כל איש שמאל צריך לוודא 500 פעם עם מי הוא נושם את אותו אוויר, אבל האדמו"ר מגור יכול להסתחבק בכיף עם חסידי סאטמר האנטי-ציוניים, שהודיעו לו שיתלוננו על המדינה בהאג. עובדה: אפילו ראשי האופוזיציה שותקים  

כאשר המציאות חושפת את החיילים למוות בלתי נגמר, הופכת הוותיקות לאמצעי של הגדרת העצמי של החייל. היכולת של הוותיק להפעיל את הצעיר היא זכות המקנה לו מעמד לא פורמלי, כמו משחק של מלך מול נתין בתוך תנאי השטח. אך מה קורה כאשר המשחק הזה מתנהל על רקע מציאות של מוות גולמי ואינסופי?

אנו עדים לכוונה להוציא לפועל את התוכנית של ניקולאי מלדנוב, שתכליתה הינה יישום תוכנית עשרים הנקודות של טראמפ לסיום מלחמת "חרבות ברזל"

מדינות רבות מכירות בה ובמובן הזה יש לה יכולת להפעיל עוצמה. ישראל חשה זאת על בשרה. עובדה היא שמדינת פלסטין הצטרפה לאמנה שהקימה את בית הדין הפלילי הבינלאומי. בעקבות זאת הכיר בית הדין הבינלאומי לא רק בקיומה של המדינה הפלסטינית אלא גם בכך שרצועת עזה וגם יהודה ושומרון, שייכים למדינה זו

 מדובר בנסיגה טכנולוגית ואשליה מבצעית. בעוד שתפיסות אבטחה מודרניות נשענות על מערכות בינה מלאכותית, רחפנים, מכ"מים היקפיים, חיישנים תרמיים וסנסורים תת-קרקעיים, הצבת תנינים היא פתרון פרימיטיבי מעידן הביניים

לאחר עצמאות קניה הפכו מנהיגי המאו־מאו לסמליה של המדינה החדשה. ג’ומו קניאטה, שנכלא בידי הבריטים והוצג כטרוריסט מסוכן, היה לראש הממשלה הראשון ולאחר מכן לנשיא המדינה

 לא צריך לבחור בין הבריאות לבין התרומה. כי בסופו של דבר, אובדן כושר עבודה אינו אובדן ערך. ואדם שאינו מסוגל לעבוד במשרה מלאה אינו בהכרח אדם שאינו מסוגל לתרום

תגובה למאמרו של פרופ' דניאל פרידמן: "מדינת פלסטין כבר כאן": מדינה אינה רק רעיון המתקיים בתודעת בני אדם, במסמכים משפטיים או בהצבעות באו"ם. מדינה היא בראש ובראשונה מנגנון המסוגל למשול: לשלוט בשטחה, להפעיל חוק, לספק ביטחון לאזרחיה, לגבות מסים ולהחזיק במונופול על השימוש בכוח.