יותר מהכל. בימים שאנשי תוכנה בונים עולם ללא רגשות, הבעת פנים, מבט בעיניים או ערכים אנושיים – דימה היה כל הטוב הזה בבן אדם אחד. דימה התייחס לעבודת פיתוח הקוד כמו אל יצירה, בדיוק כפי שהיה יוצר מוזיקלי מחונן – כך התייחס לקוד שפיתח. האיש האהוב הזה חדר לנו ללב, עם יכולות של מלאכים; העשיר אותנו בטוב, בשקט מרגיע וברוך. נקטפת מאיתנו והשארת חור בלב. דימה אהוב, נוח בשלום על משכבך, תודה עליך.